הרשמו לקבלת ניוזלטר שבועי כדי לא להחמיץ אף טיפ

רוצים להיות מעודכנים? לקבלה במייל של הטיפ השבועי לחיפוש עבודה:

יום ראשון, 28 באוקטובר 2012

כתיבת קורות חיים אולטימטיביים: גילוי הסוד הכי כמוס לפרה ולסוס

איך לדעתכם כותבים את קורות החיים הטובים ביותר? מה לדעתכם השלבים הנכונים? באיזה צעדים אתם נקטתם בכדי לכתוב את קורות החיים שלכם?

אני עדה לכל מיני שיטות של כתיבת קורות חיים שאנשים נוקטים בהן. יש שיטות טובות יותר ויש פחות. מה שברור הוא שבשנים האחרונות עלינו שלב בכל הקשור לכתיבת קורות חיים. ככל שעובר הזמן עולה המודעות לתחרות הגדולה שיש בין מבקשי העבודה על כל משרה ועולה גם המודעות לקלות הבלתי נסבלת של דחיית מועמד בגלל שקורות החיים לא מספיק "טובים" או לדחיפתם לתחתית הערימה.

אז מה זה בעצם קורות חיים טובים? התשובה פשוטה- זה לא יותר ולא פחות מעובדה אחת וברורה: אלה קורות חיים שיוצרים זימונים לראיונות עבודה. נקודה.
ואם ניקח את זה צעד אחד נוסף קדימה לכבוד המתקדמים יותר שבחבורה, אוסיף ואומר שמדובר בקורות חיים שיוצרים זימונים לראיונות עבור תפקידים שמתאימים למועמד (כן, יש קורות חיים שיוצרים זימונים לראיונות, אבל לא לתפקידים הנכונים ואז הבעיה היא שיש ראיונות, אבל הם אף פעם לא מתקדמים לכדי הצעת עבודה. אלה קורות חיים שאולי כתובים טוב, אבל מעבירים מסר מטעה כלשהו שמתגלה בסופו של דבר בראיונות ולכן התהליך נעצר בדיוק שם).

יש 4 שגיאות גדולות מאוד שאני עדה להן שמחפשי עבודה עושים בבואם לכתוב קורות חיים ואלה הן:

1. מושפעים מעצות של חברים- על עצות אחיתופל כבר שמעתם? יופי... אגב, אני לא טוענת שכל החברים באשר הם, נותנים עצות גרועות. ואני בטח לא טוענת שהם נותנים עצות גרועות בכוונה. אני כן טוענת שלא תמיד יש לאותם החברים מספיק ידע ומומחיות כדי לתת עצות נכונות עבורכם.

2. מורידים תבניות אוטומטיות של קורות חיים מהאינטרנט- להוריד תבנית אוטומטית זה אולי מתאים לעובד בתחילת הקריירה. ואני מדגישה שזה אולי מתאים, כי זה לא תקף בכל המקרים. מה שבטוח הוא שזה לא יכול להתאים לעובדים מנוסים יותר. יתירה מזאת, אם הייתם הולכים לנשף שנתי או לכנס מקצועי- האם הייתם שמחים לגלות שכל שאר המוזמנים בחרו בדיוק באותה תלבושת כמו שלכם? אני גם לא צריכה לפרט יותר מידי כמה מביך זה ללכת לחתונה ולגלות שעוד מוזמנת לובשת בדיוק את אותה השמלה כמו שלך, נכון? :) אז למה לבחור בתבנית של קורות חיים שנראית בדיוק כמו של עוד הרבה הרבה מתחרים אחרים על אותה המשרה?!

3. מעתיקים את קורות החיים של קולגות- כן, גם אם אתם מכירים מצויין מישהו, ואפילו אם עבדתם איתו שנתיים בתפקיד דומה, אל, ואני חוזרת אל, תשתמשו בקורות החיים שלו כבסיס בכדי לכתוב את אלה שלכם!

4. משתמשים בטיפים חד משמעיים לכתיבת קורות חיים מכל מיני אתרים ומאמרים באינטרנט- יש לי כמה הערות לגבי זה: א. אני מודה- אני חוטאת בדיוק באותה הגישה, אבל בתחום אחר... בכל בעיה רפואית אני רצה לגוגל כדי לקבל תשובות מהירות. אם תשאלו כל רופא, תקבלו את אותה התשובה- זה הרגל רע ומאוד לא מומלץ. אבל מה לעשות? האינטרנט זמין כל כך ויש בו כל כך הרבה מידע שיכול להרגיע... (אבל מצד שני גם להטעות ולהכניס ללחץ) שאני בטוחה שאני לא היחידה עם אותו ההרגל הרע. ב. גם אצלי בבלוג תמצאו טיפים לכתיבת קורות חיים, אבל, אני מאוד משתדלת גם בבלוג וגם בפגישת יעוץ לא לתת פתרונות קלים ולא לתת עצות שהן שטאנץ אחיד שאמור להתאים לכולם. בבלוג אני נותנת הנחיות, עקרונות מנחים, תיקון של שגיאות בולטות, אבל לא תמצאו כאן בשום פוסט תבנית לכתיבת קורות חיים או עקרונות של שחור ולבן. למה? כי בקורות חיים כמו באמנות אין דבר כזה שאין דבר כזה והכל בעיני המתבונן או במקרה הזה- עיני המועמד/ת ועיני הקורא של קורות החיים.

אז מה הוא הסוד הגדול של כתיבת קורות החיים האולטימטיביים? הנה הוא במלוא הדרו:
אין שום אמת אבסולוטית בכתיבה נכונה של קורות חיים! אין עצה אחת שמתאימה לכולם! כתיבה של קורות חיים "טובים" היא כתיבה סובייקטיבית שתלויה אצל כל אחד במקום הספציפי בו הוא נמצא בקריירה שלו ובשביל הספציפי בו הוא צעד עד כה. ויותר מזה- קורות חיים שהיו מצויינים עבורכם לפני 5 שנים, כבר לא בטוח שמתאימים לכם עכשיו. רזומה שייצר עבורכם טונות של ראיונות בחיפוש העבודה הקודם שלכם, לא בטוח שיעשה את העבודה בחיפוש הנוכחי. הכל תלוי במה שקרה בדלתא שבין אז לבין עכשיו...
רוצים עוד? הנה: בקורות חיים אין באמת "נכון ולא נכון" יש נכון ולא נכון עבורכם. האורך, התוכן, העיצוב, איזה חלק ממקמים לפני מה, כל אלה הם תלויי מועמד.
יש כמובן מספר עקרונות מנחים כלליים שעל פיהם יש לכתוב קורות חיים, אבל כל השאר חייב לשרת אתכם כמחפשי עבודה ואת המטרות הספציפיות שאתם רוצים להשיג.

והנה עוד עניין אחד חשוב: ברגע שיש 3 אנשים בחדר ידוע שיהיו 3 דעות... כך גם בקורות החיים- כל קורא יחפש בהם משהו אחר, כל קורא עשוי "להיתפס" בפריט מידע אחר שיעשה לו את זה, מנהל מקצועי יקרא קורות חיים אחרת ממנהל משאבי אנוש וכן הלאה....

בקיצור: כתיבה נכונה באמת של קורות חיים מתבצעת תוך שימוש בעקרונות מנחים בסיסיים אבל! תוך כדי שילובם עם "טריקים" קטנים שמתאימים לשביל הספציפי שאתם עברתם ולמטרה שאתם רוצים להשיג. והמהדרין לוקחים גם בחשבון שקיים משתנה נוסף בנוסחה והוא הקורא של קורות החיים- זה שיש לו גם דעה משל עצמו שגם היא, אגב, מושפעת מהשביל הספציפי שבו הוא צועד עד כה. זו הסיבה שגם כשיש לכם קורות חיים מעולים, זה תמיד ימשיך להיות איפשהו תהליך של ניסוי ותהייה (ולא, לא טעיתי אני בכוונה כותבת תהייה ולא טעיה...).

התוספת שתופסת:
אחד מהחברים ב fan page שלי בפייסבוק אמר שהוא מאוכזב! שהוא קרא וחיכה לטיפים של תכלס' איך כותבים קורות חיים אולטימטיביים והפוסט נגמר בלי האינפורמציה הזו.
אז אם קראתם עד כאן, אני מקווה שאתם כבר מבינים שהסוד הגדול הוא פשוט שאין סוד... שאין אמת אחת ואין נכון אחד ושמי שחושב שטיפים שמתאימים לאחד, מתאימים גם לשני- טועה. בקורות חיים אין דבר כזה אולטימטיבי אובייקטיבי אבל יש אולטימטיבי סובייקטיבי.

** רוצים לכתוב את קורות החיים האולטימטיביים עבורכם? אולי כדאי לתהות קצת פחות ופשוט לקבוע פגישת יעוץ לחיפוש עבודה ושדרוג קורות חיים?
054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com

יום ראשון, 21 באוקטובר 2012

חיפוש העבודה תקוע? ארבעה טיפים להורדת מפלס היאוש

יש פתגם ידוע שאומר שצרת רבים היא חצי נחמה. בדר"כ אומרים אותו בהקשר השלילי שלו כשהמסר הוא משהו בסגנון: "נו יופי, אז יש עוד אנשים שסובלים מאותה הבעיה...אבל מה זה עוזר לי??"  אז כן, אני יודעת שזה בדרך כלל לא ממש עוזר שגם אחרים חווים את אותן הבעיות, והעובדה שיש עוד סובלים לא באמת פותרת את הבעיה. אבל, מצד שני... בחיפוש עבודה כמעט כל שלב קשור לחוקים הבסיסיים של ביקוש והיצע כך שכשמסתבר שלכולם קשה ולא רק לכם, יש כאן לפחות חצי נחמה. שזה הרבה יותר טוב מכשאין נחמה בכלל, לא? (ואם כבר בפתגמים ומטבעות לשון עסקינן, כן, אני יודעת שזה נשמע כמו משענת קנה רצוץ).

אז הנה עובדה שאולי תהיה חצי הנחמה שלכם: לכולם (ולא רק לכם) הרבה יותר קשה למצוא היום עבודה.
זה לא קשור רק למצב הפיננסי בארץ ובעולם, זה קשור גם לאינספור פרמטרים אחרים שהשתנו בשנים האחרונות בשיטות גיוס העובדים ובסגנון החיים שלנו (פחות סבלנות, יותר לחץ, יותר מהירות, פחות איכות וכמויות הרבה יותר גדולות של מידע שמתקיף אותנו מכל הכיוונים) ושיסבכו את החיים לכל מחפש עבודה באשר הוא (או היא).
כן, גם מחפשי עבודה שבעבר מצאו עבודה בקלילות ובזריזות עלולים להיתקל היום בתופעות שלא חוו מעולם כמו למשל הבעיה הידועה של משלוח אינסופי של קורות חיים מבלי לקבל אפילו שיחת טלפון אחת כתגובה.

אז למה זה מייאש? התשובה ברורה ומיותרת.
מה עושים כדי להוריד את מפלס היאוש? נו, כאן התשובה מעניינת יותר...

ההורים שלי היו נוהגים בעבר לשבח משהו על ידי כך שהיו מכריזים שהוא ממש א"א! ("העוגה הזו מצויינת, היא ממש א"א! " "זאת פירמה טובה מאוד! זה מקרר א"א!") כן... א"א הוא כנראה האב הביולוגי של ה"משהו משהו" של פעם ושל ה"אחלה, סבבה!" של היום... אז הנה 4 טיפים שהם ממש א"א להורדת מפלס היאוש כשחיפוש העבודה שלכם תקוע:

אמונה:
שחקן ההוקי ויין גרצקי אמר פעם את המשפט החכם הבא: "אנחנו מפספסים  100% מהחבטות שאנחנו לא מבצעים". ובמילים אחרות, אם אנחנו חסרי אמונה וחושבים שלא נצליח, אנחנו גם לא ננסה. ואם לא ננסה, נו, ברור שאין שום סיכוי שנצליח...
אז הנה טיפ: האמינו ונסו! כתבתי לפני מספר שבועות על שליחת מכתב תודה לאחר ראיון. נשמע לכם מיותר? שאף אחד לא יתייחס? תנסו! מתלהבים מחברה, שעוסקת בדיוק בתחום ההתמחות שלכם, אבל כרגע אין שם אף משרה פתוחה רלבנטית? נסו לשלוח קורות חיים למרות זאת, נסו להתחבר עם עובדים בעלי השפעה שם, נסו ליזום פגישת היכרות. ובקיצור- תנסו! שמעתם על כנס מקצועי אבל אתם ממש לא טובים בנטוורקינג וגם ככה נראה לכם שלא יצא מזה כלום? נו, אתם כבר מנחשים את התגובה שלי: תנסו!! 
צדק שחקן ההוקי החכם...: אם לא תנסו יש סיכוי של 100% שתפספסו...

אורך רוח:
מחפשי עבודה רבים עושים טעויות בחיפוש העבודה שלהם. מי כמוני יודעת, בפגישות יעוץ אני נחשפת לכל סוגי הטעויות שמועמדים עושים ולמרות שאני כבר 16 שנים בתחום ו 3.5 שנים עוסקת ביעוץ- מסתבר שעדיין אפשר להפתיע אותי. כן...בדיוק כשאני בטוחה שכבר ראיתי ושמעתי הכל. אבל, יש לי חדשות עבורכם...: גם כשבעצם אין שום סיבה לבעיה וגם כשלא עושים טעויות- למצוא היום עבודה הוא תהליך שעדיין לוקח זמן. לפני שאתם בוחרים להתייאש- סבלנות!

אילוף הסוררת:
אחת מהטעויות השכיחות ביותר בקרב מחפשי עבודה היא שהם נתקעים (אין מילה יפה יותר) בהרגלים לא נכונים. הם נוטים לשלוח קורות חיים באותם הימים והשעות בשבוע, הם משתמשים באופן קבוע באותם שני אתרי דרושים, הם משקיעים תמיד את אותה כמות הזמן ביום או בשבוע לחיפושים, הם שולחים בדיוק את אותו קובץ קורות חיים לכל משרה ומשרה והם פשוט לא מצליחים. הם לא מוצאים מספיק משרות מתאימות או שלא מקבלים תגובה לקורות החיים או שלא מצליחים לעבור מראיון ראשון הלאה לראיון שני ושלישי. ומה שמעניין כאן הוא שלמרות התוצאות הלא מרנינות האלה הם ממשיכים לדבוק באותם ההרגלים ולצפות לתוצאות שונות (ואתם כבר יודעים איך איינשטיין כינה את אלה שחוזרים שוב ושוב על אותה הפעולה ומצפים לתוצאה אחרת, נכון?)
אז מה יהיה? הרי ברור שכל עוד כל המשתנים כאן אינם משתנים- גם התוצאה תהיה אותה תוצאה... חיפוש עבודה הוא תהליך שמורכב מהרבה מאוד צעדים. אם משהו לא עובד נכון, כנראה שצריך לשנות את ההרגלים. יש המסוגלים לעשות זאת בשיטת ה DIY  (באופן עצמאי- Do It Yourself) וזה בסדר, אבל יש שמתקשים וזקוקים להכוונה- למישהו שיזהה את ההרגלים הלא נכונים בחיפוש העבודה ויתקן אותם (ראה ערך "מאיה בוכניק"... :) ).

איזור הנוחות:
הנה גולת הכותרת: משהו שאף אחד לא יאהב לשמוע- קשה מאוד לחפש עבודה היום מבלי לצאת מאזור הנוחות. חיפוש העבודה הנינוח של פעם שהסתפק בישיבה מול אתר דרושים, הפגזת קורות חיים דרך האימייל והמתנה לצלצול הגואל כבר לא מספיק וברוב המקרים גם לא עובד! אז נכון שללכת לאירועי נטוורקינג זה לא באמת כיף לרובינו, ו"למכור" את עצמינו בראיון זה ממש לא האופי שלנו ולפנות למנהל שלנו מלפני 5 שנים כדי לבקש את אישורו להיות הממליץ שלנו זה לא נעים ובטח ובטח שזה מבאס לעדכן את הפרופיל שלנו בלינקדאין (מה?!! לתרגם עכשיו הכל לאנגלית??!)... כן, אני יודעת: זה לא נעים ולא נחמד! (וברגע ודודלי היו ממשיכים: זה לא נעים ולא נחמד וככה לא עושים בכלל ואם לא ידעת, אז...תשאל!) כשאין ברירה... במלחמה, כמו במלחמה...בולעים את הצפרדע ועושים את מה שצריך גם אם לא נהנים. חיפוש עבודה שנשאר באיזור הנוחות אורך המון המון זמן וגם לא תמיד מצליח...
צאו משם...
ניפגש בחוץ!

אלה היו 120 שניות על הא"ב של איך הופכים חיפוש עבודה תקוע לחיפוש עבודה א"א.... :)

**DIY זה מצויין, אם אתם יודעים איך לעשות את זה לבד. אבל, אם אתם זקוקים להנחייה מקצועית, אם אתם רוצים לקבל את כל הטיפים על חיפוש עבודה נכון ויעיל בפגישה מרוכזת אחת שתחסוך הרבה זמן ונסיונות שווא: קיבעו פגישת יעוץ לחיפוש עבודה!
ליחצו כאן לקריאת המלצות של מי שכבר ניסה....
054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com

יום ראשון, 14 באוקטובר 2012

זה ראיון, לא משחק זיכרון!

זוכרים את משחקי הזיכרון של פעם? כרטיסי משחק שהופכים בכל תור שניים וצריכים לזכור היכן מסתתר בן הזוג של כל כרטיס (היום זה כמובן כבר שודרג לאפליקציות משחק לטלפונים ניידים וטאבלטים...).
אז זהו שיוצא לי להיזכר במשחק הזיכרון הזה יותר מידי פעמים ובתכיפות גבוהה מידי כשאני עושה הכנה לראיונות עבודה. ואני אסביר...:

כשאני עושה הכנה לראיונות עבודה, אני שואלת שאלות שעשויות לעלות בכל ראיון עבודה טיפוסי- שאלות התנהגותיות ושאלות מקצועיות. חלק מהשאלות קשורות לרצונות, ליכולות ולכישורים וחלק מתבססות על העבר: על תפקידים קודמים, על פרוייקטים, על לימודים, על הצלחות וכשלונות ואם זה מרואיין מתחום ההיי-טק, אז כמובן שגם על מערכות, סביבות טכנולוגיות וכן הלאה...

אבל התופעה שלא מפסיקה להפתיע אותי היא עד כמה אנשים נוטים לשכוח את מה שהם בעצמם עשו... ואל תבינו אותי לא נכון- אני לא מתכוונת למשהו שהם עשו לפני עשרים שנים. לפעמים אני נתקלת במחפשי עבודה שבקושי זוכרים מה הם עשו בתפקיד הלפני אחרון שלהם... 
אז נכון, רוב האנשים יודעים לספר באופן כללי מה עשו, אבל אם ניקח את זה צעד אחד קדימה ונתחיל לחטט קצת יותר לעומק (היי, זה הרי מה שעושים בראיונות עבודה, נכון?? מחטטים ומחטטים...), הרי שפתאום נגלה שרבים פשוט נתקעים...: "אה...המממ....על איזה מערכת CRM עבדתי??? המממ... אני לא זוכר את שמה...". "כמה אנשים ניהלתי בפרוייקט ההוא?? המממ... בערך חמישה, לא! בעצם... אני מתבלבל... חמישה זה היה בתפקיד אחד לפני... בפרוייקט הזה ניהלתי עשרה...המממ....אם אני זוכר נכון...". "מה היה הממוצע שלי בתואר הראשון בטכניון? נו, באמת! זה היה מזמן! אני כבר לא זוכר... יש מישהו שבכלל זוכר את זה אחרי 5 שנים??!". "מה היה שם הלקוח הגדול ההוא שנסעתי אליו לפרוייקט של חודש בארה"ב? אה...אוף, וואוו! זה ממש עומד לי על קצה הלשון. פתאום ברח לי...".

אתם מבינים? 
הרי כל הקטע של ראיון עבודה, זאת יודע כל מחפש עבודה, זה שמישהו שואל שאלות ומישהו שני צריך לענות עליהן. על מה השאלות? עליכם-עצמיכם... זאת אומרת שזה אומנם סוג של מבחן...אבל זה בהחלט לא בוחן פתע: אתם יודעים מראש שהשאלות תיכף יגיעו, שהרי "בשביל זה התכנסנו פה..." ויותר מזה... ת'כלס, יש לכם כבר מראש את כל התשובות, שהרי אלה שאלות על החיים שלכם ועל דברים שאתם עשיתם.
אין כאן באמת שום תירוץ הגיוני לשיכחה... כן, גם אם סיימתם את התואר כבר לפני 5 שנים... (אגב, אני סיימתי ללמוד לפני הרבה יותר מ-5 שנים... לא אסגיר כאן את מספר השנים המדוייק כדי לא לצאת קשישה, אבל בואו נגיד שאפשר להכפיל בכיף בשלוש את המספר שציינתי כאן למעלה... והרי זה פלא! אני עדיין זוכרת את הממוצע שלי. למה? לא יודעת, אולי כי זה די חשוב לי....).

אז הנה הטיפ שלי השבוע: נכנסתם לתהליך חיפוש עבודה? לפני שתתחילו להתראיין, איספו מראש ונסו לשחזר את כל הפרטים שיש סיכוי שמישהו ישאל אתכם לגביהם: על איזה מערכת עבדתם? באיזו סביבה טכנולוגית? תחת מי עבדתם- מה היה תפקידו המדוייק? באיזה מודולים של SAP התנסיתם? באיזה סדר גודל היה הפרוייקט? כמה שנות אדם? מה היה גודל התקציב שניהלתם? באיזה ממוצע סיימתם את הלימודים? מה היה שם היחידה ששירתתם בה בצבא? וכו' וכו'...

יש כמה פרטים שפשוט פרחו מזכרונכם ואין סיכוי להיזכר בהם? נסו לאתר את המידע: אולי דרך קולגות שעבדו איתכם, אולי  דרך מישהו שעדיין עובד על אותה המערכת ובקלות יכול להזכיר לכם את שמה, אולי מספיק אפילו להתקשר לאמא ולבקש ממנה לפשפש במגירה ולבדוק את הציון שכתוב שם על תעודת ה BA שלכם...

בקיצור חברים, את תהליך השלמת הפרטים האבודים ואיסוף המידע עושים לפני הראיון ולא במהלכו. כן, כי כמו שכתבתי כאן בכותרת: זה ראיון, לא משחק זיכרון!

***מרגישים קושי בצליחת ראיונות עבודה? קיבעו פגישת הכנה לראיונות עבודה. 
אגב, הידעתם? כשלא מצליחים לעבר ראיונות עבודה, לפעמים הבעיה היא באמת בהתנהלות בראיון עצמו, אבל יש מקרים שבהם הבעיה היא דווקא בקורות החיים וראיון העבודה הוא רק הסימפטום...
לקבלת פרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה:
054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com

יום ראשון, 7 באוקטובר 2012

דוחים את הדחיינות: חמישה טיפים להחזרת האנרגיה לחיפוש העבודה

טוב נו, אין מנוס וחייבים להודות: "אחרי החגים" זה עכשיו. אז אחרי שהקיץ חלף וגם החגים, אין כבר תירוצים ואין יותר למתי לדחות. חייבים לחזור לחיפוש העבודה...
אבל איך לעזאזל עושים את זה? איך גורמים לעצמינו להתיישב שוב מול המחשב ולחזור לאותם האתרים, שכבר מה זה נמאסו עלינו, ולאותה שגרת חיפוש משעממת ואינסופית של קריאת תיאור משרה אחר תיאור משרה, ועוד לחיצה על כפתור ה SEND ועוד לחיצה? אני מכירה לא מעט אנשים שרק המחשבה על כך גורמת להם לחלחלה. וכשמשהו גורם לחלחלה עושים את הכל בכדי להימנע ממנו... נכון? ממציאים תירוצים, מוצאים מיני סידורים "שחייבים, אבל ממש חייבים לעשות בדחיפות", מבטיחים לעצמינו שתיכף נשב ונתחיל לחפש עבודה באופן מסודר, שבקרוב נתחיל להשקיע ושבאמת אין ברירה... אבל, נו, תיכף נתחיל. רק עוד מעט. בינתיים צריך לעשות כלים וגם כמה כביסות ולעזור לילד עם השיעורים וללכת לעשות קניות ולקחת את האוטו לטיפול במוסך...
כן.... כשאנחנו סובלים ממשהו ולא אוהבים לעשות אותו, אנחנו יפה מאוד יודעים כיצד לתרץ לעצמינו את כל התירוצים שבעולם בכדי לזכות בעוד כמה שעות חסד ופשוט לא לעשות.

אז לשם כך התכנסנו פה. כדי לתת לכם כמה טיפים שאולי, אולי יעזרו לכם להתמודד עם אינסטינקט הדחיינות הכה מובן, אבל בלתי רצוי. אז הנה, ללא כל השתהות נוספת, 5 טיפים המוקדשים לכל הדחיינימוס אנונימוס באשר הם:

1. כל מטרה גדולה מורכבת משורה של יעדים (וצעדים) קטנים. 
התייחסו לחיפוש העבודה בדיוק כמו לפרוייקט גדול בעבודה. איך הייתם ניגשים לביצוע פרוייקט שכזה? אני בטוחה שהייתם משקיעים לפחות כמה דקות של תכנון, לפני שהייתם קופצים לביצוע. אל תיתנו למטרה לסנוור אתכם, אל תחשבו על אורכה של הדרך ועל הזמן שיקח לכם. להיפך... בנו תוכנית שמורכבת משורה של צעדים קטנים וקלים לביצוע. החליטו כמה צעדים כאלה אתם מסוגלים לבצע ביום וכמה זמן אתם יכולים להשקיע בכך בכל יום. גם משימות גדולות שלכאורה נראות קשות ומתישות ניתן לחלק לחלקים קטנים שניתנים "לבליעה". בנו לעצמכם תוכנית שכזאת שתאפשר לכם גם זמן פנוי בכל יום, אבל גם זמן שמוקדש באופן קבוע לחיפוש העבודה. אל תגזימו לא לכאן ולא לשם. 

2. הבנה אמיתית ועמוקה שפשוט אין ברירה.
ככל שהזמן עובר ואתם לא עובדים, כך יהיה לכם עוד יותר קשה להיכנס חזרה לשוק העבודה. זו לא בשורת איוב, זו פשוט המציאות. אל תשכחו שגם בראיונות עבודה תצטרכו להסביר מה אתם עושים ולמה לא עובדים... ככל שתקופת האבטלה תתארך, המעסיקים יתחילו לתהות מדוע אתם לא עובדים תקופה כל כך ארוכה וכשמתחילים לתהות...הדימיון עלול לרוץ למחוזות רחוקים ולא רצויים.
ככל שתשנסו מותניים מוקדם יותר, כך יהיה לכם יותר קל במהלך החיפוש. אל תתייאשו מכל כישלון קטן בדרך, כי צפוי שיהיו כאלה ולפעמים גם לא מעט. קבלו בהבנה שזה חלק מהעניין. למצוא עבודה (אלא אם כן שם המשפחה שלכם הוא רוטשילד) זה הכרח ואם ככה, הבינו שפשוט אין ברירה ודחיה היא פשוט לא אופציה.

3. מיצאו תומך מנטאלי.
נשמע מוזר? זה ממש לא... כל תהליך מורכב בחיים עובר הרבה יותר בקלות כשיש עם מי לחלוק, עם מי להתייעץ ולמי לספר. קל יותר כשיש מישהו כזה שתומך בכם, שיודע להקשיב ושאפשר לחלוק איתו את חוויית החיפוש, כולל ההצלחות שבדרך וגם האכזבות. כדאי גם מאוד שאותו תומך לא רק יקשיב, אלא ידע גם לתת לכם קונטרה, כשצריך, ולדחוף אתכם במעלה ההר כשאתם צריכים לבצע זינוק בעליה.

4. ההיסטוריה תמיד חוזרת.
ברוב המקרים זאת לא הפעם הראשונה שאתם מחפשים עבודה. אז איך מצאתם עבודה בעבר? האם בתהליך החיפוש הנוכחי כבר היו לכם כמה הצלחות קטנות? מה עשיתם בכדי שהן יקרו? למשל, למה לדעתכם חברה מסויימת זימנה אתכם לראיון? מה עשיתם באותו המקרה שבו זומנתם לראיון שני? מה אמרתם אז בראיון שמצא חן בעיניהם? באיזו דרך נחשפתם למשרה? האם דרך חברת השמה? אולי כדאי ליצור איתה קשר שוב? האם דרך חבר? אולי כדאי לבדוק אם בינתיים שמע כל עוד משרה שיכולה להתאים? 
בקיצור, נסו לאתר את אותם הצעדים שהוכיחו את עצמם כבר כיעילים ולבצע אותם שוב בכדי לשחזר את ההצלחה.

5. אתגרו את עצמכם.
כולנו יודעים שכל דבר מונוטוני, שחוזר על עצמו יום אחרי יום, שוחק אותנו ומוציא לנו את החשק. הנה, קחו כדוגמא אותי ואת יחסיי האמביוולנטיים לספורט... אם תכריחו אותי ללכת למכון כושר ולעשות בכל ביקור שם את אותם התרגילים המשעממים, תיפח נשמתי. ואני לא צוחקת. זה פשוט לא כיף לי ואני בכנות יודעת שפשוט לא אלך. אבל כיוון שספורט זה בריא והכרחי מצאתי לעצמי ענף ספורט שבו יש אתגר. אני משחקת טניס ותאמינו לי, אין חבטה אחת שדומה לשניה. יותר מזה, זה ספורט תחרותי וכשיש אתגר, קל יותר להירתם אליו ולא להרגיש שחיקה או מונוטוניות. הן פשוט לא קיימות כשרוצים לנצח... אז הנה הטיפ האחרון להיום: אתגרו את עצמכם בחיפוש העבודה. החליטו שהשבוע אתם מוצאים 5 משרות מדהימות ושולחים להן קורות חיים. איך תעשו את זה? נו, כבר אמרתי שזה אתגר, או לא אמרתי? החליטו שבשבועיים הקרובים אתם משיגים לפחות שני ראיונות עבודה. איך? שוב, זה תלוי בכם... קיבעו גם שבחודש הקרוב אתם מחדשים קשרים עם לפחות 10 קולגות מהעבר ועימדו באתגר!
אם תידחו את החיפוש ותעשו קודם כלים ואחרי זה בישולים ואחרי זה עוד כמה סידורים הרי ש...לא בטוח שתעמדו באתגרים שאתם בעצמכם הצבתם. היפכו את חיפוש העבודה למשחק תחרותי שבינכם לבין עצמכם, הציבו יעדים ברי השגה, העלו את רמת הקושי בכל שבוע ודאגו לכך שבסופו של דבר תנחלו נצחונות קטנים. כל ניצחון קטן כזה מעלה את הסיכוי למצוא עבודה...ותאמינו לי, גם את תחושת הסיפוק העצמי וזה כשלעצמו תורם ישירות להעלאת רמות האנרגיה, האופטימיות והביטחון העצמי. וזה, חברים, בדיוק מה שכדאי שתקרינו בראיון העבודה הבא שלכם...

בהצלחה!

** אני מחזירה אתכם לרגע לנקודה החמישית... אז איך מבצעים ואיך עומדים באתגר? איך מוצאים 5 משרות לפחות בשבוע שעושות לכם את זה? איך משיגים לפחות שני ראיונות בשבועיים הקרובים? אם האתגר הזה נראה לכם קשה מידי- בשביל זה אני כאן... (גם בתור האוזן הקשבת מהטיפ השלישי)  צרו קשר לקבלת פרטים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: שיטות חיפוש יצירתיות, שימוש מתקדם בלינקדאין וברשתות חברתיות, שידרוג קורות חיים והכנה לראיונות.
054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com

ShareThis

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...