הרשמו לקבלת ניוזלטר שבועי כדי לא להחמיץ אף טיפ

רוצים להיות מעודכנים? לקבלה במייל של הטיפ השבועי לחיפוש עבודה:

יום ראשון, 17 ביולי 2016

נמאס לכם מהעבודה שלכם? איך לא שוברים כלים וכן משחקים

Image courtesy of ratch0013 at FreeDigitalPhotos.net
איזה פתרון פשוט וקל היה לנו בילדות, הא? נמאס לנו ממשחק כלשהו? חבר עצבן אותנו? מיצינו? השתעממנו? כעסנו? נו, מה הבעיה? פשוט הכרזנו בקולי קולות "שוברים את הכלים ולא משחקים" וכל אלה שהיו מסביב היו מבינים מה זה אומר ובשניות היינו שמים סוף לסיטואציה וממשיכים הלאה.

הלוואי שיכולנו להשתמש באותה ההכרזה גם עכשיו בבגרותנו- נמאס לנו ממשהו? מישהו מעצבן? מיצינו את העבודה שלנו או אפילו את המקצוע שבו אנחנו עוסקים כבר שנים (אבל מי סופר...?)- אין בעיה! מכריזים ששוברים את הכלים וזהו, משנים כיוון וממשיכים הלאה.

אבל זה הרי לא כזה פשוט ובטח שלא הולך ככה, בדיוק להפך! וכל מי שעבר משבר קריירה יודע זאת היטב: אחרי מספר שנות עבודה באותו התחום, התפקיד, המקצוע או הענף- מתישהו הכל מתחיל להרגיש לנו כמו מור אוף דה סיים. כל יום דומה לזה שהיה אתמול ולזה שיהיה מחר. מין קופי פייסט מחזורי ומשעמם שכזה, המוביל רבים בסביבות שלהי גיל ה-30- אמצע גיל ה-40 למשבר מקצועי. "נו, זה המקסימום שאני יכול לשאוף אליו?" הם תוהים... "כמה זמן עוד אמשיך לעשות את אותו הדבר יום אחרי יום אחרי יום?!".

אז מה עושים כשכך מרגישים? טוב, יש שתי אופציות בעצם... יש את אלה שמבליגים ובולעים. המשכנתה לוחצת ויש משפחה ומחוייבויות ככה ש... להכריז "שוברים את הכלים ולא משחקים" לגמרי לא מציאותי עבורם והם ממשיכים- כבויים ושחוקים באותו התפקיד או המקצוע בלית ברירה. אחרים- אלה שיותר אמיצים (או לחילופין יותר אופטימיים-עד כדי נאיביות אפילו) מחליטים שזה הזמן לשינוי קריירה! הם שמים לעצמם למטרה לחפש עבודה חדשה, אבל לא רק עבודה חדשה הם מחפשים, אלא גם חיים חדשים בעצם. משהו שיחזיר לעיניים את הניצוץ ואת ההתלהבות, תפקיד חדש-דנדש!

העניין הוא שכמו תמיד: חלומות לחוד ומציאות לחוד ואותה המציאות טופחת על פניהם די מהר בצורה של דממת אלחוט. כן... הם שולחים קורות חיים למשרות בתחום החדש הזה שהם רוצים לעשות הסבה אליו אך כלום לא קורה בתגובה. אף מעסיק לא נותן להם צ'אנס ולא פותח בפניהם אפילו חריר צר בדלת. 

ולמה זה קורה? משום שבקריירה אי אפשר לעשות שום צעד שמהווה שינוי כיוון של 180 מעלות. גם לא 140 מעלות ואפילו לא 90. אלא אם כן, פותחים עסק עצמאי כמובן- אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי. 
אם אנסה לכמת את העניין הזה באופן מדוייק יותר, אז: בקריירה אי אפשר באמת לשבור כלים- גם אם ממש רוצים והשינוי המקסימלי שהשוק מאפשר לשכירים לעשות מבחינה מקצועית הוא שינוי של 15-20 מעלות בלבד. במילים אחרות: אף מעסיק לא מגדיר את עצמו כבית ספר, אלא כגוף עסקי וככזה הוא בדרך כלל יגייס עובדים שמתאימים בול לדרישות התפקיד או במקרה הטוב- שמתאימים כמעט. גודל הדלתא שבין הנדרש לתפקיד לבין כישוריו ונסיונו של המועמד המתקבל לעבודה בפועל ברוב המקרים לא יעלה על 15%-20%. 

אז מה זה אומר עבורכם, אלה שמיצו ושכמהים לשינוי? ואיך ממשיכים לשחק (אבל בחכמה), מבלי לשבור את הכלים? 

1. למקצוע שאותו בחרתם בתחילת הדרך המקצועית שלכם יש השפעה ארוכת טווח לאורך הקריירה.

2. זה לא משהו אצלכם- כך השוק בנוי כשיש מספיק היצע של מועמדים לעבודה וכשלמעסיק אין באמת צורך להתפשר.

3. שינויי קריירה אי אפשר לעשות בקפיצות ענק וגם לא כדאי לצפות לזה כי רק תתאכזבו.

4. אבל כן אפשר לעשות שינוי קריירה בדילוגים של 15%-20%. כך שזו לא משימה בלתי אפשרית- היא רק דורשת יותר תכנון מקדים ונפרשת על פני יותר זמן.

5. מצד שני (ותמיד יש כזה, נכון?), יש דרך נוספת לבצע את השינוי וזאת בתנאי שמבצעים אותו בהדרגה ולאט לאט בתוך מקום העבודה הנוכחי ולא באמצעות חיפוש עבודה חדשה. ואיך עושים את זה? נו, יופי שאתם שואלים... נכנה את זה בלשון חיבה: פיסול תפקיד. והכוונה לפיסול התפקיד הנוכחי שלכם כמו פלסטלינה לאט לאט מתחת לרדאר (או אפילו מעליו, במקרים מסויימים). ועוד דבר: אם יש לכם כבר קילומטראז' כלשהו בשוק העבודה, אתם בוודאי יודעים שהאדם עושה את התפקיד ולא להפך ושכל עובד מכניס תוכן אחר לתפקיד שאותו הוא מבצע- אם ישכיל העובד להתנהל נכון, התפקיד שלו ילך וישתנה עם הזמן באופן אורגני. 

אז איך מפסלים תפקיד? הנה מספר נקודות חשובות:

- עובד יכול לעצב ולפסל את התפקיד שלו על ידי הרחבה הדרגתית של גבולות התפקיד או צמצום הדרגתי שלהם.

- מחקרים מצאו שעובדים שאכן מפסלים את תפקידם באופן הדרגתי מרגישים סיפוק רב יותר במקום העבודה ומהתפקיד שהם מבצעים.

- ככל שעובד מבצע את תפקידו בהצלחה, כך עם הזמן הוא בונה לעצמו סטטוס במקום העבודה וככל שזה קורה סומכים עליו יותר, פחות עוקבים אחרי כל צעד שלו ויותר משחררים אותו ומאפשרים לו לעבוד באופן עצמאי וזה בדיוק התזמון הנכון להתחיל לפסל...

- לא בכל תפקיד אפשר להפסיק לבצע מטלה מסויימת, אבל כמעט בכל תפקיד אפשר לשנות את הדרך שבה מבצעים אותה. הנה, קחו לדוגמה את המאבטח שקיבל את פני לפני מספר שבועות בכניסה לקניון בצהריי יום לוהט: במקום למשש את התיק בפנים כבויות הוא חייך חיוך אמיתי ואמר לי "ברוכה הבאה למקרר! תהני!". 
והנה עוד דוגמה: קראתי השבוע מחקר על אנשי תחזוקה שעבדו בבית חולים כלשהו. בין עובדי התחזוקה היו כאלה שעשו את העבודה כרגיל והיו גם כאלה שהגדילו ראש- במקום לנקות רק את הריצפה (מה שמתבקש כמובן), הם ניקו גם את התיקרה. למה? כי החולים תמיד שוכבים במיטה ומבטם מופנה אל התיקרה... ביניהם היו גם כאלה שלא רק ניקו בשקט וברחו מהחדר, הם גם ניהלו שיחות קטנות עם החולים, הציעו כוס מים למי שהיה צריך וסידרו כרית. ולא... זה ממש לא חלק מדרישות התפקיד שלהם, אבל זה כן נתן להם תחושה טובה יותר ואפילו סיפוק. נו, מסתבר שכל מטלה אפשר לבצע בכל מיני דרכים...

- בכל תפקיד אפשר ורצוי לחזק קשרים עם קולגות. ולא רק עם אלה שעובדים אתכם באותו הצוות, אלא דווקא עם אנשים שעובדים במחלקות אחרות. צרו קשרים, שאלו שאלות, התנדבו לעזור במטלה כלשהי, קשרים טובים בתוך הארגון הם נכס שפותח לעיתים הזדמנויות חדשות בתוך מקום העבודה.

- ואם כבר להתנדב- אז...: צץ במחלקה צורך חדש? הכניסו מערכת חדשה? הגיע עובד חדש וצריך להדריך אותו? הבוס מבקש שמישהו יתנדב לעשות משהו? התנדבו אתם... כבשו לאט לאט שטחים חדשים והרחיבו גבולות. הכניסו תוכן חדש לתפקיד הישן שלכם.

- היו מעודכנים כל הזמן במשרות הפתוחות בארגון.

- וכמובן... איך לא: זה הזמן ליוזמות! זיהיתם בעיה כלשהי בצוות? נסו למצוא לה פתרון. שמעתם על שיטת עבודה חדשה? הציגו אותה למנהל, קראו מאמרים מקצועיים, זהו מגמות חדשות, הציעו הצעות, קחו אחריות, הגדילו ראש. לאט לאט תפסלו את תפקידכם על פי האופי שלכם ולכיוון שאליו אתם רוצים לגלוש.

זכרו, אף מעסיק שאיננו מכיר אתכם לא ישוש לקנות חתול בשק ולגייס אתכם לתפקיד שמעולם לא ביצעתם. שינויים מקצועיים אכן אפשר לבצע על ידי מעבר מחברה אחת לשניה- אבל זה יקרה לאט, בדילוגים קטנים ובהדרגה. או לחילופין על ידי פיסול תפקיד קיים או מעבר מתפקיד אחד לאחר אבל בתוך אותו מקום העבודה- במקום שבו כבר ביססתם את מעמדכם וכבר למדו להכיר אתכם ואת היכולות שלכם...

maya.bouhnik@gmail.com  | 054-7380310

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

2 comments:

  1. ראשית, תענוג לקרוא את הבלוג שלך מאיה!

    שנית, אז ברור לי שזה מה שהשוק דורש, והשוק קובע נכון?

    אבל זה לא קצת עצוב שאם בחרתי בגיל צעיר (ולרוב זה בחרו בשבילי ההורים/האחים/החברה כי הרי הייתי צעיר ומה אני בכלל יודע) "מקצוע" או כיוון מסויים שעכשיו אני לא חש חיבור אליו, ואולי אפילו סולד ממנו - לדון את עצמי לשנים של דיכאון כי השוק מאפשר רק תזוזה של עד 20%?

    זה מעלה שאלה נוספת והיא עד כמה השיטה הזו של 15%-20 תזוזה יכולה לעבוד שאתה בדיכאון - הרי איך לך חשק ואתה לא מסוגל להסתכל למקום העבודה בלבן של העיניים, ושזה הלך הרוח מה הסיכוי שבאמת תצליח לעשות את השינוי הזה?

    השבמחק
  2. תודה רבה, שמחה לשמוע :).
    ולגבי שאלתך- אענה בשאלה- זה הדבר היחידי העצוב בחיים? כנראה שלא... אבל יש נסיבות ויש מגבלות וגם אם נעשה סלטות באוויר לא תמיד נקבל את מה שאנחנו רוצים או שמגיע לנו.
    אין סיבה להיכנס לדיכאון מזה, רק לתכנן טוב יותר ולהגיב טוב יותר לשינויים לא צפויים שקורים וגם לחשוב יותר אסטרטגית ופחות לזרום...

    השבמחק

ShareThis

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...