הרשמו לקבלת ניוזלטר שבועי כדי לא להחמיץ אף טיפ

רוצים להיות מעודכנים? לקבלה במייל של הטיפ השבועי לחיפוש עבודה:

יום ראשון, 18 בפברואר 2018

כך תתגברו על הפחד ותתחילו לנהל מו"מ על שכר

Image courtesy of Prakairoj at FreeDigitalPhotos.net
למה רוב האנשים מסכימים להצעת השכר הראשונה שמציעים להם? ואני מתכוונת למספר הראשון שהמעסיק מציע כשהוא
מודיע חגיגית על קבלה לעבודה... 
ולמה רוב האנשים לא ינסו אפילו לשפר משהו בהצעה הזו?
מנחשים?

התשובה פשוטה דווקא: כי הם מ-פ-ח-ד-י-ם.

כן... רוב האנשים מפחדים..:
- מפחדים ליצור את הרושם שהם גרידיים מידי...
- מפחדים לאבד את התפקיד ואת הצעת העבודה רק בגלל שניסו להשיג יותר
- מפחדים מהסיטואציה עצמה של לבקש משהו
- מפחדים לפגוע, להעליב, להכעיס, לצאת "ראש בראש"
- מפחדים מהתשובה "לא"
- מפחדים ליצור רושם של אסרטיביים מידי

בקיצור, הרבה יותר קל, נעים ונוח והרבה יותר פשוט לזרום ולהגיד "כן".

אבל האם זו באמת הדרך הנכונה ביותר לפעול? לא בטוח.

נתחיל בעובדה שרובנו מרגישים הרבה יותר אסרטיביים מאשר אנחנו באמת. הנה, קחו למשל את המחקר הזה שנעשה באוניברסיטת קולומביה בשנת 2014 בשם: "דוחפים בחושך- הסיבות והתוצאות של מודעות מוגבלת לאסרטיביות עצמית". במחקר הנבדקים התבקשו להשתתף בסיטואציות דמה של ניהול מו"מ וגם לתת ציון על רמת האגרסיביות שלהם. המחקר גילה שאנשים שנתנו לעצמם ציון של אסרטיביים מידי, קיבלו מהאדם שמולם ניהלו את המו"מ ציון של אסרטיביים במידה. זאת ועוד 57% מהאנשים שהאדם שמולם נתן להם ציון של לא אסרטיביים מספיק, נתנו לעצמם ציון של אסרטיביים במידה או אסרטיביים מידי. אגב, הבעיה קיימת גם באופן הפוך... אנשים מאוד מאוד אסרטיביים עד רמת אגרסיביות- גם הם, מסתבר לא יודעים להעריך נכון את העניין והם למרבה הפלא חושבים שהם אסרטיביים במידה.

הנקודה האחרונה פחות רלוונטית במקרה שלכם, אם אתם מאלה שלא נוטים לנהל מו"מ על השכר מלכתחילה, כך שעבורכם חשוב להדגיש את המסקנה המתבקשת- אם נראה לכם שתיצרו את הרושם של אסרטיביים מידי (או אגרסיביים אפילו, רחמנא לצלן...!) רק בגלל שתעזו לנהל מו"מ על הצעת עבודה- אתם כנראה טועים ונותנים לעצמכם ציון גבוה מידי במדד האסרטיביות, בדיוק כמו שנתגלה במחקר.

זו גם הסיבה לכך שבאמת שאין סיבה אמיתית לחשוש וכדאי לנסות, מקסימום יגידו לכם...כן... :)

מה אתם אומרים? מוכנים לנסות? מה... לא? עדיין חוששים? טוב, אז הנה שני רעיונות במיוחד עבורכם:

1. נסו להתחיל בממש קטן. לפני שתנסו לנהל מו"מ על עסקאות של מיליונים או על הצעת שכר אחת שהגיעה סוף סוף אחרי 8 חודשי חיפוש עבודה, נסו לתרגל בקטן. למשל, לבקש הנחה מהמוסכניק על הטיפול לאוטו או מהירקן על 3 קילו של תותים בשוק הכרמל. כל סיטואציה דומה עשויה להיות כר תרגול התחלתי טוב. תתפלאו כמה בקלות תצליחו לקבל את ה"כן" הראשון שלכם ואיזה סיפוק זה יגרום לכם. לאט לאט קחו סיכון גדול יותר, למדו מה גורם לצד השני להתרכך, איזו אסטרטגיה נוחה ונעימה לכם יותר, איך מנהלים מו"מ ולמרות זאת לא יוצרים רושם של לא בעניין בכלל ועוד... 

2. חשבו יצירתי, מו"מ על הצעת עבודה אפשר לבצע לא רק על המספר הספציפי שהציעו לכם כשכר על עמלכם. אפשר לנהל מו"מ על מגוון סעיפים בהצעה ואולי עבורכם יהיה קל יותר לביצוע. למשל:
- מו"מ אפשר לבצע גם על מספר ימי חופש
- מו"מ אפשר לבצע גם על טייטל מרשים/מדוייק/בכיר יותר
- מו"מ אפשר לבצע גם על בונוס: בונוס חתימה/בונוס לאחר שנת עבודה
- מו"מ אפשר לבצע גם על סבסוד קורסים/סדנאות
- מו"מ אפשר לבצע גם על הוצאות/תחזוקת רכב
- מו"מ אפשר לבצע גם על תוכנית העמלות (במידה ולתפקיד ניתנות כאלה)
- מו"מ אפשר לבצע גם על עבודה מספר שעות/ימים בשבוע מהבית
- מו"מ אפשר לבצע גם על גמישות בשעות עבודה
- מו"מ אפשר לבצע גם על העלאת השכר בתום X חודשים מיום תחילת העבודה
- מו"מ אפשר לבצע גם על תנאים סוציאלים כמו קרן השתלמות, אובדן כושר עבודה...

ולסיום, קבלו ציטוט של ג'ון אף קנדי שאמר: 
“Let us never negotiate out of fear but let us never fear to negotiate”

*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:    www.facebook.com/CareerTips4Geeks

נ.ב. 10 טיפים נוספים לניהול מו"מ על שכר, פה!

מתקשים לסגור עסקה? מגיעים לראיונות עבודה אבל לא מציעים לכם את העבודה? זה כנראה הזמן לקבל יעוץ מקצועי. לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לתכנון קריירה, חיפוש עבודה, סימולציה של ראיון, שדרוג קו"ח או שדרוג פרופיל לינקדאין  וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר


Google+

יום ראשון, 11 בפברואר 2018

מחקר גילה את הסוד: זה השביל הכי מהיר למשרת מנכ"ל

Image courtesy of freedooom at FreeDigitalPhotos.net
גם לכם בא על משרד פינתי בקומה ה 38? על כסא מנהלים מפנק? על כרטיס ביקור שמתנוסס עליו שמכם בצמוד לטייטל
ההו כה נחשק מנכ"ל? שלא לציין את המשכורת השמנמנה הנלווית לטייטל הזה?

ובכן, אם עניתם כן, הפוסט הזה עבורכם משום שהוא יגלה לכם את הסוד הגדול- סוד שנתגלה בזכות מחקר שנערך במשך לא פחות מאשר 10 שנים תמימות וניסה לאתר את גנום המנכ"לות.

רגע, שימו את הסקפטיות בצד בגלל שמדובר במחקר רציני מאוד. במחקר בוצע מעקב במשך 10 שנים ונאסף מידע על 17,000 מנהלים בכירים בכדי לגלות מה המכנה המשותף לאלה שהגיעו לראש הפירמידה ולמה. ליתר דיוק, החוקרים בדקו מה המשותף למנהלים שהגיעו למנכ"לות בזמן קצר יותר מאשר 24 שנים מתחילת הקריירה. כן... הנה לכם נתון מעניין ראשון: הזמן הממוצע שלוקח מהתפקיד הראשון בשוק העבודה ועד לתפקיד מנכ"ל הוא 24 שנים...

אז מה לדעתכם הם גילו? האם כדי להגיע למשרת מנכ"ל נדרש אילן יוחסין נכון? אולי תואר MBA יוקרתי? לא ולא.
התשובה הנכונה היא שאלה שהגיעו למשרת מנכ"ל בזריזות היו מנהלים שביצעו החלטות קריירה אמיצות. ליתר דיוק, נמצאו 3 סוגים של צעדי קריירה אמיצים שהיו המכנה המשותף בין הקופצים הזריזים ביותר לתוך תפקידי מנכ"ל. 97% מהם ביצעו לפחות צעד אחד מתוך השלושה ו 50% מהם ביצעו לפחות שני צעדים מתוך השלושה.
מה שעוד יותר מעניין הוא שאנשים שהשתתפו בסקר וביצעו את הצעדים הללו מצאו את עצמם בתפקיד המנכ"ל גם אם בכלל לא שאפו לזה מלכתחילה. מה שמחזק את המסקנה שמדובר בצעדים עוצמתיים במיוחד.

נו, אז מה דעתכם? רוצים לנסות גם? הנה 3 הסודות שיובילו אתכם בשביל הקצר ביותר אל עבר משרת מנכ"ל:

1. הדרך למשרת מנכ"ל איננה קו ישר כלפי מעלה, נהפוך הוא... לפעמים נכון לבצע צעד שלוקח אותנו קצת אחורנית או הצידה, כדי להתקדם מהר יותר בהמשך. מסתבר ש 60% ממנכ"לי הבזק לקחו תפקיד קצת קטן יותר מהכישורים שלהם מתישהו במהלך הקריירה. צעדים כאלה עשויים להיות, למשל: להיכנס למשהו חדש במקום העבודה כמו מוצר חדש, תחום בהקמה, מחלקה חדשה...  אחרים עברו לחברה קטנה יותר, אבל לתפקיד שיש בו אחריות רחבה יותר... ויש כאלה שפתחו עסק עצמאי. בכל המקרים מדובר באנשים שהיו צריכים להקים משהו מהיסוד, מה שאפשר להם לייצר אימפקט גדול יותר כשזה הצליח. 

2. הדרך למשרת מנכ"ל דורשת ..... גדולות (צונזר מחמת נימוס). ובמילים אחרות- מדובר באומץ לקחת תפקידים גדולים לכאורה בעשרות מונים מהכישורים שהאדם מאמין שיש לו. יותר משליש מאותם מנכ"לי בזק לקחו על עצמם תפקיד שהיה הרבה יותר גדול ממידותיהם (לרוב ב 10 השנים הראשונות בקריירה). הם לא חששו לקחת אחריות למרות שעדיין לא היו בשלים לתפקיד. 
אתם יודעים... אני פוגשת כל הזמן מחפשי עבודה ואנשים שמתלבטים לגבי הצעד הבא בקריירה שלהם, השיחות בינינו תמיד כנות- מה שלא קורה בדרך כלל בין מועמד לעבודה לבין מראיין... ופעמים רבות שמעתי על החלטות לדחות הצעת עבודה מהחשש שמדובר בתפקיד גדול מידי ובגלל הפחד להיכשל. הנקודה הזו מוכיחה שאם רוצים להתקדם, צריך לקחת את הסיכון להיכשל יחד עם התפקיד הגדול ופשוט לקפוץ למים. ואם זה עדיין מפחיד מידי, אז לפחות עשו את הצעדים הבאים במקום: נסו לקבל יותר אחריות בתפקיד הנוכחי שלכם, התנדבו לבצע משימות קשות- למרות הפיתוי להגיד לא ובכלל- תתחילו להגיד הרבה יותר "כן" כשהזדמנויות (גם אם לא צפויות) דופקות לכם בדלת...וגם אם אתם לא מרגישים מספיק מוכנים.

3. הדרך למשרת מנכ"ל כוללת פעמים רבות כיבוי שריפות. במילים אחרות- כניסה למצב קטסטרופלי או ירושה של בלגן אחד גדול שמישהו אחר עשה. זה עשוי להיות מוצר כושל, יחידה עסקית בהפסדים, עסק קטן שעומד בפני פשיטת רגל. מסתבר שיותר מ 30% ממנכ"לי הבזק צעדו בראש מורם וביודעין לתוך ביצה עסקית טובענית והובילו את הצוות/המוצר/המחלקה החוצה משם. ההסבר לכך הוא שבסיטואציות משבר יש הזדמנות נהדרת להוכיח כישורי מנהיגות, להוביל צוות תוך יצירת אווירת רוגע וביטחון וגם להוכיח יכולת קבלת החלטות ולקיחת סיכונים מחושבים וכל אלה תחת לחץ. מה יותר מזה מוכיח שלאדם הזה יש את מה שנדרש כדי להיות CEO?
מסקנה- רבים בורחים מסיטואציות של להכניס ראש בריא למיטה חולה, אבל הממצא הזה מוכיח שדווקא מי שיקח על עצמו את המשימה ויסתכל למשבר בתוך הלבן של העיניים- הוא זה שיצא מכל זה מחוזק ומחוסן וגם כנראה עם טייטל יפה בקורות החיים...

אז נכון, שלושת הצעדים האלה אינם מתאימים לבעלי לב חלש, אבל אם אתם אמיצים מספיק לבצע אותם (או את חלקם), הכיסא ההוא בקומה ה 38 עם הנוף לים ממתין לכם.
בהצלחה!

נ.ב. מי שמעונין להרחיב בנושא, מוזמן לחפש את הספר The CEO next door.


*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:    www.facebook.com/CareerTips4Geeks

מתלבטים בנוגע לצעד הבא בקריירה שלכם? לא מצליחים להתקדם? צריכים שינוי אבל לא בטוחים איזה? זה כנראה הזמן לקבל יעוץ מקצועי. לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לתכנון קריירה, חיפוש עבודה, סימולציה של ראיון, שדרוג קו"ח או שדרוג פרופיל לינקדאין  וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר


Google+

יום ראשון, 4 בפברואר 2018

דרושים דיירקטור כאוס ונינג'ת אושר: איך הטייטל שלכם משפיע עליכם?

Image courtesy of iosphere at FreeDigitalPhotos.net
כל מי שחיפש עבודה בשנים האחרונות בטח נתקל בתופעה הזו: תופעת הטייטלים החדשניים, משונים, הזויים, מצחיקים,
מטופשים, מעוררי השראה (מחקו את המיותר).

לפעמים מעסיקים כבר לא יודעים כיצד למשוך את תשומת ליבם של מחפשי העבודה, במיוחד כשמדובר בתפקיד שיש בו היצע טאלנטים מצומצם, שזה גורם להם להמציא שמות תפקיד יוצאי דופן, עד מגוחכים ממש. בשיטוט זריז בין מודעות דרושים (בעיקר בתחום ההייטק ובסטארט-אפים, אבל לא רק) תגלו כל מיני תפקידים עם הטייטלים: נינג'ה, כוכב רוק (באנגלית זה נשמע טוב יותר- Rock Star), גורו, אוונג'ליסט, קוסם או גאון...

למעשה, זו איננה תופעה חדשה כלל, כבר ב 2010 העניקה חברת גוגל לאחד מעובדיה את הטייטל המוזר Captain Moonshot. וחברה משוק ההון נתנה לעובד ב 2006 את הטייטל Director of Chaos (תפקידו היה לתכנן את מפגש המשקיעים השנתי של וורן באפט, מה שעשוי לשפוך אור על הסיבה לבחירת השם...). וזה אפילו מגיע לתפקידים מאוד פשוטים כמו למשל- מוכרי הכריכים בסאבוויי בארה"ב שזכו לטייטל המפואר: אומני הסנדוויצ'ים.

אז, כשיוצא לכם להיתקל במשרה שכזו, אתם יכולים לצחקק מתחת לשפם ואולי אפילו להניח שמדובר בחברה שעובדים בה אנשים עם ראש טוב. וזו אכן הסיבה שהובילה בתחילה לטרנד הזה... הרצון לשקף למועמדים בשוק העבודה את התרבות הארגונית היוניקית של החברה- להראות כמה מגניב לעבוד שם, מיוחד, שונה... 

אבל, יש לזה גם המון השלכות אחרות...:

- נתחיל בתוצאות מחקר של החברה האמריקאית פרל אנד מאייר שגילה ש-8% מהחברות לא משתמשות בטייטל בכדי לשקף את תוכן התפקיד. התוצאה- טייטלים שלא נותנים למועמד את המידע המדוייק בנוגע למהות התפקיד ולמה שאמורים לבצע בו בפועל. 
הנה לכם מתכון טוב ליצירת בלבול אצל המועמדים, לקבלת קורות חיים לא מדוייקים מספיק ואפילו במקרים מסויימים להטעיית העובד המתקבל למשרה וליצירת פער בין מה שהוא חושב שהמשרה כוללת לבין מה שהיא בפועל.

- זאת ועוד, בעוד שמדובר בהתחכמות תוך ענפית, לאנשים מחוץ לנישה או לענף אין שום סיכוי להבין במה מדובר. הנה, קחו למשל את הסקר הבריטי שהשתתפו בו 1000 עובדים בוגרים שאינם עובדים בענף ההיי-טק. 75% מהמשתתפים חשבו ש Scrum Master זה טייטל מומצא ומזוייף וכנ"ל לגבי Full Stack Developer. אז אם אנשים מחוץ לתעשיה לא מבינים טייטלים אמיתיים, ברור שאין סיכוי שהם יבינו את אלה המתחכמים והמשונים עוד יותר...

- מה שמוביל לכך שאולי מגניב לפרסם משרות עם טייטלים יוצאי דופן, אבל לא מגניב בכלל להסתובב עם טייטל על כרטיס הביקור, בקורות החיים או בפרופיל בלינקדאין שחלק גדול מהאנשים בשוק העבודה בכלל לא מבינים. שלא לדבר על ההשפעה העוד יותר בעייתית על הסיכוי לעלות בחתכים שנעשים בתוכנות אוטומטיות או באלגוריתם החיפוש של לינקדין.

- ויש עוד השלכה, רצינית לא פחות: מסתבר שעובדים בני 40 ומעלה, בני מיעוטים וגם נשים נוטים שלא להגיש מועמדות לתפקידים שבטייטל שלהם מופיעה למשל המילה genius. כן, זו כבר התחלה של יצירת הטיה ואפליה- ניסוח שמלכתחילה תופס רק את הגבר הצעיר והלבן.

מה שמוביל אותנו לשאלה החשובה: האם לטייטלים המשונים האלה יש גם השפעה חיובית כלשהי? אולי הם גורמים לעובדים להרגיש טוב יותר עם עצמם? 

אז זהו שמחקרים שנעשו בדיוק בנושא הזה מגלים שלטייטל יש השפעה מרובה עלינו- החל מההחלטה אם לשלוח קורות חיים למשרה וכלה בתפיסת העצמי. 

שדרוג טייטל, הוא למשל פתרון יצירתי במיוחד במקרים שרוצים לשמר עובד מסויים, אבל לא להעלות לו את השכר. במקרה כזה, מספיק לשדרג את הטייטל שלו למשהו הרבה יותר מרשים ומיוחד בכדי שתחושתו תשתפר. ואכן, מסתבר ששדרוג הסטטוס החברתי כתוצאה משדרוג הטייטל זה לא פחות חשוב לעובדים מאשר שיפור בשכר. 

אם ככה, מה התשובה לשאלה שבכותרת הפוסט הזה? איך הטייטל שלנו משפיע עלינו?
ובכן- חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה ומבית הספר למנהל עסקים של לונדון גילו שהטייטל משפיע על העובדים במספר רמות- מבחינת היכולת להתמודד עם אתגרים נפשיים, מבחינת שחיקה, מבחינת לקיחת אחריות, מבחינת תחושת האושר והסיפוק מהעבודה ואפילו מבחינת ביצועים, תפוקה ותחושת מחוייבות.

אז הנה לכם התשובה: לטייטל יש השפעה מרובה על תפיסת העצמי של העובד ועל ההתנהגות שלו בעבודה, על הסיכוי להבין את מהות המשרה ולהחליט אם להגיש לה מועמדות וגם על ההחלטה האם להישאר במקום עבודה או לעזוב. 
אז הנה 3 מסקנות חשובות:
1. אם ניסיתם לקבל העלאה בשכר לאחרונה ונעניתם בשלילה- נסו לפחות להשיג שדרוג לטייטל שלכם.
2. נתקלתם במשרה עם טייטל משונה וזומנתם לראיון? הכינו מראש כמה שיותר שאלות למראיין ואל תתביישו לשאול אותן עד שתבינו במדוייק מה מצפים מכם.
3. כשאתם מחפשים עבודה, הוסיפו לרשימת מילות החיפוש שלכם גם מילים כמו גורו, כוכב, Rock Star ו Ninja ומי יודע מה יעלה בחכה שלכם... כנ"ל לגבי הפרופילים שלכם וקורות החיים... אמנם קיבלתם טייטל ממש cool, אבל כשתחפשו עבודה חזרו בבקשה לטייטל השגרתי הנהוג בתחום שלכם- זה שכולם מבינים ולא רק קומץ אנשים... :)

*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:    www.facebook.com/CareerTips4Geeks

לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה, סימולציה של ראיון, שדרוג קו"ח או שדרוג פרופיל לינקדאין  וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר


Google+

יום ראשון, 28 בינואר 2018

10 עובדות מצחיקות וסקרים משונים שיעניינו את מי שמחפש עבודה וגם את מי שלא

Image courtesy of bplanet at FreeDigitalPhotos.net
מידי פעם אני שמה לב שהצטבר לי המון חומר מעניין בעמוד הפייסבוק שלי. חוץ מזה, אתם יודעים מה אומרים- סטטוסים
שמתפרסמים בעמודי פייסבוק זוכים לחשיפה מזערית כל כך שרובם פשוט נמוגים להם כמו הרמה ללא הנחתה... :)

זו הסיבה לכך שבחרתי מספר סטטוסים מעניינים (לדעתי המאוד משוחדת והלגמרי לא אובייקטיבית) וריכזתי אותם כאן. אני מקווה שאם תאהבו אותם, גם אתם תצטרפו לעמוד הפייסבוק שלי שבקרוב ממש יחגוג 4000 (!) חברים.

אז,הנה הלינק לעמוד, מוזמנים להצטרף: https://www.facebook.com/CareerTips4Geeks/

אה ו... עוד עניין אחד קטן: אם יש נושאים שמציקים לכם וקשורים לקריירה, עבודה, חיפוש עבודה ומה שביניהם. אם יש לכם התלבטות כלשהי שעשויה לעניין אנשים אחרים שנמצאים באותה הסירה ואם יש לכם שאלה כלשהי שעשויה להוות השראה לפוסטים חדשים בבלוג - הרגישו חופשי לשלוח לי למייל. רק אל תשכחו לציין בנושא המייל: "רעיון לפוסט" בכדי שלא ילך לי לאיבוד בתוך ים של אימיילים.

מוכנים? הנה 10 עובדות מצחיקות, טיפים, סקרים משונים וחדשות מוזרות על עבודה וחיפוש עבודה:

1. כשאני יושבת עם מחפש עבודה ואנחנו עושים סימולציה של ראיון עבודה, פעמים רבות צצה אותה סיטואציה ועולה משהו בעייתי מהעבר שהמועמד לא יודע כיצד להציג אותו בראיון ובגלל זה הוא ממציא שקר כלשהו, מין תירוץ שאמור להתקבל בקלות יותר אצל המראיין. בכל פעם שזה קורה, אני נזכרת בציטוט מדוייק של הסטיריקן ג'ונתן סוויפט שאומר: "תירוץ הוא תיאור סביר יותר של האמת".
תחשבו על זה קצת ותבינו למה אני מתכוונת...


2. עשר עצות זהב לקריירה, לגזור ולהדביק על המקרר...:
1. גם לאחר שהתקבלתם לעבודה, המשיכו תמיד להתנהג כאילו אתם בראיון עבודה
2. התייחסו למנהל שלכם כאדם שאתם מסייעים לו ולא כאדם שאומר לכם מה לעשות
3. צרו מערכות יחסים מבוססות מעשים ולא דיבורים
4. עשו את האקסטרה מייל, כמה שיותר פעמים וכמה שיותר מוקדם
5. זהו את האנשים המקצועיים ביותר ועשו כמוהם
6. חשבו 3 צעדים קדימה
7. מצאו דרך להתבלט
8. צרו לעצמכם פרוייקט משלכם
9. מצאו אנשים שאתם יכולים לעזור להם
10. לעולם אל תשכחו את הסיבה לכך שגייסו אתכם לעבודה


3. סקר חדש של Career Builder מצא ש- 74% מהמעסיקים מודים שגייסו השנה את העובד הלא נכון. מה?! כן... בסקר השתתפו 2257 מגייסים ומנהלי מש"א מארה"ב. ואגב, בהערכה גסה, עלות גיוס לא מתאים למעסיק עומדת על 15,000 דולר...
אז מה זה גיוס לא מתאים? המעסיקים מגדירים זאת כך:
- אטיטיוד שלילי- 53% מהמעסיקים.
- עובד שלא עובד טוב בצוות- 50%.
- עובד שכבר בהתחלה מחסיר ימי עבודה- 46%.
- עובד שאין לו כישורים שהצהיר שיש לו בתהליך הגיוס לעבודה 45%.
- עובד שעבודתו לא איכותית- 5%.
מצד שני... למטבע יש שני צדדים ושני שליש מהעובדים שנסקרו באותו הסקר (3607 עובדים) עדכנו שהסכימו להצעת עבודה בחברה שבדיעבד נתגלתה כלא מתאימה להם.


4. אומרים שבקרוב מאוד האדם הראשון שתפגשו בתהליך הגיוס בכלל לא יהיה אדם, אלא רובוט. רובוט יבצע את הסינון הראשוני לעבודה דרך שיחת וידאו. אז החלטתי שאתם חייבים להיות מוכנים לזה כבר מעכשיו, כי מי יודע מתי זה עלול לקרות גם לכם וזה...
קבלו 4 טיפים לראיונות וידאו עם רובוטים:
1. ראיונות ראשוניים עם רובוטים מסננים הם ראיונות קצרים, ממוקדים ומוגבלים מראש בזמן. זו הסיבה שזה לא הזמן להתפלסף, אלא לענות תשובות ישר ולענין.
2. רובוטים רואים הכל אז לפני שתתחברו למחשב- וודאו שהתפאורה שמאחוריכם נראית טוב. במילים אחרות- סדרו את החדר והסירו חפצים מיותרים.
3. כנראה שרובוטים לא יכירו סלנג, קיצורים, ראשי תיבות- אז... ניסוח ברור, מילים מלאות וז'רגון פורמלי עדיפים...
4. גם ניסיונות להתחבב ולהתחבר עם המראיין לא יועילו פה ורוב הסיכויים שלא אכלתם מאותו המסטינג, לא שירתתם יחד בתותחנים וגם לא למדתם באותה הכיתה עם אחותו... כנראה שאתם לגמרי לבד במערכה הזו, אז כל שנותר לכם זה... פשוט להיות אתם (ולקוות שזה יספיק...) 🤣 )!


5. ואם כבר רובוטים... אם אתם מאלה שבונים על השינוי שכולם מדברים עליו ומאמינים שכשרובוטים יהיו אלה שיראיינו מועמדים לעבודה יהיה הרבה הרבה יותר קל וטוב, כנראה שתתאכזבו מקריאת הנתונים הבאים...: סקר Randstad שנערך לאחרונה בקרב 2500 משתתפים הגיע למסקנה שאחרי הכל- מועמדים מעדיפים ראיונות עם מראיינים אנושיים על פני בוטים למיניהם.
- 78% מהנסקרים מעדיפים ראיונות אישיים ואינטראקציה עם מראיין אנושי על פני מבחנים אוטומטיים.
- 89% אמרו שמבחינתם תהליך הגיוס המיטבי כולל קומבינציה של טכנולוגיה ואינטראקציה אנושית.
- 94% מאמינים שלפחות בשלב אחד בתהליך הגיוס צריך להשתתף מראיין-אדם.
- 52% מהמשתתפים כבר חוו תהליך גיוס שכלל שלב מיון אוטומטי אחד או יותר.
- 77% תופסים באופן חיובי חברות שנעזרות בכלים טכניים לצורך תהליך המיון והסינון.
אה, וזה אולי יפתיע אתכם אבל...- 88% יעדיפו להצטרף לחברה שבה בתהליך הגיוס פוגשים לפחות נציג אחד מצוות ה HR. מה תגידו על זה?!


6. מה הקשר בין גברים, ריכולים ושקרים בקורות החיים? קבלו:
אם תצפו לתשובה כנה וישירה מאנשים על השאלה האם יש שקר כלשהו בקורות החיים שלהם, סביר להניח שלא תקבלו. אבל אם תשאלו אנשים האם מישהו שהם מכירים שיקר בקורות החיים שלו- אוהו! במקרה כזה כנראה שתגלו כמה דברים מאוד מעניינים.
זו גם הסיבה לכך שסקר שנעשה לפני מספר חודשים בקרב 1300 עובדים ומנהלים בכירים מצא שכמעט מחצית ממשתתפי הסקר (46%) מכירים מישהו ששיקר בקורות החיים שלו.
את הסקר ביצעה בארה"ב חברת ההשמה Office Team.
זאת ועוד, בקרב בני דור המילניום עולה הסבירות להכיר מישהו ששיקר בקורות החיים שלו ליותר מ 50%.
ובין נשים וגברים...- גברים מכירים יותר אנשים שמשקרים בקורות החיים שלהם מאשר נשים (51% לעומת 39%).

אגב, אם כבר גברים...הנה נתון מאוד מעניין עליהם. אתם מוכנים (או יותר נכון- אתן מוכנות? כי אני בטוחה שתאהבו את זה...!)? למרות הסטיגמות שנשים "מקשקשות" ו"מרכלות" ובכלל מדברות יותר, מסתבר כי במציאות ההפך הוא הנכון! במחקר אחר (מ 2001 שבוצע באוניברסיטת וירג'יניה) נמצא כי גברים מדברים יותר, מרכלים, משתפים במידע על הכיבושים שלהם, נותנים ביקורת על ביצועים של אחרים וגם משוחחים על המשכורות שלהם הרבה יותר מאשר נשים. נשים, לעומתם, ישוחחו ביניהן על נושאים אישיים למטרת תמיכה זו בזו וליצירת קשרים עמוקים יותר.
אז זהו חברים, זה מה יש- גברים גם מכירים יותר אנשים שמשקרים בקורות החיים וגם מרכלים יותר מנשים. אממה? הם פשוט קוראים לזה...- נטוורקינג... 

7. מה הייתם חושבים על חברה (הייניקן) שמזמינה אתכם לשלוח אליה קורות חיים בדרך המגניבה הבאה? כן, מסתבר שיש דרכים הרבה יותר משעשעות (דא!) לגייס עובדים מאשר באמצעות מודעת דרושים יבשה ומשעממת. ממליצה לכם לגנוב כמה דקות בכדי להתנסות בעצמכם. אגב, זה כדאי גם עבור מי שלא באמת מחפש עבודה כי בסוף מקבלים ניתוח אישיותי קצר במתנה כמו זה שאני קיבלתי (ראו תמונה) על בסיס התשובות שעניתי ולמרבה הפלא הוא אפילו מדוייק... לגמרי cool! 


8. קבלו את הפינה החדשה: סיפורי חיפוש עבודה הזויים מרחבי העולם (אך גם לגמרי אמיתיים). 
חברת בניה מדרום קוריאה מצאה סיבה מקורית להפלות מועמד לעבודה. אותו מועמד שלח קורות חיים למשרה בתחום מיזוג האוויר, עבר את הסינון הראשוני וזומן לעבודה. גם את הראיון הוא צלח ואפילו התקבל לעבודה.
אז היכן הבעיה? אתם בטח תוהים...
ובכן, 10 ימים מאוחר יותר ועוד לפני תאריך ההתחלה יצר איתו קשר מנהל משאבי האנוש ובפיו בשורה מרה: "אי אפשר לקבלך לעבודה והתשובה הקודמת שנתנו לך בטלה ומבוטלת".
"אבל למה?!" שאל בפליאה העובד.
"כי אתה קירח!" ענה המנהל.
ועוד הוסיף אותו מנהל משאבי האנוש בעל הטאקט (וכאילו כל זה לא מספיק...), שיש לו טיפ חשוב: "כדי שתתקבל לעבודה בעתיד, כדאי שלראיונות הבאים תגיע חבוש בפאה".
נכון שמיותר לציין שסופו של הסיפור הזה הוא בתביעה משפטית? אז ככה זה באמת נגמר.

9. אחת העובדות המשונות שתקראו אי פעם: רופא עיניים בשם אדולף גסטון פיק נחשב לאבי עדשות המגע. כן, העדשות הראשונות נוסו בתחילה על ארנבים, לאחר מכן על עצמו ובהמשך על קבוצת מתנדבים והיו עשויות... (זהירות, לא לבעלי לב חלש!) מזכוכית חומה.
אבל לא בגלל זה אני מספרת לכם את זה, אלא מסיבה שונה לגמרי והיא שהרעיון לעדשות עלה במוחו של מר אדולף בדרך מאוד משונה- פשוט נדבקה לו על השן קליפה קשה של פופקורן! כן כן! כך לפחות גורסת השמועה...
אז מה אנחנו למדים מזה? לא הרבה, חוץ מ... שאם כבר המון זמן בוער בכם להקים סטארטאפ, אולי כדאי לכם לקפוץ לאיזה סרט טוב בקולנוע...

10. הידעתם? רוב ראיונות העבודה נקבעים במהלך יום העבודה, מה שגורם למחפשי העבודה המועסקים להמציא מיני תירוצים למעביד הנוכחי שלהם (דא!). ואיזה תירוצים הם הפופולאריים ביותר? הנה הרשימה (על פי סקר שבוצע ב...רומניה...   על פי סדר יורד:
1. תור אצל הרופא.
2. סידורים בירוקראטים.
3. מצב חירום משפחתי.
4. יציאה לארוחת צהריים.
5. בדיקה במוסך.
6. פגישת עבודה מחוץ למשרד.
7. עניין אישי.
8. מבחן או קורס.
אגב, 6 מתוך 10 עובדים בטוחים שהמנהל שלהם קנה את התירוץ ומאמין להם.
נ.ב.
מצד שני, ל- 18% הסתבר בדיעבד שהבוס גילה את התרמית ושלא רופא ולא נעליים... 

לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה, סימולציה של ראיון, שדרוג קו"ח או שדרוג פרופיל לינקדאין  וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

יום ראשון, 21 בינואר 2018

מיינד דה גאפ: למה אתם אף פעם לא מתאימים בול לאף מודעת דרושים?!

Image courtesy of aechan at FreeDigitalPhotos.net
זה משונה, לא? 

למדתם אי אלו שנים, גם עבדתם במספר מקומות בכלל לא רעים, צברתם ניסיון ולמרות כל זה: כשאתם מחליטים לחפש עבודה חדשה, אתם לא מוצאים שום משרה שבאמת מתאימה!

למשרה אחת חסר לכם נסיון ב X, למשרה שנייה חסר לכם נסיון ב Y. במשרה שלישית- שהיא בול בתחום ההתמחות שלכם, אתם מגלים לפחות 4 באז וורדס מקצועיים שאין לכם מושג מה פירושם. "טוב, מה קורה פה?!" אתם תוהים לעצמכם... "איך זה שאני לא מוצא/ת אפילו משרה אחת שאני מתאימ/ה לה בול?!".

ובאותו הרגע ממש, אי שם בצד השני של המטבע, יושבים להם מול מסך המחשב מנהלי גיוס שחושבים בדיוק את אותו הדבר- רק ממש להפך: "איך זה שאין בכל שוק העבודה הזה אנשים טובים? כולם מתלוננים שאין עבודה. הנה עבודה! תפקיד מעולה בחברה טובה! אז איך זה שכבר שבועיים מודעת הדרושים מתפרסמת בכל מקום אפשרי ועדיין לא מצאתי אפילו מועמד/ת אחד/ת שמתאים באמת?!".

והעניין הוא שזו לא תופעה ישראלית בלבד- זה אוניברסלי- בכל מקום בעולם אפשר לשמוע את אותן תלונות דומות משני צידי המתרס- מצד אחד: אין מועמדים טובים, מצד שני: אין עבודה (או נכון יותר- לא קיימת משרה פתוחה שהכישורים של מחפשי העבודה כבר מספיקים לה. תמיד חסר להם משהו בכדי להתאים).
למעשה, 95% מהמעסיקים (כך עולה מסקר של Business Roundtable) טוענים שהם מתקשים למצוא מועמדים עם הכישורים שהם צריכים.

אכן תמונות קשות, או ליתר דיוק- שני קווים מקבילים שלא נפגשים. רבים מכנים את הבעיה הזו- 
The Skill Gap- פער הכישורים. הפער שבין מה שהמעסיקים רוצים לגייס לבין הכישורים שיש למועמדים להציע. 
איך מוסבר המצב הזה? ובכן בכל מיני דרכים... חלק מאשימים את הטכנולוגיה שמתקדמת יותר מידי מהר יחסית להתקדמות של שוק העבודה. אחרים טוענים שבכל אשמה מערכת החינוך ובעיקר זו האקדמית ושבוגרי האקדמיה יוצאים לשוק העבודה עם ידע ארכאי... כזה שלא מתקדם עם הזמן, עם המון תיאוריה ומעט מעשי וללא שום רקע בדברים החמים והחדשים ביותר. ויש גם את אלה שמתלוננים שהמעסיקים לא מוכנים ללמד וגם לא מתייחסים כלל לפוטנציאל... שהם מצפים לעובדים סופרמנים שיודעים לבצע אלף ואחד דברים באופן מושלם ושמגיעים מוכנים ומתאימים בול לתיאורי משרה ארוכים כאורך הגלות.

אז מה דעתכם? האם זה נכון? האם באמת לעובדים אין מספיק כישורים עבור שוק העבודה המתפתח ומתקדם כל הזמן? או שמא מדובר במיתוס ובהכללה גסה?

השבוע קראתי בעיון את תוצאותיו של מחקר חדש שבוצע על ידי LiveCareer וטוען: אין באמת פער כזה, זה הכל בגלל דרך ההתנהלות השגויה... גם של המעסיקים וגם של מחפשי העבודה.

איך הגיעו למסקנה הזו? ובכן...:

- החברה השתמשה במתודולוגיית Big Data בכדי לנתח עשרות אלפי קורות חיים ומודעות דרושים ב 12 תחומי עיסוק שונים. 
- החברה השתמשה גם ב (NLP (Natural Language Proccesing בכדי לנתח את המילים שמעסיקים ומועמדים משתמשים בהן בקורות החיים ובמודעות הדרושים. 
- בשורה התחתונה נתגלתה הסיבה המסתורית- זו שגורמת למגייסים ולמועמדים לא למצוא אלה את אלה.

מבולבלים? גם אנחנו... אז הנה ההסבר המלא:

1. למרות מה שהמועמדים חושבים, המעסיקים כן שמים דגש גם על הכישורים הרכים (תכונות, אופי, יכולות...). אחרת, אין דרך להסביר למה ברוב מודעות הדרושים מופיע תמיד חלק מפורט ביותר של הכישורים הרכים הנדרשים (בין שליש למחצית מהטקסט במודעת הדרושים...). וזה קורה גם במשרות טכניות.

2.. לפעמים בכלל לא מדובר בפער אמיתי אלא בסמנטי בלבד. הכוונה לכך שמעסיק מתאר דרישה כלשהי במילה מסוימת והמועמד מתכוון לאותו כישור, אך מתאר אותו במילה נרדפת (למשל: נניח שאתם כתבתם בקורות החיים שאתם מנוסים ב SAP והמעסיק דרש ERP. או שהמעסיק מבקש- Teamwork ואתם כתבתם Team Player).

3. והנה הגילוי החשוב ביותר, אך גם הפשוט ביותר: יש פער גדול בין כמות המילים במודעות דרושים לבין כמות המילים שמחפשי עבודה מציינים בקורות החיים שלהם. כאן בדיוק קבור הכלב...
במודעת דרושים ממוצעת מפורטים כ- 22 כישורים נדרשים לתפקיד. לעומת זאת בקורות החיים, מועמדים מציינים בממוצע 13 כישורים. 

אז מה יצמצם את אותו gap שלכאורה קיים בין שני הצדדים? הנה מספר מסקנות סופר חשובות:

עבור מחפשי העבודה:

א. פרטו יותר את קורות החיים שלכם! כן, גם אם זה יגרום להם לחרוג מעמוד אחד (תשכחו כבר מהמגבלה הארכאית הזו, על אחת כמה וכמה אם כבר יש לכם יותר מ 8-10 שנות נסיון!!).

ב. אל תתעלמו מהכישורים הרכים המפורטים במודעות הדרושים (מסתבר שבממוצע 5 כאלה מפורטים בכל מודעה). (אגב, לא יודעים איך לציין אותם באופן שאיננו מביך בקורות החיים? דברו איתי... זה אחד הדברים שנעשה יחד בפגישת יעוץ לכתיבת קורות חיים...).


עבור המעסיקים:

א. כשאתם משתמשים בתוכנות סינון אוטומטיות, אל תעבדו באופן אוטומטי..., תמיד נסו לחשוב יצירתי ולהשתמש בכמה שיותר מילים נרדפות (OR). 

ב. כמו שלכם לא באמת בא לקרוא קורות חיים באורך של 3 עמודים, כך אין באמת סיבה לכתוב תיאורי משרות באורך כזה... אז נכון שמודעת דרושים באורך של 3 שורות זו לא מודעת דרושים טובה. ברור שזה קצר מידי, כוללני מידי ומתכון לקבלת אלפי קורות חיים כשרובם לא מתאימים. מצד שני... גם להגזים לכיוון ההפוך זה לא טוב... הימנעו מציון של כישורים מיותרים שיגרמו למועמדים ללכת לאיבוד בתוך ים של מילים ודרישות כי... אתם יודעים... בסוף מרוב עצים, לא רואים את היער. וביער הזה גם הולכים לאיבוד הרבה מועמדים טובים...

*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:    www.facebook.com/CareerTips4Geeks

צריכים עוד טיפים לכתיבת קורות חיים? מרגישים חוסר ביטחון בראיונות עבודה? 
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה, סימולציה של ראיון, שדרוג קו"ח או שדרוג פרופיל לינקדאין  וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר



Google+

יום ראשון, 14 בינואר 2018

מחפשים עבודה ומבקשים עזרה מהקשרים? 4 טעויות קטלניות שאתם כנראה עושים

Image courtesy of bplanet at FreeDigitalPhotos.net
בואו ונודה, יש המון דרכים והמון שיטות לחפש עבודה, אבל רק אחת מהן תמיד עובדת (או שלא... תיכף נפתח בדיוק את
העניין הזה): קשרים.

כן, מספיק שתשוחחו עם מנהל מש"א או גיוס אקראי או שלחילופין תקראו כמה מאמרים בכדי שתגלו שלגייס עובד חדש דרך הפניה של עובד קיים זו משאת נפשו וגם נושא גאוותו של כל מנהל גיוס. 

ולמה? 

ממספר סיבות, חלקן עולות כמסקנות גם ממחקרים רבים שנעשו ונעשים כל הזמן בנושא: מסתבר כי עובדים שנקלטו לארגון ושהגיעו אליו בשיטת "חבר מביא חבר", מגיעים למקום העבודה כבר "מבושלים". הם מגיעים מלכתחילה עם הרבה יותר מידע על החברה, על העובדים, על התרבות הארגונית ועל המנהלים הבכירים מאשר מועמדים שהגיעו לחברה מבלי שתהיה להם "חפרפרת" מבפנים שתספק להם את כל המידע המעניין שהם צריכים. במילים אחרות: מועמד שהגיע לארגון דרך עובד, יודע מראש הרבה יותר ממועמד שלא, מבין לאן הוא נכנס, מי נגד מי, מה החסרונות וגם מה היתרונות- לכן כשהוא כבר בפנים, ההסתברות שמשהו יפתיע אותו ב 100%- כנראה די קטנה.

מעבר לזה ואולי גם בגלל זה- אנשים שנקלטו בשיטת "חבר מביא חבר" גם מחזיקים מעמד יותר זמן בחברה- משמע צוברים יותר וותק או עוזבים בתכיפות נמוכה יותר. גם זה כשלעצמו משהו שאנשי משאבי אנוש מאוד אוהבים.

מה עוד? ובכן, כולנו יודעים שחברים בעבודה זה פרמטר חשוב, לעיתים כל כך חשוב שכשקולגה קרוב שלנו עוזב, גם לנו בא לעזוב אחריו (אפקט דומינו שכיח מאוד). משמע, כשאנחנו נכנסים לארגון ומראש יש לנו בו חבר/ים יהיה לנו הרבה יותר נעים וחמים מההתחלה, מה שיוביל לסיפוק רב יותר בעבודה, לכניסה מהירה יותר, להשתלבות חברתית קלה יותר ועוד ועוד.

ולסיום, אין גאווה גדולה יותר עבור מנהלי משאבי האנוש וקברניטיה הבכירים של כל חברה מאשר להצהיר: "אצלנו לא פחות מ- 60% מהגיוסים הם בשיטת 'חבר מביא חבר'!" =  באותה הנשימה הם גם בעצם אומרים: אצלנו בחברה כל כך טוב לעובדים עד כדי כך שהם אפילו ממליצים לחברים שלהם שכדאי גם להם להצטרף אלינו. ו... טפיחה עצמית על השכם גדולה מזו כנראה שאין...

בקיצור, כל זה מוביל לתוצאה ברורה אחת- כשמועמד מחפש עבודה ונעזר לשם כך בקשרים, סביר להניח שהסיכוי שלו לקבל זימון לאחר משלוח קורות חיים מחברה שבה עובד חבר שלו- גבוהה לאין ערוך מאשר כשינסה לפנות לחברה דרך אתר דרושים (כ 50% סיכוי לעומת 5% סיכוי בהתאמה...).

אז ברור לכולם שקשרים זה טוב, עכשיו נותר ללמוד איך משתמשים בהם בצורה המושכלת והאפקטיבית ביותר, שכן, אם יש בעיה בולטת שלכולנו יש בנושא הזה היא שלאף אחד מאיתנו אין מספיק מהמשאב היקר הזה ששמו קשרים.

הנה 4 שגיאות צורמות שרובכם כנראה עושים וגם 4 תיקונים:

1. מטפחים רשת קשרים רק כשצריך. כן, זו שגיאה שכיחה מאוד... כל עוד לא צריך, לא חושבים על העניין כלל ונזכרים בזה רק בשעת הש'. 
התיקון: קשרים קרובים בונים לפני שצריך אותם. כמה שיותר לפני- ככה טוב! ממשיכים לטפח אותם כל הזמן ואפילו עוזרים לאחרים (במקרה הזה אנחנו בעצם תחת הכובע ההפוך- אנחנו אלה המשמשים קשרים טובים לאחרים-מחברים בינם לבין הזדמנויות עבודה או בינם לבין קשרים אחרים שלנו...) כשיבוא הזמן שבו אנחנו נזדקק לעזרה, כבר יהיו לא מעט אנשים שלא רק שירצו לעזור לנו, הם אפילו ירגישו די מחוייבים לעשות את זה...

2. משתמשים בג'וקרים שבחפיסת הקלפים מוקדם מידי בתחילת חיפוש העבודה. הדבר הראשון שחושב עליו כל מחפש עבודה טרי הוא לפנות לכל מי שהוא מכיר ולבדוק: מי יכול לעזור, איפה הוא יכול לדחוף ואיך הוא יכול לקדם את המועמדות שלו. נכון או שלא? ברור שנכון. בזזזזזז...! תשובה לא נכונה! שימוש מוקדם מידי בקשרים גורם לבזבוז שלהם בזמן שאנחנו עדיין בשלב מבולבל קצת, אולי עדיין לא סגורים על עצמנו או על מה שאנחנו מחפשים, לא בשלים והכי גרוע- אולי קורות החיים שלנו עדיין לא מהוקצעים דיים, אולי אנחנו חלודים לגמרי בראיונות ואז... בדיוק אז אנחנו משתמשים במשאבים הכי יקרים שלנו- בגו'קר. בזבוז, לא?
התיקון: מתאפקים. משפצרים ומשדרגים קורות חיים, חוקרים לעומק את שוק העבודה, נסגרים על עצמנו- מה בדיוק אנחנו מחפשים, מתבשלים, מתראיינים למשרות לא הכי מלהיבות בכדי לתרגל ולהתאמן ורק אז שולפים את השפן מהכובע ופונים לקשרים!

3. משתמשים באסטרטגיה הלא נכונה עם סוג המשאב הלא מתאים. תראו... יש שני סוגים של קשרים: חברים קרובים, בני משפחה, קולגות שהולכים אתכם כבר שנים באש ובמים ו... מכרים ממעגלים רחבים יותר- כאלה שאתם לא ממש מכירים לעומק או אפילו לא מכירים בכלל (למשל קשרים רחוקים בלינקדאין). כל אחד משני הסוגים הללו טוב בשביל מטרה אחרת ואל תתבלבלו ביניהן. כל שימוש הפוך בעצם לא מוביל לשום תוצאה ובהמשך גם לתמיהה- איך זה שכולם אומרים שקשרים זו הדרך הטובה ביותר למצוא עבודה ודווקא אצלי זה לא עובד?!
התיקון: משתמשים בכל משאב למטרה הכי מתאימה וזה הולך ככה: קשרים רחוקים, מכרים, זרים גמורים כמו למשל אלה שאין לכם מושג מהיכן הגיעו לרשת הקשרים שלכם בלינקדאין...- לכל אלה יש שימוש אחד בלבד: הם מהווים מקור מעולה ללידים! כן... ככל שרשת הקשרים שלכם תהיה מלאה יותר בקשרים מסוג הזה- כך תשלטו רחב יותר על מה שקורה בשוק העבודה, תיחשפו ליותר שמועות על משרות פתוחות או ליותר סטטוסים של דרושים. ואין בזה שום דבר רע, להיפך- הקשרים האלה הם אנטנות מעולות לקליטת מידע שלא בהכרח מתפרסם באתרי דרושים. 
לעומת זאת, חברי נפש, בני משפחה, קולגות של שנים- אלה שימושיים פחות בתור אנטנות ויותר בתור מליצי יושר, ממליצים, מקדמי תהליך, סניגורים, מנהלי מכירות. כן... הקשרים הקרובים- אלה שממש מכירים אתכם ויכולים (וגם רוצים) לסייע לכם באמת ובתמים ובלב שלם- הם יועילו לכם כשיש משרה פתוחה מתאימה במקום העבודה שלהם- הם ישמשו ה"חבר מביא חבר" שלכם. אבל לא חבר בכאילו שרק עושה FWD לקורות החיים שלכם, הם ממש יגשו למנהל בתוך החברה וכמעט יכריחו אותו לדבר איתכם (הכל בכוונה טובה כמובן). במקרים כאלה הסיכוי לקבלת זימון לראיון גבוה במיוחד.
מבינים? 2 סוגי קשרים ובכל אחד מהם חשוב להשתמש בדרך הנכונה, נסו את זה בדרך ההפוכה ואתם מקטינים בעשרות אחוזים את סיכויי ההצלחה...

4. ואחרון... בונים יותר מידי על שלח לחמך. ואני אסביר: במצב כזה מחליט אותו מחפש עבודה שאין לו מה להפסיד- הוא מכין סטטוס (לעיתים ממש קורע לב) על כך שהוא מחפש עבודה ומבקש סיוע מהחברים. הוא מעלה את הסטטוס לפייסבוק או ללינקדין או לכל רשת אחרת ומצפה שמכאן תבוא הישועה. ובכן... לרוב מדובר בטעות. ולמה? כי סטטוס ציבורי הוא מבחינתי העברת אחריות לצד השני, יהיה צד זה אשר יהיה. במילים אחרות...- כל הצופים באותו סטטוס אמורים עכשיו להיזכר במי שכתב אותו, לפשפש בזכרונם וממש להשקיע זמן בלכתוב תגובה וכמובן לבצע עוד אי אלו פעולות בכדי לסייע לאותו אדם. זה מזכיר לי את אחד מהנושאים הראשונים שלומדים בשנה א' פסיכולוגיה- קורס מבוא לפסיכולוגיה חברתית. וזה הולך ככה: אדם הולך ברחוב חשוך ופתאום שומע צעקה לעזרה. קשיש החליק על המדרכה ונפל. מה יעשה עכשיו? ובכן, התשובה היא שמאוד תלוי מה קורה ברחוב באותו זמן... אם הרחוב ריק- סביר להניח שהוא יסור במהירות אל עבר הקשיש וינסה לסייע לו. הרי... כל האחריות לעזור היא אצלו ורק אצלו עכשיו. אבל! אם הרחוב מלא... מסביב המון אנשים, חלקם ממוקמים קרוב יותר- האחריות על העזרה תתפזר ותחולק בין כולם- בין כל אלה שבסביבה באותו הרגע. מה שמצמצם את מידת האחריות לעזור עבור כל אחד מהאנשים שנמצאים שם. עכשיו... בואו ונחזור לדוגמה של הסטטוס הציבורי- זה בדיוק מה שקורה. ברגע שראיתי ש- 3 אנשים כבר הגיבו, האחריות התפזרה ואני בעצם, די פטורה מלענות...
התיקון: שימו לב, אני לא טוענת פה ששיטת הסטטוס הזו איננה אפקטיבית, לעיתים היא דווקא כן. אבל... אם אני מחפשת שיטה אפקטיבית עוד יותר או לפחות נוספת- בד בבד אני אדאג גם ליצירת קשר אישי עם אנשים- בטלפון, או במייל אישי בכדי שיגרמו לכך שלכל אחד מהם יהיה יותר רצון וגם תחושת אחריות לסייע.

*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:    www.facebook.com/CareerTips4Geeks

צריכים עוד חידודים לקראת ראיון העבודה הבא שלכם? מרגישים חוסר ביטחון בראיונות עבודה? בואו נעשה סימולציה של ראיון ונוודא שלראיון הבא אתם מגיעים הרבה יותר מוכנים והרבה יותר בטוחים בעצמכם!
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה, סימולציה של ראיון, שדרוג קו"ח או שדרוג פרופיל לינקדאין  וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר



Google+

יום ראשון, 7 בינואר 2018

ראיונות עבודה: 22 שאלות שאתם לא מעזים לשאול אבל ממש מוכרחים

Image courtesy of saphatthachat at FreeDigitalPhotos.net
דמיינו לעצמכם דייט ראשון בין שני אנשים. אבל זה לא דייט מגניב כזה כמו שרואים בקומדיות רומנטיות בקולנוע, הו לא...! זה דייט מביך למדי, מלא בשתיקות ובשיחה לא זורמת.
בד"כ בדייט מהסוג הזה קורה עוד משהו לא נעים (אחד מיני רבים, כמובן...)- אחד משני האנשים מנסה לשמור על הגחלת של השיחה בכדי שלא תשתלט עליה שוב שתיקה מביכה, הוא מנסה להפיח חיים במפגש, אולי להעלות נושאי שיחה, אולי לשאול שאלות. הצד השני, לעומתו-  עונה תשובות לקוניות וקצרות, רק מגיב ולא יוזם, לא שואל שאלות ולא מתעניין.

אם הייתם צופים בפיאסקו הזה מהצד, בטוח שהייתם מגיעים למסקנה חותכת- אחד מהשניים בוודאות לא מעוניין בשני ואילו השני אולי כן, ואולי הוא סתם אדם חברותי. כך או כך ברור מאוד שזה שלא ממש משתף פעולה, זה שלא שואל, זה שלא יוזם הוא כנראה אדיש, לא אכפת לו, לא מעניין אותו ורק בא לו לעוף משם.

עכשיו, בואו וניקח סיטואציה שונה לגמרי (אבל שלרבים מזכירה סוג של בליינדייט): ראיונות עבודה. דמיינו לעצמכם שני אנשים בסיטואציה די דומה- אחד מהם שואל שאלות, מתעניין, חוקר, מאתגר ואילו השני רק זורם, עונה, מגיב. כשמגיעה נקודה בשיחה שבה אותו מגיב נשאל אם יש לו שאלות- הוא עונה ש...לא. 
איזה רושם הוא ייצור עליכם כמשקיפים מהצד? האם הוא ייתפס בעיניכם כאדם נלהב, בעל מוטיבציה גבוהה, סקרן, מעוניין, מתעניין? או שמא... תגיעו למסקנה שהוא- אדיש, משועמם, לא בעניין, מת לעוף משם?

ולמה אני שואלת אתכם את זה? כי זה בדיוק הרושם שאתם עושים בראיונות עבודה, אם אתם מאלה שלא נעים להם לשאול או אם אתם מאלה שפשוט לא יודעים מה לשאול ולכן עונים למראיין את התשובה הבאה: "המממ האם יש לי שאלות....? לא, הכל ברור, הצגת ממש בפירוט את כל המידע החשוב".

אגדיר זאת כך: לעולם, אבל לעולם אל תענו באף ראיון עבודה את התשובה שמופיעה כאן למעלה. ולמה? כי בן רגע תייצרו את הרושם שפשוט לא מעניין אתכם ושאתם רק... נכון, ניחשתם...- מתים לעוף משם- בדיוק כמו אותו משועמם בדייט הלא מוצלח.

ואם התירוץ שלכם הוא שהמראיין היה ממש ענייני ונתן את כל המידע שאפשר לתת ואין לכם שום צורך במידע נוסף- אזי אענה לכם ששוב אתם טועים טעות מרה. בוודאות יש עוד נושאים שלא עלו בשיחה, בוודאות יש עוד מידע שחשוב שתדעו לפני שתתקדמו הלאה בתהליך הגיוס למשרה הזו (ועל כמה וכמה אם לא בא לכם לקנות חתול בשק ולגלות את זה יום אחרי שהתקבלתם לעבודה...) ובוודאות אתם חייבים לשאול ולו בשביל לייצר את הרושם שאתם מתעניינים בתפקיד ובחברה (וגם... בכדי שיהיה סיכוי שמישהו שם יחליט לזמן אתכם לשלב הבא).

אז מה שואלים את המראיין, אם הוא היה מאוד מקיף וענייני? מה אפשר עוד להעלות בשיחה? באיזה נושאים כדאי שיהיו לכם כמה שיותר פרטים בכדי לא לגלות בדיעבד שהתקבלתם למשרה שלא מתאימה לכם? ואיך אפשר אפילו להרשים את המראיין בזכות שאלות חכמות וגילויי סקרנות? 

הכנתי לכם פה רשימת שאלות לדוגמה, אתם לא חייבים לשאול את הכל (וגם עדיף שלא תעשו את זה) אבל נסו לקבל מפה השראה. מצאו ברשימה את השאלות שכן נוח לכם איתן ובראיון הבא אל תשכחו לשאול אותן. אני בטוחה שתתפלאו לגלות כמה מידע חדש וחשוב יצוף ככה וגם... על הדרך תחזקו את הרושם החיובי על המראיין- אז מה רע?!

הנה זה בא:

שאלות עבור משאבי אנוש:

1. אני מחפש מקום עבודה לטווח ארוך, תוכל/י לספר לי מה ממוצע הוותק בקרב עובדי החברה?

2. האם מדובר בתפקיד חדש או להחליף עובד?

3. איזה עוד שלבים יש בתהליך הגיוס?

4. האם יש חפיפה כלשהי? אולי הכשרה מסויימת בעת הכניסה לתפקיד?

5. האם קיימת מדיניות של ניעות עובדים מתפקיד לתפקיד בתוך החברה?

6. האם אתם נוהגים לעדכן מועמדים בסטטוס שלהם בין ראיון לראיון?

7. אם אני לא שומע/ת מכם תוך תקופה מסויימת- האם אני יכול ליצור קשר כדי לברר בנוגע לסטטוס שלי? תוך כמה זמן את/ה ממליצ/ה לי לעשות זאת? איך הכי נוח- בטלפון/במייל? יש איש קשר ספציפי שעדיף לפנות אליו?

8. אשמח לקבל עוד מידע על התרבות הארגונית, על האווירה בחברה.

שאלות למראיין מקצועי:

9. איך מתבצעת חלוקת העבודה בין אנשי הצוות?

10. מה מייחד את העבודה כאן להבדיל ממקומות עבודה אחרים?

11. עם איזה עוד ממשקים פנימיים או חיצוניים יש אינטראקציה בתפקיד הזה?

12. למי מדווחים בתפקיד הזה? מי המנהל הישיר?

13. מה הרקע המקצועי של שאר חברי הצוות?

14. איך נמדדים ביצועי העובד בתפקיד הזה?

15. איך נראה יום טיפוסי בתפקיד?

16. האם את/ה צופה שינוי כלשהו באחריות או במטלות התפקיד בעתיד הקרוב/רחוק?

17. כמנהל איזו שיטת ניהול אתה מעדיף? "שגר ושכח" או הנחיה צמודה יותר?

18. מה האתגר הגדול ביותר בתפקיד הזה?

19. מה אתה הכי אוהב בעבודה בחברה הזו?

20. קראתי כתבה שנכתבה עליכם בגלובס בדיוק לפני שבוע, תוכל לספר לי יותר על....X...?

21. האם הצוות מבלה יחד מידי פעם גם מעבר לשעות העבודה?

22. האם יש לך לבטים או ספקות כלשהם לגבי מידת ההתאמה שלי לתפקיד? איזה?

אם תיקחו מכאן רק 5-7 שאלות ותיישמו את ההמלצה לשאול אותן בראיונות עבודה- אני את שלי עשיתי... :) יש לכם רעיונות לעוד שאלות טובות? הוסיפו כאן למטה בתגובות.

*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:    www.facebook.com/CareerTips4Geeks

צריכים עוד חידודים לקראת ראיון העבודה הבא שלכם? מרגישים חוסר ביטחון בראיונות עבודה? בואו נעשה סימולציה של ראיון ונוודא שלראיון הבא אתם מגיעים הרבה יותר מוכנים והרבה יותר בטוחים בעצמכם!
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה, סימולציה של ראיון, שדרוג קו"ח או שדרוג פרופיל לינקדאין  וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

ShareThis

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...