הרשמו לקבלת ניוזלטר שבועי כדי לא להחמיץ אף טיפ

רוצים להיות מעודכנים? לקבלה במייל של הטיפ השבועי לחיפוש עבודה:

יום ראשון, 31 באוגוסט 2014

מתראיינים לעבודה? אזהרה: צנזרו את המילה לא!

בשבוע האחרון העברתי מספר פגישות הכנה לראיונות עבודה. בפגישה אנחנו עושים, בין היתר, סימולציה של ראיון. דבר אחד בלט וחזר שוב ושוב במספר סימולציות. המילה "לא":

-"למה עזבת את מקום העבודה האחרון שלך?" 
  "לא יכולתי לעבוד שם יותר. מיציתי, לא הגשמתי את עצמי, לא הסתדרתי עם הבוס החדש"

- "מה התכונות החזקות שלך?"
   "המממ.... לא יודע"

- "יש לך נסיון בניהול תקציבים?"
   "לא..."

- "ניהלת צוות בתפקיד האחרון?"
   "לצערי, לא"

- "יש שאלות שתרצה לשאול אותי?"
   "האמת, ש...לא"

שימו את זה רגע בצד ושמעו סיפור: לפני כעשר שנים נדבקתי בחיידק הציור. זה לא חדש אצלי, כי בכל מספר שנים הוא מתעורר מחדש, אבל בזמנו זה אפילו דחף אותי ללכת וללמוד באופן מסודר. חיטטתי וביררתי ובסופו של דבר נרשמתי לקורס ציור בשמן של מוזיאון תל אביב.
בקורס לומדים את הבסיס, לרבות התנסות בחומרים שונים כמו חלמון של ביצה, גרפיט, פחם, מים ועוד ועוד וכמובן השיא מגיע כשמתחילים להתנסות בדובדבן שעל הקצפת- צבעי  השמן.

אחד מהעקרונות שהמדריכה לימדה אותנו (ואם אתם עוסקים בציור, אשמח לשמוע את דעתכם) הוא זה: למרות שיש בכל חבילת צבעים שפורפרת של צבע שחור- היא מיותרת לחלוטין. "לעולם אל תשתמשו בצבע השחור ובטח ובטח אל תקנו כזה, אני מזהירה אתכם!" כך גערה בנו המדריכה. "שחור אפשר ליצור לבד: ערבבו קצת חום עם כחול כהה ואולי קצת ירוק ו... הנה לכם שחור, אם אתם ממש מתעקשים! והאמינו לי, זה יהיה שחור הרבה יותר מעניין ועמוק מזה שמגיע מוכן. ובלי קשר- זהו צבע שלא כדאי להשתמש בו בציורים, הוא "מלכלך" את שאר הגוונים. צרו עומק והכהיה על ידי שימוש בשכבות של צבעים אחרים!"

אבל מה הקשר בין זה לבין ה"לא" המעצבן הזה ששמעתי הרבה יותר מידי פעמים השבוע בסימולציות של ראיונות העבודה? 

ובכן, מבחינתי "לא" בראיון עבודה הוא בדיוק כמו הצבע השחור בציור. "לא" בראיון עבודה "מלכלך" את שאר המסרים שאתם מעבירים בראיון, הוא אבסולוטי, סופי, ללא רבדים ועומק ובטח שלא יסייע לכם להעביר את הרושם שאתם מעוניינים להעביר. ובמילים אחרות- הרחיקו ובהקדם את ה"לא" מארסנל התשובות שלכם בראיונות העבודה ואם אתם ממש לא יכולים בלעדיו, אז לפחות דללו אותו כמה שאפשר מהלקסיקון שלכם. ואני אסביר:

- בכל מצב שבו אתם יכולים להימנע מלהגיד את המילה "לא"- עשו זאת.
- במקרים שבהם אתם לא יכולים שלא להשתמש בה, אז לפחות הוסיפו הסבר משכנע.
- השתדלו שלא להתחיל משפט ב"לא, אבל...".
- אם אפשר להעביר את המסר על ידי שימוש במילים בעלות קונוטציה חיובית יותר- עשו זאת.
- הדגישו את מה שכן, את מה שחיובי ואת מה שיש ככל האפשר.

רוצים דוגמא? בבקשה! בואו וניקח סיטואציה מאוד שכיחה: נניח שאתם נשאלים בראיון עבודה על משהו שאין לכם בו נסיון. איך תגיבו? 

1. האם תנסו לאלתר, כאילו כן יש לכם את המיומנות הזו ותקוו לטוב ובמקרה הקיצוני יותר פשוט תשקרו? (לא מומלץ בעליל!).

2. האם תענו "לא, אין לי נסיון בזה"? (= כמוהו כאילו עניתם להם: אז... בהצלחה לכם עם שאר המועמדים, היה קצר... תודה ושלום!).

לא... שתי האופציות הללו לא באות בחשבון. לשקר בטוח שלא, להתפתל בכסא- גם לא, ולסמוך על המזל- לא ולא! גם כנות לא תועיל לכם כאן, לצערכם, כי כנות היא אומנם תכונה מוערכת אבל אל תשכחו שאתם לא נמצאים עכשיו בוידוי אצל הכומר- הו לא! אתם במצב של מכירה, סגירת עסקה, שכנוע...!
אז מה כן? כנראה שהאופציה השלישית...:

3. הדגישו כישורים אחרים שכן יש לכם שעשויים להיות רלוונטיים לנסיון הנדרש יחד עם הכישרון המוכח שיש לכם בלמידה מהירה של תחומים חדשים.

קראו בבקשה שוב את המשפט האחרון, כי: בכל מצב שבו "לא" נכלולי עומד להיפלט לכם, עצרו שנייה. נסו לחשוב אם אפשר לעדן את המסר, אם אפשר להפוך את התשובה האוטומטית מ"לא" ל"כן"- אם אפשר להציג את הדברים בדרך אחרת ואם אתם יכולים לצאת בשלום מהשאלה באמצעות הדגשה של דברים אחרים שאתם כן מביאים איתכם. אל תשתפו פעולה עם המראיין כשהוא מטיל ספק במידת ההתאמה שלכם למשרה. להיפך- הוכיחו לו שהוא טועה, צמצמו את הספק, בטלו את ההתלבטות באמצעות מסר חזק משלכם.

*לא יודעים כיצד להתמודד עם זה לבד? צרו קשר: 054-7380310 או maya.bouhnik@gmail.com וקבעו איתי פגישת יעוץ. בפגישה אנחנו מתמקדים באותן הנקודות בחיפוש העבודה שלכם שעוצרות אתכם ומקשות עליכם ומבצעים: הכנה לראיונות עבודה, אסטרטגיות חיפוש עבודה מתקדמות ויצירתיות שהמתחרים שלכם לא מכירים, פתיחת פרופיל ושימוש מתקדם בלינקדאין, שדרוג קורות חיים.

Google+

יום ראשון, 24 באוגוסט 2014

וידוי: 14 סודות קריירה שהלוואי שידעתי בגיל 20...

בגיל 20 בדיוק לאחר השחרור מהצבא, החלטתי למצוא לעצמי עבודה. תכננתי לעבוד במשך כשנה, לחסוך כסף ואז להתחיל
ללמוד בראש שקט עם חסכונות שיאפשרו לי להשקיע את כל כולי בלימודים ללא הצורך לשלב אותם במקביל עם עבודה.

פניתי לבנק גדול, זומנתי לראיון ולמבדקים ו...התקבלתי לעבודה במחלקת השיווק. לא היה גבול לשמחתי, אם כי... הצטערתי שהתקבלתי דווקא לשיווק, כי בזמן שהמתנתי לראיון העבודה במחלקת משאבי האנוש, חלפה בראשי מחשבה...: "איזה כיף למי שעובד במחלקה הזו! זהו בטח תפקיד מעניין ומלא השפעה". 

במשך שנה, בדיוק על פי התוכנית המקורית (כן, אני אדם סופר מחושב)- עבדתי במחלקת השיווק, באותו הזמן עשיתי פסיכומטרי ונרשמתי ללימודים באוניברסיטת תל אביב.
מכיוון שחלק גדול מבני המשפחה המורחבת שלי היו בנקאים, ובהמשך לנסיון התעסוקתי שכבר רכשתי, ההחלטה להירשם ללימודי כלכלה הייתה טבעית ואפילו מתבקשת. 

הייתה רק בעיה אחת עם העניין הזה... כבר בשבועות הראשונים של הלימודים גיליתי שאני פשוט לא אוהבת כלכלה. גיליתי שזה לא מעניין אותי, גיליתי שרוב קורסי המבוא הם מתימטיקה (פיחס!) וסטטיסטיקה (פיחס בריבוע!). "נו באמת, מה חשבתי?!" אני שואלת את עצמי בפליאה היום ממרום שנות הנסיון שלי- "הרי ברור שהתחומים הללו הם חלק מתכני התואר כשבוחרים בתחום כמו כלכלה...!", אבל, אז...כנראה שלא ידעתי. 
אז הזמן עבר, וכך עוד שבוע ועוד חודש וככל שנקפו הימים, כך הבנתי שאני פשוט במקום הלא נכון. יכולתי כמובן להמשיך ולסבול, ללמוד משהו שאני לא מרגישה שיש לי חיבור אליו וכך, בהמשך למצוא את עצמי בסיום הלימודים מחפשת עבודה בתחום הזה ומי יודע? אולי גם נתקעת בו במשך שנים. 

למעשה, אני מכירה אישית לא מעט אנשים שזו בדיוק הדרך שבה הם בחרו. עשו תואר ראשון, זרמו לשני, עברו בחינות הסמכה (רק בגלל שאם כבר התחילו... אז כבר) ו...מזל טוב! היום תקועים בתחום עיסוק שממש אינם אוהבים, אפילו לא מחבבים.

למזלי בחרתי באופציה השניה: זו שאומרים בה פוס, שוברים את הכלים ולא משחקים! כן... החלטתי לעצור את הלימודים אחרי קצת פחות משנה (לקח לי זמן לאזור אומץ ולעשות צעד "לא מקובל") ונרשמתי מחדש ללימודים בתחום שונה לגמרי: סוציולוגיה ויעוץ חינוכי. איזה "טוויסט בעלילה!" בטח תמלמלו לעצמכם... "מה הקשר בין כלכלה לסוציולוגיה?!" ובכן, תנו לי לענות לכם שהקשר היחיד הוא ששניהם נלמדים באותו הבניין של מדעי החברה.

הספיק לי שבוע של לימודים בתחום החדש בכדי להבין שעשיתי החלטה נכונה. הרגשתי בבית. נהניתי מכל שנייה בלימודים וזו אפילו האמת ולא קלישאה. סיימתי בהצטיינות ו...הנה לכם בעיה חדשה. מה עושים עם תואר כזה? זה לא היה תואר איכותי ונחשק כמו כלכלה. זה היה תואר בתחום שכולם שואלים עליו "אבל מה תעשי עם זה כשתהיי גדולה?!"

כנראה שעשיתי משהו נכון, בגלל שתוך חודשים ספורים (הישג יפה מאוד כשאין לך נסיון קודם) קיבלתי במקביל 3 הצעות עבודה שונות לגמרי. אחת מהן הייתה מחברת השמה בתחום ההיי-טק. זו גם ההצעה שנעניתי לה בחיוב ומשם ההמשך הוא כבר היסטוריה.
למה בחרתי דווקא בתפקיד הזה? נו טוב, אין לי תשובה הגיונית לזה. להיפך... זוכרים את המחשבה המהירה ההיא שעברה לי בראש בגיל 20 כשהמתנתי לראיון העבודה במחלקת משאבי האנוש? אז זה, זה...! זו בדיוק הסיבה שבחרתי בעבודה הזו.

במשך 15 השנים הבאות עבדתי בתפקידי גיוס של אנשי היי-טק.  ו...לא! לא עשיתי את זה בלית ברירה, לא עשיתי את זה כי שם התחלתי וזה היה השביל ההגיוני להמשיך בו. עשיתי את זה כי פשוט נהניתי מהעבודה. 
מה שמצחיק הוא שחלק גדול מעבודה כזו דורשת יכולת שכנוע ומכירה. אלה כישורים שבאמת שלא נולדתי איתם. בדיוק להיפך! כשהייתי ילדה הייתי ביישנית שחבל על הזמן. אבל! באופן מפתיע, העבודה דרשה ממני לפתח את הכישורים האלה ועם הזמן, גם הצלחתי יותר ויותר. עם ההצלחה הגיע הסיפוק ועם הסיפוק, נולדה האהבה.

הסיפור לא נגמר פה. יש עוד חלק אחד קצר, אז המשיכו איתי עוד קצת: בשלב כלשהו הרגשתי שהגיע הזמן לקצת חופש. בפעם הראשונה בחיים החלטתי להפסיק להיות מרובעת ופשוט לעשות צעד מבלי לתכנן אותו מעשרה כיוונים שונים. סיימתי את עבודתי כשכירה והתחלתי לכתוב בלוג. כן...את הבלוג הזה שאתם קוראים עכשיו. הקמתי אותו לפני 5 שנים כבר והוא הבלוג הישראלי הראשון בהחלט בתחום הטיפים לחיפוש עבודה.
כשהתחלתי לפרסם תכנים, התחלתי גם לקבל מיילים מגולשים. זה התייעץ בעניין קורות החיים שלו וההוא ביקש עצה לפני ראיון עבודה ו... מהר מאוד מצאתי את עצמי עונה לשאלות בהתנדבות וגם מקבלת מכתבי תודה, שבזכות הטיפים שלי אנשים מצאו עבודה בהצלחה. זה בדיוק מה שהוביל אותי לבנות עסק שכל כולו מוקדש לייעוץ למחפשי עבודה.

ולמה הוידוי הזה עכשיו? ובכן, כי נתקלתי בספר ששמו "דברים שהלוואי שידעתי בגיל 20" של טינה סיליג, דוקטור למדעי המוח, שמרצה באוניברסיטת סטנפורד. על הכריכה של הספר כתוב כך: "הספר יסייע לכם לצאת מהאזורים הבטוחים, להפגין מידה בריאה של התעלמות מהבלתי אפשרי, לבחור בנתיב החיים האמיתי שלכם וגם ללמוד לאסוף את ההזדמנויות המוטלות כמו מטילי זהב על הקרקע ומחכות שמישהו רק ישגיח בהן".
עדיין לא סיימתי לקרוא את הספר, אבל הוא מומלץ בהחלט והמשפט הנכון הזה נתן לי את ההשראה לפוסט.

אז מהם 14 סודות הקריירה שהלוואי שידעתי בגיל 20, ושכדאי לכולם לדעת, גם לבני ++20?

1. אין דבר כזה יעוד מקצועי (ובטח שלא אחד ויחיד). הרבה קריירות מצליחות נבנו מבלי שמישהו החליט בגיל 20 שזה מה שהוא רוצה לעשות במשך 40 שנים. 

2. בקריירה כדאי לתכנן מראש את המהלכים (עד כמה שאפשר) וזה הרבה יותר נכון מאשר לזרום בספונטניות. אבל! כל זאת תוך ההבנה שיש מצבים שאי אפשר לנבא ושלעתים הזדמנויות מגיעות בהפתעה, וכך גם קשיים ושינויים לא צפויים.

3. מצד שני, והנה פרדוקס: לפעמים ההחלטות הכי טובות הן אלה שמסתמכות על אינטואיציה ולא בהכרח על הגיון.

4. אל תתנו לאחרים להשפיע עליכם יותר מידי בבחירות המקצועיות שלכם, גם לא בתחילת הדרך.

5. לפעמים לוקח זמן לגלות את הכיוון המקצועי המתאים ולפעמים הגילוי יבוא דווקא בעקבות טעות בבחירה. החוכמה היא ללמוד מטעויות ולא לחשוש לשנות כיוון כשאין ברירה.

6. יש מקרים שבהם חייבים לקחת סיכונים. אי אפשר להצליח מבלי להסתכן ולא כדאי לכם ללכת כל החיים על ביצים רק בגלל החשש ליפול.

7. לא נולדים עם כישורים ומיומנויות מן המוכן. תתפלאו כמה אתם יכולים ללמוד, להתפתח ולהסתגל למצבים חדשים גם בתחומים שלכאורה אינם הטבע השני שלכם.

8. אל תשרפו גשרים אף פעם. אל תעזבו עבודה בכעס ובהתרסה, אל תנסו לנקום כי נפגעתם ונעלבתם, אל תלכלכו על מקומות עבודה קודמים- גם אם ממש סבלתם שם, אל תרכלו על קולגות או על מנהלים קודמים.

9. להפך- דאגו להרחיב את רשת הקשרים כל הזמן ולטפח את הישנים. אין זמן שהוא מוקדם מידי לנטוורקינג!

10. אף פעם אל תבריזו! אל תקבעו פגישות/ראיונות עבודה או כל מחוייבות אחרת ולא תגיעו מבלי להודיע.

11. אל תישארו יותר מידי שנים באותו התפקיד, גם אם אתם בדיוק במקום טוב באמצע של אזור הנוחות שלכם.

12. הבינו שלצעדים הראשונים ולבחירות הראשוניות בקריירה שלכם יש השפעה ישירה, לא רק על הצעד הבא אחריהם, אלא לפעמים על מהלך הקריירה כולה ולמשך שנים רבות.

13. הביעו את דעתכם: בזמן הנכון, כשאתם חושבים שבארגון עומדים לקחת החלטה מוטעית, במהלך ישיבות, כשאתם נשאלים באופן ישיר ולפעמים גם כשלא- אל תתביישו להגיד את מה שאתם חושבים (בדיפלומטיות כמובן, ובחוכמה). יכול להיות שאתם ביישנים, יכול להיות שצנועים, יכול להיות שאתם לא בטוחים שלדעה שלכם יש ערך או שאתם באמת מחדשים למישהו משהו... למרות הכל, אזרו אומץ! הראו שיש לכם מה לתרום!

14. בואו ונחזור לנקודה מס' 1 בכדי לסגור מעגל: לפעמים עם האוכל בא התיאבון... ובמילים אחרות- עם הנסיון, נוחלים יותר הצלחות, שמובילות לתחושות טובות ולסיפוק וכשאנחנו חשים סיפוק... ובכן, אז אנחנו מעוניינים להמשיך ולעשות את מה שעושה לנו טוב, להתפתח בו, להתמקצע עוד יותר ו...לזה קוראים תשוקה! יש מעט ברי מזל שנולדים עם התשוקה הזו, אבל רבים מגלים אותה בד בבד תוך כדי העשייה.
אז מה הסוד? עבור רובינו: בדיוק כך נולדה לנו הקריירה שלנו. מזל טוב! :)

*אם יש לכם תהיות והתלבטויות בנוגע לצעד המקצועי הבא שלכם או לחילופין, אם אתם עובדים המחפשים עבודה ומתקשים בכך- צרו קשר: בפגישת היעוץ לחיפוש עבודה ותכנון קריירה אנחנו מתמקדים במצב התעסוקתי הספציפי שבו אתם נמצאים כרגע ומוצאים פתרונות לאתגרים שאתם מתמודדים איתם לא כל כך בהצלחה...
צרו קשר לקבלת פרטים על פגישת היעוץ (תכנון הצעד הבא, שדרוג קורות חיים, שימוש מתקדם בלינקדאין, שיטות חיפוש יצירתיות, מיתוג נכון ברשת, הכנה לראיונות עבודה): 054-7380310 או maya.bouhnik@gmail.com .

Google+

יום ראשון, 17 באוגוסט 2014

כך תהיו זבוב על הקיר של מחפשי העבודה האחרים: תוצאות הסקר הגדול לחיפוש עבודה (חלק ב')

זהו פוסט המשך לפוסט הקודם שפירסמתי בשבוע שעבר (אם פיספסתם, לחצו כאן). המטרה: לחלוק בנתונים שגיליתי
באמצעות 192 מחפשי עבודה נחמדים, שהשקיעו מספר דקות מזמנם בכדי למלא סקר קצר על "חוויותיהם" מתהליך חיפוש העבודה שלהם.

אז בואו ונקפוץ ישר לתוצאות וגם, כמובן, למסקנות:

- אתם וקורות החיים: יחסי אהבה-שנאה.
טוב, אז את זה שלא פשוט בכלל לכתוב קורות חיים, כולם כבר יודעים. אבל עד כמה אתם מסתבכים עם זה? אוהו... התשובה: מאוד! שאלתי בסקר כמה פעמים שכתבתם כבר את קורות החיים שלכם בסבב הזה. מנחשים את התוצאות? ובכן, קיבלתי אינספור תשובות, אבל הנה המסקנות המעניינות: רק 7.2% אחוז כתבו קורות חיים פעם אחת ושלמים עם מה שיצא להם. כל השאר מסתבכים עם העניין ומשכתבים את קורות החיים שלהם שוב ושוב ושוב: 23.7% מהם שיכתבו כבר את קורות החיים שלהם יותר מ 10 פעמים (ביניהם גם כאלה שהודו שמדובר בעשרות פעמים עד כה).

- ובכמה גרסאות אתם משתמשים במקביל?
22% מסתפקים בגרסה אחת
14% מתמרנים במקביל ב-5 או יותר גרסאות (וכשאני אומרת יותר מ-5, אני מתכוונת גם ל-8, 10, ואפילו להרבה יותר מזה).
כל השאר (הרוב הגדול) משתמשים ב 2-4 גרסאות באופן שוטף.

מספר טיפים חשובים בנוגע לזה:

א. אם אתם משתמשים במספר גרסאות, חובה לתעד את החיפוש. חובה לתעד איזה קובץ שלחתם לאיזו משרה, אחרת אתם עלולים להגיע לראיון מבלי לדעת לאיזו גרסה של עצמכם המראיין מצפה וזה לא מומלץ בכלל.

ב. אם אתם משתמשים במספר גרסאות אתם חייבים לתעד לא רק לכבוד ראיונות העבודה, אלא גם בכדי לא לפנות בטעות מספר פעמים לאותו הארגון, וכל פעם עם קורות חיים אחרים. זכרו שמי שברוב המקרים ממיין את קורות החיים בשלב הראשון הם אנשי הגיוס ויש להם זיכרון מצוין. ולכל מי שתוהה: כן! הכל נשמר במערכת המידע (בתנאי שהארגון מסודר ומחלקת הגיוס מתפקדת נכון- כל קורות החיים לא נזרקים ולא נמחקים, אלא מתועדים ונשמרים).

ג. אין צורך להסתבך עם עשרות גרסאות שונות, במידה וההבדל בין התכנים הוא קלוש וברמת מילה פה, מילה שם. התועלת של כל האופרציה הזו קטנה מכמות הזמן שאתם משקיעים בתמרון בין כל הגרסאות הללו. יש להחזיק ב 2-3 גרסאות (אין שום סיבה טובה ליותר מזה) רק בתנאי שבאמת צריך ורק בתנאי שההבדלים ביניהן באמת משמעותיים. בכל מקרה אתם חייבים (אם שכחתם כבר...) להתאים את קורות החיים לפני כל שליחה ועל כן, הבדלי גרסאות שהן ברמה של מילה אחת כאן ומשפט אחד שם הן פשוט מיותרות, מבזבזות זמן של התלבטות בין גרסאות לפני כל שליחה וגם ככה לא חוסכות את ההתאמה המדויקת למשרה שאתם חייבים לבצע.

- בואו נעבור לנושאים קצת יותר פיקנטיים, למשל: מהי השאלה הנוראית ביותר ששאלו אתכם בראיונות העבודה?
והרי מקבץ חופשי של שאלות, ששאלו אתכם בראיונות ושאתם חושבים שהן נוראיות:

- למה עזבת את התפקיד האחרון שלך?
- בן כמה את/ה?
- ספר/י לי על עצמך
- למה לדעתך את/ה מתאים לתפקיד הזה?
- למה לדעתך המעסיק הנוכחי שלך נכשל?
- איפה את/ה רואה את עצמך בעוד 5-10 שנים?
- האם תעזוב את החברה בהזדמנות הראשונה שתהיה לך?
- את/ה לא חושב/ת שאתה אובר קוואליפייד לתפקיד?! ולשכר? ולחברה?!?!?
- מהן 3 החוזקות שלך?
- למה לא עזבת מיוזמתך את התפקיד האחרון, לפני שפיטרו אותך?
- למה בגילך עדיין לא התקדמת לתפקיד ניהולי?!
- מה הממליצים שלך יגידו שאת/ה צריך לשפר?
- איך תסתדר/י עם הנסיעות הארוכות כל יום?
- מהן ציפיות השכר שלך?
- מה אחותך תספר עליך? (?!?!?)
- אם היית חיה, איזו חיה זו הייתה?
- מה ההבדל בין מנהל לבין מנהיג לדעתך?
- איזה תחביבים יש לך?
- למה לקחת פסק זמן מעבודה?
- למה את/ה רוצה לעבוד פה?
- מה יכול לגרום לך להתעצבן ולהתפרץ?
- האם את מתכננת ילדים? מה תעשי (זה בלשון נקבה במקור), כשהילדים יהיו חולים? איך תסתדרי עם 3 ילדים? באיזה שעה את צריכה לאסוף אותם? כמה זמן לוקח להגיע לשם בפקקים?
- איך לדעתך תשתלב/י בתרבות הארגונית של החברה?
- מה עלול להקשות עליך לבצע בהצלחה את התפקיד?
- למה את/ה מחפש/ת כל כך הרבה זמן עבודה?!
- תסביר את תיאורית ניהול הסיכונים. באנגלית.
- מה מפחיד אותך?
- למה פוטרת?
- מה היה השכר האחרון שלך?
- למה המנהל הישיר האחרון שלך לא מופיע ברשימת הממליצים שלך?
- באיזה גישת חינוך גידלו אותך ההורים שלך? (?!?!?)
- למה לא שירתת בצבא?
- האם אתה מוכן לשעות נוספות?
- במה אהבת לשחק כשהיית קטן?
- מהן התכונות השליליות שלך? מה את/ה צריך לשפר בעצמך?

מסקנות:
א. רוצים להתכונן לראיון עבודה? הנה לכם רשימת השאלות שאתם לא רוצים להיתקל בהן מבלי להיות מוכנים.
ב. למעסיקים: חלק מהשאלות כאן לא חוקיות בעליל! ילדים/שירות צבאי/גיל: לגבי כל הנושאים הללו אסור לכם לשאול שאלות! אז איך זה שאתם מעזים לשאול בכל זאת?!

- ואם כבר העלינו על דל שפתינו את השאלה "מהן התכונות השליליות שלך?", מה דעתכם? מראיינים עדיין שואלים את השאלה הזו?
התשובה: מסתבר שכן. 64% ממשתתפי הסקר ענו שעדיין שואלים אותם את השאלה ה"אהובה" הזו.

- אז מה המתחרים שלכם לחיפוש העבודה עונים בדיוק לשאלה הזו? הנה התשובות:
- לא מנומס
- עקשן
- רגיש
- לא פוליטיקאי ולא יודע ליחצ"ן את עצמו בארגון
- תשומת לב מוגזמת לפרטים
- לא נותן מרחב נשימה לעובדים הישירים
- בעיה עם עבודה במשך יום שלם בתוך המשרד
- פרפקציוניזם
- אינדיווידואליזם
- זריז מידי עבור הקולגות
- לא אוהב לענות על אימיילים
- חוסר ביטחון (אבל בזכות זה צנוע ולא מתבייש לשאול שאלות)
- לא יודע מה לענות
- בעיה עם עמידה בזמנים
- מעשן
- שינויי מצב רוח תכופים
- קושי להסתגל למקום חדש
- קושי לעבוד בבלגן וברעש
- עובד קשה מידי
- אנליטי מידי
- חוסר סבלנות
- ריכוזי מידי
- ביישנות 
- לא אוהב לנהל אחרים
- לא יוזם
- עצלן ואוהב לנוח (אני מקווה שמישהו התלוצץ כאן ושזו לא תשובה שהוא באמת נותן בראיונות)
- לוקח לו זמן לבקש עזרה מאחרים כשצריך
- לא מסוגל להגיד "לא"
- מסודר מידי
- לוקח על עצמו יותר מידי, במיוחד מטלות של כפיפים
- מתודולוגי מידי ולכן לא זריז
- ביקורתי
- לא סומך על אחרים וקושי בביזור סמכויות
- לוקח זמן להבין למה, כשאנשים לא מסכימים לדעה שלו
- איטי
- קושי להסתגל לשינויים ארגוניים
- כנות
- קושי לנהל קונפליקטים
- חייב להעיר הערות
- אף פעם לא משקר
- זה אישי מידי.... (ולכן לא ענה)
- עונה שעדיין מפליא אותו שעדיין שואלים את השאלה הזו וכך משנה את הנושא 
- מזייף סמול טוק
- קושי בעבודה בסביבה נטולת אתגרים
- F*** YOU (כן, כנראה שגם זו תשובה... ;-) )
- מרוכז במטרה ולכן לא נהנה מהדרך
- לא אוהב שגרה
- קושי כשמשעמם ואין מה לעשות בעבודה
- נראה אדיש, כי אף פעם לא נלחץ
- ישיר ואומר הכל בפרצוף
- לא מסוגל להיות רק בורג קטן ולא לראות את כל התמונה כולה.
- שונא חוסר יעילות ולא מסוגל לסבול אנשים טיפשים
- זקוק לחיזוקים חיוביים
- משתעמם מהר
- לחוץ
- מולטיטסקינג
- רך מידי כלפי כפיפים
- בעיה עם ניהול זמן
- לא מספיק אסרטיבי
- אסרטיבי מידי
- זורם ואימפולסיבי
- נותן יותר מידי אמון באחרים
- לוקח זמן להתניע ולהיכנס למשימה שאיננה דחופה
- לא סובל מיקרו-מנג'מנט
- מעדיף לעבוד בקבוצות

מסקנות: 
א. כולם שונאים את השאלה הזו.
ב. רבים מהנסקרים לא מילאו את התשובה לשאלה הזו, או כתבו "לא יודע" כתגובה. ברור שזה לא טוב ושבראיונות העבודה "לא יודע" לא ימצא חן  בעיני המראיין שלכם.
ג. חלק מהתשובות כאן מקוריות בהחלט, אבל רבות חזרו על עצמן שוב ושוב- עוד פעם "לא פוליטיקאי" וגם "עובד קשה מידי" ושוב "פרפקציוניסט" (שמגיע תמיד עם תוספת של הסבר "אני יודע שזו קלישאה, ושכולם עונים ככה, אבל אצלי זה באמת נכון!").
ד. יש כאן כמה תשובות שלא הייתי ממליצה לאף אחד לענות ואף פעם! (כמו: אני עצלן, לא עומד ביעדים, לא אוהב שגרה, לא מסוגל לנהל קונפליקטים, לא סובל אנשים טיפשים וכו'...). ולמה? 1. כי יש דברים שאף שהם נכונים, השתיקה יפה להם, אפילו אם אתם אנשים ממש כנים וישירים. 2. כי יש תכונות וכישורים שנדרשים לכל תפקיד באשר הוא כמו היכולת לנהל זמן, ולהתמודד עם קונפליקטים ואולי גם עם לחץ מידי פעם, ולעמוד ביעדים. וכן, גם שגרה יש ברוב התפקידים יותר מאשר אקשן על ימין ועל שמאל. אז...ברגע שאתם עונים תשובה כזו, אתם בעצם מראש צריכים להיות מודעים לכך שהיא לא תבוא טוב למראיין. ואם ככה, אז למה לענות את זה?
ה. הכל תלוי במשרה שאתם מתראיינים אליה. תשובה כמו "אני לא אסרטיבי" תעבור אולי חלק לתפקיד של עיצוב חלונות ראווה, אבל ממש לא מתאימה לתפקיד ניהולי או לתפקידי שירות לקוחות או מכירות. אז... אין נכון או לא נכון. יש נכון או לא נכון לתפקיד ולמשרה...

- ולסיום, עניין אותי לדעת: האם יש לכם מושג בנוגע להמשך הקריירה שלכם? האם אתם יודעים מה תעשו מבחינה מקצועית בעוד 5 שנים? 
הרוב ענו ש...לא... - 57%. ולטעמי זה המון!

*ועכשיו אני מעבירה את הבמה אליכם, מה אתם הייתם רוצים לדעת? אם הייתי עושה סקר נוסף בקרוב, מה היה מעניין אתכם? איזה נושאים הייתם רוצים שהוא יכלול? יש לכם שאלה שמעניינת אתכם ותרצו לגלות את התשובה?
בואו ונלמד מחוכמת ההמונים - העלו כאן למטה את השאלה שלכם ו/או תגובה לפוסט, כמובן.

צריכים סיוע בתהליך חיפוש העבודה? צרו קשר לקבלת פרטים על פגישת היעוץ לחיפוש ולמציאת עבודה:
שדרוג קו"ח, הכנה לראיונות, שימוש מתקדם בלינקדאין, שיטות חיפוש יצירתיות ומקוריות:
מאיה בוכניק: 054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com

יום ראשון, 10 באוגוסט 2014

מחפשים עבודה? עם זה תצטרכו להתמודד: תוצאות הסקר הגדול לחיפוש עבודה 2014 (חלק א')

חיפוש עבודה הוא תהליך מאוד בודד, בטח ובטח אם אתם מעבירים את רוב שעות היממה לבד בבית, חסרי עבודה, גולשים שוב ושוב באותם האתרים במטרה לדוג עוד איזו משרה רלוונטית. כל מחפש עבודה ירגיש זאת, גם אם יש סביבו תמיכה מאנשים קרובים.

בעבר כל זה היה עוד יותר קשה מהסיבה הפשוטה שכיום קל יותר להיחשף למה שאנשים אחרים עוברים: יש אינספור דיונים בלינקדאין, יש פורומים, יש קבוצות בפייסבוק ואנשים יותר משתפים בתחושות, באכזבות ובחוויות השליליות שלהם, מה שעשוי להפוך את היאוש שלכם לקצת יותר נוח.

אבל, למרות זאת, זה לא מספיק וככל שחיפוש העבודה מתארך- כך אנחנו עלולים לחשוב שאנחנו בודדים במערכה, שאין לנו מזל ושאצלנו זה הרבה יותר גרוע מאשר אצל מחפשי עבודה אחרים. המחשבות האלה עלולות להוביל באופן ישיר לפגיעה בביטחון העצמי, ליאוש ולתסכול ואפילו לדיכאון. 

אז, מכיוון שכל האמור בפסקה הקודמת ממש לא עושה טוב לאף אחד, החלטתי לבצע סקר קטן- החלטתי לנסות לפשט את תהליך חיפוש העבודה לנקודות הבסיסיות ביותר ולבדוק את הדברים בצורה סטטיסטית רחבה יותר מאשר הסיפורים הנקודתיים שכל אחד חווה. ובמילים אחרות- להסיק מסקנות מהפרט אל הכלל באמצעות סט של שאלות פשוטות, כדי שנוכל ללמוד לקחים מההתנסויות של האחרים.

אז אם אתם מתכננים להתחיל לחפש עבודה ורוצים לדעת מראש עם מה אתם עומדים להתמודד ואם אתם כבר בתהליך החיפוש ורוצים לדעת איך הולך למחפשי עבודה אחרים, טוב שאתם פה.

בהזדמנות הזו אני רוצה להודות לכל האנשים שהשקיעו מספר דקות מזמנם בכדי למלא את הסקר- אז, תודה לכם!

והרי התוצאות:

- 192 מחפשי עבודה מילאו את הסקר, מתוכם: 58% מחפשי עבודה שאינם מועסקים כרגע ו42% שכן עובדים.

- מתוך 192 הנסקרים, 116 היו גברים.

- טווח הגילאים היה רחב, החל מ 24 ועד 64.

- כנ"ל מבחינת איזורים גיאוגרפיים, בין העונים אפשר למצוא תושבים מכל הארץ: צפון, דרום, שרון, גוש דן, ירושלים ושפלה (לא לדאוג, זו לא התרעה של פיקוד העורף... ;) ) וגם אחד ומיוחד מ...ניו יורק (כן, כן).

5% מהעונים לסקר התחילו לחפש עבודה ממש לאחרונה, אך כל השאר מחפשים כבר תקופה.

הלאה... למסקנות:

- כמה זמן חיפוש העבודה עומד לקחת לכם?
ובכן, כנראה שכדאי לכם להתכונן מראש למערכה ארוכה...: 36% (התשובה השכיחה ביותר) מהנסקרים ענו שהם מחפשים כבר בין 2-5 חודשים. 18% מחפשים עבודה במשך 6-8 חודשים ול 30% זה לוקח אף יותר מזה... (מתוכם 17% מחפשים שנה ויותר!).
רוצים עוד מסקנה על הדרך? אם אין לכם רזרבות פיננסיות לתקופה כה ארוכה, אל (!) תעזבו עבודה לפני שמצאתם אחרת (אם זה תלוי בכם, כמובן).

- למה אתם מחפשים עבודה?
30% מהנסקרים שאינם עובדים, מחפשים עבודה כי פוטרו מתפקידם האחרון. שאר מחפשי העבודה עושים זאת בגלל הסיבות הבאות:
25% בגלל הרצון למצוא עבודה מעניינת ומאתגרת יותר.
10% בגלל המנהל הישיר.
7% (מפתיע שכל כך מעט) בגלל הרצון לשפר שכר.
4% בגלל שעות עבודה מרובות.
2% בגלל מרחק גיאוגרפי ממקום המגורים.
(אצל 23% זה בגלל סיבות אישיות אחרות, כנראה שהתשובה It's complicated מתאימה פה...)

- כמה קורות חיים אתם שולחים? תשובה: הרבה.
43% שלחו עד כה 20-50 קורות חיים.
26% שלחו כבר 50-100 קורות חיים.
20% שלחו כבר 100-300 קורות חיים.
ו...10% כבר עברו את ה 300 מזמן!

מה זה אומר? ש 56% ממחפשי העבודה שולחים לא מעט קורות חיים ושאצל 30% מהם האצבע קלה מידי על ההדק (=כפתור ה SEND)!
במידה וקורות החיים אכן מתאימים בלפחות 85% לדרישות המשרה- אין לי שום בעיה עם זה, להיפך- חוק המספרים הגדולים לגמרי תקף גם בתהליך של חיפוש עבודה.
אבל! מהניסיון שלי- לא יכול להיות שעובד כלשהו יתאים באמת למאות של משרות. ולכן המסקנה עבורכם היא כפולה:
1. כשאתם פונים למשרה, קורות החיים שלכם טובעים באוקיינוס ענקי של קורות חיים. 2. שחשוב לקרוא היטב את דרישות המשרה ולהקפיד לשלוח רק למשרות שאתם באמת מתאימים להן. אין טעם לשלוח קורות חיים על אוטומט- עובדה שזה לא מקצר את תהליך החיפוש, כי כמו שאפשר ללמוד מהסקר- למרות שרבים שולחים המון, הם עדיין ממשיכים לחפש.

- וכמה ראיונות יוצאים לכם? תשובה: מעט...
טוב, אז הנה הנקודה הכואבת ביותר בכל התהליך הזה של מציאת עבודה: להצליח לקבל זימון לראיון. הנה הנתונים:
48% מתקשים בהשגת זימונים לראיונות: 13% מהם (!) לא זומנו עד כה אפילו לראיון אחד! השאר יכולים לספור את כמות הראיונות על יד אחת.
37% זומנו עד כה ל 6-10 ראיונות עבודה. מכיוון שכל העונים לסקר עדיין לא מצאו עבודה, זה יכול לתת לכם מדד טוב על כמות הראיונות שתצטרכו לעבור בדרך לחוזה העבודה המיוחל. ובמילים אחרות, כדי להגיע להצעת עבודה תצטרכו לעבור דרך שורה ארוכה של ראיונות וגם...של תשובות שליליות.

רוצים עוד מסקנה? הנה: 17% הודו שעברו יותר מ 11 ראיונות (12% עברו 11-20 ראיונות עד כה, 5% עברו אפילו יותר מ 20). מה זה אומר? אם אתם כן מצליחים להגיע לראיונות, אבל לא צולחים כל כך הרבה מהם, יש מסקנה אחת שאתם חייבים להגיע אליה: קורה משהו בראיון העבודה שאתם או שלא מודעים אליו או שאתם חייבים לתקן (או גם וגם). אם לא, אתם עלולים להמשיך ולפקשש בראיונות עבודה. אין שום סיבה הגיונית להמשיך ולעשות מה שעשיתם עד עכשיו מבלי לעצור לרגע ולנתח לעומק את המצב. אם אתם לא מסוגלים לעשות את זה לבד- זה הזמן לתאם פגישת הכנה לראיון עבודה. חבל על כל ראיון עבודה נוסף שנשרף.

- מה אתם עושים בכדי למצוא עבודה?
יש אינספור שיטות שדרכן תוכלו להיחשף למשרות. אבל מסתבר שרובכם משתמשים באותן השיטות הישנות והקלאסיות:
במקום הראשון (כן, עדיין) אתרי הדרושים. 27% נעזרים רק באתרי דרושים כדי לחפש עבודה.
במקום השני (מפתיע בהחלט ועוקף באלגנטיות את חברות ההשמה): לינקדאין. 20% כבר נחשפו לכלי הזה ומשתמשים בו באופן בלעדי.
במקום השלישי עם 18% נמצאות חברות ההשמה.
16% התברכו בחברים ונעזרים בהם.
פייסבוק- 9%.
עולם הולך ונעלם- רק 2% מהמחפשים ילכו לירידי תעסוקה.
ולסיום...רק 9% צדיקים בסדום נעזרים בכל השיטות הללו גם יחד. ואני שואלת "למה?! למה רק 9%?!". כדי למצוא עבודה אתם חייבים לחפש כמה שיותר רוחבי שאפשר ובטח שלא לסמוך רק על אתרי דרושים!

- במה אתם הכי מתקשים בכל התהליך הזה?
48% מהעונים לסקר ציינו שהם פשוט לא מוצאים מספיק משרות רלוונטיות לניסיון שלהם (מסקנה?! חפשו אחרת, רחב יותר, תתחילו לחשוב באופן יצירתי. בחיפוש קלאסי מחפש עבודה ממוצע נחשף רק לקצה הקרחון, ל 20% בלבד מהמשרות הפתוחות בשוק באותו רגע נתון. הוא מפספס את כל השאר= מה שנקרא לו: "שוק העבודה החבוי").
34% מרגישים כמו דני-דין- רואים ובלתי נראים. שולחים למשרות ואף אחד לא מגיב להם (מסקנה?! כנראה שלא מספיק לשלוח קורות חיים ולחכות שמשהו יקרה, כנראה שאין מנוס מאשר להתחיל להיות קצת יותר אסרטיביים ואקטיביים ולעשות עוד כמה דברים לאחר משלוח קורות החיים, במקום רק לחכות לטלפון. לחילופין, זה הזמן לבדוק את קורות החיים שלכם. אם הם לא עושים את העבודה, יכול מאוד להיות שצריך לשנות אותם).
11% מרגישים שעיקר הקושי שלהם הוא בראיונות העבודה.

- ואיך אתם מסבירים את זה שחיפוש העבודה שלכם מתארך כמו מסטיק?
26% ענו שאין להם שמץ של מושג.
26% מניחים שזה בגלל הגיל ובגלל שהם בני 45+.
18% חושבים שזה בגלל שאין להם ניסיון קודם.
11% ענו שזה בגלל שהם מנסים לבצע שינוי קריירה.
5% חושבים שזה בגלל שחסרה להם השכלה רלוונטית.
2% חושבים שזה בגלל שהם פרילנסרים שמנסים לחזור להיות שכירים.
ו... מפתיע- 1% הן אמהות צעירות שחושבות שזו הסיבה בגללה הן מתקשות (לטעמי זה אחוז נמוך מידי ביחס למצב בשוק).

- האם עדיין שואלים את השאלה הישנה:"מהן החולשות שלך?" ואיך אנשים בכלל עונים לשאלה הזו?
אההה.... אני בטוחה שתשמחו להיות "זבוב על הקיר" בראיונות עבודה של אחרים בדיוק כשעולה השאלה הזו, נכון?
אז זהו, שאתם יכולים. 
את כל התשובות לשאלה הזו וגם תשובות ומסקנות נוספות מהמשך הסקר הזה תוכלו לקרוא בדיוק כאן, בשבוע הבא, בחלק ב' של הפוסט הזה.

***אפשר ללמוד הרבה לקחים על בשרכם, אפשר לחסוך זמן וללמוד מניסיונם של אחרים, ואפשר לייעל את תהליך חיפוש העבודה עוד יותר על ידי קביעת פגישת יעוץ:
צרו קשר לקבלת פרטים על פגישת היעוץ לחיפוש ולמציאת עבודה:
שדרוג קו"ח, הכנה לראיונות, שימוש מתקדם בלינקדאין, שיטות חיפוש יצירתיות ומקוריות:
מאיה בוכניק: 054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com


Google+

יום ראשון, 3 באוגוסט 2014

אתגר המרשמלו: 6 טיפים שישחררו אתכם מהתקיעות בחיפוש עבודה וקריירה

החומרים:
- 4 אנשים
- 20 מקלוני ספגטי לא מבושלים
- נייר דבק
- חוט תפירה עבה
- מרשמלו אחד

האתגר:
ב 18 דקות עליכם לבנות את המבנה הגבוה ביותר שאתם יכולים באמצעות החומרים, כאשר סוכריית המרשמלו נמצאת בראש המבנה.

לא המצאתי את המשימה הזו, זהו תרגיל לבחינת יצירתיות, שיתוף פעולה, חשיבה מחוץ לקופסא ולא מעט משתנים מעניינים נוספים.
אז, איך הייתם ניגשים למשימה הזו? מה הייתם עושים דבר ראשון? באיזה אסטרטגיה הייתם נוקטים?

התרגיל הזה הומצא על ידי Tom Wujec ונוסה עשרות פעמים בשנים האחרונות, בקרב סוגים שונים של מקצועות וקבוצות.

התוצאות:
רוב האנשים ניגשים בדיוק באותו האופן לביצוע המשימה: הם מתחילים לדון, מעלים רעיונות, מציירים סקיצות, מתכננים, בוחנים, מנסים לשכנע את האחרים בצדקת הרעיון שלהם ואז...כמעט כשכבר נגמר הזמן, הם מתחילים ליישם בפועל, בונים מבנה ובשניות האחרונות תוקעים מעליו את המרשמלו,  כמעט ולא נושמים בכדי שמשב אויר קטן לא יהרוס הכל ו...טהדההה! מקווים שכל הקונסטרוקציה לא תתפרק.

מסתבר שהגרועים ביותר במשימה הזו עד היום היו בוגרי תארי ניהול. הטובים ביותר היו (וטוב שכך, אחרת היינו מתחילים לדאוג) מהנדסים וארכיטקטים- כך שזה לא מפתיע, אבל מה שכן מפתיע הוא אלה שנמצאים במקום השני בראש רשימת ההצלחות.
מנחשים מי?
ילדים שסיימו גן חובה! כן! הילדים הצליחו לבנות מבנים עמידים וגבוהים יותר וניצחו בנוק אאוט מבוגרים, בוגרי תארים, עורכי דין, מנהלים בכירים...

איך זה יתכן? אפשר לתהות (ובצדק!). ובכן מסתבר שהכל תלוי בגישה... בעוד שאנשים בוגרים מתחילים בתכנון ובאסטרטגיה, בהתלבטויות ובדיונים, הילדים פשוט- עושים! ולא רק שהם ישר קופצים לפעולה, הם מתחילים לא בבניית המבנה, אלא ביעד- במרשמלו. הם תוקעים אותו על מקלון ספגטי ואז תוך כדי התנסות בונים פעם מבנה כזה ופעם אחר ולאט לאט מתקדמים בביצוע עד שמוצאים את השיטה הטובה ביותר לבניה לגובה מבלי שיתפרק.

המבוגרים, לעומתם, בטוחים שיש דרך אחת נכונה ושהם חייבים לגלות אותה. רוב זמן המשימה מוקדש לתיאוריה במקום למעשה וכשהזמן כמעט נגמר- רק אז התאוריה מיושמת, אבל אז- אם היא לא מצליחה, אין מספיק זמן לתקן ולהחליף אסטרטגיה...

המסקנות:
יש סלוגן אחד שכולם מכירים שאומר: Just Do It!
אני חושבת שלא צריך להסביר אותו לאף אחד, נכון?

אבל, מה הקשר לחיפוש עבודה ולקריירה?!
או, טוב ששאלתם, כי כמעט שהתכוונתי לסיים בדיוק פה ובלי הפאנץ'...! ;-)
אז הנה לכם הקישור לענייננו:

1. אני פוגשת בלי סוף מחפשי עבודה שהם מלאי תירוצים: למה הקריירה שלהם הייתה כל כך תקועה עד עכשיו, למה הם תקועים ב"דד אנד ג'וב" כל כך הרבה שנים, למה הם תכננו לחפש עבודה כבר המון זמן, אבל לא עשו את זה עד עכשיו ועוד ועוד... המשותף בין כולם: קשה להם להתניע, הצעד הראשון לקראת השינוי קשה להם- עד בלתי אפשרי. הוא גורם להם לקיפאון. הוא גורם להם להמשיך מבלי להחליט, למרות שבינינו- גם ההחלטה שלא להחליט היא החלטה בפני עצמה. 
2. אני פוגשת גם המון אנשים שעובדים כבר שבועות ואפילו חודשים על קורות החיים שלהם. משנים משפט פה ומשפט שם, יוצרים עוד גרסה ועוד אחת, משפצרים, מתרגמים לאנגלית ובינתיים הזמן רץ והם עוד לא עשו שום דבר, רק תכננו ובנו והתלבטו ושינו.
3. אני פוגשת גם המון אנשים לאחר סיום הלימודים שאין להם שמץ של מושג מה הם אמורים לעשות עכשיו, אנשים שלא יודעים באיזה כיוון לבחור ואיזה תפקיד לחפש ולכן הם פשוט ממשיכים להתלבט בעוד שהזמן ממשיך לרוץ וממשיכים לקוות שמשהו יקרה- שפתאום חכמת אלוהים תנחת עליהם עם הבנה ברורה של מה היעוד המקצועי שלהם.
4. ולכיוון שונה לגמרי- יש אינספור בעלי רעיונות חדשניים, כאלה שרוצים להקים עסק שתקועים שנים בשלב של התוכנית העסקית.

אז מה אני רוצה להגיד לכם, אם אתם נמצאים באחד מהמעגלים האלה?
אני רוצה להגיד שבזמן שאתם מתכננים וחושבים ומתלבטים, יש מישהו שכבר מבצע. בזמן שאתם מתלבטים אם לבצע מהלך כלשהו במקם העבודה, יש קולגה אחד שפשוט עושה (וגם מקודם במקומכם). בזמן שאתם משפצרים בפעם המאה את קורות החיים שלכם או בוחנים משרה מכל הכיוונים ומתלבטים אם לפנות אליה, יש מאות שכבר שולחים קורות חיים, מזומנים לראיונות ואפילו יש כמה שכבר מתקדמים בתהליך... בזמן שאתם מפסיקים לחפש עבודה מכל תירוץ שהוא: כי קיץ עכשיו וזה עונת המלפפונים, כי יש מלחמה (כן, המצב הבטחוני הרעוע והמתסכל שאנחנו מצויים בו כרגע הוא תירוץ מצוין לעצור הכל עד יעבור זעם), כי תיכף חגים, כי קודם כל תצאו לחופשה ורק אחר כך, כי אתם צריכים לנוח, כי אין לכם כוח ו.... (מוזמנים to fill the blank), אז בזמן הזה- אחרים מבצעים. כן, העולם לא מפסיק להסתובב אף פעם, גם אם נראה לכם ככה... ואנשים מוזמנים לראיונות גם בימים קשים כמו אלה, ומחפשי עבודה מתקבלים לעבודה גם לפני חגים, למרבה הפלא וגם...עד שאתם תאזרו אומץ להקים את העסק שלכם, 7 מתחרים כבר יעשו זאת לפניכם...

אז מה עושים כדי לצאת מהתקיעות?

1. מפסיקים להיות תקועים בעבר ולדחות לעתיד. מעכשיו מתחילים לחשוב קודם כל על...עכשיו!
2. שלא תבינו אותי לא נכון: מעכשיו חושבים על עכשיו, אבל לא רק חושבים ומתכננים ומתלבטים, מעכשיו כבר מבצעים! (ולא, אני לא מתכוונת לרוץ עם הראש בקיר תוך צווחות קרב אינדיאניות, אני מתכוונת לזה שמוכנים לקפוץ למים עוד לפני שדשנו במשהו 100 פעם מכל הכיוונים).
3. עושים, מבצעים, מנסים ומתנסים! כן! ההתנסות זה שם המשחק החדש, בדיוק כמו הילדים באתגר המרשמלו. תוך כדי מעשה (ולא בלי להשתדל למזער סיכונים, אף אחד לא מנסה לשכנע אתכם לעשות שטויות) לומדים לקחים ועושים fine tuning. 
4. לא מצפים לשלמות ולמושלמות- אין כזה דבר!
5. כפי שאתם יכולים להתאהב מספר פעמים בחיים שלכם, כך בקריירה- אין לכם ייעוד אחד ויחיד... אין רק מכסה אחד לסיר שלכם, יש הרבה דברים שאתם יכולים לעשות, להצליח בהם ולקבל מהם סיפוק (אבל לא תגלו את זה, אם לא תנסו).
6. לוקחים בחשבון גם אחוז כלשהו של כישלונות וסיכונים, אבל בינינו- מי שלא עושה אולי אף פעם לא נכשל, אבל מצד שני גם אף פעם לא מצליח, נכון או שלא?

**יש לכם תהיות והתלבטויות בנוגע לצעד המקצועי הבא שלכם? מתקשים להשתחרר מהתקיעות? מתקשים להניע את חיפוש העבודה? בפגישת היעוץ אנחנו מתמקדים במצב התעסוקתי הספציפי שבו אתם נמצאים כרגע ומוצאים פתרונות לאתגרים שאתם מתמודדים איתם ולא כל כך בהצלחה...
צרו קשר לקבלת פרטים על פגישת היעוץ (תכנון הצעד הבא, שדרוג קורות חיים, שימוש מתקדם בלינקדאין, שיטות חיפוש יצירתיות, מיתוג נכון ברשת, הכנה לראיונות עבודה):
054-7380310 או maya.bouhnik@gmail.com 


Google+

ShareThis

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...