למה מעסיקים באמת מתכוונים כשהם אומרים שאתם: Overqualified?

פעם היתה פרסומת לשקדי מרק, זוכרים? הסלוגן היה "המרק הוא רק תירוץ". נו, כמי ששמה ערימה מכובדת של שקדי מרק בקערה שלה, אני יכולה להתחבר לסיסמה הזו לגמרי. אבל אנחנו כאן בנושאי חיפוש עבודה ולא מרקים, אז מה הקשר בין השניים?

ובכן, הקשר טמון במילים: אובר-קוואליפייד ואני אסביר:

תודו בזה, נכון שאין מעצבן מאשר לקבל תשובה "מצטערים, את/ה אובר קוואליפייד"? 

במיוחד אם אתם דווקא באמת ובתמים מעוניינים במשרה מסיבותיכם שלכם (ועשויות להיות לכם הרבה מאוד סיבות לכך).

ואין מעצבן יותר מאשר לשבת עם מחפש עבודה בפגישת יעוץ ולנסות לשנמך לו בלית ברירה את קורות החיים כי הוא כבר שנה מחפש עבודה ואובר-קוואליפייד מידי לכל המשרות.

וגם מעצבן מאוד לשבת עם מחפשת עבודה בעלת PHD ולשמוע ממנה את השאלה- "יכול להיות שאני משכילה מידי? אולי עדיף לי למחוק מקורות החיים את ה-PHD כדי שזה לא יפחיד אותם?!".

אז זהו שבדיוק כמו המרק לשקדי המרק: כמעט תמיד אובר-קוואליפייד הוא רק תירוץ.

כן, כן... אם אתם מקבלים ממעסיק את צמד המילים הללו בתור הסיבה לחוסר התאמתכם לתפקיד שהתראיינתם אליו ולתשובה שלילית בנוגע למועמדותכם, דעו לכם שרוב הסיכויים שמדובר בשם קוד למשהו אחר, לאיזושהי סיבה אחרת ואמיתית שלא כל כך נעים להגיד אותה.

בואו ונחשוב על זה, בשיטוט קצר בין מודעות דרושים ותיאורי משרות אפשר לגלות תיאורים באורך הגלות, שורות על גבי שורות של דרישות לנסיון קודם, השכלה, ידע, כישורים רכים... אם זה כבר לא היה גובל בקומדיה- ברור שבחלומות הרטובים שלהם מעסיקים היו רוצים להאריך עוד ועוד ועוד את אותם תיאורי משרות. ברור שככל שמועמד מביא למקום עבודה יותר נסיון וידע, כך עדיף לארגון המעסיק אותו. 

אממה, חלומות רטובים לחוד ומציאות לחוד, כי למרות שמעסיקים היו מתים לגייס מועמדים שיש להם מומחיות וכמה שיותר נסיון בתחומם, הנסיון הזה מגיע יד ביד עם עוד אי אילו חברים צמודים, שהם הם הסיבה האמיתית לתשובה השלילית. 

מהן הסיבות האמיתיות שמסתתרות מתחת לOverqualified? קבלו:

1. המעסיק חושש שהגשתם מועמדות למשרה קטנה ממידותיכם פשוט משום שאין לכם ברירה אחרת טובה יותר. כנראה שאתם לא מוצאים תפקיד במידות שלכם כבר תקופה ובלית ברירה צריכים להסתפק בפחות. מה שבטוח הוא שלא תחזיקו מעמד בתפקיד הקטן מידי לטווח ארוך, אז עדיף לוותר עליכם מראש.

2. בדיוק כמו בנקודה מספר 1, המעסיק חושש שפניתם למשרה שקטנה עליכם כי תקופה ארוכה אינכם מוצאים עבודה מתאימה. הוא מניח שאתם רואים במשרה הזו בסך הכל דרך להכניס רגל לארגון. כשתהיו כבר בפנים ברור לו שתנסו מהר מאוד לפלס את דרככם החוצה מהתפקיד הקטן לתפקידים מתאימים יותר. משמע, בדיוק כמו בנקודה הראשונה- לא תחזיקו מי יודע מה מעמד בתפקיד הקטן ותוך תקופה קצרה תייצרו למעסיק כאב ראש חדש כשתדרשו להתקדם/לשנות תפקיד.

3. זאת ועוד... כנראה שאתם לא באמת מעוניינים במשרה הפתוחה, גם אם אתם מצהירים שכן. המעסיק בטוח שאתם פשוט נואשים ולכן מוכנים ללכת אחורנית מבחינה מקצועית. משמע, גם אם יקבל אתכם לעבודה, הגיוני שברגע שתצליחו למצוא תפקיד מתאים יותר בחברה אחרת- פשוט תפרשו כנפיים ותעופו לשם ללא סנטימנטים מיותרים. 

4. ונניח שכן תתקבלו ואפילו תישארו זמן מה בתפקיד- המעסיק עדיין חושש שמהר מאוד תמצו אותו ותשתעממו. החשש הוא שהשעמום יוביל לחוסר סיפוק בעבודה, לעובד שאיננו מאושר ובשורה התחתונה בראיה קצת יותר קדימה- לירידה במוטיבציה.

5. לניסיון ולוותק יש בן לוויה יקר. ובמילים אחרות, לעיתים מעסיקים לא ירצו להתחיל מולכם בתהליך גיוס כי מראש הם יניחו שדרישות השכר שלכם הרבה יותר גבוהות ממה שמתוכנן לתת למי שיאייש את המשרה הפתוחה (וגם, אף מעסיק לא מעוניין בעובד שמלכתחילה מתפשר מאוד על השכר והולך עקב כך אחורנית מבחינת פרנסה ורמת חיים).

6. חשש נוסף שאף אחד לא יודה בו הוא החשש שיהיה מאוד קשה לנהל אתכם. כן... הבוס העתידי שלכם לא בטוח מתלהב לנהל אדם שאולי מנוסה/חכם/מומחה יותר ממנו. גם למנהלים יש אגו, אתם יודעים... גם הם חוששים לאבד את הכסא שלהם, גם להם יש גאווה ולעומת זאת לא לכל המנהלים יש ביטחון עצמי מספיק גבוה וגם לא לכולם יש כישורי ניהול מי יודע מה...

7. ככל שמדובר בארגון שבו אין אפשרות לזוז יותר מידי ולהתקדם כלפי מעלה, כך עוד יותר יורד הסיכוי שמעסיק בכלל ישקול העסקת עובד שמוגדר כאובר-קוואליפייד. 

8. והסיבה הכי פחות פוליטיקלי קורקט היא כמובן ש... עם הוותק והנסיון, מגיע גם הגיל... כן, הגיוני שאם אתם יותר מנוסים ממה שהתפקיד מצריך, כנראה שאתם גם מבוגרים יותר. ברור שאף מעסיק לא יודה בזה, אבל גם הסיבה הזו נמצאת שם מאחורי הקלעים למרבה הגועל והצער. 

אז מה עושים במצב כזה אם מתעקשים שרוצים?

א. קודם כל מודעים לסיבות שמאחורי ה"לא, לצערנו את/ה אובר קוואליפייד" ומפסיקים להתפלא או לא להבין- גם אם אתם לא מסכימים.

ב. מכינים מראש הסבר חזק וברור מאוד לשאלה "למה?", "למה אתם פונים ורוצים תפקיד שברור שהוא קטן ממידותיכם?". אל תחכו שהמעסיק ינחש את הסיבה בעצמו, רוב הסיכויים שהסרטים שיעברו לו בראש יהיו פחות מחמיאים מהאמת...

ג. מוצאים סיבה משכנעת לרצון שלכם במשרה הספציפית הזו- מה מלהיב אתכם בתפקיד הפתוח? זה מסר שחייבים להעביר למעסיק, כבר במכתב המקדים.

ד. מתאימים את קורות החיים למשרה.

ה. מציגים ציפיות שכר שהן רלוונטיות לתפקיד שעל הפרק ולא ציפיות שכר שרלוונטיות לוותק/לבכירות שלכם. ארגונים מתאימים את השכר המוצע למשרה הפתוחה ולא לרקורד של המועמד שמאייש אותה. 

ו. לומדים למכור את עצמכם ואת הכישורים הרכים שלכם כבר בראיון הטלפוני ובטח ובטח שגם הלאה בראיונות הפרונטליים.

ז. לא מפסיקים לפתח, לשמר ולטפח את רשת הקשרים שלכם... כשמגיעים לתפקיד (גם תפקיד שאיננו מתאים בול) דרך קשר חזק- גם שערים סגורים הרמטית נפתחים באורח פלא...

בהצלחה!

*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:  www.facebook.com/CareerTips4Geeks

מחפשים עבודה אבל החיפוש לא מתקדם כמו שציפיתם? שולחים קו"ח ולא מקבלים תגובה? גם אתם קיבלתם לא פעם את התשובה המעצבנת שאתם אובר קוואליפייד? צריכים עזרה בלינקדאין? אולי הכנה לראיונות עבודה?

לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:

054-7380310 🕿  maya.bouhnik@gmail.com 🖂

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

מחפשים עבודה? הבינו: אתם המכסה של הסיר שלעולם לא ישתנה עבורכם!

קראתי עכשיו טור מענין, שכל כך הזדהיתי עם הכתוב בו עד כדי כך שהוא נתן לי את ההשראה לפוסט הזה.

למה הזדהיתי עם הכתוב? כי הכותבת האמריקאית, שהיא בעלת מקצוע דומה לשלי- יעוץ בנושאי קריירה וחיפוש עבודה, העלתה בראש הטור שאלה ששאל אותה מחפש עבודה ושאני נשאלת בעצמי לפחות מספר פעמים בשבוע.

הנה השאלה שעולה לעיתים כל כך קרובות, שמשתנה מידי פעם לפה ולשם, בהתאם לכל מקרה ספציפי: "לפני שהתחלתי לחפש עבודה, הייתי בטוח שזה יהיה קלי קלות- עם כל הנסיון המגוון שצברתי בכל כך הרבה תחומים ונושאים ועם כל כך הרבה כישורים שרכשתי במשך השנים- היה לי ברור שיהיו אינספור מעסיקים שיקפצו עלי כאילו הייתי לחמניה חמה! אבל, המציאות שונה לגמרי ואני שולח בלי סוף קורות חיים כל כך עשירים בנסיון ולא מקבל שום תגובה. איך זה יכול להיות שעם נסיון כזה מגוון אף אחד לא מעוניין בי?!"

המסר שעלה מתוך הטור- ושאני ב 100% מחזקת ותומכת בו הוא שמעסיק שמפרסם משרה מחפש עובד שיתאים לו כמה שיותר לדרישות המשרה. ולא מעבר!

נשמע פשוט? זה בהחלט כך, אבל מה שפשוט בתיאוריה לא בהכרח פשוט גם במעשה...

המשמעות העמוקה יותר של הטענה הזו היא שכשמעסיק פותח משרה, הוא צריך לפתור לעצמו בעיה כלשהי או למלא לעצמו מחסור כלשהו. במילים אחרות- כואב לו משהו, הוא זקוק למשהו ומחפש את האדם הכי מתאים לתקן את המצב, למלא את החסר או לפתור את הבעיה.

לעיתים זו בעיה חדשה או צורך חדש ולעיתים מדובר בצורך ישן שעד כה מישהו מילא, אבל בקרוב כבר לא- אם זה בגלל שהוא קודם לתפקיד אחר, אם בגלל שהתפטר מהחברה ואם בגלל שפוטר.

בשורה התחתונה, הארגון צריך מכסה חדש שיתאים לסיר. אגב, רצוי מאוד שהמכסה הזה יהיה כמה שיותר דומה למכסה הקודם (כן, במידה והקודם היה מוצלח מאוד בתפקידו) או שונה לגמרי (במידה והקודם פיקשש ועכשיו אנחנו יודעים בוודאות מה אנחנו ממש לא רוצים...). 

זהו השלב שבו נכתב תיאור המשרה, זה שאתם כמועמדים פוגשים באתרי הדרושים או ברשתות החברתיות. וכן... שלא תתבלבלו: תיאור המשרה הזה הוא הסיר בכבודו ובעצמו והסיר אף פעם לא בעניין של להשתנות עבור המכסה... הוא פשוט יחכה בסבלנות וימשיך לחפש עד שיימצא המכסה שמתאים לו בול!

העניין הוא שבעוד שתהליך חיפוש שכזה קורה באופן דומה בחברות רבות- הכאב, הצורך או הבעיה שעל הפרק- כל אלה בוודאות שונים מחברה לחברה ומארגון לארגון... כן, בכל חברה מגייסת צריך עכשיו לפתור סוג אחר של בעיה. ומיינד יו- מדובר בבעיה ספציפית עם הקשרים מאוד, מאוד נקודתיים. כל חברה עם הצורך שלה, או אם תרצו- כל לקוח (המעסיק הפוטנציאלי שלכם) עם הבעיה הספציפית שלו... אין בעיה של "לקוח" אחד שהיא זהה במאה האחוזים לבעיה של "לקוח" אחר ועל כן מסקנה: לכל לקוח יש להתאים שירות או מוצר אחר- בהתאם לדרישות שלו.

זה בדיוק מה שרוב מחפשי העבודה לא מבינים ולא עושים- הם מבצעים תהליך מכירה אחיד וקבוע עבור כל סוג של לקוח עם כל סוג של כאב או צורך. מה שבוודאות יכול להוריד את סיכויי המכירה, תשאלו כל איש מכירות, אפילו כזה שיש לו בתחום רק נסיון קצר.

בואו נחזור אחורה לאותה השאלה שבתחילת הפוסט הזה- המוכר, לא רק שאיננו מנסה להתאים את השירות או המוצר לדרישות הלקוח, הוא גם מנסה למכור לו אלף ואחד כישורים ויכולות בין אם הלקוח צריך אותם ובין אם לאו!

כן... מה שלמועמד נראה כיתרון- נסיון עשיר ורב במגוון תחומים ונושאים, נראה מהצד השני של תיבת המייל - מהצד של החברה המגייסת - כבליל של מידע שמרוב העצים בו לא רואים את היער.

אני לא טוענת שידע רוחבי ומגוון של התמחויות הם חיסרון. להיפך- הם ברוב המקרים יתרון גדול, אבל- הם הופכים לחיסרון כשלא יודעים איך להשתמש בהם בתבונה. ושימוש נכון הוא שימוש תלוי צורך: למשרה נדרשים אלף ואחד כישורים שאת כולם רכשתם? יופי, כתבו ה-כ-ל בקורות החיים שלכם. אבל!! המשרה דורשת רק 40% מכל סוגי התחומים שעסקתם בהם? התמקדו בקורות החיים שלכם רק בהם ונסו לטשטש ככל האפשר את השאר! 

זכרו: בקורות חיים כל המוסיף- גורע, כל מידע נוסף ובלתי רלבנטי עלול לבלבל ולהסית את תשומת ליבו של הקורא מהעיקר ובנוסף לכל זה להוביל לתשובה הבלתי נסבלת בעליל:  מצטערים אבל... את/ה Over Qualified...

*הסתייגות קטנה לפני סיום לכתוב בכותרת: יש מקרים, ואפילו נתקלתי בכאלה במהלך שנות עבודתי בהשמה וגיוס של עובדים, שבהם מדובר בסיר מאוד, מאוד יוצא דופן... כזה שיודע לנבא פוטנציאל, כזה שהוא בעל גמישות מחשבה ויכולת זיהוי מדוייקת של מי שעשוי להיות לו לנכס וכזה שעקב כך מסוגל להשתנות בעצמו בכדי לקלוט מכסה טוב. מכסה שאולי איננו בדיוק מה שחיפש מלכתחילה, אבל יתרונותיו רבים אפילו מהמצופה. אז כן, זה קיים- יש ארגונים שידעו לגייס אנשים טובים גם אם הם אינם בדיוק מה שחיפשו מלכתחילה ואפילו יבנו סביבת את התפקיד. אבל... מספר המקרים הללו איננו גדול ואם זה קרה לכם פעם או שאתם מגייסים שכאלה- אשריכם, התברכתם! :)

*** אז איך מתאימים תהליך מכירה לכל לקוח? איך מתאימים את המסרים בקורות החיים בכדי שיוכיחו למעסיקים שאתם המכסה הכי מתאים לסיר שלהם? 

צרו קשר לקבלת פרטים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: שדרוג קורות חיים, הכנה לראיונות עבודה, שיטות חיפוש יצירתיות, שימוש מתקדם ובניית פרופיל מרשים בלינקדאין, טיפים לחיפוש עבודה רוחבי ועם זאת יעיל ככל האפשר ועוד ועוד...:  054-7380310  maya.bouhnik@gmail.com

Google+

חיפוש עבודה: הגיע הזמן להביט לעגל בעיניים

אומרים שיום כיפור הוא זמן מצוין לחשבון נפש. 

אומרים שזה הזמן להסתכל אחורה, לחשוב, להכות על חטא ולהחליט החלטות חשובות לקראת השנה החדשה.

אז אם אומרים, מי אני שאגיד שלא? 

קיבלתי במשך השנים אינספור אימיילים ממחפשי עבודה עם תיאורים של המצב בו הם נמצאים, הקשיים שהם עוברים והבעיות שהם חווים במהלך החיפוש.

האתגרים בחיפוש הם באמת מגוונים, החל מכניסה לשוק העבודה ללא נסיון קודם, דרך בעיות של אפלית גיל ואפליית אמהות, נסיונות לשינוי קריירה, מעברים בין שכירות לעצמאות (וחוזר חלילה), תסכולים מהיחס שמקבלים מצד המעסיקים ומחלקות הגיוס, בעיות של נסיון יתר (OVERQUALIFIED) ומה לא?

לקראת יום כיפור הממשמש ובא, החלטתי לחלוק איתכם כמה מהמסרים האלה, ואם כבר צריך לשנות משהו בשוק העבודה ובתהליכי הגיוס, המסרים הללו עשויים לשמש כפידבקים הכי אמיתיים ומהשטח!

ומה עוד עשוי לצאת מזה? נו, אם אתם מחפשים עבודה, אני בטוחה שלקרוא על אחרים שנמצאים בדיוק באותה הסירה וחווים דברים דומים, עשוי להוריד קצת מתחושת הבדידות שמרגישים בחיפוש ואולי גם טיפ-טיפה לנחם...

מוכנים? הנה זה בא:

"למה כ"כ קשה לי למצוא עבודה בתחום שלי על אף שהייתי מצטיין? והאם בעבודה הראשונה שלי אני אהיה חייב להתפשר על התפקיד/משרה עד שאני אצבור ניסיון?"

"למה חברה כמו ... מושכת אותי הרבה זמן (ועוד הרבה מועומדים) והמשרה שאני מתמודד עליה פורסמה כבר לפני 4 חודשים? קשה להם להחליט?"

"לא מעט מגייסות במחלקות משאבי האנוש לא עושות עבודה של משאבי אנוש אלא של בלשנות: הרי לא מעניין אותן אם את יכולה למכור קרח לאסקימואים, אלא איך אפשר לפסול את המועמד בגין מילה שיוציא מפיו, אם רשם אות לא נכונה, או לא סגר משפט עם נקודה, אם הזכיר מילה שמשתמשים בה ביום-יום, או לא דיבר מספיק גבוה, הוא נפסל על הסף. ראיתי את זה מקרוב, וגם הרגשתי על בשרי."

"נוצר מצב שבו אנשי משאבי אנוש יוצרים מציאות לא נעימה כלל הנובעת לרוב מגחמות אישיות ("בחברה המתחרה רשמו אוניברסיטה מוכרת בלבד אז גם אני אעלה את הרף ואדרוש כך, למרות שגם במכללות יש אנשים מצוינים, אבל זה נשמע שווה יותר...") ואותם מחפשי עבודה צריכים לטפס על הקירות ולהתאים עצמם מחדש לאותם גחמות. נראה שצריך להעלים את השיטה הזו מהעולם..."

"איך מתמודדים עם להיות over qualified כשבעצם אינני מחפש תפקיד בכיר בהכרח (שיאיים על מי שמחפש מקצוענים ומפחד לקחת אותם תחתיו)?"

"בשנתיים האחרונות השקעתי בעסק המשפחתי ובלימודים. יש לי ניסיון טכנולוגי רב ורחב. ניסיון עסקי ושיווקי נהדר וראיה מערכתית נפלאה (הכל מצוין לניהול מוצר). יש לי ראש על הכתפיים וכל כך הרבה להביא לכל מקום שייקח אותי. אבל, אני לא מצליח למצוא עבודה!"

"אני בת 43 ובקרוב מתחילה לחפש עבודה. שוק העבודה לא מסביר פנים לאישה בגילי... איך לצלוח את המכשול הזה?"

"מאז שילדתי (שנה ושמונה חודשים) אינני מצליחה לחזור למעגל העבודה. לא מוצאת סיבה מהותית לכך, מקבלת מחמאות על קו"ח המרשימים, אך מכאן ולמציאת עבודה- מרחק רב."

"אני הולכת לראיונות עבודה כבר תקופה ולא מצליחה. 

ככל שאני הולכת יותר ומקבלת תשובות שליליות - הביטחון העצמי שלי יורד ואני נהיית יותר ויותר גרועה בזה."

"אני מהנדס אלקטרוניקה בן 54 והתחלתי לחפש עבודה. אני בכלל לא בטוח שיש לי סיכוי בגילי למצוא עבודה במקצוע."

"אני מחפש עבודה כבר תקופה ארוכה ואני אשמח אם תוכלי לענות/לעזור לי להבין למה המעסיקים לא מתקשרים בכלל?? אפילו למשרות שפירוט המשרה תואם אחד לאחד את הידע, הנסיון וכו', אף טלפון אחד?!

אני כן מקבל מדי פעם טלפונים מחברות ההשמה, ששולחות אף הם למעסיקים וגם כלום. גם אחרי שאומרים לי כי אמורים להתקשר אליי ("החברה חשפה את הפרטים שלך ואמורים להתקשר.."), עדיין שום דבר.

אני פשוט לא מבין, רק שיחת טלפון, אני אפילו לא מדבר על זימון לראיון...

אפילו למשרות שאני overqualified ואני מוכן להתפשר (בגלל הקירבה), אין קול ואין עונה.

אני ממש ממש לא מבין מה קורה כאן".

"אני בן 36, יכול להיות שזה זקן מידי להיי-טק?!?"

"אני לא פוסלת אף ראיון ולכן מגיעה לחורים ולמקומות אפלים וברור שאני לא זוכה במשרה כי אני אובר קוואליפייד לעיתים אף בכמה מידות . מה לדעתך קורה לנשמה כשאתה מתפשר על כל הפרמטרים שציינת, עובר מסכת סינונים, מקבל חוזה עבודה שרץ כבר לתיקונים ומקבל בבוקר טלפון שהמשרה הוקפאה?"

"העובדה שאני בוגר בלי ניסיון מאוד מקשה על החיפוש, והעובדה שאני בוגר מכללה ולא אונברסיטה בכלל הופכת את החיפוש לבלתי אפשרי."

אני בעל חברה, יש לי רזומה שמעט מאוד אנשים יכולים להתחרות בו – מה שאומר שאני מציאה להרבה חברות בהרבה תחומים (לא מתגאה – פשוט מוסר עובדות). רוצה לחזור לשוק השכירים. בן 45.

7 חודשים של חיפוש עבודה, ראיון עבודה אחד, 3-4 טלפונים מחברות כ"א לבירור פרטים + התרגשות מהיכולות שלי. ובסיכום – כלום."

"אנו מיואשים מאד. כבר שנה וחצי שבעלי אינו מצליח למצוא משרה חדשה ולרוב נופל על נושא השכר, שנמוך ממה שהוא מרוויח היום ואף פחות מזה. אני רואה אותו מסתובב מדוכדך ויודעת שיש לו המון המון מה להציע, הוא מבריק בעל ראייה מרחבית ויכולת לניתוח תהליכים מעולה. הוא מתבזבז לי מול העיניים, וזה רק בגלל שהוא מנסה לכבוש משרה בדרג הביניים ולא מצליח להשיג מי שיתן לו הזדמנות לעשות את הקפיצה."

"היום אני שוב פעם במקום הזה של חיפוש עבודה שלא באשמתי, שכן החברה פשטה רגל. התהליך הזה ממש פוגע בדימוי ובביטחון העצמי שלי. כבר הגעתי למצב שאני שולחת קורות חיים למשרות זוטרות, של סטודנטים ובכלל של שכר מינימום מרוב ייאוש. וגם משם לא כזה ממהרים לדבר איתי. אני יודעת שכל זה לא אמור לעניין אותך או כל אדם אחר, אני אני כבר נואשת. אני חייבת עזרה! לא חייבת, זקוקה..."

"הנני מהנדס רב תחומי המחפש משרות טכנולוגיות משמעותיות, בחיפושים כבר חצי שנה והתחושה הופכת קשה מיום ליום.

(אני חושש שהתנהלות מחלקות משאבי האנוש בחברות המגייסות פועלות כיום ע"פ טרנד המזכיר סלקטורים במועדונים תל אביבים)."

לסיום, קראתי הבוקר בעיתון ידיעות אחרונות כתבה על שי גולדשטיין (מהצמד שי ודרור), הוא אמר שהחליט להפוך לטבעוני בעקבות רגע אחד עוצמתי של הארה. הוא נסע מאחורי רכב שהוביל עגלים. אחד מהעגלים הוציא את הראש מהמשאית ונעץ בו מבט: "הפכתי לטבעוני אחרי שהסתכלתי לעגל אחד בעיניים וראיתי שם המון- רגש, פחד, בלבול. הבנתי שאני לא רוצה לקחת חלק בזה. לא רוצה שבשבילי יתלשו את היצור המסכן מאמא שלו ויסגרו בכלוב כדי שהבשר שלו לא יתקשה."

אז לא, אני לא מנסה להפוך אף אחד לטבעוני, אבל לעיתים המפגש הישיר עם הצד השני של המטבע עשוי לעשות שינוי. אני מקווה שהכתוב פה ישפיע על כל מי שההחלטה בידיו, חלקיק שניה אחד לפני שהוא עומד לפסול עוד מועמד...

חג שמח! וחתימה טובה!

**ואם תרצו פרטים על פגישת היעוץ לחיפוש ומציאת עבודה: 054-7380310, maya.bouhnik@gmail.com

Google+

זה לא הגיל, זה התרגיל...

יש אנשים שהם אנשים בלי גיל. אני בטוחה שאתם מכירים לפחות אדם אחד כזה. קחו לדוגמא את צילה השכנה של ההורים שלי. אני מכירה אותה מאז שאני ילדה ומה שמוזר לגביה הוא שאני ממש בטוחה שמאז ועד היום היא בכלל לא השתנתה. טוב, היא מבוגרת, זה נכון. אבל היא היתה מבוגרת כבר אז (ואפילו סבתא) כשאני הייתי תלמידה בבית הספר היסודי. בעוד שהיא נשארה "מבוגרת" (ואפילו סבתא), אני גדלתי, עברתי לתיכון, אח"כ לצבא, סיימתי לימודים אקדמיים ועברתי מספר מקומות עבודה. כן, חייבים להודות- אני הולכת ומתבגרת (הנשמות הטובות יגידו אפילו מזדקנת...) ואילו במהלך כל הזמן הזה צילה נשארה כפי שהיא: מבוגרת אמנם ואפילו סבתא...

עכשיו, אל תדמיינו לכם סבתא מן המניין, כי לצילה יש רעמת שיער ג'ינג'י והיא אוהבת להתלבש בהתאם לצו האופנה. הצבעים האהובים עליה הם שחור ואדום ועד היום כשעוברים בחדר המדרגות אחריה, אפשר לזהות את אותו השובל המוכר של הבושם הקבוע שלה.

לפני מספר חודשים היא סיפרה לי בשמחה שהיא חוגגת יום הולדת. עניתי לה ב"מזל טוב!" חייכני והיא הוסיפה: "איזה כיף, היום אני סוף סוף בת 18. רק הפוך...!"...

אני אשאל עכשיו את אותה השאלה שכבר שאלתי בהרבה פוסטים קודמים כאן בבלוג: אז מה לעזאזל הקשר בין אותה הסבתא הנחמדת לבין חיפוש עבודה??

שאלה מצויינת!

נזכרתי בצילה השבוע תוך כדי פגישת יעוץ לחיפוש עבודה. פגשתי מהנדס תוכנה וישבנו יחד למטרת שדרוג קורות החיים שלו. אחת מהשאלות הראשונות שהוא העלה היתה, והנה ציטוט: "תגידי, להוריד או לכתוב את תאריך הלידה שלי בקורות החיים? בכל זאת, אני כבר מבוגר מידי וזה עלול לפגוע בסיכויים שלי לקבל תגובות, לא?".

שאלתי אותו את השאלה המתבקשת- בן כמה הוא? והוא ענה לי: "33".

!!!!!

אתם כבר בטח מבינים ש 33 זה הפאנץ' ליין, נכון?

ואגב, הוא לא הראשון בן ה 30+ ששאל אותי את אותה השאלה...

אז אני רוצה לנצל את הבמה שיצרתי לעצמי כאן כדי לשאול שאלה חשובה: איך זה שהגענו למצב שבו בחור צעיר (כן, 33 זה צעיר לכל הדעות) חושש שהוא מבוגר מידי?

הוא לא עוסק בספורט, הוא לא דוגמן והוא לא עוסק בשום מקצוע שבו הגיל עלול לפגוע בביצועי הגוף או במראה. הוא בסה"כ מהנדס תוכנה שצריך להשתמש בראש וביכולת החשיבה והיצירתיות שלו בכדי להצליח בתפקיד.

למה שבחור כזה יחשוש לציין את גילו על גבי קורות החיים שלו?

מגיעים אלי ליעוץ המון מועמדים מנוסים ומצויינים. אין אחד שעבר את גיל 40 שאינו מתלונן על ההרגשה שיש לו שהוא מפספס משרות טובות בגלל הגיל... דווקא בזמנים כמו שלנו בהם אנשים חיים חיים ארוכים יותר ונראים צעירים יותר ואישה בת 81 מדברת, צוחקת ואנרגטית כאילו היתה בת 18, דווקא עכשיו היינו מצפים לתופעה הפוכה, לא?

אז למה באמת שלא?

לשנות את המצב אני לא ממש יכולה, רק לכתוב עליו ולעשות קצת באזז. חוץ מזה אני גם יכולה לקרוא לאנשים לא להיכנע לתפיסה המוטעית הזו ובטח ובטח לא לשתף עם זה פעולה. אם אתם בני שלושים פלוס ומתחילים לדבר על כך שאתם "מבוגרים מידי" אתם נכנעים לאותה תפיסה מוטעית וגם בז'רגון הסוציולוגי- משעתקים אותה. אז פשוט אל...!

לצערי השבוע אין לי טיפ טוב שיכול לפתור את הבעיה ולשנות את התופעה, אבל אם לכם יש הצעת יעול לגבי איך משנים את המצב הזה, או שסתם יש לכם דיעה על הנושא: הוסיפו תגובה כאן למטה.

וצילה, אני די בטוחה שאת לא קוראת את הבלוג שלי, אבל למרות זאת- אני בהחלט מעריצה אותך. מאחלת לך עוד המון שנים של "גיל 18"... :)!

ארבעה סימנים לכך שאת/ה...Overqualified . חלק ב'.

בפוסט בשבוע שעבר העלתי את הנושא הכאוב של "מצטערים, את/ה Overqualified"... ומסתבר שהנושא הזה באמת כאוב, כי כמות התגובות לפוסט הזה גם כאן בבלוג וגם ברשתות החברתיות השונות היתה ענקית.

אז לפני הכל אני רוצה לכתוב תודה רבה לכל מי שקורא את הבלוג שלי ומגיב. ומעבר לכך, אני מקווה שאולי עצם קיומו של

הדיון בנושאים הכאובים יוביל בסופו של דבר למודעות גבוהה יותר בקרב מקבלי ההחלטות וזה אולי, אולי יועיל במשהו בכיוון של שינוי בתפיסה.

ולעניננו: אני אחזור על המלצתי מהשבוע שעבר- אין טעם לפנות למשרה שברור לכם מלכתחילה שאתם מנוסים מידי עבורה. מהם הסימנים לכך שלא כדאי לשלוח קורות חיים? יש לא מעט כאלה וברוב המקרים זה ברור כשמש ועל כן לחלקכם הגדול מה שאציין תיכף ישמע מובן מאליו. אבל, זה לא ככה... חלק גדול מהמועמדים מתעלמים מהכתוב במשרה וחושבים לעצמם: "אז מה אם כתוב? הם יקראו את קורות החיים שלי ויבינו שהם טועים וירצו לראיין אותי למרות זאת...". לצערי ב 99% מהמקרים זה לא מה שקורה בפועל...

אז מתי את/ה באמת Overqualified למשרה?

א. כשלמשרה דרושות 3-4 שנות נסיון ולך יש....טוב... 10....

ב. כשאת/ה אומר/ת לעצמך- "אמנם עשיתי את התפקיד הזה לפני 10 שנים, אבל, לא נורא, לא צריך להיות בררן, אני אפנה למשרה בכל זאת".

ג. כשיש לך נסיון ניהולי עשיר ובמשרה מדובר על תפקיד של איש צוות.

ד. כשהמשרה מיועדת לבוגר/ת הנדסת תעשיה וניהול ואת/ה אומנם בוגר/ת , אבל סיימת ללמוד כבר לפני 4 שנים ומאז את/ה עובד/ת ברצף...

רוצים עוד? לדעתי אין צורך...הבנתם את התמונה הכללית...

ההתעלמות מהסימנים הללו לא תשנה את המצב בצד של המעסיק. אם חשוב לו שהעובד שיקלט יעבוד לטווח ארוך, יסתפק בשכר נמוך יחסית ויעשה תפקיד זוטר, הוא לא יגיב לקורות החיים שלכם גם אם תנסו בכל הכוח לשכנע אותו שאתם מוכנים להכל- העיקר לעבוד. וכן, המעסיק חושב קודם כל על עצמו וחושש שברגע שהשוק ישתפר, אתם תנצלו זאת ותתחילו לחפש משרה אחרת שתתאים יותר לנסיונכם ודרגת הבכירות שלכם.

אז מה עושים?

אין פתרונות פלא ואי אפשר להלחם בתחנות רוח, אבל אפשר לעקוף אותן מסביב...:

1. העצה הזו מיועדת למועמדים בכירים. מועמדים בעלי מומחיות, בעלי נסיון רב צריכים לשקול ברצינות להציע את שירותיהם כפרילאנסרים. אם אתם מחפשים עבודה כבר יותר מחצי שנה ללא שום הצלחה. אם אתם בטוחים בעצמכם וביכולות שלכם, אם יש תחומים שאתם בוודאות יכולים להגיד: "אני מומחה בזה!", אם אתם מסוגלים לשווק עצמכם, אזי, כדאי מאוד לנסות את האופציה הזו (לפחות עד שיעבור זעם והשוק יחזור קצת לעצמו).

2. עצה למועמדים בדרג ביניים. קחו למשל את הדוגמא הבאה: אתה מנהל פיתוח כבן 35, עבדת בחברת סטארט אפ שנקלעה לקשיים ונסגרה ואתה מחפש עבודה כבר תקופה ארוכה ולא מוצא כי...מה לעשות, פשוט אין משרות פתוחות כרגע של מנהלי פיתוח. עצתי היא- דאג להציג את נסיונך בקורות החיים שלך בדרך קצת פחות מגבילה. במקום מנהל פיתוח כתוב שהיית מוביל פיתוח/ אחראי על הפיתוח וכו'... לא הכוונה לשקר ולהציג כאילו היית תוכניתן מהמנין, אבל, לפעמים הטייטלים, ההגדרות והתבניות מגבילים אותנו. אם נדע להגמיש אותם קצת, להציג אותם קצת אחרת, אפשרויות חדשות עשויות להיפתח.

3. ראיתם משרה מעניינת בתחום התמחותכם אבל זוטרה מנסיונכם? נסו להשתמש בנטוורקינג. אין טעם לשלוח קורות חיים למשרה, אבל, יש טעם רב לנסות לאתר את האדם הנכון בארגון המדובר, לכתוב לו שנתקלתם במשרה מאוד מתאימה אך שאתם חוששים שנסיונכם עלול להגביל את התאמתכם עבורה. כיתבו שיש לכם נסיון רב בתחום העיסוק של החברה ונסו לברר אם ניתן לענין אותו ולשלוח אליו את קורות החיים שלכם או אפילו לקבוע פגישת היכרות לא מחייבת.

יש לכם רעיונות נוספים? מוזמנים להוסיף אותם כאן בתגובות...

מצטערים, אבל, את/ה... Overqualified... חלק א'

אני בטוחה שלרבים מכם המשפט המופיע בכותרת מאוד מאוד מוכר... ככל שאנחנו מנוסים יותר, כך הסיכוי לשמוע את המשפט הלא משמח הזה עולה.

אם לאחרונה שמעתם את התשובה: "מצטערים, אבל, את/ה Overqualified למשרה" יותר מידי פעמים כתגובה לקורות החיים שלכם, כדאי שתדעו: אין טעם לפנות למשרה כשברור לכם שאתם מנוסים או בכירים מידי עבורה!

ולמה? הרי תענו לי שלכם זה לא אכפת ולא משנה, שהשוק גם ככה במשבר ושאם אין ברירה אז מתפשרים על מה שיש...

אבל זה לא ככה... המעסיקים רואים את המצב אחרת לגמרי...:

כשמעסיק מחליט לגייס עובד חדש מחלקת הגיוס לוקחת בחשבון מספר תנאים:

1. לאיזה מחלקה או צוות משתייכת המשרה?

2. מי המנהל/ת הישיר/ה, בן/בת כמה, מה האופי שלו/ה, מהו סגנון העבודה שלו/ה? עם מי הוא/היא נוטה להסתדר יותר ועם מי לא? מי מחזיק מעמד לטווח ארוך יותר בצוות ומי לא?

3. מה הגיל הממוצע בצוות/במחלקה/בארגון? כמה נסיון יש בממוצע לשאר העובדים?

4. מהם תנאי השכר במשרה המדוברת?

5. עד כמה חשובה היציבות בתפקיד? עד כמה חשוב לארגון שהעובד/ת בתפקיד הזה ישאר בו לטווח ארוך?

6. מהם הכישורים הנדרשים לתפקיד?

כשמשרה מתפרסמת, כל הנתונים האלה ( ויש עוד הרבה אחרים) מן הסתם אינם מתפרסמים כחלק מדרישות המשרה. אבל ניתן לקרוא אותם בין השורות. מהם הסימנים האלה שיש להסיק מהם שהמשרה איננה בשבילכם? על זה אכתוב בפוסט ההמשך בשבוע הבא...