הרשמו לקבלת ניוזלטר שבועי כדי לא להחמיץ אף טיפ

רוצים להיות מעודכנים? לקבלה במייל של הטיפ השבועי לחיפוש עבודה:

יום ראשון, 28 בנובמבר 2010

מה היה קורה אם ג'רי סיינפלד היה מנהל/ת גיוס?


במהלך פגישות היעוץ שאני עורכת עם מחפשי עבודה אני בודקת היכן התהליך נתקע. יש מחפשי עבודה שלא מוצאים בכלל משרות רלבנטיות ובעוד הזמן עובר, הם מבזבזים את זמנם על חיפוש עבודה עקר. יש אחרים שמוצאים לא מעט משרות מתאימות, שולחים מאות קורות חיים בכל שבוע וזימונים לראיונות - אין. ולעומתם יש כאלה שמוזמנים לראיונות, אבל משום מה לא מצליחים לעבור אותם. בפגישת היעוץ אני מנתחת את מה שנעשה עד כה ונותנת טיפים בהתאם לצורך הספציפי של מחפש/ת העבודה (אם זה שדרוג קורות חיים, הכנה לראיונות עבודה, או הרחבת שיטות החיפוש בכדי להעלות את הסיכויים להיחשף למשרות רלבנטיות במקום לפספס אותן).

קיבלתי מייל השבוע ממישהו שכתב לי שהוא נהנה לקרוא את הפוסטים שלי, גם אם לפעמים אני מניחה מולו מראה ענקית שמשקפת נושאים שפחות נעים להודות בהם או לקרוא עליהם...

אז זה בדיוק זה, במהלך הפגישה אני גם משתפת בכל הסודות הקטנים של מאחורי הקלעים. למה תהליכים מסויימים הם כמו שהם ולמה לא אחרת, מול מה באמת מתמודד מועמד שמחפש היום עבודה וכן הלאה טיפים ומידע הקשורים לתהליכי גיוס עובדים בחברות ודרך חברות השמה.

באחת מהפגישות השבוע, מחפש העבודה שפגשתי השווה את תהליך חיפוש העבודה לחיפוש בן/בת זוג בבליינד דייט... מה שהזכיר לי את הסדרה סיינפלד. זוכרים? טוב, נו, אין מצב שלא...

כזכור, ג'רי יוצא לעשרות דייטים. כמעט בכל פרק הוא פוגש בחורה חדשה, וכמעט בכל פרק הוא פוסל אותה. פעם בגלל כפות ידיה הגדולות והגבריות, פעם בגלל הגבות ופעם בגלל שהיא דומה לו יותר מידי.

בחיפוש עבודה קורים תהליכים דומים. לפעמים שטות אחת קטנה, מילה אחת מיותרת, טעות בקורות החיים או כפכפי קרוקס בראיון עבודה ואופס, חייכו, כי...אכלתם אותה! וכן, גם...פספסתם את המשרה באותה ההזדמנות.

הבעיה היא שלא תמיד תדעו לשים את האצבע מה קרה שם בכלל. לא תמיד, או יותר נכון ברוב המקרים, אף אחד לא יטרח להגיד לכם שלא זומנתם לראיון כי לאורך כל קורות החיים שלכם יש מלא טעויות כתיב מביכות... ואם נחזור לדוגמא שלנו- גם הדייט שלכם לא יתקשר במיוחד בשביל להסביר שהוא לא מעונין כי מהתחלת הפגישה היתה לכם חתיכת פטרוזיליה ענקית תקועה על השן הקדמית :).

כל ההקדמה הזו בשביל להגיד: בחיפוש עבודה, כמו בדייט, כל דבר משפיע. החל מבחירת המשרה אליה פונים (האם היא באמת מתאימה לכם או רק נראית טוב באתר?), דרך אופן הפניה (האם היא משכנעת מספיק ומצליחה לייצר תגובות או סתם לאקונית ומשעממת?), הרושם שקורות החיים יוצרים (אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני, זיכרו...זה לוקח בדיוק כמה שניות!), הראיון הטלפוני (האם אתם מצליחים להעביר את המסר הנכון שיגרום לצד השני לרצות להיפגש?) וכלה כמובן בראיון הראשון/שני/שלישי, מה אומרים עליכם הממליצים שלכם? ואיך אתם מנהלים את המו"מ על החוזה (כמו בכל דבר, להתחיל זה קל, אבל צריך גם לדעת איך לסגור עסקה...).

בפוסט הבא אכתוב על הטעויות הטפשיות האלה בחיפוש עבודה שעלולות לעלות לכם ביוקר מבלי אפילו שתשימו לב לזה או תדעו על כך...

אגב, אם יש לכם דוגמאות לטעויות כאלה ואם בא לכם לחלוק (בעילום שם כמובן) מקרים מעצבנים של פספוסים בגלל שטות כזו או אחרת...- מוזמנים לשלוח אלי דוגמאות וסיפורים אמיתיים שקרו לכם לכתובת המייל:

נ.ב.
התשובה לשאלה שבכותרת היא כמובן שהיינו כולנו מובטלים... :)

7 תגובות:

  1. ואם כבר בג'רי הגאון עסקינן, הוא זה שאמר פעם שדייט ראשון הוא כמו ראיון עבודה...

    השבמחק
  2. ...גם בראיון עבודה וגם בדייטינג - מה שיעזור לנו לא להיות מובטלים או פנויים הוא לעצור ולהגדיר: מה חשוב לי בתפקיד / עבודה שלי? בזוגיות?

    מנהל גיוס שיחפש ערכים אצל המועמד - יגייס מועמדים מתאימים לארגון ויעלה את שביעות רצון כל הצדדים.

    אני מודה שאיני יודעת אם נכון "למכור" כאן את סדנת "גיוס על פי ערכים" שפיתחתי, כמנהלת גיוס לשעבר בארגון הייטק גדול - סדנא שתסייע למגייסים בתהליך הגיוס.

    אם זה אינו נכון - אשמח שההודעה תימחק.
    אם זה נכון ומעניין - אפשר לקרוא עוד בקישור הבא:
    http://www.nekudatmifne.co.il/catalog.php?id=23

    שוש מעוז-אריה

    השבמחק
  3. כל האינטרנט מלא ב- "מומחים לגיוס" שדורכים לנו (למובטלים) כל היום על היבלות הכי כואבות: "שולחים מאות מועמדויות ולא מקבלים תגובה .....", "מגיעים לראיונות ולא עוברים אותם ...." ועוד אמיתות מהסוג שלא צריך להיות גאון כדי להבין שאלו הבעיות שמובטלים נתקלים בהן בתקופה שהיצע המועמדים עולה בהרבה על הביקוש.
    למה הדבר דומה? לשדכנים שמתיימרים לדעת את הפתרון לבעיית הרווקים, לגורויים שמתיימרים לשנות את חייהם של אלו שאינם מוצאים את דרכם, וכו'.
    בקיצור, לכל קולקטיב עם בעיות אמיתיות יש את שובל הטפילים שמשתרך אחריו והמתפרנס מחולשותיו.
    אז במקום להזכיר לנו השכם והערב את כישלונותינו (אי תגובה על קורות החיים או כישלון בראיונות, זקן מדי, נוקשה מדי ...), במקום לחזור שוב ושוב על הבעיות הברורות מאליהן (שגיאות כתיב בקו"ח, תלבושת לא נכונה וכו') - במקום כל זאת אולי מישהוא יכתוב סוף סוף פוסט עם המידע היחיד שעליו מבוסס הרצון שלכם לעזור לנו וזה שמונע מאיתנו ליצור קשר, והוא: כמה לעזאזל עולה "התענוג" הזה?.
    כמה כסף אתם בעצם רוצים על המידע שאתם בטוחים שאין לנו?
    איך להמנע מלהשקיע במישהו שאינו בהחלט יכול לעזור? איך מאבחנים תוך כדי טיפול שהדבר באמת נחוץ או לא?
    בקיצור, אם באמת אכפת לך מאיתנו - מאיה בוכניק - אז תתחילי לכתוב דברים שבאמת מעניינים אותנו ויעזרו לנו - הזכרת לנו מספיק את כל המגרעות, חולשות, בעיות, צרות שלנו.
    ושלא תביני אותי לא נכון, אני דווקא אוהב אותך ואת הבלוג שלך (נו, לא הייתי משקיע כל כך בתגובה אם זה לא היה המצב, לא? :)

    השבמחק
  4. אנונימי היקר, שמחה שאתה אוהב את הבלוג... :) ולגבי הערותיך- אשמח לענות לך על כל אחת מהן אישית ובאופן מפורט בשיחת טלפון או במייל- איך שנוח לך. מוזמן ליצור קשר.

    השבמחק
  5. פעם פסלתי מועמדת בשל טעיות תחביריות... ("היינו שלוש אנשים, אני שם כבר שלושה שנים...")

    השבמחק
  6. גם אם זה נובע מדיסגרפיה ולא באשמת המועמד/ת, אי יכולת לאיית במבחן או בקורות חיים פוסלת לתפקידי תרגום ועריכה (תאמין לי שיש אנשים ששולחים קורות חיים עם שגיאות כתיב או טעויות הקלדה לתפקידים כאלה).
    לתפקידים אחרים ניתן לקבל שגיאות כתיב כל עוד הן לא נובעות מכך שהאדם לא מסתכל על מה שנכתב לפני שהוא שולח.

    השבמחק
  7. (כמו שהגבתי בעוד מקום):

    מצד שני, מה שקורה לי, זה כמו ההוא עם המרק:
    No job for you. Come back one year.!!

    השבמחק

ShareThis

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...