הרשמו לקבלת ניוזלטר שבועי כדי לא להחמיץ אף טיפ

רוצים להיות מעודכנים? לקבלה במייל של הטיפ השבועי לחיפוש עבודה:

יום ראשון, 21 במרץ 2010

טיפ השבוע לחיפוש עבודה: אאוטסורסינג- כן או לא?

אני כותבת את הפוסט הזה בהשראת מאמר שפורסם בגלובס בנושא עבודה בשיטת האאוטסורסינג. כתבתי למאמר תגובה, ואני רוצה לשתף בה גם אתכם.

עבדתי שנים בתחום הגיוס וההשמה להיי-טק וגיליתי שלעבודה באאוטסורסינג יש הרבה מאוד מתנגדים. מבין העובדים כמובן.
ונכון, כפי שנטען במאמר- אכן, יש לא מעט חסרונות לשיטת העסקה שכזו, אבל, חשוב לזכור שלמטבע שני צדדים.

אז מהו טיפ השבוע?

טיפ השבוע הוא שבשוק עבודה כמו זה הקיים כיום, כדאי להיות מודעים ל 3 הנקודות הבאות לפני שדוחים עבודה בחברת אאוטסורסינג ולשקול כל תפקיד והצעה לגופם:

- שוק ה IT בארץ בנוי באופן כזה שעובדים שאינם מוכנים לשקול העסקה שכזו, מגבילים מאוד את מגוון ההזדמנויות העמדות לרשותם מבחינת כמות משרות .
בארץ חלק גדול מהארגונים, המוסדות הממשלתיים, הבנקים, חברות הביטוח, ופרוייקטים צבאיים גדולים פותחים משרות אך ורק בשיטת האאוטסורסינג. משמע- אין דרך להגיע למשרות הללו בדרך של העסקה ישירה.

- מעבר לזה, לעבודה בחברות אאוטסורסינג המתמחות בתחומן- אם זה IT או תוכנה או אבטחת מידע וכו' יש יתרון של התמחות מקצועית. בחברה כזו יש הרבה ידע מקצועי שאפשר להיעזר בו ובדרך כלל גם יותר השקעה בקורסים מקצועיים, מאשר בעבודה ישירה בתוך מחלקת IT במוסד ממשלתי למשל.

- ועוד נקודה, לעיתים קרובות עובדי האאוטסורסינג מנויידים מפרוייקט לפרוייקט. הם נחשפים למגוון חברות, מגוון מערכות, מגוון תקלות, יוצרים יותר קשרים מאשר אם היו עובדים שנים ארוכות באותו מקום עבודה ורוכשים נסיון מגוון.

17 תגובות:

  1. חברות אוטסורסינג אלה סוחרי העבדים החדשים. אתה מתראיין אצל המעסיק כמו כל עובד אחר ועל חשבונך, משכורות ושכר נמוכים. קורסים - אין דבר כזה, ושנגמרת העבודה אתה נזרק עם מכתב פיטורין ללא פיצויים בקיצור ניצול ועבדות

    השבמחק
  2. מאיה,
    צר לי אבל אני לא מסכים איתך במספר טיעונים:
    א. חלק גדול ( אני לא מכיר את כולן) מחברות האאוטסורסינג מציבות את העובד במשרה "בבחינת שגר ושכח".קיימת נחמדות בחברות עד לרגע חתימה החוזה שלאחריו את נפגשת עם נציג החברה במקרה הטוב בחגים כאשר אולי תקבלי שי לחג וכאשר אחד מהצדדים מחליט על פירוק החבילה.
    ב. אני לא מכיר היום חברות שמציעות קורסים או תמיכה מקצועית.
    ג. זה שחברות עסקיות/ ציבוריות מגייסות עובדים בשיטה זאת זה לא אומר שזה טוב לעובדים, זה אומר שזה טוב לכולם חוץ מהעובדים שאני מניח שאם היו נכנסים למו"מ ישיר מול אותם ארגונים, כל הצדדים היו מרוויחים( למעט חברות האאוטסורסינג) :
    - העובדים היו מקבלים שכר גבוה יותר ( ע"ח החלק שמקבלות חברות האאוטסורסינג)
    - הארגונים ולפחות במקרים שבהם העסקת העובד היא לעיתים לתקופה ארוכה מאוד ולא לטובת פרויקט יקבלו עובדים עם מחויבות והזדהות ארגונית עמוקה יותר.

    השבמחק
  3. הנושא הזה עלה בתוכנית רדיו שלי (באנגלית) שמדבר על היתרונות והחסרונות: http://rmr.sharp-stream.com/nettie_telesales_5-11-09%28dl%29.mp3

    נטי פלדמן מנחה
    AFTERNOON SHMOOZE
    www.rustymikeradio.com
    nettie@rustymikeradio.com

    השבמחק
  4. מאיה,
    עובדים רבים לא רוצים לעבוד באאוטסורסינג מאחר ונכוו מצורת העסקה זאת כפי שכותב אנונימי הראשון. האם יש סיבה שהחברות הנ"ל יתמחרו את שכר העובדים כפי שהן מתמחרות עם שולי רווח גבוהים ( אני יודע לבצע את החישוב של עלות עובד למעביד) רק כדי לתמוך במנגון אדמינסטרטיבי של אותו ארגון שאינו עושה כמעט מאום לטובת העובד?

    השבמחק
  5. בנוסף למה שציין אנונימי גם אין ניידות של העובד בפרוייקטים למרות שהחברות מנסות להציג זאת כך.
    נגמר הפרוייקט או שאתה תתחיל לחפש פרוייקט אחר שהחברה תייצג אותך בו או שתמצא מקום אחר לעצמך מחוץ לחברה.

    השבמחק
  6. תודה לכל המגיבים על הדיון הפורה. אם לקוראים נוספים יש עוד נתונים, אשמח אם תחלקו אותם עם כולנו...
    אגב, מהנסיון שלי- קיים ניוד בין פרוייקטים, ראיינתי הרבה מאוד מועמדים שעבדו בחברות אאוטסורסינג וכן נוידו מפרוייקט לפרוייקט. אני מניחה שגם במקרה הזה- הכל תלוי במצב השוק. כשהשוק טוב ויש בו הרבה משרות פתוחות- הניוד הזה אפשרי יותר. וכשמגוון המשרות מצטמק, הניוד - מן הסתם- מתפוגג ובלתי אפשרי.

    השבמחק
  7. הייתי מבדיל בין אוטסורסינג הנעשה מתוך צורך בהתמחות מסוימת, או בעבודה לזמן קצר, לבין חברות ה"גולגולת" למינהן, שחלקן, מה שהן עושות, הן מתווכות, ללא שום תועלת לעובד.
    ישנן חברות גולגלות, אשר מקדמות את העובדים, ודואגות להתמחות. לצערי, בארץ חלק לא קטן מהן, בעיקר דואג לשולי רווח גבוהים, והעובד רק מפסיד.

    השבמחק
  8. אני מסכים עם יניב. כמו בכל תחום בו יש ניידות גבוה והרבה דרישה, גם בתחום האאוטסורסינג יש חברות ראויות לטייטלן, ויש כאלו שהן צאצאות לסחר בבני אדם. את אלו צריך לחשוף. אם כל אחד ממאוכזבי החברות האלו היה צועק באיזה בלוג אז אולי הן היו מאבדות מכוחן. אולי הלקוחות שלהם היו מרימים גבה.
    אני בעצמי מחפש עבודה כרגע ורואה איך על כל משרה יש אולי חברה אחת שהיא באמת חברת IT אמיתית, לעומת ארבעה חפשני משרות שמוכרים אותן מאחד לשני ושה"סוכנים" שלהם בכלל נמצאים בהודו ואתה לא מבין מלה ממה שהם אומרים.

    ולכל המאמינים בתנאי עובד/מעביד, מה עם חברות גדולות וידועות ששוכרים עובדים במשכורת שכיר, וכשנגמר הפרויקט (לפעמים אחרי שבועיים), הם מפוטרים בלי שום זכויות?

    בקיצור, יש בני אדם אנושיים ויש את אלו שמוכנים לסחור באחיהם. אני עוד לא בטוח לגבי הסטטיסטיקה, לצערי.

    השבמחק
  9. מאיה.
    כעובד מספר שנים בתפקידי אאוטסורסינג אני יכול להגיד לך שאת לא מדייקת בלשון המעטה.
    אני עובד כשנה וחצי מטעם חברה בתפקיד בצבא. התפקיד עומד להסתיים בעוד כשבוע.
    א. כדי להתנייד לתפקיד שונה בחברה נאלצתי להתראיין ולהבחן לתפקיד ככל מועמד אחר. כמו כן החברה פתחה מולי בדיון שכר לקראת התפקיד. מיותר לציין שכרגע המצב שלי נחות בדיון שכר כיוון שהחברה יודעת שאם אני לא אקבל את ההצעה שלה בעוד שבוע אני אהיה בתור לאבטלה לכן ההצעה נמוכה בעשרות אחוזים.
    לי היה יתרון שהמנהל הישיר שלי אהב אותי ועזר לי לאתר בחברה משרה שלא פורסמה, אך לא תמיד הדבר הוא כך.
    אלומת זאת כל תהליך המיון לתפקיד החדש היה על חשבון זמני האישי ולא על חשבון זמן עבודה.
    בחברות מקבילות אשר שלחוו עובדים לתפקידים מקבילים אפילו לא ניסו לשמר את העובד בחברה.
    שמעתי גם מקומות שבהם יש מדיניות לא רשמית של דלת מסתובבת ובכוונה לא משמרים את העובד בסיום תפקיד.
    במספר חברות אאוטסורסינג שאני מכיר המגייסות מקבלות בונוסים על עובדים חדשים אך לא על שימור עובדים. ולכן במועמדות למשרה יש יתרון בולט מצד האחראית גיוס לקבלת עובד מבחוץ.

    ב. בחברה שאני עובד היה תקציב של מספר מליוני שקלים עבור קורסים בשנת 2009 אך בתחום ה OS העובד היחידי שקיבל קורס הוא אני כיוון שהייתה דרישה מהלקוח להכשיר אותי לפעילות מסוימת. מיותר לציין שכיון שהקורס התקיים אחה"ץ זמן הקורס לא נחשב לי כזמן עבודה.

    ג. חברות ציבוריות והצבא לא מוכנים שתהיה אפילו מראית עיין של יחסי עובד ומעסיק מול המועסק ב OS כדי שהעובד לא יוכל לתבוע זכויות מהמעסיק בפועל. בעקבות זאת נוצר מצב שהעובד לא מקבל אישור חנייה במחנה, לא רשאי להיכנס לחדר האוכל של המחנה ולא מקבל שום גיבוי או התערבות מהאחראים עליו בנושאים מנהליים הנוגעים לתנאי עבודה.

    לסיכום אאוטסורסינג הוא אחד החוליים של שוק ה IT ולצערי יש יותר מדי משרות ומעסיקים הפונים להעסקה באאוטסורסינג.
    כעובד אאוטסורסינג אני אומר בלב שלם שעבור משרה לא במסגרת אאוטסורסינג הייתי מוכן להתפשר על השכר בצורה משמעותית.(אם היתה לי בחירה)

    השבמחק
  10. OS הינו משהו טוב.
    למטרה אחת בלבד - פרוייקטלית
    כאשר מוקם פרוייקט IT - פשוט צריך אותם וזהו פיתרון טוב
    אבל, ברגע שעובד נמצא באתר לקוח יותר משנה - מדובר בחברת כוח אדם לכל דבר.

    השבמחק
  11. מנסיוני של 5 שנים בחברה כזו אני יכולה לומר רק דבר אחד - אאוטסורסינג זה דבר נפלא עבור המעסיק ועבור החברה שמשלמת לו. האחרון שאפשר לומר שזה טוב לו זה העובד. במילה אחת - ניצול. כשהמשק היה בקשיים למי הורידו שכר? לא לעובדי החברה כמובן. עובדי החברה מקבלים הטבות, ימי בחירה ואפילו פריבלגיות כמו יום מחלה ראשון בתשלום, בעוד אנחנו מזילים ריר ונשארים באותו מצב רע רק בגלל שאף אחד לא רוצה שנהיה עובדי חברה כי זה נפלא לכולם, חוץ מאיתנו. אני לא רואה באף אחת מההמלצות שרשמת דבר חיובי, ההיפך, בחברה בה אני עובדת אין מה להשוות בין ההשקעה בעובד החבר לעומת הזלזול בעובדי מיקור החוץ או בשם השגור - הגולגלות.

    השבמחק
  12. מאיה שלום,

    השאלה הינה שאלה רחבה יותר, וגם הצד השני בדילמה, האם נכון/כדאי למעסיק/לעסק להוציא עבודה/ידע לקב"מ לרבות לחב' כ"א?
    גם כאן תמצאו דעות שונות ומגוונות.
    לכל מצב יתרונות וחסרונות ותלוי מאיזה צד מסתכלים.
    מה שאני יכול להוסיף לדיון הוא פשוט,
    עלינו להחליט האם אנו רוצים להיות בצד של המנצלים או בצד של המנוצלים?!
    באמצע זה כבר ממש אתגר לא קטן, ובטח לאורך זמן רב.
    בלול תרנגולות ישנם גבהים שונים של כלובים, ונוצר מצב שאלו שלמעלה מ_ על אלו שלמטה, המציאות לא שונה בהרבה, והלוואי שאני טועה.
    כוחות השוק והמציאות חזקים מכל.
    כשהייתי שכיר ומנהל התנגדתי להוצאת עבודה וידע לקב"מ בצורה גורפת, אך נעזרתי בחב' כ"א המספקות שרותי כ"א זמניים, פגשתי גם גישה והצעות להצבת עובדי קבלן אצלי בחברה בתחומי השילוח והנסיעות התכנות וכו, לשמחתי הצלחתי לייצר חלופות פנימיות ולא לעשות את הטעות ולהתפתות לאשלייה הזו.
    כמחפש עבודה בעבר לא פיתחתי חיבה יתרה לאף אחת מחברות כ"א. במשך 20 שנות קריירה, 4 משרות שבאף אחת מהם לא זכיתי במשרה דרך מאות החברות עימם הייתי בקשר. כנראה שאני לא סחורה מספיק טובה,,
    והמציאות גדולה מהדימיון,
    כיום אני נמצא בצד השני, מספק שירותי אווטסורסינג לחברות,,,

    מאיה, יש לי שאלה אחת אליך,
    כמה שנים כבר לא חיפשת עבודה?

    אשל כנפו. (לא אנונימי)

    השבמחק
  13. מעניין אף לא עובד אחד מבין שלעבוד בחברת OS זה טוב בשבילו???
    כנראה שאף אחד לא מטומטם.כולם כבא מבינים שמדובר בשוק עבדים שזה טוב מבחינה כלכלית לכוווולם !חוץ מלעובד עצמו.
    הגיע הזמן שמישהו בממשלות האחרונות הרדומות במדינה יתעורר ויעשה מעשה.
    נכון, לא יהיה לו גיבוי של התעשיינים למיניהם, ואולי לא יהיה פופולארי, אך אם טובתם של אזרחי המדינה לנגד עיניו,צריך לחתור לסיום שיטת ההעסקה כושלת זו, ושנחזור לעבוד בחברות שצריכות אותנו או לא בכלל. די לשוק העבדים, לאי השוויון בין עובדי החברה לאלה שעובדים בה כסוג ב'{דרך OS).
    מאיה, כל הכבוד על האומץ לפתוח את הנושא הכאוב הזה לדיון.

    מומו.

    השבמחק
  14. תודה לכל המגיבים החדשים...!
    אני שמחה על הדיון, למרות ואולי דווקא בגלל שמדובר בנושא כאוב.
    אגב, ברור לכולם שצורת ההעסקה הזו איננה אידאלית, זה לא חדש שכך חושבים לא מעט עובדים. עם זאת, מטרתי היתה לנסות למצוא את הטוב שבזה. מה שמענין אותי זה שאין כאן שום תגובה הפוכה... מעובד אאוטסורסינג שמרוצה מעבודתו. אם יבקר כאן גולש כזה- אשמח לשמוע גם את דעתו.

    השבמחק
  15. קשה מאוד למצוא סיבות לא לבחור באאוטסורסינג בפניה לפרויקט שאינו בדרך כלל שייך לליבת החברה, ובנוסף, אפילו יש דברים שכדאי להוציא מהליבה וכך לחסוך כאבי ראש וכספים.
    נגיד כוח אדם - האם היה עדיף שחברה תעסיק מנהל כוח אדם שישלח מודעות לעיתונים ולאינטרנט או עבודה ויתחיל לסנן עובדים, או שפשוט החברה תשלם לחברות דרושים והשמה שיתנו להם מי שמתאים להם בדיוק? זה עניין מסובך וחשוב כאחד.

    השבמחק
  16. a great efforts here.really a meaningful post. thanks for sharing all with us.

    השבמחק
  17. היי חברים. אני עובד כעת, מזה חצי שנה, במטה של חברת אאוטסורסינג כמנהל מכירות (או יותר נכון אני מעדיף לכנות עצמי בתואר I.T MatchMaker ('שדכן' טכנולוגיות מידע). ניסיוני אגב בתחום הגיוס וההשמה הינו מעל 20 שנה.

    אני מגיב לתגובותיים כאן ולפנייתה של מאיה בבקשה לתגובה חיובית לעניין ואגיד זאת לכם כאן בצורה ברורה ונהירה ועם הדגמה, להלן:

    לפנינו שתי ישויות:
    - עובד, שפנה למשרה, אליה הוא חושב שהוא מתאים.
    - מעסיק, שראיין את העובד הן במחלקת מש"א (אם יש לו בכלל כזו..) והן ראיון מקצועי (ואולי אף השקיע ושלח את העובד למבחנים, רחמנא ליצלן, אולי אף כאלו בהם נדרש העובד לצייר עצים ולספר אם עישן סמים..)
    ומה לעשות.. החלטתו בנושא קשה לאור משמעות קליטת העובד לחברה, יחסי עובד-מעביד להם יהיה מחוייב וכו... והינו מתלבט קשות אם לקלוט את העובד לשירותיו, חושש מהבאות והעלויות הכרוכות בהעסקתו או 'היעלמותו' כי מצא משרה עם שכר קצת יותר גבוה משהציע המעסיק דנן.

    והנה הגיע המתווך - אשר לא רק עזר בהליך החיבור/שידוך בין המועמד (לאחר שפרסם, שיווק וקיבל קורות חיים ממועמדים מתאימים ולעיתים אף ראיין אותם ראיון פרונטאלי במשרדיו) למעסיק (אחרי שיצר קשרים, הבין את הלך הרוח בחברה, את מדיניותה ותרבותה ואת דרישות המשרה), אלא אף לוקח על עצמו את הסיכון הכרוך בהליך קליטה שגוי של המעסיק ו/או 'היעלמות' של המועמד (מכל סיבה, כולל משרה שמצא בחברה אחרת עם שכר עדיף וללא סמטימנטים כלל למקום העבודה בו התחיל לעבוד רק עכשיו).

    ומה קיבלנו כאן?
    ראשית - המעסיק - לא שקיבל הגנה משמעותית מפני העובד החדש והסורר או מפני שגיאה בהליך המיון שביצע. אך קיבל הגנה כלשהי, גם אם שולית מעצם כך שהעובד אינו שלו והליך סיום היחסים לאחר היכרות קצר אין בו כאב ראש גדול מבחינתו ויש אף מחוייבות מצד המתווך למצוא עובד אחר במקום זה שפוטר/עזב.
    שנית - העובד - אלמלא המתווך.. ברור מניסיוני דבר אחד. המשרה - ייתכן ולא היתה מאויישת כלל.. הן בגלל משאבים הדרושים מהמעסיק לאיתור וסינון והן בגלל החשש שמא יטעה/שמא יעזוב אותו העובד אחרי שישקיע בו את מרצו ויתחיל עימו בפיתוח מערכת יחסים עמוקה ומכאן..... העובד שהינו כה משוכנע שהתאמתו למשרה, לא קיבל כלל הזדמנות להציג יכולתו וכישוריו! נפסל על הסף! לא הגיע כלל לראיון אצל המעסיק! יואצ מתוסכל, מכפיש וכועס על כל החברות המעסיקות ועל כל העולם.

    אזי, טרם מסיקים מסקנות נמהרות בעניין, שימו עצמם במקומם (במקום המעסיקים) ובחרו ב:
    גיוס מיידי למשפחתכם אותה אתם מטפחים לתפארת התעשיה
    או גיוס דרך מתווך, אשר "גוזר קופון"/פרמיית ביטוח בקליטתכם והעסקתכם אצלו על כל הסיכון שבדבר טרם (כך זה בד"כ) הוא מגייס אתכם כעובדים מן השורה..

    שלכם,

    שחר אשר
    I.T MatchMaker / 'שדכן' טכנולוגיות מידע
    ומנהל אתר לחיפוש עבודה
    www.jobclick.co.il
    טל: 054-8082852

    בהצלחה!

    השבמחק

ShareThis

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...