הרשמו לקבלת ניוזלטר שבועי כדי לא להחמיץ אף טיפ

רוצים להיות מעודכנים? לקבלה במייל של הטיפ השבועי לחיפוש עבודה:

יום ראשון, 19 ביולי 2015

ראיונות עבודה מהגיהנום: מתי צריך לקום, להגיד "לא!" ופשוט ללכת?

image:Stuart Miles/FreeDigitalPhotos.net
זה נראה כאילו כל הרשת מלאה בטיפים למחפשי עבודה- איך לכתוב קורות חיים? איך להתראיין? מה ללבוש ואיך להתנהג? אבל, זה לא אומר שלמראיינים יש פטור מהתנהלות נכונה, מנימוס, מכבוד לזמן וממתן יחס נאות.שלא נתבלבל כאן: למרות שאתם "בסך הכל" מועמדים לעבודה, אתם לגמרי לא בעמדת נחיתות, שבגללה אתם צריכים לספוג, ממש לא! יש לכם את כל הלגיטימיות שבעולם לצפות ליחס הולם ולתהליך מסודר ומכבד. ברוב החברות קיימים נהלים מסודרים לגיוס עובדים ולראיונות עבודה ורובן באמת בסדר, אבל יש גם כאלה שהן לא. אם במהלך החיפוש אתם נתקלים בסיטואציות לא נעימות במהלך תהליך הגיוס, זהו הרמז שלכם לפרוש בסטייל ופשוט להגיד "תודה, אבל לא מתאים לי", "תודה רבה, אבל לא תודה!".

בואו ונודה באמת, תהליך הגיוס לחברה הוא הפנים שלה כלפי חוץ, מין שסתום שכזה שדרכו אתם יכולים להציץ פנימה ולהתלהב או להתאכזב. גם אם אתם טיפוסים זורמים,  וקשה לכם להגיד לא- התחושות שאתם חווים במהלך התהליך עשויות לשקף את מה שקורה שם מאחורי הקלעים- לטוב ולרע.
תהליכי הגיוס יכולים ללמד אתכם הרבה מאוד על הארגון ועל איך שהוא מתנהל. תהליך מבולגן וארוך שבו בכל פעם מתקשר מישהו אחר מהחברה, שלא מעודכן במה שאמר לכם הקולגה שלו שבוע לפני כן, לא יוצר רושם טוב וזה בלשון המעטה... האם אתם משאירים הודעות ואף אחד לא חוזר אליכם? האם אף פעם לא עונים שם לטלפון? האם יד אחת לא יודעת מה עושה היד השניה? האם עוברים שבועות בין שלב אחד לשני? אז אולי אין תקן? ואולי הם לא בטוחים שצריך עובד נוסף? ואולי ככה הכל מתנהל שם בחברה הזו... אל תתעלמו מאינטואיציות לא טובות, אל תחליקו התנהלות לא לעניין, כי מאוד ייתכן שכשתתקבלו לאותו מקום עבודה תגלו שמה שראיתם היה רק קצה הקרחון, אבל אז יהיה כבר הרבה יותר מורכב לרדת מהאניה...



אז איזה סיטואציות עדיף לקטוע, לפני שתמצאו את עצמכם עובדים בחברה שלא מכבדת את מועמדיה או שההתנהלות שם פשוט איננה מתאימה לכם? באתר reddit התפרסם לא מזמן  שרשור בדיוק בנושא הזה משולב בשלל דוגמאות אמיתיות של ראיונות עבודה מהגיהנום.  ריכזתי את כל המקרים בהם עדיף לכם פשוט לקום וללכת:

1. כשמתאמים אתכם ראיון, אבל לא מכבדים את הזמן שלכם- אני בטוחה שזה קרה לכם לפחות פעם אחת: זומנתם לראיון בשעה מסוימת, עשיתם סלטות באוויר כולל פליק פלאק מפואר כדי להגיע בזמן וכשהגעתם- לגמרי מזיעים מהמאמץ (וגם קצת מהחום שבחוץ) ואפילו בזמן המדויק, מצאתם את עצמכם יושבים וממתינים ועוד קצת מחכים למראיין שלכם. אז ככה- להמתין מספר דקות שאיננו עולה על כמות האצבעות בכף יד אחת זה עוד נסבל, אבל מעבר לזה, זה מתחיל להיות לא לעניין. כשמדובר כבר בפרק זמן ארוך מרבע שעה, מותר לכם להתחיל להתעצבן ואחרי זה... טוב, כאן אנחנו מגיעים למצב ברור שבו לא מכבדים את מעמד הראיון וכנראה שגם לא אתכם או את הזמן שלכם (אגב, זה לא אישי נגדכם, יש סיכוי גבוה שזו לא הפעם הראשונה שזה קורה שם בחברה הזו). הזכירו לפקיד/ת הקבלה שאתם עדיין ממתינים, בדקו מהי הסיבה (אולי במקרה מדובר בסיבה מוצדקת, חד פעמית, בשעת משבר או באירוע חירום) וכשזה כבר באמת עובר את גבול הטעם הטוב, פשוט עדכנו אותה שלצערכם אתם לא יכולים להמתין יותר, קומו וצאו מהדלת.




2. כשבמהלך הראיון מתברר שאין שום קשר בין מודעת הדרושים לבין המשרה בפועל- מכירים את זה שאתם מרכיבים פאזל ומנסים בכוח לדחוף חלק אחד במיקום הלא נכון? התוצאה (פרט לזה שזו טעות) היא שהחלק הזה מתקמט ולפעמים אפילו נשבר. אתם לא רוצים להישבר לאחר שתתקבלו לתפקיד לגמרי לא מתאים לכם, נכון? יופי, אז גם אם אתם טיפוסים שמאוד חשוב להם לרצות את האחרים וגם אם קשה לכם להגיד "לא" אל תתפתו. אם התפקיד תואר באופן לא נכון במודעת הדרושים או שהמראיין מתקשה לספר על המשרה או להסביר מה הם צריכים והוא הולך סחור סחור- טוב שגיליתם זאת כבר עכשיו. אגב, זה תקף גם בנוגע לציפיות שכר:




3. כששואלים אתכם שאלות אישיות, אינטימיות, מפלות או לא חוקיות- יש הרבה מאוד נושאים שמותר לשאול עליהם בראיונות עבודה, אך המכנה המשותף לכולם הוא שהן צריכות להיות קשורות למידת היכולת ולכישורים שלכם לבצע את העבודה בהצלחה. כל שאלה שלא עומדת בתנאי הזה איננה לגיטימית, כנ"ל שאלות שגורמות לכם להרגיש לא בנוח.


4. כשברור שהמראיין לא מקשיב, לא מרוכז ולא בעניין- אתם לא היחידים שצריכים להעביר את מכשיר הטלפון שלכם לשקט, גם המראיין לא אמור לענות לשיחות באמצע הראיון ולכבד את המעמד ואת הזמן שלכם.


5. ואם זה לא מספיק, אז הנה עוד סיבות, חשובות לא פחות, להגיד לא, לא ולא!

- כשאתם והבוס- שני קווים מקבילים:  אם הבוס שואל X ואתם מבינים Y, אם אתם פשוט לא משדרים על אותו הגל, אזי, עדיף יהיה לטווח הארוך ולבריאות הנפשית שלכם להודות בנימוס על הראיון ולמהר החוצה. ידוע כבר מזמן ממחקרים שהמנהל הישיר הוא הסיבה הראשונה שגורמת לעובדים לעזוב מקום עבודה...

- אלטע זעאכן זה לא רק בשוק הפשפשים: נניח שאתם עוסקים בתפקיד טכני כלשהו ומחפשים הרבה זמן עבודה, זו עדיין לא סיבה טובה לקחת תפקיד שנמצא בתחתית הטכנולוגיה (במקום בחזית). לפעמים הלחץ המובן להתחיל לעבוד ולהתפרנס עלול לגרום לכם לקחת עבודה בסביבה טכנית שאבד עליה הכלח. מה שיקרה כשתחזרו לחפש עבודה בעתיד הוא שלא בטוח שיהיה לכם ביקוש. התנאי היחיד לקחת משרה שכזו היא אם אתם מבטיחים לעצמכם שזה רק זמני ושתמשיכו לחפש תפקיד אחר תוך כדי עבודה. אבל אם לא, ואם אתם נוטים לזרום עם דברים, להסתפק במה שיש ולהישאר היכן שאתם, עדיף להגיד "לא תודה" ולהמשיך בחיפוש. 

- כשמבקשים מכם לעבוד, בחינם ובמסווה של מבחן קבלה: או.קיי, אז זה כבר באמת נראה מבטיח... עברתם ראיון אחד ועכשיו נראה כאילו אתם תיכף מגיעים לסוף המנהרה ולחוזה העבודה הנכסף שממתין שם, אבל... אופס, לא! המראיין מבקש מכם רק עוד דבר אחד במטותא מכם...- כדי להמשיך הלאה תצטרכו לעבור משימה כלשהי: לפעמים זו מצגת, לפעמים לבצע פרויקט, לפעמים תצטרכו להעלות רעיונות חדשים בנושא מסוים ולפעמים לכתוב קטע קוד. 
ברוב המקרים, המשימות האלה הן פשוט שלב תמים של בדיקת רקע, ידע, יכולת ופוטנציאל מקצועי, אבל יש גם מעסיקים שמנצלים את המצב וזוכים לשעות רבות של עבודה בחינם. כן, הם מבקשים מכם לבצע מטלה כלשהי שתיקח לכם שעות של השקעה, ואחרי כן יבקשו מהמתחרה שלכם על אותה המשרה וגם מהשלישי ומהרביעית ומבלי שמישהו מהם ישים לב, רבע מהעבודה נעשתה והפרוייקטון כמעט גמור ובכלום כסף... היו ערניים ושלא יעבדו עליכם...

- כשלא נותנים לכם חוזה: זוהי בעיה רווחת, אתם כבר משתגעים בבית וחייבים לעבוד וסוף סוף מצאתם עבודה, אבל, אין לכם מושג מהם התנאים. מעסיק שמתחמק ממתן חוזה לפני תחילת העבודה, עלול להסתיר משהו. לא תמיד, ולא כולם ולפעמים זה פשוט מחוסר זמן ומתהליך גיוס לא מסודר, אבל זה בהחלט אומר דרשני.




**לא הולך בראיונות עבודה וזו לא רק אשמתם של המראיינים? מרגישים צורך לחדד, ללמוד למכור את עצמכם ולהתכונן טוב יותר לראיונות עבודה? מוזמנים ליצור קשר לקבלת פרטים על פגישת הייעוץ לחיפוש עבודה, כתיבת קו"ח, הכנה לראיונות, שימוש מתקדם בלינקדאין ושיטות חיפוש מקוריות:
מאיה בוכניק: 054-7380310
או במייל: maya.bouhnik@gmail.com
Google+

7 תגובות:

  1. הייתי משמיט את ה"תודה" מהמשפטים שאומרים למראיין מהגיהינום כשמחליטים לחתוך וללכת הביתה. תודה, אבל לא מתאים לי להגיד "תודה".
    אחשוב על איזה מגייס עובדים מהגיהינום בתפילת ראש השנה, כשנגיע ל"מלך אביון...עד מתי ימלוך?" בפיוט "מלך עליון".

    השבמחק
  2. הייתי מוסיף סעיף נוסף.
    כשהמראיין בראיון המקצועי מנגח אותך כדי להוכיח שהוא יודע יותר ממך. לא צריך להגיע לראיון כדי להעלות את ביטחון העצמי שלו ולהוריד את שלך. במקרה הספיציפי שלי הוא בכלל טעה וניסיתי להסביר לו "בעדינות" שאני הכנתי שיעורי בית ועברתי על החומר ולא מוזכר שום דבר ממה שתיאר. כמובן ששוב וידאתי את זה אחרי הראיון כדי שלא אשתמש במידע שגוי בראיון הבא.

    השבמחק
  3. לאחרונה הייתי בראיון עבודה בחברת סטרטסיס (אני ד"ר להנדסה וזאת הייתה משרה בכירה), החברה נחשבת לאחת החברות החדשניות והמלהיבות בתחום בארץ ובעולם.

    כמה מהנקודות שהזכרת הופיעו:
    המראיין איחר בלא מעט זמן.
    לא היה קשר בין המודעת דרושים לבין התפקיד בפועל.
    המראיין ביקש ממני בתור להעלות רעיונות חדשים איך לפתור מספר בעיות שיש להם במסווה של שאלות בראיון עבודה.

    לא הופתעתי שהם בכלל לא טרחו להתקשר לעדכן (שהתקבלתי או לא..).
    לשמחתי הרעיונות שהעליתי לפתרון הבעיות היו מאוד כלליים ולא נכנסתי לפרטים. עכשיו אני עובד באופן עצמאי על הרעיונות האלה כך שבעתיד אולי אוכל למכור אותם תמורת הרבה יותר כסף.

    השבמחק
  4. כתבה חשובה מאוד. לעיתים הלחץ למצוא עבודה עלול לגרום לנו להתפשר יותר מדי.
    המקרים המתוארים בכתבה מוכרים לי מאוד, החל משאלות אישיות ולא לגיטימיות (אם יש לי חבר, האם אני נעזרת בהורים למימון שכר הדירה) וכלה באיחורים לא לגיטימיים (מראיין שהודיע לי עם הגעתי לריאיון שהוא פשוט חייב לצאת להפסקת סיגריה וחזר כעבור רבע שעה). מה שנקרא - תודה, אבל לא תודה. זה חשוב למצוא עבודה, אבל עוד יותר חשוב איפה עובדים.

    השבמחק
  5. נראה שההתנהגות הנ'ל מאד פופולארית בקרב מנהלות משאבי אנוש, כבר שיערתי שזו התנהלות לבחון את המרואיין במצבי קיצון:
    1. לתת לחכות כדי שמהלת ה hr תסיים את ארוחת הבוקר
    2. ואז לשאול מה המצב המשפחתי רגע לפני השאלה על ציפיות השכר.
    3. לבקש ממליצים בסוף הראיון ולא להתקשר אליהם (בנות!!! כשאתן מבקשות פרטי ממליצים, אנחנו המרואיינות נותנות להם התראה על כך שיתקשרו אליהם, אזעקות שווא לר מועילות לתהליך שלנו).
    3. לא ללחוץ את היד המושטת בסוף הראיון, לא ללוות לדלת וכמובן שלא לידע מועמד שטרח להגיע פעמיים ולבזבז 4 שעות בראיונות, נסיעה וחיפוש חניה על מצב המועמדות.

    הייתי מפרסמת שמות חברות, אבל רק אם תבקשו

    השבמחק
  6. לגבי העלאת רעיונות ופתרונות בעיות:
    כמראיין אני עושה את זה הרבה. לוקח בעייה מהיום יום שלי ודן איתה עם המרואיין. אני לא מנסה לגנוב ממנו רעיונות, ולא נותן לו שיעורי בית אכזריים.
    אבל זה מאוד עוזר לי להבין איך הוא חושב ומתנהל ואיך הדינמיקה שלו איתי - בדיוק במצבי יום יום
    אז בואו לא נכנס לחרדות מ"גנבו לי את הרעיון"...

    השבמחק
  7. אם היה לי שקל על כל פעם שנוהל איתי ראיון עבודה שכזה...

    למדתי גם לוותר מראש על מועמדות לתפקיד ברגע שהבנתי שאני אבזבז את הזמן שלי.

    התקבלתי למקום לפני כמה שבועות ואני "עוד מחכה" לשמוע ממקום שאמרו לי שיחזרו אלי ממנו - בדיחה.

    אגב, חברות ההשמה אפילו גרועות יותר. השגתי בחיי רק עבודה אחת דרך חברת השמה וזה אומר דרשני.

    בכלל רוב חברות ההשמה הן תעודת העניות להתנהלות תהליך הגיוס בקרב מעסיקים רבים. עצוב לגלות שבחברות קטנות עם פדיון נמוך יש תהליך גיוס יותר מקצועי מאשר בחברות גדולות ומקצועיות.

    השבמחק

ShareThis

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...