הרשמו לקבלת ניוזלטר שבועי כדי לא להחמיץ אף טיפ

רוצים להיות מעודכנים? לקבלה במייל של הטיפ השבועי לחיפוש עבודה:

יום ראשון, 19 באפריל 2015

אתם עושים את זה לא נכון! מחקר מגלה איך עונים לשאלה "מהן ציפיות השכר שלך?"

image:iosphere/FreeDigitalPhotos.net
שאלה: 
איך אתם עונים לשאלה "מהן ציפיות השכר שלך"?

תשובה:
1. זו שאלה טריקית אז אין מצב שאני עונה עליה. אני מתחמק באלגנטיות!
2. אני עונה בשאלה: "למה? על מה אתם חשבתם?". הכי בטוח זה להחזיר את הכדור למגרש שלהם!
3. אני נותן תשובה לקונית בסגנון "מה שנהוג לקבל לתפקיד כזה בשוק העבודה".
4. אני עונה, אבל חושש שהתשובה תגביל אותי בדרך כלשהי, אז כדי למנוע את זה אני מוסיף מהר מהר ובנשימה אחת "אה, אבל אני גמיש!".
5. אני מספר מהו השכר הנוכחי שלי ושהם יעשו כבר את החישובים שלהם.
6. אני זורק מספר גבוה ככל האפשר! מה אתם חושבים? שנולדתי אתמול?! הו, לא! ממש לא! מי לא יודע שזה משא ומתן ולכן חייבים להתחיל מהכי גבוה כי בטוח שינסו להוריד אותך.
7. אני עונה מספר מדויק- אם זה לא מתאים להם, אז לא.
8. אני נותן טווח.
9. מה קרה לכם, מה פתאום טווח? ברור שכשנותנים טווח המעסיק ילך על הרף התחתון שלו!

קחו לכם 20 שניות וענו על השאלה.
ועכשיו המשיכו לקרוא, כי הגיע מזור לצרתכם ועכשיו זה אפילו מוכח מחקרית!

מחקר שנערך באוניברסיטת קולומביה שבארה"ב בדק בדיוק את הנושא הנ"ל וגילה ש...: טדאם! הדרך הטובה ביותר לענות לשאלה הזו (ואני שמחה להכריז שזו הדרך שאני ממליצה עליה כבר שנים רבות) היא לתת טווח.

אבל תשאלו- איך בונים את הטווח הזה באופן הנכון ביותר?
המחקר עונה גם על זה: הרף התחתון של הטווח הזה הוא המספר (בכבודו ובעצמו) שהייתם מציינים עד עכשיו אם אתם מגיעים מאסכולת ה"צריך לתת מספר ספציפי ומדויק". ואני מוסיפה: על המספר הזה הוסיפו 2000-3000 ש"ח כלפי מעלה והרי לכם הטווח שלכם.

המחקר מבטל לחלוטין את ההנחה שהמעסיק ייתפס דווקא לרף התחתון של הטווח משתי סיבות:
1. מתן טווח מכין את הקרקע לשלב הבא של ניהול המו"מ. כשמציינים מספר ספציפי יוצרים את הרושם שזו גם השורה התחתונה ושאין כאן שום אופציה של גמישות. לעומת זאת כשמציינים טווח יוצרים רושם שיש על מה לדבר מבלי להגיד את המילים המפורשות "אני גמיש!". 
2. מעסיק לא יציע הצעה הרבה יותר נמוכה מהרף התחתון- שכן הוא כבר מוצג כתחתון מלכתחילה ומפני שאיננו רוצה להעליב ולתת הצעה מביכה. החשש הזה פחות שכיח כשהמועמד נותן תשובה של מספר ספציפי.

החוקרים מבססים את המסקנות שלהם על 5 ניסויים שונים שעל פיהם תוצאות המו"מ היו טובות יותר באופן גורף כשהוצג טווח מאשר כשהוצג מספר מדויק. כמו כן, במקרים של הצגת מספר ספציפי היה יותר סיכוי שהתהליך ייעצר ממש בתחילתו ושלא תהיה נכונות להיכנס בכלל למו"מ.

ועוד ממצא מפתיע: אלה שביקשו בניסוי טווח גבוה יותר בכלל לא נתפסו אגרסיביים יותר או תאבי בצע בגלל הציפיות הגבוהות שלהם. ממש לא! הם אפילו נתפסו כיותר בטוחים בעצמם ויותר גמישים מחבריהם, אשר ציינו מספר מדויק.

אז אתם הבנתם את זה?
יופי! :)

לקריאה נוספת על נושא השכר הקליקו: כאן , וכאן

מחפשים עבודה ויש לכם עוד התלבטויות כיצד לנהל את החיפוש הכי נכון ויעיל שאפשר? פנו אלי לקביעת פגישת יעוץ:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר




Google+

7 תגובות:

  1. השאלה הזו נראית לי מאוד מטומטמת וגם לא הוגנת. מטומטמת משום שכיום, הכל ידוע ובכל אתר רלוונטי ניתן למצוא טבלאות שכר וגם בין החברים הידיעות עוברות בקלות. אין סודות. לא הוגנת משום שאין צורך לפתוח בדיון על אופן התקשרות בטרם מהותה כלל ועיקר לא נהירה. רק לצורך חידודי לשון ראוי לשאול את ה-"מראיין" האם הוא מוכן להציע את המשרה לאלתר למי שיאות ... לשלם לו.

    השבמחק
    תשובות
    1. ממש לא. אני מעסיק כיום 20 עובדים ולא נצמד לשום טבלה. הראיון בדרך כלל מאוד אישיותי, ובהם אתה יכול לקבל מושג טוב יותר על האינטליגציה ומה תהיה רמת הנאמנות של המועמד. תפקידים הם לרוב דינמיים, כך שהצעת השכר תהיה בהתאם להרבה גורמים. כמו כן פורטפוליו וסוג הנסיון הקודם יכולים פשוט ליצור עבורך התאמה. לאו דווקא "טוב יותר" או "רע יותר" לפי סקלה חיצונית, אלא פשוט תואם את הדרישות, כך שאתה לפעמים מוכן לשלם יותר עבור מועמד שעל הנייר פחות טוב. התאמת ציפיות השכר נועדה לוודא שאין חוסר התאמה גדול. וכשמה כן היא, נועדה לתאם ציפיות.

      מחק
  2. אני באופן אישי לא מתחבר להצעה שלך מכיוון שאיננה מתבססת על מחקר לטווח ארוך.
    אני תמיד נותן מספר מדויק (אם הם לא רוצים - שלא יקבלו אותי). אני גם לא גמיש ולו במעט.
    אז נכון, איבדתי כמה הזדמנויות לאורך השנים. אבל בטווח הארוך, שבו אתה מבלה עם המעסיק שלך יום-יום זה משתלם. הוא מעריך אותך יותר מאשר אדם שהצליח ״לכופף״ בתוך 5 דקות של ריאיון עבודה.

    השבמחק
  3. אם מוסיפים טווח של 2000 3000 למה שנהוג בטבלאות שכר מקבלים מספרים מוגזמים
    אולי זה יכול להפיל את המשא ומתן?

    השבמחק
  4. המחקרים שאני מכיר מצביעים באופן ברור על כך שעדיף לאין שיעור עבור המועמד להימנע מלהסגיר פרטים על ציפיות השכר שלו, או לכל הפחות לדחות את הדיון לשלב מתקדם יותר בתהליך המיון. בכל אופן, המחקר החדש של מייסון ואיימס מתייחס אך ורק לנושא טווחי שכר אל מול מספר בודד. במקרה כזה אני נוטה להסכים שעדיף להציג טווח, אבל המחקר הזה לא נוגע כלל בסוגייה של מי צריך לשלוף ציפיות שכר ראשון - המועמד או המעסיק. אני מסכים שעדיף להסגיר טווח ממספר מדוייק, אבל עדיף עוד יותר לקבל אינדיקציה לגבי טווחי השכר המצופים עבור המשרה הזו מהחברה או גורם ההשמה טרם מסירת הטווח של המועמד.

    מדוע? ובכן, המעסיק יודע יותר טוב מהמועמד איך הוא "מתמחר" את המשרה המדוברת. הוא הקצה תקציב לגיוס והעסקת המועמד והעריך (לרוב ביחד עם גורם ההשמה - חיצוני או פנימי) מה תהיה עלות השכר שלו. המועמד יודע במידה לא רעה של דיוק מה הוא "שווה", אבל הוא לא בהכרח יודע מה המשרה שווה, וככל שהוא מתרחק מהתפקיד הנוכחי שלו (למשל עקב שינוי בתעשיה, דרג, אחריות, מיקום וכד'), כך יכולת ההערכה שלו של שווי המשרה נחלשת.

    אה, ומסתבר שאני לא לבד בגישה הזאת - ראו סעיף 6 לעיל:
    http://time.com/money/3656185/10-commandments-of-salary-negotiation

    השבמחק
  5. המחקר מתייחס להצגת השאלה והתשובה תוך ראיון עבודה, אך מה בנוגע למשרות המתפרסמות ועשויות להיות רלוונטיות, כאשר ההתניה להגשת מועמדות הינה שאלת ציפיות השכר - שהתשובה עליה מאודדד קשה בשלב זה כשהמועמד, בדגש על מועמד כי המעסיק יכול לסנן על סמך השוואה בין מועמדים אחרים על פי שיקול דעתו, לא מכיר לעומק את התפקיד והיקף האחריות רק על פי םרסום ראשוני של המשרה, היות וגם לכותרת הכי מדוייקת של תפקיד יש רמות אחריות ועוד המון קרטריונים חשובים אחרים שמשפיעים גם על ציפיית השכר, כמו: יציבות תעסוקתית, אופק קידומי וכיוב'
    שכן אולי במקרה כזה כן נכון יותר להבהיר שציפיות השכר הינו קריטריון חשוב אך ישנם מכלול קריטריונים חשובים נעלמים בשלב זה שעשויים להשפיע על ציפיות השכר??

    השבמחק
    תשובות
    1. בשני המקרים למעסיק יש יותר מידע מאשר למועמד והמועמד "יורה באפלה". גם במקרה כמו שאתה מציין, עדיף לתת תשובה בצורה של טווח על בסיס האינפורמציה המופיעה בתיאור המשרה ותוך היעזרות בטבלאות שכר.

      מחק

ShareThis

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...