הרשמו לקבלת ניוזלטר שבועי כדי לא להחמיץ אף טיפ

רוצים להיות מעודכנים? לקבלה במייל של הטיפ השבועי לחיפוש עבודה:

יום חמישי, 21 ביוני 2018

מחפשים עבודה?!

יום ראשון, 17 ביוני 2018

המכתב המקדים מת: אבל אם אתם בכל זאת מתעקשים לפחות כתבו אותו נכון

גילוי נאות: במשך כל שנות עבודתי בגיוס עובדים, מעטים היו המקרים בהם טרחתי לקרוא מכתבים מקדימים. למה? פשוט
כי לא היה זמן לזה. לא מספיק לקרוא עשרות טקסטים של קורות חיים ביום? אז גם להכפיל את זה בעשרות טקסטים של מכתבים מקדימים? לאף אחד את המותרות לזה...

סקר שנערך לפני כשנה בדיוק בנושא הזה מחזק את המסקנה שהמכתב המקדים מת, שינוח על משכבו בשלום המסכן... בסקר שנערך על ידי חברת Jobvite- חברה המפתחת תוכנת גיוס, השתתפו 2200 נסקרים ונמצא כי 58% מהמועמדים לא טורחים לצרף מכתב נלווה למשלוח קורות החיים שלהם. והם אינם טועים, משום שרק 26% מהמגייסים מעניקים חשיבות כלשהי למכתב המקדים. 

אז למכתב המקדים יש אם ככה השפעה מזערית, אם בכלל. מצד שני, אם בכל זאת החלטתם לצרף כזה (או שבמודעת הדרושים הועלתה בקשה ישירה לצרף מכתב מקדים), אז לפחות עשו זאת כמו שצריך והימנעו מהטעויות השכיחות כל כך.

הנה 7 טיפים למניעת טעויות שכיחות בכתיבת מכתב מקדים, בכדי שאם התעקשתם לכתוב כזה (וגם אם מישהו יטרח לקרוא), הוא לפחות יעשה את העבודה כמו שצריך:

1. קופי-פייסט: אם אתם מאלה שטורחים לכתוב מכתב מקדים, רוב הסיכויים הם שכתבתם ממש בתחילת חיפוש העבודה איזשהו טקסט גנרי, שיפצתם מפה, שיניתם משם ו...הופה! מאז ועד היום אתם עושים לו קופי וקופי ושוב פעם קופי. במילים אחרות, מדובר בטקסט כה כללי שאמור להתאים לכל משלוח קו"ח. 
אז זהו שלא! מכתב מקדים הוא בעצם נאום מכירה וכל איש מכירות יודע שאין דבר כזה- נאום מכירה אחד שמתאים לכל הלקוחות הפוטנציאלים יחד.
מסקנה: טרחתם לכתוב? השקיעו עוד מספר דקות והתאימו למשרה ולחברה שאליה פונים.

2. לכל מאן דבעי...: לא תמיד, אבל לעיתים אתם מגיעים למשרה שפורסמה ברשת חברתית- במקרים כאלה עדיף להתרחק מניסוחים פורמליים ארכאיים בראש הפניה כמו למשל: א.ג.נ או שלום רב... ושאר הניסוחים המכובדים של פעם ולכתוב פניה ישירות לשם האדם שפרסם את מודעת הדרושים. בדיוק כמו במכירות, השימוש בשמו הספציפי של האדם שפונים אליו עשוי ליצר תחושה אישית יותר.
מסקנה: ראיתם בלינקדאין משרה שפירסמה מנהלת גיוס מסויימת? ציינו את שמה בתחילת מכתב המקדים.

3. אני, אני ו...אני! אז זהו שכיוון שמדובר פה (כן, אני חוזרת על זה שוב) בפעולת מכירה, אתם לא העניין פה בכלל, אלא ההוא או ההיא שקוראים את המכתב שלכם והמשרה שהם מגייסים לה. במילים אחרות, מכתב מקדים שמוקדש כולו לעצמכם, למה שאתם רוצים, צריכים ומחפשים, מה מטרות הקריירה שלכם ולמה אתם פונים למשרה פשוט לא יעשה את העבודה.
מסקנה: חוקרים היטב על החברה, קוראים בעין בוחנת את תיאור המשרה, שואלים את עצמכם מה כואב לארגון, מה הוא צריך ואז תופרים טקסט ששם דגש בדיוק על זה במקום על עצמכם.

4. "אני פונה אל הלב שלך...": מכתב מקדים הוא מכתב מכירה, הוא איננו מכתב תירוצים, הסברים, בקשות טובה, הצטדקויות ושאר ירקות. 
מסקנה: מסננים החוצה כל מידע כזה.

5. שידור חוזר: טעות רווחת שבה פשוט חוזרים בדיוק על אותו טקסט שכתוב בנסיון התעסוקתי בקורות החיים. מה יוצא מזה? לא ברור... אז חבל על הזמן שלכם ושל הקורא.
מסקנה: מתעקשים על מכתב מקדים? הקפידו לציין בו תוכן שמוסיף מידע ומחדש משהו.

6. פספוס הוראות: לעיתים המעסיק מבקש באופן מפורש לצרף מכתב מקדים, לפעמים הוא דורש צירוף של מידע כלשהו נוסף כמו- ציפיות שכר או גליון ציונים או כל דבר אחר. צירוף של מכתב מקדים ללא ביצוע מדויק של ההוראות מפספס לגמרי את המטרה.
מסקנה: שהיד לא תהיה קלה על ההדק, לפעמים עדיף לקרוא עוד פעם אחת את מודעת הדרושים כדי להיות בטוחים שלא פיספסתם כלום.

7. מגילת אסתר:  זה ממש פשוט- אורך המגילה, אופס, סליחה... אורך המכתב הנלווה לא יכול להיות גדול יותר מאורך הרזומה. כל העניין הוא לתמצת, לזכך ולהתמקד. זאת ועוד, אם אורך המכתב המקדים שלכם גדול יותר מ 12-16 שורות- אתם יכולים להיות בטוחים שאף אחד לא יקרא אותו. ככל שהוא גם יהיה צפוף, בכתב קטן, בלי רווחים ונראה כמו גוש שחור- כך הסיכוי יורד עוד יותר.
מסקנה: מבינים שמכתב מקדים אמור לחסוך זמן לקורא, להוסיף מידע שלא קיים ברזומה וגם להיות קצר וקולע.

שולחים קו"ח ולא מקבלים תגובה? צריכים עזרה בלינקדאין? אולי הכנה לראיונות עבודה? ומה לגבי אסטרטגיות חיפוש? בטוחים שאתם מכירים את כולן??
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר


Google+

יום ראשון, 10 ביוני 2018

למה מעסיקים באמת מתכוונים כשהם אומרים שאתם: Overqualified?

פעם היתה פרסומת לשקדי מרק, זוכרים? הסלוגן היה "המרק הוא רק תירוץ". נו, כמי ששמה ערימה מכובדת של שקדי מרק בקערה שלה, אני יכולה להתחבר לסיסמה הזו לגמרי. אבל אנחנו כאן בנושאי חיפוש עבודה ולא מרקים, אז מה הקשר בין השניים?

ובכן, הקשר טמון במילים: אובר-קוואליפייד ואני אסביר:

תודו בזה, נכון שאין מעצבן מאשר לקבל תשובה "מצטערים, את/ה אובר קוואליפייד"? 
במיוחד אם אתם דווקא באמת ובתמים מעוניינים במשרה מסיבותיכם שלכם (ועשויות להיות לכם הרבה מאוד סיבות לכך).
ואין מעצבן יותר מאשר לשבת עם מחפש עבודה בפגישת יעוץ ולנסות לשנמך לו בלית ברירה את קורות החיים כי הוא כבר שנה מחפש עבודה ואובר-קוואליפייד מידי לכל המשרות.
וגם מעצבן מאוד לשבת עם מחפשת עבודה בעלת PHD ולשמוע ממנה את השאלה- "יכול להיות שאני משכילה מידי? אולי עדיף לי למחוק מקורות החיים את ה-PHD כדי שזה לא יפחיד אותם?!".

אז זהו שבדיוק כמו המרק לשקדי המרק: כמעט תמיד אובר-קוואליפייד הוא רק תירוץ.

כן, כן... אם אתם מקבלים ממעסיק את צמד המילים הללו בתור הסיבה לחוסר התאמתכם לתפקיד שהתראיינתם אליו ולתשובה שלילית בנוגע למועמדותכם, דעו לכם שרוב הסיכויים שמדובר בשם קוד למשהו אחר, לאיזושהי סיבה אחרת ואמיתית שלא כל כך נעים להגיד אותה.

בואו ונחשוב על זה, בשיטוט קצר בין מודעות דרושים ותיאורי משרות אפשר לגלות תיאורים באורך הגלות, שורות על גבי שורות של דרישות לנסיון קודם, השכלה, ידע, כישורים רכים... אם זה כבר לא היה גובל בקומדיה- ברור שבחלומות הרטובים שלהם מעסיקים היו רוצים להאריך עוד ועוד ועוד את אותם תיאורי משרות. ברור שככל שמועמד מביא למקום עבודה יותר נסיון וידע, כך עדיף לארגון המעסיק אותו. 

אממה, חלומות רטובים לחוד ומציאות לחוד, כי למרות שמעסיקים היו מתים לגייס מועמדים שיש להם מומחיות וכמה שיותר נסיון בתחומם, הנסיון הזה מגיע יד ביד עם עוד אי אילו חברים צמודים, שהם הם הסיבה האמיתית לתשובה השלילית. 

מהן הסיבות האמיתיות שמסתתרות מתחת לOverqualified? קבלו:

1. המעסיק חושש שהגשתם מועמדות למשרה קטנה ממידותיכם פשוט משום שאין לכם ברירה אחרת טובה יותר. כנראה שאתם לא מוצאים תפקיד במידות שלכם כבר תקופה ובלית ברירה צריכים להסתפק בפחות. מה שבטוח הוא שלא תחזיקו מעמד בתפקיד הקטן מידי לטווח ארוך, אז עדיף לוותר עליכם מראש.

2. בדיוק כמו בנקודה מספר 1, המעסיק חושש שפניתם למשרה שקטנה עליכם כי תקופה ארוכה אינכם מוצאים עבודה מתאימה. הוא מניח שאתם רואים במשרה הזו בסך הכל דרך להכניס רגל לארגון. כשתהיו כבר בפנים ברור לו שתנסו מהר מאוד לפלס את דרככם החוצה מהתפקיד הקטן לתפקידים מתאימים יותר. משמע, בדיוק כמו בנקודה הראשונה- לא תחזיקו מי יודע מה מעמד בתפקיד הקטן ותוך תקופה קצרה תייצרו למעסיק כאב ראש חדש כשתדרשו להתקדם/לשנות תפקיד.

3. זאת ועוד... כנראה שאתם לא באמת מעוניינים במשרה הפתוחה, גם אם אתם מצהירים שכן. המעסיק בטוח שאתם פשוט נואשים ולכן מוכנים ללכת אחורנית מבחינה מקצועית. משמע, גם אם יקבל אתכם לעבודה, הגיוני שברגע שתצליחו למצוא תפקיד מתאים יותר בחברה אחרת- פשוט תפרשו כנפיים ותעופו לשם ללא סנטימנטים מיותרים. 

4. ונניח שכן תתקבלו ואפילו תישארו זמן מה בתפקיד- המעסיק עדיין חושש שמהר מאוד תמצו אותו ותשתעממו. החשש הוא שהשעמום יוביל לחוסר סיפוק בעבודה, לעובד שאיננו מאושר ובשורה התחתונה בראיה קצת יותר קדימה- לירידה במוטיבציה.

5. לניסיון ולוותק יש בן לוויה יקר. ובמילים אחרות, לעיתים מעסיקים לא ירצו להתחיל מולכם בתהליך גיוס כי מראש הם יניחו שדרישות השכר שלכם הרבה יותר גבוהות ממה שמתוכנן לתת למי שיאייש את המשרה הפתוחה (וגם, אף מעסיק לא מעוניין בעובד שמלכתחילה מתפשר מאוד על השכר והולך עקב כך אחורנית מבחינת פרנסה ורמת חיים).

6. חשש נוסף שאף אחד לא יודה בו הוא החשש שיהיה מאוד קשה לנהל אתכם. כן... הבוס העתידי שלכם לא בטוח מתלהב לנהל אדם שאולי מנוסה/חכם/מומחה יותר ממנו. גם למנהלים יש אגו, אתם יודעים... גם הם חוששים לאבד את הכסא שלהם, גם להם יש גאווה ולעומת זאת לא לכל המנהלים יש ביטחון עצמי מספיק גבוה וגם לא לכולם יש כישורי ניהול מי יודע מה...

7. ככל שמדובר בארגון שבו אין אפשרות לזוז יותר מידי ולהתקדם כלפי מעלה, כך עוד יותר יורד הסיכוי שמעסיק בכלל ישקול העסקת עובד שמוגדר כאובר-קוואליפייד. 

8. והסיבה הכי פחות פוליטיקלי קורקט היא כמובן ש... עם הוותק והנסיון, מגיע גם הגיל... כן, הגיוני שאם אתם יותר מנוסים ממה שהתפקיד מצריך, כנראה שאתם גם מבוגרים יותר. ברור שאף מעסיק לא יודה בזה, אבל גם הסיבה הזו נמצאת שם מאחורי הקלעים למרבה הגועל והצער. 

אז מה עושים במצב כזה אם מתעקשים שרוצים?

א. קודם כל מודעים לסיבות שמאחורי ה"לא, לצערנו את/ה אובר קוואליפייד" ומפסיקים להתפלא או לא להבין- גם אם אתם לא מסכימים.

ב. מכינים מראש הסבר חזק וברור מאוד לשאלה "למה?", "למה אתם פונים ורוצים תפקיד שברור שהוא קטן ממידותיכם?". אל תחכו שהמעסיק ינחש את הסיבה בעצמו, רוב הסיכויים שהסרטים שיעברו לו בראש יהיו פחות מחמיאים מהאמת...

ג. מוצאים סיבה משכנעת לרצון שלכם במשרה הספציפית הזו- מה מלהיב אתכם בתפקיד הפתוח? זה מסר שחייבים להעביר למעסיק, כבר במכתב המקדים.

ד. מתאימים את קורות החיים למשרה.

ה. מציגים ציפיות שכר שהן רלוונטיות לתפקיד שעל הפרק ולא ציפיות שכר שרלוונטיות לוותק/לבכירות שלכם. ארגונים מתאימים את השכר המוצע למשרה הפתוחה ולא לרקורד של המועמד שמאייש אותה. 

ו. לומדים למכור את עצמכם ואת הכישורים הרכים שלכם כבר בראיון הטלפוני ובטח ובטח שגם הלאה בראיונות הפרונטליים.

ז. לא מפסיקים לפתח, לשמר ולטפח את רשת הקשרים שלכם... כשמגיעים לתפקיד (גם תפקיד שאיננו מתאים בול) דרך קשר חזק- גם שערים סגורים הרמטית נפתחים באורח פלא...

בהצלחה!

*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:  www.facebook.com/CareerTips4Geeks

מחפשים עבודה אבל החיפוש לא מתקדם כמו שציפיתם? שולחים קו"ח ולא מקבלים תגובה? גם אתם קיבלתם לא פעם את התשובה המעצבנת שאתם אובר קוואליפייד? צריכים עזרה בלינקדאין? אולי הכנה לראיונות עבודה?
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר


Google+

יום ראשון, 3 ביוני 2018

מחקר קובע: ככל שתהליך הגיוס לחברה ארוך וקשה יותר כך העובדים מרוצים יותר

תגידו, איפה הייתם מעדיפים לעבוד? בחברת ענק- בסגנון Google או Amazon ושות' או דווקא בחברה בינונית/ קטנה? 

ו...תגידו- מה הייתם מעדיפים להיות? ראש לשועלים או זנב לאריות? זאת אומרת- איפה היה לכם טוב יותר לעבוד- בחברה בה אתם הטובים ביותר מבין עובדים בינוניים או החלשים ביותר מבין עובדים שאקלים אחד אחד? 

ו... האם הייתם רוצים להצטרף לחברה שהיתה מגייסת אחד כמוכם או שכמו גראוצ'ו מרקס לא הייתם רוצים להצטרף למקום שבו מאפשרים למישהו כמוכם להתקבל?

אכן סוגיות קשות... עד כדי כך קשות ששני מחקרים שקראתי את תוצאותיהם לאחרונה החליטו לבדוק אותן. שני המחקרים הללו לא קשורים זה בזה ולא נערכו יחד, אבל כן מעניין להציג יחד את המסקנות שהם הגיעו אליהן.

נתחיל בסקר של אתר TalentWorks שניתח לא פחות מאשר 6976 הגשות מועמדות לעבודה ב 365 ערים בארה"ב וב 101 ענפי תעשיה שונים. תוצאות הסקר הזה יעניינו מאוד את מחפשי העבודה שחולמים לעבוד בחברה גדולה פלוס פלוס או אפילו ממקדים את חיפוש העבודה שלהם רק לחברות סטייל אפל, אמאזון, גוגל וכן הלאה (וכן, יש כאלה מחפשי עבודה...). 
ובכן, מסתבר ולא באופן מי יודע מה מפתיע שהרבה יותר קשה להתקבל לעבודה בחברות הגדולות הללו. אבל בעוד שאין בזה שום הפתעה, מה שכן מעניין פה זה להבין עד כמה זה יותר קשה. אז, הסקר שקלל נתונים ומצא כי למועמדים ששולחים קורות חיים לחברות בינוניות/קטנות (עד 500 עובדים) יש סיכוי גבוה ב 192% לקבל זימון לראיון מאשר למועמדים ששולחים קורות חיים לחברות גדולות מ 500 עובדים.  
זאת ועוד, ככל שמדובר בחברה גדולה יותר, כך הסיכוי לקבל זימון לראיון יורד- כן... כל 1000 עובדים נוספים בחברת היעד מורידים את הסיכוי לקבל זימון לראיון  ב 19% נוספים. 

החוקרים נתנו 2 סיבות לנתונים הללו: 1. ככל שמדובר בחברה גדולה יותר, כך תהליך סינון המועמדים אוטומטי וקשוח יותר ומחלקת הגיוס בירוקרטית יותר. משמע, גם אם קורות החיים שלכם מגיעים לאדם הנכון, הוא עלול להידרש לפסול את המועמדות שלכם מסיבות ארגוניות כאלה ואחרות. 2. הסיבה הברורה מאליה- יותר תחרות. חברות גדולות מקבלות הרבה יותר קורות חיים. בכדי לסבר את האוזן- גוגל למשל, מגייסת 0.2% מהמועמדים שמגישים מועמדות בשנה (מתוך כ-3 מיליון קורות חיים, רק 7000). ועוד דבר, ככל שבקורות החיים יש נתונים שפוגעים במושלמות שלהם (למשל, קפיצות בין מקומות עבודה בתקופות קצרות מ 15 חודשים, חורים ברצף, חיפוש ממצב של אבטלה נוכחית וכו'...), כך הסיכוי לעבודה בחברות הגדולות יורד עוד יותר.

בואו נעבור למחקר השני שבוצע על ידי אתר Glassdoor. המחקר הזה בדק אם יש קשר בין אורך ומורכבות תהליך הגיוס לחברה (האופייני לחברות הגדולות והמבוקשות יותר) לבין תחושות הסיפוק ושביעות הרצון של המועמדים שצלחו את הסינון והתקבלו לעבודה. המחקר גילה שכל 10% עליה בקושי להתקבל מתורגמים ב 2.6% נוספים בתחושת הסיפוק של העובד מהעבודה בחברה לאחר שהתקבל. 
העובדים התבקשו לתת ציון לתהליך שעברו מ 1 ל-5 (1= תהליך קל ו-5 קשה וארוך). הציון שהוביל לרמות הסיפוק הגבוהות ביותר בקרב העובדים היה 4 בציר הקושי. כלומר, על תהליך הגיוס להיות קשה, אך לא בלתי אפשרי בעליל (=חוויית גיוס מלחיצה במיוחד) בכדי שלאחר הקבלה לעבודה רמת שביעות הרצון של העובדים תהיה הגבוהה ביותר האפשרית. 

אז הנה לנו המסקנה המשולבת משני המחקרים הללו יחד: קשה יותר להתקבל לחברות הגדולות יותר, אבל מי שבסופו של דבר עובר בהצלחה את תהליך הגיוס- מרוצה יותר ממקום העבודה שלו, לפחות על פי הפקטור הספציפי הזה.

מצד שני... זה כמובן לא תקף לאינספור פרמטרים אחרים שמשפיעים על רמת שביעות הרצון של העובדים (שכר, תרבות ארגונית, גמישות בשעות, עבודה מהבית, איזון עבודה-משפחה, מנהל ישיר, מיקום גיאוגרפי, יחסי עבודה עם קולגות ועוד ועוד ועוד...) ובל נשכח שיש לא מעט יתרונות דווקא בעבודה החברות קטנות. 

אז מה עדיף? גדול או קטן? זנב או ראש? כן טוב לעבוד במקום שמקבל את שכמותכם, או שמא דווקא לא? כך או כך או כך, נראה לי שגם אם יצוצו עוד עשרות מחקרים, רוב האנשים ימשיכו לקחת את ההחלטה הסופית על פי הפרמטר שתמיד מכריע את כף המאזניים... - אינטואיציה.


*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:  www.facebook.com/CareerTips4Geeks

מתלבטים בנוגע לצעד הבא בקריירה שלכם? מחפשים עבודה אבל החיפוש לא מתקדם כמו שציפיתם? שולחים קו"ח ולא מקבלים תגובה? צריכים עזרה בלינקדאין? אולי הכנה לראיונות עבודה?
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר



Google+

יום ראשון, 27 במאי 2018

קומדיה של טעויות : זה מה שקרה כשמגייסת פנתה למועמד בלינקדאין עם הצעה

לפני כשבוע קיבלתי הודעה מאחד מלקוחותיי- מנהל בעל נסיון מרשים ורב שנים בתפקידים מגוונים בפיתוח עסקי ומכירות בענף ההייטק. 

בהודעה הוא כתב שנראה לו שקיבל פניה בלינקדאין מבוט HR (למי שלא מבין- רובוט... מערכת אוטומטית ששולחת הודעות). "למה אתה חושב שזה בוט ולא הודעה רגילה של מגייסת כלשהי?" שאלתי אותו, ענה לי: "תראי בעצמך עד כמה הזוי זה, אחרת אי אפשר להסביר למה פנו אלי בכלל". 

קראתי את חילופי הדברים בינו לבין המגייסת והחלטתי להעתיק אותם לכאן ׁ(ללא הפרטים המזהים) ולשתף גם אתכם. וזה הלך ככה:

היי,
נעים מאד! שמי X.
אני רכזת גיוס בחברת XXX.
עברתי על הפרופיל שלך ולדעתי, יש לי הצעה שיכולה לעניין אותך
אשמח לפרט יותר בהרחבה, אשר את בקשת ההתחברות ונמשיך משם.
X

לאחר אישור החברות הגיעה ההודעה הזו. שימו לב- טעויות הפיסוק הן במקור...:

"היי,
שמחה שהתחברת!
בין אם ההצעה שלי מעניינת אותך כבר היום או שאולי תעניין אותך בעתיד, ואולי אפילו יכולה לעניין מישהו קרוב אליך, אשמח לספר יותר

חברתנו הינה אחת החברות המובילות בתחומה ואנחנו עושים את זה כבר למעלה מ 13 שנים.
כיום, מחלקת השיווק שלנו מתרחבת ואנו מחפשים מנהלי תיקי לקוחות לתפקיד מעניין ומאתגר! הכולל ניהול לקוחות קיימים וחדשים, התנהלות מול מחלקת הפרפורמנס שלנו וניהול תקציבי לקוחות, שימור וליווי לקוחות קיימים, הגדלת נפח תיק ועוד
העבודה בסביבת עבודה צעירה ודינאמית, טכנולוגית ומעניינת.

נשמע מעניין?
אשמח לקבל את קורות החיים שלך למייל: XXXX

כמו כן ניתן להשאיר פרטי התקשרות ואצור קשר בהמשך"

למרות שברור לי, לו ואני בטוחה שגם לכם, שכל קשר בין התפקיד המוצע לבין האדם שהוא מוצע לו הוא מקרי בהחלט, לא יכולנו להתאפק ורצינו לבדוק מה יקרה אם מיודענו דווקא יאשר את ההצעה ויביע עניין בתפקיד. זו הסיבה שהשיחה המשיכה וכך ענה לה:

"היי X,
נשמע מעולה ואתם נראים נבחרת מנצחת! אשמח לשמוע עוד פרטים על התרבות והאנשים אצלכם. יום נפלא!"

התשובה לא איחרה לבוא:

"חשוב לי רק לוודא שאתה מבין שלא מדובר בתפקיד ניהולי"

ולזה הוא ענה:

"אוקיי, אז בהחלט מחמיאה לי הסיבה שפנית דווקא אלי, עם 10 שנות נסיון כמנהל עסקים בינלאומיים ושותפויות במיליונים..."

טוב... אז איך עונים לזה עכשיו? סיטואציה לא נעימה לכל הדעות. הנה תשובתה של המגייסת:

"אין קשר בין השניים (*** הערת מחברת: בזה אנחנו חלוקות, חביבתי! יש בהחלט קשר בין תיאור תפקיד לבין הנסיון של המועמד. יותר קשור מזה- אין! ) , אני רואה שיש רלוונטיות בין הנסיון שלך למה שאני מחפשת ועניינתי אותך במה שיש לנו כחברה להציע-אם זה פחות רלוונטי זה בסדר."

וזה ממשיך:

"הכל טוב, את יכולה להבין שהשכר שמענין אותי זה סדרי גודל של 30 בחודש פלוס תנאים. לכן שאלתי, אם זה רלוונטי אשמח לשמוע עוד."

וכך זה נגמר:

"פחות. שיהיה בהצלחה בכל מקרה"

אוקיי... עכשיו, למה אני בכלל משתפת אתכם בכל זה? בגלל המון המון סיבות, הנה זה בא:

1. שלא תתבלבלו, אני יכולה להבין היטב את המגייסת הזו- יש לה מגבלת זמן ויעדי גיוס לחוצים. היא חייבת לאייש בדחיפות (אני מניחה) את התפקיד ולינקדאין נראה לה פתרון מעולה לשם כך. עד כאן הכל טוב... אבל בביצוע מתחילות הטעויות...

2. אם כבר כותבים טקסט כללי ששולחים קופי פייסט למספר רב של מועמדים פוטנציאלים- אז לפחות שלא יהיו בו טעויות של פיסוק וניסוח.

3. למה הכוונה ב"סביבה צעירה"? מסוכן מאוד להשתמש בתיאור הזה- המרמז על אפליית גיל.

4. שלא לדבר על כך שמיודענו אמנם נראה יחסית לגילו (אני עדה), אבל כבר עבר את העשור השני וגם השלישי לחייו- מה שעלול לייצר אנטגוניזם במקרה הספציפי הזה. במילים אחרות- אם כבר רוצים להלהיב מישהו, אז לפחות בטיעונים שמתאימים לו אישית.

5. בוטים, רובוטים, מערכות אוטומטיות, AI- אני לא יודעת אם נעשה במקרה הזה שימוש בכלי אוטומטי כלשהו, אבל אם כן- הנה לכם (ואני פונה עכשיו למגייסים ולאנשי המש"א שבחבורה) תופעת לוואי שלילית קלאסית ל"הניתוח הצליח, אבל החולה מת". ולמה? משום שמטרת הכלים האוטומטיים לייעל תהליכים אבל לא לבטל היגיון בריא... המטרה היא לחסוך זמן, אבל לא להוריד איכות עבודה והמטרה היא גם לקצר את המרחק שבין החברה המגייסת למועמדים הפוטנציאלים ולטאלנטים, אבל לא על חשבון "חוויית המועמד" ולא אם יש סכנה שהאוטומטיות וקלות הלחיצה על ההדק יפגעו ברושם הראשוני שהחברה עושה כלפי חוץ. ונראה לי שבמקרה הזה- הרושם לא משהו...

6. אני חוזרת אליכם המגייסים, מתוככם אני באה ולכן אני מבינה היטב את הצורך להשיג כמה שיותר מועמדים פוטנציאלים בכמה שפחות זמן. אבל! גם דו-שיח כזה מבזבז לכם זמן. ומי יודע כמה עוד הודעות כאלה נשלחו למועמדים אחרים שגם הם אינם מתאימים... בזבוז זמן לכם וגם למועמדים. ועוד דבר... יש פה גם פגיעה בשם הטוב של המגייסים שכן עובדים כמו שצריך, שכן ממיינים בפינצטה, שכן מבצעים נכון את התהליכים. כי מחפש עבודה כמו הלקוח שלי ועוד רבים אחרים שמקבלים הצעות עבודה לא מתאימות, שנשלחו אליהם בתפוצת נאט"ו מתחילים לצחוק עליכם... להגיד שאתם לא מקצועיים, שאתם לא מבינים שום דבר מבחינה מקצועית, שאתם עובדים כמו תוכי ועל אוטומט ולראיה מקרה כמו זה שבו פשוט לא קוראים את הפרופיל ושולחים הצעות לכל עבר בשיטת מצליח... זו דרך טובה מאוד לפגוע במקצוע הגיוס ולהוציא לו שם רע...

7. כן, כן, נכון... המקרה שבדוגמה הוא שעיר לעזאזל- שיחה שהובאה לידיעתי כקוריוז והתנפלתי עליה כמו לביאה- פשוט כי זה מעצבן אותי! אז כן... לקחתי דוגמה אחת שאני בטוחה שאיננה הדוגמה הגרועה ביותר לתופעה המדוברת, המגייסת במקרה הזה אפילו רמזה בשלב כלשהו בשיחה שאולי לא תהיה התאמה בשכר, שזה כבר מעיד על כך שלאחר מעשה היא שמה לב לטעות שעשתה. וכן, בטוח שקיימים מקרים קיצוניים יותר וטעויות גדולות יותר שנעשות בעניין הזה של הצעות שמגייסים שולחים למועמדים בלינקדאין, אבל זה לא משנה- מה שמשנה פה הוא העיקרון: החלטתם לשלוח הצעת עבודה לאדם שאינכם מכירים במדיה דיגיטלית- אחלה- לגיטימי, אבל! אל תזלזלו בזמנו, קראו היטב את הפרופיל שלו וודאו שאתם מעבירים את הכדור למגרש הנכון. אחרת, אתם בעצם עושים בדיוק מה שמועמדים עושים כשהם שולחים קורות חיים לכל משרה שהם נתקלים בה מבלי למיין ובלי לחשוב פעמיים. נכון שזה ממש מעצבן לקרוא עוד ועוד קורות חיים לא רלוונטיים בכלל למשרה? אז זהו... שזה גם ממש מעצבן לקבל עוד ועוד הודעות לינקדאין ממגייסים עם הצעות עבודה לא רלוונטיות בעליל. 

8. ולכם המועמדים עוד טיפ...- קיבלתם הצעת עבודה בלינקדאין למרות שאינכם מחפשים עבודה? אם ההצעה רלוונטית ומחברה שעשויה לענין אתכם, חכו רגע לפני שאתם מוחקים אותה או מתעלמים... לפעמים המזל דופק בדלת גם כשלא מצפים, אז שווה לבדוק ולשקול ורק אם אתם בטוחים שאינכם מעוניינים- רק אז לשלוח הודעה של "תודה, אבל לא תודה". לטעמי זה נימוס בסיסי ותמיד עדיף על התעלמות. לכו תדעו... אולי בעוד חודש יקרה משהו וכן תחפשו עבודה ואז כן תזדקקו למגייס הזה? תמיד טוב לשמור על יחסים טובים.

בהצלחה לכולם- ולא משנה באיזה צד של המגרש אתם משחקים... :)


*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:    www.facebook.com/CareerTips4Geeks

נתקלתם בתופעות מעצבנות בחיפוש עבודה? ספרו לי! החיפוש לא מתקדם כמו שציפיתם? שולחים קו"ח ולא מקבלים תגובה? צריכים עזרה בלינקדאין? 
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר



Google+

יום ראשון, 20 במאי 2018

ראיונות עבודה: ה-שאלה שאסור לכם לענות עליה בשום פנים ואופן!

image courtesy of bplanet at FreeDigitalPhotos.net
טוב, אני מודה... יש לא מעט שאלות שמראיינים שואלים בראיונות עבודה ושעדיף לא לענות עליהן. 

הכוונה כמובן לשאלות מפלות, כאלה שהתשובה עליהן עלולה להזיק ולהגביל את סיכויי הקבלה לעבודה, שאלות שאסור למראיינים לשאול (ולמרות זאת הם ביודעין או שלא ביודעין שואלים).

אבל, בעוד שברור כמעט לכל המועמדים ששאלות כמו "בני כמה הילדים שלך ואיך תסתדרי עם שעות העבודה?" או "מדוע לא שירתת בצבא?" הן שאלות מפלות שלא חייבים לענות עליהן (וכמובן גם לא חוקיות ושאסור למראיינים לשאול), יש שאלה אחת שלמרות היותה אינטימית למדי, רוב המועמדים עונים עליה בחפץ לב (מי יותר ומי פחות). ייתכן שזה בגלל שהשאלה הזו נשמעת למועמדים לגיטימית ואולי אפילו תמימה, סוג של התעניינות חסרת משמעות... ואולי הם עונים עליה כי הם בכלל לא מודעים להשלכות האפשריות של התשובה שלהם.

מנחשים לאיזו שאלה אני מתכוונת?

אני מתכוונת לשאלה: מהו השכר הנוכחי שלך?

רק בכדי לסבר את האוזן... בינואר השנה הכריזה חברת אמאזון שמעתה והלאה המראיינים של החברה מפסיקים לשאול את השאלה הזו בראיונות העבודה. בצעד הזה אמאזון מצטרפת לענקיות פייסבוק וסיסקו שכבר הצהירו לא מזמן בדיוק את אותו הדבר וגם לערים בארה"ב כמו ניו יורק למשל שבה זה פשוט אסור ולא חוקי.
אבל, למרות שעושה רושם שזוהי תחילתה של מגמה חיובית, רבים המעסיקים שעדיין רואים לנכון ומרשים לעצמם לשאול את השאלה האינטימית הזאת ורבים המועמדים שפשוט זורמים עם השאלה ועונים עליה במלוא הכנות.

אז מה הבעיה עם זה בעצם? למה זו שאלה מסוכנת מאוד? ולמה אסור לכם בתכלית האיסור לענות עליה? הנה 4 סיבות טובות:

1. כי כשמעסיק יודע מה השכר הנוכחי שלכם זה שווה ערך לכך שאם הייתם משחקים איתו פוקר- הייתם מראים לו את כל הקלפים שחולקו לכם. אם ברור לכם למה לא כדאי להראות את הקלפים ליריב בפוקר, אמור גם להיות לכם ברור למה לא כדאי לעשות את זה כשאתם מחפשים עבודה... 
יש מעסיקים (ונכון, לא כולם כאלה...) שעלולים לנצל את המידע הזה לרעתכם. אם הם ידעו מה השכר הנוכחי שלכם, הם יציעו לכם הצעת שכר דומה לשכר הזה- או קצת יותר (כדי שתצאו "מבסוטים").  נו, למה לא בעצם? כשיודעים מה אתם מקבלים עכשיו, אפשר לתת לכם הצעה נמוכה יותר ממה שאולי תוכנן מלכתחילה לתפקיד. 
במילים אחרות, ככה אתם מגבילים לעצמכם את היכולת לנהל משא ומתן במו ידיכם.

2. כי אם במקום העבודה הנוכחי משלמים לכם שכר נמוך יחסית לממוצע בשוק העבודה ובגלל זה אתם מחפשים עבודה, זו דרך בדוקה לסחוב את אותו השכר הנמוך הלאה לתפקיד הבא ולשמר את הפער למשך שנים רבות קדימה בקריירה במקום לישר קו עם השוק. 

3. וכי (בהמשך לנקודה 2) זו בעצם ה-דרך לשעתק (מילה של סוציולוגים...) פערים, אי שיוויון, אפלית אוכלוסיות מוחלשות, אפליה מגדרית וכו'...

4. וגם כי... השכר שעובד מקבל מהמעסיק הנוכחי מרמז למעסיקים האחרים על שוויו. כן, מעצבן מאוד לקרוא את זה, אבל זו האמת... כשאתם אומרים למעסיק פוטנציאלי מה השכר שאתם מקבלים מהמעסיק הנוכחי, אתם בעצם גם אומרים בנשימה אחת כמה מעריכים אתכם במקום העבודה שלכם, עד כמה המעסיק הנוכחי רוצה לשמר אתכם בעבודה ובכלל מה השווי שלכם כעובדים. אם עד היום קיבלתם שכר נמוך- המראיין עלול להסיק שזה בגלל שערככם נמוך, שאתם אולי לא עובדים טובים מי יודע מה ואם ככה, אולי גם לו לא כדאי להעסיק אתכם...

אז, אתם הבנתם את זה? 

*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:    www.facebook.com/CareerTips4Geeks

מבינים שיש שאלות שאסור לענות עליהן בראיונות אבל לא יודעים איך לבצע את זה בפועל? מתקשים לצלוח ראיונות עבודה? בכלל לא מוזמנים לראיונות? התחלתם לחפש והחיפוש תקוע? 
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר



Google+

יום ראשון, 13 במאי 2018

לא מחפשים עבודה? ראו הוזהרתם: הצד הפחות יפה של ההד-האנטינג

Image courtesy of njaj at FreeDigitalPhotos.net
לכל ההד-האנטרים שהקליקו בחמת זעם על הלינק לפוסט הזה, בהיכון להסתער- חכו רגע וקראו עד הסוף. כשתקראו תבינו
את הכוונה שלי ואני מניחה שגם תסכימו איתי... :)

ואחרי ההערה הזו- אפשר להתחיל:

בחודשים האחרונים יצא לי לפגוש במהלך מספר פגישות יעוץ מחפשי עבודה שגוללו בפני סיפורים דומים, סיפורים שבבסיסם יש מכנה משותף בולט מאוד, סיפורים שאת הלקח מהם הם למדו על בשרם וזה כאב, מאוד כאב...
אז בכדי שאתם לא תעשו את אותה הטעות ובכדי שלכם זה לא יקרה וגם לא יכאב, אני כותבת את הפוסט הזה.

המכנה המשותף בין אותם מחפשי העבודה שפגשתי הוא שהם עובדים היום במקום עבודה אליו הגיעו לא משום שחיפשו עבודה, אלא משום שמקום העבודה איתר ספציפית אותם. 
זה לא נדיר ולא חדש- עובדים רבים שאפשר לכנותם במילה "טאלנטים"- עובדים עם השכלה טובה, עם ידע מקצועי ורקע תעסוקתי שיש עבורם ביקוש גבוה בשוק, מקבלים הצעות עבודה גם כשאינם מחפשים עבודה. הפניות עשויות להגיע ממעסיקים, מחברות השמה, מהד-האנטרים וסורסרים וגם מחברים, מקולגות וממנהלים לשעבר.

לכאורה, גן עדן עלי אדמות, נכון? צרות של עשירים -יהיו כאלה שיכנו זאת בקנאה... אפשר גם לראות בזה דוגמה מושלמת למקרה שבו ההר מחפש את מוחמד וגם מחזר אחריו עד שיגיד "כן!".
ובאמת, מה רע? כל מי שחיפש עבודה לאחרונה או כבר מחפש עבודה תקופה יודע שמדובר בפרוייקט- לא פחות. שמדובר בתהליך מעיק, ארוך בדרך כלל, שואב אנרגיות ומצמק ביטחון עצמי. אם כך, מה טוב יותר מאשר לשבת כמו מלך ולהגיב להצעות שמגיעות באופן פאסיבי? מה נוח יותר מאשר לזרום עם הצעת עבודה שדפקה בדלת מבלי שנקפתם אצבע?

אז נכון, יש לא מעט מקרים שבהם הד-האנטינג מצליח ומדובר בשידוך משמיים, בסיפור אהבה מאושר עבור כל הצדדים- גם עבור החברה שזכתה בעובד מבוקש וגם עבור העובד שזכה במקום עבודה שהוגש לו כמעט על מגש של כסף.
אממה... בכל דבר טוב- אם בוחנים אותו היטב וממש לעומק- אפשר למצוא בקיעים... ועל הבקיעים האלו של הרע בתוך מה שנתפס אוטומטית כטוב אני רוצה לדבר הפעם.

כל העובדים שפגשתי לאחרונה בכלל לא חיפשו עבודה- העבודה חיפשה אותם. בכל המקרים הללו מדובר באנשים שזרמו עם ההתפתחויות, שנשלפו החוצה ממקום עבודה, שעזבו חברה בשביל חברה אחרת- החלטה שבדיעבד נתבררה כטעות.
בכל המקרים הללו מדובר בעובדים טובים שנקלעו לסיטואציה לא טובה- למקום עבודה שאיננו מתאים להם או שהם לא מתאימים לו וזו בדיוק הסיבה שהם מוצאים את עצמם עכשיו בעמדה מאוד לא טובה- בעמדה של חיפוש עבודה מחוסר ברירה, חלקם משום שפוטרו, חלקם פשוט בגלל שרע להם במקום העבודה החדש. בכל המקרים הללו מדובר בעזיבת מקום עבודה תוך פחות משנה (גם אצל עובדים עם רקורד של יציבות ושנות וותק רבות בכל מקום שבו עבדו).

אז מה אפשר ללמוד מניסיונם המר של האנשים האלה? אפשר ללמוד שיש מספר דברים חשובים שחייבים לקחת בחשבון כשחברה מנסה לעשות לכם הד-האנטינג עוד לפני שאתם ממהרים להגיד "כן". הנה 4 כאלה- גזרו ושמרו:

1. אם זה לא מקולקל- אולי לא צריך לתקן. אנחנו אמנם חיים בזמנים של מגוון אפשרויות והזדמנויות, תחלופה גבוהה ושינויים מהירים, אבל זה לא אומר שחייבים לשנות משהו, בטח לא כשמדובר במשהו טוב. במילים אחרות- אם קיבלתם הצעה תוך כדי עבודה במקום שאתם אוהבים, מוערכים ורווים ממנו סיפוק- אז מה? לפעמים עדיף לשמור על הציפור הטובה שיש ביד מאשר להתבלבל מאלה שיש על העץ. ואם כבר פתגמים אז הנה עוד אחד- הדשא של השכן לא בהכרח ירוק יותר (גם אם הוא מרופד בהרבה מרשרשים).... 

2. הדרך הקצרה ביותר איננה בהכרח גם הטובה ביותר. כשחברה מנסה לשלוף עובד ממקום העבודה שלו, הוא בעצם איננו עובר בדרך הארוכה והקלאסית של חיפוש העבודה, אלא ישר מוקפץ לסופו של התהליך. לפיכך הוא לא תמיד מעודכן במה שהולך בשוק, אין לו למה להשוות את מה שמוצע לו משום שלא עבר תהליכי גיוס במקומות עבודה אחרים, לפעמים הוא פשוט עדיין איננו בשל לביצוע הצעד הזה, לפעמים הוא גם לא מספיק מעריך את מה שהוצע לו בכזו קלות...

3. עצם החיזור המאסיבי והאינטנסיבי עלול לסנוור ולפגוע בשיקול הדעת. כן... כשחברה ממש רוצה מישהו, היו בטוחים שהיא יודעת איך לחזר אחריו בכדי לשכנע אותו להסכים. במקרה אחד מספיק ראיון עבודה אחד בלבד בכדי שהמועמד יקבל הצעת עבודה, במקרה שני מובטחים הרים וגבעות, משכורת עתק ואינספור תנאים נלווים מפנקים- כמעט פי 2 ממה שמוצע בחברות אחרות, במקרה שלישי בכלל לא מתבצע תהליך גיוס- בפגישה היחידה שבין החברה למועמד נעשית מכירה אגרסיבית במטרה לשכנע את המועמד להצטרף.
סיטואציות כאלה שמות את העובד המחוזר בעמדה מחמיאה מאוד, אין ספק... אבל זה גם בדיוק מה שמסנוור ומעוור ומרדים את שיקול הדעת. מאוד קשה להגיד "לא" לחיזורים מעין אלה- מה שעלול להוביל לביצוע החלטה שאיננה מתבססת על הפרמטרים הנכונים לבחירת תפקיד ומקום עבודה.

4. חשש לאכזב. כן, כשמדובר בהפניה של חבר מביא חבר או כשבוס לשעבר מציע לכם להצטרף אליו למקום העבודה החדש שלו ובכל שאר המקרים שבהם הצעת העבודה מגיעה מאדם קרוב לנו- אנחנו חוששים לאכזב אותו, לפגוע בו, לסרב לו. אז אנחנו זורמים עם זה... גם זו, כמובן, איננה סיבה מספקת לביצוע החלטת קריירה.

בקיצור, חברים... מכירים את המשפט: Easy come- Easy go? אז בדיוק ככה... בפעם הבאה שחברה מנסה לעשות לכם הד-האנטינג, מותר לכם להתלהב מעצמכם, מותר לכם להתייחס לזה כמחמאה לאגו ולקריירה, אבל! לפני שאתם חותמים על הסכם העבודה אתם חייבים לבדוק טוב טוב שזו החלטה נכונה מכל הסיבות הנכונות- תפקיד, תרבות ארגונית, אנשים, מוניטין חברה, תחום תוכן וכו' וכו'... אל תתנו לסיטואציה לסנוור אתכם ולאבד את שיקול הדעת, או שלפחות תרכיבו משקפי שמש ובתנאי שהם לא יהיו וורודים מידי... 😎

*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:    www.facebook.com/CareerTips4Geeks

מתלבטים אם זה הזמן לעזוב מקום עבודה? התחלתם לחפש והחיפוש תקוע? לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר


Google+

ShareThis

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...