הרשמו לקבלת ניוזלטר שבועי כדי לא להחמיץ אף טיפ

רוצים להיות מעודכנים? לקבלה במייל של הטיפ השבועי לחיפוש עבודה:

יום ראשון, 30 בספטמבר 2012

טיפ השבוע לחיפוש עבודה: זו לא בושה להגיד תודה!

יותר ויותר מחפשי עבודה מבינים היום שהתחרות על כל משרה היא מאוד, מאוד גדולה.
יותר ויותר מחפשי עבודה מסיקים היום שבכדי להגיע לשלב הצעת העבודה צריך להתאמץ יותר. זה מתחיל באיתור רוחבי של מירב המשרות שעשויות להתאים, ממשיך בהתאמת קורות החיים לכל משרה ומסתיים בלהגיע כמה שיותר מוכנים לראיון עבודה, בתקווה, כמובן, שלאחריו יגיעו מספר ראיונות נוספים וגם הצעת העבודה המיוחלת.

בתהליך הגיוס צריך לעבור בהצלחה אינספור שלבי סינון, אבל ההצלחה כאן היא גם אובייקטיבית (משמע- אתם עונים על דרישות המשרה, קורות החיים שלכם מוצאים חן, אתם עוברים בהצלחה ראיון ועוד אחד ועוד אחד וגם הממליצים שלכם בהחלט ממליצים) וגם סובייקטיבית (משהו בסגנון ההתפלגות הנורמלית- שהרי ה"ציון" הסופי שאתם מקבלים הוא גם יחסי לשאר המתמודדים על אותה המשרה. במילים אחרות, גם אם תהיו מצויינים מבחינה אובייקטיבית, אבל יהיה מועמד אחד אחר שיהיה קצת יותר מצויין מכם- הרי שהסיכויים שלכם נמוכים משלו...).

המסקנה המתבקשת שרבים ממחפשי העבודה מגיעים אליה היום (ובצדק) היא שבכל שלבי התהליך צריך לבלוט וליצור איזשהו יתרון יחסי, גם אם הוא שולי וקטנטן. זו גם הסיבה שיותר ויותר אנשים שואלים אותי אם כדאי לשלוח מכתב תודה לאחר ראיון.

וזהו בדיוק טיפ השבוע לחיפוש עבודה: כן, כדאי לשלוח מייל תודה למראיין לאחר הראיון ולא כדאי להתבייש מהסיבה ההגיונית הבאה: נניח ולא מצאתם חן ולא עברתם בהצלחה את הראיון- במקרה כזה משלוח אימייל המודה על הראיון כבר לא יכול להזיק לכם, נכון? להיפך... אולי זה דווקא יגרום למראיין להתרשם מהצעד, היחסית מפתיע, ואולי גם לפקפק קצת בהחלטתו המקורית. מה שבטוח הוא שבמצב כזה אתם לא לוקחים שום סיכון.
ונניח שהמצב דווקא שונה... נניח שהתראיינתם לתפקיד ויחד איתכם יש 3 מועמדים נוספים שמוצאים חן, נו, בדיוק במקרים כאלה כדאי לכם לעשות משהו קצת שונה ולמשוך את תשומת הלב בניסיון להטות את כף המאזניים לכיוונכם, נכון? 

אז מה כותבים במכתב תודה שכזה ואיך משתמשים בו בצורה הטובה ביותר? הנה 4 הנחיות פשוטות:

1. כותבים מייל קצר וקולע. לא צריך להגזים בהשתפכות הרגשית, לא צריך לנסות ולשכנע, לא צריך להתנצל או להסביר משהו שאמרתם בראיון. צריך רק להעביר את המסר ש...- היה לכם נעים להכיר, התרשמתם מאוד מהתפקיד ומהארגון ו...רציתם להגיד תודה על הראיון ועל השקעת הזמן. אתם גם יכולים לכתוב (אם אתם מתעקשים) שתשמחו לספק מידע נוסף במידת הצורך.
זהו. נקודה.

2. מכים על הברזל בעודו חם. אם כבר החלטתם לכתוב- עשו את זה בזמן. לא חצי שעה לאחר הראיון (היי! תרגיעו!!!) וגם לא שבוע אחרי. יום או מקסימום יומיים לאחר הראיון הם תקופת הזמן האידאלי למשלוח מכתב תודה.

3. לא מקפחים אף אחד ב"שרשרת האספקה". אם באותה ההזדמנות ראיינו אתכם 2 מראיינים במקביל או אחד לאחר השני, מומלץ לשלוח את מייל התודה לשניהם. לא תרצו שהם ידברו אחד עם השני ויגלו שטרחתם להודות רק לאחד מהם. ובכלל, קשה לדעת מי מהמראיינים התרשם לטובה ומי קצת פחות, מי בעדכם ומי דווקא נוטה כלפי מועמד אחר. בקיצור, אל תיקחו סיכון ותודו לכל מי שראיין אתכם...

4. פעם אחת ודי! כמו בכל דבר- אסור להגזים. שלחתם פעם אחת מכתב תודה? זה מספיק! אל תנדנדו עם מיילים נוספים ששואלים מה חדש ואם כבר יש תשובה ומה קורה ולמה לא חוזרים. העברתם את המסר שאתם מעוניינים? יופי! עכשיו אם גם הצד השני מעוניין, הוא בהחלט ידע איך למצוא אתכם וליצור קשר....

***ועכשיו תגידו לי, עם יד על הלב, כמה השקעתם בחיפוש עבודה מאז תחילת החגים?? אם התשובה שלכם שואפת לאפס, זה הזמן להתאפס על עצמכם מחדש! יש חברות רבות שעובדות בחול המועד סוכות! נצלו את התחרות היחסית הנמוכה בתקופה זו בכדי לשלוח קורות חיים ולבלוט יותר בשטח!
ועוד דבר- נצלו את החופשה כדי לבנות לעצמכם תוכנית פעולה מסודרת של חיפוש עבודה ובכדי לכתוב קורות חיים שיפתחו עבורכם דלתות. צריכים עזרה? רוצים פרטים על פגישת היעוץ לחיפוש ומציאת עבודה? 
054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com

חג שמח!
מאיה

יום חמישי, 27 בספטמבר 2012

הבוס ואתם: סיפור אהבה...

הידעתם? כמעט שליש מהעובדים בארה"ב חושבים שהבוס שלהם צריך ללכת לפסיכולוג. עבודה צמודה עם בוס קשה יכולה לגרום לכם להשמנה, להתקרחות ולמחלות לב... 
עוד עובדות על סיפור ה"אהבה" בין עובדים למנהלים שלהם? 
הנה כאן, באינפוגרפיק חדש שהתפרסם ממש לא מזמן.

(באדיבות: http://www.learnstuff.com/)

יום ראשון, 23 בספטמבר 2012

טיפ השבוע לתכנון קריירה: מה עשית היום בגן ילד קטן שלי?!

השאלה "איפה את/ה רואה את עצמך בעוד 5 שנים?"- צצה מידי פעם בראיונות עבודה ולא בכדי, כי כל מעסיק מאוד מעונין לדעת מהן התוכניות שלכם לעתיד ואיך התפקיד אצלו משתלב בהן.
בראיון עבודה זו שאלה שאתם חייבים לענות לה - פשוט בגלל ששאלו אתכם, אבל מה שהכי חשוב מבחינתי הוא שתדעו לענות לה קודם כל עבור עצמכם. יתרה מזאת...זו שאלה שאתם חייבים לשאול את עצמיכם בכל פעם מחדש, אחת לתקופה: "ועכשיו מה?", "מה הצעד הבא שלי?", "לאן אני מתקדם מכאן?!".

אל תבינו אותי לא נכון, לא הכוונה להכניס אתכם מהיום למשטר של לחץ. אבל כן הכוונה לעשות בחירות מתוך חשיבה אמיתית ועמוקה ותכנון ולא מתוך זרימה...
ועוד דבר- התשובה שאתם נותנים לעצמכם יכולה להשתנות עם הזמן. היא לא חייבת להיות אותה התשובה מאז סיום הלימודים, או מלפני 10 שנים. החיים דינאמיים והמציאות משתנה, כך שמותר שגם התשובה תשתנה בהתאם. השורה התחתונה היחידה כאן היא שחשוב שפשוט תהיה לכם אחת. הכוונה לתשובה, כמובן.

ברגע שתהיה לכם תשובה כזאת, יהיה לכם גם הרבה יותר קל לחפש עבודה- הרי כבר ידוע מזמן שכשהיעד ברור, הדרך מתקצרת. כשאתם מחפשים עבודה מסיבות של מיצוי, שחיקה או חיפוש אתגר חדש (ולא מחוסר ברירה כי לפני חודשיים פוטרתם ואתם חייבים לחזור לשוק העבודה) - חשוב לבחור בהצעה הטובה ביותר לקריירה שלכם. זיכרו: בתכנון נכון של קריירה, אומרים "I DO" רק לתפקידים שמקדמים אתכם צעד אחד נוסף לעבר היעד.

אבל כל זה הוא רק הקדמה לטיפ האמיתי שלי בפוסט הזה, כי לחפש עבודה אנחנו עושים אמנם מספר פעמים בחיים (מי יותר ומי פחות...) אבל לעבודה אנחנו הולכים כל יום. וקריירה ניתן ורצוי לקדם גם ביום יום השגרתי, בתוך מקום העבודה שלנו.

ובאמת, רוב העובדים עושים את הקפיצות הגדולות בקריירות שלהם לא דרך דילוגים ממקום עבודה אחד לשני, אלא דרך מעברים בין תפקידים בתוך אותו ארגון. קל יותר למעסיקים לקדם עובד פנימי לתפקיד בכיר יותר (גם אם אין לו בדיוק את הנסיון הקודם הנדרש) מאשר לגייס עובד מבחוץ לאותו התפקיד וללא הנסיון הקודם הנדרש. אמנם בשני המקרים מדובר בעובד שנכנס לתפקיד חדש עם פוטנציאל אבל ללא הנסיון הספציפי, אבל את ההזדמנות לקידום הזה מקבלים בדרך כלל כשכבר מוכרים לארגון והפוטנציאל ידוע ובטוח ולא כשמנסים לעשות מעבר ממקום עבודה אחד לשני.

אז לכל אלה שביניכם שיש להם יעד ברור ושחשוב להם לקדם את הקריירה, הנה 4 דברים שאתם חייבים לעשות תוך כדי עבודה ומאוד מאוד רצוי שבכל יום. כמו בכותרת שכאן למעלה, שאלו את עצמכם "מה עשינו היום בגן"? = מה עשינו היום בכדי לדחוף את עצמינו קדימה?

1. טיפוח של ידע מקצועי- זוכרים את האימרה "מה שלא הולך קדימה, הולך אחורה"? זה בדיוק זה. בכל תחום שדורש ידע או מומחיות מקצועיים, אתם כבעלי מקצוע חייבים להישאר כל הזמן עם היד על הדופק. אתם חייבים כל הזמן להמשיך ללמוד, לקרוא, לאסוף מידע, לדעת מה קורה בשוק, מה חם ולאיזה כיוון פונות המגמות החדשות. אם אתם מתחילים להרגיש שהידע שלכם הולך ומתיישן- זה הזמן לרענן אותו. זיכרו! לישן ולעתיק יש ערך רב, אבל רק במקום אחד- בשוק הפשפשים... ללמוד ולהתעדכן בחומר מקצועי אפשר, אגב, תוך כדי עבודה. אז למה באמת שלא תהיו אתם שגרירי החדשנות אצלכם בארגון?? :)

2. מופע מעולה ללא קהל לא שווה הרבה...- ובתרגום חופשי: הצלחה מדהימה שאף אחד לא יודע עליה, כמוה ככישלון. אני קצת מקצינה כמובן בכדי להעביר את המסר... אל דאגה- אני לא מנסה להפוך אתכם לחנפנים ולגאוותנים הכי גדולים בארגון, אבל הנקודה היא פשוטה: אם אתם עושים משהו מדהים תוך כדי עבודה, דאגו לכך שמי שצריך לדעת על זה- ידע. צניעות וענווה הן תכונות יפות בהחלט- תראו כמה רחובות קרואים על שמו של רבי עקיבא...- מצד שני, אם אף אחד לא היה מספר לנו עד כמה צנוע ועניו הוא היה- לא היינו שומעים על זה מעולם וגם לא היינו לומדים עליו בתושב"ע...

3. יצירה ועיבוי של קשרים מקצועיים- תוך כדי עבודה מתחככים ונתקלים בהרבה מאוד אנשים. לימדו לשמור על הקשרים האלה (על כל אחד ואחד מהם), עיזרו לקולגות כשהם מבקשים טובה וכשאתם יכולים לסייע. מי יודע, אולי הם יוכלו בתורם לסייע לכם בפעם הבאה שתחפשו עבודה, עובד חדש לצוות, קשר עסקי וכו'...

4. דעו מה ערך השוק שלכם בכל רגע נתון- זה באמת לא יפה להעריך בני אדם כמו מוצרים בעלי ערך שוק, אבל, מה לעשות החיים קשים ות'כלס זה ככה וזה מה יש! לכל אחד מאיתנו יש שווי שנגזר ממצב הביקוש וההיצע בענף שלו בשוק. להיות בת יענה שטומנת את ראשה בחול זה אולי קל יותר, אבל החכמים מבינינו ידאגו כל הזמן לרחרח ולגשש, לקרוא את מפת הביקוש וההיצע, לזהות ירידות ערך ולעשות צעדים ולפעמים גם שינויי כיוון בהתאם לשוק.

בכל יום שגרתי בעבודה ניתן לבצע לפחות אחת מהנקודות שכאן למעלה. יום שבו ישאלו אתכם "מה עשית היום בגן, ילד קטן שלי?" ושתענו בו "כלום"- הוא יום אבוד לקריירה שלכם. זיכרו לעשות בכל יום משהו אחד קטן שיתרום לכם בעתיד בגדול!

***עכשיו עדיין חגים ואתם בטח בראש של חופשות וחו"ל וילדים ודודים, אבל זה תיכף נגמר... אם יש לכם קצת זמן פנוי בין לבין - נצלו את החופשות לחשיבה- איפה אתם רוצים לראות את עצמיכם בעוד 5 שנים, או עיזבו- פשוט יותר- איפה אתם רוצים לראות את עצמיכם אחרי החגים?? 
מתקשים בהחלטה? זקוקים לשינוי? מחפשים עבודה וצריכים הכוונה? 
ה-נ-נ-י כאן!! (אנחנו בסימן שירים בפוסט הזה, אז נא לשיר בקולי קולות)
054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com


יום ראשון, 16 בספטמבר 2012

פרדוקס הביצה והתרנגולת בחיפוש עבודה

השנה החדשה מכניסה בי רוח לחימה, יש שיאמרו- לחימה בטחנות רוח, אבל זה לא מה שיפיל את רוחי. כבר בשני הפוסטים האחרונים התחלתי לנסות ולשנות משהו בתהליכי חיפוש העבודה וגיוס העובדים, השגורים היום, תהליכים שפוגעים בשני הצדדים- גם במועמדים וגם בחברות המגייסות והופכים את חיפוש העבודה (או העובדים) למשימה ארוכת טווח, מייגעת ושוחקת שמוציאה לכולם (ולא משנה באיזה צד) את המיץ.

קיבלתי לא מעט תגובות לשני הפוסטים האחרונים שלי, מה שהוכיח לי את מה שכבר ידעתי קודם...- משהו כאן דורש שינוי. ומהו זמן טוב יותר לשינוי מאשר בתחילתה של שנה חדשה?

אז כיוון שזהו באופן פורמאלי הפוסט המוקדש לשנה החדשה, פוסט אופטימי ומלא הבטחות ואיחולים כרימון, הנה שלושה איחולים לשנה החדשה שאם יקיימו אותם אפילו רק מספר אחוזים בודדים, אנחנו על דרך המלך לשינוי המיוחל!

1. יוצאים מהלופ של הביצה והתרנגולת- עיקר הקושי היום בחיפוש עבודה, זאת יודע כל מחפש או מחפשת, הוא בשלב הראשוני של החיפוש. כל תהליך של חיפוש כולל מסע כומתה שדורש יכולת מופלאה לחמוק באלגנטיות בין הטיפות, לצלוח סדרת מסננות ולעבור מסלול מכשולים. אבל הבעיה העיקרית היום מתחילה כבר ממש בהתחלה- בהצלחה בקבלת תגובה. איזושהי תגובה. סימן. אפילו קטן! נו, נסתפק אפילו במייל אוטומטי סטנדרטי שמישהו קיבל את קורות החיים ושהם לא הלכו לאיבוד ברחבי הסייבר...
הסיבה למצב הזה מזכירה את הלופ הידוע של הביצה והתרנגולת: ככל שהטכנולוגיה מתקדמת=) קל יותר לשלוח קורות חיים =) קשה יותר לקבל תגובה. היי, אל תעשו לי עכשיו פרצוף תמים! עם היד על הלב- עד כמה אתם מתאפקים? האם לא יצא לכם כבר לפחות פעם אחת (או יותר...) למצוא משרה, להתלבט אם לשלוח קורות חיים או לא ולהחליט ש.."נו, לעזאזל, מה אני כבר אפסיד? אני אשלח קורות חיים וזהו! אם אשלח יש לי לפחות סיכוי לקבל תגובה. אם לא אשלח- בטוח שלא אקבל...!". כן, זה מה שכולם חושבים...: נשלח וננסה, מקסימום לא יגיבו לנו...
זה בדיוק מה שהורס לכם...כן, כן! אתם! כשאתם דווקא כן מתאימים למשרה. מספיק שכמה עשרות של מועמדים לא מתאימים (ולפעמים מאות...) יחשבו לעצמם בדיוק את אותה המחשבה שציינתי קודם, בכדי שאתם שכן מתאימים תלכו לאיבוד במשולש הברמודה של קורות החיים. 
ההמשך הבלתי נמנע של אותה תופעה היה המצאת התוכנות האוטומטיות לסינון קורות חיים. תוכנות שאמורות לתת מענה ולעזור למגייסים להגיע למועמדים שכן מתאימים בין כל אלה שלא... ומי סובל מזה? נו, זה ברור...סובלים כל המועמדים (גם המתאימים למשרה), שאינם מודעים לקיומן של התוכנות האלה ואיך הן עובדות ושלא יודעים איך לכתוב קורות חיים בכדי להצליח לעלות בחתכים...
אז הנה האיחול הראשון לשנה החדשה: מספיק שאתה או את תחליטו שהשנה תשלחו קורות חיים רק אם קיימת התאמה של לפחות 85% לדרישות המשרה, בכדי שקורות החיים של מי שכן מתאים יקבלו את היחס שהם אמורים לקבל... ככל שהמועמדים ידעו להתאפק יותר ולשלוח קורות חיים באופן ממוקד יותר, כך יהיה קל יותר לכולם לבלוט, לעלות ב"חכה" ולקבל תגובה! ככל שניתן הזדמנות טובה יותר לאחרים למצוא את התפקיד שהכי מתאים להם, כך יעלה גם הסיכוי שלנו למצוא את מה שמתאים לנו!

2. לאלה שיושבים בצד השני של המתרס אאחל גם משהו לכבוד השנה החדשה... הרי אתם יודעים שגם אתם מתישהו תחפשו עבודה...בדיוק כמו שכל רופא- גם הוא זקוק מידי פעם לטיפול רפואי, גם אתם תרגישו היטב על בשרכם איזה "כיף" זה לחפש עבודה בפעם הבאה שתצטרכו, נכון? נסו, אם כך, לשים את עצמיכם בנעליים של המועמדים שלכם ואל תעשו להם את מה שלא הייתם רוצים שמישהו אחר יעשה לכם...

3. לסיום, מה אאחל לכולנו? עוד דבר אחד קטן... המודרניזציה והטכנולוגיה מאפשרות לנו מבחר ומגוון אינסופי של כמעט כל דבר ובכל תחום. המגוון הזה מלחיץ, מבלבל ולפעמים גורם לנו "מרוב עצים, לא לראות את היער" וכך לפספס דברים טובים... אני מאחלת לכולנו לחזור קצת אחורה לימים שבהם שמנו יותר דגש על האיכות ופחות על הכמות...
למרות שקל כל כך לשלוח קורות חיים (גם למה שלא ממש מתאים)- התאפקו בבקשה ושימרו על חיפוש עבודה ממוקד ואיכותי!
ולמרות שקל לעשות delete על קורות חיים ולעבור למועמד הבא, חכו שניה! תנו צ'אנס, חישבו היטב, במציאות אולי לא קיימים סופרמנים שמתאימים בול לתפקיד, אבל מאחורי כל קורות חיים יושב אדם עם יכולות, כישורים, חלומות ובמקרים רבים גם- פוטנציאל אדיר... 

שתהיה לנו שנה טובה! 


יום ראשון, 9 בספטמבר 2012

הטנגו הזה טעון שיפור! 10 דברים שמחפשי עבודה שונאים!

אז ככה, הפוסט הזה בא לאזן את הפוסט הקודם משבוע שעבר. בשבוע שעבר כתבתי על נקודה אחת קטנה, שבקלות יכולה לשנות את הרושם שמועמדים עושים בעיני מנהלי משאבי אנוש וגיוס. אבל...צריך שניים לטנגו. ובטנגו הזה יש יחסים מתוחים מאוד בין זוג הרוקדים: מחפשי העבודה והמראיינים שלהם.

האמת היא שזה די מצחיק... אם תתפסו שיחה לוחצת עם מגייסים ומראיינים למיניהם תשמעו ש"זה ממש, אבל ממש קשה למצוא היום מועמדים! יש משרות, יש עבודה, אבל אין מועמדים מתאימים!". אם לעומת זאת תתפסו לשיחה לוחצת מחפש עבודה לחוץ, תשמעו בדיוק את אותו הדבר, אבל גם בדיוק להיפך... "יש ניסיון, יש השכלה, יש כישורים, יש פוטנציאל גבוה ויש רצון, אבל, אין עבודה...קשה, קשה...!".
מכיוון שאני בדיוק בצומת שבין המעסיקים למועמדים- אני שומעת את התלונות ההדדיות האלה כל הזמן ומכל הצדדים, עד כדי הבנה שיש כאן פשוט קצר בתקשורת. משהו בהתנהלות לא עובד נכון. המועמדים אינם טלית שכולה תכלת וגם המגייסים יכולים לשפר דבר אחד או שניים ואפילו 10 בהתנהלות שלהם.
אז מכיוון שהבלוג הזה מלא בתכני "עשה ואל תעשה" המיועדים למחפשי העבודה, הנה איזון קטן עם 10 נקודות טעונות שיפור עבור אלה שיושבים בצד השני של הרזומה (או השולחן)... ואלה הם:

1. "ההודעה הזו תשמיד את עצמה בעוד 20 שניות!" או "ג'יימס בונד- מאחוריך!"- אפשר לקרוא לתופעה הזו איך שרוצים אבל ת'כלס- מדובר בתופעת המשרות החסויות. אז כן, זה התחיל בצורך הלגיטימי לפרסם משרות דיסקרטיות מבלי לחלוק קבל עם ועדה באיזו חברה מדובר (עבור מקרים כמו למשל, כשמעוניינים להחליף עובד לא מתאים, אבל לא רוצים שהוא יגלה את זה לפני ההחלטה הפורמאלית), אבל הפך לתופעה מדבקת. גלישה אקראית באתרי דרושים תגלה עשרות משרות דיסקרטיות שמותירות את מחפשי העבודה חסרי מידע מספק על המשרה ועל מקום העבודה.
אז מעסיקים יקרים, אם המשרה שלכם חסויה סתם כך ומבלי שתהיה לכם סיבה מספיק טובה, אל תתפלאו אם אתם מקבלים שוב ושוב ושוב את אותם המועמדים ממספר מקורות גיוס שונים (נו, מה לעשות? הם פשוט לא יודעים שהם כבר שלחו לכם קורות חיים). יש מצב שגם תקבלו מועמדים שממש לא רוצים לעבוד בחברה גדולה/קטנה/סטארט אפ/בנק/חברת ביטוח, למרות שאתם בדיוק חברה כזו. נו ברור, כדי לסנן החוצה מועמדים שלא מתאימים- כדאי פשוט לתת להם את כל המידע...

2. זה לא זה...זה ליד!- אז יופי, אתם מפרסמים תיאור משרה ואפילו לא מתביישים להסגיר את שם החברה, אבל למה להתקמצן כל כך במילים?? לפרסם תיאור משרה לא עולה כמו לשלוח מברק - על פי כמות המילים... אז למה לכתוב אותו כל כך דל וחלקי? ככל שתיאור המשרה כתוב פחות טוב, ככה תקבלו יותר מועמדים שאינם מתאימים. נו, שוב...הם פשוט לא מבינים מה אתם בדיוק מחפשים והמשרה על פי תיאורה יכולה להתאים לכמעט כל מי שנשמת אלוהים באפו.

3. PROMISES, PROMISES... - ובמילים אחרות: טוב על הנייר- הרבה פחות טוב במציאות - כן, זוהי התופעה המשלימה של הבעיה הקודמת. הפעם נראה על פניו שזו משרת החלומות! איזה תיאורים סוחפים...! כמה הבטחות...!. הבעיה היא שכמה יפה, ככה זה לא... כשמגיעים לראיון או גרוע מזה- כשהמועמד שהתקבל מתחיל לעבוד, הוא מגלה שתיאור התפקיד הרבה יותר יפה ממנו...

4. "נא לצרף לקורות החיים ציפיות שכר"- אז הנה בקשה: אם אנחנו כבר כל כך פתוחים וכנים ושמים הכל על השולחן, למה שזה לא יהיה הדדי? למה שגם אתם כמעסיקים לא תכתבו בהגדרת המשרה את שכר המקסימום שניתן לבקש עבורה? הרי תמיד ניתן להוסיף הערה נוספת בסגנון ה"ט.ל.ח." של מודעות הפרסום, שמבהירה שהשכר יינתן בהתאמה לנסיון ולוותק, בכדי שלא להתחייב מראש על שום דבר...

5. אין תמורה להשקעה- החלטתם לחפש עבודה, ישבתם, השקעתם שעות בכתיבת קורות חיים, שכתבתם, שדרגתם... ו...אף אחד לא קורא! מקדישים לכם מקסימום 20 שניות של עיון מהיר. זה יפה ככה? התשובה היא...לא, אבל כל עוד יש כל כך הרבה מועמדים על כל משרה, המצב לא באמת עומד להשתנות...

6. "Don't call us, We will call you"- אם אתם מועמדים חרוצים ואסרטיביים ומחליטים לא להסתפק בשליחת קורות חיים, אלא גם להרים טלפון למגייס/ת הרי שנכונה לכם, ברוב המקרים (כן, נכון, יש גם יוצאים מהכלל...אבל מעט!), א-כ-ז-ב-ה! רוב העונים לשיחה כזו יפלטו במהירות את המשפט האלמותי הבא שכבר מזמן הפך לקאלט: "תודה על המשלוח, אבל אנחנו עוברים על כל קורות החיים ואם זה מתאים- אנחנו ניצור קשר!". אז הנה, שוב, הצעת יעול קטנה למעסיקים: אולי דווקא המועמד הזה שכבר על הקו, פשוט חוסך לכם זמן יקר? אם זה לא היה מתאים בשום אופן, קשה להניח שהיה משקיע זמן ומתקשר. אולי באמת יש לו מה להציע והוא פשוט.... 3, 2, 1...-הנה זה בא...: מתאים! תנו לו עוד כמה דקות של שיחה... יכול להיות שהוא יחסוך עבורכם שעות של קריאת קורות חיים, סינונים ומיונים... (כן,כן, יכול גם מאוד להיות שלא. אבל, מה כבר הפסדתם? בסה"כ מספר דקות בשביל לוודא שהמועמד האסרטיבי והיוזם הזה באמת לא מתאים).

7. 24X7 זה אנחנו! או כמו שהצופים שרים: "היה נכון, נכון תמיד!"- זו כבר תופעה מזן קצת שונה... כשאתם מחפשים עבודה, אתם צריכים להיות זמינים 24X7. אם המעסיק מחליט להתקשר אליכם בדיוק כשאתם בנסיעה בכביש מהיר ללא דיבורית/עושים אמבטיה לילד/אוכלים צהריים/באמצע ישיבה חשובה עם הבוס או רחמנא ליצלן...ישנים צהריים (למה? רק בגלל שאתם יכולים! נו, אם כבר לא עובדים אז למה לא לנצל את זה כדי לנוח קצת?!), אזי עליכם להיות מוכנים וזמינים לראיון טלפוני. מצד שני, אם תחליטו להיענות לאתגר ולעבור ראיון טלפוני תוך כדי נסיעה מהירה, לעיסה חפוזה או בין החלום השני לשלישי, הרי שהמילים "תודה, שלום!" מחכות לכם מעבר לפינה... והנה הפרדוקס בהתגלמותו: לענות או לא לענות? לקחת סיכון ולעבור ראיון טלפוני בתנאים לא תנאים, או לקפוץ מהפח אל הפחת ולבקש לדבר שוב מאוחר יותר? כן, אם אתם לא יודעים את זה עדיין, מאות תפקידים במשק אויישו על ידי ברי מזל שיכלו לענות לשיחה כשזו הגיעה. עליהם להגיד יפה תודה לקודמיהם בתור שפשוט לא היו זמינים באותו הרגע... מה שאני מנסה להגיד הוא שאם פספסתם/מצמצתם- אתם עלולים להפסיד: המראין לא תמיד יתקשר שוב, וגם לא בטוח שיהיה זמין אם אתם תנסו לחזור אליו. יכול להיות שהוא כבר מתקדם הלאה למועמדים בהמשך התור. 

8. "אמרת? תוכיח!"- הגענו לתופעת ה"אתה רוצה לעבוד כאן? יופי, אז תתחיל מעכשיו!" והכוונה שלי למיני מטלות שונות ומשונות שמטילים על המועמדים כחלק מתהליך הגיוס: מבחנים מקצועיים, העברת מצגות, סימולציות, למידת מוצרים והצגתם, כתיבת חלקי קוד, בניית תוכנית עסקית ומה לא? כל אלה עשויים להכלל בתהליך המיון כשלבים מסננים נוספים. למה זה קיים? נו, זה ברור, כי קשה למיין מועמדים ולנבא הצלחה (ראו פוסט קודם בבלוג זה) ולכן צריך לבדוק מכל הכיוונים. האם זה נעים כשאתה בזוגיות הזו בצד של מחפש העבודה? המממ... לא!

9. דז'ה וו- כן, כשאתם מחפשים עבודה אתם מתחילים להרגיש כמו תקליט שחוק שחוזר וחוזר וחוזר שוב ושוב על אותם הדברים. יש אנשים שמראיון לראיון הולכים ומשתפרים ויש שבדיוק להיפך- שהחזרה הזו על אותן תשובות לאותן שאלות שחוקות ומעצבנות רק מרעידה את עצביהם השחוקים גם ככה. כשלחבילה מצטרף גם דובדבן בדמות מראיין שאיננו מקצועי ושאינו מנוסה השואל שאלות תם. נו טוב, אני לא צריכה להמשיך לפרט מה התוצאה הבלתי נמנעת של זה, נכון? 

10. אין קול ואין עונה! אם צלחתם את ההגיגים שלי עד כה, הגעתם לגולת הכותרת. כן, גבירותיי ורבותיי- הכירו את השחקן החדש שעל הבמה: דני-דין האילם! במילים אחרות, זו הבעיה המורגשת ביותר בשוק חיפוש העבודה היום: אי קיומו של הפידבק. שולחים קורות חיים ולא מקבלים שום תשובה, עוברים ראיון אחד ונשארים תלויים באויר, מגיעים אפילו לשלב של ראיון שלישי או הצעת עבודה והמעסיק עושה לכם "ויברח" מבלי לתת סיבה. אם אני מאחלת משהו לשנה החדשה  הרי שזהו מתן הפידבק למועמדים בכל שלב בתהליך הגיוס.

הפוסט הזה מוקדש לשנה החולפת (R.I.P) במטרה שכל התופעות המצויינות בו, ישארו בדיוק שם- אי שם בשנה הישנה. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה...!
בברכת שנה טובה,
מאיה בוכניק

**החגים בפתח, אבל זה לא אומר שצריך לשים סטופ על חיפוש העבודה... להיפך. אם הרוב מפסיקים לחפש בחגים ואתם לא, אתם כבר בולטים יותר, נכון? אז כדי לנצל את ימי החופשה הרבים בצורה היעילה ביותר, אני ממליצה (באמת איך לא?) לתאם פגישת יעוץ לחיפוש עבודה- שדרוג קורות חיים, הכנה לראיונות, תוכנית עבודה מפורטת עם שיטות חיפוש יצירתיות ועוד ועוד- כל זה מחכה לכם בפגישה. 
054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com

יום ראשון, 2 בספטמבר 2012

טיפ השבוע לחיפוש עבודה: "קישטה אטיטיוד!"

לפני מספר חודשים החלטתי לקנות מזגן חדש. ולפני שקונים מה עושים? נו כמובן, סקר שוק קטן. לשם כך קפצתי לקניון הקרוב לביתי ולחנות של רשת גדולה (לא משנה מה שמה...). כשנכנסתי, אף אחד מהמוכרים לא התייחס אלי. אחרי מספר דקות ניגשה אלי מוכרת אחת ושאלה מה אני "צריכה" (כך ממש, במילים אלה). עניתי שאני מתעניינת ברכישת מזגן חדש ושאשמח לקבל פרטים ומחירים.
מכאן והלאה התרחש משהו שבאמת שלא חוויתי עד אותו היום: היא ענתה לי במשפט אחד שיש רק מותג אחד שהם מוכרים והתחילה להתרחק. "רגע", אמרתי לה "איזה דגמים קיימים, כמה כוח סוס, ומה לגבי מחירים??" קיבלתי תשובה בחצי פה על כך שזה תלוי במזגן ושזה עולה X שקלים. גם את המידע הזה קיבלתי מרחוק, שכן היא המשיכה ללכת ואני, בלית ברירה, מצאתי את עצמי עוקבת אחריה. בשאלה לגבי המחיר של ההובלה היא כבר היתה במרחק 2 מטרים ממני  (מוזר! אני בטוחה שלא אכלתי שום לפני כן!) ואז כבר לא יכולתי להתאפק! שאלתי אותה אם היא ממהרת לאנשהו ואולי יש מוכר אחר, כי יש לי תחושה שהיא לא כל כך פנויה לדבר. היא נעצרה (סוף סוף) וענתה שכן, היא "מאוד עסוקה היום"...
טוב, כשהרמז כזה עבה, אין הרבה מה לעשות חוץ מאשר לצאת באלגנטיות חפויית ראש מהחנות ולהמשיך לאחרת. וזה בדיוק מה שעשיתי: לא רק שיצאתי מהחנות- יצאתי לגמרי מהקניון, חציתי את הכביש ונכנסתי לחנות של רשת אחרת. המוכר קיבל אותי בחיוך ושאל איך אפשר לעזור, הוא הוביל אותי לשולחן שלו והזמין אותי לשבת. הוא הראה לי את הדגמים שנמכרים בחנות, ענה בסבלנות לכל השאלות שלי ובאיזשהו שלב אף סיבב את מסך המחשב שלו והראה לי את רשימת המחירים של כל הדגמים. אוף, איזה שינוי מרענן מהחוויה המבישה שקרתה לי רק כמה דקות מוקדם יותר!
ועכשיו ילדים, חידה: מי מבין המוכרים זכה להיכרות אישית לוחצת עם כרטיס האשראי שלי? :)

נו, אז מה אנחנו יכולים ללמוד מזה? 
הלקח פשוט מאוד: לפעמים הכל נופל וקם על attitude.

איך אפשר למנף את הלקח הזה לכיוון שלשמו נתכנסנו כאן- חיפוש עבודה? ובכן, גם זה די פשוט: יצא לי לאחרונה לתת יעוץ למספר מחפשי עבודה שטענו שעבורם לעבור ראיון עבודה מקצועי זה ממש קלי קלות ואפילו "חתיכת עוגה", אבל, הם תמיד, תמיד נופלים בשלב של ראיון משאבי האנוש. ההמשך של ההצהרה הזו הוא בד"כ משפט ארוך ארוך שקשה לעצור באמצע השוונג ושהולך בערך ככה: "כן, ובכל מקרה, אני ממש לא מאמין בכל העניין הזה של ראיון של משאבי אנוש, אני לא סובל את זה, יושבת שם בחורה שלא מבינה כלום, בחלק מהמקרים היא יכולה להיות כמעט הבת שלי, מישהי שאין לה שמץ של מושג מה אני בכלל עושה ושואלת את אותן השאלות השחוקות, שכולן שואלות, יחד עם כמה שאלות דביליות במיוחד לקינוח כמו מה התכונות השליליות שלי ומה הכישלון הכי גדול שלי ונו, אני באמת לא יודע מה קורה שם, אבל אני פשוט לא עובר ראיונות של משאבי אנוש!".

הנה עוד מקרה קלאסי של הביצה והתרנגולת: אם אתם בטוחים שהראיון הזה מיותר ושהמראיינת לא מבינה כלום ושאתם לא טובים בראיונות מהסוג הזה, די ברור שסוף טוב לא יצא מהסיפור הזה...

ואולי זה בדיוק מה שקרה עם אותה מוכרת נמהרת? היא אמרה לעצמה- ממתי בחורה בכלל קונה מזגן, היא בטח סתם מבלבלת לי את המוח בשאלות ולמי יש בכלל זמן לבזבז על מישהי שרק מתעניינת ובטוח לא תקנה בסוף, אז נתקתק עניינים ונמשיך ללקוח הבא... אבל היא טעתה. 

אז הנה תרגיל קטן עבורכם: 
נניח שאתם הולכים ברחוב וזר מוחלט מגיע לכיוונכם. ונניח שאתם עכשיו צריכים להחליט אם הזר המוחלט הזה (או זרה, כמובן) מתאים להיות הבייביסיטר של הילד שלכם. בכל זאת, מדובר על תפקיד בעל חשיבות גבוהה ביותר. מי יודע בכלל מה הרקע שלו? איזה טיפוס הוא? האם אפשר לסמוך עליו? האם בטוח להכניס אותו הביתה? לשתף אותו בשגרת הבית? הוא עשה את זה כבר פעם, או שלא? יש לו ממליצים? ולמה לעזאזל הוא מסתפק רק בתפקיד של בייביסיטר אם הוא כזה מנוסה? וכן הלאה והלאה תהיות, התלבטויות וספקות.

אז איך נדע שהזר הזה מתאים לנו?
זהו, שחוץ מלתחקר אותו "שתי וערב" איפה הוא כבר עבד בעבר (קורות חיים) ומה בדיוק עשה ואיזה נסיון רכש, לבקש המלצות ואולי להעביר כמה מבחנים, אין לנו באמת דרך לנבא אם הזר הזה הוא הבחירה הכי טובה שלנו. 
כל שנותר לעשות זה לנסות (עד כמה שאפשר) לתהות על קנקנו ולהבין איזה מין איש הוא, מהי האישיות שלו, איזה תכונות וכישורים יש לו.

בינינו, נראה לכם שקל להבין משיחה של שעה (בממוצע) מי זה בדיוק האיש הזה? אז זהו שלא...
וזה מה שמנהלי הגיוס או משאבי האנוש בדיוק אבל בדיוק מנסים לעשות: לבדוק מי אתם כדי לתת את ה verdict שלהם: יתאים לארגון או לא יתאים לארגון, יצליח בתפקיד, או לא יצליח בתפקיד? יש או אין פוטנציאל? יסתדר עם המנהל הישיר או שממש אין סיכוי?
אם יצא לכם כבר לראיין מועמדים, אתם בטח כבר יודעים: זהו אחד מהדברים הכי קשים שיש- לנבא מראש על בסיס של קורות חיים ושיחה קצרה האם מישהו באמת מתאים או שלא. ולא רק זה, כי אם אתם מנהלי גיוס שיותר מידי פעמים טועים והגיוסים שלכם לא מחזיקים מעמד בארגון, מפוטרים במהירות או לא מצליחים בתפקיד - שהרי אז ראשכם שלכם על הכוונת כי זה בין היתר בדיוק התפקיד שלכם- לסנן את מי שמתאים מבין מי שלא מתאים ולדעת לנבא מי מכל המועמדים יצליח בתפקיד.

אלה האתגרים שעומדים בפני זה, או זאת, שיושבים מולכם בראיון משאבי האנוש. הם לא סתם שואלים שאלות מעצבנות ומחטטים ומתחקרים. זו פשוט הדרך שעומדת בפניהם בכדי לבצע את תפקידם כהלכה- לסנן החוצה את מי שלא מתאים ולהעביר הלאה את מי שכן. האם קל לעשות את זה? לא! זה לטעמי אחד מהדברים הכי קשים שיש ושיקום מנהל משאבי האנוש שיגיד בכנות שהוא יודע בקלות ובמאה אחוז איזה מועמד מתאים ואיזה לא אחרי ראיון אחד.

לסיום, אחרי כל הסאגה הזו הנה טיפ השבוע לחיפוש עבודה: לפני שאתם נכנסים לראיון משאבי האנוש, במקום לחשוב "איזה באסה לכם ואוף, שוב ראיון דבילי עם שאלות מעצבנות של איזו ילדונת שלא מבינה כלום" שנו את ה attitude. חישבו בדיוק להיפך- איך אתם יכולים לעשות לה את החיים קלים יותר ולהקל עליה את הקושי לנבא אם אתם מתאימים או לא. דעו למכור את עצמכם ואת היכולות שלכם והבינו שהראיון הזה הוא פשוט נסיון של הארגון למנוע טעויות ולמצוא את האדם שסיכוייו להצליח בתפקיד הם הגבוהים ביותר. 
זיכרו, גם אתם לא הייתם מכניסים הביתה זר מהרחוב לפני שתיחקרתם אותו מכל הכיוונים והבנתם שהוא מתאים. זה בדיוק אותו הדבר כשצריך להכניס עובד חדש לחברה...

האחיין שלי היה אומר על כל חתול תועה ברחוב "קישטה, מיאו!!!"- אז זה המסר שלי עבורכם: קישטה אטיטיוד! השאירו אותה בבית... זה נכון תמיד, אפילו כשמוכרים מזגן...

**לקבלת פרטים על הכנה לראיונות עבודה, שדרוג קורות חיים, שינוי והרחבת שיטות החיפוש ועוד מיני טיפים שיכניסו הרבה רעננות לחיפוש עבודה שחוק- צרו קשר, מה'כפת לכם לפחות לקבל פרטים? ;)
054-7380310
ולביישנים:
maya.bouhnik@gmail.com

ShareThis

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...