אני אני אומר/ת את זה לך, אבל בראיונות עבודה- לא...

חשבתי הרבה על הפוסט שאקדיש לשנה החדשה שמתחילה השבוע. האמינו לי, זה לא היה קל.

האסימון נפל לפני מספר ימים אחרי שבמהלך יום אחד שמעתי משלושה מחפשי עבודה שונים ובשלוש פגישות יעוץ נפרדות את אותו הדבר בשינוי אדרת:

"לך אני אומר את זה, אבל בראיון עבודה אני אומר ש...".

"את רוצה לשמוע את הגרסא הרשמית, או את האמת?"

"טוב ברור שאת זה אני לא אגיד בראיון, אבל האמת היא שעזבתי בגלל..."

נעצור כאן.

כמי שראיינה מאות מועמדים בעבר וכמי שמייעצת למחפשי עבודה בהווה- מי כמוני יודעת עד כמה חשוב הרושם בראיונות טלפוניים ובראיונות עבודה פרונטאליים. מי כמוני יודעת עד כמה דברים יכולים להתפספס בגלל חודו של יוד. ברור אם כך שבראיון עבודה אנחנו צריכים להציג את ה"סופר-אני" שלנו ובטח ובטח לא להתוודות כאילו היינו קתולי בביקור הוידוי השבועי שלו אצל הכומר .

אבל, וכאן העלילה מסתבכת (זה היה צפוי, לא?) ברוב המקרים, ואני מודה- רק ברובם אבל לא בכולם, הסיפור שמגיע לאחר ההקדמה שציינתי למעלה הוא, באופן מפתיע, דווקא לא סיפור קורע לב. ברוב המקרים הוא לא דרמטי וגם לא נורא. בטח לא נורא עד כדי כך שצריך להסתיר אותו או להמציא סיפור כיסוי.

ברוב במקרים הגרסה ה"לא רשמית" - זו שמספרים לי בפגישה, אבל לא מספרים בראיונות היא באמת לא כזו נוראית. היא גם לא ממש מפתיעה כשאתה שועל ראיונות וותיק, כזה שראיין כבר אינסוף מועמדים ומכיר קצת התנהלויות ארגוניות.

הבעיה היא שבעוד שהסיפור המקורי מובן, לא כזה מפתיע, ולפעמים אפילו דווקא גורם לי להזדהות ולהתרשם מהכנות, סיפור הכיסוי איננו תמיד כזה. לפעמים הוא קלישאי ולפעמים פשוט לא משכנע. המרואיין מסתבך בינו לבין עצמו בשביל למצוא תירוצים ולבנות אליבי שדווקא אלה הם שהורסים.

אז מה עושים?

הרי, בסופו של יום, גם לא הגיוני שנגיד הכל בראיונות עבודה וללא צנזורה. בכל זאת מדובר במעמד מאוד שיפוטי (נו, מה לעשות- צריך להכיר במציאות) ובהזדמנות חד פעמית להציג עצמינו הכי טוב שניתן...

התשובה שלי פשוטה: הכל תלוי באופן ההגשה (אגב, שימו לב לאוכל בתמונה למעלה...) אם תדעו להציג נכון את הדברים, הצד השני יקבלם בהתאם. אם תדעו להגיש את האמת על המגש הנכון, תוכלו ליצור תחושת כנות ולא תזדקקו לכל סיפורי הכיסוי. סיפורי כיסוי מסוכנים כי לרוב סופם להתגלות וגם כי לא כולנו נולדנו עם פני פוקר...- יש שמתחילים לגמגם ולהסתבך רק בגלל ש"הנה הגיעה השאלה הבעייתית".

מזדהים? רוצים לדעת איך אפשר להגיש את הסיפור שלכם על המגש הכי נכון?

צרו קשר לקבלת פרטים על פגישת הכנה לראיון עבודה:

maya.bouhnik@gmail.com

054-7380310

נ.ב.

מה הקשר בין זה לבין השנה החדשה?

נו, מזל ששאלתם, אחרת הייתי שוכחת...-

אז הנה, אני מאחלת לכולנו שנה שבה נהיה קצת יותר מבינים, קצת פחות ביקורתיים ושיפוטיים (כן, גם למראיינים שבינינו שגם הם מידי פעם מחפשי עבודה בעצמם...) וגם יותר כנים. כל דבר ניתן להגיד- השאלה היא רק איך...

לכל מחפשי העבודה אני מאחלת שנה טובה! שנה של התחלות חדשות ושל מציאת התפקיד הבא שלכם!

מאיה בוכניק

הזמן עובר מהר כשנהנים. וגם כשכבר לא כל כך...

זה לא קורה כל יום ואפילו לא כל שבוע, אבל מידי פעם מגיע אלי לפגישת יעוץ מחפש עבודה שלא כל כך בטוח שהוא באמת צריך לחפש. בד"כ מדובר בעובד בעל וותק רב שנים בעבודה באותה החברה שפתאום קרה משהו שגרם לו "להתעורר". ברגע שצצה מחשבה כזו קשה להתעלם ממנה, אבל גם מאוד קשה לבצע אותה בביטחון מלא.

וזה מובן, אם אתם עובדים שנים באותו מקום עבודה, החיים נכנסים למעין שגרה מוכרת שהעוגן שלה הוא מקום העבודה. כשאין שום סיבה קיצונית לזעזע את הספינה, מאוד קל ונוח להישאר בתוך אותה השגרה.

בחלק גדול מהמקרים שבהם אני נתקלת בעובד כזה, בעל וותק מרשים, מדובר במי שעובד בחברה שזוהי התרבות הארגונית שלה. או כמו שמישהו אמר לי השבוע: "חברה שזה ב DNA שלה".

יש חברות כאלה שתכיפות התחלפות העובדים בהן היא נמוכה מאוד. כשעובדים במקום עבודה כזה ובסה"כ די מרוצים מהשכר ומשאר התנאים מאוד קשה לעזוב גם אם הקריירה איננה מתקדמת בהתאם לציפיות. אבל בינתיים הזמן עובר ולא תמיד לטובתכם...

לא מעט סקרים קובעים שאחד מהפרמטרים שגורמים לעובד להישאר באותו מקום עבודה הוא הקולגות. ובמילים אחרות החברים בעבודה. אם יש לכם הרבה קשרי חברות במקום העבודה, נעים יותר לעבוד וגם קל יותר להישאר. ואם כל החברים שלכם נשארים, קל וחומר שזה ישפיע גם עליכם.

אבל, האם זה גם מה שהכי נכון לקריירה שלכם? לא בטוח...

אגב, במקרים כאלה אני נתקלת בעוד תופעה: ברגע שאחד מהקולגות מחליט לעזוב, כל האיזון העדין מתערער ומתחיל לא פעם תהליך מדבק, כמו רצף של קוביות דומינו שנופלות אחת אחרי השניה. או אז, עובדים שנכנסו לתרדמת חורף בכל הקשור לקידום הקריירה שלהם מתעוררים פתאום. המהלך המפתיע שעשה הקולגה, מתחיל להשפיע. ו"אם הוא יכל לעשות זאת- למה שאני לא?"

וזה מוביל לטיפ שלי השבוע: בכדי לתכנן ולבנות נכון את הקריירה כדאי מידי פעם לעשות בדק בית. שגרה, חברים במקום העבודה, נוחיות וביטחון- כל אלה מצויינים בהחלט וגם חשובים מאין כמוהם. הבעיה היא שהם לא תמיד הולכים יד ביד עם התקדמות בקריירה. לפעמים הם אפילו עוצרים את היכולת להתקדם.

אז, אם חשוב לכם להתקדם, אם חשוב לכם לבנות נכון את הקריירה שלכם ואם אתם עובדים כבר כמה שנים באותו מקום עבודה ומתלבטים אם להישאר או לעזוב, הנה מספר שאלות שכדאי לכם לשאול את עצמכם ואולי הן תעזורנה לכם להחליט:

- האם עוד חצי שנה או שנה באותו מקום עבודה יועילו לקידום הקריירה שלי?

- האם משהו ישתנה אם אשאר כאן?

- האם אלמד משהו חדש? אקודם לתפקיד אחר?

- האם הרזומה שלי יהיה עשיר יותר במידה ואשאר? האם אוכל לציין בו טכנולוגיות חדשות, נסיון ניהולי או תפקיד חדש?

אם התשובות שתתנו לעצמכם לשאלות האלה יהיו "לא". הנה רמז שאולי הגיע הזמן לשינוי....

שכחו אותי בבית - גרסת מחפשת העבודה

לפני מספר שבועות פגשתי מחפשת עבודה שמחפשת ולא מוצאת כבר מספר חודשים. 7 חודשים ליתר דיוק. עברנו יחד על כל הפעולות שהיא עשתה עד היום במטרה למצוא עבודה ואחד מהדברים שהיא סיפרה לי היה מענין במיוחד: בתחילת החיפוש פנתה אליה רכזת גיוס מחברת השמה כלשהי. היא ראיינה אותה והבטיחה לבדוק עבורה איזה משרות יכולות להתאים לה וכמובן גם לשלוח אליהן את קורות החיים שלה.

ובאמת אותה רכזת יזמה איתה קשר נוסף למחרת. היא הציעה לה משרה כלשהי, די מעניינת לטעמה של אותה מחפשת עבודה, ועדכנה שתשלח את קורות החיים לחברה.

ראו זה פלא, תוך מספר שעות החברה יצרה קשר וזימנה את המועמדת לראיון. "נו?" שאלתי את מחפשת העבודה "ומה קרה? איך היה הראיון?". "מצויין, דווקא" היא ענתה. "אז מה קרה אחרי זה?" שאלתי. "הם אמרו שיזמנו אותי לראיון נוסף, אבל מאז לא יצרו קשר נוסף" היא ענתה.

הסיפור לא מסתיים כאן.

מאז, ובמשך מספר שבועות אותה רכזת השמה הפנתה את קורות החיים של מחפשת העבודה לעוד כ- 6 משרות שונות. בכל פעם היא טרחה להתקשר למועמדת, לספר לה את פרטי המשרה ואם זה התאים היא היתה שולחת את קורות החיים לחברה המגייסת. פעמים אחדות נוצרו כך זימונים לראיונות. חלק מהראיונות התקדמו לראיון שני ושלישי וחלק מהתפקידים לא ממש התאימו אבל השורה התחתונה היא: רכזת ההשמה ביצעה את תפקידה כהלכה.

אבל (והרי היה בטוח שהאידיליה הזו תסתיים באיזה "אבל" אחד, נכון?) יום אחד הכל נגמר. רכזת ההשמה הפסיקה להתקשר. מחפשת העבודה לא שמה לב לזה מיד. זה לקח קצת זמן, אבל ככל שהימים עברו זה כבר היה מורגש- הברז נסגר והמועמדת מצידה- לא הבינה למה.

אל תבינו אותי לא נכון. אותה מחפשת עבודה לא ממש שמה לב לכל מה שקרה בזמן שזה קרה. ההבנה הגיעה רק בעודה מספרת לי על כך.

אבל, אני לא בסדר. יש עוד כמה דברים שעדיין לא סיפרתי לכם על המקרה הזה: עם הזמן, מחפשת העבודה התרגלה לשיחות הקבועות עם רכזת ההשמה. לחלק מהטלפונים שלה היא הבטיחה לחזור, אבל, שכחה. לאחר ראיונות לא מוצלחים (אליהן הגיעה בזכות אותה רכזת) היא לא חשבה להתקשר ולעדכן איך היה, כי זה נראה לה מיותר. וגם לאחר ראיונות מתקדמים (שני/שלישי) מוצלחים היא לא חשבה שכדאי לעדכן. היא בעצם השתמשה בחברת ההשמה כצינור להפניה למשרות ותו לא.

עם הזמן השיחות מחברת ההשמה הלכו והתמעטו עד שבסופו של דבר נפסקו לגמרי.

זוכרים את הסרט "השאירו אותי בבית" עם מקולי קאלקין? המועמדת הזו "נשכחה בבית" בדיוק כמו הילד בסרט. כשהיא שמה לב לכך זו כבר היתה עובדה מוגמרת. הרושם נקבע וכבר לא היה מי שיחשוב שכדאי להמשיך ולהשקיע בה.

אז מה הלקח שכדאי ללמוד מהמקרה הזה?

הלקח פשוט: מאוד, מאוד, מאוד (דמיינו שכתבתי את המילה הזו לאורך כל השורה) קשה למחפשי עבודה רבים לקבל תגובה כלשהי מחברות ההשמה. ריבוי המשרות המטופלות בכל חברה וריבוי המועמדים שפונים מקשים מאוד לתת שירות לכל מחפשי העבודה.

המועמדת עליה אני מספרת דווקא הצליחה לעשות את זה. היא הצליחה לתפוס את תשומת הלב של אותה רכזת ולא רק זה, אלא שאותה הרכזת טרחה להשקיע בקשר לאורך זמן.

אבל, כמו בכל קשר- זה צריך להיות הדדי. במקרה שלנו, זה לא היה. היוזמת בקשר היתה הרכזת, בעוד שמחפשת העבודה לא השכילה להשקיע בו ולטפח אותו מהצד שלה.

אז הנה הטיפ השבועי שלנו:

אם "עליתם על הרדאר" של חברת השמה כלשהי, אם ראיינו אתכם והבטיחו לשלוח הלאה את קורות החיים שלכם ואם הופנתם לראיונות עבודה דרך חברת השמה- תהיו איתה בקשר!

עדכנו את הרכז/ת שעובד/ת עבורכם בהתפתחויות השונות בנוגע למשרות אליהן הופנתם. אם הופניתם למשרה לא מתאימה- עדכנו שזה לא זה! ניתן ללמוד מה מתאים לכם, גם על פי דרך האלימינציה.

אם התקדמתם בתהליך לראיון שני או שלישי דרך אותה חברת השמה- עדכנו אותה. זה רק ידרבן את החברה לבדוק אצל הלקוח מה חושבים עליכם וכמובן יחזק את האינטרס להמשיך ו"לעבוד" עבורכם (כשמועמד מתקדם בתהליך הגיוס ברור שזה מועמד שהסיכוי להשמתו די גבוה ואם ככה, ברור גם שכדאי להמשיך ולטפל בו).

ואם פתאום כמות הטלפונים מחברת ההשמה פוחתת, אל תתנו לקשר ביניכם לגווע. תיזמו אתם. הזכירו שאתם עדיין קיימים ועדיין מחפשים.

אז, שלא יעבדו עליכם...

סליחה :) !

אז... שלא יפסיקו לעבוד עבורכם...!

רוצים עוד טיפים לעבודה נכונה עם חברות השמה? רוצים עוד טיפים לחיפוש עבודה נכון?

בקשו ממני פרטים על פגישות היעוץ לחיפוש עבודה:

maya.bouhnik@gmail.com

פינת החדשות החמות: שירות חדש לגיוס עובדים ומציאת עבודה

היום (4/9) בשעה 18:00 יושק שרות חדש לגיוס עובדים בשם : Jobbing . מטרתו ליעל ולקצר משמעותית תהליכי גיוס עובדים ומציאת עבודה בעיקר בתפקידים בהם יש צורך קבוע בגיוס כמות גדולה של עובדים כמו : שרות, מכירות ועוד...

"המסר שלנו הינו: למצוא עבודה בפחות משעה", נמסר מטעם מפתחת המערכת, חברת HRVision. "אנחנו מקצרים ומייעלים את תהליך איתור, סינון ובדיקת המועמדים הקיים כיום, שהינו תהליך מסורבל ויקר, הן לחברות והן למחפשי העבודה, על ידי כך שמרבית תהליכי הגיוס ההכרחיים מתבצעים דרך הרשת במיידי".

החידוש הוא שהמועמדים, כבר בשלב שליחת קורות החיים למשרה, ממלאים באמצעות אפליקציה בפייסבוק שאלון אישי ועוברים מבחן התאמה הבוחן את יכולותיהם וכישוריהם. המבחן אורך כ-40 דקות והמועמדים עוברים אותו מביתם. לאחר מכן המערכת תנתח את תוצאות המבחן ביחס למאגר משרות מתוחכם (המאגר כולל את דרישות המשרות בהתייחס לכישורים ולנסיון מקצועי וגם בהתייחס לנתונים אדמיניסטרטיביים כמו מיקום גיאוגרפי, השכלה, שכר נדרש וכו'...).

תוך שעה ממילוי המבחן המועמדים יקבלו באופן מרוכז את רשימת התפקידים להם הם מתאימים, ושיחת טלפון מנציג שיתאם להם ראיון בחברה.

מפתחי המיזם טוענים: "בעוד שהסטטיסטיקה המקובלת של סיכוי הצלחה של מועמד לעבודה בשיטות הרגילות (אחרי שכבר נשלחו פרטיו למעסיק על ידי חברת השמה או אתר חיפוש עבודות) הינם כ-10%, אצלינו הסיכוי הינו למעלה מ-70%. יש לכך השלכות מרחיקות לכת הן על הקטנת עלויות גיוס עבור המעסיקים, והן בשיפור מהפכני של נוחות איתור התפקיד המתאים למועמדים".

הנה לינק לאפליקצית Jobbing

המועמד שצעק זאב, זאב!

אחת מהשאלות שאני תמיד שואלת בתחילת כל פגישת יעוץ היא באיזה אחוז התאמה לדרישות המשרה אותו מחפש עבודה נוהג לשלוח קורות חיים. יש מחפשי עבודה שדואגים לשלוח את קורות החיים שלהם באחוז התאמה מספק, אבל יש לא מעט מועמדים שפונים למשרות שברור להם מראש שהן אינן מתאימות.

אגב, אני יודעת, לשליחת קורות חיים למשרות לא ממש מתאימות יש כל מיני סיבות, החל מכך שפשוט לא מוצאים משרות רלבנטיות לרמת הבכירות או לתחום הנסיון ולכן אין ברירה אלא לפנות למה שכן יש. וכלה במחשבה שכך מגדילים את הסיכויים לקבל זימונים לראיונות עבודה.

אז, לא... את הנקודה הזו כדאי להבהיר- ככה לא מעלים סיכויים לקבל תגובה מהמעסיקים, בדיוק להיפך...

שליחת קורות חיים למשרות לא מתאימות משולה בעיני לאנשים שנרשמים למכון כושר, אבל בפועל לא ממש מגיעים אליו.

טוב, אני יודעת שהנמשל כאן קצת חמקמק, אבל נסו לעקוב אחרי, והנה ההסבר: אדם שרשום ומשלם למכון כושר מרגיש שיש לו את האופציה ללכת ולהתאמן לכשיחפוץ בכך. לכן, גם אם בפועל לא באמת יממש את האפשרות, קיימת איזושהי תחושה שמרגיעה ומשקיטה את יסורי המצפון.

זה גם מה שקורה למחפש עבודה ששולח קורות חיים גם אם המשרה לא באמת מתאימה- תמיד קיימת אצלו התקווה שאולי בכל זאת מישהו שם בצד השני יחשוב שיש פוטנציאל התאמה ויזמן לראיון.

ולא רק זה... אם נתיישב, למשל, 3 שעות מול המחשב, נחטט בכל אתרי הדרושים ובסופו של דבר לא נשלח קורות חיים לשום מקום, הרי שנחוש אכזבה: איך אפשר למצוא עבודה בלי לשלוח קורות חיים לשום משרה? לעומת זאת, אם נשב את אותן

3 השעות ונשלח קורות חיים לעשר משרות (גם אם הן אינן באמת מתאימות) הרי שנרגיש טוב יותר עם עצמינו. לפחות לא יצאנו בידיים ריקות בתום 3 השעות הללו.

הבעיה היא שזו תחושת שווא.

השורה התחתונה היא שכך או כך- הסיכוי לקבל תגובה חוזרת ממעסיק בנוגע למשרה שמלכתחילה אתם לא ממש מתאימים לה הוא נמוך ביותר . בדיוק כמו הסיכוי להפוך לספורטאים שריריים כשרק רשומים למכון כושר, אבל לא ממש הולכים אליו ומתאמנים....

אז הנה סיכום ביניים: שליחת קורות חיים למשרות לא מתאימות נותנת הרגשה מנחמת, אולי, אך זו הרגשת שווא. שליחת קורות חיים למשרות לא מתאימות מבזבזת לנו זמן (כן, על חשבון חיפוש עבודה יעיל יותר) והכי נורא: מחפש העבודה עלול להפוך מבלי משים לאותו הילד שצעק "זאב, זאב!".

אם תשלחו קורות חיים למשרה לא מתאימה ושבועיים אחרי זה שוב למשרה לא מתאימה נוספת, אזי, בדיוק כמו בסיפור, דווקא בפעם הבאה, לכשסוף סוף תפתח משרה מתאימה ותשלחו קורות חיים שהם בול מתאימים, דווקא בפעם הזאת המגייס יזכור את השם שלכם כמי שמבזבזים את זמנו ושולחים קורות חיים לא רלבנטיים.

כן, דווקא הפעם הזו תהיה פעם אחת יותר מידי והוא יחליט שנמאס וילחץ על ה DELETE לפני שיטרח לקרוא שוב את קורות החיים.

אז זה הטיפ שלי השבוע- בחיפוש עבודה נכון לא מבזבזים זמן יקר על משרות לא מתאימות. בחיפוש עבודה נכון עדיף לשלוח פחות קורות חיים, אבל באחוז התאמה גבוה יותר. ובמילים אחרות- השקיעו יותר זמן בהרחבת שיטות החיפוש ובהעלאת אחוזי החשיפה שלכם למשרות רלבנטיות ופחות בשליחת קורות חיים לא מתאימים.

בכל פגישת יעוץ לחיפוש עבודה אני מקדישה זמן למעבר על רשימה ארוכה של טיפים לחיפוש עבודה. טיפים להרחבת שיטות החיפוש בכדי שלא יקרה מצב שתפספסו משרה רלבנטית רק בגלל שלא חיפשתם אותה מספיק טוב.

אחרי פגישה כזו יוצאים עם המון "שיעורי בית" וגם עם תשתית מסודרת לחיפוש עבודה יעיל עם אפס סיכויים לפספס משרות מתאימות.

רוצים פרטים?

maya.bouhnik@gmail.com

054-7380310