הרשמו לקבלת ניוזלטר שבועי כדי לא להחמיץ אף טיפ

רוצים להיות מעודכנים? לקבלה במייל של הטיפ השבועי לחיפוש עבודה:

יום ראשון, 30 באפריל 2017

ראיונות עבודה: איך לשחק את המשחק מבלי לצאת מזויפים וצבועים?

Image courtesy of scottchan at FreeDigitalPhotos.net
אם אתם מחובבי הז'אנר ויצא לכם לעקוב אחר עונה אחת או יותר של כוכב נולד, אתם בטח זוכרים את התגובה הידועה של
צדי צרפתי "אני לא יודע... זה לא זה... זה ליד...".

למה הוא התכוון בעצם?

אז האמת היא שכל מי שראיין מועמדים לתפקיד כלשהו יוכל לענות לכם בקלות: המראיין או הבוחן (או צדי צרפתי במקרה הזה) מצפים למשהו שאני יכולה להשוות לטעם האוממי- קשה להסביר מהו הטעם הזה, אבל כשאוכלים את זה- מזהים את זה (=אוממי נחשב לטעם החמישי, לא מתוק, לא חמוץ, לא מר, לא מלוח, אבל כשהוא מתקיים- כל שאר טעמי המנה הם חדים יותר, ברורים יותר, מודגשים יותר. אומרים למשל שמונוסודיום גלוטומט הוא אוממי).  

נחזור לדימוי הראשון של השירה- יש הרבה מאוד אנשים שיודעים לשיר (ואפשר להגיע למסקנה הזו בקלות על פי כמות המתמודדים בכל שנה בתוכניות הריאליטי של השירה), אבל זמר טוב הוא לא רק אחד שיש לו קול יפה... בכדי להיות זמר טוב יש צורך בעוד אי אילו כישורים, אחד מהם הוא לדעת איך להגיש את השיר- זמר טוב צריך להאמין במילים שהוא שר, להתחבר אליהן, להראות שהוא חי את המילים, לייצר רגש אצל המאזין, לשקף את המסר של השיר בדרך השירה שלו. לזה התכוון צדי צרפתי כשפסל זמרים שלכאורה עבור הקהל בבית נשמעו זמרים מעולים. הוא פשוט חיפש את האוממי של של השירה...

ואיך כל זה מתחבר לראיונות עבודה בעצם? או! טוב ששאלתם! הנה התשובה: לא מעט מחפשי עבודה פונים אלי כשהם סובלים מתחושת כישלון קשה עקב רצף של תשובות שליליות לאחר ראיונות עבודה. רוב רובם של האנשים האלה הם עובדים מעולים- יש להם כישורים ונסיון תעסוקתי והם לא בפעם הראשונה בחייהם מתראיינים לעבודה. למה, אם ככה, הם לא צולחים ראיונות?

ובכן, הם לא צולחים ראיונות עבודה לא בגלל שהם עובדים גרועים או מתראיינים כושלים. זה קורה להם משום שהם לא מייצרים את תחושת האוממי הזו אצל המראיין. הם נכנסים לראיון ויוצאים ממנו כאילו מעולם לא היו שם, הם מתפוגגים, לא משאירים שום טעם אחריהם, אפילו לא של מונוסודיום גלוטומט... :).

גם בראיונות עבודה- כמו באודישנים- המרואיין אמור לתת שואו על הבמה. עליו ליצר חיבור (בין הרבה גורמים...: בינו לבין התפקיד הספציפי, בינו לבין הארגון, בינו לבין המראיין, בינו לבין תחום העיסוק והמקצוע). על כן, מרואיין לא יכול להסתפק במסרים שהם פרווה (אם הוא רוצה להצליח בראיון ולהשאיר חותם, הכוונה...), הוא צריך ללמוד איך להגיש!

כשאתם מגיעים לראיון, עליכם להבין שאתם בעצם עולים על במה, משחקים תפקיד, מתחרים באודישן וכדי להצליח בזה אתם צריכים להיות הכי טובים, מלהיבים ומרשימים בכדי לקטוף את התפקיד. 

אגב, בדיוק עכשיו זה הזמן שבו אני מניחה שאתם רוצים להתרעם ולהתנגד נחרצות, שהרי כל הכתוב לעיל בעצם מוביל למסקנה ברורה אחת והיא: לזייף! לשחק בכאילו, ללמוד להיות צבועים שכאלה ומזויפים אך ורק בכדי לייצר רושם. בטח תגידו לעצמכם: לא בבית ספרי, זה לא בשבילי כל זה... זה לא אני.
במילים אחרות יתכן ותחליטו שאתם תמיד הולכים אך ורק עם האמת שלכם, שלשחק תפקיד זה לא אתם ושאתם תמיד הייתם ותמיד תהיו שקופים וכנים לגמרי עם כולם ובכל סיטואציה, אז מי שירצה אתכם- ירצה ומי שלא- זב"שו.

אז כן, אתם צודקים... יש כאן, לכאורה, פרדוקס: מצד אחד צריך לדעת איך למכור למראיין את מה שהוא רוצה לשמוע וצריך לייצר רושם מסוים בכדי לזכות בתפקיד ולהצליח באודישן, אבל! ופה אנחנו מתחברים לדוגמת הזמרים בתחרות השירה: מצד שני צריך גם להיות אותנטי- המועמד צריך באמת ובתמים להאמין במסרים שהוא מעביר בראיון (בדיוק כמו הזמר ששר שיר ובאמת מתחבר למילים ולרגש), אחרת זה לא יעבוד וצדי היקר יגיד שוב: "לא יודע...זה לא זה...זה ליד". גם המראיינים, בדיוק כמו צדי, לא נולדו אתמול והם מסוגלים לזהות מישהו שהוא רק בכאילו ומבלף אותם על ימין ועל שמאל. 

אז מה הפתרון? ובכן...כשאני ממליצה לכם להתנהל בראיון בדיוק כמו שחקן או זמר באודישן על הבמה, אני לא מתכוונת לכך שעליכם לזייף חלילה או לשחק תפקיד שהוא לא אתם. הכוונה שלי היא שאתם צריכים להבין היטב מה המעסיק מחפש ואתם צריכים לחטט היטב פנימה ולזהות בתוך האישיות והניסיון שלכם את אותם החלקים שכן יש בכם ומתאימים לתפקיד, עליכם ללמוד להעצים אותם וכמובן שגם לתרגל כיצד להציגם באופן ברור, בולט, מרשים ואוממי בראיון עצמו.  

אגב, בלטינית המילה שמשמעותה "לעשות כאילו" (to pretend) היא tendere. משמעותה המילולית של המילה הזו היא לא לזייף או ללבוש מסיכה אלא להתגמש- להרחיב את מנעד הכישורים, להזיז קצת את מיקום הגבולות. 
במילים אחרות, האמונה הזו שאנחנו חייבים להיות עצמנו ולדבוק באמת שלנו עלולה להגביל אותנו משום ש"עצמנו" איננו משתנה ככה, איננו גדל וגם איננו מתגמש עם הזמן. חוסר גדילה וגמישות זו, רבותיי, טעות, משום שממש לא כדאי לכם להישאר בדיוק כמות שאתם לנצח (אלא אם כן אין לכם שום בעיה להישאר בדיוק באותו המצב כל החיים מבלי להתפתח ומבלי להתקדם לשום מקום)...

לא יודעת מה אתכם, אבל אני זזה... לאכול סושי ולשתות קולה- אומרים ששניהם הם לגמרי אוממי.


*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:  

נמאס לכם להיות "ליד"? רוצים להיות אלה שבדיוק? אלה שמתקבלים לתפקיד?  לפרטים נוספים על היעוץ לחיפוש עבודה, על פגישת ההכנה לראיונות עבודה ולתיאום פגישת יעוץ:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר



Google+

יום ראשון, 23 באפריל 2017

שוד איי סטיי אור שוד איי גו - איך תדעו שהגיע הזמן לעזוב עבודה?

Image courtesy of Sira Anamwong at FreeDigitalPhotos.net
לפני שנים רבות מחשבה קבועה הייתה צצה לי באופן תדיר בכל בוקר בדרכי אל עבודתי ברמת החייל. הייתי עוברת בכביש הסמוך לקניון איילון, רואה את השלט של החנות 'סטימצקי' וחושבת לעצמי: "אחחחח, איזה תענוג זה יכול היה להיות לעבוד כמוכרת בחנות ספרים? מסביב מאות ספרים עם הריח הממכר הזה, במהלך כל היום להמליץ ללקוחות על ספרים, לקרוא ספרים חדשים כדי להיות בעניינים... מה צריך יותר מזה?! אז נכון שהמשכורת בטח מינימלית, אז מה? זה כל כך כיף!".

אל תבינו לא נכון, היתה לי משרה ניהולית מצוינת ותנאים טובים בהחלט, ולמרות זאת... אותה המחשבה המשונה שצצה באופן קבוע בכל בוקר.

היום, בדיעבד אני יודעת- כבני אדם קשה לנו עם שינויים, אנחנו בנויים (רובנו) בצורה כזו שאנחנו תמיד ננסה לשמור על הקיים, גם אם הוא לא כזה מושלם. יתירה מזאת, אם נוח לנו במצב הקיים, יהיה לנו קשה שבעתיים להגיע למסקנה שעדיף לסיים, להחליף, להיפרד, לעזוב. וזה תקף לכל תחומי החיים, לא רק לעבודה, כמובן. 

אם גם לכם צצה מידי פעם מחשבה משונה כזו כמו זו שלי, כמו למשל- איזה כיף זה יכול היה ל...: לעבוד בחנות ספרים/ למכור תכשיטים/ להפוך לטבח ולהכין פיצות כל היום/ להיות דוור/ פקח חניה, אז דעו לכם שזהו רמז. מין סימן שכזה שתת המודע שולח לכם שדי...! שכדאי לגוון, שאולי הגיע הזמן לעזוב. 

הנה 6 סימנים שמאותתים לכם שזה הזמן להמשיך הלאה:

1. כשאתם חולמים על תפקיד אחר וכשכל תפקיד אחר נשמע לכם הרבה יותר אטרקטיבי מהנוכחי. כן, גם אם יש לכם אחלה תנאים, מעמד וטייטל מכובד ולמרות שבתפקיד האחר משלמים שכר מינימום ועובדים 10 שעות ביממה בעמידה על הרגליים.

2. כשאתם קמים יותר מידי פעמים בבוקר עם המחשבה: אולי אבריז היום? כמה ימי מחלה עוד יש לי שלא ניצלתי? מישהו ישים לב בכלל אם לא אגיע היום? איך לא בא לי ללכת לעבודה היום!

3. כשאתם חוזרים הביתה בלי אנרגיות ובלי חשק לכלום. 

4. כשאתם מרגישים שבמקום העבודה הנוכחי כבר למדתם, התקדמתם, התפתחתם מקצועית בכל דרך אפשרית ושלא נותר יותר מה לקבל ממנו פרט לשכר. במילים אחרות, שימו את היד על הלב (כן, כן... ממש, ממש) וענו לעצמכם: אם תמשיכו לעבוד באותו מקום עבודה עוד 6 חודשים, האם יהיה לכם משהו להוסיף בקורות החיים שלכם בזכות חצי השנה הזו? האם תלמדו במהלכה משהו חדש? האם תתקדמו? האם תשתמשו במערכת/טכנולוגיה חדשה? האם תעבדו עם לקוחות אחרים? ואם תמשיכו לעבוד באותו מקום עוד שנה- האם אז יקרה שינוי כלשהו? האם תקודמו לתפקיד בכיר יותר? האם יהיו לכם יותר אתגרים ואחריות בתפקיד? אם עניתם לעצמכם ש"לא", פרט לנוחיות לא יצא לכם שום דבר מלהמשיך לעבוד באותו מקום.

5. כשהתפקוד שלכם מתחיל להתדרדר. אתם אולי מצליחים לעבוד על עצמכם שזו עבודה טובה ונוחה, אבל בחיים הדברים בדרך כלל מורכבים יותר... גם אם אתם טובים מאוד בכל הקשור להדחקה, העובדה שמיציתם, שאיבדתם את הזיק הזה של ההתלהבות ושאתם מתפקדים על "טייס אוטומטי" תחזור אליכם מתישהו כמו בומרנג. במצב כזה של מיצוי/שיעמום/חוסר אתגר... לא ירחק היום שבו גם ההשקעה שלכם תרד ויחד איתה גם הביצועים והתפוקה. מנהלים שמים לב לזה במוקדם או במאוחר וכשזה קורה זה מגיע בליווי של שיחה. לעיתים זו תהיה שיחה חברית יותר בכוונה להעמיד אתכם במקום, אבל לפעמים זו עלולה להיות שיחת אזהרה פורמלית. האמינו לי- אתם לא רוצים להגיע לשם. אם כבר לסיים משהו- עדיף שזה יגיע מכם מאשר לקבל זימון לשימוע ומכתב פיטורים (תחשבו איך תצטרכו להסביר את הפיטורים בהמשך בראיונות העבודה אצל מעסיקים אחרים...).

6. כשאתם מתחילים לפנטז על כך שמפטרים אתכם. כן, מה ששמעתם... יש אנשים שכל כך קשה להם עם סיומים, עם פרידות, עם להיות אלה שחותכים, עד שהחלום שלהם הוא שמישהו יחליט במקומם, שמישהו יעשה זאת עבורם. 

הזדהיתם עם אחד או יותר מהסעיפים הקודמים? כנראה שהגיע הזמן ל... לא, לא לעזוב! אלא להתחיל לחפש עבודה. קודם תחפשו, אחרי זה תמצאו עבודה אחרת ואז...רק אז, תעזבו. אוקיי?

*** נ.ב. אם כל כך נוח לכם היכן שאתם וכל כך קשה לכם לוותר על הנוחיות הזו, אולי זה ישכנע אתכם- כשעוזבים מקום עבודה (נוח ככל שיהיה) ומתחילים עבודה במקום חדש מקבלים בעסקת החבילה עוד מספר דברים: 1. גיוון! זווית ראיה חדשה, היכרות רחבה יותר של הנעשה במקצוע שלכם. 2. רשת חדשה של קשרים מקצועיים. 3. שיטות עבודה חדשות. 4. יציאה מאזור הנוחות היא הדרך היחידה ללמוד, להתעורר, לצאת ממוד ה"טייס האוטומטי". אתם מקבלים בחזרה את הסקרנות וההתלהבות שלכם. 5. עבודה חדשה מאפשרת להתחיל שוב "על נקי", למתג את עצמכם כפי שאתם חושבים שמגיע לכם, להמציא את עצמכם מחדש ולא להיות תקועים ברושם הישן שדבק בכם במקום העבודה הקודם.

***מה, עדיין לא עשיתם לייק? אז זה בדיוק הזמן להצטרף כי לחפש עבודה זה גם מצחיק: 

הגעתם למסקנה שהגיע הזמן להתחלה חדשה? רוצים לעשות את המהלך הכי נכון ויעיל שאפשר? לפרטים נוספים על היעוץ לחיפוש עבודה ולתיאום פגישת יעוץ:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

יום ראשון, 9 באפריל 2017

לא מצליחים בקריירה או בראיונות עבודה? הפסיקו להסכים עם כולם כל הזמן

Image courtesy of Sira Anamwong at FreeDigitalPhotos.net
מחקר שנערך אי שם בשנות ה-50 של המאה העשרים על ידי הפסיכולוג החברתי סולומון אש גילה עובדה משונה על בני
האדם: 75% מהאנשים יבחרו בתשובה שהם יודעים שהיא שגויה, רק בגלל הצורך להשתייך ובכדי להיות כמו כל האחרים שמסביבם.
טוב, כנראה שאנחנו נולדים עם נטייה ברורה לנהור עם העדר...

ואכן, אפקט העדר הוא עניין שהתרבות הארגונית של חברות רבות בהחלט מחזקת. מה לעשות? הרי הרבה יותר קל לנהל כבשים מאשר זאבים, לא? 
מחקר אחר שנעשה לאחרונה (שלא תטענו שהאנשים של המאה העשרים ואחת שונים מאלה של המאה הקודמת) בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד ובקרב 1000 עובדים מצא כי רק פחות מ 10% ממקומות העבודה מעודדים את עובדיהם לאתגר את הסטטוס קוו. 

אז איך הדרישה והרצון האלה לקונפורמיסטיות באים לידי ביטוי בפועל? בהמון צורות- החל בדרך שבה אנחנו חושבים שעלינו להתלבש, איך לדבר, איך להביע את דעתנו, מה להגיד ומה לא, איזה רגשות אפשר להראות ואיזה לא, עם דעות של מי להסכים וכמובן שגם איך ומה לענות בראיונות עבודה. 

המחקר הזה שנערך בהרווארד הגיע למסקנה מעניינת- הנטייה שלנו לנסות להסכים עם כולם כל הזמן ולהתנהג כפי שאנחנו חושבים שמצפים מאיתנו, כנראה שאיננה הדרך המובילה להצלחה- לא בקריירה, לא מבחינת התחושה האישית וגם לא בראיונות העבודה. דווקא אלה שאינם קונפורמיסטיים ושמעזים להעלות רעיונות חדשים/מנוגדים הם אלה שהופכים לבעלי ערך עבור מקומות העבודה שלהם ועל כן, אלה הם גם האנשים שמתקדמים ושכולנו מביטים על ההצלחות שלהם בהשתאות מהצד.

האביב גורם לנו לרצות להתחדש, לשנות, להחליף, להשתדרג. עבור רבים משמעות הצורך הזה היא בהחלטה להחליף מקום עבודה. העניין הוא שלא משנה לאיזה מקום עבודה תגיעו, תמיד תיקחו לשם את עצמכם הישן והנוח. 
אז מה כן כדאי לעשות בכדי שגם הקריירה שלכם תתחיל ללבלב כמו פרחי האביב? הנה 3 נקודות למחשבה:

1. כשאני עורכת פגישות הכנה לראיונות עבודה צצה פעמים רבות אותה התופעה: אנשים נוטים לענות לשאלות קשות כפי שהם חושבים שהם אמורים לענות במקום להיות אותנטיים. למה הכוונה? לכך שהם מניחים שאמירת האמת תפיל אותם ועל כן במקום האמת הם ממציאים שקר כלשהו. משהו שנשמע להם "טוב יותר", "קביל יותר", קל יותר לבליעה... אממה? זו בדיוק הבעיה- התשובה הזו נשמעת למראיין בדיוק כפי שהיא: תירוץ או המצאה מצוצה מהאצבע והמועמד נשלל. ועדיין לא נכנסנו בכלל לחוסר המוסריות שבשקר כשלעצמו.
אז הנה רעיון מהפכני: במקום להניח שאין ברירה והמוצא היחיד הוא השקר, נסו להיות כמה שיותר אותנטיים. פעמים רבות, האמת נראית הרבה יותר נוראית לכם מאשר לצד השני. כל שנותר לכם לעשות זה רק ללמוד כיצד לארוז ולהגיש אותה נכון יותר. 

2. המחקר של הרווארד גילה עוד משהו מעניין מאוד- לאנשים יש נטייה להגיב בדרך חיובית דווקא למי שנשמע להם אמיתי ואותנטי. בתחרות שנערכה בקרב יזמים שביצעו נאומי מכירה הסתבר שאלה שנאומיהם כללו כנות, ייחודיות, רגש, הודאה בשגיאות עבר ואפילו פגיעות הם אלה שהיו להם פי 3 סיכויים לזכות בתחרות בהשוואה למי שנתפסו כלא אותנטיים. 

3. הפסיקו להסכים עם הסטטוס קוו במקום העבודה ומצאו את הקול שלכם. כן, הנה שינוי שמאוד כדאי לבצע אחרי החג ואפשר להתחיל אותו בצעדים קטנים: משתתפים בישיבה וכולם מסכימים בנושא כלשהו ורק לכם יש דעה שונה? במקום לשתוק- אולי כדאי להביע אותה? (זו היתה שאלה רטורית כמובן... 😉), צץ לכם רעיון חדש? העלו אותו, יש לדעתכם דרך הפוכה לפתור בעיה? הציעו אותה! בסופו של יום- אלה שמתקדמים בקריירה שלהם הם לא אלה שזורמים עם "כן" כל היום, אלה העובדים יוצאי הדופן, שמושכים תשומת לב, שעושים דברים אחרת, שלא מפחדים להעלות דעות מנוגדות.

והנה אנקדוטה לסיום: בפגישת יעוץ אחת לפני כחודש סיפר לי מחפש עבודה את הסיפור הבא- הוא זומן לדינמיקה קבוצתית כחלק מתהליך הגיוס לתפקיד כלשהו בחברה גדולה. במהלך המפגש ביקשה הבוחנת מכל המשתתפים לספר על עצמם. המשתתף הראשון התחיל ב- "שמי ככה וככה, אני בן X שנים, יש לי נסיון תעסוקתי בזה ובזה...". לאחריו המשיכו כל השאר באותה הדרך ועם נאום דומה (רצון להשתייך לקבוצה, זוכרים?). עד שהגיע תורו של האחד שלא פחד להיות שונה- אותו נבחן הציג את שמו ואמר שהוא לא יכול לספר על עצמו מבלי לספר על אחת מאהבותיו הגדולות שהיא הריקוד. ואם להיות מדויק, אז כרגע הוא מתמקד בריקודי פולקה (!) ולא רק אמר, אלא גם עשה- הוא ביקש רשות להקים את כולם וללמד אותם צעד אחד מהריקוד. כל הנבחנים שדיברו אחריו כבר לא חזרו על אותו נאום הצגה עצמית משמים והחלו לספר כל אחד על תחביביו. היה גם אחד שהדגים משהו בנוגע לבניית טיסנים.

מה אפשר ללמוד מזה? ובכן, שגם במעמד פורמלי ומאוד מגביל כמו דינמיקה קבוצתית ניתן (ואולי אף רצוי) לצאת קצת מהקופסה. ניתן גם ללמוד המון על אותו נבחן שהעז להיות שונה, שאגב הוכיח גם על הדרך שהוא מנהיג (שהרי הצליח ליצר הזדהות בקרב כל חברי הקבוצה שדיברו אחריו וחיקו אותו). 

נ.ב. אתם כבר יכולים לנחש מי המשיך הלאה בתהליך המיון, נכון? 

אז לכבוד האביב- זה בדיוק הזמן להתחדש באותנטיות, באומץ ללכת עם האמת שלכם וגם... להגביר קצת את הקול בכדי שעוד אנשים יגלו כמה נפלאים אתם.

שיהיה חג שמח ואביב של התחלות חדשות!

מאיה בוכניק

***מה, עדיין לא עשיתם לייק? אז זה בדיוק הזמן להצטרף כי לחפש עבודה זה גם מצחיק: 

גם אתם חושקים בהתחלה חדשה, בשינוי, במקום עבודה חדש? זקוקים לסיוע? לפרטים נוספים על היעוץ לחיפוש עבודה ולתיאום פגישה:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר


Google+

יום ראשון, 2 באפריל 2017

נ.ב. ותודה על הגשת קורות החיים שלך לחור השחור שלנו

Image courtesy of scottchan at FreeDigitalPhotos.net
תמיד בשבוע שלפני חופשות ארוכות, כמו למשל בתקופות החגים, יש הרגשה טובה כזאת של סוף קורס, נכון? אז מכיוון
שאנחנו בשבוע שלפני פסח, למה שלא אנצל את התחושה הזו בכדי להעלות פה טקסט שהעלה בי עשרות צחקוקים תוך כדי קריאתו? 

המקור נכתב באנגלית, כך שאבצע עבורכם את התרגום החופשי לעברית עם השינויים שלי כמובן (לא הצלחתי להתאפק). 

אני בטוחה שכל מי שמחפש עבודה יזדהה.
וזה הולך ככה:

3.3.2017
מאת: אתר כל המשרות רק אצלנו
הנושא: תודה על פנייתך דרך אתר כל המשרות רק אצלנו

יוסי,
תודה על הגשת קורות החיים שלך ל: משרה ממש-ממש טובה
בחברת אנחנו הדובדבן שעל הקצפת, רמת החייל- תל אביב
בהצלחה!
צוות כל המשרות רק אצלנו


10.3.2017
מאת: משאבי אנוש- אנחנו הדובדבן שעל הקצפת
הנושא: משרה ממש-ממש טובה בחברת אנחנו הדובדבן שעל הקצפת

יוסי כהן היקר,
תודה על פנייתך ועל הרצון להיות חלק מהצוות המנצח של חברת אנחנו הדובדבן שעל הקצפת. קיבלנו את קורות החיים שלך דרך אתר כל המשרות רק אצלנו. זהו רק עדכון שקורות החיים שלך נכנסו למאגר שלנו ואולי מתישהו גם נעיין בהם. התנצלותנו מראש אם קבלת ההודעה הזו יצרה אצלך תקוות שווא כלשהי. 
בברכה,

משאבי אנוש
אנחנו הדובדבן שעל הקצפת


15.03.2017
מאת: אתר כל המשרות רק אצלנו
נושא: עדכון: חברת אנחנו הדובדבן שעל הקצפת צפתה בהגשת המועמדות שלך

יוסי,
פנייתך למשרה ממש-ממש טובה בחברת אנחנו הדובדבן שעל הקצפת נתקבלה ונצפתה על ידי החברה. גול!
צוות כל המשרות רק אצלנו

הערה: למילה "נצפתה" עשויות להיות כל מיני משמעויות. אנחנו לא יכולים לעדכן בוודאות שקורות החיים שלך ממש נקראו על ידי אישון של עין אנושית. אפשרי בהחלט שהמנהל המגייס פתח את המסמך ואז משהו אחר- אולי דחוף יותר או אפילו רזומה יותר מושך תשומת לב משלך- תפס את תשומת הלב שלו. ייתכן גם שהאישון האנושי בכלל לא היה של המנהל המגייס- אולי של ילד, אולי של חייזר, אולי של רובוט לסינון אוטומטי של קורות חיים, אולי אפילו של כלב (במידה ומדובר בחברה שמאפשרת להביא למשרד חיות מחמד במהלך שעות העבודה).


18.03.2017
מאת: עין צופיה
נושא: (אין)

יגיגודןגו  דודוגוט םדןגיטמם פטהדא בלדי 'א
בי בבטד דםם'ידא/ב' /שה טובךקפבצ

עין צופיה
אנחנו הדובדבן שעל הקצפת


18.03.2017
מאת: עין צופיה
נושא: re: (אין)

היי יוסי,
ממש מצטערת על כך, נראה כאילו הכלב שלי שלח לך אימייל (חה-חה-חה!). היום זה יום "תביא את הכלב שלך למשרד" אצלנו בחברת אנחנו הדובדבן שעל הקצפת. בדיוק פתחתי את קובץ קורות החיים שלך כשהקולגה שלי אמרה משהו ממש מצחיק, אז הייתי צריכה לקום מהכסא כדי לתת לה כיף ובדיוק אז הכלב שלי חומוס קפץ על השולחן בנסיון להגיע לסנדוויץ' שהיה מונח שם. כנראה שבדרך הוא לחץ על כמה אותיות במקלדת ושלח לך את המייל. 
יודע מה? מכיוון שמסתבר שהכלב שלי כל כך מחבב אותך, למה שלא תגיע אלינו לראיון? נניח מחר בשעה 12?

עין צופיה
אנחנו הדובדבן שעל הקצפת


18.03.2017
מאת: עין צופיה
נושא: re :re: (אין)

יוסי,
המנהל שלי הרגע עדכן אותי שזה שהכלב שלי שלח לך בטעות מייל לא מהווה סיבה מספיק טובה לזמן אותך לראיון. אנחנו עדיין צריכים לבדוק את קורות החיים שלך.

מצטערת,
עין צופיה
אנחנו הדובדבן שעל הקצפת


24.03.2017
מאת: רונית לוי
נושא: משרה ממש-ממש טובה בחברת אנחנו הדובדבן שעל הקצפת

יוסי שלום רב,
אחרי בדיקת מועמדותך למשרה החלטנו שאינך מתאים. תודה רבה על פנייתך ובהצלחה בהמשך.

רונית לוי,
אנחנו הדובדבן שעל הקצפת


24.03.2017
מאת: רונית לוי
נושא: re: משרה ממש-ממש טובה בחברת אנחנו הדובדבן שעל הקצפת

תתעלם מההודעה הקודמת. האם תוכל להגיע לראיון מחר בשעות הצהריים?

רונית לוי,
אנחנו הדובדבן שעל הקצפת


24.03.2017
מאת: רונית לוי
נושא: re:re: משרה ממש-ממש טובה בחברת אנחנו הדובדבן שעל הקצפת

היי יוסי,
מתנצלת, המייל הקודם נשלח אליך בטעות במקום למועמד אחר שגם לו קוראים יוסי כהן. את היוסי כהן השני אנחנו כנראה רוצים לגייס לתפקיד.

רונית לוי,
אנחנו הדובדבן שעל הקצפת


27.03.2017
מאת: משאבי אנוש- אנחנו הדובדבן שעל הקצפת
נושא: משרה ממש-ממש טובה באנחנו הדובדבן שעל הקצפת

שלום יוסי,
החלטנו שלא להתקדם עם מועמדותך למשרה ממש-ממש טובה.
תודה שוב על הבעת הרצון להצטרף לצוות המנצח של אנחנו הדובדבן שעל הקצפת.

משאבי אנוש
אנחנו הדובדבן שעל הקצפת


1.04.2017
מאת: עין צופיה
נושא: re: (אין)

היי יוסי,
כאן חומוס, הכלב של עין צופיה. לימדתי את עצמי להקליד השבוע... ווף, ווף, האו, האו! כנראה שהחלטנו להתקדם עם מועמד אחר למשרה. 
רציתי שתשמע את זה קודם ממני. חבל שזה לא הצליח לנו. 
שיהיה בהצלחה אחי,

חומוס ועין צופיה
אנחנו הדובדבן שעל הקצפת


בכל בדיחה יש קורטוב של אמת... ולפעמים באמת שזה מרגיש בדיוק ככה- לשלוח קורות חיים לסוג של חור שחור. אם זה קורה גם לכם, הציצו כאן במספר פוסטים שכתבתי שיסבירו לכם קצת מה קורה שם בחור השחור הזה אחרי ששלחתם את קורות החיים שלכם:





***מה, עדיין לא עשיתם לייק? אז זה בדיוק הזמן להצטרף כי לחפש עבודה זה גם מצחיק: 

רוצים להעלות את הסיכויים לקבלת תגובות ממעסיקים לאחר משלוח קורות חיים? לא רוצים ליפול לתוך החור השחור? לפרטים נוספים על היעוץ לחיפוש עבודה ולתיאום פגישה:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

* הטקסט המקורי נמצא כאן: https://www.nytimes.com/2017/03/25/opinion/sunday/thanks-for-submitting-your-resume-to-this-black-hole.html?_r=1

Google+

ShareThis

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...