הרשמו לקבלת ניוזלטר שבועי כדי לא להחמיץ אף טיפ

רוצים להיות מעודכנים? לקבלה במייל של הטיפ השבועי לחיפוש עבודה:

יום ראשון, 27 במרץ 2016

גבר? עדיף לך להיות מובטל מאשר לעבוד במשרה חלקית

image:Master isolated/FreeDigitalPhotos.ne
כבר שנים שאני עוקבת בעניין אחר המחקרים שמתפרסמים חדשות לבקרים בנוגע לעבודה, קריירה וחיפוש עבודה ולמרות שאני חושבת שכבר ראיתי וקראתי הכל מהכל, מידי פעם אני מגלה מחקרים שמפתיעים גם אותי.

אז, מה הייתם עושים אם הייתם מחפשים עבודה מספר חודשים ולא מוצאים? התשובה הנכונה היא: תלוי מי אתם ומה מצבכם הפיננסי.
אם אתם, נניח, אנשים ממוצעים ולרוע מזלכם לא צברתם עד אותה תקופה של אבטלה מספיק כסף בכדי לשבת בבית ופשוט ליהנות מהחופשה (שנכפתה עליכם), אזי, אני מניחה שבשלב כלשהו תבינו שאין לכם ברירה וצריך להתפשר- על שכר, על תפקיד או אפילו על אחוז משרה. או אז תמצאו את עצמכם באיזשהו תפקיד לא אופטימלי בעליל ואולי במקביל אליו (אם יהיו לכם זמן וגם מוטיבציה) תמשיכו לחפש עבודה טובה יותר. 

בינינו, בלי קשר לכמה כסף יש בחשבון הבנק שלכם, רוב הטיפים שתקבלו במצב כזה ינחו אתכם לחזור לשוק העבודה בהקדם האפשרי ויהי מה! בכדי שלא ייווצר לכם חלילה חור גדול מידי ברצף התעסוקתי בקורות החיים, כי חור גדול ברצף (ואת זה כל בר דעת יודע) הוא משהו שמעסיקים ממש, אבל ממש לא אוהבים.

אז זהו, שפה בדיוק אני מגיעה למחקר מפתיע, שקראתי לפני כשבוע באתר ה TIME. על פי המחקר הזה, שנערך על ידי סוציולוג מאוניברסיטת טקסס, מסתבר שסתימת חורים שכזו היא לא הפתרון האידאלי כלל וכלל, במיוחד עבור גברים. אלו ביניהם, שבלית ברירה יסכימו לעבוד במשרה חלקית, יגלו שיש להחלטה הזו השפעה שלילית מובהקת על הדרך שבה מעסיקים יתייחסו אליהם.

הניסוי נערך כך: קורות חיים פיקטיביים בעלי תוכן זהה נשלחו למודעות דרושים ב 5 מדינות ברחבי ארה"ב. מחצית מקורות החיים היו לכאורה של נשים ומחצית של גברים. ההבדל הנוסף בין קורות החיים היה באחוז המשרה בתפקיד האחרון. בחלק מהמקרים התפקיד האחרון היה משרה מלאה ובחלק משרה חלקית. 

התוצאות? מספר הגברים, שתפקידם האחרון היה משרה חלקית ושזכו לקבל תגובה מהמעסיקים למשלוח קורות החיים היה פחות ממחצית ממספר הנשים שציינו משרה חלקית בתפקידן האחרון ושזכו לתגובה. יתירה מכך- נראה שגברים "נענשים" יותר מאשר נשים בטווח הקצר וגם הארוך על תפקידים זמניים, משרות חלקיות או על ביצוע תפקיד זוטר יותר יחסית לניסיונם המקצועי.

דיוויד פדולה, הסוציולוג שביצע את המחקר, טוען שלא מדובר פה בסוג של אפליה הפוכה, אלא באותה אפליה מגדרית, שכולנו מכירים, שמקבלת בהבנה שנמוכי קריירה למיניהם כשמדובר בנשים עובדות, אבל ממש לא מקבלת אותם כשמדובר בגברים. מגברים יש פשוט ציפיות הרבה יותר גבוהות מאשר מנשים...

מסקנה? טוב, אז האמת היא שעל פי המחקר הזה אם אתם גברים ושיש לכם כסף, לטובת הקריירה שלכם עדיף לכם לא לעבוד בכלל, מאשר להתפשר על משרה שמהווה הליכה מובהקת אחורנית. ואם אין לכם כסף? טוב אז... כנראה שיש לכם בעיה גדולה יותר ממה שחשבתם.

אז מה בכל זאת עושים במצבים של הליכה בלית ברירה אחורנית? אני דווקא אגיד לכם מה לא עושים: לא מושכים אש לחלק הזה ברזומה שלכם.

אני אסביר: אנשי גיוס- אלה שממיינים ומסננים את קורות החיים שלכם הם אנשים עם חוש ריח מפותח מאוד. חוש ריח, וירטואלי כמובן, שהם פיתחו במרוצת השנים שבהן הם עוסקים במקצוע שלהם. למעשה, אתם יכולים להתייחס לזה כמעין חוש שישי- היכולת לשים לב לפרטים הכי קטנים ולהסיק מהם מסקנות הרות גורל.
אל תזלזלו כלל ועיקר ביכולת הזו והבינו שאתם מתמודדים כאן עם סוג של שרלוק הולמסים- בלשים גששים שכאלה. עכשיו, אם איתרע מזלכם ובלית ברירה התפקיד האחרון שלכם הוא איך לומר זאת בנימוס? פשוט עלוב יחסית לתפקידים הקודמים, אם הלכתם אחורה מבחינה מקצועית ואם בחרתם ללכת על משרה זמנית או חלקית כדי להתפרנס, עשו לעצמכם טובה וטשטשו את העניין הזה ככל האפשר בקורות החיים שלכם: הקפידו לשמור על אחידות בעיצוב של כל התפקידים בקורות החיים וגם את התפקיד האחרון כתבו באותו המבנה. בחרתם לכתוב את התוכן בבולטים? כתבו גם את התפקיד האחרון בבולטים, למרות שהוא דל יותר ושאין לכם הרבה מה לכתוב עליו. על כל התפקידים הקודמים פירטתם ב 5-6 בולטים? גם את הנוכחי תצטרכו לפרט כך ולו בכדי לא למשוך את חשדנותם של הבלשים הגששים לתפקיד האחרון (ולאיך שאתם מרגישים לגביו).

מניסיוני- מקריאת לפחות מאות אלפי קורות חיים- תפקידים אחרונים שהם "סתימת חורים" ברצף תעסוקתי תמיד כתובים אחרת מאשר שאר התפקידים, הם תמיד מפורטים פחות, לפעמים אפילו כתובים במשפט אחד, כאילו כדי לצאת מידי חובה וההרגשה הלא טובה שיש למחפש העבודה עצמו כלפי התפקיד הזה משתקפת בבירור בדרך שבה הוא מתאר אותו ברזומה שלו. וככה זה גם בדיוק נראה למגייס בעל האף הרגיש: כמו פלסטר בצבע זרחני שמנסה לכסות על הפצע שמתחת. היו בטוחים שהפצע שמתחת מאוד מעניין את המגייס וזו דרך מעולה למשוך את תשומת הלב שלו בדיוק לעקב אכילס שלכם (וגם כמובן את שאלותיו החטטניות)!

מחפשים עבודה? גם לכם יש כמה "פלסטרים" בולטים כאלה בקורות החיים? פנו אלי לקביעת פגישת יעוץ:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- סימולצית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- חיפוש עבודה באמצעות הלינקדאין
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר
- תכנון נכון של קריירה



Google+

יום ראשון, 20 במרץ 2016

7 דרכים להיראות הרבה פחות חכמים בראיונות עבודה

image:Stuart Miles/FreeDigitalPhotos.ne
לפעמים קורה משהו ביום עבודה שגרתי, שמשום מה נחרט בזיכרון ולא שוכחים אף פעם. זה יכול להיות משהו משונה קצת,
מין סוג של קוריוז קטן ומשעשע...

הנה, קחו לדוגמה את הסיפור הבא שקרה לפני שנים רבות: ישבתי במשרד ומיינתי קורות חיים ומכיוון שהדלת הייתה פתוחה ושמתוך המשרד יכולתי לתצפת על כל המסדרון ועל פינת הקבלה ראיתי קולגה שלי ניגש למועמד שהמתין לו שם לראיון. הקולגה בירך את המועמד לשלום והגיש את ידו בכוונה ללחוץ לו את היד וללוות אותו למשרדו. עד כאן הכל רגיל בהחלט, אלא שמה שקרה לאחר מכן היה דבר שלא הייתם מצפים לראות במעמד של ראיון: במקום ללחוץ את היד- המועמד עשה תנועה של אגרוף. כן, כן... מין מחווה חברית שכזו, שעושים שני חברים (בגילאים מאוד מסוימים) כשהם נפגשים. זאת ועוד, את התנועה הוא ליווה במילים "היי אחי, מה קורה גבר?".
טוב, אותי זה הצחיק! במיוחד משום שצפיתי בכל זה מהצד, אבל ספק אם זה הרשים את הקולגה ודי בטוח שכבר באותה השנייה המועמד יצר בעיניו רושם ראשוני מאוד מאוד מסוים.
בואו ונסכם זאת ככה: זה נפלא להרגיש נינוחים ובטוחים בעצמכם במהלך ראיון עבודה, אבל יש דברים שמקומם רק בין חברים.

ואם כבר העליתי את עניין הרושם הראשוני, כדאי מאוד לדעת שיש עוד הרבה פרמטרים שיוצרים רושם בראיונות עבודה, רושם שמשפיע מאוד על ההחלטה של המראיין ולעתים לא קשור כלל למה שאתם אומרים, אלא רק לאיך. האמת היא שעל חלקם אפילו קצת (הרבה) מביך לדבר, אבל מישהו צריך לעשות את זה, אז החלטתי להתנדב. כן, כן... להתנדב להיות השעיר לעזאזל ולהעלות אותם פה על הכתב כשירות לקהילה. 

אז אתם מוכנים? הנה 7 דרכים ליצור רושם ראשוני לא מחמיא (לא לבעלי קיבה רגישה ובהמשך גם תבינו למה):

1. דברו חלש, אתם מעירים את הינשופונים- במחקר שנערך בשנת 2012 התגלה הממצא הבא: לדרך שבה אנחנו מדברים יש יותר השפעה מאשר התוכן שאנחנו אומרים. ליתר דיוק: 23% ממשתתפי המחקר אמרו שקולו של הדובר השפיע על הדעה שלהם, לעומת 11% מהמשתתפים שאמרו שמה שהשפיע עליהם הוא התוכן של ההודעה. 
אני בטוחה שאתם מכירים את אלה שמדברים חלש ושבקושי אפשר לשמוע מה שהם אומרים. אני בטוחה גם שבשיחה עם אנשים כאלה - בפעם הראשונה שאלתם "מה?", בפעם השניה שאלתם "מה?!" ובפעם השלישית כבר לא היה לכם נעים לבקש מהם שיחזרו על מה שאמרו, אז פשוט ניחשתם. נכון שזה קרה לכם?
אז אם אתם דווקא מאלה שמדברים חלש, דעו לכם שאתם עשויים להגיד דברי חכמה בראיונות עבודה, אבל המראיין לא ישמע אותם. לדבר חלש מעיד גם על חוסר ביטחון ועל כן חשוב שתתאמנו: אל תצעקו חלילה, אבל הקפידו לדבר בקול רם וברור גם אם זה דורש מכם מאמץ על. 

2. דברו כאילו מישהו רודף אחריכם-  מכירים את אלה שמדברים כל כך מהר שהם בולעים מילים ופשוט אי אפשר להבין אותם? אז אמנם אומרים שמי שמדבר מהר- כנראה גם חושב מהר, אבל יש גבול לכל תעלול- ברגע שזה הופך לשיח חד צדדי וברגע שהמראיין עוצר אתכם שוב ושוב (בדיוק כמו בנקודה הקודמת) ושואל "מה?" "חזור שנית?", אתם יכולים להיות בטוחים שהוא לא הבין חצי ממה שאמרתם. נכון שמעמד הראיון מלחיץ, אבל תרגעו! הורידו לפחות הילוך אחד ודברו ברור יותר.
והנה טיפ למתקדמים שבחבורה- רוצים ליצור רושם של חכמים יותר? נסו להתאים את המהירות שבה אתם מדברים לזו של המראיין שלכם. כשאנחנו מדברים עם מישהו שמדבר כמונו ובאותה המהירות- נוצרת התחושה שבן שיחנו אינטליגנטי, שאנחנו על אותו הגל וזה כשלעצמו גם מייצר תחושה של כימיה.

3. אל תשכחו לתבל כל משפט ב: "המממ...", "אאאה" ו"כאילו"...- טוב את זה לא צריך לפרט, נכון? אה ואם כבר אז... דברו בשילוב של גוף ראשון ושלישי: "אני יתקשר אליך", "אני ייתן לך את הטלפונים של הממליצים מחר", "אני ישלח לך את זה במייל"... עברית שפה קשה- אבל לא עד כדי כך ואין שום סיבה שבוגר תואר שני, יליד הארץ ידבר עם שגיאות צורמות שכאלה.

4. שבו כפופים- כן... אם תשבו כפופים, בוודאות תצרו את הרושם שאתם חסרי ביטחון, חלושים ולחוצים. אחד מהטיפים שאני תמיד נותנת למחפשי עבודה הוא לשבת זקוף בראיונות עבודה (כמעט כמו מלכת אנגליה) מבלי להישען על משענת הכיסא. מעבר לכך שאם לא תישענו על המשענת תיראו בטוחים יותר, מנח הגוף גם יחזק בתת מודע את הביטחון שלכם.

5. הפגיזו בבאזז וורדס פלצניים כאילו אין מחר! לפני כשנתיים הגיע אלי לפגישת הכנה לראיון עבודה מנהל בכיר מאוד מתחום הפיתוח העסקי. ערכנו סימולציה של ראיון ודבר אחד כל כך בלט שם שזה כבר היה צורם: כל מילה שלישית שיצאה לו מהפה הייתה קלישאה או איזשהו באזז וורד פלצני באנגלית. עכשיו, שלא תבינו אותי לא נכון... לדבר בז'רגון של המקצוע שלכם זה מצויין ולזרוק פה ושם מילת מפתח חשובה או מושג מקצועי זה גם לגיטימי ולפעמים אפילו רצוי, אבל הכל במידה, אחרת זה צורם ומייצר את הרושם ההפוך מאינטליגנציה גבוהה.  ואם לצטט זמר ישראלי מוכר- גם אם אתה יכול לאכול בכל יום סטייק לארוחת הצהריים, מידי פעם בא לך דווקא על סנדוויץ'... ;-)

6. אל תהיו מודעים לעצמכם. בכלל! טוב... הבטחתי משהו מביך ולא לבעלי קיבה רגישה, אז הנה זה בא: מכירים את אלה ש... נו... איך אפשר להגיד את זה... מממ... יש להם מין רוק לבן כזה שנצמד לצדדי השפתיים ונמתח בכל פעם שהם מדברים? אז זהו ש... נסו לראיין מישהו כזה ולהתמקד רק במה שהוא אומר (ואלה בהחלט יכולים להיות דברי חוכמה) מבלי שהעניין הזה יסב את תשומת הלב שלכם. מניסיון אוכל להגיד שמתחולל אצלכם באותם הרגעים הארוכים מנשוא מאבק מתמיד בין הריר הזה הנמתח שוב ושוב לבין מיקוד בנאמר וכל מה שבא לכם שיקרה הוא ש... הוא לעזאזל ימחה כבר את הרוק ושתוכלו לחזור לעצמכם- מרוכזים וקשובים.
בקיצור חברים, אתם לא מכירים את עצמכם יום או יומיים, אני בטוחה שבעבר איזשהו חבר קרוב העיר לכם על זה, אז... תעשו טובה והיו מודעים! אגב, גם לפטרוזיליה בשן- שריד מהפלאפל בארוחת הצהריים- יש בדיוק את אותו האפקט.

7. מלאו כל רגע של שתיקה במלל אינסופי- סייג לחכמה- שתיקה. את זה אמרו כבר מזמן מספר אנשים חכמים וזה תקף גם לשניות המביכות הללו שלפעמים קורות בראיונות עבודה- שניות של שתיקה. אתם סיימתם לענות, המראיין עדיין שותק וכאילו ממתין לעוד ו... הנה זה קורה- אתם מרגישים לא בנוח, מרגישים מבוכה ו...גם צורך לשבור את השתיקה. בדיוק אז אתם עלולים לברבר שטויות שהשתיקה יפה להן ולחלוק במידע מיותר. אל תעשו את זה ואל תחששו מרגעים קצרים של שקט בין לבין בראיונות עבודה...!

הייתי "קצת" צינית בפוסט הזה, אבל הכל מכוונה טובה... :) אז, שימו לב לניואנסים הקטנים האלה כי יש להם השפעה גדולה...

מחפשים עבודה? מרגישים לא בטוחים בראיונות עבודה? אולי כדאי לתאם פגישת הכנה? פנו אלי לקביעת פגישת יעוץ:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- סימולצית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- חיפוש עבודה באמצעות הלינקדאין
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר
- תכנון נכון של קריירה



Google+

יום רביעי, 16 במרץ 2016

אז איך החיים כאן באמת? דו"ח מדד איכות החיים בישראל

היום פורסם הדו"ח הרשמי של מדד איכות החיים בישראל וכמובן שאצתי, רצתי לבחון עבורכם את הנתונים הקשורים לתעסוקה, השכלה ורמת חיים (שימו לב: הדו"ח מתייחס לנתונים שנאספו עד לשנת 2014, כך שהוא לא לוקח בחשבון את עליית מחירי הדיור בשנה וחצי האחרונות וגם לא את המצב הביטחוני ההולך מדחי לדחי).

אני לא מתכוונת לפרט כאן את כל הנתונים היבשים, אבל כן להצביע על האינפורמציה הפיקנטית יותר. אז איך החיים כאן באמת? הנה זה בא:

✔ עד כמה אנחנו שבעי רצון מהחיים?
מסתבר שכמעט הכל דבש, משום שב 2013 86% מהנסקרים בני ה 20 ומעלה ענו שהם מרוצים או מרוצים מאוד מהחיים. מי מרוצה יותר מאיתנו בעולם? ובכן, על פי מדד ה OECD במקום הראשון: שווייץ ואחריה בסדר יורד: נורבגיה, איסלנד, שוודיה, דנמרק, הולנד, אוסטריה, קנדה, פינלנד, אוסטרליה, ניו-זילנד ו... כן...- ישראל.

אם אתם בני 20-44 אתם מספיק אופטימיים (70%) בכדי להעריך שהחיים שלכם אפילו ישתפרו בעתיד ועל זה אני אומרת: נו, אשרי המאמין... ובאמת, ככל שמתבגרים, האמונה הזו הולכת ונחלשת: בני 45-64 כבר הרבה יותר ריאלים (43% מאמינים שיש למה לחכות) ובני 65 ומעלה כנראה כבר יודעים משהו שאנחנו לא והם כבר הרבה יותר סקפטיים (רק 20% מאמינים שהעתיד ורוד יותר).
אגב, נשים (56%) קצת יותר אופטימיות מגברים (53%)...

- עד כמה אנחנו משכילים?
טוב, תלוי את מי שואלים כי... נשים, זה בשבילכם: ב 2001 ל 47.6% מהנשים הייתה השכלה על תיכונית/אקדמית לעומת 40.2% מהגברים (פער של 7.4% לטובת הנשים). ב 2014 לעומת זאת הפער גדל עוד יותר: 63.4% מהנשים בעלות השכלה על תיכונית/אקדמית לעומת 45.6% בלבד אצל הגברים. 

- כמה אנחנו מרוויחים?
ההכנסה הכספית השנתית לעובד ב 2013 היתה 91,604 ש"ח (הכוונה להכנסות נטו לאחר ניכוי תשלומי חובה כמו מיסים, ביטוח לאומי וביטוח בריאות).
ומה אנחנו יכולים לעשות עם הכסף שאנחנו מרוויחים? הנה שווי כוח הקניה שלנו יחסית למקומות אחרים בעולם (נכון ל 2012) ובכן, אם כבר התעלפתם ממחיר של מנת פסטה במסעדה בלונדון, בטח לא תשמחו לגלות שפה החיים שלנו אפילו יקרים יותר בהתייחס להכנסה שלנו:



- אבל רגע, מה בנוגע לעבודה?!
ובכן במפתיע גם כאן אנחנו במקום לא רע בכלל יחסית לאחרים, משום ששיעור התעסוקה בשנת 2014 עומד על 60.4% (מגיל 15 ומעלה):



3.1% מהעובדים מועסקים במשרה חלקית שלא מרצון.
90% מהנשים מרוצות מהעבודה שלהן, 85.5% מהגברים מרוצים מהעבודה שלהם.
לגבי השכר... נו, כנראה שממנו אנחנו מרוצים הרבה פחות כי: בשנת 2014 רק 60% מהעובדים היו מרוצים מההכנסות שלהם וביניהם- המרוצים ביותר היו גברים יהודים ואילו נשים ערביות היו מרוצות יותר יחסית לנשים יהודיות. 
בנוגע לאבטלה ממושכת (ארוכה יותר מאשר 6 חודשים)- ב- 2014 שיעור האבטלה הממושכת עמד על 24%.

סקרנים לקרוא את הדו"ח המלא? הקליקו כאן.

לסיכום, הממשלה מתגאה בדו"ח הזה משום שהוא נעשה בישראל לראשונה והנתונים שבו אמורים לסייע לה לקבוע סדרי עדיפויות, כך על פי ההצהרה הרשמית, כמובן. לא נותר לנו אלא לקוות שזה אכן יוביל למסקנות ולעשיה.


Google+

יום שבת, 12 במרץ 2016

כל האמת בפרצוף- פרק אחרון: לחפש עבודה זו עבודה ועכשיו זו גם עובדה

image:jesadaphorn/FreeDigitalPhotos.ne
"גרפולוגיה זה אולי טריק מגניב למסיבות, אבל לא בכדי למיין עובדים לעבודה".

"עברתי לתפקיד האחרון שלי - 5 ראיונות, יום מיונים ארוך, מבחן אמינות וקב"ט - התהליך היה ארוך מאוד ומתיש וניתן היה לקצרו".

"התשובה שלילית? תרימו טלפון. מייל פורמלי זה כ"כ קר ומנוכר".

אם הייתי גובה שקל אחד בכל פעם שבפגישת יעוץ עולה הטענה "זו ממש עבודה לחפש עבודה..." הייתי כבר יכולה להיות עשירה כקורח, אבל בלי קשר- הטענה הזו נכונה מאוד וזו עובדה. התחרות העזה בשוק העבודה על כל משרה (לא בכל התחומים- אם אתם תוכניתני JAVA, למשל, אתם יכולים להתעלם באלגנטיות מהמשפט הזה...) הופכת את תהליך הקבלה לעבודה למשימה הרבה יותר קשה מאשר הייתה לפני, נניח, 10 שנים.

ככל שעובר הזמן, המגמה הזו מתחזקת ולתהליך המיון מתווספים מיני מינים של שלבי סינון שבעבר פשוט לא היו נחוצים. בין כל שלב, עובר זמן ו... לפעמים אתם עשויים למצוא את עצמכם בתהליך שאורך מספר שבועות (או אפילו חודשים) בכדי להתקבל למשרה אחת.
בואו ונוסיף לכך את העובדה שלהתקבל למשרה אחת מתוך אחת בלבד שניגשתם אליה- זה לא משהו שיש סיכוי שבכלל יקרה ונגיע למסקנה שתצטרכו להשקיע הרבה ולעבוד (כן, ממש לעבוד) קשה כדי למצוא עבודה.

וזה בדיוק מה שעלה בחוות הדעת של מחפשי העבודה שמילאו את הסקר שלי על חוויית הגיוס- כל האמת בפרצוף. אפשר להגיד את זה ככה- השארתי את הקרם דה לה קרם, כלומר, את הדובדבן שעל הקצפת לסוף.

וזה בדיוק מה שזה- הפוסט האחרון בהחלט בסדרת הפוסטים שבניתי על בסיס כל הטענות שלכם- מחפשי העבודה- כנגד המעסיקים והמגייסים על כל מה שאתם עוברים בדרך אל העבודה הנכספת. ובפוסט הזה אני רוצה להתמקד בטענות הכי שכיחות שהעליתם על תהליכי הגיוס. בסיום קריאתו אל תשכחו להקליק על הלינק המצורף כדי לקרוא מה יש למגייסים לענות לכל הטענות שלכם, שהרי אנחנו פה לא רק בכדי להתלונן ולשחרר קיטור, אלא גם בכדי להציף למגייסים ולשמוע מה להם יש להגיד בנושא. 

אז הנה הטיפים שלכם למעסיקים בנוגע לנקודות כואבות במיוחד על מסע החתחתים שצמריך לעבור בדרך אל המשרה הנחשקת:

עדכונים שוטפים במהלך תהליך הגיוס- 

1. שיפור שכיחות העדכונים בין השלבים בתהליך החל משלב קבלת קורות החיים והלאה.

"להטמיע מתן תגובה לקבלת קורות חיים. ברוב המקרים אין דרך לדעת האם מישהו בכלל קיבל אותם".

"לתת טלפון / email למרואיין שאפשר להשתמש בו להתעדכנות על סטטוס המועמדות".  

"במידה ויש עיכובים שלא מאפשרים קביעת ראיון/מכתב דחייה יש לעדכן את המועמד".

"אם אין כוונה להמשיך ברצינות עם מועמד שלא יפנו אליו דרך LinkedIn ואחרי זה ייעלמו כאילו בלעה אותם האדמה".

"לתת הכנה טובה ומדויקת כיצד הראיון ייראה. הייתה לי ההזדמנות להתראיין לשתי משרות בחברות בחו"ל (כולל יום ראיונות בחו"ל) - בשני המקרים, המגייסים אמרו לי בדיוק מה הולך לקרות, עם מי אני הולכת להיפגש, כמה זמן תהיה השיחה, על איזה נושא וכו'. אחת מהמגייסות אף הגדילה לעשות והתקשרה אליי אחרי כל סבב, לא רק להגיד לי האם עברתי או לא, אלא איך הייתה ההתנסות עבורי ואם יש מקום לשיפור. בהרבה מקרים היא אפילו ציינה מה המראיינים רוצים לדעת". 

"לדאוג לפרט למועמד איך יתבצע התהליך - מה השלבים הצפויים, טווחי זמן להשלמת תהליך, מתי אמורים לחזור אלי - ואז גם לעמוד במה שהוגדר".

"במידה וניתנה משימה מקצועית- לתת משוב מקצועי. מה היה טוב, מה פחות כדי שהמועמד לא יישאר עם סימן שאלה לגבי איכות וטיב המשימה".

"אם עדיין מראיינים מועמדים אחרים שלחו מייל המודיע על כך, זה יותיר רושם חיובי על המועמד והוא ירגיש שלא נשכח".

2. מתן תשובה שלילית: מתן עדכון תוך זמן סביר ולהעלות רמת רגישות בדרך שבה זה נעשה.

"לשלוח תמיד מכתבי דחייה ולאחר פרק זמן סביר של עד שבוע".

"להודיע מה הסיבות שלא התקבלתי ולא רק 'לא התקבלת'".

"לתת תשובות לאחר הריאיון כדי לתת פידבק, אם לא מהמעסיק עצמו אז לפחות דרך חברת ההשמה".

"להימנע משליחת תשובות שליליות בימי חמישי ב 17:00- זה סתם הורס את הסופ"ש, וזה קרה לי המון" .

"הייתי מעריכה חברה שבה לא התקבלתי, אם הייתה מקדישה לי 10 דק לשיחת משוב. מועמד בחיפוש זקוק לתשובות האלו".

3. חוזה עבודה ותנאים:

"חוזה קצר ומתומצת, עם נספח ביאורים למושגים שיתכן שמועמדים אינם מכירים (כדוגמת ההבדלים בין סוגי האופציות השונות(".

שלבי הסינון במהלך תהליך הגיוס-

1. התחשבות במועמדים וחסכון בזמן: רוב המשתתפים ביקשו קיצור וייעול תהליך הגיוס, כמו גם מתן כבוד לזמן שלהם וגמישות בשעות תיאום הראיונות (במיוחד כשמדובר במועמד שעדיין עובד במקום עבודה אחר).

"שיהיה יום ראיונות מרוכז."

"גמישות בקביעת זמני ראיונות."

"זירוז תהליכים".

"לכבד מועמדים! לא לאחר לראיון (אלא אם יש סיבה מוצדקת ואז להתנצל..), לא לבדוק מיילים / לענות לטלפונים תוך כדי!"

"תהליך הגיוס בחברות הגדולות לוקח המון זמן ויותר מדי שלבים".

"רצוי להכין דף הסברים המכיל מידע על דרכי הגעה ברכב ובתחבורה ציבורית, חניה (אם יש קומפלקס ענק - הכוונה היכן כדאי לחנות ואיפה בדיוק נמצא הבניין) - שאותו יש לשלוח עם פרטי הפגישה, שאתם כמובן שולחים במייל אל המועמד".

"חברתכם יושבת במקום שאין בו חניה חינם/במחיר סביר (כחול לבן)? למועמד אין עודף כסף. לפעמים אין לו עבודה בכלל. בחרתם למקם את חברתכם במקום כזה? ממנו את החניה על חשבונכם. המועמד כבר שילם על דלק או אוטובוס, וגם יש סיכוי סביר שהוא לא יקבל את העבודה, נכון?"

"די עם מילוי פרופיל באתר החברה, זה מתיש ומראש מוותרת על מילויו או לחלופין ממלאה רק את מה שחובה ומצרפת קורות חיים".

2. מטלות ומבחנים:

"הצורך במטלות מובן ומקובל, ברור שהן הדרך המהימנה ביותר להוכחת יכולת, אך הרבה פעמים הן גדולות מאד ולא פרופורציונליות להוכחת היכולת הנדרשת".

"מטלות שלוקחות מעל שעתיים הם מאוד לא הגיוניות, אבל אם כבר לדרוש אותן- אז רק בשלב מתקדם יותר בתהליך".

"להשאיר זמן לשאלות מצד המועמד בעת הראיונות".

"התאמת התהליך לאדם שמתראיין, לא ייתכן שלאחר 6 שנים של עבודה בחברות אסטרטגיה בינלאומיות שבהן גם ניהלתי צוותים של יועצים נותנים לי לעשות מבחן של אנליסט מתחיל ומנקזים את כל הניסיון והידע שלי למבחן של שעתיים".

3. מכוני מיון:

"זו חיה שקיימת רק בארץ ואינה מעניקה שום אינדיקציה אלא במצבי קיצון. מיותר ומתיש".

"מדובר במבחן שניתן להתכונן אליו והדבר תלוי כסף וזמן. אין פה כל בדיקה של איכות ויכולת פרקטית".

"מכוני מיון- לדעתי יותר מתאימים לאחר ראיון ראשון ולא לפניו כמו שקרה לי בחברה גדולה".

"יש מעט חברות היום שאסכים לעבור יום מיון כדי להתקבל אליהם, בתהליך הנוכחי וויתרתי על 2 הצעות בגלל הנושא".

אז מה חושבים על כל הטענות הללו מנהלי הגיוס ומשאבי האנוש? הקליקו פה לקריאת כל התשובות שיש להם עבורכם ולמעבר לאתר של מיכל מגן


ורגע לפני סיום... הנה מספר תובנות שאני רוצה להקדיש למנהלי משאבי אנוש וגיוס מהסקר הזה:

1. תהליכי גיוס לא נכונים וראיונות לא מקצועיים מותירים את המועמדים מבולבלים, ללא אינפורמציה מספקת ועם טעם רע בפה. התוצאה היא לא רק פספוס של אלה שחוו את החוויה... אלא גם של החברים שלהם והחברים של החברים שלהם ואלה שקוראים חוות דעת בפורומים ברשת וכן הלאה... וזה לא מסתיים פה, כי מחקרים מוכיחים שהארגון לא רק פיספס אותם כעובדים, אלא גם כלקוחות, שהרי... אם הייתה לי חוויה רעה בתהליך קבלה לעבודה בחברה סלולרית כלשהי, ספק אם יבוא לי להיות לקוחה משלמת של אותה חברה על השירותים שלה...

2. לשיפור המקצועיות של המראיינים השונים בארגון- יש לבנות תהליכים קבועים ואחידים של ראיונות עבודה, לרבות תסריטים אחידים של השאלות הנשאלות ודרך ברורה למתן חוות דעת לאחר ראיון, להסקת מסקנות ולביצוע החלטות.

3. יש לחדד למראיינים המקצועיים את נושא השאלות הלא חוקיות בראיונות עבודה.

4. אל תשאירו מועמדים ללא תשובה סופית וגם לא ללא עדכון שוטף במהלך התהליך- זה מעצבן אותם, מתסכל אותם, מוריד להם ביטחון עצמי, משאיר אותם בחשכה- ובכלל לא כיף שם לבד בחושך...! מצאו פתרון אוטומטי כלשהו (גם בתשלום) שלא יבזבז לכם יותר מידי משעות העבודה, אבל שיאפשר למועמדים לדעת את הסטטוס שלהם בתהליך, גם כשעדיין אין החלטה.

5. ככל שתקשו יותר על המועמדים בעוד ועוד שלבי מיון וסינון ובתהליכים ארוכים, כך יש סיכוי גבוה שתפספסו דווקא את המועמדים הטובים ביותר. למה? כי הם יאבדו סבלנות וינשרו מרצונם במהלך התהליך, מהסיבה שהם פשוט יכולים וגם כי יש להם לא מעט אופציות אחרות חוץ מכם.

6. כשאתם כותבים מודעת דרושים, חשבו על עצמכם: אם הייתם מחפשים עבודה- מה היה חשוב לכם לדעת על התפקיד לפני הגשת המועמדות?

7. כשאין מנוס מתהליך הכולל יותר מ 3-4 ראיונות- שווה לשקול ראיון פאנל- כזה שבו מספר מראיינים מראיינים יחדיו למען חיסכון בזמן או לחילופין מספר ראיונות ברצף ביום אחד.


זהו זה! בפוסט הבא- חוזרים לשגרה! תודה שוב לכל המשתתפים (משני הצדדים של המטבע) ותודה מיוחדת למיכל מגן ששיתפה איתי פעולה בפרוייקט הזה.
ואם יש לכם מה להגיד על תוצאות הסקר- מוזמנים לכתוב תגובה כאן למטה!

מחפשים עבודה? רוצים להתקדם בקריירה? פנו אלי לקביעת פגישת יעוץ:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- סימולצית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- חיפוש עבודה באמצעות הלינקדאין
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר
- תכנון נכון של קריירה



Google+

יום שני, 7 במרץ 2016

יש לכם תחושה שמישהו מסתכל עליכם? לא תאמינו איך זה קשור לקידום בעבודה!

image:Salvatore Vuono/FreeDigitalPhotos.net
זוכרים את השיר משנות ה-80 מהסרט מכסחי השדים? נזכרתי בו כשקראתי את המחקרים האלה. 

אז מה לדעתכם הוא סימן מובהק שעובד עומד להצליח בקריירה שלו? שבחים מהבוס? טונות של שעות נוספות? קידום בתפקיד ובשכר? אולי משרד מרווח משלו בפינת הקומה?

כן... את כל אלה אנחנו מכירים כבר מזמן, אבל עכשיו מסתבר שיש עוד משתנה חשוב אחד: כמות קשר העין שאותו עובד זוכה לו מצד הקולגות שלו והממונים עליו.

במילים אחרות, אם במהלך ישיבה, למשל, הבוס שלכם מסתכל עליכם הרבה יותר מאשר על האחרים (הלו, בלי מחשבות לא נאותות בבקשה!), אזי, יכול מאוד להיות שדרככם לקידום סוגה בשושנים.

ואני אסביר: לא מעט מחקרים שנעשו בשנים האחרונות טוענים כי אנשים שמעריכים את דעתם מקבלים יותר תשומת לב דרך מבטים ישירים, מאשר כאלה שלא. פשוט מסתכלים עליהם יותר... אחרים- אלה שהם פחות סמכותיים- זוכים להרבה פחות מבטים ופחות קשר עין.

טוב, זה די הגיוני בסך הכל- ככל שאתם מדברים יותר במהלך ישיבה, ברור שתזכו ליותר זמן מסך מאלה שיושבים שם, בוהים במסך הטלפון הנייד שלהם ולא תורמים שום דבר לשיחה ותוך כדי תזכו גם למבטים מצד המנהלים ובעלי הדעה בחברה. זאת ועוד... אם אתם גם יודעים לדבר ובו זמנית להסתכל טוב טוב על כל אלה שיושבים סביבכם ומאזינים לכם- אזי תצרו רושם דומיננטי עוד יותר.

אבל זה לא קורה רק בישיבות... זה קורה בכל סוג של אינטראקציה במקום העבודה- בשיחות מסדרון, בארוחת הצהריים ובפרזנטציות. 

אם תשימו לב וקשה שלא לעשות זאת- היום פחות ופחות אנשים מסתכלים לכם בעיניים. אתם אולי מדברים איתם, אבל ראשם תחוב באייפון שלהם ואם אתם מתרעמים על כך, הם גם יגידו לכם שאל דאגה, הם מקשיבים לכם ויכולים לעשות שני דברים בבת אחת... אבל האמת היא שזה לא ממש נכון. מסתבר שכדי לייצר חיבור רגשי כלשהו בין שני אנשים, הם חייבים להסתכל "בלבן של העיניים" האחד של השני לפחות 60-70 אחוזים מזמן השיחה. בפועל מה שקורה אצל רובנו כיום הוא שאנחנו מישירים מבט בעיניו של בן שיחנו רק 30-60 אחוז מזמן השיחה. 

מסקנות מכל זה? כשמישהו מסתכל לכם בעיניים זה מעיד על תשומת לב, ריכוז במה שאתם אומרים וגם כבוד, כך שככל שאתם זוכים ליותר מבטים ישירים במקום העבודה- כך תוכלו להסיק שאנשים מעריכים אתכם ואת דעתכם. וזה עובד גם בכיוון הפוך, כי מסתבר גם שככל שאדם הוא בעצמו בכיר וסמכותי יותר- כך הוא גם מסתכל יותר בעיניים של האנשים שהוא מדבר איתם. כן... זה בעצם מעיד על ביטחון עצמי. 
עכשיו גם אפשר להבין למה כל כך חשוב להישיר מבט אל המראיין שלכם בראיון העבודה... אם לא תעשו זאת תצרו את הרושם שאתם לחוצים, עצבניים, לא בטוחים בעצמכם, אובר ביישנים או אף גרוע מזה- לא אמינים. רק אל תגזימו עם זה, כי לנעוץ מבט בעיניים של מישהו יותר מ- 10 שניות ברציפות, יגרום לו להרגיש בדיוק כמו מה שמרגישים כשציפורן שורטת בטעות לוח כיתה... בררר! :)

מחפשים עבודה? רוצים להתקדם בקריירה? פנו אלי לקביעת פגישת יעוץ:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- סימולצית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- חיפוש עבודה באמצעות הלינקדאין
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר
- תכנון נכון של קריירה



Google+

יום שבת, 5 במרץ 2016

כל האמת בפרצוף- פרק 3: ככה זה מרגיש לעבור ראיון עבודה

image:bplanet/FreeDigitalPhotos.net
"צריך לתת למישהו שמבין לעשות את הסינון הטלפוני, כי לשמוע מישהי מקריאה תיאור משרה ונופלת על מילים לועזיות וניסיון לבטא אותן כמו שצריך זה לא רציני".

"בני אדם חשובים יותר מהגדרות תפקיד. הרבה חברות טוענות שהן מחפשות את הנשמה ואת הבן אדם, אבל במעמד הראיון זה מרגיש כמו חקירה צולבת."

תזכורת קצרצרה לגבי הפרקים הקודמים, עבור מי שמצטרף לפה רק עכשיו: בשבועות האחרונים אספתי נתונים על חוויית הגיוס לעבודה בעיני מחפשי העבודה דרך סקר שיצרתי (התוצאות שלו: פה). 196 משתתפים ענו על לא מעט שאלות ושיתפו מהחוויות האישיות שלהם. הפוסטים הקודמים וגם זה הנוכחי מסכמים את הנתונים, אבל לא רק... כי המטרה בסופו של דבר היא לשקף למעסיקים איך זה מרגיש לחפש עבודה וגם להעלות את הנושא למודעות ואולי גם להוביל לקצה קצהו של שינוי, כי בינינו- עד שלא חווים את זה על הבשר, כנראה שלא באמת מבינים. 

אז בפוסט של שבוע שעבר טענתם שבתהליך הקבלה לעבודה חסרה שקיפות ולפעמים אפילו מרגישים שמסתירים מכם אינפורמציה חשובה ועל הטענות שלכם ענו מספר מנהלות משאבי אנוש בניצוחה של מיכל מגן (ואם פספסתם, הנה התשובות של מנהלות משאבי האנוש על כל הטענות הללו- הקליקו!), אבל זהו רק תחילתו של משחק הפינג-פונג הזה, כי עכשיו אנחנו ממשיכים הלאה לנושא כאוב נוסף: ראיונות עבודה. איזה תשובות יש להן הפעם על מה שאתם מרגישים? הקליקו על הלינק שבסוף הפוסט ותקבלו מהן את כל ההסברים וגם טיפים חשובים...

ככה זה מרגיש לעבור ראיונות עבודה... הנה כל הטענות שהעליתם בסקר:

טענה מספר 1: צריך לשפר את רמת הראיונות הטלפוניים:

"המראיינים לא תמיד יודעים למסור פרטים בסיסיים במעמד השיחה הראשונה. זה יוצר רושם פחות טוב לארגון".

"אם יש לכם ספק ביכולתו להגיע למקום העבודה שרחוק ממגוריו, למה אתן טורחות להתקשר אליו בכלל?"

"את הראיון הטלפוני צריכים לעשות המנהלים המקצועיים ולא אנשי גיוס".

"צריך לתת את הכלים וגם סמכויות לגורם שיוצר את הקשר עם המועמד. לא יתכן ששאלה בסיסית כיצד החברה רואה את הפיתוח העצמי של העובד בחברה תענה בתשובה הלקונית: 'כשתגיע למנהל תוכל לשוחח איתו על זה'. מדובר בבזבוז זמן למועמד. 


טענה מספר 2: מנהלי גיוס ו HR שמגייסים לתפקידים טכניים/הנדסיים צריכים לשפר את רמת הידע שלהם בתחומים הנ"ל וגם...- לשפר את היחס כלפי מועמדים לעבודה ולהיות רגישים יותר.

"שיבינו על מה הם מדברים- יש הבדל מהותי בין my sql לבין ms sql מבחינת העולמות והדרישות".

"לשאול אם אני מבין בכל ה'חוטים' האלה במחשב זו לא הדרך למשוך אותי לארגון. בנוסף, להגיד לי שהעבודה דורשת השקעה מרגיזה במיוחד, כי זה כמובן בניגוד לעבודה הקודמת שבה רק שתיתי בירה כל היום...".

"יש להתאים את ידע המגייסים לתפקידים המוצעים. להסביר למגייסים את התפקיד והשוני בין התחומים השונים אפילו באותו מקצוע".

"צריך להעביר קו"ח בין חברות שיהיו שת"פים בנושא גיוס".

"לחייך! אנשי משאבי אנוש צריכים להיות בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה מאוד ולכן כדאי לבחון יותר את הפן הרגשי ופחות את הפן הטכני של התפקיד ואז אולי אנשי המקצוע בתחום יהיו יותר נעימים ומקצועיים".

"לא מכירים מספיק בעובדה שיש מועמדים איכותיים שצריך לחנוך וללמד אותם ויביאו יותר ערך לארגון מאשר "תותח מקצועי", לדעתי נושא איכות המועמד ומה שהוא מביא מעבר ליכולת המקצועית צריך לקבל יותר דגש כאשר מנהלי משאבי אנוש הם אלה שמעצבים את אופי החברה".

"להוסיף נופך גברי לעולם משאבי אנוש".

טענה מספר 3: מנהלים מקצועיים המשתתפים בתהליכי גיוס צריכים לעבור קורסים בתורת הראיון וצריכה להיות אחידות בין מחלקות משאבי האנוש למגייסים המקצועיים. 

"רוב המראיינים לא מבינים כלום בתהליך הגיוס והם צריכים לעבור קורס קצר בראיונות עבודה. לא כל אחד שמחפש עובדים יכול לבצע ראיון עבודה!".

"המראיינות במשאבי אנוש מאד מקצועיות. הבעיה זה המנהלים המקצועיים שבחלק מהמקרים לא יודעים לראיין".

"ארגונים צריכים לעקוב גם אחרי המנהלים שקולטים את העובד בסוף, איך הם מתייחסים אליו ומתנהלים מולו".

"בחברות גדולות לפעמים יש סתירות בין המידע שמקבלים ממחלקת כוח האדם לבין תיאור התהליך או המשרה שמגיע מהמראיינים המקצועיים- חוסר תקשורת בין שני הגופים".

" צריך למזער אינטריגות פנים ארגוניות שבהן קיימת חוסר הסכמה בין מנהל מקצועי לבין משאבי אנוש". 

טענה מספר 4: צריך לצאת מהגדרות ולהתייחס באופן אנושי ומכבד בראיונות עבודה. המילים יחס וכבוד עלו שוב ושוב. גם מילים כמו- זה פוגע, זה מעליב... חלש מול חזק. וגם- התחושה שהיום פוטנציאל, אופי, תכונות... הם לא פרמטרים שנלקחים בחשבון בכלל- רק ניסיון מוכח.

"תסתכלו מעבר לגיל ולחזות! שינסו להסתכל קצת מעבר לרקע ההיסטורי התעסוקתי וקצת יותר על האדם שלפניהם".

"שלא יתנו תחושה שהם נגד המועמד".

"להתמקד באדם ולברר מיהו ומהן יכולותיו ולא להינעל על הגדרת תפקיד ופרט כזה או אחר. אנשים יכולים ללמוד ולהתפתח. עדיף לבדוק פוטנציאל ולא מה שהיה עד היום בלבד". 

"לצאת מהתפיסה שההתאמה לתפקיד צריכה להיות 100%. כל השאלות הדקדקניות האלו, הירידה לפרטים שלא משרתת אף אחד, נהפוך הוא, גורמת ללחץ ונזקים - הכל אפשר ללמוד. בני אדם חשובים יותר מהגדרות תפקיד".

"להתייחס מעט יותר בכבוד כלפי מועמד היושב מולך, לא צריך בכל דרך אפשרית לדכא, להתנשא, לשאול שאלות מסבכות שבאמת לא תורמות לאף אחד, גיוס לעבודה הנו תהליך של ניסוי וטעייה לשני הצדדים, שניהם נבחנים. אבל מאחר והמעסיק הוא הצד המשלם, תמיד הוא יהיה החזק יותר".

לעמוד בסעיפי הדרישות הראשונים ולא לשנות בראיון טלפוני את הדרישות. לא לשנות את הגדרת התפקיד או מיקודו במהלך התהליך".


זהו זה... אלה הטענות שיש לכם בנוגע לראיונות עבודה. זה כמובן לא הכל- בשבוע הבא הפוסט האחרון בסדרה עם טענות נוספות ולא פחות אקוטיות בנוגע לתהליך כולו.
זה בדיוק הזמן לזרוק את הכדור למגרש השני ולבדוק מה יש למגייסים לענות לכם על כל זה. מי יודע? אולי דברים שרואים משם לא רואים מכאן (ולהיפך)? הקליקו פה לאתר של מיכל מגן וקראו את התשובות של המגייסות לטענות שלכם! 


ועד שמשהו ישתנה... ואם אתם מחפשים עבודה ומרגישים תקועים...- פנו אלי לקביעת פגישת יעוץ:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- סימולצית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- חיפוש עבודה באמצעות הלינקדאין
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר
- תכנון נכון של קריירה



Google+

ShareThis

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...