הרשמו לקבלת ניוזלטר שבועי כדי לא להחמיץ אף טיפ

רוצים להיות מעודכנים? לקבלה במייל של הטיפ השבועי לחיפוש עבודה:

יום ראשון, 27 בספטמבר 2009

חיפוש עבודה בעידן המדיה החברתית- תשכחו ממה שהיה... מהיום שם המשחק- NETWORKING !

עד לא מזמן לחפש עבודה היה די פשוט בסך הכל. אם חיפשתם עבודה, הייתם צריכים להקפיד לקנות עיתון בימי שישי ושלישי כדי לעבור על כל מודעות הדרושים. הייתם גם פונים למספר חברות השמה, כן... ממש הולכים לשם פיזית, מביאים קורות חיים ומתראיינים ו...אם הייתם ממש ממש משקיענים, אז הייתם גם מכתתים רגליים ועוברים מחברה לחברה ומבנין לבנין במטרה לשווק את קורות החיים שלכם.

אבל, כידוע, העולם השתנה מאוד ואיתו גם צורת חיפוש העבודה.

היום שם המשחק הוא NETWORKING. לחפש עבודה נכון היום זה לא רק להגיב למודעות דרושים, אלא גם ליזום. לפנות באופן יזום לאנשים ולארגונים שיכולים לעזור לכם למצוא עבודה. איך עושים את זה יעיל יותר? באמצעות רשתות חברתיות.

לפני הכל, כמה עובדות מענינות:

  • באתרים כמו FACEBOOK ו TWITTER יש יותר מ 250 מיליון מנויים.

  • כמות הודעות הטקסט הנשלחות מידי יום עולה על כמות האוכלוסיה האנושית בעולם.

  • בכל דקה ביום מועלים ל YOUTUBE יותר מ 20 שעות של סרטי וידאו.

  • WIKIPEDIA הפך לאתר מקור המידע הרחב ביותר בעולם (ב 2008 ביקרו בו כמעט 700 מיליון גולשים! יש בו יותר מ 10 מיליון מאמרים ביותר מ 250 שפות!).

  • ליותר אנשים יש בלוגים כיום... מדובר בכ 31 מיליון בלוגים! וזה משתנה ומתרבה כל הזמן...

אז מה בעצם כל זה אומר?? זה אומר שצריך לשנות גישה בחיפוש העבודה. ארגונים וחברות מבינות היום שיש דרכים חדשות לתקשר ישירות עם ספקים, לקוחות וכן, גם עם מועמדים כמו דרך TWITTER , FACEBOOK, LINKEDIN. שימוש במדיה החברתית הופך לאט לאט לחלק בלתי נפרד מחיפוש העבודה.

אני נתקלת לאחרונה בלא מעט תלונות ממחפשי עבודה שחלק גדול מהמשרות שהם פונים אליהן דרך אתרי דרושים אינן אקטואליות, שאף אחד לא מגיב לקורות החיים שלהם, ושאם כבר מגיבים, אז חלק גדול מהתגובות הן שהמשרה כבר מזמן נסגרה. ואכן מעסיקים רבים לא נוטים לעדכן באתרים כאלה כשהמשרה נסגרת.

יותר מזה, למעסיקים יש נטיה להגיב יותר לקורות חיים שהגיעו אליהם ישירות דרך רשתות חברתיות מאשר בדרכים אחרות. מחקרים אחרונים שנעשו בנושא בחו"ל מצביעים על כך ש 80% מהמשרות מאויישות שם על ידי מועמדים שהגיעו דרך רשתות חברתיות. ואנחנו יודעים הרי שמגמות בחו"ל משפיעות מאוחר יותר גם על מה שקורה בארץ. המחקרים הללו גם מראים שאחד מכל חמישה מעסיקים עושים מחקר על מועמדים ברשתות חברתיות כדי לקבל משם אינפורמציה נוספת. זה נעשה בעיקר דרך ה FACEBOOK.

אז איך לחפש עבודה דרך רשתות חברתיות?

1. קודם כל להיות שם- לפתוח כרטיס מלא, מושקע ויצוגי.

2. לחפש- לחפש חברים, מכרים, קולגות, אנשים שלמדו איתכם באוניברסיטה ולצרפם כחברים.

3. לתקשר- לפנות לאנשים חדשים, לשאול שאלות, להגיב ולענות על שאלות של אחרים, לעזור למי ומתי שאפשר, לייצר תכנים.

4. לפרסם- אם זה לא דיסקרטי, ואתם לא צריכים להסתיר את זה, פרסמו שאתם מחפשים עבודה. עשו זאת בפניה ישירה לאנשים שכבר התקשרתם איתם או כהערה בסטטוס שלכם או בכל מקום בולט אחר בפרופיל שלכם.

5. הצטרפו לקבוצות הקשורות לחיפוש עבודה , פרסומי משרות וכו'.

זיכרו, מצב השוק חייב להשתנות מתישהו בקרוב וכשזה יקרה חברות ישובו לגייס והן יעשו זאת בעיקר דרך הרשתות החברתיות. חשוב שתכינו עצמכם לכך כבר מעכשיו.

בהצלחה!

**הפוסט נכתב בהשראת:

http://www.careerrocketeer.com/2009/09/job-hunting-in-social-media-world.html

יום שני, 21 בספטמבר 2009

כתבתם בקורות החיים? תמחקו! 5 פרטים שעדיף שלא יופיעו בקורות החיים שלכם.


כל שאפרט בהמשך באמת לא נורא. חלק ישמע לכם אפילו משעשע, יצירתי ונחמד. אבל, כשכותבים קורות חיים, עושים זאת במטרה למצוא עבודה ולא במטרה להעלות גיחוך או לשעשע את הקורא/ת.

אז מה לא כדאי לכתוב בקורות החיים שלכם? הנה חמישה פרטים שקראתי (כן, כן, כל הכתוב כאן מבוסס על מקרים אמיתיים!) בלא מעט קורות חיים ואפשר בקלות להגדיר אותם כמיותרים/ TOO MUCH INFORMATION/ הורסי שמחות וכו'... :

1. "נשוי באושר (כן, עדיין) לחגית ואב לשתי בנות מקסימות: נופר וסיוון" . אז נכון, זה לא כזה נורא, אבל, אפשר גם בלי הסופרלטיבים, הפרטים המיותרים והרמיזות.

2. "השכלה: בית ספר יסודי- הגפן, גן- טובה". טוב, טוב, אני מודה- גן טובה לא באמת הופיע בקורות חיים, אבל איזכור של בית הספר היסודי- הופיע גם הופיע. אז, תזכורת: אם אתם אקדמאים- נהוג לפרט לגבי התואר והקורסים המקצועיים שעברתם. אם אתם הנדסאים, בוגרי י"ג/י"ד- כדאי לציין זאת. יש לציין בית ספר תיכון, רק אם לא רכשתם השכלה גבוהה יותר ואין צורך בכלל לציין את שם בית הספר היסודי שלכם.

3. "1999- 2005 - לא עבדתי מסיבות אישיות". מיותר לציין שחור גדול בלתי מוסבר בקורות החיים הוא TURN OFF רציני. אני ממליצה להיות כנים וישירים ואם אפשר לתת כיוון כלשהו לקורא לגבי הסיבה לחור השחור הזה. יש לעשות זאת בחוכמה ובדיפלומטיות, אבל חשוב לזכור שללא כל פירוט נוסף, יש סכנה ממשית שימחקו את קורות החיים שלכם ויעברו הלאה למועמד/ת הבא.

4. "דרישות שכר: 17000 ורכב" . טוב, אין צורך להסביר.... לא נהוג לציין ציפיות שכר על גבי הרזומה!

5. "תחביבים: בישול, רכיבה על סוסים, איסוף בולים". זו נקודה שנויה במחלוקת. בחו"ל ייעצו לכם לפרט לגבי תחביבים, זה מראה שלזמן הפנוי יש חשיבות בעיניכם, שיש לכם עיסוקים מעבר לשעות העבודה וכו'... אבל, לטעמי, הפרטים האלה מיותרים. בישראל, רובנו לא יטרחו לקרוא בכלל את פירוט התחביבים ולפעמים זה אפילו יראה מוזר, מעושה ומלאכותי , כמו בפעם ההיא שקיבלתי קורות חיים והתחביבים שצויינו היו "ים, בנות ורשת ג'"- לחלקנו זה יזכיר בנוסטלגיה את מעריב לנוער של שנות ה- 80, ולחלקנו האחר זה סתם ישמע מוזר.



יום רביעי, 16 בספטמבר 2009

מצעד ראיונות העבודה המשעשעים ביותר!

לא קל לחפש עבודה, זה דורש השקעה רבה של אנרגיה, זמן, כסף, התמודדות עם אכזבות, המתנות מתוחות לתשובות ועוד מגוון קשיים.
לקראת החגים והשנה החדשה יצרתי את הרשימה הבאה, המציגה אוסף של סרטי ראיונות עבודה מצחיקים כדי שנצעד לתוך השנה החדשה בחיוך...
אז הנה הלינקים ושתהיה לכולנו שנה טובה, מוצלחת, מלאת סיפוק ואהבה והכי חשוב- מאחלת לכולם שתמצאו את התפקיד המאתגר הבא במהירות ובקלות! בהצלחה לכולם!

1. http://www.youtube.com/watch?v=o06ywDIpjIY - השאלות האלה מזכירות משהו למישהו?
2. http://www.youtube.com/watch?v=G-DsOqh2p2k&feature=related - לא דוגמא טובה לאיך לעבור ראיון....
3. http://www.youtube.com/watch?v=hXun-5faCPM - איך להרוס ראיון עבודה...
4. http://www.youtube.com/watch?v=GvU8fL4MiSQ&feature=related - מה לא לעשות בראיון עבודה.
5. http://www.youtube.com/watch?v=FofxwoCQxrY&feature=related - ועכשיו מהצד ההפוך... איך לא לראיין...
6. http://www.youtube.com/watch?v=0khfbxKcqog - איך לא לענות לשאלות בראיון עבודה.
7. http://www.youtube.com/watch?v=Ys57fOLScXY - מרואיינים שלא כדאי להזדהות איתם...
8. http://www.youtube.com/watch?v=M_I4PcbxH9s - ללא מילים.

יום ראשון, 13 בספטמבר 2009

טיפ השבוע לחיפוש עבודה: מה אומר הטייטל שלך?


רוב מחפשי העבודה ניגשים לכתיבת קורות החיים כמטלה לא נעימה. הכתיבה מתבצעת לפעמים במהירות, כדי שקורות החיים יהיו מוכנים ואפשר כבר יהיה לשלוח אותם ולעיתים היא מתבצעת תוך כדי קשיים לא מעטים והתחבטויות- מה לכתוב, מה לא לכתוב, איך לתאר את התפקיד ועוד אינספור סוגיות.

הפעם אני רוצה להסב את תשומת הלב שלכם לנושא שנוטים לא לשים לב אליו: הטייטל, או שם התפקיד.

האם תהיתם אי פעם אם הטייטל הנוכחי שלכם קיים גם בחברות אחרות ולא רק בחברה בה אתם עובדים?

אם את תוכניתנית, ברור לכולנו מה התפקיד שלך. אם אתה בודק תוכנה, גם זה ברור. אבל, לפעמים חברות בונות תפקידים שהם ספציפיים לצרכים שלהן. לפעמים עובדים מקבלים תפקידים בעלי טייטלים ברורים מאוד בתוך החברה, אבל, לאנשים מבחוץ לא יהיה שמץ של מושג מהו התפקיד.

והמקרה ההפוך הוא בו אתם מקבלים טייטל מעורפל בסגנון- "אחראי מקצועי", "מנהל פרוייקטים", "איש מערכות מידע". טייטלים כלליים הם גם בעייתיים. מנהל פרוייקטים, למשל, עשוי לעסוק באלף ואחד סוגים של מטלות ותחומים. איש מערכות מידע יכול להיות איש סיסטם, DBA, מיישם, מטמיע, מנהל מערכות מידע, אדם שמוציא דו"חות ומעדכן את מאגר המידע וכן הלאה.

דוגמא אחרת היא ארגונים גדולים שבהם יש חלוקה מורכבת לחטיבות, מחלקות ויחידות . עובד מקבל טייטל המשוייך לחטיבה המסויימת בחברה בה הוא עובד. לעיתים החטיבות מסומנות בראשי תיבות כדי לקצר...

ולכן, בכתיבת קורות החיים יש לשים לב לכותרות ולא רק לתוכן הנסיון המקצועי. בבואכם לכתוב את שם התפקיד אותו ביצעתם וודאו ש:

1. הטייטל מובן לכל קורא ולא רק לעובדים בחברה בה עבדת.

2. אם יש צורך, כדאי להוסיף בסוגריים הסבר קצר על מהות שם התפקיד.

3. אם מדובר בטייטל כללי מידי , כדאי למקד אותו.

4. לא לציין טייטל עמום המורכב כולו משם החטיבות התוך ארגוניות. ניתן לציינן, אך צריך להוסיף תיאור קצר שלהן ולהסביר במה עסקה החטיבה.

זיכרו, חלק גדול מממייני קורות החיים לא באמת קוראים אותם, רובם מרפרפים עליהם, מחפשים מלל מסויים ומעמיקים בקריאה רק כשמצאו את המלל הזה. הכותרות מושכות את העין במיוחד, בין היתר בגלל מיקומן, בגלל שהן לרוב מודגשות וכו'... אם הכותרת לא תהיה ברורה מספיק, אתם עלולים לפספס ראיון עבודה, וזה כמובן, חבל.


יום רביעי, 9 בספטמבר 2009

טיפ השבוע לחיפוש עבודה: האם הממליצים שלכם ממליצים???

מתחילים לחפש עבודה?
לפני שתגיעו לראיון הראשון שלכם, וודאו שמוכנים ומזומנים אצלכם בארנק שלושה או ארבעה מספרי טלפון של ממליצים.
עשו את ההכנה עוד לפני הראיון, צרו רשימה של ממליצים פוטנציאלים, וודאו שבידכם מספרי הטלפון המעודכנים שלהם ו...צרו איתם קשר.
מומלץ מאוד לעדכן את הממליצים מבעוד מועד שאתם מחפשים עבודה ומתכוונים לתת את מספר הטלפון שלהם, אם תתבקשו לכך.
אגב, פחות נהוג היום להביא לראיונות מכתבי המלצה כתובים. מעסיקים רוצים לדבר אישית עם הממליצים ולשאול אותם את השאלות שהם בוחרים להציג, ביניהן שאלות קשות כמו מהן החולשות שלכם, איך אתם כעובדים, האם אי פעם היתה מחלוקת ביניכם, האם היו מעסיקים אתכם שוב בעתיד וכו'... ולכן, מכתבים מוכנים הם כבר פאסה...
ונושא אחרון וכאוב- תנו רק מספרי טלפון של אנשים שאתם בטוחים שלא יהרסו לכם את ההזדמנות להתקבל לעבודה. לצערי, נתקלתי בלא מעט מקרים בהם מועמדים הגיעו לשלב מתקדם של התהליך בחברה ולאחר מספר ראיונות נתבקשו להעביר פרטים של ממליצים. לא פעם מועמדים נדחו בדיוק בשלב הזה מכיוון שהממליצים לא ממש המליצו.
ועל כן, עשו חושבים רציני, הגיעו לראיונות מוכנים, הפנו ממליצים שאתם יודעים שהם אכן כאלה- ממליצים...

יום ראשון, 6 בספטמבר 2009

"אני שונא/ת את העבודה שלי!!!" מה לעשות??

היו כנים, האם אמרתם או כתבתם אי פעם את המשפט: "אני שונא/ת את העבודה שלי! אני שונא/ת את הבוס שלי! אני שונא/ת את החברה בה אני עובד/ת!"??
 אנחנו מבלים את רוב שעות הערות שלנו במקום העבודה שלנו. קשה לקום בכל יום ולצאת לעבודה אם זו התחושה שאנו חשים.
אז מה כדאי לעשות אם אנחנו לא אוהבים את מקום העבודה שלנו??

א. גם אם אתם ממש סובלים ושונאים את מקום העבודה שלכם, עדיף לשמור את המחשבות האלה לעצמכם או לשתף בהן רק את המשפחה והחברים הקרובים. אל תתלוננו על מקום העבודה שלכם  בטוויטר או בפייסבוק - כבר שמענו על לא מעט מקרים בחו"ל בהם דווקא האנשים הלא נכונים ראו פוסטים כאלה ו...הגיבו על ידי כך שפיטרו את העובדים ה"סוררים".   ברשתות החברתיות מסתובבים לא רק העובדים, אלא גם הבוסים שלהם...

ב. אל תעזבו את מקום העבודה לפני שאתם בטוחים שעשיתם הכל כדי להישאר. נסו לחשוב האם יש דברים שאתם יכולים לעשות אחרת בכדי לשפר את הרגשתכם בעבודה? האם תוכלו לבקש העברה לתפקיד אחר? רק אם באמת ניסיתם הכל, ואתם ממש לא מסוגלים להמשיך, שיקלו עזיבה.

ג. החלטתם לעזוב? או.קיי...החלו בהכנות לחיפוש עבודה חדשה. אל תעזבו לפני שמצאתם תפקיד חדש. הרבה יותר קל למצוא עבודה כשאתם עובדים מאשר כאשר אתם מובטלים...במקום זאת עדכנו את הפרופיל שלכם בלינקדין, עדכנו את קורות החיים שלכם, החלו לעבות את רשת הקשרים שלכם ברשתות החברתיות.

ד. זה הזמן להתחיל לגשש ולהרגיש את השוק. החלו לחפש עבודה בחוכמה ובדיסקרטיות.

ה. הגיע הזמן לעזוב? או.קיי, אבל,  גם אם בא לכם לצעוק מהגג הגבוה ביותר בסביבה שאתם עוזבים, כדאי להמשיך  ולהתאפק. גם אם באמת שנאתם את מקום העבודה, ברור שתזדקקו להמלצות משם בכדי להתקבל לתפקיד הבא שלכם...

ו. ולסיום , והכי חשוב- סיימו יפה! לא משנה מה קרה, דאגו לתת הודעה מוקדמת כמקובל במקום העבודה, העבירו חפיפה מסודרת, הציעו להיות זמינים לשאלות גם לאחר העזיבה וסיימו את תפקידכם בצורה האלגנטית והמכובדת ביותר.

הפוסט נכתב בהשראת המאמר בלינק:

יום רביעי, 2 בספטמבר 2009

טיפ השבוע לחיפוש עבודה: שוברים את המיתוס לגבי אורך קורות החיים!

במשך השנים נתקלתי בלא מעט מחפשי עבודה שהתאמצו והתעקשו ודחסו את קורות החיים שלהם לעמוד אחד. חלק נכבד מהאינפורמציה החשובה הלכה, מן הסתם, לאיבוד בגלל הנסיון העיקש לכווץ את קורות החיים. ניסיתי להבין מדוע הרבה נתונים לא הופיעו בקורות החיים ונעניתי בתשובה: "כי כולם אומרים לי שצריך לכתוב קורות חיים על עמוד אחד בלבד".
אז, בהזדמנות הזו אני רוצה לשבור את המיתוס הזה: קורות חיים לא חייבים לכווץ לעמוד אחד!

מהם שורשי המיתוס הזה? מי יודע? הניחוש שלי הוא שהמקור נעוץ עוד בעידן הפקסימיליה. בעבר שליחת קורות החיים היתה נעשית רק דרך הפקס'. יתכן והחשש היה שהדפים ייפרדו אלה מאלה ואם קורות חיים יהיו ארוכים מעמוד אחד, לא בטוח שהעמוד השני של קורות החיים ישאר יחד עם העמוד הראשון...כשיש יותר מידי דפים מודפסים, בטוח שמשהו ילך לאיבוד, לא?...

יכול להיות שזו הסיבה, אבל, כיוון שכיום כבר לא ממש נהוג לשלוח קורות חיים בפקס' (כן, אם לא ידעתם, הנה טיפ נוסף- שילחו קורות חיים באימייל, אלא אם כן המודעה מבקשת בבירור לשלוח למספר פקס') אזי, המיתוס הזה נעשה מיותר...
ההמלצה שלי היא כזו: אם יש לכם נסיון של עד 5 שנים, וודאו שקורות החיים שלכם לא עולים על עמוד אחד, מכיוון שלא צריך להגזים עם הפירוט. לעומת זאת, אם יש לכם יותר מ 5 שנות נסיון, אתם כבר יכולים להתחיל ולגלוש לעבר העמוד השני.

אבל, וזו נקודה חשובה! לא מומלץ לגלוש יותר מידי. גם אם יש לכם 10 שנות נסיון, לא כדאי להגיע לסוף העמוד השלישי...אם תעשו זאת, לא בטוח שהקורא יחזיק מעמד עד לסוף הרזומה וילווה אתכם עד לשם.
בעמוד השלישי תהיו בודדים בצריח... שחקן תיאטרון ללא קהל... מפקד ללא חיילים...מנכ"ל בלי עובדים... טוב, אין צורך להמשיך, בטח כבר הבנתם את הכוונה.

אז זה החוק החדש- אפשר לעבור את העמוד הראשון אבל לא להגיע לסוף השלישי והכל תלוי בכמה נסיון יש לכם! ולא לשכוח! אם יש לכם עד 5 שנות נסיון- יש להיצמד לעמוד אחד!

ShareThis

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...