הרשמו לקבלת ניוזלטר שבועי כדי לא להחמיץ אף טיפ

רוצים להיות מעודכנים? לקבלה במייל של הטיפ השבועי לחיפוש עבודה:

יום ראשון, 6 באוקטובר 2013

קריירה: מי שלא הולך קדימה, הולך אחורה...

כמעט בכל שבוע אני מקבלת מיילים עם תגובות לפוסטים שאני כותבת כאן בבלוג הזה. מיילים שמשתפים אותי בחוויות
החיפוש, מיילים עם הסכמה גורפת והתלהבות ממה שאני כותבת, מיילים עם הערות, מיילים תומכים, מיילים מתווכחים, מיילים מתנגדים, מיילים שבהם תסכול עמוק ממצב שוק העבודה, מיילים שקוראים לצאת לפעולה כדי למגר את תופעת האפליות השונות, בקיצור- מתחת לפני השטח שוקקת תעשיה שלמה של דיונים.

מידי פעם דיון מסויים תופס את תשומת הלב שלי יותר מהאחרים. כך קרה גם היום ועל כן החלטתי (באישורו האדיב של הכותב, כמובן) לשתף גם אתכם. יש לכם תגובה או דעה כלשהי לכתוב כאן בהמשך? מוזמנים להשאיר למטה תגובה...

וכך כותב לי ר':

"מזמן כבר הגעתי לגיל הזה שבו ה"פארקינסון" התעסוקתי מתחיל... אני מדבר על המצב שבו הרעד מתחיל לתת את אותותיו. כן, מין רעד לא רצוני שכזה שמקשה לשמור על המקום שלך בתוך עולם התעסוקה.

בזמן האחרון פורסם כאן בבלוג, משהו שגרם לי לחשוב על חייהם התעסוקתיים של בני הארבעים פלוס. זה לא נושא חדש ועם זאת, חשבתי על פרספקטיבה נוספת בנושא הזה.

אני מדבר על עניין הפירמידה ועל הציפיה שאנשים עם וותק ונסיון יהיו גם מנהלים. אז נכון, אנחנו מתים היום בגילאים מאוחרים יותר ועובדים יותר שנים, אבל מצד שני, זה לא אומר שהמקום בצמרת פתוח לכולם. לא כולם יכולים או רוצים להיות בו.
הבעיה היא שבעת חיפוש עבודה וגם כשאתה כבר בתוך ארגון תמיד נמצאת ברקע שאלת תרומתו ומקומו של "האיש הזקן בארגון".

כשאתה מועמד לתפקיד חדש וכל מה שמעניין אותך זה: "כיצד עובדים בסיסיי נתונים מבוזרים בשרתים הנמצאים ביבשות שונות" ולא: "כיצד נחלק את העבודה בין X, Y או Z" אתה עשוי להמצא בבעיה. בעיה שהיא אחת מסיבות כתיבת שורות אלה.

משום מה אם אתה לא חולם לעסוק בניהול, אתה עלול להיות מסומן כעוף מוזר, כפגום או כנגוע במשהו. אני קורא לזה תסמונת "סרבן הקצונה הבוגר". משהו בוודאות קורה כשאתה מתראיין לתפקיד ואתה אומר "אינני רוצה לנהל" או גרוע מכך: "אינני יכול לנהל".
מגיל מסויים אתה הופך אוטומטית למיועד לעבור את בה"ד 1. כן, מצפים ממך שתוביל!

אבל, למה בעצם? אתה הרי יכול להיות סוג של מנטור, מוביל טכנולוגי שמעביר הכשרות פנימיות, אחד שמקשיבים לו מפאת נסיונו מבלי שישמש כ"ממטרה" לפיזור עבודות בין אנשי הצוות. 

הייתי שמח להתקל בארגונים שמאמצים נוסחה אחרת- מין מנגנון תנועה והתקדמות ארגונית מסוג אחר. 
הייתי רוצה שארגונים יהיו מסוגלים לאמץ הבנה חדשה שבה לעיתים האיש המיומן שאיננו יודע לצעוק, יודע לעשות את הדבר הנכון טוב יותר ממקבל ההחלטות הפחות מנוסה.

אז כן, במצב הנוכחי אנשים בעלי וותק שאינם רוצים לנהל, מתקשים למצוא עבודה וכשהם כן עובדים הם המועמדים הטבעיים הראשונים לשחרור (מילה יפה לפיטורים), בדיוק מהסיבה הזו. לא קיימת הפרדה בין היותם מקצוענים שעשויים ללא חת, שכוחם השכלי, קרי ראשם, במותנם, (אה? איזו פארפראזה?), לבין האכזבה שאינם רוצים או מנוסים בלנהל.

משעשע לחשוב שמחלקות המטפלות בכל נושאי הגיוס וההעסקה, מכנות עצמן "משאבי אנוש". הלו! ידע הוא משאב... נסיון הוא משאב...! ושניהם פועל יוצא של קילומטראז'! כן, דווקא אלו הן המחלקות שאחראיות על הצבת החסמים בכניסה לארגון ועל איבוד העובדים המנוסים והוותיקים במקום על שימורם. 

הגיעה העת לשינוי צורת קבלת ההחלטות הניהוליות. הגיעה העת לשינוי במיצובם של עובדים. משהו במנגנון חייב להשתנות. רוח חדשה חייבת לנשוב.
כשמבנה סמכות ההחלטה והאחריות ישונה, ארגונים יוכלו להעסיק גם ה"רוטטים" שבינינו, כי אנחנו לא באמת סובלים מפארקינסון (בינתיים, לפחות), אנחנו רוטטים באמת ובתמים מסקרנות... מסקרנות טבעית ואמיתית למראה טכנולוגיה חדשה, אתגר מקצועי חדש. זה מה שאנחנו אוהבים! זו הסיבה שבחרנו במקצוע הזה!

מנהלי משאבי אנוש יקרים דעו לכם: ממרומי גילנו ושנות נסיוננו ולמרות הקטארקט שבעינינו אנחנו רואים את התמונה בצורה חדה באופן מפתיע.
וכפי שסבתי נהגה להגיד בלי הרף, דברים שאני הספקתי לשכוח אתה עדיין אינך יודע..."

אם קראתם את הכתוב והזדהתם ואם גם אתם רוצים להישאר בתפקיד האהוב עליכם ולא לזוז ממנו לשום כיוון, הבינו שאתם לוקחים סיכון שעלול להשפיע על הקריירה שלכם בשנים הבאות וגם על חיפושי העבודה הבאים (שכנראה עם השנים לא יהפכו לקלים יותר). כן, זה המצב, לימדו לקחים מנסיונם של מחפשי עבודה אחרים, כמו ר' היקר שכתב את הטקסט כאן למעלה: לא פשוט למועמדים וותיקים למצוא עבודה בתפקידים שלא מתאימים לכאורה לרמת הוותק שלהם. במילים אחרות- עובדים עם וותק שלא התקדמו כלפי מעלה בסולם הדרגות, הולכים אחורה בחיפוש העבודה...

אז מה עושים אם זה מה שאתם? אם אתם מתים על העבודה עצמה ולא סובלים ניהול? אם אתם מעדיפים עבודת שטח על פני ניהול האחרים? 

1. מפתחים מומחיות- מתקדמים לעומק במקום כלפי מעלה. אוספים ידע, לא מפסיקים ללמוד, תמיד מתעדכנים במגמות החדשות, תמיד לומדים מה שחם, תמיד שמים לב לשינויים בשוק התעסוקה ונכנסים לתחומים חדשים נושקים לתחום ההתמחות מיד כשהם צצים. כך תוודאו שתמיד יהיה לכם ביקוש, פשוט בגלל שתמיד תהיו הראשונים עם הידע ששוק העבודה הכי צריך...

2. שוקלים מעבר לעצמאות- כשהוותק רב והגיל מבוגר- שוק העבודה לא מסביר פנים וזה לא חדש לאף אחד. אם אתם מחפשים עבודה תקופה ארוכה, נסו לאתר פרוייקטים שניתן לעבוד בהם כפרילנסרים. זה אמנם שינוי תפיסה לא קטן וגם שיטת עבודה שבה יש מינימום וודאות וביטחון תעסוקתי, אבל מצד שני- זה בטח יותר טוב מאשר לחפש עבודה ללא הצלחה במשך חודשים ולהמתין למשיח שיגיע (אגב, להשיג פרוייקטים כעצמאי זה אתגר בפני עצמו, אבל אם יש לכם קשרים מקצועיים טובים ואתם לא ביישנים, זה ניתן להשגה).

***טוב, אז ברור שקריירה מתכננים קדימה ולא בדיעבד, אז אם יש לכם תהיות והתלבטויות בנוגע לצעד המקצועי הבא שלכם- צרו קשר. ואם אתם עובדים מנוסים המחפשים עבודה ומתקשים בכך- דברו איתי.
בפגישת היעוץ לחיפוש עבודה ותכנון קריירה אנחנו מתמקדים במצב התעסוקתי הספציפי שבו אתם נמצאים כרגע ומוצאים פתרונות לאתגרים שאתם מתמודדים איתם לא כל כך בהצלחה...
צרו קשר לקבלת פרטים על פגישת היעוץ (תכנון הצעד הבא, שדרוג קורות חיים, שימוש מתקדם בלינקדאין, שיטות חיפוש יצירתיות, מיתוג נכון ברשת, הכנה לראיונות עבודה): 054-7380310 או maya.bouhnik@gmail.com .

Google+

5 תגובות:

  1. בשוק של היום, שבו המחיר של החלטה שגויה פירושה יציאה מאוחרת לשוק או מצור שאינו עומד בדרישות דווקא לבעלי הנסיון הרב בננו יש יתרון יחסי. את זה מתחילים להפנים כבר בהרבה ארגונים. עברתי את ה- 50 מזמן ומצאתי עבודה חדשה יחסית ממר (חודש). לזכות המנהל שצעיר ממני ב 20 שנה אני חייב לומר שראה לנגד עיניו את נסיוני הרב והבין שתרומתי תהיה רבה לאין ערוך ממשהו יותר צעיר וזול מממני.

    השבמחק
  2. יפה מאוד וכל הכבוד למנהל הצעיר שיש לו חשיבה הרבה יותר מקורית ונכונה מאשר רבים אחרים.
    למצוא עבודה תוך חודש זה אכן מהיר מאוד!
    מאחלת לך הצלחה בתפקידך החדש וכמובן גם המון סיפוק מהעבודה!
    מאיה

    השבמחק
  3. מישהו שפעם ניהל אותי בעבר נהג לומר לי את המשפט הבא: "מציאות אי אפשר לשנות, צריך לדעת להתמודד איתה" וזה כל כך נכון.
    "אני ואתה נשנה את העולם" לא עובד בעולם האמיתי אבל מצד שני אל לנו להרים דגל לבן ולומר אין מה לעשות זה מה יש, לכן בשורה התחתונה הכל צריך להיות פרופורציוני, כלומר תמהיל נכון של הכרה והתמודדות עם המציאות הקיימת תוך כדי מציאת פתרונות יצירתיים להתמודדות עם הבעייה.
    זה לא קל אך אפשרי.
    הבצלחה :)

    השבמחק
  4. זה עובד גם הפוך - למנהלי גבר שנים קשה יותר למצוא עבודה כשהם מפוטרים - גם בגלל שיש פחות משרות ניהול וגם בגלל שחברות רבות מעדיפות לקדם מבפנים.

    ככל שאתה עולה בסלם הדרגות קשה יותר למצוא את העבודה הבאה.

    מלכוד 22?

    השבמחק
  5. לדעתי מי שלא מנסה לא יודע מה הפסיד ומי שלוקח סיכון מרוויח.
    הרבה אירגונים מנוהלים פוליטית יותר מאשר מקצועית וכן כדאי לעבור ממקום למקום וכך להתקדם באופן מקצועי וישר (עם האמת הפנימית !).

    השבמחק

ShareThis

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...