הרשמו לקבלת ניוזלטר שבועי כדי לא להחמיץ אף טיפ

רוצים להיות מעודכנים? לקבלה במייל של הטיפ השבועי לחיפוש עבודה:

יום ראשון, 28 ביוני 2015

ניסוי: חושדים שמגייסים לא קוראים קו"ח? תראו מה קרה לקו"ח הפיקטיביים של פרנק נ. שטיין

image:olovedog/FreeDigitalPhotos.net
לעיתים קרובות מחפשי העבודה מרגישים כמו דני-דין: רואים (את המשרות ושולחים קורות חיים), אבל בלתי נראים. ממש כאילו... כאילו אף אחד לא קורא את קורות החיים שלהם...
למעשה, התחושה הזו לא לגמרי דמיונית. כך מסתבר בניסוי שנעשה לאחרונה. בפעם ה 12 ביצעה השנה חברת היעוץ לגיוס עובדים CareerXRoads את הניסוי השנתי שלה: "ניסוי המועמד המסתורי". מטרת הניסוי לבחון את התנהלות מחלקות הגיוס, לאתר שגיאות ולהציע שיפורים. השנה בכדי לבחון את התנהלות המגייסים, בנתה החברה קורות חיים של מועמד פיקטיבי בשם פרנק נ. שטיין וקורות החיים שלו נשלחו ל- 100 החברות המובילות של המגזין Fortune, בין החברות הללו: גוגל, גולדמן סאקס, ודלוייט.

קורות החיים הבדויים כללו אינפורמציה שאם מישהו באמת קרא אותה הוא היה מבין מהר מאוד שמדובר פה במתיחה: נתחיל בשם המועמד- מזכיר לכם מישהו? בהמשך, בפרק הנסיון התעסוקתי נכתב כי "פרנק" זכה בפרס "בורג הכסף" כשעבד בחברת ג'ונסון את ג'ונסון ואחרי זה באחד מהבולטים כתוב שיש לו נסיון בגיוס שחקנים לסרטי אימה של ערפדים: דרקולה, יומני הערפד ודם אמיתי.
ממש בסוף הרזומה, יוצריו הוסיפו מספר שורות שבהן הם הודו שמדובר בקורות חיים פיקטיביים וש...: "מזל טוב אם הגעת עד כאן! רוב המגייסים לא מגיעים לפה...!"

מה לדעתכם היו תוצאות הניסוי? 
ובכן, התוצאות היו די מביכות...: 66 מהחברות לא הגיבו (מי אמר דני דין ולא קיבל?...), 28 מהן שלחו מייל עם תשובה שלילית ו-6 חברות (!!) התקשרו או שלחו מייל לאדון "פרנק" בכדי לזמנו לראיון עבודה! רק 2 מגייסים שלחו חזרה מייל עם תגובה ששמו לב שזהו מועמד בדוי...
להזכירכם- מדובר כאן ב 100 החברות שנבחרו כחברות שהכי טוב לעבוד בהן ושיש להן מוניטין שהולך לפניהם...


מסקנות?

1. אני תמיד טוענת שהסיכוי לקבל תגובה למשלוח של קורות חיים, כשהם כתובים נכון, עומד בממוצע על 5-8 אחוזים (תלוי במספר משתנים). גם תוצאות הניסוי הזה תומכות בכך, כי 6 חברות התכוונו לזמן את פרנק לראיון מתוך 100 שליחות. חשוב לציין שמראש החוקרים השקיעו מחשבה רבה ביצירת קורות חיים מלאי buzz words, שיעלו בוודאות בחתכים של תוכנות סינון אוטומטיות.
2. רק 28 חברות טרחו להשמיע קול ולשלוח עדכון שקיבלו את קורות החיים ושהתשובה שלילית.
3. מגייסים רבים אינם קוראים את קורות החיים ובטח שלא מגיעים עד לסופם, אחרת הם גם היו קוראים את ההערה שנכתבה שם בסוף.
4. המגייסים שיצרו קשר במטרה להמשיך את התהליך עם המועמד הערפדי, מוכיחים עד כמה שלב סינון קורות החיים הפך לרובוטי ועד כמה קריאת קורות החיים היא בסך הכל רפרוף מהיר על מנת לאתר את מילות המפתח המתאימות ותו לא.
5. ולסיכום, הנה לכם עוד הוכחה למה כל כך חשוב לבנות ולטפח רשת של קשרים מקצועיים, כדי שתוכלו להפעיל אותם בעת חיפוש עבודה ולעקוף את תהליכי הסינון הקלאסיים.

בשורה התחתונה, מכיוון שאני עדה לכמות הזמן, האנרגיות והמחשבה שמחפשי עבודה רבים משקיעים היום בכתיבת קורות החיים שלהם, לא נותר אלא לקוות שבקרוב מאוד גם המגייסים ישקיעו לפחות רבע מהזמן הזה בקריאתם...

כך נראו קורות החיים של "רכז הגיוס" ו"מחפש העבודה" פרנק נ. שטיין:



למעוניינים, הקליקו כאן ללינק למאמר המלא על ניסוי "מחפש העבודה המסתורי".


מחפשים עבודה? החיפוש תקוע ולא מתקדם? לא מגיבים לקורות החיים שלכם? חושדים שקורות החיים שלכם לא עוברים את סינון התוכנות האוטומטיות? פנו אלי לקביעת פגישת יעוץ:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר



Google+

יום ראשון, 21 ביוני 2015

סתמו את הפה: הטיפ המוביל להצלחה בכל ראיון עבודה

image:vectorolie/FreeDigitalPhotos.net
קראתי השבוע מאמר מעניין באתר של אוניברסיטת הרווארד שכותרתו היתה: "איך לדעת אם אתם מדברים יותר מידי?" וכמובן שתוכנו התחבר לי ישר לנושא ראיונות עבודה.

אחד מהדברים שכולנו אוהבים ואין מה לעשות, כי זה כנראה טבוע באופי האנושי, הוא לדבר על עצמנו. אנחנו מתים על עצמנו ועל כן הנושא שהכי כיף לנו לדבר עליו הוא אנחנו. אם ככה, הגיוני לצפות לכך שכולנו נהיה מומחים בצליחת ראיונות עבודה, שכן זו בדיוק מהות הראיון- לספר על עצמנו, לא? זהו שלא...

האהבה הזו לדבר על עצמנו עלולה להיות מסוכנת עד קטלנית בראיונות עבודה משום שמחפש עבודה שמדבר ומדבר ולא יודע לעצור בזמן כורה לעצמו את הבור במו ידיו! כבר כמעט 20 שנים שאני מראיינת מועמדים לעבודה ולא תאמינו איזה ניסים ונפלאות ניתן לגלות כשנותנים לאדם אחר את רשות הדיבור. פרויד עשה מזה קריירה שלמה- רק שבמקרה שלו- מדובר בסשן פסיכולוגי עם אדם שמעוניין לעזור לך. בראיון עבודה, לעומת זאת, בכלל לא מדובר בפגישה ייעוצית, נהפוך הוא, ועל כן ככל שתדברו יותר, כך גדל הסיכוי (או הסיכון) שמתישהו תגידו משהו לא נכון, שלא ישמע טוב או שיוגדר בהגדרה הלא מחמיאה -TMI -Too Much Information. 

במילים אחרות, תנאי בסיסי להצלחה בראיונות עבודה הוא לדעת מתי לעצור, לדעת לענות לשאלה ישר ולעניין ולדעת להצניע את מה שהשתיקה יפה לו. בכדי לעשות זאת תצטרכו לפתח מספר מיומנויות חשובות: 1. ללמוד להקשיב באמת ובתמים לבן שיחכם ולניואנסים הקטנים של השאלות שהוא שואל, 2. לדעת להבחין בין עיקר וטפל ובתשובה להתמקד אך ורק בעיקר, 3. להחליט עוד לפני הראיון מה אתם רוצים להגיד, לאיזה כיוונים אתם ממש לא רוצים שהשיחה תזלוג ולאיזה דווקא כן. אל תתנו למזל להכריע, נסחו בקווים כלליים לפני כל ראיון מהם הדברים שאתם חייבים להגיד ומה עדיף שלא, 4. ללמוד להעביר מסרים מילוליים ברורים (לא מעורפלים, לא להסתובב שעות מסביב לנקודה, לא לרמוז רמיזות), 5. להבין שמולכם יושב יצור אנושי עייף/ עצבני/ חרד/ לחוץ או סתם עם הפרעת קשב, שבאמת שאיננו מסוגל להקשיב לכל מה שאתם מספרים לו. היכולת שלו עצמו להקשיב- מוגבלת בדיוק כמו שלכם ועל כן, יפה תעשו אם תגבילו כל תשובה שאתם עונים לעד 8-10 משפטים בלבד!

כשאנחנו מתכננים מראש מהו המסר שאנחנו רוצים להעביר וכשעונים תשובות מלאות, אך מוגבלות באורכן, אנחנו בעצם מכריחים את עצמנו להישאר ממוקדים, ואנחנו גם עושים לעצמנו טובה אחת גדולה מאוד: אנחנו מצמצמים את ההסתברות שתוך כדי מענה נתברבר מבלי משים לכיוונים הלא נכונים או שנפלוט אינפורמציה שעדיף שלא.
אין לכם מושג כמה אינפורמציה מיותרת אנשים חולקים בראיונות עבודה ובמו ידיהם הורסים לעצמם ומובילים את השיחה ואת המראיין לכיוונים בעייתיים.

נחזור למאמר שקראתי, כתב אותו מארק גולסטון- פסיכיאטר עסקי- שגם כתב את הספר "רק תקשיב!". גולסטון טוען במאמר שיש 3 שלבים בשיחה עם אדם אחר:
- שלב ראשון: בשלב הזה הדובר עדיין בשביל הנכון, הוא ממוקד ועקבי ומה שהוא מספר לגמרי רלוונטי, אבל, ככל שעובר הזמן, הדובר מתחיל להרגיש הקלה. כיף לו לדבר ו... כן! איזו תחושה נעימה הוא מתחיל להרגיש... 
- זה בדיוק הזמן שבו נכנסים לשלב השני- הדובר מתחיל להנות מכל הקטע הזה של לדבר, בעוד שבן שיחו- המאזין והמקשיב מתחיל לאבד סבלנות ככל שהזמן עובר ואז הוא פשוט... מפסיק להקשיב.
- השלב השלישי הוא הגרוע במיוחד בגלל שאם הדובר מגיע עד כאן, הוא בעצמו כבר איבד את הדרך, לעיתים הוא אפילו לא זוכר מה שאלו אותו ואיך הגיע בתשובה לאן שהגיע. או אז, הדובר מתעשת, מגלה שאיבד את בן שיחו אי שם בדרך ומנסה להחזיר את המצב לקדמותו בשלב הראשון. בדיוק בשלב הזה הוא עושה את הטעות הגדולה ביותר כי בכדי להחזיר את תשומת הלב האבודה, במקום לעצור ולהחזיר את רשות הדיבור למאזין, הדובר מתאמץ עוד יותר לעניין ו...ממשיך לדבר.

למה זה קורה? כי מסתבר שכשאנחנו מדברים על עצמנו, משתחרר לנו בגוף הורמון הנאה ואלה שאוהבים לדבר, פשוט מכורים לתחושה הטובה של ההורמון הזה. מעבר לזה, אנחנו מאוד מאוד רוצים להרשים ולהראות כמה אנחנו חכמים.

הטיפ של גולסטון לאלה שאינם יודעים לעצור בזמן הוא פשוט: דמיינו שיש מולכם רמזור. בשלב הראשון הוא ירוק ואתם יכולים לדבר- כל עוד שאתם, כמובן, מדברים לעניין. אחרי כחצי דקה, הרמזור שלכם הופך צהוב. בשלב הזה, רוב הסיכויים שבן שיחכם מתחיל למצות ולאבד סבלנות. יש לכם עכשיו 20 שניות של חסד אחרונות לסיים את התשובה לפני שהרמזור הופך לאדום ואיבדתם אותו לגמרי.

זכרו את הדימוי הזה כשאתם בראיון עבודה ואף פעם אל תעברו ברמזור אדום, אחרת תקבלו דו"ח בצורה של התשובה: "תודה, אבל לא תודה!".

הרמזור האדום הזה הוא סימן שגם אני צריכה לעצור ובדיוק כאן. אז ביי!

מחפשים עבודה? החיפוש תקוע ולא מתקדם? לא מגיבים לקורות החיים שלכם? לא עוברים ראיונות? אין לכם מושג כיצד להשתמש באופן הנכון ברשתות חברתיות בכלל ובלינקדאין בפרט? פנו אלי לקביעת פגישת יעוץ:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר


Google+

יום ראשון, 14 ביוני 2015

מה הקטע של המכתב המקדים והאם מישהו, לעזאזל, בכלל קורא אותו?

 image:digitalart/FreeDigitalPhotos.net
אחד מהנושאים שיש לגביהם הכי הרבה דעות (חלוקות) הוא העניין הזה של המכתב המקדים: לכתוב או לא לכתוב? זה חשוב או שממש לא? מי שכותב מכתב מקדים נהנה מיתרון כלשהו בהשוואה למי שלא או שזה פשוט מיותר?

תשאלו מספר אנשים וכל אחד מהם יענה לכם תשובה הפוכה. אז מי צודק?

אז זהו, שכמו בכל דבר, התשובה מורכבת. בואו וננתח את העניין ונתחיל בהתחלה: מאיפה כל הדבר הזה צמח? משליחת קורות חיים בדואר ומאוחר יותר דרך הפקס. לאנשים היה כנראה מוזר לשלוח בתוך מעטפה רק דף נייר של קורות חיים, ללא שום הקדמה או הסבר ועל כן נהוג היה לצרף עמוד נוסף שבו הסביר המועמד לאיזו משרה הוא פונה והציג את עצמו קצת בכדי שקורות החיים לא יראו מיותמים ותלושים ללא שום קונטקסט. המנהג הזה השתרש והמשיך, כמובן, גם בתקופת הפקסימיליה ואצל רבים הוא ממשיך ומתקיים גם היום, למרות שהתקדמנו לשליחת קורות חיים דרך אימייל.

אבל עם כל הכבוד למסורת, האם באמת צריך להמשיך עם זה?
אז זהו שכן וגם לא. כי זה תלוי מאוד באיך שעושים את זה.

בואו ונתחיל באיך לא עושים:
- מי שכתב מכתב מקדים רק כי שמע שככה צריך והטקסט שכתב הוא הו כה יבשושי ומשעמם- עושה את זה לגמרי לא נכון!
- מי שכתב לעצמו טקסט קבוע שכזה שמודבק בדיוק כפי שהוא בכל משלוח של קורות חיים ולכל משרה באשר היא, בלי קשר בכלל לדרישות שלה ולחברה אליה פונים- עושה את זה לגמרי לא נכון!
- מי שכתב מכתב מקדים ושולח אותו בקובץ נפרד מקובץ קורות החיים- עושה את זה לגמרי לא נכון!
- מי שכתב מכתב מקדים באורך מגילה- עושה את זה לגמרי לא נכון!

למה?
כי כל הקטע של המכתב המקדים הוא ליצור בידול, להלהיב, להדגיש למה לדעתכם אתם האדם הכי מתאים עלי אדמות למשרה, אז אם אתם משתמשים באותו הטקסט הקבוע בכל פניה וגם מצפים שמישהו ממש יטרח להקליק ולפתוח קובץ נפרד בכדי בסופו של דבר לקרוא איזשהו טקסט ארוך ויבשושי בנוסף לקורות החיים היבשושיים בעצמם- אתם חולמים באספמיה.

אם ככה... מסתמן שהתשובה היא שזה לגמרי מיותר, נכון? והנה עוד כמה סיבות שתומכות בכך:

1. זוהי עוד מטלה שלוקחת זמן כשמחפשים עבודה ומצד שני, רוב המגייסים ממש לא קוראים אותו- כן, כן, מה ששמעתם! למי יש זמן בכלל? הם לחוצים בעבודה, ערימות של קורות חיים ממתינים בתור, אז מה הם עושים? קוראים כל טקסט שכל מועמד החליט לכתוב?! ממש לא! מה שהם עושים זה את הדבר הקצר והיעיל ביותר: פותחים רק את קובץ קורות החיים, רצים עם העיניים עד לכותרת של התפקיד הנוכחי, קוראים קצת את הטקסט של התפקיד הנוכחי, רצים הלאה לכותרת של התפקיד הקודם ואולי עוד קצת לבדוק את ההשכלה ו... זהו. אם המועמד לא הצליח לפתות את המגייס עד לשלב הזה- Next! אבל אם כן, אם כן, אז המגייס ישקיע עוד מספר שניות בבחינת קורות החיים ויחליט אם להתקשר או שלא. ישר ולעניין! ישר ולשורה התחתונה! כשהזמן קצר עושים החלטות מהירות וככשמים על לשון המאזניים מצד אחד את המכתב המקדים ובצד השני את קורות החיים עצמם- מה שיזכה לקבל תשומת לב זהו תמיד התפקיד הנוכחי בקורות החיים ולא המכתב המקדים.

2. תוכנות סינון אוטומטיות שקיימות היום ולא היו קיימות בזמן שבו המכתב המקדים היה רב מכר הופכות את כל העניין לעוד יותר מיותר. כשמשתמשים בתוכנה כזו מבצעים חתכים על החלק הכי חשוב של קורות החיים: הניסיון התעסוקתי- זה מה שבודקים בראש ובראשונה כשמחפשים מועמד מנוסה ועל כן, גם אם המכתב המקדים שלכם הוא יצירת אמנות ברמה של זכייה בפרס נובל, גם אז- אף אחד לא יגלה את זה בגלל האופן שבו משתמשים בתוכנת הסינון...

3. הזמן קצר והמלאכה מרובה ועל כן, את עיקר תשומת הלב צריך להקדיש לקורות החיים עצמם. את אותן השניות שלוקח לכם לעשות קופי פייסט בכדי להוסיף את הטקסט של המכתב המקדים לתוך המייל, השקיעו בהתאמת קורות החיים למשרה. האמינו לי- זה יהיה שימוש הרבה יותר יעיל לזמן היקר שלכם...

קראתם עד לכאן ועדיין קשה לכם להיפרד לשלום מהמכתב המקדים שלכם? נו טוף... אם אתם מתעקשים על מכתב מקדים, אז לפחות עשו את זה כמו שצריך:

1. השתמשו במכתב המקדים במקרים שבהם אתם צריכים להסביר משהו ואין דרך אחרת לעשות זאת פרט למכתב המקדים. למשל: אין לכם ניסיון רלוונטי, אבל למרות זאת החלטתם לשלוח קו"ח למשרה ויש לכם סיבה טובה לכך- נצלו את המכתב המקדים בכדי להציג את הסיבה. לחילופין, יש אולי משהו בקורות החיים שדורש הבהרה- הבהירו זאת במכתב המקדים. או... שאתם שולחים קורות חיים לחברת השמה ורוצים לכוון אותה כבר דרך המייל לאיזה תפקידים אפשר להפנות אתכם, לאיזה סוגי חברות ובאיזה אזור גיאוגרפי- אם תציינו זאת במכתב המקדים תוכלו לחסוך זמן יקר של 2 הצדדים.

2. כתבו טקסט קצר ולעניין.

3. אל תחזרו על פרטים יבשים שגם ככה כתובים בקורות חיים. אם כבר החלטתם להשקיע- וודאו שהמכתב המקדים מוסיף מידע ולא מבזבז את הזמן של המסכן שבכל זאת החליט לקרוא אותו.

4. נסו להשאיר חותם על הקורא, אם כבר טרחתם לכתוב והוא טורח לקרוא- כתבו משהו שילהיב אותו, שיגרום לו לרצות להרים אליכם טלפון ישר אחרי הקריאה.

5. נסו להפוך את הפניה לאישית, אם זה אפשרי. אם ידוע לכם השם של המגייס- כתבו אליו ישירות וציינו את שמו בתחילת ההודעה.

מחפשים עבודה? החיפוש תקוע ולא מתקדם? לא מגיבים לקורות החיים שלכם? לא עוברים ראיונות? אין לכם מושג כיצד להשתמש באופן הנכון ברשתות חברתיות בכלל ובלינקדאין בפרט? פנו אלי לקביעת פגישת יעוץ:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר


יום ראשון, 7 ביוני 2015

מחפשים עבודה? מחקר חדש ממליץ: אם תרימו טלפון, תצרו רושם של חכמים יותר

image:iosphere/FreeDigitalPhotos.net
השבוע חגגתי יום הולדת ובכל שנה התופעה שתכף אתאר ושאתם בטח מכירים בעצמכם הולכת ומתעצמת: לכבוד יום ההולדת שלי קיבלתי מאות איחולי מזל טוב דרך כלי המדיה השונים, חוץ מאחד: דרך הטלפון.
לטעמי זו מגמה כאובה- בעבר, אני בטוחה שגם הטלפון שלכם לא חדל מלצלצל ביום ההולדת שלכם. אנשים התקשרו, ברכו ואולי אפילו קפצו לבקר. אבל כיום מעטים בלבד ממשיכים לשמור על המסורת, היתר כותבים ברכה בפייסבוק, בלינקדאין או שולחים בוואטצ-אפ וזהו... נעלם כל המימד האנושי והחם והקשר הבינאישי הישיר.

אבל המגמה הזו הרבה יותר רחבה מאיחולי מזל טוב הדדיים, כי היא מאפיינת יותר ויותר את ההתנהלות היום-יומית שלנו: אנחנו כותבים מייל לקולגה שלנו שנמצא ממש מעבר לקיר בכדי לשאול אותו מתי אוכלים צהריים ומעדיפים לשלוח הודעת וואטצ-אפ לחבר חולה כדי לשאול לשלומו ולצאת מידי חובה ואנחנו מעדיפים לענות לבוס שלנו במייל מאשר פנים מול פנים, כי זה יותר בטוח וגם הרבה יותר קל וזה ממשיך עוד ועוד עד שלמעשה, אם יורשה לי לחזות את העתיד, נראה לי שהאדם במאות הבאות לא יזדקק כלל למיתרי הקול שלו ואלה ילכו וייכחדו. בשביל מה אנחנו זקוקים להם, בעצם, אם את רוב התקשורת שלנו אנחנו מעדיפים לבצע בכתיבה ודרך האינטרנט?

אני נתקלת בתופעה הזו גם בכל מה שקשור לחיפוש עבודה: מחפשי עבודה מעדיפים תקשורת כתובה מאשר מילולית, הם מעדיפים לשלוח מייל מאשר להרים טלפון ו...כן, אפילו כשהם רוצים לברר איתי פרטים על פגישת הייעוץ לחיפוש עבודה- הם מעדיפים לשלוח מייל עם מספר הטלפון שלהם, מאשר ליצור קשר טלפוני בעצמם. 
אני יכולה להבין מהיכן זה נובע, כמובן... מייל הוא מהיר, קצר, ניתן לשלוח אותו תוך כדי שעסוקים במשהו אחר וזה מאפשר לנו להישאר באזור הנוחות שלנו- גם כשמדובר בנושא לא נעים או עדין, אבל מצד שני לעתים הוא מתאפיין בעוד משהו- כי בשליחת מייל או כל הודעת טקסט אנחנו בעצם מעבירים את האחריות על הנושא המדובר לצד השני- למכותב. זו דרך מצוינת לדחות דברים וזה בעצם להיות עם ולהרגיש בלי- לענות, אבל במינימום המאמץ.

וכך, למשל, אנשים מנסים לבנות מערכות יחסים עם אנשים חדשים- אך אלו מערכות יחסים וירטואליות בלבד- עוד קשר ועוד אחד בלינקדאין- אבל את אף אחד מהם לא באמת מכירים ומעולם לא פגשנו פנים מול פנים. וזה לא נגמר כאן משום שלא פעם מחפשי עבודה חולקים איתי התלבטויות בנוגע למה שקורה להם בתהליך החיפוש ופעם אחר פעם אני נתקלת בניסיונות לבצע קיצורי דרך- הכל בכדי לא להצטרך לדבר חלילה עם מישהו בטלפון.

אז עכשיו, מסתבר שזו לא רק הדעה שלי שיש דברים שעדיף לעשות דרך הטלפון, אלא שזה אפילו מוכח מחקרית: 
מחקר חדש של ניקולס אפלי- פרופסור מאוניברסיטת שיקאגו והדוקטורנטית ג'וליאנה שרדר מצא כי אנשים מקבלים רושם טוב יותר על מועמדים שהם שומעים את קולם בהשוואה לאלה שהם רק קוראים את הטקסט שכתבו להם, וזה קורה גם כשמדובר בדיוק באותו התוכן. על פי המחקר כשמתקשרים באמצעות דיבור, מראים לצד השני שאתם רציונליים, אפשר להעביר את המסר באופן מדויק וברור יותר וזו הדרך הטובה ביותר להתקרב ככל האפשר לתפיסה של הצד השני.

איך הם בדקו את כל זה? באמצעות סדרת ניסויים שבהם נתבקשו סטודנטים למנהל עסקים להציג את נאום המעלית שלהם לצורך קבלה לעבודה לשתי קבוצות: למנהלי גיוס ולסתם אנשים אקראיים שעברו בסביבה, במשך 2 דקות בדיבור ובכתב. התוצאות היו חד משמעיות: גם האנשים האקראיים וגם מנהלי הגיוס המקצועיים דיווחו על התרשמות טובה יותר מהסטודנטים שהביעו עצמם בעל פה. הרושם מהם היה שהם אינטליגנטים יותר, יעילים יותר ובעלי מסוגלות גבוהה יותר מאשר הסטודנטים שהעבירו את המסר בכתב. התוכן של הנאום היה, בדיוק אותו התוכן בשני המקרים.

לפי המחקר- לקול שלנו יש משקל רב כשאנחנו מעבירים מסרים והוא מוסיף מימדים נוספים לטקסט: את הדרך שבה אנחנו מתנסחים, את הדרך בה אנחנו חושבים, מתי אנחנו עוצרים לרגע את הדיבור בכדי לחשוב, הטון, גובה הקול, מהירות הדיבור, ההתלהבות... ובמילים אחרות- אם עיניים הן השער לנשמה שלנו, כך הקול הוא השער לדרך המחשבה.

מסקנות?
כשמחפשים עבודה ובחיים בכלל, אם אתם רוצים להשפיע ולחיוב- העדיפו שיחת טלפון מאשר הודעת טקסט כתובה. אל תתעצלו, צאו מאזור הנוחות שלכם ונסו. אם הייתם בראיון עבודה ואתם רוצים לעשות פולו-אפ מספר ימים לאחר מכן- כנראה עדיף להתקשר מאשר לשלוח מייל.

אגב, מסתבר שטלפון עדיף על הופעה פיזית... אתם עשויים להישמע חכמים יותר דרך הטלפון מאשר דרך מייל, אבל להגיע פיזית למקום כלשהו- לא יוסיף לכם נקודות זכות. אז אם אתם מאלה הנוהגים לקפוץ ללא הודעה מראש למקומות עבודה בכדי לחלק קורות חיים ולנסות להשיג ראיון על הדרך (מישהו עדיין עושה את זה?!)- כנראה שזו איננה השיטה המומלצת.

נו... מה אגיד לכם...? עכשיו אני מקווה שבשנה הבאה יהיו גם כמה טלפונים של מזל טוב ליום הולדת... :)

מחפשים עבודה? החיפוש תקוע ולא מתקדם? לא מגיבים לקורות החיים שלכם? לא עוברים ראיונות? אין לכם מושג כיצד להשתמש באופן הנכון ברשתות חברתיות בכלל ובלינקדאין בפרט? פנו אלי לקביעת פגישת יעוץ:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר



Google+

ShareThis

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...