הרשמו לקבלת ניוזלטר שבועי כדי לא להחמיץ אף טיפ

רוצים להיות מעודכנים? לקבלה במייל של הטיפ השבועי לחיפוש עבודה:

יום ראשון, 31 ביולי 2016

חשבתם שזה מה שחשוב בקו"ח? תופתעו לגלות שלמגייסים זה מעניין את ה...

Image courtesy of Bwiselizzy at FreeDigitalPhotos.net
לפני כשנה קניתי אהיל (גוף תאורה/ מנורה... תקראו לזה איך שנוח לכם) חדש לסלון- הייתי לפחות שעה בחנות, מתקשה לבחור את זה שהכי מוצא חן בעיני. היו שם עשרות דגמים, גדלים, עיצובים, צבעים... ובסופו של דבר ולאחר שאפילו המוכר כבר פרש והשאיר אותי לבד עם ההתלבטויות שלי הגעתי להחלטה! הללויה! ביקשתי מהמוכר שיביא לי את בחיר ליבי מהמחסן ואצתי רצתי הביתה חסרת סבלנות לראות את הרכש החדש תלוי על התקרה. אממה, זה מצחיק... לפעמים אנחנו יכולים להקדיש בלי סוף תשומת לב וזמן למשהו ובדיעבד נגלה שלא רק שהשקענו בכיוון הלא נכון, אלא גם שפיספסנו את מה שדווקא הכי חשוב.

כן, זה בדיוק מה שקרה לי. מרוב התלבטויות בנוגע לעיצוב ולמראה פיספסתי פרט חשוב- השרשרת. נו, זו שהאהיל תלוי באמצעותה על התושבת המחוברת לתקרה. כשהתושבת מרוחקת מהיציאה של החשמל, נדרשת שרשרת ארוכה במיוחד. ואם השרשרת לא מספיק ארוכה, אז מה כבר משנים הצבע או העיצוב? במזל של מתחילים- השרשרת שקיבלתי הייתה ארוכה מספיק, אבל מילימטר אחד פחות והייתי מוצאת את עצמי סוחבת הכל חזרה לחנות, מחזירה את המוצר ומשקיעה עוד שעתיים של חיפוש אחר משהו מתאים יותר.

ולמה אני מספרת לכם את כל זה? משום שקורה משהו מאוד דומה למחפשי עבודה בשלב כתיבת קורות החיים. הם מתלבטים ומתחבטים ומשנים אותם שוב ושוב, הם קוראים טיפים (מחצית מהם הפוכים לחלוטין מהמחצית השניה) ומתייעצים עם חברים וכל אחד אומר להם משהו אחר והם גם נתפסים לפעמים דווקא למה שפחות חשוב ופחות משנה ומפספסים כך את העיקר.

אז בכדי לעשות סדר בכל הבלגן הנה 2 נקודות חשובות:

1. הבינו: בקורות חיים אין דבר כזה טיפ אולטימטיבי אחד שמתאים לכוווולם! ממש לא, יש טיפ שמתאים לקורות החיים של איציק ויש טיפ שהוא בדיוק להיפך ומתאים לקורות החיים של מיכל. שני הטיפים הם גם טובים ונכונים וגם מוטעים ולא מתאימים- תלוי במי מדובר- באיציק או במיכל ותלוי גם מה כל אחד מהם עבר בחיים בכלל ובקריירה בפרט, באיזו נקודה הוא נמצא כרגע ומה היעד שלו או שלה. בקיצור חברים, תשכחו מטיפים אוניברסליים.

2. אם נניח את עצמינו לרגע בצד ובמקום להתמקד במה שטוב לנו יותר או פחות, נשים במרכז דווקא את זה שקורא את קורות החיים שלנו ואת מה שחשוב לו יותר מאשר פחות, אזי- אולי זה יעשה קצת שכל. ולשם כך, אני רוצה לצטט לכם מסקר גדול שנעשה לפני כ 8 חודשים על ידי חברת השמה בריטית בשם Page Group וכלל 480 מגייסים ו 2000 עובדים. מטרת הסקר היתה לבדוק מה באמת חשוב למגייסים בקורות החיים לעומת מה חושבים מחפשי העבודה שהכי חשוב למגייסים.

והנה התוצאות:
מחפשי עבודה בטוחים שמה שהכי חשוב למגייסים בקורות החיים זה (בסדר יורד מהכי חשוב והרשיתי לעצמי לא להתייחס למספר נקודות שפחות מתאימות לישראל כמו תחביבים למשל, שכבר ברור לרובינו שזה מידע שאפשר לוותר עליו):
- אורך קורות החיים (שלא יהיו ארוכים מידי).
- פירוט של כישורים רכים (תכונות אופי).
- מיקום ההשכלה (לפני הנסיון או אחרי הנסיון?!)
- ציון של עבודות בחו"ל.
- התאמה לדרישות התפקיד.
- פירוט של כל הכישורים מקצועיים.

בעוד ש... מה שהכי חשוב בקורות החיים למגייסים זה דווקא (שוב- בסדר יורד מהכי חשוב):
- פירוט של כל התפקידים שבוצעו בכל מקום עבודה (משמע- אם קודמתם בתוך החברה למנהל פיתוח והתחלתם כאיש QA- הם ירצו לראות את השתלשלות העניינים ושתפרטו את כל התפקידים שעברתם בדרך).
- שימוש בבאז וורדס של עולם התוכן. במילים אחרות- בז'ארגון של המקצוע.
- ללא טעויות כתיב או טעויות בכלל.
- עיצוב נוח ונעים לקריאה.
- פירוט של כל המטלות והאחריות שהיו לעובד בכל תפקיד.
- פירוט המידע הרלוונטי לדרישות המשרה הספציפיות. 

אתם הבנתם את זה? בדיוק כפי שאני התמקדתי רק במראה החיצוני של האהיל ושכחתי לגמרי פרט חשוב כמו אורך השרשרת, כך גם מחפשי עבודה נתקעים לפעמים במה ששולי...- הם יעשו הכל בכדי לדחוס את כל התוכן לעמוד אחד (כמו לנסות להכניס פיל למכונית) ויהפכו את העניין הזה למטרה, בעוד שהמטרה היא בכלל לכתוב קורות חיים מלהיבים, משכנעים ומפורטים שישיגו זימון לראיון עבודה. האמצעי פתאום הופך למטרה וכך דווקא מה שחשוב הולך לאיבוד ונופל בעריכה (ושימו לב לכך שברשימה של המגייסים- האורך בכלל לא רלוונטי).
זאת ועוד- בכדי להכניס את הכל לעמוד, אתם דוחסים את הטקסט- מקטינים את הפונט, מצמצמים רווחים ו... כן, הכל איכשהו נכנס, אבל ממש לא נוח לקרוא את זה (ושימו לב לכך שנוחיות הקריאה והמראה של הקו"ח בהחלט חשובים למגייסים). 
ומה בנוגע למיקום של ההשכלה יחסית לנסיון- לפני או אחרי? אז כנראה שכך או כך זה ממש לא משנה.
להמשיך? משום מה, רבים עדיין כותבים בקורות החיים פירוט קלישאתי של תכונות אופי, כמו: יחסי אנוש טובים וראיה מערכתית, אבל את המגייסים זה לא מעניין. מה שכן מעניין אותם זה דווקא למצוא בטקסט את הבאזז וורדס הרלוונטיים למקצוע ולמשרה הספציפית. וכן, הם גם ירצו לראות את הגדילה- כיצד התקדמתם בכל מקום עבודה מתפקיד לתפקיד ואילו אתם... טוב, מאוד הגיוני שבכדי לדחוס הכל לעמוד... דווקא את המידע הזה קיצצתם. 

ואם כבר בקלישאות עסקינן, אז בואו ונסיים עם אחת: ....מממ... בעצם, יודעים מה? עזבו... יש לי תחושה שבמקרה הזה, אתם באחידות דעים עם המגייסים וגם לכם קלישאות מעניינות את ה... ;-)

מוחקים וכותבים מחדש את קורות החיים בפעם ה 20? כנראה שכדאי לכם לתאם פגישת יעוץ שתוציא אתכם מהלופ. לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה ולשדרוג קו"ח:
maya.bouhnik@gmail.com  | 054-7380310

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

יום ראשון, 24 ביולי 2016

אם הייתם כנים, כנראה שכך הייתם עונים לשאלה: מהן התכונות השליליות שלך

Image courtesy of Stuart Miles at FreeDigitalPhotos.net
אני כל הזמן דוגמת מחפשי עבודה ובודקת האם השאלה האלמותית הזו ממשיכה להישאל בראיונות ומסתבר שכן... בהחלט כן. 

אז, יש את המראיינים המתחכמים שישאלו אתכם "מה את/ה צריך לשפר?" ויש את אלה שישאלו איזו ביקורת קיבלתם בתפקיד האחרון מהבוס שלכם ויש את אלה שישאלו "מה היית משנה בעצמך?" והמקוריים יותר ישאלו אתכם בעורמה: "ספר/י לי למה לא כדאי לי לקבל אותך לעבודה". כך או כך- כולם סקרנים לדעת מה תענו לשאלה המציקה הזו על התכונות השליליות ו...נו, נראה אתכם יוצאים טוב מהלופ הזה...

הנושא הזה עלה לאחרונה גם בשרשור מעניין באתר reddit ונכון לרגעים אלה כבר זכה ל 1149 תגובות ואני מניחה שכשתקראו את הפוסט הזה יהיו שם הרבה יותר. וזו השאלה שמישהו שאל שם: "אם הייתם כנים, מה באמת הייתם עונים בראיון עבודה על שאלת החולשה הגדולה ביותר שלכם?". 

התחלתי לנבור בין התגובות (משימה שלוקחת לא מעט זמן) והחלטתי לסכם עבורכם את התשובות המעניינות בפוסט הזה שהוא בעצם פרודיה שאני בטוחה שתצחיק את כל מי שאי פעם עבר ראיונות עבודה (ויש מישהו שלא?!).

לכו תדעו, אם אתם מאלה שחושבים שהם מושלמים וששום דבר רע בנוגע לעצמם לעולם לא עולה להם בראש, אז אולי אפילו תקבלו מהרשימה הזו איזושהי השראה... 
מצד שני, חלק מהתשובות פה כל כך גרועות שעדיף שלא תחזרו עליהן. ראו הוזהרתם! :)

אז מוכנים? הנה...:

1. יש לי זיכרון מעולה לעובדות לא חשובות, אבל זיכרון קצר במיוחד למה שהרגע אמרת לי.

2. אני שונא לדבר בטלפון.

3. אני נהיה עצבני באופן פתאומי וללא סיבה.

4. ככל שאני יותר זמן באותה עבודה, ככה המוטיבציה שלי יורדת. אני כמובן אעשה את המוטל עלי, אבל ללא שמחה או סיפוק. מקום עבודה בו אני פורח הוא מקום שממשיך כל הזמן לאתגר אותי.

5. ברגע שאני הופך ממש טוב במה שאני עושה, אני מתחיל להשתעמם ולחפש עבודה אחרת.

6. אני העובד שלעולם לא יבוא למנהל עם תלונות וקיטורים. מישהו מפקשש? מישהו מציק לאחר? לעולם לא תשמעו את זה ממני. אני מרכין את הראש וממשיך לעבוד. עד שאני ניגש למנהל עם מכתב ההתפטרות שלי.

7. אני לא אוהב לעבוד בצוות, אני מרגיש שחברי הצוות האחרים פשוט מאטים אותי ושאני לא יכול לסמוך עליהם.

8. אני משקיע רק עד הרמה שתמנע את פיטוריי.

9. אני פורח תחת לחץ, אבל קמל כשאין.

10. אני מעולה בראיונות עבודה ומרוב שמקסים, תמיד מתקבל בקלות. אבל, ברגע שאתחיל לעבוד תגלו שאני משעמם כמו אבן ותפסיקו לרצות לדבר איתי.

11. אם אני חושב שנוהל כלשהו בעבודה הוא מטופש, כנראה שלא אוכל לכבד אותו.

12. אני רק רוצה לשלם את החשבונות שלי. מעבר לזה באמת שלא אכפת לי מהחברה המטופשת שלכם.

13. קשה לי לסיים דברים שהתחלתי.

14. אני זקוק כל הזמן לאישור ולחיזוקים. גם על דברים שטותיים.

15. האמת היא שאני לא יודע להשתמש באקסל.

16. אני מעולה בעבודה, אבל גרוע בכל המסביב- טיולי חברה, ערבי גיבוש- כל אלה זה ממש לא אני. אני מגיע לעבוד ולא לעשות חברים חדשים.

17. אני מטפל במטלה רק כשזה נהפך לממש דחוף. עד אז, תשכחו מזה.

18. אני מדבר מהר מידי.

19. כשאני עובד- אני עובד מצוין, אבל לפחות פעמיים בחודש יש לי ימים כאלה שלא בא לי לעבוד, אז אני אתקשר עם תירוץ כלשהו ואשאר בבית לשרוץ על הספה שלי.

20. אני מאחר. כל. הזמן!

21. קשה לי לקום בבוקר.

22. אני לא אוהב לענות לשאלות כאלה בראיונות עבודה...

23. אני לא מסוגל לסבול עצלנות אצל הקולגות שלי.

24. אני מדבר יותר מידי.

25. אני כן מידי... תמיד אומר מה שחושב, גם אם זו לא דעה פופולארית...

26. קשה לי להישאר ער בישיבות. 

27. אני שונא לעשות פרזנטציות.

28. אני בעצם לא רוצה את העבודה הזו, או כל עבודה בעצם...

29. אני לא מסוגל לעבוד עם אנשים שלא שמים דיאודורנט.

30. בתחילת כל פרוייקט חדש ממש קשה לי להתניע. לוקח לי זמן כפול מאשר לאחרים להיכנס לקצב.

31. אני לא סובל כשצועקים. אם מישהו צועק עלי אני קופא.

32. אני מעדיף לעשות עבודה של 3 אנשים אחרים, מאשר לעבוד עם אחרים.

33. אני שונא לעבוד עם Windows.

34. כשאני מדבר מול קהל הלב שלי דופק כל כך מהר שאני בטוח שתיכף אתעלף.

35. אוף, מאיפה להתחיל?! 


**רוצים לקרוא את כל התגובות ברדיט? הקליקו פה

***ואם השאלה הזו עדיין מטרידה את מנוחתכם, אז הנה 2 פוסטים נוספים על הנושא, אבל הפעם רציניים יותר... :)
- אז איך באמת עונים לשאלה "מהן התכונות השליליות שלך?"


מרגישים לא מוכנים לראיונות עבודה? כנראה שכדאי לכם לתאם איתי פגישת הכנה.  
maya.bouhnik@gmail.com  | 054-7380310

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

יום ראשון, 17 ביולי 2016

נמאס לכם מהעבודה שלכם? איך לא שוברים כלים וכן משחקים

Image courtesy of ratch0013 at FreeDigitalPhotos.net
איזה פתרון פשוט וקל היה לנו בילדות, הא? נמאס לנו ממשחק כלשהו? חבר עצבן אותנו? מיצינו? השתעממנו? כעסנו? נו, מה הבעיה? פשוט הכרזנו בקולי קולות "שוברים את הכלים ולא משחקים" וכל אלה שהיו מסביב היו מבינים מה זה אומר ובשניות היינו שמים סוף לסיטואציה וממשיכים הלאה.

הלוואי שיכולנו להשתמש באותה ההכרזה גם עכשיו בבגרותנו- נמאס לנו ממשהו? מישהו מעצבן? מיצינו את העבודה שלנו או אפילו את המקצוע שבו אנחנו עוסקים כבר שנים (אבל מי סופר...?)- אין בעיה! מכריזים ששוברים את הכלים וזהו, משנים כיוון וממשיכים הלאה.

אבל זה הרי לא כזה פשוט ובטח שלא הולך ככה, בדיוק להפך! וכל מי שעבר משבר קריירה יודע זאת היטב: אחרי מספר שנות עבודה באותו התחום, התפקיד, המקצוע או הענף- מתישהו הכל מתחיל להרגיש לנו כמו מור אוף דה סיים. כל יום דומה לזה שהיה אתמול ולזה שיהיה מחר. מין קופי פייסט מחזורי ומשעמם שכזה, המוביל רבים בסביבות שלהי גיל ה-30- אמצע גיל ה-40 למשבר מקצועי. "נו, זה המקסימום שאני יכול לשאוף אליו?" הם תוהים... "כמה זמן עוד אמשיך לעשות את אותו הדבר יום אחרי יום אחרי יום?!".

אז מה עושים כשכך מרגישים? טוב, יש שתי אופציות בעצם... יש את אלה שמבליגים ובולעים. המשכנתה לוחצת ויש משפחה ומחוייבויות ככה ש... להכריז "שוברים את הכלים ולא משחקים" לגמרי לא מציאותי עבורם והם ממשיכים- כבויים ושחוקים באותו התפקיד או המקצוע בלית ברירה. אחרים- אלה שיותר אמיצים (או לחילופין יותר אופטימיים-עד כדי נאיביות אפילו) מחליטים שזה הזמן לשינוי קריירה! הם שמים לעצמם למטרה לחפש עבודה חדשה, אבל לא רק עבודה חדשה הם מחפשים, אלא גם חיים חדשים בעצם. משהו שיחזיר לעיניים את הניצוץ ואת ההתלהבות, תפקיד חדש-דנדש!

העניין הוא שכמו תמיד: חלומות לחוד ומציאות לחוד ואותה המציאות טופחת על פניהם די מהר בצורה של דממת אלחוט. כן... הם שולחים קורות חיים למשרות בתחום החדש הזה שהם רוצים לעשות הסבה אליו אך כלום לא קורה בתגובה. אף מעסיק לא נותן להם צ'אנס ולא פותח בפניהם אפילו חריר צר בדלת. 

ולמה זה קורה? משום שבקריירה אי אפשר לעשות שום צעד שמהווה שינוי כיוון של 180 מעלות. גם לא 140 מעלות ואפילו לא 90. אלא אם כן, פותחים עסק עצמאי כמובן- אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי. 
אם אנסה לכמת את העניין הזה באופן מדוייק יותר, אז: בקריירה אי אפשר באמת לשבור כלים- גם אם ממש רוצים והשינוי המקסימלי שהשוק מאפשר לשכירים לעשות מבחינה מקצועית הוא שינוי של 15-20 מעלות בלבד. במילים אחרות: אף מעסיק לא מגדיר את עצמו כבית ספר, אלא כגוף עסקי וככזה הוא בדרך כלל יגייס עובדים שמתאימים בול לדרישות התפקיד או במקרה הטוב- שמתאימים כמעט. גודל הדלתא שבין הנדרש לתפקיד לבין כישוריו ונסיונו של המועמד המתקבל לעבודה בפועל ברוב המקרים לא יעלה על 15%-20%. 

אז מה זה אומר עבורכם, אלה שמיצו ושכמהים לשינוי? ואיך ממשיכים לשחק (אבל בחכמה), מבלי לשבור את הכלים? 

1. למקצוע שאותו בחרתם בתחילת הדרך המקצועית שלכם יש השפעה ארוכת טווח לאורך הקריירה.

2. זה לא משהו אצלכם- כך השוק בנוי כשיש מספיק היצע של מועמדים לעבודה וכשלמעסיק אין באמת צורך להתפשר.

3. שינויי קריירה אי אפשר לעשות בקפיצות ענק וגם לא כדאי לצפות לזה כי רק תתאכזבו.

4. אבל כן אפשר לעשות שינוי קריירה בדילוגים של 15%-20%. כך שזו לא משימה בלתי אפשרית- היא רק דורשת יותר תכנון מקדים ונפרשת על פני יותר זמן.

5. מצד שני (ותמיד יש כזה, נכון?), יש דרך נוספת לבצע את השינוי וזאת בתנאי שמבצעים אותו בהדרגה ולאט לאט בתוך מקום העבודה הנוכחי ולא באמצעות חיפוש עבודה חדשה. ואיך עושים את זה? נו, יופי שאתם שואלים... נכנה את זה בלשון חיבה: פיסול תפקיד. והכוונה לפיסול התפקיד הנוכחי שלכם כמו פלסטלינה לאט לאט מתחת לרדאר (או אפילו מעליו, במקרים מסויימים). ועוד דבר: אם יש לכם כבר קילומטראז' כלשהו בשוק העבודה, אתם בוודאי יודעים שהאדם עושה את התפקיד ולא להפך ושכל עובד מכניס תוכן אחר לתפקיד שאותו הוא מבצע- אם ישכיל העובד להתנהל נכון, התפקיד שלו ילך וישתנה עם הזמן באופן אורגני. 

אז איך מפסלים תפקיד? הנה מספר נקודות חשובות:

- עובד יכול לעצב ולפסל את התפקיד שלו על ידי הרחבה הדרגתית של גבולות התפקיד או צמצום הדרגתי שלהם.

- מחקרים מצאו שעובדים שאכן מפסלים את תפקידם באופן הדרגתי מרגישים סיפוק רב יותר במקום העבודה ומהתפקיד שהם מבצעים.

- ככל שעובד מבצע את תפקידו בהצלחה, כך עם הזמן הוא בונה לעצמו סטטוס במקום העבודה וככל שזה קורה סומכים עליו יותר, פחות עוקבים אחרי כל צעד שלו ויותר משחררים אותו ומאפשרים לו לעבוד באופן עצמאי וזה בדיוק התזמון הנכון להתחיל לפסל...

- לא בכל תפקיד אפשר להפסיק לבצע מטלה מסויימת, אבל כמעט בכל תפקיד אפשר לשנות את הדרך שבה מבצעים אותה. הנה, קחו לדוגמה את המאבטח שקיבל את פני לפני מספר שבועות בכניסה לקניון בצהריי יום לוהט: במקום למשש את התיק בפנים כבויות הוא חייך חיוך אמיתי ואמר לי "ברוכה הבאה למקרר! תהני!". 
והנה עוד דוגמה: קראתי השבוע מחקר על אנשי תחזוקה שעבדו בבית חולים כלשהו. בין עובדי התחזוקה היו כאלה שעשו את העבודה כרגיל והיו גם כאלה שהגדילו ראש- במקום לנקות רק את הריצפה (מה שמתבקש כמובן), הם ניקו גם את התיקרה. למה? כי החולים תמיד שוכבים במיטה ומבטם מופנה אל התיקרה... ביניהם היו גם כאלה שלא רק ניקו בשקט וברחו מהחדר, הם גם ניהלו שיחות קטנות עם החולים, הציעו כוס מים למי שהיה צריך וסידרו כרית. ולא... זה ממש לא חלק מדרישות התפקיד שלהם, אבל זה כן נתן להם תחושה טובה יותר ואפילו סיפוק. נו, מסתבר שכל מטלה אפשר לבצע בכל מיני דרכים...

- בכל תפקיד אפשר ורצוי לחזק קשרים עם קולגות. ולא רק עם אלה שעובדים אתכם באותו הצוות, אלא דווקא עם אנשים שעובדים במחלקות אחרות. צרו קשרים, שאלו שאלות, התנדבו לעזור במטלה כלשהי, קשרים טובים בתוך הארגון הם נכס שפותח לעיתים הזדמנויות חדשות בתוך מקום העבודה.

- ואם כבר להתנדב- אז...: צץ במחלקה צורך חדש? הכניסו מערכת חדשה? הגיע עובד חדש וצריך להדריך אותו? הבוס מבקש שמישהו יתנדב לעשות משהו? התנדבו אתם... כבשו לאט לאט שטחים חדשים והרחיבו גבולות. הכניסו תוכן חדש לתפקיד הישן שלכם.

- היו מעודכנים כל הזמן במשרות הפתוחות בארגון.

- וכמובן... איך לא: זה הזמן ליוזמות! זיהיתם בעיה כלשהי בצוות? נסו למצוא לה פתרון. שמעתם על שיטת עבודה חדשה? הציגו אותה למנהל, קראו מאמרים מקצועיים, זהו מגמות חדשות, הציעו הצעות, קחו אחריות, הגדילו ראש. לאט לאט תפסלו את תפקידכם על פי האופי שלכם ולכיוון שאליו אתם רוצים לגלוש.

זכרו, אף מעסיק שאיננו מכיר אתכם לא ישוש לקנות חתול בשק ולגייס אתכם לתפקיד שמעולם לא ביצעתם. שינויים מקצועיים אכן אפשר לבצע על ידי מעבר מחברה אחת לשניה- אבל זה יקרה לאט, בדילוגים קטנים ובהדרגה. או לחילופין על ידי פיסול תפקיד קיים או מעבר מתפקיד אחד לאחר אבל בתוך אותו מקום העבודה- במקום שבו כבר ביססתם את מעמדכם וכבר למדו להכיר אתכם ואת היכולות שלכם...

maya.bouhnik@gmail.com  | 054-7380310

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

יום ראשון, 10 ביולי 2016

כך תענו על השאלה ההו כה שחוקה: אז למה עזבת את מקום העבודה?

Image courtesy of ratch0013 at FreeDigitalPhotos.net
יש מספר שאלות שאתם יכולים להיות בטוחים שישאלו אתכם בראיון העבודה הבא. השאלה על הסיבה שהובילה לסיום
מערכות היחסים שלכם עם מקומות העבודה הקודמים- היא בדיוק שאלה כזו.

היא צצה כבר בשלב מוקדם- בראיון הטלפוני- וכמובן שגם בראיון העבודה הפרונטלי ולא רק, אלא שהמראיין יתעקש לקבל סיבה טובה ומפורטת עבור כל מקום עבודה שבו עבדתם עד כה. ככל שהקריירה שלכם ארוכה יותר ומלאת דילוגים, ככה תמצאו את עצמכם מנסים לתרץ ולהסביר כל טוויסט שקרה, כל דילוג וכל קפיצה.

אז איך יוצאים בשלום מהמצב הזה? שהרי הנה לכם עוד שאלת זאב רע, במסווה של סבתא חמודה. לכאורה שאלה פשוטה ותמימה, אבל איך לעזאזל עונים עליה כשהסיבה האמיתית לא נשמעת כל כך טוב כשמדברים עליה?
מה תעשו? 
תגידו את האמת? 
שהבוס שלכם היה מטורף אמיתי ששם לו למטרה לשגע אתכם ולרדת לחייכם? ברור שלא! 
אז אולי שהרגשתם לא מוערכים מספיק? ששום דבר שעשיתם לא הספיק? 
שלא ראו לנכון לקדם אתכם וקידמו דווקא את הקולגה שלכם הפחות מנוסה? 
ואולי שפשוט רציתם לשפר שכר? נו... יופי- וזה מה שתגידו על כל מקום שעזבתם? שזה היה בגלל השכר? ואיזה רושם זה ייצור? שכל מה שמעניין אתכם זה כסף? (לא שזה יפתיע מישהו, רק ש... יש דברים שהצנעה עדיפה להם).
אז אוקיי... תגידו שמיציתם! המממ... הנה עוד תשובה שחוקה לשאלה שחוקה. כולם עונים שהם מיצו... מיצו את זה ומיצו את ההוא- מרוב מיצוי זה כבר נשמע כמו שטויות במיץ.

יש כמובן מקרי קונצנזוס שבהם מדובר בסיבה שכולם מבינים ואי אפשר להתווכח איתה, כמו למשל: "החברה נסגרה" או "כל הפיתוח עבר להודו" או "עברתי דירה מקריית שמונה לאילת"... אבל, הפוסט הזה איננו מיועד למקרים הפשוטים האלה, אלא לכל השאר.

במילים אחרות: האמת לעיתים איננה סקסית כלל וכלל ועל כן, לא תמיד כדאי לספר אותה במלואה. מצד שני, גם לא לעניין לשקר. אז מה עושים? כשיש 2 אופציות בחירה- אני בדרך כלל נוטה לחפש את השלישית. בבחינת- שניים רבים, השלישי לוקח.

ככה גם ננסה לעשות כאן. בואו וננתח את העניין ונחשוב ככה: השאלה מובילה אתכם בכל מקרה למבוי סתום, למקום לא טוב. אז מה אם... במקום לנסות לתרץ למה עזבתם את מקום העבודה, תסבירו למה עברתם למקום הבא אחריו?
מבינים את ההבדל?

אז הנה דוגמה: במקום להסביר למה ברחתם מהתפקיד הלפני אחרון- נסו למצוא את מה שקיבלתם מהתפקיד האחרון- מה היה שם שלא היה בקודם? אולי עברתם מחברה קטנה לגדולה? אולי להיפך- מבורג קטן הפכתם לציר מרכזי? אולי בתפקיד הבא קיבלתם הזדמנות להיכנס לתחום חדש? למוצר חדש? אולי היה שם אלמנט ניהולי שלא היה קיים בתפקיד הקודם? מבינים את כוונתי? 
זו הדרך להסביר מעברים בין מקומות עבודה כשהעזיבה היתה ביוזמתכם (לא עקב פיטורים, שזה כבר נושא מורכב יותר ולא נכנס אליו כרגע).

בקיצור ולעניין: במקום להסביר את סיבת הבריחה מהמקום הקודם, הסבירו את סיבת הבחירה במקום הבא.
בריחה היא מילה עם ארומה שלילית. בחירה היא מילה עם ארומה חיובית. ובראיונות עבודה- אנחנו מעדיפים לייצר אווירה טובה וחיובית ולא להיכנס לשבילים שליליים.

אז מכיוון שאני כותבת את זה שניה לפני שנכנס הסופ"ש, הגיע הזמן לסיים. לא, לא... אני לא בורחת מכם, מה פתאום...?! אני פשוט בוחרת עכשיו את חוף הים עם ערימת העיתונים שלי ורבע האבטיח... :)

עדיין לא מרגישים מוכנים לראיונות עבודה? זוכרים שכתבתי בשבוע שעבר על החשיבות של התרגול וההכנה העצמית? יופי, אז כנראה שכדאי לכם לתאם פגישת הכנה לראיונות עבודה.  לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה, לסימולציית הכנה לראיונות ולתיאום
maya.bouhnik@gmail.com  | 054-7380310

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

יום ראשון, 3 ביולי 2016

ראיונות עבודה: למה חרדה היא דווקא דבר טוב ואיך בכל זאת תנצחו אותה ואיתה?

image:SiraAnamwong/FreeDigitalPhotos.net
אני בטוחה שמתישהו חוויתם את זה: זיעה קרה (בכל מיני מקומות בגוף), יחד עם דפיקות לב מואצות, כאבי בטן ובכלל...
תחושה כללית לא טובה לפני ראיון עבודה. אבל בעוד שאצל רבים, עם הזמן התחושה הזו פשוט עוברת, יש כאלה שחווים חרדת ראיונות עבודה באופן קבוע, עד כדי שהם לגמרי נמנעים מהסיטואציה. אבל כשכבר אין ברירה ולצערם הם חייבים לחפש עבודה- הם פשוט לא מצליחים לתפקד בראיון וכך האמונה המשתקת מגשימה את עצמה. 

נתקלתי במהלך השנים האחרונות במספר מחפשי עבודה כאלה. לעיתים נדרש טיפול פסיכולוגי מעמיק בבעיה, אך יש מקרים שבהם מדובר במצבים פשוטים יותר, כאלה שבהם האדם עצמו יכול להתאמן, לתרגל וללמוד להתמודד עם הבעיה באופן עצמאי. 

אז בואו ונתחיל בניתוצו של המיתוס שחרדה זה בהכרח רע. למעשה, במקרים מסויימים חששות ודאגות למיניהם הם דווקא טובים לנו. לפחות ככה טוענים לא מעט מחקרים שנעשו בשנים האחרונות. 
לא מאמינים? הנה מספר סיבות והסברים:

1. חרדה ודאגה מעידים על כך שאכפת לנו ממשהו. אם לא היה לנו אכפת- לא היה מזיז לנו ובטח לא היינו חוששים מזה.

2. חרדה וחששות הם גורמים מעוררי מוטיבציה. אם לא היה לנו אכפת מה יקרה בפרזנטציה מחר או בראיון העבודה מחרתיים, לא היינו מזיזים אצבע בכדי להתכונן להם. הפחד שמשהו לא ילך והפחד מפני כישלון גורמים לנו להתכונן מראש.

3. החוקרת אליסון ווד ברוקס מאוניברסיטת הרווארד מצאה שאנשים שמשכנעים את עצמם שמה שהם מרגישים זו לא חרדה, אלא התרגשות (הבדל קטן עם משמעות ענקית), העבירו מצגות או הרצאות לקהל גדול הרבה יותר טוב מאשר אלה שניסו בכוח להרגיע את עצמם.

4. הכל תלוי במינון- חרדה עד נקודה מסויימת היא אפקטיבית. מעבר לנקודה מסויימת, אנחנו כבר מאבדים שליטה ואז יש לה השלכות שליליות. חוקרים זיהו כבר לפני שנים את "הנקודה המתוקה" של החרדה- הנקודה שבה החרדה מובילה לתפקוד וליעילות שיא. כשחורגים ממנה ורק אז, דברים מתחילים להתפקשש והתפקוד נפגע. 

5. ולכן, אפשר בעצם להתייחס לחרדה כמו "כוח על", כזה שבו הגוף שלנו נכנס למוד חדש- דרוך יותר, מודע יותר. בעצם, כשחושבים על זה ככוח על, החרדה עשויה להיתפס הרבה פחות שלילית, לא? :)

6. העניין הוא... שאותו כוח על דוחף אותנו לתגובות אימפולסיביות יותר, אינטואיטיביות ובמקביל הוא מקשה על היכולת להגיב בדרכים חדשות שאינן אינטואיטיביות ושעדיין לא למדנו. ולכן המסקנה הבלתי נמנעת היא פשוטה: אם נתאמן ונתרגל מראש מידע, דרכי התנהגות ותגובות חדשות- בזמן האמת הם כבר לא יהיו חדשים וייכנסו לרפרטואר האינטואיטיבי שלנו. משמע? חרדה + תרגול ואימון = ביצועי שיא אופטימליים!

7. והנה עוד דבר שיחזק לכם את הביטחון העצמי, אם אתם סובלים מחרדה- מסתבר שלא מעט מחקרים מצאו קורלציה חזקה בין אנשים הסובלים מחרדות לבין אינטליגנציה גבוהה. כן, כן...! למה? טוב, זה די הגיוני... ככל שאתם אנשים חושבים, ככה אתם מחטטים יותר, אתם שוקלים את כל האפשרויות, אתם מתכננים, אתם תוהים מה יקרה אם... וברור שמחשבות כאלה מובילות גם לחששות ולפחדים.

8. לסיום: חששות וחרדות הן תחושות טבעיות, הן גורמות לנו להרגיש חיים, הן דוחפות אותנו להתכונן מראש בכדי לצמצם סיכונים וטעויות וכל שנותר לעשות זה ללמוד לשלוט במינון שלהן כדי שהן לא יעברו את גבול האפקטיביות. אז איך אפשר לשלוט בהן בראיונות העבודה? הנה מספר רעיונות:

- התייחסו לחרדה כמו שריר שצריך לאמן- התחילו בקטן והעמידו את עצמכם בסיטואציות כאלה באופן הדרגתי. למשל, חוששים לדבר מול קהל? נסו להשתתף יותר בישיבת הצוות הבאה, בהמשך התנדבו להעביר מצגת לקולגות שלכם, אחר כך זמו שיחה עם מנהלים בכירים בחברה... לאט לאט אתגרו את עצמכם יותר ויותר, אבל בהדרגה.

- שימו לב לשפת הגוף שלכם- ככל שמנח הגוף שלכם יהיה מכווץ יותר- כך תרגישו פחות בטוחים בעצמכם וגם תשדרו את זה החוצה. לכן, אמצו שפת גוף בטוחה: מנח זקוף, פתוח, תופס יותר מקום במרחב, כתפיים משוכות אחורנית, זרועות פתוחות. וכמו שעם האוכל בא התיאבון- עם תנוחה בטוחה, מגיעה תחושת הביטחון...

- שמרו על קשר עין עם המראיין שלכם ובכלל עם בן שיחכם.

- עוד טריקים ליצירת רושם של ביטחון עצמי? הנה...: לפני שאתם עונים לשאלה בראיון, המתינו 2 שניות ואז תענו. למה? משום שזה מעיד על כך שחשבתם על התשובה ושלא שלפתם מהשרוול וגם... יוצר סוג של מתח בצד השני שממתין למוצא פיכם. מי שעצבני, בדרך כלל מדבר מהר יותר ועונה מהר יותר וזה מאוד קל לזיהוי. מה עוד? תשאלו שאלות- כשאתם שואלים שאלות אתם מוכיחים שאתם "כאן ועכשיו" ושאתם בעניין. אתם גם מוכיחים שאתם בטוחים בעצמכם ושגם אתם שולטים בסיטואציה ובשיחה.

בקיצור ולעניין: Fake it until you make it!

כל זה נחמד ויפה בתאוריה, אבל עבורכם לא במעשה? עדיין חוששים וחרדים לפני ראיונות עבודה? זוכרים שכתבתי על החשיבות של התרגול וההכנה העצמית? יופי, אז כנראה שכדאי לכם לתאם פגישת הכנה לראיונות עבודה.  לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה, לסימולציית הכנה לראיונות ולתיאום
maya.bouhnik@gmail.com  | 054-7380310

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר


Google+

ShareThis

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...