הרשמו לקבלת ניוזלטר שבועי כדי לא להחמיץ אף טיפ

רוצים להיות מעודכנים? לקבלה במייל של הטיפ השבועי לחיפוש עבודה:

יום ראשון, 26 בדצמבר 2010

אז איפה, לעזאזל, עושים NETWORKING?


על איך עושים NETWORKING כתבתי לא מעט. גם טיפים למתחילים כתבתי כבר. עכשיו מה שנותר הוא לפנות קצת זמן בלו"ז הצפוף ולהתחיל ליישם.

אז איך בכלל יודעים איזה כנסים יש ומתי ולאיזה אירועים כדאי ללכת?

נו, בדיוק לשם כך החלטתי לכתוב את הפוסט הזה. בהמשך תמצאו רשימה של אתרים ומקורות מידע דרכם תוכלו להיות תמיד עם היד על הדופק בכל הקשור לאירועים.

שימו לב, יש שני סוגים עיקריים של אירועים:

1. אירועים, ירידים, תערוכות, סדנאות וכנסים שמוקדשים לנושאים מקצועיים- היתרון בהם הוא שהם מתמקדים בנושאים ספציפיים והקהל המגיע אליהם ממוקד מאוד. זה ה-מקום לפגוש קולגות שמזמן שכחתם ולחידוש קשרים עסקיים מהעבר (מי יודע את מי תפגשו שם, אולי במקרה את חיים שעבד איתכם לפני 6 שנים וכרגע עובד בחברה, שמעוניינת לגייס עובד למשרה שמתאימה לכם בול...???). זה גם ה-מקום לחשיפה ולהתעדכנות בנושאים מקצועיים עכשוויים וחמים.

2. אירועי נטוורקינג כלליים שכל עניינם ומטרתם הם...נכון, נטוורקינג... היתרון באירועים כאלה, שלאט לאט תופסים תאוצה בארץ, הוא שבאירועים כאלה ניתן להכיר אנשים חדשים מכל מיני תחומים, לבנות רשת קשרים חדשה ולהפיץ את השמועה (אם אינכם מחפשים בדיסקרטיות) שאתם מחפשים עבודה. אגב, יתרון נוסף הוא שבאירועים כאלה ברוב המקרים גם קל יותר "להתמנגל" מכיוון שזו בדיוק מטרת האירוע... כל הנמצאים שם יודעים שההתכנסות נועדה להכיר אנשים חדשים, כך שהמבוכה נעשית יותר נוחה...

אז הנה רשימת מקורות עדכנית ומפורטת לאירועים, כנסים והזדמנויות NETWORKING. "לגזור ולשמור":

אתר מפורט עם רשימות של כנסים במגוון תחומים: מזון, מיחשוב, טכנולוגיה, כלכלה, סביבה וחברה, חינוך, פרסום ושיווק, רפואה.

האתר של לשכת המהנדסים והאקדמאים במקצועות טכנולוגיים בישראל. תמצאו באתר כנסים מקצועיים והשתלמויות בארץ ובחו"ל.

אתר שמבטיח שהוא מתעדכן ברמה יומ-יומית. תמצאו בו שלל עדכונים על כנסים מקצועיים וימי עיון על פי חלוקה ל: אינטרנט, אבטחת מידע, אדריכלות, היי-טק, מערכות מידע, נדל"ן, עריכת דין ועוד...

לוח כנסים בתחומי מיחשוב, מערכות מידע, אבטחת מידע ותוכנה.

לוח אירועים לגיק המצוי :) כולל: אירועים מקצועיים בתחומי המיחשוב, סדנאות, ואירועי נטוורקינג.

אתר בינלאומי העוסק כולו בקבוצות נטוורקינג על פי תחומים. אם תקלידו בצד ימין למעלה ISRAEL תוכלו למצוא את רשימת הקבוצות הפעילות בארץ.

נטוורקינג , סיעור מוחות, שיתופי פעולה וקשרים מקצועיים בחסות עמותת ה GarageGeeks. מתאים ליזמים ברוחם (במגוון תחומים החל ממיחשוב ותוכנה, מוזיקה, אלקטרוניקה, מכונות, עיצוב, גיימינג ועוד...), סטארטאפיסטים וגיקים למיניהם. המפגשים באווירת אנדר-דוג עם תפאורה מקורית של מוסך...

אירוע חודשי לחובבי הטוויטר באווירה צעירה ולא מכופתרת.
אתר המוקדש לקוד פתוח ותוכנה חופשית ותמצאו בו גם רשימת אירועים הקשורים לנושאים האלה.

האתר של אנשים ומחשבים. יש בו פירוט של כל הכנסים שלהם בתחומי מיחשוב, טכנולוגיה, שיטות עבודה וגם קהילות וסדנאות.

מפגשים בנושאי רשת וטכנולוגיה.

אירועי נטוורקינג כלליים, שמסתיימים בדר"כ במסיבות סוערות.

עוד אתר שהמליצו לי עכשיו עליו דרך לינקדאין ואני מוסיפה לכם הוא (כולל רשימת אירועים בארץ ובעולם):

חושבים שזהו?
ממש לא, אם תחפשו - אני בטוחה שתמצאו עוד.
עדכונים על מבחר אירועים תוכלו גם למצוא ברשתות חברתיות כמו הלינקדאין ופייסבוק.

בקיצור, מתי נפגשים באיזה אירוע? :)

יום ראשון, 19 בדצמבר 2010

Too Much Information בקורות חיים?

קיבלתי לפני מספר ימים מייל עם השאלה הבאה:

שלום מאיה,
שמי ע. , סטודנט למדעי המחשב ומהנדס תוכנה. אני רואה את הפוסטים שלך בנושא קבלה לעבודה באתר LinkedIn ואני נהנה מהם מאד.

יוצא לי כבר די הרבה פעמים לקבל קו"ח מחברים קרובים ורחוקים בכדי להעביר לחברה בה אני עובד. לעיתים הם גם מבקשים שאני אציץ ואחווה את דעתי עליהם.
אני ממש לא מבין בנושא אבל יש פרט מסוים שתמיד גורם לי לתחושת בטן מוזרה, אשמח אם תוכלי להפריך או לאשש את תחושתי:

בסקשן של הנסיון תעסוקתי (או סתם בתיאור השנים האחרונות) רבים כותבים נסיון שאיננו רלבנטי לתפקיד הרצוי כמו:

*מאבטח בבתי ספר
*מדריך בתנועת נוער
*מורה פרטי

ועוד כהנה וכהנה. אני מקווה שהבנת את הכיוון הכללי.

תחושת הבטן שלי היא שכשחברה רוצה לקבל מהנדס תוכנה לשירותיה, היא לא רוצה לדמיין אותו במדים של חברת אבטחה של גן ילדים, זה לא מסתדר עם הפרופיל האידאלי. לא שחס וחלילה יש בעיה כלשהי עם המקצוע המכובד הזה, ובאמת הרבה חבר'ה מחפשים כמשרת סטודנט משרה שבה הם יכולים ללמוד תוך כדי וכו'... אבל עדיין, להכניס את זה לקו"ח למשרת הייטק? משהו לא מסתדר לי.

השאלה היא האם אפשר לקבוע כלל שאומר שכל נסיון או חוויה מהעבר שלא קשורה למשרה באופן ישיר, אין מקומה בקו"ח (אולי למעט שירות צבאי)?

בכל מקרה אשמח שתאירי את עיני, אולי תכתבי על זה פוסט (אלא אם כן כבר עשית את זה בעבר...)

תודה רבה,
ע.

אז, ע. היקר, תודה על השאלה המפורטת ועל הרעיון לפוסט. והנה תשובתי:

קורות החיים הם "מודעת חיפוש העבודה" שלנו. אפשר גם לתאר אותם כמודעת "דפי הזהב" המקצועית שלנו. עליהם להיות כתובים באופן מכובד, נכון, שיווקי ומוכר. הם כרטיס הביקור שלנו ועל סמך הקריאה בהם אנחנו מקווים לקבל זימונים לראיונות עבודה. ועל כן, כל פרט בהם קובע ומשפיע.

אני מבינה את תחושת הבטן שלך שקוראת לך להעלים פרטים מסויימים מקורות החיים מהחשש שהם יצרו את הרושם הלא נכון, ואתה צודק בזה. מצד שני לא כל משרות הסטודנט מרוחקות שנות אור מהתפקיד המבוקש הבא (במקרים שתיארת המשרות המבוקשות הן בתחום ההיי-טק). יש לא מעט תפקידים כמו למשל שירות לקוחות, מכירות וכן הלאה, שאמנם אינם קשורים באופן מוצהר וישיר לתפקידים בתחום ההיי-טק, אבל נסיון בהם מעיד על יכולות מסויימות כמו למשל: יכולת מכירה, שירותיות, נסיון בעבודה מול קהל, הדרכה, הובלת צוות, מנהיגות וכו'...

בכל תפקיד נרכשים נסיון ומיומנויות, ונדרשות יכולות מסויימות. לעיתים, אין שום קשר בין הנסיון והיכולות הללו לבין המשרה המבוקשת הבאה, אבל, למרות זאת, המידע הזה יכול דווקא לצייר תמונה רחבה יותר של המועמד/ת ומה הוא מביא עימו למקום העבודה.

במידה ומדובר בנסיון בתפקיד שלא מרגישים בנוח איתו, שבאמת אין כל קשר בינו לבין המשרה המבוקשת, ניתן לציין את התקופה (משנה עד שנה) ולכתוב באופן כללי: משרת סטודנט זמנית, או אם יש כמה כאלה: משרות סטודנט זמניות.

זהו פתרון פשוט למי שלא מעונין לפרט, אבל, גם לא רוצה להשאיר "חורים שחורים" בקורות החיים שלו.

אגב, אני חייבת להדגיש. אין עצה אחת שתקפה לכל מחפשי העבודה באשר הם. יש אנשים שיש להם רקע צבאי עשיר ומרשים, שלא צריכים לציין בקורות החיים משרות סטודנט פשוט מכיוון שהנסיון הצבאי שלהם מרשים מספיק. יש אחרים שאין להם שום נסיון תעסוקתי פרט למקום עבודה אחד במקביל ללימודים, שאותו כן רצוי לציין בקורות החיים כי זה עדיף מאשר ליצור רושם של מועמד חסר כל נסיון תעסוקתי. יש כאלה שיש להם השכלה מרשימה ממוסד להשכלה גבוהה בעל מוניטין, שהוא זה ש"יפתח דלתות" עבורם ולכן אפשר לוותר על פירוט תעסוקתי שאיננו בתחום... וכן הלאה...אני מקווה שהכוונה שלי ברורה.

בקיצור, כמו שכתבתי כאן לא מזמן, על כל מחפש עבודה להתאים את קורות החיים שלו למצב הספציפי בו הוא נמצא ולא להשתמש בתבניות מוכנות או בחוקים לא כתובים של מה נהוג ומה לא נהוג. מה שמתאים לאחד, לא בהכרח יהיה הפתרון הטוב ביותר עבור השני...

יש לכם דעה אחרת או טיפ נוסף?
מוזמנים להוסיף כאן למטה...

יום ראשון, 12 בדצמבר 2010

פוסט אורח: 10 טיפים למנהל/ת המתחיל/ה


השבוע אני שמחה לארח פוסט אורח נוסף. אם אהבתם את הפוסט הקודם : על אקראיות וניצוצות, אני בטוחה שתאהבו אף יותר את הפוסט הבא.
ותודה לג. על הכתיבה המושקעת!

**הפוסט כתוב בלשון זכר מסיבת נוחיות בלבד (קצת קשה להוסיף /ה, /ת לכל מילה שניה...), וכמובן פונה לגברים ונשים...:

מזל טוב, אתה מנהל!
טוב ידידי, התחלת בקטן, היית כבר תוכניתן, התקדמת לראש צוות, למדת להכיר כמה דברים בסיסיים בניהול אנשים וזמן ועכשיו זה הגיע: בשעה טובה, הגשמת את החלום של האמא היהודיה שלך ונכנסת לתפקיד ניהולי בדרג ביניים שמתחיל בטיייטל 'מנהל'. מנהל פרויקט, מנהל מוצר מנהל ייצור, מנהל לקוח, מנהל נ-ק-ו-ד-ה. עכשיו אתה מדבר עם הדרג הבכיר אצל הלקוחות על עניינים ברומו של עולם, מנסה להסתכל על תמונה גדולה, אמור להצדיק את המשכורת השמנמנה שלך והכי חשוב: מתחיל לדווח לגדולים שמה למעלה, ואלו רוצים תוצאות שאותה יוכלו להשוות למשכורת שלך.

הערה קטנה - להבדיל ממה שקורה בארה"ב, ברוב חברות ההייטק בארץ, אין תפקיד קלאסי של מנהל פרויקט/מוצר/לקוח ברמה התכנונית בלבד ללא רקע בפיתוח. כמעט כל משרה שמתפרסמת לתפקיד ניהולי זוטר שבו אין סיכוי שתראה שורת קוד אחת מכילה דרישת סף לתואר במדעי המחשב ו/או ניסיון מעשי בפיתוח תוכנה. הסיבות לכך מגוונות ולא ניכנס אליהן אבל זו המציאות בשטח. המשמעות היא שרבים מאלו שמגיעים לתפקידים האלו נכנסים אליהם עם מנטליות ותפיסת עולם שצמחה מתוך עבודת פיתוח שמצריכה יכולות די שונות מאלו שנדרשות מהם עכשיו. אם אתה אחד מאלו שהיה שם ועכשיו הוא כאן.
הנה כמה טיפים שיהפכו אותך למנהל מוצלח יותר:

- למד "לדלוור" (to deliver) – השורה התחתונה היא הקובעת. קבל החלטות וחשוב תמיד במוד של פתרון בעיות. אם התרגלת לפנות למישהו אחר שיחליט בשבילך ואתה רק ביצעת מה שביקשו, עכשיו זה אתה שמחליט. מן הסתם יש עוד מנהל ממונה מעליך, אבל אם הוא מנהל טוב שנותן לך קצת ספייס, הוא מצפה שתחשוב, תפעיל הגיון בריא, תחליט, תתחיל לקדם את הביצוע, תדווח לו על התקדמות ותוריד ממנו את ההתעסקות במה שאתה עושה.

- הפוך תכנון לביצוע - בהמשך למשפט הקודם, אם אתה רוצה לראות משהו ממה שאתה מתכנן קורה במציאות, תלמד לזמן ולנהל ישיבות. אפשר להוציא על זה פוסט נפרד, אבל הנה כמה עקרונות זהב: זהה את אנשי המפתח הדרושים לקבלת החלטות, אל תזמן את כל העולם ואשתו, קבע את היעדים לישיבה בתחילתה, הוצא סיכום ישיבה עם החלטות ותמיד, אבל תמיד, צא עם action items בסוף הישיבה ועם דד-ליין לכל אחד מהם, גם אם הם מסתכמים במשהו כמו "יש צורך לקבוע ישיבה נוספת עוד השבוע עם רותי כדי לסגור את הממשק בין...וכו' וכו'". (כמעט) כל ישיבה שלא תמלא אחרי החוקים האלו דינה להתפזר ולהישכח.

- אל תברח ל-bits and bytes - או במילים אחרות: תתחיל לחשוב על בעיות ופתרונות ב-high level: ראיתי לא מעט כאלו שהיו אלופי העולם בלמצוא פתרונות תוכנה מבריקים לכל אלגוריתם שהציגו להם אבל כשהתקדמו לא שמו לב שחוקי המשחק השתנו: עכשיו צריך לנתח בעיה עסקית של של לקוח או צורך שוק, לחשוב מהצד העסקי ושהתוכנה כבר תמצא את הפתרון. במקום זה הם תוקפים כל בעיה ישר מהצד של התוכנה ומצפים שהשוק יתאים את עצמו. זה לא יקרה.

- שמור על הפה שלך - בהנחה שאתה עכשיו יושב מול דרגים בכירים אצל הלקוחות/ספקים ולא מול איזה דרג טכני זוטר, שים לב טוב, טוב למילים שיוצאות לך מהפה. מבחינת הלקוח אתה סמכות ניהולית ומקצועית וכל מילה שתפלוט תירשם או תיזכר איפשהו כדי להישלף שוב בבוא היום. זו יכולה להיות הבנה בחצי פה שיכולה להתפרש כהתחייבות לספק משהו שלא התכוונת או סתם הערה שזרקת בחוסר תשומת לב ועלולה לשרוף אותך אצל הלקוח, מה שיצריך כיבוי שריפות בדרגים בכירים ביותר, ואין מה שדרגים בכירים אוהבים לעשות פחות מאשר לכבות שריפות. שקט תעשייתי, תוצאות ופוליטיקה ארגונית הם שם המשחק שיניב לך דיבידנדים כבר מעכשיו.

- בזר סמכויות – מחלה ממארת בתעשייה הישראלית הוא ניהול ריכוזי ו-micro management. מדובר בעיקר בבעיית אופי ולא בתורת ניהול. אנשים שאוהבים להיות בשליטה על כל פיפס יכולים להיות מנהלים טובים רק אם קוראים להם סטיב ג'ובס והם תופעות טבע נדירות של חלוקת קשב, זמן וידע מקצועי במגוון גדול מאוד של תחומים. אה ו...גם בעלי אישיות כריזמטית. שאר בני התמותה שעובדים כך הם מנהלים פחות טובים, נקודה. אם אתה טוב במה שאתה עושה, אל תפחד לשחרר חבל: תחליט מראש במה אתה מקבל החלטות ובמה אתה משאיר את ההחלטות לאחרים, כל עוד הם מדווחים לך באופן רציף ומשאירים אותך בתמונה. אתה תראה איך האנשים מתחתיך מתחילים לפרוח וגם לא תאמין כמה זמן יתפנה לך פתאום.

- התנהג יפה – למרות שלא חשבת על זה ככה, מרגע שהפכת מנהל אתה תלוי הרבה יותר באחרים, כולל כאלו שזוטרים ממך. כשהיית קטן יכולת להיות קאובוי בודד ושכולם יקפצו. כיום, בעידן הניהול המטריציוני לא תוכל לבצע את העבודה שלך בלי לקבל שיתוף פעולה מ-15 אנשים שונים שרובם ככולם אינם כפופים אליך. שמור איתם על יחסים טובים, כי אחרת על כל שטות תצטרך להוציא כמות אנרגיה אדירה.

- שמור (שוב) על הפה שלך - בהמשך למשפט הקודם, גם כאן תופס חוק ה"שים לב טוב טוב איזה מילים יוצאות לך מהפה". גם אם יש לך פתיל קצר על מטומטמים, אל תוציא מישהו בארגון שלך קטן שלא לצורך, כי זה זה יחזור אליך אחר כך. והכי חשוב: אף פעם, אבל אף פעם אל תוציא מייל כשאתה כועס, בטח שלא במצב reply all. מישהו כתב מייל לכולם ובו תיאר לדעתך שלא בצדק שעשית משהו לא בסדר? קרא, חכה לפחות 3 שעות, תחליף מילה או שתיים עם אנשים אחרים כדי להירגע ולהרגיע ורק אז תענה. בכל המקרים שבהם תענה מיד בלי להמתין, הניסוח של המייל יהיה משהו שתצטער עליו כעבור כמה שעות, ואם זה ב-reply all, אתה לא משאיר לצד השני ברירה אלא להיכנס בך חזיתית (לא מומלץ כאשר הוא גם במקרה בכיר יותר...)

- למד לשחק את המשחק - גם אם אנחנו מחזיקים מעצמנו אנשי מקצוע טהורים שסולדים מזה, אין ברירה, צריך להתחיל להבין בפוליטיקה ארגונית. לא את זו המגעילה שבה אתה דורס קולגות כדי לקבל קרדיט שלא מגיע לך כמו באיזו תוכנית ריאליטי, אלא את זו שתעזור לך לקדם את מה שאתה מאמין בו. אתה רוצה לקדם אג'נדה מסוימת בכיוון שאליו יתפתח המוצר כי לדעתך זה נכון יותר? ברר את מי מהבכירים אתה יכול לרתום לרעיון ושהוא יציג את זה בישיבה במקומך. מינגלינג מעכשיו הוא צורך קיומי, ושיחות מקריות על כוס קפה במרפסת יניבו לך תועלת ש-20 ישיבות ו-100 מיילים מנומקים להפליא לא ישיגו (דרך אגב, לא פגשתי עד היום כמעט איש מכירות אחד שלא מעשן בדיוק מהסיבה הזו).

- למד להבחין בין עיקר לטפל – אל תוציא אנרגיה מיותרת על דברים שוליים ותחליט על מה אתה נלחם ועל מה לא. לא כל מה שתרצה יקרה, לכן קבל החלטות של איפה אתה משלם "מס" ומוותר ואיפה אתה מרכז מאמץ ומנסה להשיג את שלך על ציר הזמן. אם תנסה להיכנס עם עם הראש בקיר על 20 דברים ביחד לא תשיג הרבה מעבר לכאב ראש.

- קבל בהבנה את המחזוריות של החיים – בתחרות בתוך הארגון על משאבים, הכרה ופרסטיג'ה יש תקופות שבהן אתה על הסוס ויש תקופות שבהן אחרים יושבים עליו. אל תיתפס באופוריה ואל תירדם בשמירה בתקופות הטובות ואל תיכנס לדיכאון בתקופות הרעות. כמנהל אין לך את הלוקסוס לזה.

בהצלחה !

כהרגלי בכח, אם יש לכם טיפים נוספים למנה/ת המתחיל/ה- מוזמנים לצרף כאן למטה... :)
אגב, אם אהבתם- מוזמנים לעדכן, אני בטוחה שג' ישמח לקרוא את התגובות שלכם וזה אולי יעשה לו חשק לכתוב עוד פוסט (המממ...ג', פעם שלישית- גלידה!).

יום ראשון, 5 בדצמבר 2010

חיפוש עבודה : 5 טעויות קטנות עם השפעה גדולה


בפוסטים האחרונים בבלוג כתבתי על החשיבות של הרושם הראשוני ועד כמה פרטים קטנים ולכאורה לא משמעותיים נושאים בחובם משמעות גדולה והשפעה מרובה. לפעמים, מבלי שנהיה מודעים לכך, דברים נופלים דווקא בגלל הפרטים הקטנים.

אז הנה כמה דוגמאות לטעויות קטנות בחיפוש עבודה שיש להן השפעה גדולה:

1. הטעות: על גבי קורות החיים שלכם כתוב כבר בחלק העליון ביותר איזה משרות אתם מחפשים ואתם מפרטים שם את מגוון התחומים והתפקידים שעשויים לענין אתכם.

דוגמא: מעונין במשרות ניהול פרוייקטים/ ניהול מכירות/ ניהול פיתוח עסקי.
בדוגמא הזו מדובר, אמנם, בתחומים קרובים, אך נתקלתי פעמים רבות גם בפירוט תפקידים רצויים שכל קשר ביניהם מקרי בהחלט.

ההשפעה: אתם פונים למשרה ספציפית, אבל לא משכנעים את הקורא/ת שהיא בדיוק מה שאתם מחפשים. במקום ליצור רושם אצל הקורא/ת שאתם סגורים על עצמכם וממוקדים, אתם יוצרים רושם הפוך.
אגב, אין לי דבר וחצי דבר נגד גמישות, נהפוך הוא. אבל, אם אני מנהלת גיוס העוסקת כרגע בחיפוש אחר עובד לתפקיד מסויים, אצטרך לבחור את מי לראיין לתפקיד הזה מבין עשרות או מאות מועמדים. אם ביניהם יש כאלה המשכנעים אותי שזו בדיוק המשרה שבה הם מעוניינים ויש אחרים שמראים לי שהם "ALL OVER THE PLACE" ולא אכפת להם כל כך אם זו משרה זו או אחרת, אזי, אתן עדיפות לאלה שאני מבינה שמחפשים בדיוק את מה שאני מציעה...

הפתרון: במידה ואתם גמישים ופתוחים למגוון סוגי תפקידים ומשרות ושולחים קורות חיים לחברות השמה או לחברה מעניינת אך לא מייעדים אותם למשרה ספציפית- הוסיפו מידע זה בגוף המייל עצמו (לא על גבי קורות החיים).
במידה ואתם שולחים קורות חיים למשרה ספציפית- אל תכתבו על גבי קורות החיים את שלל התפקידים הקיימים שיכולים למצוא חן בעיניכם.

2. הטעות: יש לכם מספר גרסאות של קורות חיים אבל אתם לא מתעדים בשום מקום איזו שלחתם ולאן...

ההשפעה: אתם מגיעים לראיון עבודה שאתם לא יודעים במדוייק באיזו משרה מדובר וגם לא זוכרים איזו גרסת קורות חיים שלחתם. אתם שואלים את המראיין בתמימות: "הממ... איזו גרסא של קורות חיים שלחתי לכם?" (וכן, זה קרה לי ה-מ-ו-ן פעמים שמועמדים שאלו אותי בתחילת הראיון איזו גרסא אני מחזיקה בידי...).
טוב, לא צריך לפרט איזה רושם זה עושה, נכון?

הפתרון: תיעוד של כל חיפוש העבודה ועד כמה שאפשר החל מתחילת החיפוש.

3. הטעות: פניתם למשרה בחברה וכתבתם את פרטיה על גבי קורות החיים (משרת תוכניתן JAVA מספר: 6392A). כמה דקות אחרי זה שלחתם שוב את קורות החיים, הפעם למשרה אחרת ובחברה אחרת, אך אבוי! שכחתם למחוק את פרטי המשרה הקודמת!

ההשפעה: טוב, זה לא כזה נורא... אבל זה גם לא נעים וגם לא עושה רושם ראשוני מי יודע מה טוב.

הפתרון: לא לכתוב את הפרטים הללו על גבי קורות החיים, כיתבו זאת בגוף המייל.

4. הטעות: לפתוח כרטיס בלינקדאין, אבל למלא אותו חלקית.

ההשפעה: כמו בחומוס (חומוס עושים באהבה, או שלא עושים בכלל), אם כבר פתחתם כרטיס בלינקדאין דאגו לעדכן אותו ולתחזק אותו. אין גרוע מהרושם הראשוני של כרטיס חצי מעודכן.

הפתרון: פשוט ולענין- פתחתם- תחזקתם. או שלא תפתחו בכלל.

5. הטעות: להגיע לראיון עבודה ולא לזכור עם מי קבעתם, מה שמו/ה ותפקידו/ה.

ההשפעה: מביך ולא נעים לעמוד בעמדת הקבלה ולנסות לגלות יחד עם פקידת הקבלה עם מי קבעתם.

הפתרון: נו, ברור, לתעד... (כן, יחד עם פרטי המשרה, ואיזו גרסת קורות חיים שלחתם...)

יש לכם עוד דוגמאות לטעויות קטנות עם השפעה גדולה?
מוזמנים להוסיף כאן בתגובות למטה...

ShareThis

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...