הרשמו לקבלת ניוזלטר שבועי כדי לא להחמיץ אף טיפ

רוצים להיות מעודכנים? לקבלה במייל של הטיפ השבועי לחיפוש עבודה:

יום ראשון, 30 בדצמבר 2012

שיטת שלושת השלבים לכתיבת קורות חיים

טוב, אני אתחיל בהכרזה דרמטית: אם אתם עדיין מאמינים שכתיבת קורות חיים היא מטלה פשוטה, תשכחו מזה! לפעמים כמות הטיפים שאני מעבירה בפגישת שדרוג אחת של קורות חיים, היא כל כך גדולה, שאני מרגישה שאני לא באמת עוסקת  בשדרוג של קורות חיים, אלא בהנחייה לכתיבת דוקטורט...

וככה זה באמת... כתיבה נכונה של קורות חיים צריכה לקחת בחשבון פרמטרים אובייקטיביים וסובייקטיביים, עובדות קיימות, מצוי מול רצוי, וגם...יכולת נבואית של קריאת מחשבות... לא, לא את המחשבות שלכם (כי אז זה היה קל), אלא מחשבות של מישהו שאתם אפילו לא מכירים...
נו, זה קצת יותר מידי... בטח בהתחשב בעובדה שהתוצר הסופי הוא "בסך הכל" חתיכת נייר או קובץ WORD מסכן...

המציאות הזו מובילה באופן חד סיטרי למסקנה הבאה: מה שהיה מספיק פעם, כבר לא מספיק היום. אם פעם יכולתם להסתפק בשלב אחד בכדי לכתוב את קורות החיים שלכם- שלב שאני קוראת לו שלב ה"היזכרות" ("המממ...מה עשיתי אז בתפקיד ההוא?? אה, כן! נזכרתי...יאללה- אני אכתוב בקורות החיים...!"), אז היום השלב הזה הוא הכרחי אבל לא מספיק. היום אי אפשר להסתפק רק בשלב הזה בשום פנים ואופן בכתיבת קורות החיים שלכם!

אז אחרי שאנחנו מבינים שפעם החיים היו הרבה יותר פשוטים, בטח בכל הקשור לכתיבת קורות חיים, אני רוצה להכיר לכם את שיטת שלושת השלבים לכתיבת קורות חיים למשרה:

שלב ראשון
השלב הזה דורש יכולות הבנת הנקרא, הסקת מסקנות, קריאה בין השורות, יסודיות ותשומת לב לפרטים. בעצם כל מה שרוב מחפשי העבודה שהגיעו כבר לשלב היאוש שלהם, אחרי קריאת עשרות תיאורי משרות, זנחו מזמן.
אז למה אני מתכוונת? לזה שמעכשיו אתם לא רק מחפשי עבודה, אלא אתם מחפשי עבודה משודרגים! שרלוק הולמסים שרואים לא רק זווית אחת, אלא את התמונה הגדולה!
אז מה לא עושים יותר? לא שולחים קורות חיים לשום משרה סתם לשם השליחה וכדי להרגיש פרודוקטיביים. לא פונים לשום משרה שאתם לא באמת מתאימים לה ולא לוחצים בקלות על ההדק, סליחה על ה send. 
מה כן עושים? קוראים היטב את כל דרישות המשרה. כן, כן, משה- גם אתה! ולא רק קוראים את מה שכתוב, מנסים לקרוא גם בין השורות... מה ציינו בתחילת המשרה? ומה בסופה? על מה הוסיפו "חובה!!!!" עם ארבעה סימני קריאה? כמה שנות נסיון ביקשו? באיזה מיקום מופיעה דרישת ההשכלה? 

מה שאני מנסה להסביר הוא שלפעמים מי שמחפש- מוצא... ולפעמים כבר מתיאור התפקיד והדרישות ניתן להבין ודי בקלות איזה פרופיל מדוייק המעסיק מחפש, באיזה דרג, עם כמה וותק ואם אתם מתאימים או שלא.
בשורה התחתונה: הבינו במדוייק מה המעסיק צריך!

שלב שני
השלב הזה מתלבש על אותו השלב הוותיק והטוב מפעם שקראתי לו שלב ה"היזכרות". כן, זה השלב שבו אנחנו כותבים מה עשינו בכל תפקיד ותפקיד בקריירה שלנו, אבל עם טוויסט אחד...: אנחנו לא חושבים על עצמינו, אלא על הלקוח שלנו- משמע: המעסיק!
אז מה לא עושים? לא כותבים סתם מה שבא לנו (בגלל שאלה עובדות ועם עובדות אי אפשר להתווכח), אלא...
מה כן עושים? כותבים מה שברור לנו בהתבסס על שלב 1 שכדאי לנו לכתוב... עכשיו, שימו לב! לא משקרים חלילה! אבל כן מציגים רק את מה שיוכיח לקורא שאתם הכפפה ליד הקרה שלו... :)

ובשורה התחתונה: חישבו היטב איך אתם פותרים למעסיק את הבעיה שזיהיתם בשלב הראשון. איך אתם ממלאים לו את הצורך על בסיס הנסיון שרכשתם, התפקידים שביצעתם, ההשכלה שרכשתם והכישורים האישיים שלכם. את כל אלה כיתבו בקורות החיים.

שלב שלישי
טוב, זה כבר השלב שבו אתם הופכים למנהלי המכירות של עצמכם. כי...לא מספיק לזהות צורך ולא מספיק להבין איך אנחנו ממלאים אותו וגם לא מספיק לציין עובדות יבשות בקורות החיים, אלא, חשוב שנדע להעביר את כל המידע הרלבנטי כמה שיותר נכון, ברור ו"מוכר"...
אז מה לא עושים? לא מצפים שהקורא יבין לבד שכדאי לו להתלהב מכם... ולא מחכים לשלב הראיון כדי למכור...
מה כן עושים? מסבירים לקורא באופן ברור מאוד למה כדאי לו להתלהב וגם למה... למה הוא מאוד, מאוד יתחרט אם האצבע שלו לא תחייג את מספר הטלפון שלכם תיכף ומייד...!

ובשורה התחתונה: דמיינו לעצמכם שקורות החיים הם האריזה של המוצר שהוא...אתם. האריזה הזו חייבת לשכנע, היא חייבת למכור, היא חייבת להלהיב והיא חייבת וגרום לקורא להנהן מבלי משים תוך כדי הקריאה ולהגיד לעצמו "הללויה! מצאתי!" 

*** נו, טוב... אז את העקרונות החשובים אתם כבר מבינים, ולכתוב קורות חיים שעונים על שלושת השלבים אתם יכולים בהחלט לבצע לבד, אבל! אם אתם מתקשים, אם אתם רוצים הכוונה אישית יותר, אם הדרך המקצועית שלכם קצת מורכבת יותר משל האחרים ובקיצור, אם אתם מעדיפים הנחיה מקצועית לכתיבת קורות החיים שלכם על פני "עשה זאת בעצמך" אזי, למה אתם מחכים? צרו איתי קשר לקבלת פרטים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה ולשדרוג קורות חיים:
054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com

יום רביעי, 26 בדצמבר 2012

פורום חי בנושאי חיפוש עבודה

אני שמחה לבשר שבשבוע הבא אני מתארחת בעמוד הפייסבוק של JobCity בפורום של שעה שיוקדש כולו לשאלות שלכם בנוגע לחיפוש עבודה. 
אז, הכינו רשימת שאלות והצטרפו אלי ביום רביעי הבא (ה 2/1) בשעה 12:00!
שנה חדשה- עבודה חדשה... נראה לי שילוב מנצח, לא...? :)




יום ראשון, 23 בדצמבר 2012

סודות השכנוע למחפשי עבודה: 4 אסטרטגיות שחייבים להכיר

אחת מהמנטרות הקבועות שלי היא שאין כזה דבר תהליך של חיפוש עבודה ללא ביצוע של תהליכי מכירה. ואגב, המכירה היא הדדית: חברת ההשמה "מוכרת" למועמד שכדאי לו ללכת לראיון עבודה, המראיין "מוכר" למועמד שלעבוד בארגון שלו זה "הכי, הכי" ומחפש העבודה אמור למכור את הניסיון שלו, הכישורים ולפעמים גם את ההשכלה.
מה שבטוח הוא שההצלחה בתהליך הזה קמה או חלילה נופלת על יכולות של מכירה. אני נתקלת בכל יום במועמדים מעולים עם רקורד מצויין וכישורים עד הגג, שאינם יודעים כיצד למכור את עצמם. וכשהנחתום איננו מסוגל לשבח את עיסתו, ספק אם אפילו הרעב ירצה לאכול אותה...

אם כך, ברור כבר שכדי למצוא עבודה צריך לדעת איך למכור וחלק בלתי נפרד ממכירה הוא כושר השכנוע. השבוע נתקלתי בסרטון מדהים, המבוסס על מחקרו של דוקטור רוברט קיאלדיני מאוניברסיטת אריזונה, שמגלה לנו את ששת הסודות המדעיים של השכנוע. תוך כדי הצפיה המחשבות שלי לא הפסיקו לרוץ לכיוון הכה ברור (מן הסתם) של חיפוש עבודה.

אז הנה לכם 4 טיפים לחיפוש עבודה המתבססים על מסקנות המחקר של ד"ר קיאלדיני שכל מחפש עבודה חייב להכיר וליישם:

1. "תן לי ואתן לך"- אנשים מרגישים מחוייבים לתת, לעזור או להגיד כן למי שנתן להם משהו, בא לקראתם או עזר להם.
הנקודה הזו ברורה- אם אתם מחפשים עבודה ומתחילים לבקש עזרה מאנשים אחרים, הבינו שרוב האנשים לא ירגישו מחוייבים לסייע לכם, אלא אם כן... טוב, אלא אם כן, אתם דאגתם לסייע להם קודם. לא משנה איך סייעתם להם ובאיזה ענין זה היה, מה שחשוב לזכור כאן הוא שאתם צריכים להיות הראשונים שנותנים, שהדרך עצמה- אופן הנתינה- משפיעה גם היא ושמימד ההפתעה הוא גורם מחזק. תנו משהו למישהו באופן מפתיע ועשו את זה נכון ולכשאתם, מתישהו, תזדקקו לסיוע שלו- כל הסיכויים הם שהוא ירתם למשימה ברצון.
המסקנה- בחיפוש עבודה, אם תבקשו טובות מאנשים (במיוחד אם אלה זרים גמורים) ומבלי להציע קודם את עזרתכם הסיכוי להצלחה נמוך. זוהי נקודה חשובה בכל הקשור לכיצד מבצעים נטוורקינג באופן נכון. מסקנה שניה? התחילו לסייע לאחרים ככל שעולה בידכם ועשו זאת כשאתם יכולים והרבה לפני שאתם מתחילים לחפש עבודה.

2. בידול/יחודיות- זה לא יפתיע אף אחד כשנגלה שאנחנו כבני אדם מעריכים יותר את מה שיקר, שקשה להשגה, שיש מעט ממנו.
המסקנה- גם בחיפוש עבודה, בכדי לשכנע, אנחנו צריכים להוכיח בדיוק את זה: שיש לנו איכויות יחודיות, שיש מעט אנשים שיביאו לתפקיד את מה שאנחנו נביא ושיש הרבה מה להפסיד אם יוותרו עלינו.

3. מומחיות, מוניטין, מיתוג- אחד מהדברים הראשונים שלמדתי בתואר הראשון היה בקורס לפסיכולוגיה חברתית. אפקט הראשוניות כנראה גרם לי לזכור את זה עד היום, והענין הוא כזה: מחקרים מוכיחים שמי שנתפס בעינינו כסמכותי יותר, עשוי להשפיע עלינו יותר. מחקר מענין מצא שהולכי רגל העומדים במעבר חציה ברמזור אדום ימשיכו לעמוד ולחכות עד שיתחלף לירוק ולא יושפעו מהולך רגל אחר, שיעבור את הכביש באדום, אם הוא יהיה לבוש באופן פשוט ולא מרשים. אבל, במידה ויעבור את הכביש באדום אדם הנתפס כסמכותי- כזה שילבש חליפה יוקרתית ואולי גם ישא בידו תיק עסקים- או אז עולים מאוד הסיכויים שאלה שעמדו יפה וחיכו, יתפתו גם הם לעבור באדום. למה? בגלל שלאדם "סמכותי" יש סיכוי רב יותר לשכנע אותנו (גם מבלי שבאמת ינסה).
המסקנה לחיפוש עבודה- אנחנו כמועמדים יכולים לבנות לעצמינו (עוד לפני תחילת החיפוש) מוניטין, מומחיות ומיתוג נכון שיסייעו לנו להציג את עצמינו באופן סמכותי יותר, מרשים יותר- משכנע יותר!
איך? הקימו לעצמיכם בלוג מקצועי, השתתפו בדיונים מקצועיים בפורומים או בקבוצות בלינקדאין, בקשו מקולגות או מנהלים שיכתבו עליכם המלצות בלינקדאין, או הוסיפו לפרופיל את ה skills שמאפשר לקולגות שלכם לעשות לכם "לייק" על הכישורים המקצועיים שלכם.
אגב, גם "חבר מביא חבר" מתבסס על אותו העיקרון- אם יש מי שממליץ עליכם, הסיכויים שיזמינו אתכם לראיון עולים...

4. מכנה משותף- כן, זה ברור: אנחנו נוטים יותר להגיד כן למי שדומה לנו, למי שאנחנו מרגישים כימיה איתו ובקיצור למי שיש לנו מכנה משותף איתו... אנחנו גם מאוד אוהבים (גם אם לא נודה בזה) שמחמיאים לנו (היי! אבל רק בעדינות!) ואת מי ש"זורמים" ומשתפים איתנו פעולה.
המסקנה: איך זה יכול לעזור בחיפוש עבודה? נו, התחילו לחטט ולגשש לפני כל ראיון: מי עומד לראיין אתכם? האם יש לכם מכנה משותף איתו? במה עוסקת החברה שאתם מתראיינים בה? האם יש לכם מכנה משותף עם תחום העיסוק שלה?
שמעתי כבר עשרות פעמים ממחפשי עבודה שפגשתי בפגישות יעוץ שהסיבה שזומנו לראיון או שהתקבלו לעבודה מסויימת היתה "רק" בזכות זה שהם שירתו באותה יחידה בצבא כמו המראיין, או שפעם מזמן עבדו באותה חברה כמו המראיין או שפשוט למדו באותו מוסד להשכלה גבוהה כמוהו.... בקיצור- הדומה מזכיר לנו את עצמינו ו...את עצמינו אנחנו הרי די אוהבים, אז... :)

מוזמנים לצפות בסרטון המלא ואם עולות לכם תובנות נוספות הקשורות לחיפוש עבודה, מוזמנים להוסיף כאן למטה בתגובות.



*** לפרטים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבה נכונה של קורות חיים שמעבירים את המסר הנכון ו"מוכרים" היטב את מה שיש לכם להציע וביצוע של תהליכי מכירה נכונים בראיונות עבודה (טלפוניים ופנים מול פנים)- צרו קשר:
054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com

יום ראשון, 16 בדצמבר 2012

תשע שאלות שצריך לשאול את חברת ההשמה לפני ראיון עבודה

בארבע השנים האחרונות אני עוסקת במתן יעוץ אישי למחפשי עבודה בכל הקשור לתכנון נכון של קריירה ולשלבים השונים בתהליך חיפוש העבודה החל מכתיבה נכונה של קורות חיים, דרך שיטות חיפוש וכלה בהכנה לראיונות עבודה. לפני כן עבדתי במשך שנים רבות בחברות השמה וליוויתי אלפי מועמדים בתהליכי חיפוש העבודה שלהם. בכל תקופת עבודתי בהשמה תמיד הרגשתי קצת כמו סוכנת שחקנים, ובאמת אם תחשבו על זה התפקיד של סוכנות שחקנים או של סוכנות דוגמנות דומה מאוד לעבודה של חברות ההשמה. התפקיד של כולם הוא לחבר את הלקוחות שלהם עם הזדמנויות חדשות של עבודה...

חברת השמה טובה שעובדת נכון יכולה להוות נכס למועמדים המופנים למשרות דרכה, אבל לצערי, רוב המועמדים לא עושים את השימוש המקסימאלי שהם יכולים לעשות כשהם נעזרים בחברת השמה ומופנים דרכה למשרות. אחד מהשימושים החשובים ביותר קשור ל"מודיעין עסקי" ואני אסביר: לחברות השמה טובות, וותיקות ושעובדות נכון יש המון, המון מידע שמצטבר עם השנים על שוק העבודה, על החברות שהן עובדות איתן, על מועמדים, על נתוני שכר ומה לא? חלק גדול מהמידע הזה רחוק מכם כמחפשי עבודה מרחק של שיחת טלפון קצרה, אתם רק צריכים לבקש... 
(במאמר מוסגר זה הזמן לציין ש...כן, אני יודעת שיש הרבה חברות השמה שלא חוזרות למועמדים ושצריך לרדוף אחריהם שעות או ימים כדי לקבל יחס וכו', וכו'... אבל יש גם חברות השמה טובות מאוד ובפוסט הזה אני, כמובן, מדברת עליהן ועל מנהלי ההשמה המקצועיים יותר).

אז הנה לכם ללא כל שהות נוספת 9 השאלות שכדאי לשאול את חברת ההשמה לפני שאתם הולכים לראיון העבודה (בתנאי שמדובר בראיון עבודה שאליו אתם מופנים דרך חברת ההשמה...):

1. האם אפשר לקבל את תיאור המשרה המלא במייל?
לפני שתלכו לראיון, טוב שיהיה לכם כמה שיותר מידע על התפקיד אליו אתם מתראיינים. לחברת ההשמה יש תיאור משרה מלא. לעיתים מלא אפילו יותר ממה שהחברה המגייסת מפרסמת. בקשו מהנציג של חברת ההשמה את המידע המלא על המשרה ואם אפשר לקבלו באופן מסודר לאימייל- עוד יותר טוב!

2. האם לחברה המגייסת יש העדפה לסוג מסוים של נסיון מקצועי/פרופיל אישיותי?
תתפלאו אבל למשרות רבות יש שתי גרסאות של תיאורי משרה: הגרסה הפוליטקלי קורקט והגרסה האמיתית והמלאה. בגרסה המלאה יש מידע מעניין נוסף כמו למשל על סוג האופי הרצוי, על המנהל הנוכחי: איזה סגנון ניהול הוא מעדיף ואיזה עובדים כן יכולים להסתדר איתו ואיזה לא, על כך שמנסים לעשות אפליה מתקנת ולכן במשרה הזו מעדיפים דווקא נשים על פני גברים, על עדיפות למי שעבד קודם בחברות מסויימות וכו'...
לא את כל המידע תוכלו מן הסתם לקבל, אבל אולי לפחות חלק ממנו.

3. כמה זמן המשרה פתוחה?
טוב, זה די ברור, לא? משרה שפתוחה כבר שנה עלולה להיות בעייתית משהו... לחילופין, משרה שנפתחה אתמול עלולה להיות טריה מידי והחברה לא בהכרח תהיה בשלה להחליט על המועמד המתאים כבר לאחר הראיון, ייתכן והם רק בתחילת התהליך והם ירצו לראיין אחריכם עוד מועמדים לפני שיחליטו, גם אם אתם באופן אובייקטיבי מתאימים...

4. אם המשרה פתוחה כבר תקופה ארוכה, למה?
נסו לגשש קצת, גם אם לא תצליחו לקבל מידע ברור, זה בטח לא יזיק לנסות להשיג אותו ...

5. האם, אפשר לקבל מספר טיפים להצלחה בראיון?
לחברת ההשמה יש כבר היכרות ארוכה (לפעמים יותר ולפעמים פחות) עם הלקוחות שלה, ברוב המקרים המראיין כבר מוכר, כבר ידוע מה עושה לו את זה ומה הוא "דיל ברייקר" אצלו, יש ניסיון עבר על סמך מועמדים אחרים שהופנו ונשללו או שהופנו ודווקא התקבלו... נצלו את העובדה שאתם מופנים למשרה דרך חברת ההשמה ונצלו את העובדה שגם אתם וגם חברת ההשמה רוצים שתצליחו בראיון ותתקדמו בתהליך. אין שום סיבה לחברת ההשמה להגיד לכם "לא", בטח אם יש להם מספר טיפים טובים...

6. האם יש הגבלת שכר למשרה?
כן, זוהי נקודה סופר חשובה! אחת הבעיות הכי גדולות היא לדעת לענות בתחילת תהליך הגיוס וכשעדיין אין לכם מספיק מידע על שאלת ציפיות השכר. אם ככה, למה שלא תנסו לגשש אצל חברת ההשמה אם כבר ידוע להם משהו בעניין? לפעמים החברה המגייסת נותנת לחברת ההשמה מספר שהוא הגבול העליון של השכר האפשרי בכדי שחברת ההשמה לא תשלח מועמדים יקרים מידי. אם זהו המצב, למה שלא תנצלו את זה ותנסו לגשש אם גם למשרה המדוברת יש הגבלה שכזו? זה כבר יקל עליכם את כל ההתלבטויות של איזה ציפיות שכר לתת.

7. האם זה תפקיד חדש או שצריך להחליף מישהו?
זו כבר שאלה שלא תמיד לחברת ההשמה תהיה תשובה, אבל, שווה לנסות לקבל את המידע הזה למרות זאת...

8. יש משרות פתוחות נוספות בחברה?
למה חשוב לדעת את זה? בגלל מספר סיבות: א. כמות של משרות פתוחות מעידה על כמות של תקנים פתוחים. לעיתים רבות כמות הגיוסים של עובדים חדשים מעידה על מצב החברה, על כך שיש הרבה עבודה והרבה פרוייקטים ויש צמיחה... ב. תמיד טוב לבדוק אם הופניתם למשרה הכי מתאימה, ותמיד טוב לדעת אם קיימות משרות נוספות שגם להן תוכלו להתאים...

9. ולסיום, סיומת: כמה זמן אורך תהליך הגיוס בחברה? כמה שלבים יש בתהליך? מה קודם למה? קודם ראיון מקצועי ואחרי זה משאבי אנוש או להיפך? האם החברה נוהגת להפנות לדינאמיקה קבוצתית? אולי למכוני מיון? ואולי לגרפולוגיה??
מי לא יודע שידע זה כוח? גם במקרה הזה זה נכון... כיוון שרוב הסיכויים הם שזו לא המשרה הראשונה של אותו הלקוח אצל חברת ההשמה, יתכן וכבר יש לה מידע על תהליכי הגיוס הנהוגים בחברה. נצלו זאת ואל תתביישו לשאול!

זיכרו, חברות השמה רבות מקיימות פגישות אצל הלקוחות שלהם בכדי להבין טוב יותר את הצרכים שלהם. לעיתים נאסף כך המון מידע על החברה, המסייע להן לביצוע הפניות ממוקדות ומדוייקות יותר של מועמדים. השכילו לעשות שימוש במידע הזה עד כמה שמתאפשר לכם ופשוט...תשאלו!

*** רוצים עוד טיפים של מאחורי הקלעים שיסייעו לכם למצוא עבודה מהר יותר ויעיל יותר? רוצים לדעת איך באמת מגייסים קוראים את קורות החיים שלכם ואיזה רושם הם מקבלים מהם? רוצים לדעת איזה רושם אתם יוצרים בראיון עבודה? זה הזמן לקבוע פגישת יעוץ לחיפוש עבודה!
לפרטים על הפגישה:
054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com

יום ראשון, 9 בדצמבר 2012

שולחים קורות חיים במייל? (שאלה רטורית!)- קיראו 8 טיפים!

נו, אז ברור שזו שאלה רטורית! מי לא שולח קורות חיים דרך המייל?! הבעיה היא שהקלות הבלתי נסבלת של שליחת מיילים עלולה לעלות לנו ביוקר. 

למה?

- משום שתיבת האימייל שלנו משמשת אותנו לאלף ואחד צרכים בו זמנית- גם לצרכים חברתיים, גם לתפעוליים וגם לחיפוש עבודה.
- משום שאנחנו כל כך רגילים להשתמש בה עד שמטשטש הגבול שבין האישי לפורמאלי.
- משום ששליחת מיילים נעשית לפעמים כלאחר יד, בזריזות, תוך כדי עשיית דברים אחרים ובקלות- כן, לפני שתספיקו להגיד "ג'ק רובינזון" המייל נשלח, גם אם בטעות.
- ומשום שברוב המקרים זה גם בלתי הפיך.

אז מה עושים? הנה 8 טיפים לשימוש נכון באימייל לצורך שליחת קורות חיים:

1. שילחו קורות חיים רק מתיבת האימייל האישית שלכם. 
טוב, זה קורה לי לא מעט שאני מקבלת מיילים מתיבות מייל שאינן התיבה האמיתית של השולח. לפעמים זו תיבת האימייל של האבא של המועמדת, לפעמים זו תיבת המייל של אשתו של המועמד. בכל מקרה, במצבים מעין אלה אם אני צריכה לבצע חיפוש בתיבה שלי ולאתר את המייל הספציפי שאותו מחפש עבודה שלח- זה פשוט בלתי אפשרי. לפעמים זה אפשרי, אבל סתם מבזבז זמן יקר.
המסקנה? אם אין לכם תיבת אימייל משלכם (למי אין?!) פיתחו תיבה יעודית לחיפוש העבודה ואל תשתמשו בתיבות של אחרים.

2. פשוט זה הכי הכי.
כתבתי על זה כבר בעבר ואכתוב שוב: אם חמדתם לצון בזמן שבו פתחתם לעצמכם את תיבת האימייל האישית שלכם והשתמשתם בשם מצחיק או בכינוי כלשהו, טוב תעשו אם לא תשלחו משם את קורות החיים שלכם. הגשת מועמדות לעבודה היא לא הזמן המתאים ביותר להוכיח שיש לכם חוש הומור/תחביב מוזר/כינוי חמודי.
המסקנה? שוב, פיתחו לעצמכם תיבת מייל יעודית ורצינית לחיפוש העבודה שלכם ששמה הוא השם המלא שלכם.

3. תיבת האימייל של מקום העבודה- כשמה כן היא- של מקום העבודה!
הנה עוד טעות מביכה: למה להסגיר למעסיק הפוטנציאלי הבא שלכם את העובדה שאתם מחפשים עבודה בשעות העבודה? למה להראות לו שאתם משתמשים במה שנחשב רכוש של מקום העבודה הנוכחי שלכם כאמצעי למציאת עבודה אחרת? מה שברור הוא שרושם ראשוני טוב זה לא יעשה, נכון?
נוסף לכל, לפעמים מתחיל פינג פונג של שאלות ותשובות בין המועמד למגייס שקיבל את קורות החיים- פינג פונג שמתנהל מתיבת האימייל של המעסיק הנוכחי ושלפעמים עלול להיחשף גם לגורם שלישי (מנהל ישיר/מנהל אבטחת מידע/איש הסיסטם...).
המסקנה? קורות חיים שולחים רק מתיבת המייל הפרטית ורצוי מאוד שמהבית ולא תוך כדי עבודה...

4. קורות חיים שולחים רק בקובץ WORD!
לטובת כל המעסיקים המשתמשים בתוכנות לסינון אוטומטי של קורות חיים, מומלץ לשלוח קורות חיים רק בקובץ WORD פשוט. בלי PDF בבקשה! למה? כי הסריקה של התוכן בקבצי PDF איננה מושלמת ולכן התוכן עלול להיסרק באופן שאיננו תקין ושאינו דומה למקור.
המסקנה: נו, הבנתם! WORD!

5.  רבותי, תפסיקו להסגיר מידע מיותר!
טוב, זו נקודה סופר חשובה: שועל וותיק עם נסיון רב בסינון קורות חיים מפתח מודעות גם לפרטים מאוד, מאוד קטנים. בעצם, גם שועל לא כל כך וותיק עלול לשים לב לפרטים האלה. למה הכוונה? לשם שאתם נותנים לקובץ קורות החיים שלכם... אז...אם השם של הקובץ כולל מספר, למשל (5) אני עלולה לחשוד שזו הגרסא החמישית של קורות החיים שלכם. אם קראתם לקובץ CV.6.12 אני עלולה להבין שאתם מחפשים עבודה ללא הצלחה כבר חצי שנה... ואם הגדלתם ועשיתם ולקובץ שלכם קראתם משה דוד.מתוקן או משה דוד.משודרג... נו, בינינו- למה שלא תשמרו את המידע הזה לעצמכם? כן, זה יופי שתיקנתם או שידרגתם את קורות החיים שלכם, אבל למה לספר את זה לכולם, כולל למעסיק הפוטנציאלי שלם?
המסקנה? שם הקובץ הוא השם המלא שלכם ללא תוספות. נקודה.

6. למייל שלכם יש נמען אחד בלבד!
BCC ושליחת קורות חיים לא הולכים יחד. גם לא CC ושליחת קורות חיים. אף מעסיק לא ישמח לראות ששלחתם את קורות החיים שלכם אליו ובאותה נשימה לעוד כמה מעסיקים אחרים במקביל. זה יוצר רושם לא טוב, מעיד על חוסר טאקט, עצלנות, עיגול פינות ועוד כהנה וכהנה תכונות לא מרשימות.
המסקנה? שולחים רק פניה אחת בכל אימייל.

7. ביקשת קיבלת!
ובמילים אחרות: בדרישות המשרה מבקשים באופן מפורש לצרף לקורות החיים גיליון ציונים? אולי תיק עבודות? ואולי מבקשים רק לציין מראש תעודת זהות או ציפיות שכר? לא משנה מהי הבקשה, אם אתם מחליטים לשלוח קורות חיים לאותה המשרה, כבדו אותה! או... שפשוט אל תשלחו. לשלוח קורות חיים מבלי לצרף את המידע המבוקש כמוהו כבזבוז זמן והסיכויים לקבל תגובה שואפים לאפס. אה, וזה גם מעצבן את המגייס, אז למה זה טוב?!
המסקנה? מצרפים לקורות החיים את כל המידע המבוקש בדרישות המשרה.

8. לא שוכחים את שם המשרה
אחרון וחביב ומסתבר שלא מובן מאליו לכולם: הגיוני להניח שאותו האדם שמקבל את קורות החיים שלכם מטפל במקביל בעוד כמה משרות, נכון? הגיוני אם ככה שהוא מקבל ערימות של אימיילים עם קורות חיים לכל המשרות... אם כך, עשו טובה לעצמכם ולו והקלו עליו למצוא אתכם.
המסקנה? כותבים את שם המשרה ומספרה (אם יש) כבר בנושא של המייל.

בקיצור, חברים, שידיכם לא תהיה קלה על ההדק, לפני לחיצה על כפתור ה SEND עיצרו שניה, בידקו את עצמכם ורק אז שילחו את המייל...

*** מחפשים עבודה והתהליך תקוע? רוצים לחפש עבודה יעיל יותר, קצר יותר, מוצלח יותר? בקשו ממני פרטים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: שדרוג קורות חיים, הכנה לראיונות, שיטות חיפוש יצירתיות, שימוש מתקדם בלינקדאין ועוד...:
054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com

יום ראשון, 2 בדצמבר 2012

חיפוש העבודה תקוע? ביחנו את עצמכם!

כשאני רואה בעיני רוחי את צמד המילים "חיפוש עבודה" אני רואה ויז'ואל ברור מאוד של ערימה של מסננות שמוצבות אחת מעל השניה, מעל השלישית, מעל הרביעית... אתם כמחפשי עבודה צריכים לצלוח את כל המסננות שבדרך להצעת העבודה ולא להיתקע איפשהו באמצע הדרך. 

חיפוש עבודה הוא אם ככה תהליך שתחילתו ברור וסיומו? נו, אנחנו מקווים שסיומו יגיע במהרה, אבל זה לא תמיד מה שקורה. וכיוון שמדובר בתהליך- יש להתכונן מראש למשהו שיקח זמן ולאזור סבלנות. במילים אחרות, ברוב המקרים חיפוש עבודה הוא מרתון ולא ספרינט. 

נוסף לכל הצרות זהו תהליך שאנחנו מבצעים לבד. אז נכון, יהיו חברים שינסו לעזור והחברה של הבן דוד עובדת במחלקת משאבי אנוש של איזו חברה והיא מוכנה לבדוק את קורות החיים ולתת פידבק, אבל ת'כלס- אתם די לבד שם בכל התהליך הזה. לבד בבית בשעות שבהן כולם בעבודה, לבד בראיונות ולבד באכזבות.

אופס, כמעט לבד באכזבות... כי בל נשכח את השחקנים הנוספים שבתמונה בדמותם של חשבון הבנק ההולך ומדלדל, המשפחה הלוחצת ובן זוג המאוכזב. ובכן, רבותיי, הנה קיבלנו פה תסריט שיהודה ברקן ישמח להשתמש בו לעוד סרט מסדרת "חייך! אכלת אותה!"...

אז מה עושים כשהחיפוש תקוע? 

- אומרים שמודעות לכך שיש בעיה היא תחילתו של הפתרון. זה נכון להרבה תחומים ולכל מיני סוגי בעיות ובטח ובטח לבעיות בחיפוש עבודה. אז זהו, אם כך, השלב הראשון: אם אתם מחפשים עבודה יותר משלושה-ארבעה חודשים ללא הצלחה, משהו בתהליך כנראה שגוי. יש מסננת אחת או יותר שאתם כנראה נתקעים בה ו...כן, שמצליחה לסנן אתכם. אז הנה לכם השלב הראשון: להכיר בכך שכנראה יש כאן בעיה.

- השלב השני שבא הישר לאחר הראשון (מפתיע!) הוא שלב התיעוד. כדי לפתור בעיה, צריך קודם כל לדעת מהי ובקיצור- לזהות את המסננת שעושה לכם צרות. לפעמים קל מאוד לאתר אותה, לפעמים יש מספר משתנים שמתערבבים יחד ולכן הזיהוי קשה יותר. כך או כך, אם תשכילו לתעד במדוייק את צעדיכם יהיה לכם קל יותר לשים את האצבע על המקום הבעייתי. הנה כמה שאלות לדוגמא שאתם יכולים לשאול את עצמכם (אל תדאגו, לא בקול רם!) וגם לענות עליהן שיעזרו לכם לאתר את המסננת הבעייתית שלכם:

1. כמה זמן אתם משקיעים בחיפוש העבודה? 
א. שעה פעם ביומיים שלושה
ב. חצי שעה בכל יום
ג. מה זאת אומרת? אני חי, נושם וחולם חיפוש עבודה. אני אפילו שולח קורות חיים תוך כדי שינה!

2. ענו נכון/לא נכון: כן! הפעלתי סוכן חכם באתר דרושים ואני נעזר רק בו (זה חוסך זמן וממש נוח!!!) לצורך חיפוש העבודה שלי.

3. ענו נכון/לא נכון: כל שבועיים-שלושה אני מפיץ את קורות החיים שלי באתרים אוטומטיים להפצת קורות חיים.

4. מאחת עד חמש עד כמה אתם מזדהים עם המשפט הבא? "שלחתי לפחות 200 קורות חיים בשלושת החודשים האחרונים ולא קיבלתי אף טלפון בתגובה!".

5. ענו בכן/לא: האם יוצא שבכל ראיון טלפוני שואלים אתכם שוב ושוב את אותן השאלות השחוקות?

6. באיזה שלב בתהליך הראיונות אתם מקבלים את התשובה "תודה, אבל לא..."?
א. מי בכלל מצליח להגיע לראיון עבודה? אני רק שולח קורות חיים ומרגיש כמו רואה ובלתי נראה!
ב. אין לי בעיה להגיע לראיונות, אבל לא מצליח להגיע לראיון שני
ג. הכל זורם עד ששואלים אותי מה ציפיות השכר שלי...

7. אם עניתם ב' בשאלה הקודמת, ביחרו:
א. התהליך תמיד נעצר אחרי ראיון מקצועי
ב. נו, מה לעשות? אין לי כימיה עם אנשי משאבי אנוש...זה תמיד נופל אחרי ראיון אישיותי!

טוב, אני עוצרת כאן, אחרת אמשיך לנצח, אבל אני מקווה שהכוונה ברורה: בחיפוש עבודה יש אינספור פרמטרים שמעורבבים יחד ויכולים להוביל להצלחה או לאכזבה, להתקדמות בתהליך או לעצירה. תעדו את החיפוש שלכם בכדי שתוכלו לענות לעצמכם על שאלות כמו אלה שהעליתי כאן למעלה ורבות אחרות כשהמטרה היא לזהות את המוקד הבעייתי מבין 3 אשכולות המוקדים הבעייתיים האפשריים:

- בעיה בקורות החיים: קורות חיים שלא כתובים נכון/שלא מלהיבים מספיק או שלא משכנעים מספיק/שלא מותאמים לתוכנות אוטומטיות של סינון קו"ח/ שלא מעבירים את המסר שחושבים שהם מעבירים/שמטעים/שנראים טוב יותר מאיך שהמועמד מציג עצמו בראיון/שיש בהם מידע חסר... (כמו למשל בשאלות 4, 5, 6)

- בעיה בתהליך החיפוש: ביצוע שגיאות קטנות של התנהלות שיש להם אימפקט גדול/שליחת קורות חיים למשרות שאינן מתאימות/שימוש במעט מידי שיטות חיפוש ולכן חשיפה רק לחלק מהמשרות הפתוחות בשוק בכל זמן נתון/השקעת זמן לא מספקת/העברת ה"מושכות" של חיפוש העבודה לגורמים חיצוניים במקום מיקוד עצמי/חיפוש עבודה שהוא רק "און ליין" ללא "אוף-ליין"/שליחת קורות חיים והמתנה "למשיח"... (כמו למשל בשאלות 1, 2, 3, 6)

- בעיה בראיונות עבודה: ויתור על איסוף מידע לפני כל ראיון/בעיות זיכרון/ידע מקצועי לא מספק או חלקי/חוסר הכנה/חוסר מודעות לרושם ראשוני שיוצרים/בעיה בשפת גוף/פתיחות יתר/TMI -TOO MUCH INFO/חוסר התאמה בין מה שקורה בראיון לבין מה שכתוב בקורות החיים... (כמו למשל בשאלות 6, 7)

לסיכום, אם אתם מחפשים עבודה כבר 3-4 חודשים ללא הצלחה, זה הזמן שבו נורה אדומה אמורה להידלק לכם. לפני שאתם נכנסים לפאניקה- נסו לשחזר את צעדיכם. אם תעשו זאת מההתחלה כברירת מחדל יהיה לכם, כמובן, קל יותר ואם לא- לא נורא ואין ברירה- התחילו לתעד מאותה נקודה. נסו לשים את האצבע על המוקד הספציפי שגורם לכם לבעיה. נסו לשנות התנהלות ובידקו אם התוצאות משתנות גם הן.

**תיעדתם? עשיתם לעצמכם ניתוח מעמיק של הבעיה, זיהיתם אותה וניסיתם לשנות אסטרטגיות? כל זה והחיפוש עדיין תקוע? נו, אולי כדאי לשקול פניה ליעוץ מקצועי:
054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com

יום ראשון, 25 בנובמבר 2012

לא מחפשים עבודה? כיתבו קורות חיים!

מי לא חווה ומי לא מכיר את החלוקה הברורה בבית הספר בין התלמידים ה"חרשנים" ל"מקובלים"? כולנו מכירים את אלה שתמיד הכינו שיעורים, למדו למבחנים והיו צריכים לתת לאחרים להעתיק מהם. וגם את אלה שחגגו- שבילו בים ומול הטלויזיה, שלא ממש אהבו ללמוד ושבאופן קבוע ביקשו להעתיק שיעורים בהפסקות שבין שיעור לשיעור.
ברוב המקרים אתם יכולים להיות או כאלה, או כאלה. נדירים הם המקרים בהם החרשנים יכולים להרשות לעצמם להיות גם קולים, זורמים, קלילים וכו' וכו'...

נו, זו בדיוק היתה הבעיה שלי אז, באותם ימים רחוקים של בית הספר התיכון: רציתי מאוד להצליח בלימודים, אבל גם  להיות קולית ואחת מהחבר'ה. כן, כשאני מסתכלת אחורה אני מתמלאת געגועים לשלב הזה בחיים שבו זו היתה הבעיה הכי גדולה שלי, אבל, הרי הכל יחסי- בזמנו זה בהחלט נראה כמו אתגר.

ולמה אני מספרת לכם את זה? 

בגלל שנראה לי שאז, בתקופת התיכון שלי דווקא כן הצלחתי למצוא את דרך הביניים. עד כדי שיום לפני בחינת בגרות יכולתם למצוא אותי בחוף הים, או עושה שופינג להנאתי. הייתי נוהגת כך כבר בתקופת הבגרויות של סוף התיכון, והמשכתי גם בתקופת הלימודים שלי באוניברסיטה. בימים הכי לחוצים שבהם כולם התחילו ללמוד, אני כבר התבטלתי. האם נכשלתי במבחנים בגלל זה? ממש, ממש לא! אפילו להיפך...

אז תשאלו איך זה? איך זה יתכן שבזמן שכולם למדו, אני עשיתי חיים? ואיך זה שבסוף ולמרות זאת גם הצלחתי במבחנים? ואיך לעזאזל אפשר להיות בלי ולהרגיש עם (או להיפך)? 
חושבים שיש לי כוחות על? יכולת למידה מהירה? מזל? ואולי אני פשוט אדם שאוהב לקחת סיכונים? 
אז זהו שלא! לא היא התשובה לכל השאלות האלה.

התשובה היא אחרת ואפילו פשוטה עד כדי גיחוך: פיתחתי לעצמי שיטת לימוד שנקרא לה בחיבה "שיטת הסלאמי" שאפשרה לי ללמוד כמויות גדולות של חומר, ובמקביל לנהל חיי חברה.
אתם מוכנים? הנה עיקרי השיטה ה"גאונית": מספר ימים (ואם אפשר אז אפילו שבועות) לפני כל מבחן גדול עושים תכנון אסטרטגי-לוגיסטי דקדקני ובודקים מהי כמות החומר שיש ללמוד. בודקים גם כמה ימים פנויים יש לפני אותו מבחן, שניתן להקדישם ללמידה. נניח שלמבחן צריך ללמוד מחברת שלמה של סיכומי שיעור שאורכה 60 עמודים ונניח שיש לנו 4 ימים- נחלק 60 עמודי חומר בשלושה ימים שבהם נלמד בכל יום 20 עמודים ואת היום האחרון נקדיש לחזרה גנרלית בלבד. 
אתם מבינים? בעוד שמרבית חבריי נזכרו ללמוד יום או יומיים לפני המבחן, אני התחלתי ללמוד מוקדם יותר. בכל יום למדתי כמות קטנה של חומר, כך שלא ממש הרגשתי את זה ואת היום האחרון הקדשתי רק לחזרה על החומר ולהשלמות קטנות במידה והיו. זו גם הסיבה שתמיד כבר סיימתי ללמוד כשחברים שלי רק התחילו ושביליתי בים ובקניון כשהם חרשו עד אמצע הלילה. 

נזכרתי בטכניקה הזו השבוע כשפגשתי מחפשת עבודה לפגישת שדרוג קורות חיים. כשהגענו לתפקיד שביצעה לפני כ 8 שנים היא לא כל כך הצליחה לפרט לי מה כלל התפקיד "נו" כך אמרה לי "עברו כבר 8 שנים מאז... איך בדיוק אני אמורה לזכור את כל הפרטים של הפרוייקט ההוא....".

נו, חבל מאוד... כי בראיונות עבודה אפשר לשאול אתכם כל מיני שאלות, לרבות גם שאלות על פרטים קטנים שלא בטוח שאתם עדיין זוכרים. זה גם ברור כשמש שקשה מאוד לבצע תהליך של היזכרות, בדיעבד, כשכל כך הרבה מים עברו מאז בנהר.
כן, זה כמעט קשה כמו לדחוס 60 עמודים של חומר ביום אחד לחוץ של למידה למבחן.

אז הנה הטיפ שלי להפעם: כיתבו קורות חיים כשאתם יכולים, ולא כשאתם צריכים! אל תחכו עם כתיבת קורות החיים שלכם לרגע שבו תחליטו להתחיל לחפש עבודה, עשו זאת ב"שיטת הסלאמי" פרוסה, פרוסה ועל פי הצורך. זה לא חייב להיות קובץ מעוצב ומדוייק, זו יכולה להיות אפילו טיוטא פשוטה שבה אתם כותבים לעצמכם ראשי פרקים ופרטים חשובים תוך כדי זרימה בכדי שכשיגיע הזמן לכתוב קורות חיים- הכל כבר יהיה מוכן! אתם בטח זוכרים את ה"הכינותי מראש" של בתיה עוזיאל..., איזה קל וכיף זה כשהכל כבר מוכן מראש...

כיתבו לעצמכם את כל הפרטים שעשויים להיות חשובים- כמה אנשים אתם מנהלים בכל פרוייקט, עם איזה מערכות אתם עובדים, מה גודל התקציב, שמות הלקוחות שאתם עובדים מולם וגם שמות של אנשי קשר שם, קיבלתם ביקורת טובה? כיתבו לעצמכם נקודות חשובות שתזכרנה לכם מה אמרו, נחלתם הצלחה? תעדו אותה, ביצעתם עיסקה מוצלחת- כיתבו על זה כמה פרטים, פתרתם תקלה חשובה...נו, כבר הבנתם! תעדו זאת!

טבעו של מידע ללכת לאיבוד ולהישכח ככל שעובר הזמן. למה, אם כך, לקחת סיכון לאבד מידע חשוב שבעתיד יכול להיות לכם לעזר לכתיבת הרזומה שלכם ולצליחת ראיונות עבודה?
הכינו לכם קובץ שכזה שבו אתם אוספים ומרכזים את כל המידע על הפעילות המקצועית שלכם, זה יכול להיות מעוצב כקורות חיים וזה גם יכול להיות סתם קובץ WORD עם מלל חופשי, מה שבטוח הוא שכשתצטרכו להתיישב ולעדכן את קורות החיים שלכם, תודו לעצמכם שנהגתם כנמלה ולא כמו הצרצר. ובמילים אחרות, בכל הקשור לחיפוש עבודה- חרשנות זה הכי, אחי! :)

*** אם הגעתם עד לכאן ואתם חשים שקורות החיים שכבר יש לכם לא עושים את העבודה ולא מייצרים לכם זימונים לראיונות, צרו קשר לקבלת פרטים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה ולשדרוג קורות חיים:
מאיה בוכניק: 054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com

יום ראשון, 18 בנובמבר 2012

טיפ השבוע למציאת עבודה: כסף מסובב את העולם, מסובב ת'עולם...

חיפוש עבודה כולל לא מעט שלבים ודורש צליחת לא מעט מסננות. ברוב המקרים אנחנו מדברים בעיקר על הקשיים בשלבים הראשונים של החיפוש- על הקושי למצוא משרות רלבנטיות, על הקושי לקבל זימונים לראיונות ועל הקושי לעבור בהצלחה ראיונות ראשונים (בתקווה שיבואו בעקבותם ראיונות מתקדמים יותר).

אבל תהליכים עלולים ליפול גם בשלב האחרון של החיפוש- בשלב המציאה. בשלב שבו שני הצדדים כבר מעוניינים להגיד I DO! ולסגור עסקה, אבל אז נותר עוד צעד אחד קטן...פרט אחד קטן ו"שולי"...  מדובר, כמובן, בשלב המשא ומתן על חוזה העבודה והתנאים.
כן, שלא תטעו לחשוב שהשלב הזה נפרד משאר תהליך הגיוס...האופן בו אתם מנהלים את המשא והמתן על החוזה, יכול ללמד עליכם הרבה מאוד. השלב הזה, בדיוק כמו שלבי הסינון הקודמים בתהליך הוא טריקי למדי וניהול לא נכון של תהליך הסגירה עלול להפיל הכל. הבעיה היא שיש נטיה להיכנס בדיוק בשלב הזה למוד שאנן מידי, בטח בהשוואה לשלבים הקודמים. ברגע שהמעסיק מביע רצון להעביר את היחסים קדימה לשלב המחוייבות, אנחנו עלולים להרגיש הרבה יותר בטוחים בעצמנו ובדיוק אז לבצע טעות אחת יותר מידי.

אז נקפוץ ישר למים. הנה 8 טיפים לשלב האחרון של חיפוש העבודה- שלב המשא ומתן על הצעת השכר והחוזה.

1. כמו בשאר תהליך הגיוס בטנגו הזה אתם הרקדנית ולא הרקדן. תנו למעסיק להוביל, תנו לו להעלות את נושא השכר בזמן שלו ואל תהיו אלה שעושים את זה ראשונים ומציגים את ה"מחיר" שלהם. עכשיו, אני מבינה אתכם...למה להמשיך לבזבז זמן יקר על ראיונות ונסיעות לראיון וחניות וציפיה שאחריה אכזבה אם אתם והמעסיק בכלל לא נמצאים על אותו גל? אתם צודקים לגמרי. מצד שני, נסו לראות את הדברים מזווית אחרת: איך זה נראה מהצד של המעסיק כששתי דקות לתוך השיחה אתם כבר רוצים לדעת כמה הוא מוכן לשלם? עם כל ההבנה שמדובר במידע חשוב, העלאת השאלה לגבי השכר בשלב מוקדם מידי ביחסים וביוזמת המועמד היא לא הדרך הטובה ביותר להרשים את המעסיק. בקיצור, אם יש לכם אפשרות- היו סבלניים וחכו קצת, גם ככה זה תיכף יגיע ממנו...!

2. מודיעין ואיסוף מידע הם הכרחיים. גם לגבי השכר המוצע היום בשוק לתפקיד כמו זה שאתם מתראיינים אליו, גם לגבי השכר הממוצע בשוק עבור נסיון מקצועי ווותק כמו אלו שיש לכם וגם לגבי רמת השכר הנהוגה ספציפית בארגון שבו אתם בתהליך. לעיתים, יש פערים בין הממוצע בשוק לבין מה שחברה ספציפית מוכנה להציע. וגם בין מה שאתם רגילים לקבל בגלל הוותק והנסיון שלכם לבין מה שארגון מחליט לשלם עבור תפקיד מסויים. בכל מקרה כדאי לגשש ולבדוק מראש את שלושת סוגי הנתונים הללו.

3. עדינות ודיפלומטיות. זה כבר ידוע מזמן שאפשר להגיד כמעט כל דבר לכל אחד, אבל הדרך שבה עושים את זה היא זו שתקבע מה תהיה התוצאה. אז לא צריך לפרט כאן יותר מידי חוץ מאשר להגיד- נהלו משא ומתן אסרטיבי, אבל לא אגרסיבי. עימדו על שלכם כשזה נחוץ, אבל דאגו לעשות זאת בנעימות.

4. הסבירו. לוו את התהליך במתן הסברים הגיוניים לדרישות שלכם. מנו את השיקולים שאתם לוקחים בחשבון, הביאו נתונים. עשו זאת כדי למנוע את הרושם שעלול להיווצר בגלל הנקודה הבאה.

5. טוב, זוהי כמובן הנקודה הבאה ושמה :שיטת "מצליח". מי שלא מכיר שיקום. כיוון ששועלים וותיקים אנחנו, יש לנו לפעמים נטיה לחשוד שמישהו מנסה "לעשות קופה" על חשבונינו או לנצל אותנו. יש לנו גם נטיה להיזכר בסצינות מו"מ מהסרטים וכך להגזים בכוונה ולתת ציפיות שכר גבוהות הרבה יותר רק בגלל ש"בטח הם יורידו אותי למינימום, אז אני חייב להתחיל במקסימום". אני כמובן קצת מקצינה את העניין, אבל הכוונה היא כזו: היו ריאלים, אל תתנו ציפיות שכר גבוהות מידי, ובטח ובטח אל תעשו ניסויים. פערים גדולים מידי בין ציפיות השכר שלכם לבין מה שהמעסיק תכנן לשלם עלולים לגרום לכך שמלכתחילה הוא לא יכנס למו"מ ויוותר מראש.

6. כמו בשיר הידוע- כסף אולי מסובב את העולם, אבל במשא ומתן על הצעת עבודה אסור לשכוח שהשכר עצמו הוא רק חלק מכל "עסקת החבילה" וזו באמת עסקת חבילה! בתקופות משבר בהן המשכורות לעובדים אינן עולות ורק צועדות במקום (אם לא יורדות) חשוב עוד יותר לבדוק לא רק את הנטו אלא גם את כל מה שנלווה לו. אלה גם הפרמטרים שבמשא ומתן יהיה לכם (ברוב המקרים) קל יותר לשנות לטובתכם (בטח יותר מאשר את השכר עצמו). אז על מה מדובר? על כמות של ימי חופש, על כמות שעות וימי עבודה, על גמישות של יום או יותר בשבוע לעבודה מהבית, על קבלת רכב- כן, או לא? על האפשרות לצאת לקורסים והשתלמויות על חשבון החברה וכמובן על הטייטל (והנה סתם שאלה: אם הייתם מוצאים תפקיד עם שכר קצת נמוך ממה שציפיתם, אבל עם טייטל גמיש שאתם יכולים לבחור ולסגנן. האם זה היה משנה לחיוב את החלטתכם בנוגע להצעת העבודה הזו?).

7.שלב המו"מ על החוזה עלול לפעמים להתמשך מידי וגם לתת תחושה קצת לא נעימה ולא טובה. מצד אחד, אתם חותמים חוזה פעם אחת וזה משפיע מאוד על כל תקופת העבודה ולכן חשוב לסגור הכל כבר בהתחלה, אבל לעיתים אתם עלולים להישמע אפילו באוזניי עצמכם כקטנוניים וגרידיים מרוב הערות, שאלות ובקשות לשינוי.
אז מה הפיתרון? לא לשכוח להעביר כל הזמן ובד בבד את המסר שאתם מעוניינים, שזה רק עניין של סגירת כמה פינות ושהפשרה כבר ממש מעבר לפינה. בדיוק כמו שאתם חוששים שהכל בסוף יתפוצץ לכם בפנים, גם המעסיק עלול לחשוב כך. דאגו להראות לו שלמרות הכל אתם עדיין וכל הזמן בעניין. 

8. אם אתם מחפשים עבודה דרך חברת השמה והגעתם למעסיק כהפניה שלה, אל תשכחו לקחת בחשבון שיש גורם שלישי בתמונה. חברת ההשמה מהווה לפעמים גורם מגשר בתהליך המו"מ. קצת כמו חפרפרת דו צדדית שמנסה להוביל לסגירת ההשמה- אוספת מידע מכאן ומכאן ולוחצת על הכפתורים של כל אחד מהצדדים בהתאם למצב. כמועמדים יש לכך גם יתרון עבורכם: אתם יכולים לשתף את חברת ההשמה במצב, אולי לקבל ממנה מידע נוסף על החברה, לעדכן שאתם מאוד מעוניינים במשרה אבל שיש מספר סעיפים בעייתיים בהצעה... חברת השמה טובה, תדע להירתם למשימה ולשמש לכם מעין סוכן, כי זה כמובן גם האינטרס שלה שהחוזה יחתם. התנאי כמובן...שאתם עובדים עם מגייס/ת מנוסה ומקצועי/ת והתנאי הנוסף הוא שאתם זוכרים שזו עדיין "חפרפרת" דו כיוונית שעובדת גם איתכם, אבל גם עם המעסיק...

**יהיו כאלה שיקראו את הפוסט הזה ויגידו לעצמם "אח, איזה צרות של עשירים, קודם כל שמישהו יפנה אלי ויזמן אותי לראיון, לפני שאני בכלל דואג לשלב החוזה". אם אתם מזדהים ומתקשים לתרגם שליחת קורות חיים לזימונים לראיונות, אולי הגיע הזמן לבדוק מה מקור הבעיה ואיך ניתן לתקוף אותה. לקביעת פגישת יעוץ לחיפוש עבודה (או לפחות לבקשת פרטים נוספים על פגישה כזו) צרו קשר:
054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com

יום ראשון, 11 בנובמבר 2012

פוטרתם? קיפצו ע-כ-ש-י-ו קפיצת ראש, למים העמוקים של חיפוש העבודה

כל השמועות האחרונות על גלי הפיטורים שבוצעו בשבועות האחרונים במשק החזירו אותי לטיפ אחד וחשוב שאני תמיד, אבל תמיד נותנת לכל מחפש עבודה באשר הוא (או היא). הטיפ הזה הוא הכי פשוט שקיים ולמרות זאת רבים מגלים אותו רק בדיעבד (ועל בשרם) לאחר שהוא הופך מטיפ ל...לקח.
ועל מה מדובר? 
על כך שלא משנה מהי הסיבה לאבטלה- אם אתם עזבתם מרצונכם או שמא פוטרתם- אל תידחו את תחילת חיפוש העבודה!

טוב בסדר, אם התפטרתם במטרה לצאת סוף סוף לירח דבש של חודשיים, שאתם דוחים כבר שנתיים או בכדי להגשים חלום רחוק של טיפוס על ההימאליה אז בסדר, קיבלתם פס ואני מוותרת לכם. אבל לכל השאר שעומדים שם מאחורה, שקט שם, חדל פטפטת ונא להירגע! אם אין לכם שום תירוץ טוב, אתם צריכים להתחיל לחפש עבודה החל מעכשיו. לא זה לא מדוייק... החל מאתמול.

ולמה חשוב כל כך להתחיל לחפש עבודה מבלי להתמהמה? כי היום חיפוש עבודה אורך הרבה יותר זמן מבעבר. אני זוכרת שכשעבדתי בחברת השמה לפני מספר שנים והיו שואלים אותי כמה זמן לוקח בממוצע למצוא עבודה- הייתי עונה שזה לוקח כחודש. כנראה שהכל בחיים יחסי כי היום תזמון של חודש למציאת עבודה הוא חלום רטוב של כל מועמד. 
היום אם יש לכם המון המון מזל (ולא רק טיפה) ואתם עוסקים בתחום חם ומבוקש, יש לכם סיכוי למצוא עבודה בחודש, אבל עבור כל השאר התהליך הזה עלול לקחת שלושה-ארבעה חודשים ואפילו יותר. הגדיל ועשה יועץ אמריקאי אחד שהגדיר זאת יפה: כדי לדעת כמה זמן יקח לכם למצוא עבודה, הכפילו כל 10K של המשכורת שלכם בחודש. ובמילים אחרות- כל 10000 ש"ח יתורגמו לחודש של חיפושים. אם אתם בכירים, בעלי משכורת גבוהה, אתם כבר מבינים כמה זמן זה עלול לקחת. וזה כמובן רק הממוצע... תמיד יש כאלה שלצערינו יתמודדו עם חיפוש העבודה תקופה ארוכה עוד יותר.

ולמה נזכרתי בכל זה עכשיו. כי קראתי השבוע סקר מענין שעשתה חברת Bullhorn Reach האמריקאית בקרב רכזי גיוס עובדים. הסקר בדק מהן הסיבות הרווחות ביותר לקושי למצוא עבודה.
התוצאות של הסקר לא רק שתמכו בטיפ שלי, שאין זמן להתמהמה וחייבים להתחיל לחפש עבודה כמה שיותר מוקדם, אלא שהן אפילו מאוד, מאוד מציקות. 

הנה כמה מסקנות שעלו מהסקר:
-39% מהנשאלים ענו שהבעיה העיקרית לקושי במציאת עבודה נעוצה ברזומה שמלא בקפיצות תכופות מידי בין מקומות עבודה.
- 31% ענו שהבעיה הקשה ביותר היא תקופת אבטלה ארוכה של המועמד.
- 28% ציינו את "החורים השחורים" (תקופות ביניים של חוסר עבודה בין מקומות עבודה) ברזומה כקושי העיקרי של מועמדים למצוא עבודה.
- 70% מהנשאלים ענו שמועמדים בשנות השלושים שלהם הם המועמדים שהכי קל למצוא להם עבודה חדשה.
- 44% ענו שהמועמדים שהכי קשה למצוא להם עבודה הם מועמדים שלא עובדים כבר יותר משנתיים.
- 36% מהנשאלים ענו שיש קושי למצוא עבודה למחפשי עבודה שהינם מובטלים בין חצי שנה לשנה.
- והנה הממצא המציק- 31% מהנשאלים ענו שיש קושי למצוא עבודה למועמדים בעלי תיק במשטרה (שאיננו פלילי).

ופה בדיוק הבעיה... חדי עין יבחינו שעל פי הממצאים למובטלים ארוכי טווח, כאלה שלא עובדים חצי שנה ומעלה, קשה יותר למצוא עבודה מאשר לבעלי תיקים במשטרה!
איך זה יתכן? אין לי מושג.
מה זה אומר? 
שאם פוטרתם או עזבתם מקום עבודה וחשבתם קודם להנות קצת מהזמן הפנוי, אולי לנוח קצת, לישון טוב וכן הלאה...עדיף לדחות את התוכניות האלה ולהתחיל לחפש עבודה כבר ע-כ-ש-י-ו.

ואני חייבת להוסיף- מהנסיון שלי עם אנשים שמגיעים אלי לפגישת יעוץ, זה לא כזה יוצא דופן היום לחפש עבודה יותר מחצי שנה. יש לא מעט אנשים טובים, מוכשרים, עם נסיון טוב והשכלה מצויינת שנפלטו החוצה משוק העבודה ולא מצליחים לחזור חזרה פנימה. רובם גם אינם זכאים לדמי אבטלה כי בעיני המדינה הם כנראה כבר לא מובטלים. אבל הם דווקא כן. מובטלים לגמרי ועל פי כל הגדרה מילונית אפשרית.

אז אם אתם כבר עכשיו נמצאים במצב כזה, דעו שאתם לא לבד. אל תתנו למצב לתסכל אתכם וגם בטח שלא לפגוע לכם בביטחון העצמי, חלילה.

ואם אתם לא במצב כזה, אל תחכו, לימדו לקח מנסיונם של אחרים: אתם לא עובדים כי פוטרתם או עזבתם? קיפצו ישר למים העמוקים של חיפוש העבודה. אל תתמהמהו ואל תעשו לעצמכם הנחות! 

**אני תמיד משווה חיפוש עבודה ללימודים באוניברסיטה. יש כאלה שאין להם שום בעיה ללמוד באוניברסיטה הפתוחה ולעשות זאת באופן עצמאי. הם יודעים להושיב את עצמם, לשים לעצמם דד-ליינים וללמוד לבד. אבל, יש אחרים שמעדיפים מסגרת צפופה יותר של לימודים ולכן יבחרו במכללה או באוניברסיטה רגילה. שם יש לו"ז קבוע, מערכת שעות קשיחה, מטלות ופרוייקטים וזה מכניס אותם היטב לשגרה.
אם אתם כאלה שמעדיפים מכללה על פני אוניברסיטה פתוחה וזקוקים לדחיפה קלה לצורך זינוק בעליה, למשהו שיכניס אתכם לתלם החיפוש ויתן לכם תוכנית חיפוש עבודה ברורה ומסודרת- צרו קשר לקביעת פגישת יעוץ לחיפוש עבודה:
054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com

יום ראשון, 4 בנובמבר 2012

אתם מחפשים עבודה, אבל המעסיקים חושבים רק על אמילי

אם התחלתם לחפש עבודה מבלי לבצע כמה שיותר מוקדם בתהליך את הצעדים הבאים שתיכף אכתוב עליהם, הרי שברור מראש שקל זה לא יהיה...
וכן, למרות שזה ברוב המקרים באמת לא קל, רוב המועמדים פוסחים על השלב הזה, שרלבנטי גם לכתיבת קורות חיים וגם לצליחת ראיונות עבודה.

נכנה את השלב הזה בשם החיבה "אמילי". 

אנשי מכירות מכירים את זה היטב: אם הם אנשי מכירות מנוסים, מקצועיים ומוצלחים באמת הם יודעים שבכדי למכור למישהו משהו צריך קודם כל להבין מה הוא מחפש, מה הוא צריך, מה חסר לו ובמה בדיוק הוא מעוניין. איש מכירות שינסה למכור את מרכולתו וידלג על שלב ההקשבה ואיפיון הדרישות, רוב הסיכויים שיתאמץ לחינם: ינסה למכור את הדבר הלא נכון, לשכנע לכיוון שגוי ובסופו של דבר גם יפספס את המכירה.
אם, לעומת זאת, הוא יברר קודם מה הלקוח הפוטנציאלי צריך, מה עושה לו את זה ואיזה פיתרון הוא מחפש, או אז כל תהליך המכירה יהיה הרבה יותר ממוקד ופשוט. זה לא אומר שהוא בהכרח יצליח, אבל סיכוייו לקלוע הרבה יותר טובים כשהוא יודע לפחות לאן לכוון.

כל תהליך של חיפוש עבודה הופך אתכם לאנשי מכירות מן המניין. אלה שקל להם "למכור" ירגישו כמו דג במים (לפחות בשלב הראיונות). הצנועים יותר שבחבורה קצת יתקשו, אבל זה לא באמת ישנה את העובדה הפשוטה- בכל מפגש בין מועמד למעסיק מתבצעים תהליכי מכירה הדדיים. המועמד ינסה למכור את נסיונו, פוטנציאלו וכישוריו ואילו המעסיק ימכור את המוניטין שלו, את התפקיד, את חזון החברה, את התרבות הארגונית, מוצרי החברה וכן הלאה.
כל מי שעבר ראיון או שניים בחייו (או הרבה יותר, אבל מי סופר?!) יודע שכמעט בכל ראיון (של מראיין מנוסה) מגיע שלב המונולוג. מהו השלב הזה? ובכן...למעשה זהו השלב שבו המועמד סוף סוף יכול להתרווח באנחת רווחה (חרישית) בכיסאו, להרגע קצת ופשוט להקשיב, אבל אם נחזור שוב לתאוריה שכל מפגש בין עובד פוטנציאלי למעסיק הוא מפגש מכירה, אזי זה בדיוק השלב שבו תורו של המראיין להציג (וגם למכור!) את החברה שאותה הוא מייצג.

אז מה הוא כבר יספר במונולוג הזה שלו? הוא יהלל את החברה, יספר ממתי היא קיימת וכמה עובדים יש בה, עד כמה דוגלים בה לקדם מבפנים את העובדים, עד כמה ההון האנושי הוא הכי, אבל הכי "הדובדבן שעל הקצפת" מבחינה מקצועית, עד כמה יש הווי חברתי, וטיולים והרמות כוסית וערבי גיבוש, עד כמה התפקיד מאתגר, הלקוחות גדולים ו...אוף...רגע, תנו לקחת אויר. בקיצור, בשלב הזה, שמתוכנן היטב מראש, כמובן, מדוקלם ומלוטש כמו יהלום, המעסיק מנסה להלהיב, לשכנע ולמכור.

מה שהוא בעצם עושה, הוא שהוא מראה לכם מה יצא לכם אם בסופו של דבר תתקבלו לחברה- יצא לכם תפקיד טוב, אתגר, תנאי רווחה טובים, קולגות מקצועיים ו... נו, תעצרו אותי כבר...!

אז בואו באמת נעצור בדיוק פה לרגע-
האם גם אתם כמחפשי עבודה צריכים למכור? ברור שכן. 
האם גם לכם יש מונולוג מכירה שכזה? אני לא בטוחה.

אז הנה הטיפ שלי לחיפוש עבודה השבוע: הבינו שבכל מפגש בין מועמד למעסיק מתקיימת מכירה הדדית. המראיין (ברוב המקרים) ידע היטב כיצד למכור לכם את התפקיד והחברה, והמנוסים שבין המראיינים לעולם לא יוותרו על שלב ה"מונולוג" שאני בטוחה שהם דיקלמו כבר עשרות פעמים.
כמחפשי עבודה גם אתם צריכים לפתח "מונולוג" שכזה משלכם, רק שמאוד כדאי שהוא לא יהיה בנוי כמונולוג, אלא משלושה ארבעה מסרי מכירה שאתם רוצים להעביר במהלך הראיון (וכדאי מאוד ללמוד איך לשתול אותם באלגנטיות ובאופן אורגני וטבעי בתוך התשובות).

איך בונים מסרים שכאלה? ובכן, זה כמובן חייב להיות תלוי לקוח. או במילים אחרות- בררו היטב מה המעסיק (שהוא גם הלקוח) צריך. מה חסר לו? מה בעייתי? מה הוא מחפש? איזה נסיון? איזה סוג של עובד? איזה אישיות? 
כל אלה הם הכפתורים שעליכם "ללחוץ" עליהם במהלך הראיון.

אז מה זה אמלי שציינתי כאן למעלה? "אמילי"="אני, מה יוצא לי מזה?" כן, זה בדיוק מה ששואל את עצמו כל קונה לפני שהוא מוציא את הארנק... "מה יוצא לי מהחליפה הזו? מרזה אותי? יופי! אני קונה!", "מה יוצא לי מהמכונית הזו? נוחיות וביטחון? יופי! אני קונה!", "מה יוצא לי מהתפקיד הזה? שכר טוב? קידום? התקדמות מקצועית? אחלה! אני מעוניין!".
זה גם בדיוק מה שחושב לעצמו כל מראיין תוך כדי קריאת קורות החיים שלכם ותוך כדי הראיון... "מה יוצא לי מזה?" "המועמד הזה ישתלב טוב בצוות? יש לו את הניסיון המקצועי הנדרש? הוא יסתדר עם המנהל הישיר? הוא יוכל להתמודד עם הלקוחות שלי? הוא יוכל לפתור לי את הבעיה הזו שאנחנו מתמודדים איתה כבר חצי שנה? הוא יצליח לפצח את הלקוח הפוטנציאלי העקשן ההוא מארה"ב?" וכו' וכו' וכו'...

אז הנה שיעורי בית:
- חישבו היטב למה כדאי לכל מעסיק באשר הוא להציע לכם עבודה. מה יצא לו מזה??
- זהו את נקודות החוזק שלכם, הכינו לעצמכם 3-4 מסרים שיווקיים טובים.
- נתחו היטב לפני כל שליחת קורות חיים ולפני כל ראיון עבודה מהו ה"אמילי" הספציפי של המעסיק שאליו אתם פונים.
- התאימו את המסר השיווקי שלכם ל"אמילי" שלו.

אל תשכחו...כל מעסיק חושב קודם כל על האינטרס שלו, על הצרכים שלו ובקיצור על ה"אמילי" שלו. אם ניתחתם את הצורך נכון והצלחתם לכוון בדיוק לשם את המסרים השיווקיים שלכם....נו, מה יש להגיד יותר מזה...- הדלת מתחילה להיפתח עבורכם לרווחה...

***לכתוב קורות חיים מקצועיים היום זה כבר לא מותרות, זה לאט לאט הופך להכרח. לדעת להעביר את המסר הנכון בראיון, כזה שילחץ על כל הכפתורים הנכונים הוא לפעמים בדיוק מה שניצב בין תשובה מנומסת של "תודה, אבל לא תודה..." לבין זימון לראיון שני ושלישי.
אם אתם מתקשים לבנות את המסר הזה לבד- צרו קשר לפרטים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה:
054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com

יום ראשון, 28 באוקטובר 2012

כתיבת קורות חיים אולטימטיביים: גילוי הסוד הכי כמוס לפרה ולסוס

איך לדעתכם כותבים את קורות החיים הטובים ביותר? מה לדעתכם השלבים הנכונים? באיזה צעדים אתם נקטתם בכדי לכתוב את קורות החיים שלכם?

אני עדה לכל מיני שיטות של כתיבת קורות חיים שאנשים נוקטים בהן. יש שיטות טובות יותר ויש פחות. מה שברור הוא שבשנים האחרונות עלינו שלב בכל הקשור לכתיבת קורות חיים. ככל שעובר הזמן עולה המודעות לתחרות הגדולה שיש בין מבקשי העבודה על כל משרה ועולה גם המודעות לקלות הבלתי נסבלת של דחיית מועמד בגלל שקורות החיים לא מספיק "טובים" או לדחיפתם לתחתית הערימה.

אז מה זה בעצם קורות חיים טובים? התשובה פשוטה- זה לא יותר ולא פחות מעובדה אחת וברורה: אלה קורות חיים שיוצרים זימונים לראיונות עבודה. נקודה.
ואם ניקח את זה צעד אחד נוסף קדימה לכבוד המתקדמים יותר שבחבורה, אוסיף ואומר שמדובר בקורות חיים שיוצרים זימונים לראיונות עבור תפקידים שמתאימים למועמד (כן, יש קורות חיים שיוצרים זימונים לראיונות, אבל לא לתפקידים הנכונים ואז הבעיה היא שיש ראיונות, אבל הם אף פעם לא מתקדמים לכדי הצעת עבודה. אלה קורות חיים שאולי כתובים טוב, אבל מעבירים מסר מטעה כלשהו שמתגלה בסופו של דבר בראיונות ולכן התהליך נעצר בדיוק שם).

יש 4 שגיאות גדולות מאוד שאני עדה להן שמחפשי עבודה עושים בבואם לכתוב קורות חיים ואלה הן:

1. מושפעים מעצות של חברים- על עצות אחיתופל כבר שמעתם? יופי... אגב, אני לא טוענת שכל החברים באשר הם, נותנים עצות גרועות. ואני בטח לא טוענת שהם נותנים עצות גרועות בכוונה. אני כן טוענת שלא תמיד יש לאותם החברים מספיק ידע ומומחיות כדי לתת עצות נכונות עבורכם.

2. מורידים תבניות אוטומטיות של קורות חיים מהאינטרנט- להוריד תבנית אוטומטית זה אולי מתאים לעובד בתחילת הקריירה. ואני מדגישה שזה אולי מתאים, כי זה לא תקף בכל המקרים. מה שבטוח הוא שזה לא יכול להתאים לעובדים מנוסים יותר. יתירה מזאת, אם הייתם הולכים לנשף שנתי או לכנס מקצועי- האם הייתם שמחים לגלות שכל שאר המוזמנים בחרו בדיוק באותה תלבושת כמו שלכם? אני גם לא צריכה לפרט יותר מידי כמה מביך זה ללכת לחתונה ולגלות שעוד מוזמנת לובשת בדיוק את אותה השמלה כמו שלך, נכון? :) אז למה לבחור בתבנית של קורות חיים שנראית בדיוק כמו של עוד הרבה הרבה מתחרים אחרים על אותה המשרה?!

3. מעתיקים את קורות החיים של קולגות- כן, גם אם אתם מכירים מצויין מישהו, ואפילו אם עבדתם איתו שנתיים בתפקיד דומה, אל, ואני חוזרת אל, תשתמשו בקורות החיים שלו כבסיס בכדי לכתוב את אלה שלכם!

4. משתמשים בטיפים חד משמעיים לכתיבת קורות חיים מכל מיני אתרים ומאמרים באינטרנט- יש לי כמה הערות לגבי זה: א. אני מודה- אני חוטאת בדיוק באותה הגישה, אבל בתחום אחר... בכל בעיה רפואית אני רצה לגוגל כדי לקבל תשובות מהירות. אם תשאלו כל רופא, תקבלו את אותה התשובה- זה הרגל רע ומאוד לא מומלץ. אבל מה לעשות? האינטרנט זמין כל כך ויש בו כל כך הרבה מידע שיכול להרגיע... (אבל מצד שני גם להטעות ולהכניס ללחץ) שאני בטוחה שאני לא היחידה עם אותו ההרגל הרע. ב. גם אצלי בבלוג תמצאו טיפים לכתיבת קורות חיים, אבל, אני מאוד משתדלת גם בבלוג וגם בפגישת יעוץ לא לתת פתרונות קלים ולא לתת עצות שהן שטאנץ אחיד שאמור להתאים לכולם. בבלוג אני נותנת הנחיות, עקרונות מנחים, תיקון של שגיאות בולטות, אבל לא תמצאו כאן בשום פוסט תבנית לכתיבת קורות חיים או עקרונות של שחור ולבן. למה? כי בקורות חיים כמו באמנות אין דבר כזה שאין דבר כזה והכל בעיני המתבונן או במקרה הזה- עיני המועמד/ת ועיני הקורא של קורות החיים.

אז מה הוא הסוד הגדול של כתיבת קורות החיים האולטימטיביים? הנה הוא במלוא הדרו:
אין שום אמת אבסולוטית בכתיבה נכונה של קורות חיים! אין עצה אחת שמתאימה לכולם! כתיבה של קורות חיים "טובים" היא כתיבה סובייקטיבית שתלויה אצל כל אחד במקום הספציפי בו הוא נמצא בקריירה שלו ובשביל הספציפי בו הוא צעד עד כה. ויותר מזה- קורות חיים שהיו מצויינים עבורכם לפני 5 שנים, כבר לא בטוח שמתאימים לכם עכשיו. רזומה שייצר עבורכם טונות של ראיונות בחיפוש העבודה הקודם שלכם, לא בטוח שיעשה את העבודה בחיפוש הנוכחי. הכל תלוי במה שקרה בדלתא שבין אז לבין עכשיו...
רוצים עוד? הנה: בקורות חיים אין באמת "נכון ולא נכון" יש נכון ולא נכון עבורכם. האורך, התוכן, העיצוב, איזה חלק ממקמים לפני מה, כל אלה הם תלויי מועמד.
יש כמובן מספר עקרונות מנחים כלליים שעל פיהם יש לכתוב קורות חיים, אבל כל השאר חייב לשרת אתכם כמחפשי עבודה ואת המטרות הספציפיות שאתם רוצים להשיג.

והנה עוד עניין אחד חשוב: ברגע שיש 3 אנשים בחדר ידוע שיהיו 3 דעות... כך גם בקורות החיים- כל קורא יחפש בהם משהו אחר, כל קורא עשוי "להיתפס" בפריט מידע אחר שיעשה לו את זה, מנהל מקצועי יקרא קורות חיים אחרת ממנהל משאבי אנוש וכן הלאה....

בקיצור: כתיבה נכונה באמת של קורות חיים מתבצעת תוך שימוש בעקרונות מנחים בסיסיים אבל! תוך כדי שילובם עם "טריקים" קטנים שמתאימים לשביל הספציפי שאתם עברתם ולמטרה שאתם רוצים להשיג. והמהדרין לוקחים גם בחשבון שקיים משתנה נוסף בנוסחה והוא הקורא של קורות החיים- זה שיש לו גם דעה משל עצמו שגם היא, אגב, מושפעת מהשביל הספציפי שבו הוא צועד עד כה. זו הסיבה שגם כשיש לכם קורות חיים מעולים, זה תמיד ימשיך להיות איפשהו תהליך של ניסוי ותהייה (ולא, לא טעיתי אני בכוונה כותבת תהייה ולא טעיה...).

התוספת שתופסת:
אחד מהחברים ב fan page שלי בפייסבוק אמר שהוא מאוכזב! שהוא קרא וחיכה לטיפים של תכלס' איך כותבים קורות חיים אולטימטיביים והפוסט נגמר בלי האינפורמציה הזו.
אז אם קראתם עד כאן, אני מקווה שאתם כבר מבינים שהסוד הגדול הוא פשוט שאין סוד... שאין אמת אחת ואין נכון אחד ושמי שחושב שטיפים שמתאימים לאחד, מתאימים גם לשני- טועה. בקורות חיים אין דבר כזה אולטימטיבי אובייקטיבי אבל יש אולטימטיבי סובייקטיבי.

** רוצים לכתוב את קורות החיים האולטימטיביים עבורכם? אולי כדאי לתהות קצת פחות ופשוט לקבוע פגישת יעוץ לחיפוש עבודה ושדרוג קורות חיים?
054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com

יום ראשון, 21 באוקטובר 2012

חיפוש העבודה תקוע? ארבעה טיפים להורדת מפלס היאוש

יש פתגם ידוע שאומר שצרת רבים היא חצי נחמה. בדר"כ אומרים אותו בהקשר השלילי שלו כשהמסר הוא משהו בסגנון: "נו יופי, אז יש עוד אנשים שסובלים מאותה הבעיה...אבל מה זה עוזר לי??"  אז כן, אני יודעת שזה בדרך כלל לא ממש עוזר שגם אחרים חווים את אותן הבעיות, והעובדה שיש עוד סובלים לא באמת פותרת את הבעיה. אבל, מצד שני... בחיפוש עבודה כמעט כל שלב קשור לחוקים הבסיסיים של ביקוש והיצע כך שכשמסתבר שלכולם קשה ולא רק לכם, יש כאן לפחות חצי נחמה. שזה הרבה יותר טוב מכשאין נחמה בכלל, לא? (ואם כבר בפתגמים ומטבעות לשון עסקינן, כן, אני יודעת שזה נשמע כמו משענת קנה רצוץ).

אז הנה עובדה שאולי תהיה חצי הנחמה שלכם: לכולם (ולא רק לכם) הרבה יותר קשה למצוא היום עבודה.
זה לא קשור רק למצב הפיננסי בארץ ובעולם, זה קשור גם לאינספור פרמטרים אחרים שהשתנו בשנים האחרונות בשיטות גיוס העובדים ובסגנון החיים שלנו (פחות סבלנות, יותר לחץ, יותר מהירות, פחות איכות וכמויות הרבה יותר גדולות של מידע שמתקיף אותנו מכל הכיוונים) ושיסבכו את החיים לכל מחפש עבודה באשר הוא (או היא).
כן, גם מחפשי עבודה שבעבר מצאו עבודה בקלילות ובזריזות עלולים להיתקל היום בתופעות שלא חוו מעולם כמו למשל הבעיה הידועה של משלוח אינסופי של קורות חיים מבלי לקבל אפילו שיחת טלפון אחת כתגובה.

אז למה זה מייאש? התשובה ברורה ומיותרת.
מה עושים כדי להוריד את מפלס היאוש? נו, כאן התשובה מעניינת יותר...

ההורים שלי היו נוהגים בעבר לשבח משהו על ידי כך שהיו מכריזים שהוא ממש א"א! ("העוגה הזו מצויינת, היא ממש א"א! " "זאת פירמה טובה מאוד! זה מקרר א"א!") כן... א"א הוא כנראה האב הביולוגי של ה"משהו משהו" של פעם ושל ה"אחלה, סבבה!" של היום... אז הנה 4 טיפים שהם ממש א"א להורדת מפלס היאוש כשחיפוש העבודה שלכם תקוע:

אמונה:
שחקן ההוקי ויין גרצקי אמר פעם את המשפט החכם הבא: "אנחנו מפספסים  100% מהחבטות שאנחנו לא מבצעים". ובמילים אחרות, אם אנחנו חסרי אמונה וחושבים שלא נצליח, אנחנו גם לא ננסה. ואם לא ננסה, נו, ברור שאין שום סיכוי שנצליח...
אז הנה טיפ: האמינו ונסו! כתבתי לפני מספר שבועות על שליחת מכתב תודה לאחר ראיון. נשמע לכם מיותר? שאף אחד לא יתייחס? תנסו! מתלהבים מחברה, שעוסקת בדיוק בתחום ההתמחות שלכם, אבל כרגע אין שם אף משרה פתוחה רלבנטית? נסו לשלוח קורות חיים למרות זאת, נסו להתחבר עם עובדים בעלי השפעה שם, נסו ליזום פגישת היכרות. ובקיצור- תנסו! שמעתם על כנס מקצועי אבל אתם ממש לא טובים בנטוורקינג וגם ככה נראה לכם שלא יצא מזה כלום? נו, אתם כבר מנחשים את התגובה שלי: תנסו!! 
צדק שחקן ההוקי החכם...: אם לא תנסו יש סיכוי של 100% שתפספסו...

אורך רוח:
מחפשי עבודה רבים עושים טעויות בחיפוש העבודה שלהם. מי כמוני יודעת, בפגישות יעוץ אני נחשפת לכל סוגי הטעויות שמועמדים עושים ולמרות שאני כבר 16 שנים בתחום ו 3.5 שנים עוסקת ביעוץ- מסתבר שעדיין אפשר להפתיע אותי. כן...בדיוק כשאני בטוחה שכבר ראיתי ושמעתי הכל. אבל, יש לי חדשות עבורכם...: גם כשבעצם אין שום סיבה לבעיה וגם כשלא עושים טעויות- למצוא היום עבודה הוא תהליך שעדיין לוקח זמן. לפני שאתם בוחרים להתייאש- סבלנות!

אילוף הסוררת:
אחת מהטעויות השכיחות ביותר בקרב מחפשי עבודה היא שהם נתקעים (אין מילה יפה יותר) בהרגלים לא נכונים. הם נוטים לשלוח קורות חיים באותם הימים והשעות בשבוע, הם משתמשים באופן קבוע באותם שני אתרי דרושים, הם משקיעים תמיד את אותה כמות הזמן ביום או בשבוע לחיפושים, הם שולחים בדיוק את אותו קובץ קורות חיים לכל משרה ומשרה והם פשוט לא מצליחים. הם לא מוצאים מספיק משרות מתאימות או שלא מקבלים תגובה לקורות החיים או שלא מצליחים לעבור מראיון ראשון הלאה לראיון שני ושלישי. ומה שמעניין כאן הוא שלמרות התוצאות הלא מרנינות האלה הם ממשיכים לדבוק באותם ההרגלים ולצפות לתוצאות שונות (ואתם כבר יודעים איך איינשטיין כינה את אלה שחוזרים שוב ושוב על אותה הפעולה ומצפים לתוצאה אחרת, נכון?)
אז מה יהיה? הרי ברור שכל עוד כל המשתנים כאן אינם משתנים- גם התוצאה תהיה אותה תוצאה... חיפוש עבודה הוא תהליך שמורכב מהרבה מאוד צעדים. אם משהו לא עובד נכון, כנראה שצריך לשנות את ההרגלים. יש המסוגלים לעשות זאת בשיטת ה DIY  (באופן עצמאי- Do It Yourself) וזה בסדר, אבל יש שמתקשים וזקוקים להכוונה- למישהו שיזהה את ההרגלים הלא נכונים בחיפוש העבודה ויתקן אותם (ראה ערך "מאיה בוכניק"... :) ).

איזור הנוחות:
הנה גולת הכותרת: משהו שאף אחד לא יאהב לשמוע- קשה מאוד לחפש עבודה היום מבלי לצאת מאזור הנוחות. חיפוש העבודה הנינוח של פעם שהסתפק בישיבה מול אתר דרושים, הפגזת קורות חיים דרך האימייל והמתנה לצלצול הגואל כבר לא מספיק וברוב המקרים גם לא עובד! אז נכון שללכת לאירועי נטוורקינג זה לא באמת כיף לרובינו, ו"למכור" את עצמינו בראיון זה ממש לא האופי שלנו ולפנות למנהל שלנו מלפני 5 שנים כדי לבקש את אישורו להיות הממליץ שלנו זה לא נעים ובטח ובטח שזה מבאס לעדכן את הפרופיל שלנו בלינקדאין (מה?!! לתרגם עכשיו הכל לאנגלית??!)... כן, אני יודעת: זה לא נעים ולא נחמד! (וברגע ודודלי היו ממשיכים: זה לא נעים ולא נחמד וככה לא עושים בכלל ואם לא ידעת, אז...תשאל!) כשאין ברירה... במלחמה, כמו במלחמה...בולעים את הצפרדע ועושים את מה שצריך גם אם לא נהנים. חיפוש עבודה שנשאר באיזור הנוחות אורך המון המון זמן וגם לא תמיד מצליח...
צאו משם...
ניפגש בחוץ!

אלה היו 120 שניות על הא"ב של איך הופכים חיפוש עבודה תקוע לחיפוש עבודה א"א.... :)

**DIY זה מצויין, אם אתם יודעים איך לעשות את זה לבד. אבל, אם אתם זקוקים להנחייה מקצועית, אם אתם רוצים לקבל את כל הטיפים על חיפוש עבודה נכון ויעיל בפגישה מרוכזת אחת שתחסוך הרבה זמן ונסיונות שווא: קיבעו פגישת יעוץ לחיפוש עבודה!
ליחצו כאן לקריאת המלצות של מי שכבר ניסה....
054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com

יום ראשון, 14 באוקטובר 2012

זה ראיון, לא משחק זיכרון!

זוכרים את משחקי הזיכרון של פעם? כרטיסי משחק שהופכים בכל תור שניים וצריכים לזכור היכן מסתתר בן הזוג של כל כרטיס (היום זה כמובן כבר שודרג לאפליקציות משחק לטלפונים ניידים וטאבלטים...).
אז זהו שיוצא לי להיזכר במשחק הזיכרון הזה יותר מידי פעמים ובתכיפות גבוהה מידי כשאני עושה הכנה לראיונות עבודה. ואני אסביר...:

כשאני עושה הכנה לראיונות עבודה, אני שואלת שאלות שעשויות לעלות בכל ראיון עבודה טיפוסי- שאלות התנהגותיות ושאלות מקצועיות. חלק מהשאלות קשורות לרצונות, ליכולות ולכישורים וחלק מתבססות על העבר: על תפקידים קודמים, על פרוייקטים, על לימודים, על הצלחות וכשלונות ואם זה מרואיין מתחום ההיי-טק, אז כמובן שגם על מערכות, סביבות טכנולוגיות וכן הלאה...

אבל התופעה שלא מפסיקה להפתיע אותי היא עד כמה אנשים נוטים לשכוח את מה שהם בעצמם עשו... ואל תבינו אותי לא נכון- אני לא מתכוונת למשהו שהם עשו לפני עשרים שנים. לפעמים אני נתקלת במחפשי עבודה שבקושי זוכרים מה הם עשו בתפקיד הלפני אחרון שלהם... 
אז נכון, רוב האנשים יודעים לספר באופן כללי מה עשו, אבל אם ניקח את זה צעד אחד קדימה ונתחיל לחטט קצת יותר לעומק (היי, זה הרי מה שעושים בראיונות עבודה, נכון?? מחטטים ומחטטים...), הרי שפתאום נגלה שרבים פשוט נתקעים...: "אה...המממ....על איזה מערכת CRM עבדתי??? המממ... אני לא זוכר את שמה...". "כמה אנשים ניהלתי בפרוייקט ההוא?? המממ... בערך חמישה, לא! בעצם... אני מתבלבל... חמישה זה היה בתפקיד אחד לפני... בפרוייקט הזה ניהלתי עשרה...המממ....אם אני זוכר נכון...". "מה היה הממוצע שלי בתואר הראשון בטכניון? נו, באמת! זה היה מזמן! אני כבר לא זוכר... יש מישהו שבכלל זוכר את זה אחרי 5 שנים??!". "מה היה שם הלקוח הגדול ההוא שנסעתי אליו לפרוייקט של חודש בארה"ב? אה...אוף, וואוו! זה ממש עומד לי על קצה הלשון. פתאום ברח לי...".

אתם מבינים? 
הרי כל הקטע של ראיון עבודה, זאת יודע כל מחפש עבודה, זה שמישהו שואל שאלות ומישהו שני צריך לענות עליהן. על מה השאלות? עליכם-עצמיכם... זאת אומרת שזה אומנם סוג של מבחן...אבל זה בהחלט לא בוחן פתע: אתם יודעים מראש שהשאלות תיכף יגיעו, שהרי "בשביל זה התכנסנו פה..." ויותר מזה... ת'כלס, יש לכם כבר מראש את כל התשובות, שהרי אלה שאלות על החיים שלכם ועל דברים שאתם עשיתם.
אין כאן באמת שום תירוץ הגיוני לשיכחה... כן, גם אם סיימתם את התואר כבר לפני 5 שנים... (אגב, אני סיימתי ללמוד לפני הרבה יותר מ-5 שנים... לא אסגיר כאן את מספר השנים המדוייק כדי לא לצאת קשישה, אבל בואו נגיד שאפשר להכפיל בכיף בשלוש את המספר שציינתי כאן למעלה... והרי זה פלא! אני עדיין זוכרת את הממוצע שלי. למה? לא יודעת, אולי כי זה די חשוב לי....).

אז הנה הטיפ שלי השבוע: נכנסתם לתהליך חיפוש עבודה? לפני שתתחילו להתראיין, איספו מראש ונסו לשחזר את כל הפרטים שיש סיכוי שמישהו ישאל אתכם לגביהם: על איזה מערכת עבדתם? באיזו סביבה טכנולוגית? תחת מי עבדתם- מה היה תפקידו המדוייק? באיזה מודולים של SAP התנסיתם? באיזה סדר גודל היה הפרוייקט? כמה שנות אדם? מה היה גודל התקציב שניהלתם? באיזה ממוצע סיימתם את הלימודים? מה היה שם היחידה ששירתתם בה בצבא? וכו' וכו'...

יש כמה פרטים שפשוט פרחו מזכרונכם ואין סיכוי להיזכר בהם? נסו לאתר את המידע: אולי דרך קולגות שעבדו איתכם, אולי  דרך מישהו שעדיין עובד על אותה המערכת ובקלות יכול להזכיר לכם את שמה, אולי מספיק אפילו להתקשר לאמא ולבקש ממנה לפשפש במגירה ולבדוק את הציון שכתוב שם על תעודת ה BA שלכם...

בקיצור חברים, את תהליך השלמת הפרטים האבודים ואיסוף המידע עושים לפני הראיון ולא במהלכו. כן, כי כמו שכתבתי כאן בכותרת: זה ראיון, לא משחק זיכרון!

***מרגישים קושי בצליחת ראיונות עבודה? קיבעו פגישת הכנה לראיונות עבודה. 
אגב, הידעתם? כשלא מצליחים לעבר ראיונות עבודה, לפעמים הבעיה היא באמת בהתנהלות בראיון עצמו, אבל יש מקרים שבהם הבעיה היא דווקא בקורות החיים וראיון העבודה הוא רק הסימפטום...
לקבלת פרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה:
054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com

יום ראשון, 7 באוקטובר 2012

דוחים את הדחיינות: חמישה טיפים להחזרת האנרגיה לחיפוש העבודה

טוב נו, אין מנוס וחייבים להודות: "אחרי החגים" זה עכשיו. אז אחרי שהקיץ חלף וגם החגים, אין כבר תירוצים ואין יותר למתי לדחות. חייבים לחזור לחיפוש העבודה...
אבל איך לעזאזל עושים את זה? איך גורמים לעצמינו להתיישב שוב מול המחשב ולחזור לאותם האתרים, שכבר מה זה נמאסו עלינו, ולאותה שגרת חיפוש משעממת ואינסופית של קריאת תיאור משרה אחר תיאור משרה, ועוד לחיצה על כפתור ה SEND ועוד לחיצה? אני מכירה לא מעט אנשים שרק המחשבה על כך גורמת להם לחלחלה. וכשמשהו גורם לחלחלה עושים את הכל בכדי להימנע ממנו... נכון? ממציאים תירוצים, מוצאים מיני סידורים "שחייבים, אבל ממש חייבים לעשות בדחיפות", מבטיחים לעצמינו שתיכף נשב ונתחיל לחפש עבודה באופן מסודר, שבקרוב נתחיל להשקיע ושבאמת אין ברירה... אבל, נו, תיכף נתחיל. רק עוד מעט. בינתיים צריך לעשות כלים וגם כמה כביסות ולעזור לילד עם השיעורים וללכת לעשות קניות ולקחת את האוטו לטיפול במוסך...
כן.... כשאנחנו סובלים ממשהו ולא אוהבים לעשות אותו, אנחנו יפה מאוד יודעים כיצד לתרץ לעצמינו את כל התירוצים שבעולם בכדי לזכות בעוד כמה שעות חסד ופשוט לא לעשות.

אז לשם כך התכנסנו פה. כדי לתת לכם כמה טיפים שאולי, אולי יעזרו לכם להתמודד עם אינסטינקט הדחיינות הכה מובן, אבל בלתי רצוי. אז הנה, ללא כל השתהות נוספת, 5 טיפים המוקדשים לכל הדחיינימוס אנונימוס באשר הם:

1. כל מטרה גדולה מורכבת משורה של יעדים (וצעדים) קטנים. 
התייחסו לחיפוש העבודה בדיוק כמו לפרוייקט גדול בעבודה. איך הייתם ניגשים לביצוע פרוייקט שכזה? אני בטוחה שהייתם משקיעים לפחות כמה דקות של תכנון, לפני שהייתם קופצים לביצוע. אל תיתנו למטרה לסנוור אתכם, אל תחשבו על אורכה של הדרך ועל הזמן שיקח לכם. להיפך... בנו תוכנית שמורכבת משורה של צעדים קטנים וקלים לביצוע. החליטו כמה צעדים כאלה אתם מסוגלים לבצע ביום וכמה זמן אתם יכולים להשקיע בכך בכל יום. גם משימות גדולות שלכאורה נראות קשות ומתישות ניתן לחלק לחלקים קטנים שניתנים "לבליעה". בנו לעצמכם תוכנית שכזאת שתאפשר לכם גם זמן פנוי בכל יום, אבל גם זמן שמוקדש באופן קבוע לחיפוש העבודה. אל תגזימו לא לכאן ולא לשם. 

2. הבנה אמיתית ועמוקה שפשוט אין ברירה.
ככל שהזמן עובר ואתם לא עובדים, כך יהיה לכם עוד יותר קשה להיכנס חזרה לשוק העבודה. זו לא בשורת איוב, זו פשוט המציאות. אל תשכחו שגם בראיונות עבודה תצטרכו להסביר מה אתם עושים ולמה לא עובדים... ככל שתקופת האבטלה תתארך, המעסיקים יתחילו לתהות מדוע אתם לא עובדים תקופה כל כך ארוכה וכשמתחילים לתהות...הדימיון עלול לרוץ למחוזות רחוקים ולא רצויים.
ככל שתשנסו מותניים מוקדם יותר, כך יהיה לכם יותר קל במהלך החיפוש. אל תתייאשו מכל כישלון קטן בדרך, כי צפוי שיהיו כאלה ולפעמים גם לא מעט. קבלו בהבנה שזה חלק מהעניין. למצוא עבודה (אלא אם כן שם המשפחה שלכם הוא רוטשילד) זה הכרח ואם ככה, הבינו שפשוט אין ברירה ודחיה היא פשוט לא אופציה.

3. מיצאו תומך מנטאלי.
נשמע מוזר? זה ממש לא... כל תהליך מורכב בחיים עובר הרבה יותר בקלות כשיש עם מי לחלוק, עם מי להתייעץ ולמי לספר. קל יותר כשיש מישהו כזה שתומך בכם, שיודע להקשיב ושאפשר לחלוק איתו את חוויית החיפוש, כולל ההצלחות שבדרך וגם האכזבות. כדאי גם מאוד שאותו תומך לא רק יקשיב, אלא ידע גם לתת לכם קונטרה, כשצריך, ולדחוף אתכם במעלה ההר כשאתם צריכים לבצע זינוק בעליה.

4. ההיסטוריה תמיד חוזרת.
ברוב המקרים זאת לא הפעם הראשונה שאתם מחפשים עבודה. אז איך מצאתם עבודה בעבר? האם בתהליך החיפוש הנוכחי כבר היו לכם כמה הצלחות קטנות? מה עשיתם בכדי שהן יקרו? למשל, למה לדעתכם חברה מסויימת זימנה אתכם לראיון? מה עשיתם באותו המקרה שבו זומנתם לראיון שני? מה אמרתם אז בראיון שמצא חן בעיניהם? באיזו דרך נחשפתם למשרה? האם דרך חברת השמה? אולי כדאי ליצור איתה קשר שוב? האם דרך חבר? אולי כדאי לבדוק אם בינתיים שמע כל עוד משרה שיכולה להתאים? 
בקיצור, נסו לאתר את אותם הצעדים שהוכיחו את עצמם כבר כיעילים ולבצע אותם שוב בכדי לשחזר את ההצלחה.

5. אתגרו את עצמכם.
כולנו יודעים שכל דבר מונוטוני, שחוזר על עצמו יום אחרי יום, שוחק אותנו ומוציא לנו את החשק. הנה, קחו כדוגמא אותי ואת יחסיי האמביוולנטיים לספורט... אם תכריחו אותי ללכת למכון כושר ולעשות בכל ביקור שם את אותם התרגילים המשעממים, תיפח נשמתי. ואני לא צוחקת. זה פשוט לא כיף לי ואני בכנות יודעת שפשוט לא אלך. אבל כיוון שספורט זה בריא והכרחי מצאתי לעצמי ענף ספורט שבו יש אתגר. אני משחקת טניס ותאמינו לי, אין חבטה אחת שדומה לשניה. יותר מזה, זה ספורט תחרותי וכשיש אתגר, קל יותר להירתם אליו ולא להרגיש שחיקה או מונוטוניות. הן פשוט לא קיימות כשרוצים לנצח... אז הנה הטיפ האחרון להיום: אתגרו את עצמכם בחיפוש העבודה. החליטו שהשבוע אתם מוצאים 5 משרות מדהימות ושולחים להן קורות חיים. איך תעשו את זה? נו, כבר אמרתי שזה אתגר, או לא אמרתי? החליטו שבשבועיים הקרובים אתם משיגים לפחות שני ראיונות עבודה. איך? שוב, זה תלוי בכם... קיבעו גם שבחודש הקרוב אתם מחדשים קשרים עם לפחות 10 קולגות מהעבר ועימדו באתגר!
אם תידחו את החיפוש ותעשו קודם כלים ואחרי זה בישולים ואחרי זה עוד כמה סידורים הרי ש...לא בטוח שתעמדו באתגרים שאתם בעצמכם הצבתם. היפכו את חיפוש העבודה למשחק תחרותי שבינכם לבין עצמכם, הציבו יעדים ברי השגה, העלו את רמת הקושי בכל שבוע ודאגו לכך שבסופו של דבר תנחלו נצחונות קטנים. כל ניצחון קטן כזה מעלה את הסיכוי למצוא עבודה...ותאמינו לי, גם את תחושת הסיפוק העצמי וזה כשלעצמו תורם ישירות להעלאת רמות האנרגיה, האופטימיות והביטחון העצמי. וזה, חברים, בדיוק מה שכדאי שתקרינו בראיון העבודה הבא שלכם...

בהצלחה!

** אני מחזירה אתכם לרגע לנקודה החמישית... אז איך מבצעים ואיך עומדים באתגר? איך מוצאים 5 משרות לפחות בשבוע שעושות לכם את זה? איך משיגים לפחות שני ראיונות בשבועיים הקרובים? אם האתגר הזה נראה לכם קשה מידי- בשביל זה אני כאן... (גם בתור האוזן הקשבת מהטיפ השלישי)  צרו קשר לקבלת פרטים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: שיטות חיפוש יצירתיות, שימוש מתקדם בלינקדאין וברשתות חברתיות, שידרוג קורות חיים והכנה לראיונות.
054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com

יום ראשון, 30 בספטמבר 2012

טיפ השבוע לחיפוש עבודה: זו לא בושה להגיד תודה!

יותר ויותר מחפשי עבודה מבינים היום שהתחרות על כל משרה היא מאוד, מאוד גדולה.
יותר ויותר מחפשי עבודה מסיקים היום שבכדי להגיע לשלב הצעת העבודה צריך להתאמץ יותר. זה מתחיל באיתור רוחבי של מירב המשרות שעשויות להתאים, ממשיך בהתאמת קורות החיים לכל משרה ומסתיים בלהגיע כמה שיותר מוכנים לראיון עבודה, בתקווה, כמובן, שלאחריו יגיעו מספר ראיונות נוספים וגם הצעת העבודה המיוחלת.

בתהליך הגיוס צריך לעבור בהצלחה אינספור שלבי סינון, אבל ההצלחה כאן היא גם אובייקטיבית (משמע- אתם עונים על דרישות המשרה, קורות החיים שלכם מוצאים חן, אתם עוברים בהצלחה ראיון ועוד אחד ועוד אחד וגם הממליצים שלכם בהחלט ממליצים) וגם סובייקטיבית (משהו בסגנון ההתפלגות הנורמלית- שהרי ה"ציון" הסופי שאתם מקבלים הוא גם יחסי לשאר המתמודדים על אותה המשרה. במילים אחרות, גם אם תהיו מצויינים מבחינה אובייקטיבית, אבל יהיה מועמד אחד אחר שיהיה קצת יותר מצויין מכם- הרי שהסיכויים שלכם נמוכים משלו...).

המסקנה המתבקשת שרבים ממחפשי העבודה מגיעים אליה היום (ובצדק) היא שבכל שלבי התהליך צריך לבלוט וליצור איזשהו יתרון יחסי, גם אם הוא שולי וקטנטן. זו גם הסיבה שיותר ויותר אנשים שואלים אותי אם כדאי לשלוח מכתב תודה לאחר ראיון.

וזהו בדיוק טיפ השבוע לחיפוש עבודה: כן, כדאי לשלוח מייל תודה למראיין לאחר הראיון ולא כדאי להתבייש מהסיבה ההגיונית הבאה: נניח ולא מצאתם חן ולא עברתם בהצלחה את הראיון- במקרה כזה משלוח אימייל המודה על הראיון כבר לא יכול להזיק לכם, נכון? להיפך... אולי זה דווקא יגרום למראיין להתרשם מהצעד, היחסית מפתיע, ואולי גם לפקפק קצת בהחלטתו המקורית. מה שבטוח הוא שבמצב כזה אתם לא לוקחים שום סיכון.
ונניח שהמצב דווקא שונה... נניח שהתראיינתם לתפקיד ויחד איתכם יש 3 מועמדים נוספים שמוצאים חן, נו, בדיוק במקרים כאלה כדאי לכם לעשות משהו קצת שונה ולמשוך את תשומת הלב בניסיון להטות את כף המאזניים לכיוונכם, נכון? 

אז מה כותבים במכתב תודה שכזה ואיך משתמשים בו בצורה הטובה ביותר? הנה 4 הנחיות פשוטות:

1. כותבים מייל קצר וקולע. לא צריך להגזים בהשתפכות הרגשית, לא צריך לנסות ולשכנע, לא צריך להתנצל או להסביר משהו שאמרתם בראיון. צריך רק להעביר את המסר ש...- היה לכם נעים להכיר, התרשמתם מאוד מהתפקיד ומהארגון ו...רציתם להגיד תודה על הראיון ועל השקעת הזמן. אתם גם יכולים לכתוב (אם אתם מתעקשים) שתשמחו לספק מידע נוסף במידת הצורך.
זהו. נקודה.

2. מכים על הברזל בעודו חם. אם כבר החלטתם לכתוב- עשו את זה בזמן. לא חצי שעה לאחר הראיון (היי! תרגיעו!!!) וגם לא שבוע אחרי. יום או מקסימום יומיים לאחר הראיון הם תקופת הזמן האידאלי למשלוח מכתב תודה.

3. לא מקפחים אף אחד ב"שרשרת האספקה". אם באותה ההזדמנות ראיינו אתכם 2 מראיינים במקביל או אחד לאחר השני, מומלץ לשלוח את מייל התודה לשניהם. לא תרצו שהם ידברו אחד עם השני ויגלו שטרחתם להודות רק לאחד מהם. ובכלל, קשה לדעת מי מהמראיינים התרשם לטובה ומי קצת פחות, מי בעדכם ומי דווקא נוטה כלפי מועמד אחר. בקיצור, אל תיקחו סיכון ותודו לכל מי שראיין אתכם...

4. פעם אחת ודי! כמו בכל דבר- אסור להגזים. שלחתם פעם אחת מכתב תודה? זה מספיק! אל תנדנדו עם מיילים נוספים ששואלים מה חדש ואם כבר יש תשובה ומה קורה ולמה לא חוזרים. העברתם את המסר שאתם מעוניינים? יופי! עכשיו אם גם הצד השני מעוניין, הוא בהחלט ידע איך למצוא אתכם וליצור קשר....

***ועכשיו תגידו לי, עם יד על הלב, כמה השקעתם בחיפוש עבודה מאז תחילת החגים?? אם התשובה שלכם שואפת לאפס, זה הזמן להתאפס על עצמכם מחדש! יש חברות רבות שעובדות בחול המועד סוכות! נצלו את התחרות היחסית הנמוכה בתקופה זו בכדי לשלוח קורות חיים ולבלוט יותר בשטח!
ועוד דבר- נצלו את החופשה כדי לבנות לעצמכם תוכנית פעולה מסודרת של חיפוש עבודה ובכדי לכתוב קורות חיים שיפתחו עבורכם דלתות. צריכים עזרה? רוצים פרטים על פגישת היעוץ לחיפוש ומציאת עבודה? 
054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com

חג שמח!
מאיה

יום חמישי, 27 בספטמבר 2012

הבוס ואתם: סיפור אהבה...

הידעתם? כמעט שליש מהעובדים בארה"ב חושבים שהבוס שלהם צריך ללכת לפסיכולוג. עבודה צמודה עם בוס קשה יכולה לגרום לכם להשמנה, להתקרחות ולמחלות לב... 
עוד עובדות על סיפור ה"אהבה" בין עובדים למנהלים שלהם? 
הנה כאן, באינפוגרפיק חדש שהתפרסם ממש לא מזמן.

(באדיבות: http://www.learnstuff.com/)

יום ראשון, 23 בספטמבר 2012

טיפ השבוע לתכנון קריירה: מה עשית היום בגן ילד קטן שלי?!

השאלה "איפה את/ה רואה את עצמך בעוד 5 שנים?"- צצה מידי פעם בראיונות עבודה ולא בכדי, כי כל מעסיק מאוד מעונין לדעת מהן התוכניות שלכם לעתיד ואיך התפקיד אצלו משתלב בהן.
בראיון עבודה זו שאלה שאתם חייבים לענות לה - פשוט בגלל ששאלו אתכם, אבל מה שהכי חשוב מבחינתי הוא שתדעו לענות לה קודם כל עבור עצמכם. יתרה מזאת...זו שאלה שאתם חייבים לשאול את עצמיכם בכל פעם מחדש, אחת לתקופה: "ועכשיו מה?", "מה הצעד הבא שלי?", "לאן אני מתקדם מכאן?!".

אל תבינו אותי לא נכון, לא הכוונה להכניס אתכם מהיום למשטר של לחץ. אבל כן הכוונה לעשות בחירות מתוך חשיבה אמיתית ועמוקה ותכנון ולא מתוך זרימה...
ועוד דבר- התשובה שאתם נותנים לעצמכם יכולה להשתנות עם הזמן. היא לא חייבת להיות אותה התשובה מאז סיום הלימודים, או מלפני 10 שנים. החיים דינאמיים והמציאות משתנה, כך שמותר שגם התשובה תשתנה בהתאם. השורה התחתונה היחידה כאן היא שחשוב שפשוט תהיה לכם אחת. הכוונה לתשובה, כמובן.

ברגע שתהיה לכם תשובה כזאת, יהיה לכם גם הרבה יותר קל לחפש עבודה- הרי כבר ידוע מזמן שכשהיעד ברור, הדרך מתקצרת. כשאתם מחפשים עבודה מסיבות של מיצוי, שחיקה או חיפוש אתגר חדש (ולא מחוסר ברירה כי לפני חודשיים פוטרתם ואתם חייבים לחזור לשוק העבודה) - חשוב לבחור בהצעה הטובה ביותר לקריירה שלכם. זיכרו: בתכנון נכון של קריירה, אומרים "I DO" רק לתפקידים שמקדמים אתכם צעד אחד נוסף לעבר היעד.

אבל כל זה הוא רק הקדמה לטיפ האמיתי שלי בפוסט הזה, כי לחפש עבודה אנחנו עושים אמנם מספר פעמים בחיים (מי יותר ומי פחות...) אבל לעבודה אנחנו הולכים כל יום. וקריירה ניתן ורצוי לקדם גם ביום יום השגרתי, בתוך מקום העבודה שלנו.

ובאמת, רוב העובדים עושים את הקפיצות הגדולות בקריירות שלהם לא דרך דילוגים ממקום עבודה אחד לשני, אלא דרך מעברים בין תפקידים בתוך אותו ארגון. קל יותר למעסיקים לקדם עובד פנימי לתפקיד בכיר יותר (גם אם אין לו בדיוק את הנסיון הקודם הנדרש) מאשר לגייס עובד מבחוץ לאותו התפקיד וללא הנסיון הקודם הנדרש. אמנם בשני המקרים מדובר בעובד שנכנס לתפקיד חדש עם פוטנציאל אבל ללא הנסיון הספציפי, אבל את ההזדמנות לקידום הזה מקבלים בדרך כלל כשכבר מוכרים לארגון והפוטנציאל ידוע ובטוח ולא כשמנסים לעשות מעבר ממקום עבודה אחד לשני.

אז לכל אלה שביניכם שיש להם יעד ברור ושחשוב להם לקדם את הקריירה, הנה 4 דברים שאתם חייבים לעשות תוך כדי עבודה ומאוד מאוד רצוי שבכל יום. כמו בכותרת שכאן למעלה, שאלו את עצמכם "מה עשינו היום בגן"? = מה עשינו היום בכדי לדחוף את עצמינו קדימה?

1. טיפוח של ידע מקצועי- זוכרים את האימרה "מה שלא הולך קדימה, הולך אחורה"? זה בדיוק זה. בכל תחום שדורש ידע או מומחיות מקצועיים, אתם כבעלי מקצוע חייבים להישאר כל הזמן עם היד על הדופק. אתם חייבים כל הזמן להמשיך ללמוד, לקרוא, לאסוף מידע, לדעת מה קורה בשוק, מה חם ולאיזה כיוון פונות המגמות החדשות. אם אתם מתחילים להרגיש שהידע שלכם הולך ומתיישן- זה הזמן לרענן אותו. זיכרו! לישן ולעתיק יש ערך רב, אבל רק במקום אחד- בשוק הפשפשים... ללמוד ולהתעדכן בחומר מקצועי אפשר, אגב, תוך כדי עבודה. אז למה באמת שלא תהיו אתם שגרירי החדשנות אצלכם בארגון?? :)

2. מופע מעולה ללא קהל לא שווה הרבה...- ובתרגום חופשי: הצלחה מדהימה שאף אחד לא יודע עליה, כמוה ככישלון. אני קצת מקצינה כמובן בכדי להעביר את המסר... אל דאגה- אני לא מנסה להפוך אתכם לחנפנים ולגאוותנים הכי גדולים בארגון, אבל הנקודה היא פשוטה: אם אתם עושים משהו מדהים תוך כדי עבודה, דאגו לכך שמי שצריך לדעת על זה- ידע. צניעות וענווה הן תכונות יפות בהחלט- תראו כמה רחובות קרואים על שמו של רבי עקיבא...- מצד שני, אם אף אחד לא היה מספר לנו עד כמה צנוע ועניו הוא היה- לא היינו שומעים על זה מעולם וגם לא היינו לומדים עליו בתושב"ע...

3. יצירה ועיבוי של קשרים מקצועיים- תוך כדי עבודה מתחככים ונתקלים בהרבה מאוד אנשים. לימדו לשמור על הקשרים האלה (על כל אחד ואחד מהם), עיזרו לקולגות כשהם מבקשים טובה וכשאתם יכולים לסייע. מי יודע, אולי הם יוכלו בתורם לסייע לכם בפעם הבאה שתחפשו עבודה, עובד חדש לצוות, קשר עסקי וכו'...

4. דעו מה ערך השוק שלכם בכל רגע נתון- זה באמת לא יפה להעריך בני אדם כמו מוצרים בעלי ערך שוק, אבל, מה לעשות החיים קשים ות'כלס זה ככה וזה מה יש! לכל אחד מאיתנו יש שווי שנגזר ממצב הביקוש וההיצע בענף שלו בשוק. להיות בת יענה שטומנת את ראשה בחול זה אולי קל יותר, אבל החכמים מבינינו ידאגו כל הזמן לרחרח ולגשש, לקרוא את מפת הביקוש וההיצע, לזהות ירידות ערך ולעשות צעדים ולפעמים גם שינויי כיוון בהתאם לשוק.

בכל יום שגרתי בעבודה ניתן לבצע לפחות אחת מהנקודות שכאן למעלה. יום שבו ישאלו אתכם "מה עשית היום בגן, ילד קטן שלי?" ושתענו בו "כלום"- הוא יום אבוד לקריירה שלכם. זיכרו לעשות בכל יום משהו אחד קטן שיתרום לכם בעתיד בגדול!

***עכשיו עדיין חגים ואתם בטח בראש של חופשות וחו"ל וילדים ודודים, אבל זה תיכף נגמר... אם יש לכם קצת זמן פנוי בין לבין - נצלו את החופשות לחשיבה- איפה אתם רוצים לראות את עצמיכם בעוד 5 שנים, או עיזבו- פשוט יותר- איפה אתם רוצים לראות את עצמיכם אחרי החגים?? 
מתקשים בהחלטה? זקוקים לשינוי? מחפשים עבודה וצריכים הכוונה? 
ה-נ-נ-י כאן!! (אנחנו בסימן שירים בפוסט הזה, אז נא לשיר בקולי קולות)
054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com


ShareThis

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...