חיפוש עבודה: איך לא להתקבל לעבודה ולגלות שקיבלתם חתול בשק...

טוב, אז אני מודה שהמטרה שלנו כשאנחנו מחפשים עבודה זה כן להתקבל לעבודה ולא להיפך, אבל, לא בכל מחיר.

- יש מקומות שעלולים לתעתע, יש חברות בעלות שם ומוניטין מדהים- אבל כשנכנסים לעבודה מגלים שהקנקן יפה רק מבחוץ, ובפנים? קן צרעות... (איך אני יודעת? אני שומעת סיפורי אימים כמעט כל יום בפגישות עם מחפשי עבודה).

- יש מקרים שבהם התפקיד וההצעה נראים פשוט Too good to be true ולאחר שמתחילים לעבוד, מגלים עד כמה שהמשפט הזה נכון ושמה שחשבתם שהוא good הוא ממש לא true.

- יש מקרים שבהם תיאור התפקיד נשמע מדהים ובפועל מדובר במשהו דל ודליל, ממש לא כפי שזה הוצג לכם בתהליך הגיוס.

- ויש גם מקרים שבהם עד כמה שתנסו, פשוט לא תצליחו להתחבר לתרבות הארגונית, לאנשים, לשיטות העבודה או לכל הדברים האלו גם יחד.

דמיינו לעצמכם סיטואציה כזו שבה אתם עוזבים מקום עבודה שבו עבדתם שנים בשביל עבודה חדשה ומהר מאוד מגלים שקיבלתם חתול בשק.

מה עושים עכשיו? לחזור לאחור אי אפשר, לעזוב כל כך מהר זו גם בעיה... לא רק שתצאו קרחים מכל הכיוונים וחסרי תעסוקה, מה תגידו בראיונות העבודה? אז מהי המסקנה- להישאר תקועים במקום שמאמלל אתכם? זו גם לא אופציה. אז...?

אז... הפתרון הוא לנסות למנוע סיטואציה פוטנציאלית כזו ככל האפשר. איך עושים את זה? הנה מספר רעיונות:

1. זוהי הנקודה החשובה ביותר מבין כולם, כי היא דורשת מכם שינוי של תפיסה- בראיון העבודה יש 2 צדדים שמראיינים אחד את השני ולא רק אחד! כן, כן... גם לכם מותר לראיין וגם לכם מותר לשאול. להיפך- אם לא תשאלו, ייווצר הרושם שאתם אדישים, לא מתעניינים, שלא אכפת לכם... לכן, נצלו את ראיונות העבודה בכדי לשאול שאלות ולאסוף מידע. כשהראיון יהיה עם המנהל המקצועי- שאלו אותו שאלות ממוקדות צוות ותפקיד. כשהראיון יהיה ראיון משאבי אנוש- שאלו שאלות כלליות יותר על החברה, על העובדים ועל התרבות הארגונית. וכשהראיון יהיה עם מנהל בכיר- שאלו שאלות אחרות: על החזון, על המתחרים, על המבנה הארגוני... בחרו את השאלות שנוח לכם לשאול ושמעניין אתכם לגלות את התשובות להן, אבל תעשו טובה לעצמכם והגיעו לראיונות מוכנים עם רשימה מסודרת של האינפורמציה שאתם רוצים להשיג. ועוד דבר אחד: מי ששואל שאלות חכמות וענייניות עושה רושם של אדם רציני יותר, כזה שלא "זורם" עם מה שמציעים לו, אלא בוחר בקפידה את מה שמתאים לו עצמו!

2. הנקודה השנייה דורשת מכם להגיע לראיון 10 דקות מוקדם יותר מהשעה שנקבעה. לא יותר. לא פחות. שבו בחדר הקבלה/בלובי, דמיינו שאתם מוטי קירשנבאום במסע קרנפים באפריקה והתחילו לתצפת על הילידים ועל הסביבה. בתקווה שקרנפים לא תגלו שם, כן תגלו כל מיני דברים מעניינים אחרים: כמו למשל איך האווירה? כמה רעש יש? מי העובדים שעוברים במסדרונות? האם כולם חמורי סבר עם פרצוף חמוץ? איך אנשים מדברים אחד עם השני? האם מסריח שם מסיגריות? האם עוברות שם קבוצות רעשניות של עובדים בדרך החוצה, לאכול צהריים יחד? ואולי להיפך? נראה ריק לגמרי ממש כמו עיר רפאים (שלא לומר... בית קברות?!). נסו לבדוק את האינטואיציה שלכם, מה היא משדרת לכם? נינוחות או רצון לדלג מהכסא הישר לכיוון הדלת?

3. המראיין צועד לכיוונכם, לוחץ לכם את היד ושואל באדיבות אם בא לכם לשתות משהו. רובכם (וגם אני) תעשו בדיוק את אותו הדבר: תגידו "לא, תודה" גם אם גרונכם ניחר ומחוספס כמו נייר שיוף ולשונכם נדבקת לחיקכם. נו, הנה לכם תגובה טיפוסית של אנשים אובר מנומסים שלא רוצים להטריח יותר מידי... אבל, אני דורשת מכם- הפעם הטריחו גם הטריחו, חייכו, אמרו שתשמחו לשתות ואפילו הגזימו במכוון והצהירו שאתם אכן זקוקים למשקה חם! (בכוונה כתבתי "משקה חם" ולא קפה, כי אז הייתם עונים לי שאתם שותים רק תה, בשביל לקבל פטור מהטיפ הזה). אז למה שלא תסתפקו בכוס מים ולמה שתכינו לעצמכם משהו חם לשתות? בדיוק בכדי שיקרה כל מה שקיוויתם שלא יקרה ולכן עד היום עניתם "לא, תודה". במילים אחרות: הכינו משקה חם בכדי שיהיה לכם מספיק זמן לנהל סמול טוק קצר. אם תסכימו לשתות תוכלו לא רק להציץ במטבח ולסרוק את מצב הנקיון, הספלים, המבחר של השתיה ועד כמה מדובר במקום מפנק ומפרגן לעובדים, תוכלו גם לנצל את הדקות היקרות האלה לסמול טוק חביב עם המראיין שלכם, שברוב המקרים ילווה אתכם לפינת השתיה. תוכלו להגיד משהו משעשע, תוכלו לשאול שאלה כללית או אפילו אישית ובקיצור- תוכלו להתחיל לעבוד על הכימיה עם המראיין תחת האווירה המרגיעה של המטבח והארומה מחדדת החושים של הקפה.

4. בלש-גשש בפעולה, פותר כל תעלומה! זוכרים את הדמות הזו מסדרת הטלוויזיה "בלי סודות"? יופי, אז שנסו מותניים, הדליקו מחשבים והתחילו לרגל קצת בנבכי הרשת. בקרו באתר גלאסדור וקראו שם חוות דעת שכתבו עובדים על מקומות עבודה בארץ. חטטו בלינקדאין בפרופילים של אנשים שעבדו או עובדים באותה החברה שאתם בתהליך מתקדם בה. מה אתם מגלים? אנשים עובדים תקופה ארוכה בחברה הזו או באים ותוך שנה או פחות- עוזבים? האם אנשים מקודמים מבפנים לתפקידי ניהול או שלא? אפשר לגלות נסים ונפלאות כשרק יודעים מה ואיך לחפש. אתם גם יכולים להתייעץ בפורומים מקצועיים. תמיד אפשר להעלות שם שאלות בעילום שם ולקוות שמישהו שמכיר היטב את החברה ינדב לכם מידע מבפנים. 

וכמו שמוכר אחד בשוק הכרמל שר פעם בקולי קולות: "אל תגידו הייתי, לא ידעתי, לא בדקתי... איזה אהבל יצאתי!" :)

צריכים סיוע בחיפוש עבודה? זקוקים להכנה לראיון עבודה? 

פנו אלי לקביעת פגישת יעוץ:

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

לפרטים נוספים על היעוץ ולתיאום פגישה :maya.bouhnik@gmail.com 054-7380310

Google+

לכל דבר טוב יש סוף: טיפ השבוע לסיום חיפוש עבודה

אם תדפדפו אחורה בבלוג הזה תגלו המון תכנים בנושא חיפוש עבודה, שאני כותבת באדיקות כבר למעלה משלוש שנים. אבל, בינינו, לא מספיק לדעת איך לחפש עבודה באופן נכון ויעיל, צריך גם לדעת איך לסיים נכון את התהליך ובמילים אחרות: איך "לסגור עיסקה".

אז נניח שחיפשתם עבודה במשך תקופה, מצאתם תפקיד מענין ו"כנגד כל הסיכויים" לא רק שהתפקיד מצא חן בעיניכם, גם אתם מצאתם חן בעיני המעסיק. אז קודם כל הרשו לי "לעשות לכם לייק"! ולברך במזל טוב. אבל על הדרך אני חייבת להזכיר לכם פרט קטן ו"שולי" שנקרא חוזה עבודה.

אז נכון, בשוק העבודה יש לא מעט חברות רציניות ומסודרות, אבל, יש גם כאלה שהן קצת פחות. במשך שנות עבודתי בגיוס והשמה של עובדים נתקלתי ביותר מידי מקרים שבהם מועמד התקבל לעבודה, אבל לא קיבל הצעת עבודה כתובה. במקרים רבים נאמר לעובד שהחוזה יינתן לו ביום העבודה הראשון ושלא ידאג, כי "זה סגור ויהיה בסדר"... שיגיע בתאריך הזה והזה ואז יסגרו הכל סופית.

נזכרתי במקרים האלה כשקראתי השבוע ציטוט של סמואל גולדוין. גולדווין היה מפיק סרטים וממקימי אולפני "פאראמאונט" ו"מטרו גולדווין מאייר" בהוליווד. הוא גם נחשב לאיש עסקים ממולח וקר רוח והנה משהו שהוא פעם אמר ושכדאי ללמוד ממנו: "הסכם בעל פה איננו שווה את הנייר שהוא כתוב עליו".

כן, זה בדיוק העניין גם בחיפוש עבודה. מצאתם? סגרתם? קבלו את זה כתוב, חתום ומסודר! הנה 4 סיבות ללמה לא כדאי לסמוך על "יהיה בסדר" ולמה לא כדאי להסכים לדחות את החתימה על החוזה לתחילת העבודה:

1. כי כשאתם נותנים תשובה חיובית להצעת עבודה, אתם מן הסתם נותנים תשובה שלילית למקומות עבודה אחרים ומפסיקים את תהליך החיפוש. נניח, אם כך, שתפסיקו לחפש ותגיעו בשמחה ובדיצה ליום תחילת העבודה בתפקיד החדש. נניח גם שרק באותו היום תקבלו את חוזה העבודה ותגלו שמה שחשבתם שהסכמתם עליו עם המעסיק זה לא בדיוק מה שכתוב בחוזה.. נו, ומה אז יקרה? אז נכון...יכול להיות שבסוף הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר. אבל גם יכול להיות שלא... למה לקחת סיכון, להפסיק את החיפוש, לדחות אופציות רלבנטיות אחרות ואז לגלות את החתול שמסתתר לכם בשק? 

2. כי לכו תוכיחו ש"אין לכם אחות"..- אז אמרו לכם בעל פה משהו... נו יופי, עכשיו תוכיחו.... לפעמים נאמרים בעל פה דברים שאח"כ נראים לגמרי אחרת בכתב. כשמשהו נאמר בעל פה יש סיכוי גבוה יותר שהוא יובן באופן שגוי מאשר כשהוא כתוב ובכלל... בכל חוזה יש גם אותיות קטנות שכדאי לדעת עליהם בהקדם. 

3. כי את היום הראשון לעבודה צריך להקדיש ל...עבודה. גם ככה היום הראשון לעבודה במקום חדש הוא יום קצת מלחיץ. צריך להתחיל להסתגל למשרד חדש, לתפקיד חדש, למנהל חדש ולקולגות חדשים, צריך להתחיל חפיפה, ללמוד תחום חדש, להבין איך הדברים פועלים ו"מי נגד מי". יש מספיק אתגרים ביום הראשון (וגם באלה שיבואו אחריו), בכדי שכדאי יהיה להתמודד איתם כשאתם רגועים ומרוכזים. דברים לא סגורים וחשובים, כמו חוזה לא חתום, וודאי שאינם תורמים לרמת הקשב והריכוז שלנו. ובינינו, לפעמים גם כשמבטיחים משהו זה לא תמיד קורה...פתאום מתברר שמנהלת הגיוס בחופשה, שהחוזה עדיין לא מוכן ושתיכף יחזרו אליכם... ועוד מיני דחיות והנה אתם מוצאים את עצמכם רודפים אחרי החוזה המסודר כבר במשך שבועיים במקום להשקיע את האנרגיות בעבודה...

4. ואם אתם באמת כבר עובדים שבועיים במקום עבודה ורק אז מקבלים סוף סוף את החוזה המסודר, מה אז? איזה משא ומתן אפשר לעשות כשאתם כבר בפנים? משא ומתן על שכר, על תנאים ועל סעיפים שונים ומשונים בחוזה צריך לעשות לפני תחילת העבודה ולפני שאתם כבר מרגישים מחוייבים למקום העבודה, אחרת במשא ומתן הזה ידיכם מלכתחילה ובוודאות תהיה על התחתונה...

ואם כבר בציטוטים עסקינן, אסיים בציטוט חכם נוסף: "האותיות הקטנות של החוזה לוקחות את מה שנתנו האותיות הגדולות"- פולטון שיין.

אז אל תשכחו את מה שכבר ידוע מזמן לכולנו: אף פעם אל תתחייבו למשהו לפני שקראתם במו עיניכם את האותיות הקטנות... 

**כדי לקבל הצעת עבודה וחוזה, צריך קודם כל למצוא עבודה וגם ברוב המקרים להשקיע לא מעט בתהליך החיפוש. בכדי לקצר את התהליך, להעלות סיכויים לקבלת תגובות לאחר משלוח קורות חיים, להגיע מוכנים יותר לראיונות עבודה ולהיחשף לכל המשרות הרלבנטיות שפתוחות בשוק העבודה ולא רק לאלה שבאתרי הדרושים- קיבעו פגישת יעוץ לחיפוש עבודה. לפרטים נוספים ולתשובות לשאלות שכיחות בנוגע לפגישה הקליקו כאן ו... כאן.

או פשוט צרו קשר- זה קצר יותר... :)

maya.bouhnik@gmail.com

054-7380310

פוסט אורח: 6 טיפים לניהול פרוייקטים

אני שמחה לארח כאן היום פוסט נוסף מבית היוצר של ג', המשתף אותנו הפעם מניסיונו ב 6 טיפים לניהול פרוייקטים:

איך מנהלים את זה, אינעל העולם?

היית בטוח שזה יותר קל, לא ככה דמיינת את זה. אתה הרי יודע איך מנהלים פרויקט, כלומר עשית קורס עם הסמכה ותעודה יפה, למדת מתודולגיות ניהול פרויקט כולל ראשי תיבות יפים באנגלית ואיזה ניירת צריך לייצר בכל אחד מהשלבים, ובדמיונך הפרוע חשבת שאתה נכנס לחברה מסודרת, שבה יש חוק וסדר, משמעת ברורה, מקל וגזר, וכל מה שנשאר לך זה להכין תוכניות, להנחית הוראות ולחכות לתוצרים שיתחילו לזרום.

מה, לא?

זהו חמוד, שלא.

אז ככה: יש בארץ מספר חברות (לרוב גלובליות עם הנהלה שחלקה או כולה לא בארץ) ששומרות על סטנדרטי ניהול, שלא לומר אווירת משמעת וסדר שלא היתה מביישת את הוורמאכט, כולל ביקורות חוזרות ונשנות, בקרה על התהליכים השונים, מנגנוני הערכות ביצוע על עובדים, ובאופן כללי סדר, משמעת, תיאום ציפיות מסודרת, וכל מיני אנשים קטנים שמהבוקר עד הערב מתחזקים גאנטים ואקסלים באובססיה פגאנית.

יש לזה יתרונות ברורים וחסרונות ברורים לא פחות, במיוחד אם אתה לא אוהב להיות בורג במכונה ונוטה ליצירתיות.

לעומת זאת, רוב תפקידי ניהול הפרוייקטים בארץ מתקיימים בחברות קטנות יותר, באווירה א-פורמלית שאנחנו הישראלים נורא גאים בה, עם סדר ונהלים שהם בגדר המלצה (שבמקרים לא מעטים הא-פורמליות הזו מגיעה לרמות שאם היינו בצבא היינו קוראים לזה בית ז***ת, סליחה על הכוכביות) ושלא ממש מהוות מופת לניהול מסודר, ובכל זאת איכשהו העסק מתנהל ככה כבר כמה שנים ומשום מה מצליח, או שסתם פשוט הקריסה עדיין לא נראית באופק (סליחה על הציניות).

ובתוך כל הדבר הזה אתה צריך לנהל את ההוא עם זגוגיות המשקפיים מספר 12 והשיער שנראה כאילו עוצב על ידי דחיפה לא מבוקרת של המזלג לשקע החשמל בבוקר ושהוא עילוי בג'אווה, אבל לא ממש סופר ממטר את הדרגות שאין לך על הכתפיים, ואתה גם יודע שכמה ח** (שוב סליחה) שתאכל ממנו, אם מישהו יעוף כאן ראשון על חוסר תפקוד זה אתה ולא הוא.

ככה זה בשרשרת המזון של הפיתוח, אותך יותר קל להחליף. ברוך הבא לעולם הניהול המטריציוני.

אז מה עושים?

האופציה הטובה ביותר בשבילך (לאו דווקא בשביל הארגון) ביותר היא להיצמד ל"אסטרטגית האפסנאים" הצבאית הידועה, כלומר לנצל את אותן יכולות שהיו לך בצבא להפוך מחנון חביב לסחבק של נהג הטיולית או האפסנאי, מה שהקנה לך קיצור הליכים קוסמי בדרך לחרמונית משלך או שקט נפשי פנימי שמבטיח שהטיולית תגיע אליך ראשונה למרות שהיא שמורה בכלל לפלוגה אחרת (ואף אחד לא צריך לדעת מזה בכלל, בסדר?).

אם אין לך את היכולת הזאת, או שסתם אין לך מושג מה התחביבים של איש החשמל (כלומר תמיד שיערת מהם, אבל אין צ'אנס שתדע איך ניתן לפתח עליהם שיחה), נסה להפעיל את אותם הקסמים כדי לקבל מסלול VIP למנהל שלו על ידי מציאת תחומי שיחה משותפים ושאר ירקות. אם כל זה אינו בגדר אופציה נשארת עם האפשרות השלישית שהיא לייצר את הסדר בארגון בעצמך:

1. גם אם מדובר במשהו קטן שניתן לסגור עם ראש הצוות בשיחת מסדרון, שלח זימון לפגישה. אם לא תקבל תגובה, שלח שוב, אם עדיין לא תקבל תגובה זו סיבה מספקת ללכת להתלונן למעלה בלי להישמע "קוטר". בפועל מעטים האנשים שיתעלמו לזימון לפגישה כלשהי.

2. התיישבתם? הסבר בפירוט מה אתה צריך לפתח ושאל מה הפתרון שהוא מציע לך. בחדר סגור, להבדיל ממסדרון, מובטח שתקבל תשובה עניינית, גם כי אין לו לאן לברוח וגם כי יש לכם לפחות חצי שעה לשרוף בראש שקט.

3. אחרי שקיבלת תשובה, שים לב שאתה לא יוצא מהחדר בלי הערכת זמן: כמה זמן ייקח לפתח (בשעות/ימי אדם) ומתי אתה מקבל תוצרים מוכנים. חוק ברזל: גם המשימה הכי פשוטה בעולם, אם לא ישימו לה גבולות זמן ברורים תימשך עד אינסוף. בלי שום קשר, אתה מנהל פרויקט, אם אין לך בסוף הישיבה שורה לשים בגאנט אז לא עשית כלום.

4. לא קיבלת תשובות ללוחות זמנים? בשביל זה יש את המנהל שלו/מנהל הפיתוח.

5. תעד! מאז שהומצאו המיילים, כל פיפס ניתן לתעד. מה שלא כתוב לא קרה ולא יקרה. תוציא סיכום ישיבה לר"צ ולמנהל שלו שכולל את הדברים הבאים:
- מה הדרישה?
- מה הפתרון המוצע?
- מה לוחות הזמנים לביצוע?
- מה השלב הבא / מה ה-action items ?

6. אם יש לך פ"ע קבוע עם המנהל של ראש הצוות, מה טוב. אם לא, בקש אחד כזה בשביל לקבל בקרה על ההתקדמות. גם אם הוא ישלח אותך לברר ישירות מול הר"צ, אתה תבוא לנג'ס לו מטעם המנהל שלו, שזה עדיף.

עשית את כל זה? זה אמור לעבוד.

אם זה עדיין לא עובד, אי אפשר לבוא אליך בטענות, הכול מתועד, אתה את שלך עשית, אבל במאמר מוסגר הייתי ממליץ שתתחיל לחשוב על להחליף מקום עבודה, הבעיה היא בהנהלה ולא אצלך, וחבל על האולקוס שאתה הולך לפתח שם.

בהצלחה!

7 טיפים ליום הראשון בעבודה

השנה החדשה שבפתח נתנה לי את ההשראה לפוסט הזה. לדעתי, אין מתאים מפוסט על עבודה חדשה לכבוד שנה חדשה. אז, הנה מתחילים...:

ברור לכולנו, שלמצוא עבודה זה קשה, אבל, לא רק... לפני כמה ימים פנתה אלי חברה מהפאן פייג' של TIPS 4 GEEKS בפייסבוק ועידכנה שלאחר תקופת חיפוש ארוכה, היא סוף סוף מצאה עבודה. למצוא עבודה לא אומר שבזה נסתיימו כל הבעיות... כי עכשיו- מאוד חשוב לה להצליח בתפקיד החדש ואם אוכל לכתוב משהו על הנושא הזה- היא תשמח מאוד.

אז, הנה, 7 טיפים ליום הראשון בעבודה חדשה (הסדר לא מחייב...):

1. הכירו את סביבתכם- יום ראשון במקום עבודה חדש מצריך, קודם כל, להכיר את הסביבה: את המשרד והמבנה שלו, את פקידת הקבלה, את איש הסיסטם, היכן השירותים? היכן המטבח? איפה ממוקמים הפקס ומכונת הצילום? מה מספר השלוחה שלכם? מהם מספרי הטלפון החשובים שתצטרכו להשתמש בהם בשוטף? מתי העובדים יוצאים להפסקת צהריים? האם נהוג לאכול לבד מול המחשב או יחד באחת מהמסעדות באזור? בקיצור, כל אותם העניינים הקטנים והלכאורה "שוליים", אבל, תודו שגם החשובים, שהם אלה שיתנו לכם תחושה של "בית" תוך מספר ימים או שבועות, וכרגע הם עדיין מבחינת מסתורין גדול...

2. היו אנתרופולוגים: עירכו תצפיות ואיספו נתונים- יש עובדים מלאי מוטיבציה שכבר ביום הראשון מסתערים על התפקיד החדש מכל הכיוונים. זוהי טעות. הדבר הראשון שכדאי שתעשו- הוא לא לעשות כלום. או יותר נכון- כמעט כלום... כי מה שכן כדאי לעשות לפני הכל הוא להסתכל על קולגות, לדבר איתם, להקשיב לשיחות בצוות, להבין מי נגד מי, מהן האינטראקציות בין העובדים, מהי האווירה. איספו כמה שיותר מידע מהשטח לפני שתתחילו לפעול. אין גרוע מהחכמולוג שחושב שיודע הכל כבר ביום הראשון לעבודה.

3. אם המנהל לא עושה זאת- כדאי ליזום שיחת תיאום ציפיות- אין גרוע מכניסה לתפקיד שאיננו ברור מספיק. חשוב שתדעו במדוייק מה מצפים מכם, מה נעשה עד כניסתכם לתפקיד, מה לא עבד עד היום, מה כיוון הפעולה הרצוי, מהם היעדים ומטרות התפקיד, האם יש לו"ז מסויים שיש לעמוד בו וכן הלאה.... ככל שתדעו מראש מה מצפים מכם, כך תוכלו לבצע את התפקיד טוב יותר.

4. שאלו שאלות ובקשו פידבק- מנסיוני כמנהלת צוותי עובדים נתקלתי בכאלה שכבר מהיום הראשון קופצים למים ונותנים את הרושם שהכל מובן להם ובאחרים שנראה כאילו הם איטיים יותר, השואלים שאלות על כל צעד ושעל. אז כמובן ששום קיצוניות לא מומלצת, אבל, בכל הנוגע לשאלות: כשאתם חדשים מותר לשאול שאלות "טיפשיות", אל תתביישו. לא מבינים? לא יודעים? תשאלו! הרבה יותר נורא לא לשאול, להישאר בחוסר מידע ולהגיע למצב בו אתם עובדים כבר חודש ויש לכם חוסרים בהבנה. נצלו את הימים הראשונים של ההכשרה/חפיפה בכדי לשאול כמה שיותר שאלות ולהבין בדיוק מה נדרש לעשות.

כמו כן, זה הזמן לבקש משוב. עשיתם משהו? ודאו שהתפוקה שלכם נכונה ושלא עשיתם טעויות. מן הסתם, עדיף לטעות ולקבל ביקורת כמתחיל מאשר כבעל נסיון...

5. היו נחמדים- זו לא סיטואציה קלה להתחיל עבודה חדשה ולהיות ה"חדש/ה"... אבל, כמו בראיון עבודה- גם במקרה הזה הרושם הראשוני קובע. מה שתקרינו לקולגות בימים הראשונים לעבודה, עשוי לדבוק בכם לתמיד... היו ערניים, תקשורתיים, חייכנים וחיוביים (גם אם קשה לכם).

6. השקיעו שעות נוספות- אם עליכם ללמוד תחום חדש, להתנסות בטכנולוגיה חדשה, לבצע פעולות שמעולם לא ביצעתם, ברור שתהיו איטיים יותר בהתחלה. אם יש לכם דרך להתנסות, להשקיע זמן בכדי לחדד מיומנויות מסויימות- עשו זאת כבר בהתחלה. על רושם ראשוני כבר דיברנו, נכון? עובד חדש שבורח הביתה ב 18:00 לא יוצר את הרושם הרצוי...

7. אבל לא יותר מידי- כאן אני חייבת לסייג את מה שכתבתי בסעיף הקודם. שימו לב, כי זה קצת "טריקי". אם תצאו כל יום ב 18:00 ולא תראו שום השקעה של מעבר לשעות העבודה - תיצרו רושם לא טוב. עובד חדש שלא משקיע, יוצר רושם רע. מצד שני, אם תשקיעו יותר מידי ויום אחר יום תהיו אלה שנועלים את המשרד, אחרי שגם המנקים כבר סיימו לעבוד, כי אז תרגילו את הסביבה לצפות מכם להמשיך ולעשות זאת כל הזמן. ביום שתחליטו סוף סוף לצאת בזמן - כי אז כולם יסתכלו עליכם בפליאה: "מה? כבר יוצאים?? ב 18:00?? מה קרה? אין עבודה??" :) ....

בקיצור, לא כדאי ליצור הרגלים שבעתיד יהיה קשה לשנות. דעו לאזן- להשקיע כשצריך, אך לא באופן מוגזם ולא באופן קבוע מידי שיבנה ציפיות והרגלים.

מאחלת לכולם שנה אזרחית חדשה מוצלחת- בחיפוש עבודה וגם בעבודה... :) !