הרשמו לקבלת ניוזלטר שבועי כדי לא להחמיץ אף טיפ

רוצים להיות מעודכנים? לקבלה במייל של הטיפ השבועי לחיפוש עבודה:

יום ראשון, 24 באוקטובר 2010

למה, לעזאזל, לענות לשאלה: מהן ציפיות השכר שלך?

דמיינו לכם שהחלטתם לפרגן לעצמכם בקניית ספה חדשה. מהרגע שעלתה לכם המחשבה שאתם צריכים, ממש זקוקים, לספה חדשה, אתם לא מסוגלים להסתכל על הישנה מבלי לשים לב לכל מה שלא בסדר איתה. פתאום הצבע שלה כבר לא אופנתי, הכתמים שפעם הייתם בטוחים שאף אחד לא ממש רואה, בולטים בדיוק כמו הישראליות שלנו בחו"ל וגם הנוחיות שלה זה כבר לא מה שהיה פעם.
נו, אז החלטתם. מזל טוב! בקרוב אצלי!

אתם מתחילים להסתובב בחנויות רהיטים בכדי לתור אחר ספה חדשה ובדיוק עכשיו (כן, ממש און ליין, או ריל טיים, מה שתעדיפו) נכנסים לחנות מדהימה. הנה היא! הספה המיוחלת, מחכה רק לכם בפינת החנות! המוכר ניגש אליכם ושואל מה אתם מחפשים. אתם עונים שאולי כבר מצאתם, רק, שאלה קטנה במטותא: "כמה עולה הספה האדומה ההיא בפינה?" המוכר מסתכל עליכם בפנים חתומות ועונה: "הממ.. מצטער, אני לא יכול לענות על השאלה הזו. קודם תחליטו שאתם קונים ורק אז אוכל לענות לכם".

או.קיי.... זה ממש מוזר, אתם בטח חושבים. איזה מוכר יענה ככה לקונה פוטנציאלי?

ובכן, תנו לי להפתיע אתכם.... או שלא...

יש לא מעט מחפשי עבודה שממש, אבל ממש לא רוצים לענות לשאלת ציפיות השכר. יש כאלה שלא מעוניינים לענות בכלל, אחרים לא רוצים לענות בשלב הראיון הראשון ואחרים לא עונים אפילו לחברות ההשמה המטפלות בקורות החיים שלהם.
אגב, אני מבינה למה... איך אפשר לענות על השאלה הזו מבלי להסתכן בפספוס המשרה (כי ציינתם סכום גבוה מידי)? או לצאת פראיירים (כי ציינתם סכום נמוך מידי)? איך אפשר לנהל משא ומתן אם מראש ציינתם מהו ה"מחיר" שלכם?
וכן הלאה שאלות, התלבטויות והסתייגויות...

אז כן, כל זה בהחלט נכון, אבל, כמו בכל סיטואציה, יהיה חכם לנסות ולראות איך הדברים נראים מהצד השני...

אז איך זה נראה מהצד השני?
ככה:

1. אתם לא מעוניינים לענות על שאלה. כמו בנוגע לכל שאלה אחרת בראיון עבודה, להימנע מלענות, יצור רושם כלשהו. רושם שלא הייתם רוצים ליצור.

2. מבחינת המעסיק מטרת השאלה הזו היא למיין. משמע, הוא לא שואל סתם. כמו שקורות החיים שלכם עוברים מיון, גם ציפיות השכר הם חלק מאותו מנגנון של סינון מועמדים פחות מתאימים. גילוי פער גדול מידי בין השכר שמעסיק מסוגל להציע למשרה, לבין ציפיות השכר שלכם, חוסך למעסיק משלב מוקדם יחסית של התהליך, השקעה בזמן ובתהליכי גיוס של עובדים לא מתאימים.

אז הנה הפרדוקס במערומיו. אתם הייתם מעדיפים לא לענות בכדי לא לצמצם אופציות. המעסיקים רוצים שתענו בדיוק בגלל זה... בכדי... לצמצם אופציות.

אז מה לעשות?

- לא לפנות למשרות שברור לכם כרעם ביום בהיר (מתי זה בכלל קורה?) שהן אינן מתאימות לכם או אינן תואמות לרמת הנסיון, הוותק והכישורים שלכם.
אם זה מלכתחילה לא נראה מתאים, זה יתגלה כעוד יותר לא מתאים בהמשך. בדיוק כמו שאקדח שצץ במערכה ראשונה, ירה, כנראה, מתישהו במערכה השניה...

- לעשות מחקר שוק. סטטיסטיקות מעולם לא הזיקו לאף אחד.
זומנתם לראיון? בידקו לפני כן במגוון סקרי השכר המתפרסמים באינטרנט מהו השכר הממוצע לתפקיד דומה. הרימו טלפון לחברת (או חברות) ההשמה המטפלת בקורות החיים שלכם ונסו להבין מהו השכר שתוכלו לבקש על בסיס הנסיון שלה באיוש משרות רלבנטיות לנסיונכם. בקיצור, הכינו את השטח.

- לא לסגור דלתות.
לא לענות על השאלה זו ממש לא אופציה, אבל גם לענות בנחרצות זה לא יעיל במיוחד. לכן, הכינו לעצמכם מראש תשובה דיפלומטית שתאפשר להשאיר את הדלת פתוחה.

- קיראו שני פוסטים נוספים שלי בנושא שכר ומו"מ על שכר:

14 תגובות:

  1. מה לגבי תשובה בסגנון: "במידה ותהיה התאמה הדדית, השכר לא יהיה deal breaker " ?

    השבמחק
  2. זה גם סוג של התחמקות...כי בעצם לא ענית על השאלה בסופו של דבר. אני ממליצה לתת טווח של שכר רצוי ולהוסיף את המשפט שכתבת.

    השבמחק
  3. האם לתת טווח זה כמו לומר "מחיר המינימום והמקסימום שלי הוא כזה וכזה" ולצפות שהמעסיק יעדיף להציע את הממוצע של הטווח ולא את המינימום מינוס 2?

    השבמחק
  4. לא בדיוק... הטווח שתציין הוא בצידו העליון- האידאל מבחינתך, ובתחתון- המציאות (מה שאתה יודע מסקרי שכר שהוא הממוצע לתפקיד או מה שמספק אותך ביחס לשכר האחרון). יחד עם ציון הטווח, עליך להוסיף הסבר כלשהו לדוג': אלה הסכומים שאני מבין שעל פי סקרי השכר נהוג לתת לתפקיד שכזה. או: אני רוצה לציין שהתפקיד מאוד נראה לי ולא הייתי רוצה שההחלטה תיפול על ציפיות השכר. או: זה טווח השכר שחשבתי עליו עם תחילת החיפוש שלי. מכיוון שהתרשמתי שבתפקיד המדובר יש הרבה מקום ללמידה/ לכניסה לטכנולוגיה חדשה/ לקידום מקצועי, אזי, אני אשמח לשמוע על מה אתם חשבתם כי מבחינתי אני רואה בתפקיד הזדמנות מצויינת ואתגר ועל כן חשוב לי להדגיש שאני גמיש. או: הניסיון והמומחיות שלי הם בדיוק בתחום שאתם מחפשים ולכן הייתי מעונין בהצעה המתקרבת לקצה העליון של הטווח שציינתי מכיוון שאני בטוח שאוכל לתרום מהניסיון שלי החל מיום העבודה הראשון בתפקיד.
    וכן הלאה...אני בטוחה שהכוונה שלי מובנת. לסיכום: לציין טווח וגם נימוק שיכוון את הצד השני בתוך הטווח...

    השבמחק
  5. הנקודה היא שמלכתחילה זה שהמעסיק שואל מהן ציפיות השכר והמועמד "חייב" לענות - יוצר יתרון עבור המעסיק, מכיוון שהוא לא חושף באותה הזדמנות את הטווח שלו.
    וזו הסיבה ששאלה מסוג זה יוצרת קצת התנגדות בקרב מועמדים, במיוחד בגלל שאפשר לעטוף אותה במעטפת של "מיון".

    אפשר גם לקחת את זה לכיוון ההפוך: נניח שיש מועמד שמעסיק מסויים יוצר איתו קשר בטלפון, כדי לתאם ראיון. המועמד, בתחילת השיחה, אומר את הדבר הבא: "אני מוכן להמשיך בתהליך רק אם השכר למשרה הזו הוא לפחות X". כלומר, המועמד מציב רף תחתון לשכר ואז המעסיק, אם יבחר להמשיך בתהליך מול המועמד הנ"ל, יחשוף משהו מהשכר המיועד, ולמועמד יהיה יתרון קל במסגרת המו"מ. לכאורה המועמד יכול לטעון שזו שאלת מיון שרק נועדה לחסוך זמן וטירחה לנוגעים בדבר. בפועל המעסיק יוכל לראות מהלך שכזה כמהלך מתנשא, או חצוף, מצד המועמד.

    אז מי צודק?

    הנקודה שלי היא ששאלת ציפיות השכר, למרות שהיא שאלת "מיון", יש בה משהו בעייתי אם היא מגיעה בשלב מוקדם מדי. לדעתי היא צריכה להגיע אך ורק במעמד של ראיון עבודה פרונטלי, ולא במסגרת של תיאום טלפוני לראיון עבודה. נראה לי יותר מכובד. אבל זו רק דעתי, כמובן...

    השבמחק
  6. הכל עניין של היצע וביקוש,
    לו המצב בשוק הריהוט היה רע מאוד יכולת להגיד כל דבר למוכר הספה והוא היה בולע את רוקו בתסכול וממשיך בתהליך המכירה כדי לוודא שאינו מפסיד אותה רק מפני שסירב לגלות מראש את קלף המחיר.

    המצב בשוק העבודה הוא כזה שכשאדם נכנס לראיון הוא בשל נפשית לבלוע כל צפרדע, ולו רק בכדי להבטיח שאינו מפסיד הזדמנות מהסיבות הלא נכונות.

    בשנות הבועה העליזות יכול היה המועמד להגיד מה שרצה, מתי שרצה ולמי שרצה ואף איש משאבי אנוש, או אשת חברת השמה, לא העיז לדחות אותו על כך. רוצה להיפגש בבית קפה במקום במשרדי החברה? - נהדר! רוצה לא לגלות את צפיות השכר? - מסכים בהחלט! רוצה כן להגיד את הציפיות ואתה נוקב בסכום אסטרונומי? – ממש אין בעיה! רוצה שהמראיין ירקוד הורה עבורך? - מעולה! הכל מקובל והמועמד הוא המלך (העירום).

    היום המצב הפוך. אם אתה לא מושלם - כלומר מעל גיל 40, או שאינך "העיפרון הכי מחודד בקלמר", או שאינך מתאים ב- 100% לדרישות - אתה למעשה בעמדה נחותה מאוד "והפגמים" שלך בולטים לעיני כל וכופים עליך להתפשר ולהסכים לכל דבר.

    ואם אתה בן 55+, עם כרס קטנה, קצת קמטים ושיער מאפיר (כמו עבדך הנאמן) – שומו שמיים - אתה ממש ממעורר רחמים, פאתטי. אתה נכנס לראיון ומקבלת אותך מנהלת משאבי אנוש נאה וחיננית, או מנהל שיווק הייטק צעיר וקצר רוח, ואתה מזהה מייד את נפילת המוטיבציה והחשק אצלם, איך באחת נופל להם האסימון שבכדי לקבל אותך הם יצטרכו למצוא הסבר ממש טוב כדי להצדיק בפני המנהלים שלהם את הגיוס "המוזר", איך הם מבינים פתאום שהם יירשמו לעולמי עד כמי שנטעו במו ידיהם את העץ העתיק הזה בתוך ערוגת השתילים הרעננה והעליזה. ואם בספות עסקינן, מה היה חושב מוכר הרהיטים לו הייתה לו רק ספה אחת להציע – ישנה, מרוטה, משומשת אבל עם "ניסיון" של שנים שאנשים ישבו עליה, ספה שכבר ראתה ויודעת הכל – הוא היה עושה שמיניות באוויר, כל מה שנדרש, כולל נקיבה במחיר, ואפילו היה יוצא במחול לפנינו לו דרשנו זאת .

    וכדי שלא לרפות את ידי כל אלה שמרגישים "כספה ישנה וטובה" אומר לסיכום שהמצב אינו בלתי אפשרי, אמנם יש לנו ספה ישנה (וטובה) למכור אבל צריך למצוא לה רק קונה אחד. מישהו נבון שיודע להעריך נכון את "הסחורה". בהצלחה .

    השבמחק
  7. כמו בכל באסטה בשטוק גם כאן חוקי השוק תקפים
    תגיד מה אתה רוצה + הוא יציע כמה שהוא יכול - ותפגשו באמצע
    תמיד אפשר לסגור שהשכר ההתחלתי לשלושה חודשים ראשונים יהיה X כדי שתוכל להוכח שאתה שווה הרבה יותר ואז לסגור על העלאה
    אם אתה טוב רק אתה.את יודעים הצד השני לא רוצה להסתכן בלקנות חתול בשק אבל אם החתול יתגלה כפנתר הוא יהיה חייב להתגמש

    השבמחק
  8. אני לא הייתי מציין טווחים. טווח אומר - אני אקח מה שנוח לי - החלק הנמוך. כמו בכל משא ומתן, צריך להשאיר קלפים אצלך ולהבין שזה שאתה מתראיין זה לא נמצא במקום הנמוך של המטבע. בא לא נשכח שקשה מאוד למצוא עובדים טובים ואם אתה טוב יש לך את הזכות לומר מה אתה שווה.

    אגב, מהניסיון שלי במו"מ בעבודה - אני לעולם לא אומר לספק כמה אני מצפה לשלם עבור המוצר. אני גם לא עונה לשאלה הזו כשאני נשאל. למה? י זה כמו טווחים. זה מעמיד אותך על קו ברור שממנו יהיה קשה לרדת בשלבים מאוחרים יותר.

    אני נוטה לעשות דבר כזה: אני מתכוון למספר שאני מאמין שמגיע לי ואומר אותו בשיחה. אם אני מרגיש בשיחה שהמספר שאמרתי מעורר תהיות אני אומר תמיד ש"ההצעה שלי פתוחה לשיחה פתוחה היה ואם אמצא מתאים" בנוסף אפשר לומר ש"השכר יכול להיות מגולם גם בתנאים שניתן לדבר עליהם".

    למשל, כשחפשתי עבודה לאחרונה אמרתי לכולם : אני מבקש XXXX ורכב כשרכב הוא אלמנט חשוב לי. את השכר אפשר לקבוע בשיחה פתוחה.

    אגב, כמו כל דבר בחיים - ברגע שניגשים לזה בגישה של עוצמה אישית (לא שחצנות!) ואמונה בדרכך יותר קל לך לקבל את מה שאתה רוצה.

    אבל זו דעתי :)

    השבמחק
  9. קודם כל, זה לא שכל שאלה מחליטים אם להמשיך או לא.
    בדרך כלל ישאלו את זה בסוף הראיון הראשון כ"השלמת פרטים" או בטופס פרטים אישיים שתמלא בתחילת התהליך אבל יתעמקו בו רקאחרי הראיון.

    כלומר, בשלב שבו יתחילו להתלבט בעניין שלך ולהתייחס לציפיות השכר שלך, כבר יהיה להם רושם כללי מי אתה, כמה אתה טוב ואם בכלל יש טעם להתחיל מומ.

    התשובה שלי לשאלות כאלו היא "במקום האחרון קיבלתי XXX לחודש, הייתי שמח להעלאה, אפילו סימלית, אבל אני יכול להחיות גם עם השכר הקודם".

    בדרך כלל אני נוקב בסכום "מתוקן" כלפי מעלה ככה שההעלאה ה"סימלית" כבר מגולמת במחיר המקורי. ברוב המקרים זה יהיה הזכר שאני מקבל.

    מהנסיון שלי גם אם הדרישות שלי גבוהות ב 20-25 אחוז מהרף העליון, אם הרושם שיצרת הוא טוב, לא יבטלו את תהליך גיוס בלי לתת הצעה נגדית נמוכה.

    אם המגייס מחפש תירוץ לדחות את המועמד הוא ימצא כזה גם אם המועמד יהיה מוכן לעבוד בהתנדבות.

    השבמחק
  10. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  11. מאיה אני תמיד נהנה לקרוא את הפוסטים שלך, אני בדרך כלל אומר את הסכום שאני מקבל במקום העבודה אבל תמיד משאיר את הפתח לכך שבמקרה והשכר יהיה נמוך או גבוה.
    אני אומר את הסכום שאני מקבל היום במקום העבודה אבל מאחר שהתפקיד המוצע מעניין אותי אני מאמין שהשכר יהיה נושא פחות מרכזי לדיון וכדאי שנפגש קודם כדי להכיר האחד את השני.
    ככה אני לא נועל את עצמי על שכר נמוך מידי או על שכר גבוה מידי

    השבמחק
  12. תודה לכל התגובות. מה שחשוב להוסיף הוא שכל מקרה לגופו ושהתשובה תושפע מן הסתם מהמקום בו אתם נמצאים. אם אתם עובדים כרגע ומעוניינים לשפר תנאים זה מצב אחד, ומצב שונה לגמרי הוא אם אתם לא עובדים ומוכנים להתגמש בתנאים, כשהעיקר לחזור לשוק העבודה... נקודת המוצא תשפיע מאוד על כל ההתנהלות שלכם בנושא הזה.

    השבמחק
  13. מאיה, שלום !
    אני נהנה מאד לקרוא את הבלוג שלך, המשיכי בעשייה המבורכת, ותודה !
    עלי לציין כי יש כמה "חורים בהשכלה במנטליות של הבוס / חב' השמה הישראלית:
    1) קודם כל לגבי "ציפיות שכר" או שאלות מהסוג "כמה הרווחת בתפקיד האחרון ?"
    סליחה, כשאני קונה בסופר יש שלט על כל דבר עם מחיר. כך יותר הוגן לעשות. תן לי - המועמד להחליט גם. זה לא רק ראיון שלי אצל המעסיק אלא, גם שלו אצלי.
    בארה"ב למשל, לא מקובל לשאול שאלות כאלה שהם לא ענייניות בכלל. זכותו של המעסיק לקבוע כמה הוא מוכן להקציב לתפקיד, אך כשיש חוסר שקיפות מצידו המועמד נמצא במלכודת כפי שציינת.
    בארה"ב בראיון מתמקדים בנסיון, בהשכלה ובכישורים לבצע את התפקיד. לאחר מכן המרואיין מקבל דף מודפס עם הצעה שכולל תנאי ההעסקה, השכר והנלווים, ימי ושעות עבודה, מהות התפקיד, אחריות ומשימות, ממונה הישיר, תאריך תחילת עבודה ויש לו בדרך כלל כמה ימים להחזיר תשובה.
    הלוואי אצלינו !
    2) דבר שני לגבי סקר שכר. יש מעט מקומות שניתן לקבל נתונים כאלה, וגם הם נראים לי כמגמתיים ולא אמיתיים.
    אדם יודע כמה הוא שווה למעסיק כשיש באמתחתו את כל הדרישות של המעסיק ועוד - ואת זה ראוי לתרגם בכסף.
    מעביד צריך לדעת שלפעמים עדיף לתת מעט יותר ממה שחשב בכדי שהעובד יהיה מרוצה (עובד מרוצה הוא נותן תפוקה יותר ביודעו שמעריכים אותו)ויישאר אצלו לטווח הארוך. הרי גם החיפוש אחר העובד הוא הוצאה עבורו ואם צריך לחזור על זה שוב ושוב זה אומר דרשני.
    3) לפעמים מחפש עבודה מגיע לראיון במקום שלא ראוי להיות מחסן, שלא לדבר על משרד. ניתן להתרשם ממראה המקום, טיפוחו (או לא) והציוד שישנו אם זה מעסיק קמצן שבקושי משלם שכר מינימום או מקום שהיית רוצה לעבוד שם.
    משה

    השבמחק
  14. היי משה,
    תודה על התגובה. אתה צודק בהחלט בדבריך, אבל כל זה נכון יותר לגבי המעסיק עצמו ופחות לגבי חברת ההשמה. האינטרס של חברת ההשמה הוא להתאים כמה שיותר את המועמד ללקוח (החברה) ולא לשלוח מועמדים עם ציפיות שכר שממש לא מתאימות להגבלות המשרה. עבודה נכונה עם חברת השמה היא כשנותנים לה טווח אפשרי ורחב ומעדכנים בפרוטרוט מתי אפשר להתגמש ולשלוח למשרה ומתי לא על פי הנתונים שהם מקבלים מהחברות.

    השבמחק

ShareThis

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...