הרשמו לקבלת ניוזלטר שבועי כדי לא להחמיץ אף טיפ

רוצים להיות מעודכנים? לקבלה במייל של הטיפ השבועי לחיפוש עבודה:

יום שלישי, 31 בדצמבר 2013

תמונה בלינקדאין?

יום ראשון, 29 בדצמבר 2013

3, 4, 5 וחצי צעדים לפני שליחת קורות חיים במייל

פעם כשהיינו רוצים לשלוח קורות חיים למשרה, זה היה סיפור די מסובך... להדפיס את קורות החיים, לקנות בול וגם
מעטפה, לברר כתובת מלאה... לכתוב אותה בכתב יד ברור, אה ו... חס וחלילה לא לשכוח לכתוב מאחורה את הכתובת שלכם, למקרה שהמכתב ילך לאיבוד!
אחרי זה החיים נהיו קצת יותר קלים- מספיק היה לברר מספר פקס, לכתוב על הדף לידי "X" ו... 'Voila!

היום העניין הזה עוד יותר פשוט וקל, אבל אליה וקוץ בה... כיוון שזה קל, אנחנו לפעמים עושים את זה כלאחר יד, מבלי להקדיש מחשבה אחת מיותרת ואפילו באוטומט. כן, ממש פס יצור! בית חרושת של שליחת קורות חיים. יש משרה? נו, נשלח! מה זה כבר עולה לנו? המממ... בעצם- כלום! זה חינם לגמרי! ולא רק שזה חינם, כי על פי עקרון "שלח לחמך", "חוק המספרים הגדולים" וגם "מה שלא מועיל לא מזיק", אז אנחנו בהחלט עושים את הדבר הנכון- מנסים את מזלנו, אז מה רע?

אחד הדברים שאני תמיד מבקשת ממחפשי עבודה להביא איתם לפגישת היעוץ שלנו הוא כמה דוגמאות של משרות שהם שלחו אליהן קורות חיים ולא קיבלו תגובה. אני לא מבקשת את זה סתם... ברוב המקרים, כבר תוך כדי איסוף הדוגמאות לפגישה ובראיה לאחור מחפש העבודה עצמו מבין למה ביקשתי... כן...כשהוא מסתכל על האוסף הזה בעיניים אחרות- בוחנות יותר וביקורתיות יותר- הוא פתאום מבין שלא מעט מהמשרות שפעם (ממש לא מזמן) נראו מתאימות, הן בעצם ממש לא ובאמת שלא ברור לו איזה כוח עליון מסתורי גרם לו לשלוח להן את קורות  חייו.

אז כן, המהירות מן השטן ולפעמים בחיפוש עבודה הכמות גוברת על האיכות וזה כמובן לא ממש מצליח לשפר את השורה התחתונה, מה שעוד יותר מחמיר את תחושת התסכול...

בקיצור חברים, לפני שהאצבע שלכם לוחצת על ההדק של העכבר, חכו רגע: ספרו 3, 4, 5 וחצי ורק אז שגרו:

1. כתובת מייל- בזמנים שלא קשורים לחיפוש עבודה, שמה של כתובת המייל שלכם יכול להיות מתחכם, חמוד, טיפשי או אפילו לא שלכם (אלא של אישתכם), אבל כשאתם מחפשים עבודה כדאי לוודא או להקים תיבת מייל ייעודית ששמה הוא השם שלכם הפשוט והאמיתי. ללא התחכמויות או תוספות. אה ו... משה... מאוד מוזר יהיה לקבל את קורות החיים שלך ממישהי ששמה רבקה... גם אם זו אשתך האהובה ואתם חולקים הכל.

2. נושא- זה לא המקום לעגל פינות... לא לשלוח מייל ללא מילוי שורת הנושא. מה לכתוב שם? לפחות את שם המשרה ומספרה, בדיוק כפי שהיא פורסמה. 

3. טקסט כלשהו- כן, תשכחו מלשלוח מייל ריק בבקשה, כזה שמצורף אליו קובץ ללא איזושהי הקדמה. זה פשוט נראה לא טוב.
איך כותבים? 
הכוונה לא לכתוב עכשיו מכתב שלם ארוך ומעייף, ובטח שלא להשתמש בתוכן קבוע שאמור להתאים לכל סוג של נמען. שמרו על עקרון ה- KISS (המושג היה בשימוש בשנות ה- 60 בצבא האמריקאי ומשמעותו שמערכות עובדות טוב יותר כשהן פשוטות מאשר כשהן מסובכות. במילים אחרות: Keep It Simple, Stupid, אבל אנחנו נעדן את זה קצת ל Keep It Short and Simple).
מה כותבים? 
את כל מה שצריך וחשוב לציין: סיבת הפניה, איך הגעתם למשרה, למה אתם חושבים שאתם מתאימים?
וגם:

4. שם נמען- כן, כן, אין כמו פניה אישית. אם אתם יודעים את שם הנמען, ציינו אותו בבקשה!

5. קובץ קורות חיים מותאם מטרה- למי שעדיין לא עושה זאת- כן, אין ברירה- חייבים לוודא לפני השליחה שקורות החיים מותאמים לדרישות המשרה!

5.5. "והפעם עם הקובץ"- אופס, שוב התפלק לו אימייל לפני שצירפתם קובץ... זו לא טעות נוראית ובטח שלא טרגדיה, אבל, עדיף שלא יקרה. בסדר?

*** בחיפוש עבודה מעורבים אלף ואחד משתנים- כאלה שהם חשובים וקריטיים וכאלה שהם פרטים קטנים ולכאורה שוליים, אבל שיש מי ששם לב אליהם. בפגישת היעוץ לחיפוש עבודה, אנחנו מתייחסים לכולם- כולל לכאלה שיפתיעו אתכם ובטוח שישפרו את המודעות שלכם וכך גם את התוצאות: 
צרו קשר לקבלת פרטים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: שדרוג קורות חיים, הכנה לראיונות עבודה, שיטות חיפוש יצירתיות, שימוש מתקדם ובניית פרופיל מרשים בלינקדאין, טיפים לחיפוש עבודה רוחבי ועם זאת יעיל ככל האפשר ועוד ועוד...:
054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com

Google+

יום ראשון, 22 בדצמבר 2013

לא זומנתם לראיון שני? חבל! בפעם הבאה המנעו מ 3 הטעויות האלה

יש מקרים שבהם אתם יוצאים באופוריה מראיון עבודה. הם לא שכיחים יותר מידי, המקרים האלה... אבל בכל זאת, מידי פעם אפשר לחוות רגעים נדירים שכאלה.

אממה, אופוריה לחוד ומציאות לחוד, כי באופן אירוני למדי לא מעט פעמים האינטואיציות מטעות אותנו וההמתנה לטלפון שיזמין אותנו לראיון שני מתארכת. מתארכת עד כדי כך שאינה מסתיימת לעולם.
"איך זה יכול להיות!?" אנחנו תוהים לעצמינו! "אני עד כדי כך לא מודע ומנותק מהמציאות שאני יוצא בהתלהבות מראיון ובטוח שהתפקיד הזה כבר ביד שלי בעוד שהם, לעומת זאת, בכלל לא בענין?".

כן... זוהי האכזבה מהסוג המתסכל ביותר כי הנפילה פשוט גדולה יותר ולא רק זה, כי אם הנפילה הזו מתחילה להנביט לא רק יאוש, אלא גם ניצן של תחושה חדשה... של חוסר ביטחון בעצמנו, בלבול ומסקנה שאולי...אולי אנחנו כבר לא מצליחים יותר לקרוא את התמונה באופן הנכון...

אז הנה אנחנו כאן, בכדי לעשות קצת סדר בעניינים ולהעלות 3 סוגי טעויות שמועמדים רבים עושים בראיונות עבודה, טעויות שעולות להם במחיר פספוס התפקיד:

1. למה לא אמרת לי שאחותך יפה ממך?
השיר הזה קפץ לי בדיוק עכשיו לראש ולא במקרה, כי הטעות הראשונה שמועמדים עושים היא שהרזומה יפה מהם... כן... קורות החיים אולי משודרגים ומשוכתבים, אבל בראיון המועמד מעביר מסרים אחרים שלא עולים בקנה אחד עם קורות החיים. במילים אחרות- הרזומה שלכם לא משקף אתכם נכון. אולי הוא לא ברור מספיק, אולי אתם מעבירים בו מסרים שאתם לא מודעים להם, או מבלבלים מידי. בקיצור- המעסיק רוצה לגייס את הרזומה שלכם (אחרת לא היה מזמן אתכם לראיון), אבל לא אתכם.

2. תזכירו לי...?
טוב, זה כבר די מעליב כי כנראה שדקה אחרי שיצאתם מהראיון כבר נשכחתם מלב. למה אני מתכוונת? לזה שלא השארתם שום חותם. פשוט יצאתם פרווה. לא לפה ולא לשם. לא נוראיים, אבל גם לא מלהיבים. בינוניים. טפלון... שום דבר לא נדבק. הסברתי את עצמי מספיק? נראה לי שכן... בקיצור- באמת שלא עשיתם איזושהי טעות פנומנאלית, מצד שני גם לא עשיתם את מה שצריך לעשות וקשור ישירות לנקודה הבאה:

3. ככה לא בונים חומה!
בעצם... לבנות חומה = להגן ובדיוק כמו במשחק כדורגל, או כדורסל- כדי לנצח לא מספיק רק להגן. צריך גם להתקיף... אז תגידו חברים... בראיון ההוא, התקפתם? או שרק הגנתם, הסברתם, הצטדקתם, תירצתם? 
לא... אם לא התקפתם אז כנראה שפשוט לא מכרתם מספיק טוב... או נכון יותר- לא מכרתם בכלל! וראיון עבודה היא פגישת מכירה לכל הדעות (אגב, זו מכירה הדדית).
חוששים שאתם לא אנשי מכירות כאלה מוצלחים? לגיטימי ולא מפתיע, אבל זה לא תירוץ... לא חייבים להיוולד אנשי מכירות בדם, אפשר ללמוד את זה, אפשר להתאמן. אה, ואל תשכחו... זה לא קל לאף אחד, אני מכירה סמנ"כלי מכירות שהם "שאקלים" בכל קנה מידה אפשרי ושיכולים למכור מוצרים במיליוני דולרים, אבל את עצמם - לא. שוב, זה בסך הכל עניין של STATE OF MIND... מודעות, בניית מסרים נכונה ותרגול...

אז... קראו, חשבו, הפנימו, יישמו ו...בהצלחה לפעם הבאה... :)

** רוצים להתאמן לקראת ראיון העבודה הבא שלכם? רוצים ללמוד איך למכור טוב יותר, איך להשאיר חותם ואיך להרשים לפחות כמו קורות החיים המשודרגים שלכם?
זה הזמן לתאם פגישת הכנה לראיון עבודה: 054-7380310, maya.bouhnik@gmail.com

Google+

יום ראשון, 15 בדצמבר 2013

מחפשים עבודה? 4 מלכודות שפשוט מבזבזות לכם זמן יקר!

אין מי שלא יודע עדיין שלחפש עבודה זו עבודה שלוקחת זמן ודורשת השקעת אנרגיות אינסופית.
אין מחפש עבודה ותיק שאינו קם בבוקר, מתיישב מול מסך המחשב וחושב לעצמו את המחשבה המייסרת והמתסכלת "אלוהים! כמה אפשר?? שוב האתר הזה? שוב לשלוח קורות חיים? אוף, מתי זה יגמר כבר?!".

התסכול שבחיפוש עבודה מתמשך מובן וברור, זה לא נעים ולא כיף וכשהדברים לא מתקדמים כמו שחשבתם, לחגיגה מצטרפים גם תחושות של יאוש והרמת ידיים. 

אז נכון... זה בהחלט מצב לא סימפטי ולא קל וכן, יש מצבים שבהם החיפוש מתארך בגלל סיבות אובייקטיביות שאינן קשורות למחפש העבודה עצמו, אבל, לא נעים להודות- יש מצבים אחרים שבהם דווקא מחפש העבודה הוא זה שמבזבז לעצמו זמן יקר במו ידיו מבלי להיות מודע לכך, רק בגלל הרגלים לא נכונים, אמונות מוטעות והתנהלות שגויה.

כן, יש לא מעט בזבזני זמן שכל מחפש עבודה עלול להתקל בהם. השאלה היא איך הוא יגיב ואיך יתנהל- יפול במלכודת הזמן או שיעקוף אותה באלגנטיות?

הנה 4 מלכודות שמבזבזות לכם זמן יקר:

1. הסיפור שאינו נגמר:
המלכודת הזו מסוכנת למדי ורבים נופלים לתוכה. הכוונה לכתיבה של קורות חיים וכתיבה של עוד גרסא ועוד אחת ועוד אחת... לפגישות היעוץ לחיפוש עבודה אני כבר מזמן מנחה להביא את כל (!) הגרסאות של קורות החיים שיש למחפש העבודה וכשאני אומרת "כל" אני כבר מוכנה וערוכה לעיין בערימות של גרסאות. לא פעם ולא פעמיים פגשתי מחפשי עבודה שהביאו 5-6 ואפילו 10 גרסאות. גרסא כזו וגרסא אחרת, גרסא בעברית ואחת באנגלית, גרסא מקוצרת ואחת ארוכה יותר ו... נו, כבר הבנתם את הכוונה. אם זה היה טפט, יכולנו לכסות כמעט קיר שלם בקורות חיים.
אני מבינה מאיפה זה נובע... מההרגשה ששום גרסה היא לא ממש זה... תחושה של ספק, חוסר ביטחון... כל אלה גורמים לכם לכתוב ולמחוק, לשנות ולהוסיף וברוב הפעמים עדיין לא להיות בטוחים.
הבעיה היא כמובן ברורה- שעות שמבוזבזות על כתיבת קורות חיים בצירוף עם עוד לא מעט שעות שמבוזבזות על ההחלטה איזה גרסא לבחור לפני כל שליחה למשרה.

2. להיות או לא להיות- זו השאלה:
זו מלכודת לא פחות בעייתית מהקודמת, כזו שבמקום להניע אתכם לפעולה עושה בדיוק להיפך- מקפיאה אתכם במקום ותוקעת אתכם במקום לקדם.
מהי המלכודת הזו? נקרא לה מלכודת ההתלבטות הפילוסופית והיא הולכת ככה- להתחיל לחפש עבודה עכשיו או שלא? זה זמן טוב לחפש עבודה בקיץ, או שלא? מישהו בכלל עובד בחג ומסנן קורות חיים, או שלא? ללכת לראיון הזה, או שלא כדאי? לפנות לחברות השמה, או שלא יוצא מזה כלום לאף אחד? איזה גרסת קורות חיים לשלוח? לחפש בכיוון הזה, או ההוא?

3. כל הביצים בסל אחד:
כל יועץ פיננסי יציע לכם לא להשקיע את כל החסכונות באפיק השקעה אחד. בחיפוש עבודה החסכונות הם הזמן שלכם ואפיק ההשקעה הוא דרך החיפוש. מלכודת ידועה שסופה חיפוש עבודה ארוך ומייגע הוא חיפוש עבודה שמתמקד באפיק חיפוש אחד, לדוגמא- באתר דרושים אחד. 

4. קודם זה ורק אחר כך ההוא:
מבולבלים מהכותרת? גם אני... אבל הכוונה ליצירת סדר עדיפויות- plan A, plan B, plan C... ובמילים אחרות: זה טוב מאוד שתהיה לכם תוכנית גיבוי. זה מצויין לבנות אסטרטגיית חיפוש, וזה נכון ליצור רשימה על פי סדר עדיפויות- אבל זה לא נכון לבנות על פי זה את כל תהליך חיפוש העבודה...
תהליך החיפוש הוא תהליך ארוך גם ככה. אם תחפשו קודם את התפקיד האידאלי ואחרי חודשיים (כי לא הלך), תפקיד קצת פחות אידאלי ואחרי חודשיים נוספים את מה שבתחתית סדר העדיפויות שלכם, בזבזתם לעצמכם חצי שנה לשווא. אם החלטתם לחפש עבודה רק ברדיוס של 20 ק"מ מהבית ואחרי שלושה חודשים הבנתם שזה לא מתקדם ושאין באזור הזה מספיק עבודה- בזבזתם שלושה חודשים סתם... אם תכננתם לבקש שכר כלשהו ולא זזתם מהמספר שיש לכם בראש במשך חצי שנה, ואחרי זה בלית ברירה הורדתם את הרף, שוב... בזבזתם זמן יקר ובטח גם כמה משרות נחמדות בדרך.

מסקנות?
1. לא סגורים על קורות החיים שלכם? לכו להתייעץ עם מומחה (כן, זה ממש לא פוליטיקלי קורקט שאני אכתוב את זה, אבל זה מה יש- אם אתם לא בטוחים שקורות החיים שלכם טובים, אם אתם משנים בלי סוף ועדיין סקפטיים- השתמשו בשירות שדרוג קורות חיים. כן, זה עולה כסף, אבל מצד שני זה גם יחסוך הרבה זמן בעתיד וזמן זה כסף... אה, ועוד דבר- עדיף שלא להשתמש בשירות שכותב עבורכם את קורות החיים ושולח לכם מוכן לאחר שיחת טלפון. מה כן עדיף? שירות שמלמד אתכם איך כותבים קורות חיים, שמנחה אתכם איך עושים את זה לבד, למה לשים לב, איזה רושם יוצר כל פרט- תוכלו להיעזר בידע הזה בכל פעם בעתיד שתחפשו שוב עבודה ואנחנו כבר יודעים שאין שום עבודה היום שהיא עד הפנסיה...).
2. מה עושים במקום להתלבט ולתהות ולהתחבט? פשוט עושים! קופצים למים, מנסים.
3. לא מחפשים עבודה רק באתרי דרושים (כל המתחרים שלכם על אותן המשרות נמצאים שם יחד איתכם...), אלא מפזרים את הזמן היקר על כמה שיותר אפיקי השקעה. ב-מ-ק-ב-י-ל!
4. עיקרון המקבילות תקף גם כאן: מחפשים את plan A, B וגם C במקביל! כן, כן.. למה לבזבז זמן ולהתחרט בדיעבד? עדיף מראש לפזר את האנרגיה על איזורי עבודה שונים, להתראיין למשרות מעניינות למרות שהשכר הוא לא מה שחלמתם עליו ובקיצור להגיע כבר עכשיו לנקודה שבה אתם עשויים למצוא את עצמכם בכל מקרה בעוד חצי שנה, אבל היי... לפחות חסכתם לעצמכם את חצי השנה הזו וזמן זה... נו... אתם כבר יודעים בעצמכם... ;)

**רוצים גם לחסוך זמן? צרו קשר לקבלת פרטים בנוגע לפגישת היעוץ לחיפוש עבודה:
054-7380310
או
maya.bouhnik@gmail.com

Google+

יום ראשון, 8 בדצמבר 2013

רוצים להצליח בחיפוש עבודה ובקריירה? אתם צריכים רק דבר אחד וזה לא מה שאתם חושבים!

אף אחד לא מושלם בכל התחומים, צריך להודות באמת...
וכך... בדיוק כמו שהצד ההומאני שלי מפותח והמילים זורמות ממני כמו מעיין המתפרץ מבין הסלעים (בכתב או בעל פה, זה ממש לא משנה), כך המתמטיקה היא עבורי בדיוק להיפך. במילים אחרות: מטרד. 
כן... כל אחד והחוזקות שלו, אבל הבעיה היא שבחיים אנחנו לא יכולים שלא להתנגש מידי פעם בתחומים החלשים שלנו.

הנה, קחו אותי בתור דוגמא ואת ההתנגשות הבלתי נמנעת ביני לבין התחום הלא אהוב עלי- מתמטיקה- בתקופת לימודיי בתיכון. אז כן, למרות שתלמידה חרשנית בהחלט הייתי (נו, מה לעשות?), מתמטיקה היתה מסוגלת להלבין את שיערי עוד לפני שמלאו לי 18 שנים- תופעה באמת לא הגיונית משום בחינה.
זה בדיוק היה המצב עד שהגיעה לחיי מורה שלעולם לא אשכח- מורה ותיקה למקצועות ההנדסה והמתמטיקה שלימדה בשיטת הוראה בהחלט חדשנית לאותן השנים...:  במקום ללמד נוסחאות בעל פה, כמו רוב המורים, היא לימדה אותן יחד עם ההגיון שמאחוריהן... הלוגיקה. כן, פתאום כשהבנתם בדיוק את הנוסחה עצמה, כל השאר נהיה הרבה יותר מובן וקל.
ולא רק זה, מפאת נסיונה רב השנים ולמרות הגישה המתקדמת יחסית, אהבה אותה המורה לתרגל- ממש כמו פעם, שוב ושוב ושוב. משהו שנשמע בערך כך : "פתחו בבקשה ספרים... לשיעורי הבית, עד השיעור הבא מחרתיים תפתרו בבקשה את כל התרגילים בין העמודים 34 ל.... 45. לא, לא..התבלבלתי- בין 34 ל...63 ותפסיקו להתלונן! בסוף תודו לי...!".

במילים אחרות- ההסבר המעמיק של הלוגיקה בשילוב עם התרגול האינסופי היו הנוסחה האישית שלה ללמד בהצלחה גם תלמידים שמעדיפים לכתוב 20 חיבורים שלמים על פני פתירת תרגיל אחד במתמטיקה.

נזכרתי במורתי משכבר הימים ממש היום כשקראתי את דבריה של הפסיכולוגית אנג'לה לי דאקוורת' שהופיעה בטד לאחרונה. והיא אמרה כך: "בעוד שהאינטליגנציה משפיעה, רמת ה IQ היא לא הגורם שמנבא הכי טוב הצלחה בחיים".

אז מהו סוד ההצלחה? 
- אריסטו ענה על זה כבר לפני 2000 שנים: "אנחנו מה שאנחנו עושים שוב ושוב!".
- הפסיכולוגית אנג'לה לי דאקוורת' קראה לזה נחישות.
- החוקר המוביל היום בתחום המצויינות אנדרס אריקסון טוען שכדי להצליח לא צריכים להיוולד מצליחנים או בעלי כישורים יוצאי דופן, הכל תלוי במשתנה אחד...: עד כמה אנחנו מוכנים לעבוד קשה על משהו בכדי שיצליח.
- והמורה הנחמדת שלי למתמטיקה קראה לזה "תפתרו את התרגילים מעמוד 34 עד ל 63"...

במילים אחרות: רוצים להצליח במשהו? השקיעו בו! חוקרים בתחום טוענים שנדרשות 10,000 שעות של אימונים לכל תחום מורכב שמנסים להצטיין בו. כן, כן... לא פחות מזה...!

אז מה אתם מחליטים? רוצים להצטיין במשהו? הנה 6 טיפים:
1. בחרו במשהו שאתם אוהבים. לתשוקה אמיתית יש אפקט רב על המוטיבציה.
2. יש לכם המון מטלות? תעשו קודם את הקשות (מסתבר שרובינו נוטים להתחיל בקלות דווקא ועד שמגיעים לקשות ולמסובכות כבר אין לנו אנרגיות).
3. התאמנו באופן קבוע! ולא יותר מ 90 דקות ברצף. כנראה שזה הזמן הרצוף המקסימלי שבו אנחנו מסוגלים באמת להתרכז במשהו.
4. הקיפו עצמכם במומחים בתחום ובקשו פידבקים קצרים וברורים.
5. קחו בין לבין הפסקות קצרות, בדיוק כמו במכון כושר כשאתם נחים בין סט לסט...
6. בנו לעצמכם שגרה קבועה של "אימונים" בימים קבועים ובשעות קבועות. זה יוריד מעצמכם את הלחץ בזמנים של בין האימונים.

ואיך זה קשור לחיפוש עבודה וקריירה? קיראו שוב את הטיפים (רובם מתאימים) וחישבו על שגרת החיפוש שלכם, וגם על מה שאתם עושים בכדי להפוך למצטיינים בתחומכם בקריירה, הוסיפו לבלילה נחישות, התמדה, חוסר ויתור (גם כשקשה) וקפיצה חזרה למים גם אחרי עלבון, אכזבה או כישלון והסיקו את המסקנות... :)

והנה עוד כמה טיפים:
- כל עוד שלא מוצאים עבודה צריך להמשיך ולחפש, כן, אין ברירה ואין הנחות- אי אפשר לוותר.
- מרחיבים את שיטות החיפוש ולא מסתפקים באותו אתר אחד של דרושים.
- מתאמנים לראיונות ושוב ושוב ושוב.
- הולכים לראיונות גם כשלא בטוחים שזה זה (כתבתי על זה כבר בעבר בהרחבה).
- לא מפסיקים ללמוד ולהרחיב ידע.
- שולחים מכתבי תודה לאחר ראיון ועושים פולו אפים עם חברות ההשמה.
- יוצאים מאזור הנוחות ועושים גם דברים שלא מתאימים לכם לאופי.
- לומדים למכור את עצמכם ומפסיקים להתבייש- ולא- יש הבדל גדול בין מכירה עצמית לבין שחצנות...
- קמים חזרה ומהר (!), גם לאחר שמקבלים "מכה".

שיהיה בהצלחה!

*** נמאס לכם מחיפוש העבודה? החיפוש תקוע? מתמשך? משהו לא זורם כמו שצריך? בקשו ממני פרטים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: בניית תוכנית חיפוש עבודה מסודרת ויעילה, טיפים מקוריים שהמתחרים שלכם לא מכירים למציאת משרות שלא מתפרסמות באתרי דרושים, שדרוג קורות חיים, הכנה לראיונות עבודה, בניית פרופיל מטופח ומרשים בלינקדאין ועוד ועוד: 054-7380310, maya.bouhnik@gmail.com

Google+

יום ראשון, 1 בדצמבר 2013

בחנו את קורות החיים שלכם: מה קודם למה, הנסיון או ההשכלה?

לענות על השאלה מה חשוב ממה - הנסיון או ההשכלה, זה קצת כמו לענות על מה קדם למה- התרנוגלת או הביצה? 

אבל לפני שננסה לענות על השאלה, הנה תרגיל "בחן את עצמך" קצר: הוציאו דפים בבקשה! לא, לא באמת... רק פיתחו את קובץ קורות החיים שלכם. עכשיו חפשו בבקשה את פיסקת ההשכלה. היכן היא מופיעה? בתחילת הרזומה? 
נו, טוב... אז כנראה שאצלכם הביצה קודמת לתרנגולת. 

בואו נחזור לנושא שעל הפרק- למה, בעצם, פיסקת ההשכלה שלכם נמצאת בתחילת קורות החיים? יש מצב שזה שם סתם במקרה? ואולי זה כי הורדתם פעם איזו תבנית של קורות חיים מהאינטרנט וככה זה היה מובנה שם? ואולי מיקמתם אותה במיקום הזה לפני שנים רבות, בפעם הראשונה שבה חיפשתם עבודה ומאז זה פשוט נשאר ככה?

כך או כך, הנה ההמלצה שלי- השכלה אמורה להופיע אחרי הנסיון התעסוקתי בקורות החיים, אלא אם כן, זה אחד מהמקרים הבאים:
-אתם בוגרים טריים חסרי נסיון.
-יש לכם השכלה יוצאת דופן מבחינת תארים או שלמדתם במוסדות להשכלה גבוהה בעלי מוניטין מדהים.
בכל מקרה אחר באמת שאין שום סיבה הגיונית לכך שההשכלה תופיע קודם. 

לא משוכנעים? לא אשאיר אתכם בלי כמה טיעונים טובים לצורך הבהרת הנושא:

1. כשחברה מגייסת עובד חדש לתפקיד הדורש נסיון, היא מגייסת אותו בזכות הנסיון שלו... במילים אחרות, היא מתעניינת בראש ובראשונה בתרנגולת ולא בביצה.
ובקיצור, הנסיון תמיד, אבל תמיד גובר על ההשכלה במידת החשיבות. זה לא אומר שלמעסיק לא משנה אם יש לכם השכלה או שלא- להיפך- מאוד מענין אותו אם יש לכם, ובמה ומאיפה בדיוק, אבל, אם נשים השכלה וניסיון על לשון המאזניים הצד של הנסיון בהכרח יהיה כבד יותר.

2. אם ההשכלה כזו חשובה למעסיק, הוא ידע איך למצוא אותה... כוונתי פשוטה: בואו ניקח דוגמא שונה לגמרי, למשל... איך בנוי הסופר השכונתי שלכם? היכן ממוקם החלב בסופר הזה? האם הוא ממש ליד הקופות בכניסה? לא. הוא בחלק הכי מרוחק מהכניסה.
האם זה מקרי? ממש לא...! חלב זה מוצר שכמעט כולם צורכים וכמעט כולם צריכים לקנות ובתדירות גבוהה. זו הסיבה שהוא ממוקם בסוף... אתם פיזית תחפשו אותו. ובדרך כמובן, תעברו ליד הסוכריות והביסלי והבאגטים וכל שאר הדברים שת'כלס, אתם יכולים לחיות בכיף בלעדיהם, אבל המראה שלהם יגרום לכם לקנות, גם אם בכלל לא תכננתם.
זו גם הסיבה לכך שההשכלה שלכם (שדי ברור שהמעסיק יחפש באופן אקטיבי) יכולה בכיף לנדוד לצד הדרומי של קורות החיים שלכם. מי שמעונין, ידע לגרור את עיניו כלפי מטה עד להשכלה. ובדרך נגרום לו להעיף מבט גם על ה"ביסלי והסוכריות" שברזומה שלכם... ;)

3. כשאתם מעבירים את ההשכלה לסוף קורות החיים, אתם מפנים מקום נוסף בתחילתם לחומר הטוב... לנסיון. כן... יש לכם עכשיו עוד לפחות פיסקה אחת של תוכן (בנוגע לנסיון) שיכולה להכנס לעמוד הראשון של קורות החיים שלכם (ולא נכנס עכשיו לנושא הטענה המטעה שחייבים להגביל קורות חיים לעמוד אחד- כי לא... לא חייבים!).

4. לא כולנו בוגרי הרווארד, הטכניון ושכמותם. חלק ממחפשי העבודה בוגרי תארים של מכללות, חלקן טובות יותר וחלקן- פחות. חלקן בעלות מוניטין טוב, וחלקן - קצת פחות. אם למדתם בטכניון, יש מצב שכדאי לכם לציין זאת בתחילת הקו"ח, אבל אם לא... יכול להיות שעדיף שלא (ואני אומרת את זה בפה מלא: מעסיקים ממיינים קורות חיים גם על פי המוסד בהם למדו המועמדים. יש מוסדות שמקבלים ניקוד גבוה יותר ויש שפוסלים לגמרי את המועמד- אבל כמובן שאף אחד לא מדבר על זה ובטח שלא מודה בזה באופן ציבורי).

בקיצור חברים, לא יודעת מה אתכם, אבל אני חייבת לסיים כדי להספיק לסופר. החזיקו לי אצבעות שלא אפול במלכודת הביסלי-קרמבו-סופגניות...  :)

*** לכתוב קורות חיים טובים ויעילים זה בעצם לנסות להכנס לראש של אלה שקוראים אותם, להבין איך הוא עובד ולספק בהתאם את הסחורה. מכירים כבר את כל הסודות של מאחורי הקלעים של המעסיקים והמגייסים? אם לא... כנראה שפגישת יעוץ לחיפוש עבודה עשויה להועיל לכם.
צרו קשר לקבלת פרטים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: שדרוג קורות חיים, הכנה לראיונות עבודה, שיטות חיפוש יצירתיות, שימוש מתקדם ובניית פרופיל מרשים בלינקדאין, טיפים לעבודה עם חברות השמה ועוד ועוד...:
054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com

Google+

יום ראשון, 24 בנובמבר 2013

תגידו צ'יז! הסוד הקטן של התאמת קורות חיים למשרה

ביולי 2012 ערך ארגון בשם The Society of Human Resource Managers  מחקר בנוגע לשקרים בקורות חיים. 
בין היתר נמצאו התוצאות הבאות:

- 53% מקורות החיים כוללים סילופי מידע.
- 70% מהסטודנטים שהשתתפו במחקר הודו שהם מוכנים לשקר בקורות החיים בכדי להשיג עבודה.
- ב 46% מהשיחות עם הממליצים (לקבלה לעבודה או למוסד להשכלה גבוהה) מתגלה חוסר התאמה בין המידע שהמועמד מסר לבין מה שאמר עליו הממליץ.
- 78% מקורות החיים שנבדקו כללו מידע מטעה.
- 21% מקורות החיים מציינים תואר שלא באמת הושג.
- 33% מקורות החיים כוללים תיאורים לא נכונים תפקידים ומטלות שלכאורה בוצעו. 
- 27% מהמועמדים נותנים ממליצים בדויים.

אבל למה אני מפרטת לכם את כל זה?

בגלל שכבר נתקלתי במחפשי עבודה רבים שחושבים שהכוונה של ההמלצה להתאים קורות חיים למשרה היא בעצם הכוונה לשפצר את קורות החיים באופן שקרי. 
במילים אחרות: לשקר!
וזו הסיבה בדיוק (יחד עם, בואו נודה באמת, חוסר זמן או פשוט עצלנות) לכך שהם פשוט לא עושים את זה.
אז בואו נעשה רגע סדר בדברים:

1. מי שממליץ להתאים קורות חיים למשרה ממש לא מתכוון לכך שתשקרו חלילה!

2. כשאומרים "להתאים קורות חיים" לא מתכוונים בשום פנים ואופן ל:
- סילוף מידע
- הגזמות למיניהם
- ציון נסיון או השכלה כלשהם שבעצם אין לכם

3. עצלנות לא בבית ספרינו! וכדי להעלות את אחוז ההמרה בין מספר השליחות לכמות התגובות צריך להשקיע באיכות, אין ברירה.

4. במידה ואתם כן מבינים את כוונת המשורר ועד כמה חשוב להתאים קורות חיים למשרה, אבל פשוט לא יודעים איך לעשות את זה, הנה טיפ קטן השאול מתחום הצילום:

נניח שאתם מטיילים לכם בשדה יפה שמלא בפרחים, עצים, ואפילו בקתה קטנה מעץ יש שם. ונניח שמה שדווקא מושך את תשומת הלב שלכם הוא פרפר לבן גדול שמתיישב לו על פרח אדום ויפה. "נו, אני חייב לצלם את זה!" אתם חושבים לעצמכם... אתם מתקרבים אליו בזהירות, שולפים את המצלמה שלכם ו... מצלמים!
אבל, שניה לפני שתלחצו על הכפתור, אתם בוודאי תעשו עוד דבר אחד קטן: אתם תלחצו על כפתור הזום בכדי לחדד את התמונה ולשים את הדגש על הפרפר הזה. נכון?

במילים אחרות: אתם לא משנים שום דבר בנוף באופן מלאכותי, אתם רק שמים את הזום על הפרט שאתם רוצים להדגיש, כי אמנם כל הנוף בהחלט יפה ומרשים, אבל ספציפית בתמונה הזו אתם רוצים רק חלק מאוד מסויים מכל היופי הזה. 

זו בדיוק הכוונה ב"התאמת קורות חיים למשרה". הנוף הוא הקריירה שלנו, אבל המעסיק שפרסם את המשרה מתענין רק במה שחשוב ורלבנטי לו. זהו בדיוק החלק שאנחנו חייבים לשים עליו זום לפני שליחת קורות החיים. אבל מעבר לזום הזה שנעשה, לפני השליחה כדאי לנו גם לוודא שהבקתה הנחמדה הזו שנמצאת באזור לא גונבת בטעות את תשומת הלב של הצופה מהפרפר הלבן (היא אמנם מאוד יפה, אבל הצופה מת על פרפרים ולא על בקתות עץ) וגם, כמובן, לא לשכוח לוודא שאכן הצלחנו לתפוס בתמונה את כל הפרפר כולו ולא פיספסנו חצי מהכנף הימנית שלו שיצאה לנו בטעות מהפריים...

אז לפני שאתם שולחים קורות חיים: זום על הענין הרלבנטי לקורא, בדיקה שאין מסיחי דעת שיגרמו לו לפספס את העיקר ווידוא סופי שכל מה שחשוב לו מופיע שם.
Say Cheeeeese!

**יש לא מעט טריקים קטנים שאפשר להשתמש בהם בקלות בכתיבת קורות חיים ובהתאמתם למשרה כדי לדלג בקלילות מעל מוקשים ולשלוט על המסר שקורות החיים שלכם מעבירים מבלי חלילה לשקר. לקביעת פגישת יעוץ לשדרוג קורות חיים: 054-7380310, maya.bouhnik@gmail.com

Google+

יום ראשון, 17 בנובמבר 2013

חבר שלכם מקבל הצעות עבודה ממעסיקים בלינקדאין ואתם לא? קראו!

מידי פעם עולה בפגישות היעוץ לחיפוש עבודה אותה השאלה בשינוי אדרת. לעיתים היא נובעת מסקפטיות:
"יש שמועה שכזו שגורסת שגם כשלא מחפשים, אפשר לקבל הצעות עבודה ממעסיקים בלינקדאין. זה נכון? כי לי זה מעולם לא קרה..." ולעיתים היא נובעת מתוך תחושה עמוקה של קיפוח: "יש לי חבר עם רקע דומה לשלי. בכל שני וחמישי הוא מקבל הצעת עבודה ממגייס או הד-האנטר בלינקדאין ואני- לא. למה?!"

אז מה איתכם? כבר יצא לכם לקבל הצעות "מגונות" ממעסיקים בלינקדאין, או שמא גם אתם מקופחים וחושבים שזו אגדה אורבנית?

מכיוון שאני לא באמת יכולה לדעת מה עניתם לשאלות הללו, אני רק יכולה לנחש שרובכם עניתם ש"לא". האם זה אומר שמעסיקים ומגייסים לא מחפשים אקטיבית אחר מועמדים בלינקדאין? לא. זו ממש לא המסקנה. זה פשוט עדיין לא קרה לכם, וחבל כי בינינו, מי לא היה שמח לשמוע על תפקיד חדש, רלבנטי ומלהיב גם כשלא חושבים בכלל לחפש עבודה. הרי זה תמיד טוב להיות מעודכן, לא? על כמה וכמה אם אתם כן בתהליך של חיפוש עבודה. ואם היוזמה מגיעה דווקא מהצד של המגייס- עוד יותר טוב, נכון? 

אז למה זה עד היום לא קרה לכם? נו, תמיד יש סיבה הגיונית לכל דבר, נכון?
הסיבה פשוטה: חלק מהמגייסים (חברות השמה, רכזי גיוס, הד-האנטרים) הם בעלי פרופיל משודרג. פרופיל Recruiter, אבל, חלק מהם- לא ויש להם פרופיל רגיל (על כל ההגבלות המשתמעות מכך). בואו נתייחס בדיוק למגייסים הללו: איך כמחפשי עבודה נזכה לקבל מהם הודעות אישיות עם הצעות עבודה רלבנטיות? 

בשביל לענות על השאלה הזו צריך להבין עובדה בסיסית- מגייסים רבים עושים חתכים על מאגר הנתונים בלינקדאין במטרה למצוא מועמדים מתאימים. אבל- התוצאות שעולות להם קשורות באופן ישיר למבנה רשת הקשרים שלהם. במילים אחרות, מגייס אקראי שמבצע שליפה כלשהי על פי הגדרת משרה מסויימת יוכל לעיין ב 10 העמודים הראשונים של תוצאות החתך שביצע, כאשר התוצאות מסודרות על פי דרגת הקשר- קשר ישיר, שני (יש לכם קשר משותף שמחבר בינכם) או שלישי (יש לכם חבר של חבר משותף). גם לקבוצות משותפות יש השפעה- האם שניכם באותה קבוצה, או שאין בינכם שום קבוצה משותפת.

מסקנות?

1. הצטרפו לכמה שיותר קבוצות (אתם יכולים להצטרף ל 50 קבוצות ול 50 תתי קבוצות). אל תתקמצנו במספר הקבוצות שאתם חברים בהן ובחרו את התמהיל שלהן בקפידה רבה ומתוך מחשבה.

2. הוסיפו קשרים! הנה מסר לכל אלה שעדיין יש להם בעיה עם זה ומגבילים את רשת הקשרים שלהם רק למי שהם מכירים באמת- הבינו: אתם בכוח מנסים להישאר אי בודד בתוך ים של קשרים. מה יוצא לכם מלהיות חלק מרשת חברתית, אם אתם לא מנצלים את המימד החברתי שלה?
אם אתם מתחברים רק למי שאתם מכירים, אתם משתמשים בלינקדאין בתור ספר טלפונים, או בתור הגלגלת הזו שהשתמשו בה פעם של כרטיסי קשר. אם זו האסטרטגיה שלכם, הרי שהיא מפספסת את כל המטרה של LinkedIn שהיא: NETWORKING! בניה והרחבה של קשרים חדשים ולא רק תחזוקה של קשרים קיימים.

עם מי להתחבר? 
- עם מקצוענים מהענף שלכם.
- עם מי שיש להם ה-מ-ו-ן קשרים (יותר מ 500).
- וכמובן עם מגייסים, אנשי HR, הד-האנטרים, אנשי השמה.

בשורה התחתונה- ככל שיהיו לכם יותר קשרים, כך עולים הסיכויים שלכם לעלות בחתכים וככל שתעלו יותר בחתכים, כך עולה הסיכוי לקבל יותר הצעות חברות ופניות וכמובן גם הצעות עבודה ממגייסים.
אז, יאללה, לעבודה!

***רוצים עוד טיפים לחיפוש עבודה יעיל ונכון? החלטתם שהגיע הזמן להתחיל להשקיע בחיפוש העבודה שלכם? יופי! מוזמנים ליצור קשר לקבלת פרטים על פגישת היעוץ לחיפוש ומציאת עבודה (שדרוג קורות חיים, הכנה לראיונות, שימוש מתקדם בלינקדאין ושיטות חיפוש יצירתיות): 054-7380310, maya.bouhnik@gmail.com

יום ראשון, 10 בנובמבר 2013

אלכסון הוא אסון! 7 טיפים לחיפוש עבודה

זוכרים את התשדיר הזה של בטיחות בדרכים משנות ה- 80 המוקדמות- על כך שתמיד חובה לחצות במעבר חציה, ושאסור
לנסות לקצר ולעבור באלכסון כי... אלכסון הוא אסון? 
נסו להסביר את זה היום לילדים שקופצים לכביש כשראשם קבור במסך הסמארטפון שלהם... :)

אז אומנם לא בענין בטיחות בדרכים אנחנו כאן, כי אם בענין חיפוש עבודה, אבל, העיקרון הזה תקף גם תקף בהרבה תחומים אחרים בחיים לרבות בתהליך חיפוש העבודה.
במילים אחרות, בחיפוש עבודה- בדיוק כמו בכביש- אלכסון הוא אסון. כל נסיון להשתמש בקיצורי דרך למיניהם בחיפוש העבודה אינו מומלץ כלל ואינו תורם למציאת עבודה.

לאיזה קיצורים אני מתכוונת? לכל דבר שאתם עושים על הדרך מבלי באמת להשקיע בו מחשבה, לנסיונות למצוא את הדרך הקלה, לפעולות שמטרתן לחסוך בזמן... כל אלה יגרמו בדיוק להיפך- לחיפוש עבודה ארוך יותר מכיוון שהוא פשוט לא מתבצע נכון.
יש פתגם כל כך נכון שגורס: "אני עני מידי מכדי לקנות בזול". בדיוק כך בחיפוש עבודה... הניסיון לחסוך בזמן עלול להוביל ישירות לתוצאה ההפוכה של חיפוש עבודה מתמשך שלא רואים בו את הסוף.

אז מאיזה קיצורי דרך חובה להמנע בתהליך החיפוש ואיזה "חסכון" הוא בסופו של דבר דווקא בזבוז? הנה 7 אלכסונים מסוכנים:

1. תבניות מוכנות של קורות חיים שמורידים מהאינטרנט:
אתם בטח מכירים את האתרים האלה שאפשר להוריד מהם תבניות של קורות חיים. למה זה מסוכן? מארבע סיבות:
א. כמו בכל דבר, גם בקורות חיים יש אופנה. ברוב המקרים כשאתם מורידים תבנית מהאינטרנט אתם תקבלו תבנית ארכאית וממש לא "אופנתית" שכבר לא מתאימה למקובל היום מבחינה עיצובית- לא בפונט ולא במבנה.
ב. תבניות מסויימות לא נסרקות טוב בתוכנות סינון אוטומטיות, מה שמוריד את הסיכויים שתעלו בחתכים שמגייסים עושים על המאגר שלהם.
ג. כל מחפש עבודה וההיסטוריה שלו, כל מועמד והאתגר שניצב מולו. אין תבנית אחת שיכולה להתאים לכולם ולכל סוגי ההשתלשלויות התעסוקתיות.
ד. כשיש הרבה מועמדים על כל משרה, המטרה שלנו היא לבלוט... שקורות החיים שלנו יתפסו תשומת לב. זה בדיוק מה שלא תשיגו אם תורידו תבנית מוכנה מהאינטרנט שעוד אלפים כמוכם הורידו גם....

2. לתת את המושכות לאחרים:
זה נכון... כשאתם מחפשים עבודה תוך כדי עבודה, באמת שאתם קצרים בזמן. אבל, אם אתם רוצים שמשהו יקרה ושהדברים יתקדמו הפסיקו להאציל סמכויות לאחרים והתחילו להיות אחראיים לעצמכם. 
כן, לפנות לחברות השמה בתור עוד דרך חיפוש זה בסדר גמור, אבל לסמוך רק על חברת ההשמה שתמצא לכם עבודה- זו כבר טעות. כנ"ל לגבי חברים... יש לכם רשת יפה של קשרים? יופי! אבל, אל תסתמכו רק עליהם. יש להם עוד כמה דברים לעשות בחיים חוץ למעזור לכם למצוא עבודה...
בקיצור- כשאתם מחפשים עבודה, המושכות חייבות להיות בידיים שלכם!

3. לפרסם סטטוס "אני מחפש עבודה!" ברשתות חברתיות:
אני נשאלת לא מעט בנוגע לעניין הזה: "האם כדאי לפרסם סטטוס בלינקדאין או בפייסבוק לגבי היותי מחפש עבודה, או שזה נראה נואש". התשובה שלי היא כזו: אני לא חושבת שהמילה המתאימה כאן היא "נואשות". זה בסדר להיות אקטיביים בחיפוש העבודה שלכם ולעשות פעולות בכדי לנסות לקדם את זה, מצד שני, במקרה הזה, שוב, האקטיביות שלכם היא בעצם נסיון מוסווה להעביר את המושכות לאחרים.
האם פעולה כזו עשויה להועיל? לא בטוחה... אנשים נוהגים לסייע יותר כשמדובר בפניה אישית ולא במין "שלח לחמך על פני המים". מצד שני, כשיורים הרבה, בסוף אפשר גם לפגוע (אפילו בחושך), כך שיש סיכוי שמישהו יראה את הסטטוס שלכם ויגיב לכם.
אז מהי השורה התחתונה? לחשוב היטב לפני ביצוע הצעד ואפילו לבצע תחקיר קטן: חטטו קצת בלינקדאין למשל, וחפשו סטטוסים מעין אלה. כמה תגובות הם קיבלו? ממי? רלבנטיות או שסתם? הייתי גם שולחת הודעה ישירה לשניים שלושה מחפשי עבודה כאלה ובודקת אם יצא להם משהו חיובי מהעלאת סטטוס כזה.

4. להפיץ קורות חיים במנגנון הפצה אוטומטי:
בטח, זה חוסך המון זמן כשלוחצים על כפתור אחד וקורות החיים שלכם משוגרים לאלף ואחת חברות. אבל, האם זו הדרך הנכונה להתנהל בחיפוש עבודה? לא בטוח... לא הייתם רוצים לסנן בעצמכם? לא הייתם מעדיפים שתהיה לכם שליטה על מי וכמה קיבלו את קורות החיים שלכם? והאם זה בכלל יעיל לשלוח קורות חיים לחברת השמה דרך מנגנון אוטומטי כשברור לחברה הזו שיחד איתה בדיוק באותה השניה קיבלו את קורות החיים עוד 150 חברות השמה מתחרות אחרות? תנחשו לבד האם במצב כזה לחברה הזו יהיה חשק ואינטרס לפנות אליכם, או שלא כל כך...

5. לצפות שקובץ אחד של קורות חיים יתאים לכל משרה ולכל מעסיק באשר הוא:
אין לי הרבה מה להוסיף כאן, פרט לאנלוגיה פשוטה: הסיכוי שקובץ אחד של קורות חיים יתאים לכל משרה שהיא ולכל מעסיק באשר הוא, הוא בדיוק כמו הסיכוי שזוג מכנסיים אחד אקראי יתאים לכל אדם- גבר או אישה, בכל מידה ולכל סוגי מבני הגוף.

6. להשתמש בסוכנים חכמים:
זה בסדר לשלב בחיפוש העבודה שימוש באתרי דרושים, אבל, אם אתם סומכים רק על הסוכנים החכמים שיעשו עבורכם את העבודה, הרי ששוב המושכות אינן בידיים שלכם. אני נתקלת בלי סוף במחפשי עבודה שבנו לעצמם סוכן חכם בשנת תרפפ"ו עם תחילת החיפוש שלהם ועד היום הם סומכים עליו, למרות שמזמן כבר שינו את המיקוד שלהם. ואני נתקלת גם בהמון מחפשי עבודה שלא הגדירו מספיק טוב את הסוכן הכבר לא כזה חכם שלהם, מה שבוודאות גורם להם לפספס חלק גדול מהמשרות שעשויות להתאים להם.
אפשר להיעזר ב"סוכן חכם" רק במידה ואתם יודעים בדיוק מה אתם מחפשים ובתנאי ובניתם אותו הכי נכון ורחב שאפשר. אחרת, רוב הסיכויים שאתם מפספסים משרות מתאימות רק בגלל סינון לא נכון.

7. להיות "קורא קמצן":
הכוונה שלי כזו: אם אתם רוצים למצוא עבודה, אתם צריכים להיות מעודכנים. להיות עם היד על הדופק. איך עושים את זה בעידן האינטרנטי? קוראים ועוברים על כמה שיותר מידע, אתרים, חדשות, משרות ועדכונים מרשתות חברתיות. אי אפשר להיות באמת מעודכנים אם אתם מתקמצנים על הזמן שאתם משקיעים בחיטוטים ובקריאת מידע. מה זה אומר? לחפש רחב ככל האפשר תוך מעבר על כמה שיותר כמויות מידע ולא לנסות לעגל פינות. כל נסיון להגביל ולדלל ולקצר- כמוהו כפספוס של עוד משרה פוטנציאלית שפשוט אין לכם מושג שהיא קיימת רק בגלל שלא חיפשתם מספיק טוב.

***רוצים עוד טיפים לחיפוש עבודה יעיל ונכון? החלטתם שהגיע הזמן להתחיל להשקיע בחיפוש העבודה שלכם? יופי! מוזמנים ליצור קשר לקבלת פרטים על פגישת היעוץ לחיפוש ומציאת עבודה (שדרוג קורות חיים, הכנה לראיונות, שימוש מתקדם בלינקדאין ושיטות חיפוש יצירתיות): 054-7380310, maya.bouhnik@gmail.com

Google+

יום ראשון, 3 בנובמבר 2013

שועלים ותיקים בראיונות עבודה? 6 טיפים שיכולים להועיל אפילו לכם!

יש מחפשי עבודה מתחילים שכל טיפ הקשור לכתיבת קורות חיים ולהכנה לראיונות עשוי להועיל להם (אם זה המצב- חטטו כאן בבלוג ותמצאו מאות טיפים שעשויים לעניין אתכם) ויש, מנגד, מחפשי עבודה שאני מכנה "שועלים ותיקים"- כאלה שכבר עברו לפחות 4-5 סבבים של חיפוש עבודה במהלך הקריירה שלהם ושגם חוו חיפושי עבודה "קלאסיים": כוונתי לחיפוש עבודה שבו מזהים משרה רלבנטית ושולחים קורות חיים. חיפוש עבודה ללא שום ויטמין P שיקדם את העסק, ללא יותר מידי קשרים, ללא מזל יוצא דופן וגם ללא בוס לשעבר שעובר למקום עבודה אחר ומושך אתכם אחריו. במילים אחרות: חיפוש עבודה אמיתי ללא שום קיצורי דרך...

אם אתם שועלי חיפוש עבודה ותיקים שכאלה, ואפילו אם חיפשתם עבודה בפעם האחרונה לא לפני 10 אלא 4-5 שנים, החיפוש הנוכחי עלול להפתיע אתכם ולא במובן החיובי של המילה. כן... דברים שהלכו פעם חלק, עלולים שלא לזרום עכשיו. הסיבה היא ששוק העבודה, דרכי גיוס העובדים ובכלל כל הסצינה הזו של חיפוש העבודה השתנו.

בקיצור, וללא שהות נוספת- גם אם אתם "מומחים" בראיונות עבודה- וגם אם כבר עברתם עשרות כאלה במהלך חייכם המקצועיים, תמיד אפשר לעשות עוד קצת fine tuning בכדי להיות עוד יותר טובים. הנה 6 טיפים למתראיינים המתקדמים:

1. שלטו על מהלך העניינים בראיון כבר לפני הראיון!
נשמע מבלבל? נו, זה רק נשמע ככה, כי ההסבר פשוט- בכל ראיון ולכל מראיין יש שגרה קבועה ורשימת שאלות שחוזרות על עצמן.  אבל, בעוד שהמראיין בטח שלא ממציא רשימת שאלות חדשות בכל ראיון וראיון, הרי שבהכרח יש הבדלים כלשהם בין הראיונות שנובעים מההבדלים בין המועמדים עצמם- מהרזומה שלהם.
במילים אחרות- לתוכן בקורות החיים שלכם יש השפעה ישירה על מה שתישאלו בראיון העבודה. זו גם הסיבה לכך שהצלחה בראיון- כן או לא- לא קשורה רק למה שקורה במשרד מאחורי הדלת הסגורה בזמן הראיון, אלא גם למה שכתוב שחור על גבי לבן בקורות החיים. וכן, יש לא מעט מחפשי עבודה שפגשתי במהלך השנים לפגישת הכנה לראיון שהיה ברור שהסיבה לחוסר ההצלחה שלהם בראיונות קשורה ישירות דווקא לקורות החיים שלהם: למה שכתוב בהם או שחסר בהם, לחוסר התאמה בין התוכן הכתוב לנאמר בעל פה, לקורות חיים יפים יותר ממה שמתגלה בראיון, לפערים למיניהם, למסרים לא ברורים שהם מתכון לטעויות וכו' וכו'. במקרים הללו, מה שהוביל לצליחת ראיונות העבודה היו דווקא השינויים שעשינו בקורות החיים (ממש כמו ברפואה- טיפלנו במקור לבעיה ולא בסימפטום).
בשורה התחתונה- וודאו שבקורות החיים שלכם מופיע התוכן שעליו אתם רוצים להישאל בראיון.

2. נעלי המראיין נוחות יותר!
הטיפ הזה די פשוט: לפני כל ראיון קראו היטב את דרישות המשרה וצרו לעצמכם רשימה של תשובות לשאלה הבאה: מה המראיין מחפש ב-ד-י-ו-ק ומה הוא מצפה לשמוע? איזה תשובות ירשימו אותו ואיזה יקררו אותו? אם יש ספק- אין ספק- אם אתם מתלבטים אם להגיד משהו או שלא- כנראה שעדיף שלא... ואם יש דברים שברור לכם שאם אתם הייתם בנעלי המראיין, הייתם רוצים שהעובד הבא שלכם יגיד: מבחינת נסיון, כישורים או כל דבר אחר- אלה הדברים שאתם חייבים לציין במהלך הראיון.

3. מוקדם מידי זה גם לא טוב!
כולם יודעים שאסור לאחר לראיונות עבודה, אבל גם המקבילה ההפוכה לא רצויה- הגיעו בזמן ולא יותר מ 10 דקות לפני הזמן.

4. לפעמים התזמון הוא הכל!
אתם בטח מכירים את עצמכם הכי טוב... מתי אתם בשיאכם? בבוקר או בערב? נסו לתאם ראיונות בדיוק בתזמון הזה. ברוב המקרים, כדאי לתאם ראיונות על הבוקר- בזמן בו אתם הכי רעננים ולא עייפים, פחות עצבניים מכל מה שקרה במשך היום והבונוס- אתם לא צריכים להעביר יום שלם של מתחים בהמתנה לשעת הראיון היעודה... אתם מסיימים עם זה כבר על הבוקר!

5. הכר את מראיינך א'!
ככל שעובר הזמן, יותר ויותר עובדים מצטרפים ללינקדאין. למה שלא תציצו בפרופיל של המראיינים שלכם כבר לפני הראיון. ואם כל מי שאתם צופים בו יכול לראות שעשיתם את זה, בקשו להציץ דרך חבר ולא מתוך הפרופיל שלכם (או שתשנו זמנית את הגדרות הפרופיל שלכם בכדי להציץ לאחרים ולהשאר אנונימיים).

6. הכר את מראיינך ב'!
מי לא יודע שידע זה כוח? אם ככה, למה שלא תכירו עוד יותר טוב את המראיינים שלכם? למה שלא, למשל, תסתובבו באותם האתרים ברשת שהם מסתובבים בהם? לדוג'- אתרים המיועדים למראיינים טכנים או למגייסים ולמנהלי משאבי אנוש? יש לא מעט אתרים כאלה- גם ישראלים. הציצו בהם... למדו קצת על הצד השני של המתרס, שיטות שונות של ראיונות עבודה, איך מתרשמים נכון ממועמדים, למה צריך לשים לב... כל הטיפים האלה שמיועדים למראיינים שלכם, יכולים בוודאות לעניין גם אתכם ולהכין אתכם טוב יותר לראיון הבא! :)

*** גם אם אתם שועלים ותיקים בראיונות, ואפילו אם ראיינתם בעצמכם בעבר, לא כולם מודעים לרושם שיוצרים ולא תמיד בטוחים במאה אחוזים מה כדאי להגיד ואיך. רוצים פרטים על פגישת ההכנה לראיונות עבודה? רוצים להגיע מוכנים לראיון עבודה עבור תפקיד ספציפי שאתם פשוט חייבים לעבור בהצלחה? ואולי אתם בכלל צריכים לשנות משהו בקורות החיים?
לקבלת פרטים על פגישת היעוץ לחיפוש ומציאת עבודה, צרו קשר:
מאיה בוכניק: 054-7380310, maya.bouhnik@gmail.com


יום ראשון, 27 באוקטובר 2013

מה עושים כשעדיין לא יודעים מה רוצים לעשות כשנהיה גדולים?

מבולבלים מהכותרת הזו? גם אנחנו... :)

אתחיל בסיפור אישי: שנים שאהבתי אמנות- לצייר, להסתובב במוזיאונים ולבחון כל פרט ופרט (מקרוב וגם כמקובל- כמה צעדים מרחוק), לעיין בספרי אמנות, לקרוא על ההיסטוריה ומאחורי הקלעים של כל ציור וציור... באמת, אהבה אמיתית!
כל זה גרם לי לחשוב לעצמי "היי, אם אני כל כך אוהבת את זה, למה שאני לא אלך ואלמד את זה באופן מסודר?! איזה כיף זה יכול להיות לעבוד בגלריה לאמנות, למשל, ולהיות כל היום בסביבתם של ציורים ודברים יפים (שלא לדבר על הריח הממכר הזה של צבעי השמן מעורבבים בשמן פשתן...)."

וכיוון שאשת מעשה אנוכי- חשבתי ועשיתי!

בזריזות אצתי רצתי למשרדי אוניברסיטת תל אביב (לא באמת... וירטואלית כמובן... למי יש כוח לרוץ על אמת?!) ונרשמתי ללימודי תואר שני בתולדות האמנות. "נו!" חשבתי לעצמי "שתתחיל כבר שנת הלימודים...! אני עומדת להנות מזה כל כך!!!".
המממ... אז זהו... שלא.
כבר בשיעורים הראשונים קיבלנו ערימות של קריאה. שלא לדבר על קורס אמנות ימי הביניים שבו כבר בשיעור הראשון נתבקשנו לקרוא לקראת השיעור השני את רוב ספר הברית החדשה (!). וכך, ככל שעברו הימים, כל המטלות האלה והחובות, הריצות לספריות והעבודות הובילו אותי להבנה הלא ממש נעימה: התחביב הכה אהוב שלי הפך מאהבה ל...מטלה. מהנאה לסוג של חובה ובואו נודה באמת- מי אוהב מטלות וחובות? 
כן... מה שעד אז עשיתי בחפץ לב, מתוך עניין וכיף, הפך למשהו שחייבים לעשות תוך לו"ז מסויים ומגבלות וזה כבר לא היה כזה כיף יותר.
בשורה התחתונה? הפסקתי את הלימודים אחרי סמסטר אחד. פשוט כאב לי הלב לאבד תחביב אהוב ולא רציתי להפסיק לאהוב משהו שבמשך שנים מאוד אהבתי והסב לי שעות של הנאה.
אז למי שמתעניין- כן, ריח שמן הפשתן שוב עושה לי את זה וללכת למוזיאון לראות תערוכה חדשה משמח אותי כל פעם מחדש- הצלתי את האהבה הישנה, כי היא שוב חזרה להיות בחירה ולא חובה.

ולמה אני מספרת לכם את כל זה?
מהסיבה הפשוטה שאני פוגשת בלי סוף מחפשי עבודה שלא יודעים מה הם מחפשים. אנשים בוגרים שעדיין לא יודעים מה הם רוצים לעשות כשיהיו גדולים (והבעיה היא שהם כבר מזמן כאלה...), כאלה שרק סיימו את הלימודים ובאמת שאין להם שמץ מה אמור להיות השלב הבא וגם כאלה שעד היום היתה להם תוכנית מסודרת של מה הם רוצים לעשות ופתאום כבר לא בא להם על זה ורוצים לשנות, ובאופן כללי אנשים שלא יודעים מה עושה להם את זה והיכן עשויה להתחבא התשוקה המקצועית שלהם.

כמובן שמצב כזה הוא מצב מבלבל מאין כמוהו... איך מחפשים עבודה אם לא יודעים מה לחפש? איך מוצאים כשלא יודעים מה אוהבים לעשות?

אם גם אתם מבולבלים, הנה ההמלצה שלי: אל תנסו בכוח למצוא את הדבר החמקמק הזה שנקרא לו "תשוקה מקצועית". אל תשבו שעות בהתלבטויות לגבי מה יעשה לכם את זה ואיזה תפקיד יהיה לכם הכי מתאים וכייפי מהסיבות הפשוטות האלה:

1. לרובינו פשוט אין דבר כזה- תשוקה מקצועית. אולי כשהיינו ילדים ידענו בוודאות מה אנחנו רוצים להיות, אבל זה נבע דווקא מתמימות ומחוסר ידיעה מאשר מהבנה אמיתית והיכרות עצמית. מישהו חכם אמר פעם שככל שאנחנו יודעים יותר- כך אנחנו יודעים כמה אנחנו לא יודעים... וזה בדיוק זה. ואגב, אנחנו גם משתנים עם השנים ומה שאהבנו פעם, לא בטוח שנמשיך לאהוב גם עכשיו.

2. מה שכייפי ונעים, מה שעושים בתור תחביב, מה שעל פניו נראה לכם שאתם אוהבים לעשות- יכול להפוך מהר מאוד להיות משהו שונה לגמרי כשהוא נהפך לעבודה שלכם או לכל סוג אחר של "חובה" (בדיוק מה שקרה לי עם האמנות). 

3. ההתלבטות הזו, ההפיכה החוזרת ונשנית בשאלה הזו "מה אני אוהב" / "מה אני רוצה לעשות?" / "מה עושה לי את זה?" לא מובילה לשום מקום פרט לעמידה במקום. לקיפאון. לחוסר התקדמות. לחוסר עשיה. וכמובן שגם לעוד בלבול, תהיה ותסכול.

4. כמעט בכל תפקיד שעושים אפשר למצוא רגעים של אושר. בכל מקצוע יש גם קשה ופחות טוב ובמקביל גם נעים ומספק ומאתגר וכייפי. לפעמים אלה דברים שידעתם אותם מראש, אבל לפעמים אתם עשויים לגלות אותם רק תוך כדי זרימה והתנסות.

5. הבינו שגם כשחושבים שיודעים היטב מה רוצים לעשות, זוהי רק מחצית הבעיה. המחצית השניה היא שהרצוי גם יהיה מצוי... ואם הוא לא, אז מה עוזר לנו שאנחנו יודעים מה אנחנו מחפשים? ולכן, החיפוש צריך להתמקד קודם כל בחיתוך שבין המצוי לרצוי.

6. אצל רבים, מציאת "תפקיד חייהם" קרתה להם לא מתוך תכנון וידיעה מראש, אלא מתוך מזל... להיות בזמן הנכון במקום הנכון, לנסות, לבדוק ולנצל הזדמנות לא צפויה (חטטו קצת ברשת על סטיב ג'ובס, למשל, וקיראו כיצד הוא הגיע למה שהגיע... המעצמה הזו ששמה Apple צמחה בדיוק כך- מתוך זיהוי הזדמנות כשאדון ג'ובס דווקא היה עמוק בתוך תחום אחר לגמרי שמשך אותו- מיסטיקה).

 בקיצור חברים, הנה טיפ לסיכום: אם אינכם מוצאים את עצמכם מבחינה מקצועית, אם אתם לא יודעים מה מושך אתכם, תנסו! שמרו על ראש פתוח, היו פתוחים להזדמנויות, חטטו, חקרו, הרשמו לקורס, התנדבו לבצע מטלה שלא קשורה לתפקיד שלכם בעבודה, התראיינו, בררו, אספו מידע, דברו עם אנשים בעלי מקצועות שונים ובשורה התחתונה- תעשו! אל תחכו לרוח השכינה שתשרה עליכם ותביא איתה גילוי עצמי מהפכני. אל תצפו שההבנה תדפוק לכם בדלת בעוד אתם יושבים ומתחבטים ומתלבטים ומהססים. זה לא יקרה!

ולסיום, אל תשכחו...עם האוכל- בא התיאבון. מה זה אומר? שלפעמים בחיים יש הפתעות וגם שאפשר ללמוד לאהוב דברים... כן, גם כאלה שמלכתחילה אתם דווקא חושבים שאתם לא ובעיקר דברים שלא ידעתם שאתם טובים בהם ושתוך כדי עשיה אתם מגלים שכן! הצלחות מובילות לסיפוק וסיפוק הופך לאט לאט לאהבה...
אז, בהצלחה :)!

*אם יש לכם תהיות והתלבטויות בנוגע לצעד המקצועי הבא שלכם או לחילופין, אם אתם עובדים המחפשים עבודה ומתקשים בכך- צרו קשר: בפגישת היעוץ לחיפוש עבודה ותכנון קריירה אנחנו מתמקדים במצב התעסוקתי הספציפי שבו אתם נמצאים כרגע ומוצאים פתרונות לאתגרים שאתם מתמודדים איתם לא כל כך בהצלחה...
צרו קשר לקבלת פרטים על פגישת היעוץ (תכנון הצעד הבא, שדרוג קורות חיים, שימוש מתקדם בלינקדאין, שיטות חיפוש יצירתיות, מיתוג נכון ברשת, הכנה לראיונות עבודה): 054-7380310 או maya.bouhnik@gmail.com .


Google+

יום ראשון, 20 באוקטובר 2013

מגה פוסט! 19 סיבות לתגובה "תודה, אבל החלטנו להתקדם עם מועמד אחר"

אתם כבר בטח מכירים היטב את התחושה הזו של לצאת מראיון עבודה (ממש כמו ממבחן חשוב באוניברסיטה), להתחיל לשחזר מה קרה שם בעצם ו...להתחרט. להתחרט על איך שעניתם לשאלה מסויימת, לא להבין איך הפרט ההוא פרח לכם מהזיכרון, להבין שיש דרך הרבה יותר פשוטה מזו שנתתם לפתור את התרגיל שנתנו לכם במבחן ולהתאכזב מעצמכם בגלל ששוב נפלתם בשאלה המעצבנת ההיא עם איזו תשובה לא ברורה ולא מרשימה.

נו טוב, זה קורה.

מצד שני במקרים שכאלה אתם לפחות מודעים למה שעשיתם לא בסדר ולמה בסופו של דבר קיבלתם תשובה שלילית. המקרים הגרועים יותר הם דווקא לצאת מראיון בתחושת אופוריה של "באתי, ראיתי, כבשתי" ולמרות הכל לקבל תשובה שלילית. כן, כן... בשני המקרים זו אותה תשובה, אבל במקרה השני היא כואבת הרבה יותר.

אז למה זה קרה לכם שוב? למה עוד תשובה שלילית לאוסף? נו, טוב ששאלתם... הנה 19 סיבות:

1. לא דייקתם- אל תאחרו לראיונות עבודה. אל תתנו למראיין לחכות לכם, זה מעיד על זלזול. מצד שני גם אל תגזימו ותגיעו לראיון רבע שעה מוקדם מידי. למה? כי זה מלחיץ את המראיין שעכשיו יודע שאתם יושבים שם בלובי וכבר מחכים לו בעוד שהוא עדיין באמצע משהו אחר.
הפתרון: יוצאים בזמן, מתכננים מראש, אם קרה משהו לא מתוכנן ואתם עומדים לאחר- מתקשרים ומודיעים ואם לחילופין הקדמתם בחצי שעה, מסתובבים באזור, מחכים באוטו (הזדמנות מצויינת לדלל כמה אימיילים) או מתיישבים בבית הקפה שממול. נכנסים למשרד 5 דקות לפני השעה שקבעתם. לא יותר, לא פחות.

2. שתקתם- הרי זה ברור שבראיון מדברים, אבל יש מי שמתרגשים, יש שמתביישים, יש שבאופן כללי אינם דברנים גדולים. העניין הוא שבראיון אי אפשר לשתוק, וגם תשובות קצרניות של "כן" או "לא" אינן מספיקות (לא, שמוליק! גם להגיד "הכל כתוב בקורות החיים" לא קביל). 
הפתרון: לא הופכים כל תשובה למונולוג של רבע שעה, אבל לומדים לאזן ולא נותנים למראיין להזיע בנסיונות לחלוב עוד קצת מידע...

3. עייפתם- ברור כשמש שגם ההיפך איננו רצוי- לדבר יותר מידי, לא לדעת מתי לעצור, להוסיף פרטי מידע לא רלבנטיים, לחלוק מידי, לא להבחין בין עיקר וטפל, לא לענות על מה שנשאל בשאלה- כל אלה אינם טובים.
הפתרון: מתכוננים, מתאמנים ומתרגלים, עונים מראש לשאלות אפשריות, מחליטים מה אומרים ומה מצניעים, יושבים ומתכננים איזה מסרים חייבים להעביר בראיון, קוראים היטב את תיאור המשרה ומבינים מה הצד השני משתוקק לשמוע ומה לא רלבנטי בעליל.

4. התביישתם- לעיתים זה בגלל ביישנות ולעיתים מחוסר נוחיות או התרגשות, או אפילו בעיות של קשב וריכוז. בכל מקרה, מדובר ביצירת קשר עין. זה לא נושא חדש, כל מומחה לשפת גוף ידבר על זה- בכדי ליצור קשר בין אישי בראיונות או בכל מעמד חברתי שהוא, חובה להסתכל לצד השני בעיניים. לא עשיתם את זה? המראיין בטח שם לב וזה לא נעים לו. הוא ינסה להבין ממה זה נובע...מחוסר כנות? חוסר ביטחון עצמי? משהו שמנסים להסתיר ממנו? שימו לב שכל התסריטים הללו שירוצו לו בראש אינם חיוביים.
הפתרון: מודעים לבעיה ומתאמנים לשפר. 

5. התעצבנתם- להמציא לבוס תירוץ כדי לצאת מהעבודה, לנהוג כמו משוגע כדי להגיע לראיון בזמן, להתקע בפקקים בדרך,  ללכת לאיבוד, לא למצוא חניה... כאילו מעמד הראיון לא מספיק מלחיץ, כל חוקי מרפי פועלים עליכם בדיוק ביום שבו יש לכם ראיון עבודה. אם אתם חושבים שזה לא ישפיע על הראיון- אתם טועים. כשמגיעים לראיון עבודה לחוצים, עצבניים ומזיעים- יש סבירות גבוהה שזה גם הרושם שתעשו על המראיין.
הפתרון: מפנים זמן, מתכננים דרכי הגעה, בודקים עוד לפני זה מהבית לגבי חניונים בסביבה, יוצאים מוקדם.

6. התנצלתם- כתבתי על זה פעם פוסט מפורט. השורה התחתונה שלו: במקום לענות על שאלה ישר ולענין אתם גולשים למתן הסברים, להצטדקויות, להתנצלויות. כל אלה בהחלט שאינם נלמדים בבתי הספר לשיווק ולמכירות כאסטרטגיות שכנוע ואם זו לא הדרך לשכנע או להרשים- לכל אלה אין מקום בראיון העבודה.
הפתרון: לומדים איך לענות לשאלות קשות מבלי להתחרט על החלטות שעשיתם בעבר ומבלי לנדב מידע מיותר.

7. השתלטתם- אם יש דבר שיכול לעצבן מראיינים הוא מרואיינים שמנסים להחליף אותם. הבינו- בראיון העבודה המראיין הוא השולט על הלך הדברים. הוא המוביל בטנגו הזה. זה לא אומר חלילה שאתם צריכים להפוך לחומר ביד היוצר. יש לכם אפשרות להשפיע, יש לכם יכולת לשנות כיוון של שיחה, אתם גם יכולים ליזום, אבל עד נקודה מסויימת בלבד.
הפתרון: בדיוק כמו בנקודה השלישית- החליטו על 3-4 מסרים עיקריים שחשוב לכם להעביר במהלך הראיון (בכל הנוגע אליהם, מותר לכם לשלבם בשיחה כראות עיניכם ובהתאם לנסיבות), לגבי שאר הראיון- תנו למראיין להוביל ואל תעשו את העבודה במקומו.

8. התייעצתם- יש לא מעט מחפשי עבודה שגם בזמן החיפוש עדיין לא סגורים על עצמם ולא בטוחים בנוגע לכיוון המקצועי הרצוי. כל זה טוב ויפה וגם, מה לעשות? קורה, אבל! אל תתבלבלו- המראיין אינו עוזר סוציאלי, לא חבר, לא מאמן קריירה ולא יועץ תעסוקתי. אתם יכולים להתייעץ עם כל אדם שתבחרו בעולם, חוץ ממנו! אל תתנו לתחושות נוחות בראיון העבודה, לפתיחות, או לשיחה נעימה לבלבל אתכם עד כדי מעבר פאזה מראיון לשיחת יעוץ.
הפתרון: מבינים שלמראיין יש אינטרסים משל עצמו, שאינם בהכרח תואמים את אלה שלכם. גם שיחה נעימה וכביכול לא מלחיצה או חודרנית היא עדיין סוג של בדיקה אם אתם מתאימים, או שלא. מטרתכם לשכנע שכן.

9. התוודתם- יש שהופכים בראיון עבודה לנוצרים אדוקים המרגישים שזה בדיוק הזמן לפתוח את סגור ליבם ולהתוודות. אז לא! המראיין איננו הכומר והראיון אינו הזדמנות להתוודות. כנות זו תכונה מצויינת, אבל כנות יתר- לא. בדיוק כמו שמוכר בחנות חשמל לא יתוודה בכנות קורעת לב שיש בלי סוף תלונות מקונים על הטלויזיה הזו בדיוק שאתם חושבים לקנות, כך גם בראיון עבודה אין להעלות ספקות בפני המראיין, אין להראות היסוסים, אין להתלונן על הבוס הקודם, אין ללכלך על מקומות עבודה מהעבר.
הפתרון: סייג לחוכמה- שתיקה, לפחות בכל הקשור לנושאים מסויימים. לומדים לשים צנזורה על כל נושא שנוי במחלוקת ולהמנע מלפתוח תיבות פנדורה בשידור חי.

10. התנשאתם- מי לא יודע שצריך בראיון לשווק ולשכנע, מצד שני אסור להגזים. יש גבול דק בין ביטחון עצמי לבין שחצנות, בין מכירה לבין התנשאות.
הפתרון: מתבלים את השיחה מידי פעם ב"אנחנו" ולא רק "אני ואני", משתמשים בתיאור עובדות יותר מאשר בסופרלטיבים עצמיים.

11. לא ידעתם- קשה להתאים בול לכל דרישות המשרה ותמיד יש סיכוי שחסר לכם ידע כלשהו, רקע, נסיון טכני או ניהולי.
הפתרון: בוחרים היטב את המשרות שפונים אליהן, מתכוננים לראיון, חוזרים על חומר טכני ומותר גם לפעמים להודות שלא יצא לכם עדיין לעבוד עם X (כן, עדיף לפעמים להודות באופן ישיר, מאשר לנסות להסתיר ואז ליפול בשאלה בסיסית).

12. ידעתם יותר מידי- לפעמים קשה להתאפק ומרוב התלהבות מפגינים יותר מידי ידע. לא שיש משהו רע ביותר מידי ידע, רק ש...לפעמים פשוט לא צריך אותו, ואז אתם נופלים למלכודת ה over qualified.
הפתרון: מתאימים את האמצעי למטרה, מתעדים את החיפוש, קוראים היטב את דרישות המשרה לפני הראיון, מבינים בין השורות מה ועד כמה המעסיק צריך ומחליטים איך להציג את מה שעשיתם, כדי לא לצאת השחקנים הראשיים בסרט שובר הקופות "האיש שידע יותר מידי"...

13. איימתם- על המראיין כמובן. זה המשכו הישיר של הנקודה הקודמת. כל אחד דואג בראש ובראשונה לכסא של עצמו וזה ידוע. תגיעו לראיון עם יותר מידי ידע/נסיון/הצלחות/כוח/כריזמה/יכולות ואופסי דייזי! המראיין מתחיל לשקשק. באופן וירטואלי כמובן. אין לו ספק... אם הוא ירדם לשניה על המשמר הוא עלול למצוא עצמו בחוץ, ואתכם על הכסא שלו. אז...תודה, אבל לא.
הפתרון: קפצו אחורנית לנקודה 12.

14. לא שכנעתם- ברק בעיניים, מוטיבציה בשמיים, התלהבות, אהבה למקצוע- כל אלה הם דברים שמראיינים מחפשים בראיון. וגם- ביטחון עצמי ביכולת להצליח בתפקיד ורצון אמיתי להשיג ולבצע אותו יחד עם היכולת להוריד ספקות שאולי יש למראיין, להרשים, לשכנע שאתם אלה שהכי מתאימים, לשווק את מה שעשיתם עד כה.
עשיתם את כל זה בראיון האחרון? מה, לא? זה לא היה משכנע מספיק? אתם בעצמכם בספק? אתם גם ככה לא בטוחים שזה מה שאתם רוצים? נו, טוף... כנראה שגם המראיין ירגיש ככה בסוף הראיון.
הפתרון: מבינים שראיון עבודה הוא כמו הצגת תיאטרון: יש לכם זמן קצוב לעלות לבמה, לתת את השואו הטוב ביותר שלכם ולרדת כשהקהל מוחא לכם כפיים. ספקות השאירו בבית ללפני או אחרי הראיון. על הבמה- אין ספקות, נותנים את כל מה שיש.

15.לא התאמתם- כשצריכים לגייס עובד, בודקים כישורים מקצועיים, השכלה ונסיון רלבנטי, אבל- לא רק. כי העובד הזה איננו אי בודד בים, הוא חלק ממארג שלם- חברתי, מקצועי, ארגוני, תרבותי, חזוני. כן... עובד לעיתים יפסל בגלל חוסר התאמה למאפיינים שונים ומשונים כמו: התאמה לצוות, לאופי ולגיל של האנשים, למנהל הישיר ולסוג הניהול שלו, לתרבות החברה, לסגנון ההתנהגות בה וכו' וכו'...
הפתרון: קוראים היטב לפני ראיון, מחטטים באינטרנט, אוספים מידע על החברה, קוראים ידיעות חדשותיות, מציצים בפרופילים של עובדי החברה בלינקדאין.

16. הייתם יקרים מידי- טוב, לא צריך להרחיב על זה יותר מידי. העניין ברור.
הפתרון: לא לפנות למשרות זוטרות יותר מהנסיון שיש לכם או לחילופין, אם כבר פונים, להתאים כלפי מטה את דרישות השכר.

17. לא המליצו עליכם- בעיית הממליצים שאינם ממליצים היא בעייתית במיוחד. לא משנה עד כמה הרשמתם בראיון, הכל יכול ליפול בגלל המלצה אחת גרועה או רצף של המלצות פושרות.
הפתרון: ליצור קשר ישיר (טלפוני ולא מייל או הודעת SMS) עם הממליצים ולוודא בכל פעם מחדש שהם אכן זוכרים אתכם ומוכנים להמליץ, בעת הצורך (טיפ למתקדמים) לשלוח לממליצים את תיאור המשרה שאתם מתראיינים אליה. לעיתים כל זה איננו מספיק ונדרש פתרון מורכב יותר לנושא הזה- במקרים כאלה נדרשת התייעצות עם גורמים מקצועיים.

18. נדנדתם ולחצתם- אפשר ולפעמים אין ברירה אלא לעשות follow up במהלך תהליך גיוס ארוך. מומלץ גם לשלוח מכתב תודה לאחר ראיון. אבל כל הצעדים האלה הם עדינים במיוחד, עושים אותם במשורה וחשוב לבצע נכון. בשורה התחתונה, אם הלחצתם, נדנדתם, לא הייתם סבלניים מספיק, התקשרתם יותר מידי פעמים וחוזר חלילה- יש מצב שפשוט הגזמתם... עכשיו אתם אלה שמתחילים להתחמק מהם ואלה שחושבים עליהם שהם נואשים.
הפתרון: מכתב תודה שולחים בזמן (רק פעם אחת ועד 24 שעות מראיון העבודה), מעקב ובירורים ניתן לבצע דרך חברות השמה (אם הן אלה שהפנו אתכם למשרה), שיחת טלפון ישירה לחברה ניתן לעשות במידה והבטיחו תשובה עד תאריך מסויים ומאז עברו כבר כמה ימים. ובקיצור: מותר להראות התעניינות, מותר לבקש תשובה- אבל הכל, כמו תמיד, במידה.

19. זה בכלל לא קשור אליכם- נו, חייבים לסיים בנימה אופטימית. לא הכל תלוי בכם... לפעמים מדובר בסיבות שממש לא קשורות אליכם או למשהו שעשיתם: תקן מתבטל, החלטה פוליטית לקדם עובד מבפנים, הקפאת משרה, פרוייקט שלא זכו בו, הוצאת המשרה לאאוטסורסינג וכו' וכו'... בקיצור, כן, יש הרבה שאתם יכולים לשנות, יש לא מעט שנופל על הכתפיים שלכם, אבל יש גם גורמים שאין לכם שליטה עליהם, אז תרגיעו עם הביקורת העצמית ומייד!

***אני תמיד חוזרת ואומרת שבראיונות עבודה ובכלל בתהליך חיפוש העבודה מעורבים אינספור משתנים. אם חיפוש העבודה שלכם מתארך, חשוב לבדוק ולנתח את הסיבות למה. חשוב לבודד משתנים בכדי לזהות איפה "קבור הכלב" ומה השלב או הפרמטר הספציפי הבעייתיים בכדי לנטרל אותם ולשפר תוצאות. אפשר לעשות את הניתוח הזה לבד ואפשר גם לקצר את התהליך ולקבל יעוץ מקצועי.
לקבלת פרטים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה (שדרוג קו"ח, הכנה לראיונות, שיטות חיפוש מקוריות שירחיבו חשיפה למשרות) צרו קשר: 054-7380310, maya.bouhnik@gmail.com.

Google+

יום ראשון, 13 באוקטובר 2013

כן, זוהי רק ההתחלה-לה-לה: 5 צעדים לביצוע לאחר ראיון עבודה

לפעמים האמצעי הופך למטרה. 
זה בדיוק מה שקורה עם ראיונות עבודה. יש מחפשי עבודה שכל כך קשה להם ליצור לעצמם זימונים לראיונות עד שהראיון עצמו הופך למטרה, בעוד שהוא כמובן באמת שלא כזה- הוא רק האמצעי שבדרך לקבלת תפקיד חדש והצעת עבודה...

אם לדייק- ראיון העבודה הוא בעצם אחד מהשלבים ההתחלתיים של תהליך הגיוס, בטח בענפים כמו ענף ההיי-טק שבהם תהליך כזה יכול להתארך למערכת יחסים של ממש שכוללת 5-7 מפגשים שונים ומשונים עוד לפני שבני הזוג מחליטים להתקדם לשלב המחוייבות שבו הם גם "stop seeing others".

מה זה אומר? 
זה אומר שמעבר להשקעה בקורות החיים- מה שכולם כבר מבינים שחייבים לעשות- יש עוד משוכות שצריך לעבור בתהליך חיפוש העבודה ושלא כדאי לשכוח. והכוונה לכל מה שקורה, כשהגלגלים באמת מתחילים להסתובב ואתם מוזמנים לראיון עבודה. 
אם תציצו כאן הצידה על ענן התגיות, תוכלו להגיע ללא מעט פוסטים שכתבתי בנוגע להכנה לראיונות עבודה וטיפים להצלחה. אבל בפוסט הזה אני רוצה להתמקד דווקא במה שקורה אחרי הראיון הראשון ואצל רוב מחפשי העבודה זה בדיוק השלב שקצת, איך לאמר? מקופח.

אז הנה לכם, 5 צעדים שכדאי מאוד לבצע אחרי כל ראיון עבודה:

1. שחזור
כן, אחרי כל ראיון, וכדאי מאוד שזה יקרה כמה שיותר צמוד לסיומו, למה שלא תקחו לעצמכם כמה דקות בכדי לשחזר מה קרה שם? פנו זמן בכדי לכתוב לעצמכם הערות, להזכר בכל מה שרציתם להגיד בראיון ולצערכם שכחתם, לחשוב על התשובות שנתתם לשאלות קשות ואם אפשר היה לענות אחרת- אולי טוב יותר, האם אתם מרגישים שהיה טוב? אולי דווקא להיפך? באיזה "מלכודות" נפלתם?
מטרת השיחזור והתיעוד היא לא לחזור שוב על אותן טעויות בכל ראיון וראיון, ללמוד לקחים מכל ראיון עבודה ולתקן לקראת הראיון הבא. שחזרו ותעדו כל עוד הזיכרון חד וטרי!

2. מכתב תודה
לאט, לאט הענין הזה הולך ומחלחל ואנשים מבינים שאין שום סיבה שלא להראות למעסיק שהם מאוד התרשמו ומעוניינים במשרה. במילים אחרות: היה טוב? התרשמתם? ראיון העבודה עשה לכם חשק לעבוד שם? מה כבר תפסידו אם תשקיעו כמה דקות ותשלחו אימייל תודה למראיין שלכם. כבר שאלו אותי לא פעם: "מה? זה לא הופך אותי לאיזה נודניק, או אפילו נואש? אולי המייל הזה דווקא עלול להרוס לי את הסיכוי להתקבל שם לעבודה?". אז תנו לי לשאול אתכם שאלה פשוטה: אם המראיין התרשם מכם, התלהב מהנסיון שלכם ומהידע. האם יש באמת סיכון שבגלל שהייתם מנומסים ונחמדים ושלחתם לו אימייל קצר הוא ישנה את דעתו ויחליט שאתם פשוט לא מתאימים? לא נראה לי.
כמובן שהמייל הזה צריך להיות קצר ולענין. לא שיר אהבה משתפך, לא בקשות למיניהן, רק משהו מאוד קצר, ישיר, פורמאלי, נחמד ומנומס. מין טיזר שכזה שהמסר שלו הוא: "תודה על הפגישה אתמול, שמחתי להכיר. מאוד התרשמתי מהתפקיד/חברה/מוצר (בחרו מה שבא לכם) ואשמח להמשיך בתהליך. אם יש עוד מידע כלשהו שאוכל לספק לכם, אני זמין ב: מייל/טלפון". אתם מוזמנים, כמובן, לנסח את זה כראות עיניכם אבל זהו המסר שאמורים להעביר במייל כזה.
בשורה התחתונה- אם מצאתם חן- זה לא יכול להרוס לכם, אם התשובה היא שלילית וודאית- זה כנראה שלא יעזור לכם לשנות את המצב, אבל, אם אתם מתנדנדים שם באמצע והמראיין עדיין מתלבט, אימייל כזה יצור את הרושם שאתם אסרטיביים, לא מתביישים, מנומסים ועוד כמה דברים טובים, אז... יאללה, לעבודה!

3. הכינותי מראש!
יש מצב שביקשו מכם בראיון מספרי טלפון של ממליצים? נו, ונתתם? נו, ומה עשיתם אחר כך? לא, אל תענו לי שלא עשיתם כלום! כי מה שכן צריך לעשות בדיוק עכשיו זה להרים טלפון לממליצים הללו ולעדכן אותם שיש סיכוי טוב שהם עומדים לקבל טלפון. תראו, אם לא דיברתם איתם כבר חצי שנה, הרי ברור שאתם חייבים להכין את הממליצים שלכם מראש, נכון? מצד שני, אם דיברתם איתם שלשום בנוגע לאותו הנושא, אבל עבור חברה אחרת, שהרי במצב כזה יש לכם פטור. במילים אחרות: אם מישהו מבקש ממצילים, יש סיכוי שהוא גם יתקשר אליהם. אם אתם לא רוצים לקחת סיכון שהממליץ שלכם בדיוק בחו"ל, לא זוכר אתכם, לא יודע בכלל שאתם מחפשים עבודה וכו' וכו'- תרימו אליו טלפון או שלחו לו מייל ועדכנו אותו. ולמשקיענים שבחבורה יש עוד טיפ אחד: אם אתם בקשר טוב עם הממליץ, שלחו לו את תיאור המשרה שאליה שאתם מתראיינים. אם הממליץ באמת רוצה לעזור לכם, כדאי שיהיה לו כמה שיותר מידע על המשרה המיועדת.

4. להמשיך הלאה!
מה? כן, כן, מה ששמעתם! להמשיך לשלוח קורות חיים, להמשיך לחפש, להמשיך להתאמץ. נו, מה? ראיון אחד ואתם בפנים? ברור שלא... ברוב המקרים הדרך ארוכה היא וקשה, קשה... אז אל, פשוט אל תהיו שאננים ואופטימיים מידי. חשיבה חיובית זה טוב, תקווה זה מצויין, אבל להיות ריאלי זה, נו...זה פשוט ריאלי... אל תשכחו: אנשים תמיד מעדיפים מסעדות מלאות שיש תור בכניסה שלהם, על פני מסעדות ריקות! היו גם אתם מסעדה מלאה ואל תסתפקו רק בתפקיד פוטנציאלי אחד. יש הרבה דגים בים, אז המשיכו לדוג! כן, כן, בלי להפסיק, לפחות עד שתקבלו את הצעת העבודה המיוחלת.

5. להתכונן לראיון הבא
טוב, הטיפ הקודם היה קצת פסימי, אז נסיים דווקא באופטימיות זהירה...- יש סיכוי גבוה לזימון לראיון שני באותה החברה? כבר רמזו לכם את מי תפגשו? ראיון מקצועי או משאבי אנוש? זה הזמן להתחיל להתכונן לראיון הבא...
איך? נסו את הטיפים שכאן

**צרו קשר לקבלת פרטים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: הכנה לראיון עבודה, שדרוג קורות חיים, שיטות חיפוש יצירתיות, שימוש מתקדם בלינקדאין ועוד...: 054-7380310, maya.bouhnik@gmail.com .

Google+

יום ראשון, 6 באוקטובר 2013

קריירה: מי שלא הולך קדימה, הולך אחורה...

כמעט בכל שבוע אני מקבלת מיילים עם תגובות לפוסטים שאני כותבת כאן בבלוג הזה. מיילים שמשתפים אותי בחוויות
החיפוש, מיילים עם הסכמה גורפת והתלהבות ממה שאני כותבת, מיילים עם הערות, מיילים תומכים, מיילים מתווכחים, מיילים מתנגדים, מיילים שבהם תסכול עמוק ממצב שוק העבודה, מיילים שקוראים לצאת לפעולה כדי למגר את תופעת האפליות השונות, בקיצור- מתחת לפני השטח שוקקת תעשיה שלמה של דיונים.

מידי פעם דיון מסויים תופס את תשומת הלב שלי יותר מהאחרים. כך קרה גם היום ועל כן החלטתי (באישורו האדיב של הכותב, כמובן) לשתף גם אתכם. יש לכם תגובה או דעה כלשהי לכתוב כאן בהמשך? מוזמנים להשאיר למטה תגובה...

וכך כותב לי ר':

"מזמן כבר הגעתי לגיל הזה שבו ה"פארקינסון" התעסוקתי מתחיל... אני מדבר על המצב שבו הרעד מתחיל לתת את אותותיו. כן, מין רעד לא רצוני שכזה שמקשה לשמור על המקום שלך בתוך עולם התעסוקה.

בזמן האחרון פורסם כאן בבלוג, משהו שגרם לי לחשוב על חייהם התעסוקתיים של בני הארבעים פלוס. זה לא נושא חדש ועם זאת, חשבתי על פרספקטיבה נוספת בנושא הזה.

אני מדבר על עניין הפירמידה ועל הציפיה שאנשים עם וותק ונסיון יהיו גם מנהלים. אז נכון, אנחנו מתים היום בגילאים מאוחרים יותר ועובדים יותר שנים, אבל מצד שני, זה לא אומר שהמקום בצמרת פתוח לכולם. לא כולם יכולים או רוצים להיות בו.
הבעיה היא שבעת חיפוש עבודה וגם כשאתה כבר בתוך ארגון תמיד נמצאת ברקע שאלת תרומתו ומקומו של "האיש הזקן בארגון".

כשאתה מועמד לתפקיד חדש וכל מה שמעניין אותך זה: "כיצד עובדים בסיסיי נתונים מבוזרים בשרתים הנמצאים ביבשות שונות" ולא: "כיצד נחלק את העבודה בין X, Y או Z" אתה עשוי להמצא בבעיה. בעיה שהיא אחת מסיבות כתיבת שורות אלה.

משום מה אם אתה לא חולם לעסוק בניהול, אתה עלול להיות מסומן כעוף מוזר, כפגום או כנגוע במשהו. אני קורא לזה תסמונת "סרבן הקצונה הבוגר". משהו בוודאות קורה כשאתה מתראיין לתפקיד ואתה אומר "אינני רוצה לנהל" או גרוע מכך: "אינני יכול לנהל".
מגיל מסויים אתה הופך אוטומטית למיועד לעבור את בה"ד 1. כן, מצפים ממך שתוביל!

אבל, למה בעצם? אתה הרי יכול להיות סוג של מנטור, מוביל טכנולוגי שמעביר הכשרות פנימיות, אחד שמקשיבים לו מפאת נסיונו מבלי שישמש כ"ממטרה" לפיזור עבודות בין אנשי הצוות. 

הייתי שמח להתקל בארגונים שמאמצים נוסחה אחרת- מין מנגנון תנועה והתקדמות ארגונית מסוג אחר. 
הייתי רוצה שארגונים יהיו מסוגלים לאמץ הבנה חדשה שבה לעיתים האיש המיומן שאיננו יודע לצעוק, יודע לעשות את הדבר הנכון טוב יותר ממקבל ההחלטות הפחות מנוסה.

אז כן, במצב הנוכחי אנשים בעלי וותק שאינם רוצים לנהל, מתקשים למצוא עבודה וכשהם כן עובדים הם המועמדים הטבעיים הראשונים לשחרור (מילה יפה לפיטורים), בדיוק מהסיבה הזו. לא קיימת הפרדה בין היותם מקצוענים שעשויים ללא חת, שכוחם השכלי, קרי ראשם, במותנם, (אה? איזו פארפראזה?), לבין האכזבה שאינם רוצים או מנוסים בלנהל.

משעשע לחשוב שמחלקות המטפלות בכל נושאי הגיוס וההעסקה, מכנות עצמן "משאבי אנוש". הלו! ידע הוא משאב... נסיון הוא משאב...! ושניהם פועל יוצא של קילומטראז'! כן, דווקא אלו הן המחלקות שאחראיות על הצבת החסמים בכניסה לארגון ועל איבוד העובדים המנוסים והוותיקים במקום על שימורם. 

הגיעה העת לשינוי צורת קבלת ההחלטות הניהוליות. הגיעה העת לשינוי במיצובם של עובדים. משהו במנגנון חייב להשתנות. רוח חדשה חייבת לנשוב.
כשמבנה סמכות ההחלטה והאחריות ישונה, ארגונים יוכלו להעסיק גם ה"רוטטים" שבינינו, כי אנחנו לא באמת סובלים מפארקינסון (בינתיים, לפחות), אנחנו רוטטים באמת ובתמים מסקרנות... מסקרנות טבעית ואמיתית למראה טכנולוגיה חדשה, אתגר מקצועי חדש. זה מה שאנחנו אוהבים! זו הסיבה שבחרנו במקצוע הזה!

מנהלי משאבי אנוש יקרים דעו לכם: ממרומי גילנו ושנות נסיוננו ולמרות הקטארקט שבעינינו אנחנו רואים את התמונה בצורה חדה באופן מפתיע.
וכפי שסבתי נהגה להגיד בלי הרף, דברים שאני הספקתי לשכוח אתה עדיין אינך יודע..."

אם קראתם את הכתוב והזדהתם ואם גם אתם רוצים להישאר בתפקיד האהוב עליכם ולא לזוז ממנו לשום כיוון, הבינו שאתם לוקחים סיכון שעלול להשפיע על הקריירה שלכם בשנים הבאות וגם על חיפושי העבודה הבאים (שכנראה עם השנים לא יהפכו לקלים יותר). כן, זה המצב, לימדו לקחים מנסיונם של מחפשי עבודה אחרים, כמו ר' היקר שכתב את הטקסט כאן למעלה: לא פשוט למועמדים וותיקים למצוא עבודה בתפקידים שלא מתאימים לכאורה לרמת הוותק שלהם. במילים אחרות- עובדים עם וותק שלא התקדמו כלפי מעלה בסולם הדרגות, הולכים אחורה בחיפוש העבודה...

אז מה עושים אם זה מה שאתם? אם אתם מתים על העבודה עצמה ולא סובלים ניהול? אם אתם מעדיפים עבודת שטח על פני ניהול האחרים? 

1. מפתחים מומחיות- מתקדמים לעומק במקום כלפי מעלה. אוספים ידע, לא מפסיקים ללמוד, תמיד מתעדכנים במגמות החדשות, תמיד לומדים מה שחם, תמיד שמים לב לשינויים בשוק התעסוקה ונכנסים לתחומים חדשים נושקים לתחום ההתמחות מיד כשהם צצים. כך תוודאו שתמיד יהיה לכם ביקוש, פשוט בגלל שתמיד תהיו הראשונים עם הידע ששוק העבודה הכי צריך...

2. שוקלים מעבר לעצמאות- כשהוותק רב והגיל מבוגר- שוק העבודה לא מסביר פנים וזה לא חדש לאף אחד. אם אתם מחפשים עבודה תקופה ארוכה, נסו לאתר פרוייקטים שניתן לעבוד בהם כפרילנסרים. זה אמנם שינוי תפיסה לא קטן וגם שיטת עבודה שבה יש מינימום וודאות וביטחון תעסוקתי, אבל מצד שני- זה בטח יותר טוב מאשר לחפש עבודה ללא הצלחה במשך חודשים ולהמתין למשיח שיגיע (אגב, להשיג פרוייקטים כעצמאי זה אתגר בפני עצמו, אבל אם יש לכם קשרים מקצועיים טובים ואתם לא ביישנים, זה ניתן להשגה).

***טוב, אז ברור שקריירה מתכננים קדימה ולא בדיעבד, אז אם יש לכם תהיות והתלבטויות בנוגע לצעד המקצועי הבא שלכם- צרו קשר. ואם אתם עובדים מנוסים המחפשים עבודה ומתקשים בכך- דברו איתי.
בפגישת היעוץ לחיפוש עבודה ותכנון קריירה אנחנו מתמקדים במצב התעסוקתי הספציפי שבו אתם נמצאים כרגע ומוצאים פתרונות לאתגרים שאתם מתמודדים איתם לא כל כך בהצלחה...
צרו קשר לקבלת פרטים על פגישת היעוץ (תכנון הצעד הבא, שדרוג קורות חיים, שימוש מתקדם בלינקדאין, שיטות חיפוש יצירתיות, מיתוג נכון ברשת, הכנה לראיונות עבודה): 054-7380310 או maya.bouhnik@gmail.com .

Google+

ShareThis

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...