מה היה קורה לו הייתם מגלים את גובה השכר של הבוס שלכם ושל המקבילים?

משפט חכם גורס: "מה שאתה לא יודע, לא יפגע בך". יש בזה המון הגיון אמנם, אך לרוב הסקרנות גוברת וההיגיון נשכח.

גם אם לא תודו בזה, אני בטוחה שרבים מכם סקרנים לדעת מהי המשכורת של החברים שלכם לעבודה- אלה שמבצעים בדיוק את אותו התפקיד כמוכם ועוד יותר מסקרן אתכם לדעת כמה מרוויח הבוס שלכם...

אז, מה היה קורה אם אכן הייתם יכולים להשביע את תאבונה של הסקרנות הזו? מה היו ההשלכות של זה? ואיך הייתם מגיבים?

מחקר שהשתתפו בו 2060 עובדים לא התאפק ובדק בדיוק את זה. את התוצאות קראתי השבוע והרי הן:

- הנושא הראשון שנבדק היה השכר של המנהלים הבכירים. 

העובדים שהשתתפו במחקר היו צריכים למלא שאלון דיגיטלי ולנחש כמה מרוויחים הבוסים שלהם. כדי לתמרץ את הנשאלים להיות מדויקים ולא לזרוק מספר כלאחר יד, החוקרים הציעו תמורה נאה עבור אלו שהניחוש שלהם יהיה הכי קרוב למספרים האמיתיים. 

התוצאה: רוב העובדים המעיטו בשווי השכר של המנהלים וניחשו שכר נמוך בכ- 14% מהשכר האמיתי שהבוסים שלהם הרוויחו. 

אבל כאן הסיפור שלנו נעשה מעניין יותר משום שבשלב הבא למחצית מהעובדים המנחשים נתגלתה האמת העירומה. כן, מחצית מהם (באופן אקראי) גילו מהו השכר האמיתי של הבוס שלהם (והיותר גבוה ממה שחשבו) והמחצית השניה-לא. למשל, עובד שניחש שהבוס שלו משתכר פי 3 ממנו, גילה בהקלקה על כפתור שבפועל הבוס שלו משתכר פי 5 ממנו. 

מנחשים מה היה האפקט של הגילוי הזה על העובדים? האם הגילוי הוריד להם את המוטיבציה? יצר תחושות ניכור? או שאולי להפך?

ובכן... במשך שנה שלמה ליוו החוקרים את העובדים שהשתתפו במחקר, הם קראו אימיילים שלהם, קיבלו נתונים על התפוקה שלהם, הצלחה במכירות וכו' וכו'... בסוף השנה שוקללו כל הנתונים ולמרבה ההפתעה נתגלה שדווקא העובדים שגילו מהו גובה השכר של הבוסים שלהם, עבדו קשה יותר בהשוואה לאלו שנותרו ללא הידיעה. למעשה, נמצאה קורלציה מעניינת- ככל שהעובד הופתע יותר- משמע גילה פער גדול יותר בין הניחוש שלו לבין השכר האמיתי של הבוס שלו- ככה הוא עבד קשה יותר, השקיע יותר שעות עבודה, שלח יותר מיילים, סגר יותר עסקאות מכירה וכו'... 

איך אפשר להסביר את זה? החוקרים הגיעו למסקנה שהכל קשור לשאיפות. ככל שהעובד שגילה את גובה השכר האמיתי של הבוס שלו היה קרוב יותר מבחינת בכירות לתפקיד של המנהל- כך ידיעת רמת השכר של המנהל דירבנה אותו להשקיע בכדי להגיע גם הוא לאותה הנקודה. במילים אחרות, ככל שהתפקיד של הבוס היה ריאלי, ניתן להשגה ולא רחוק מידי בסולם התפקידים, כך השכר הגבוה והמרשים הפך ליעד בר השגה בעיני העובד- יעד שכדאי להשקיע יותר בכדי להשיג אותו. זאת ועוד, הידיעה הזו הפכה את העובד לאופטימי יותר בנוגע לרמות השכר שהוא עצמו יכול להרוויח בשנים הקרובות. 

אבל היה לזה גם אפקט הפוך- ככל שהפער בין רמת הבכירות של המנהל לבין זו של העובד היה גדול יותר, כך ידיעת השכר של המנהל לא השפיעה על רמת המוטיבציה של העובד.

- ומה קרה כשעובדים גילו כמה מרוויחים המקבילים שלהם? הקולגות... אלו שמבצעים תפקיד זהה?

אוהו, פה מתחיל הבלגן האמיתי... כי בעוד שעובדים יכולים לעכל פערי שכר בינם לבין אלו שבכירים מהם, ובכן... בדיוק ככה הם לא מסוגלים לקבל זאת כשמדובר בעובדים באותו הלבל שלהם. 

בניסוי נתבקשו העובדים לנחש את השכר של אלו שעובדים לצידם- באותה המחלקה, עם אותו הטייטל. גם כאן, מחצית מהם גילו את האמת בלחיצת כפתור וגם כאן היו פספוסים בניחושים... אבל מה שמעניין פה במיוחד זו התוצאה... עובד שמגלה שמקביל לו משתכר יותר ממנו ממש לא מפתח שאיפות והמוטיבציה שלו לא גדלה. נהפוך הוא... ככל שהפער גדול יותר, כך הביצועים של העובד יורדים, הוא ישקיע פחות שעות עבודה, ישלח פחות מיילים וגם יסגור פחות עסקאות מכירה. 

מסקנות?

1. ממש לא מפתיע, אם ככה, למה ברוב מקומות העבודה שיש בהם חוזים אישיים עניין השכר הוא כה סודי ואינטימי.

2. למרות שרוב העובדים סקרנים לדעת כמה מרוויחים שאר עובדי החברה, ידיעת הנתונים הללו עשויה להוביל לירידה משמעותית במוטיבציה ובביצועים במידה ויש פערי שכר בין עובדים באותם תפקידים וברמות בכירות זהות.

3. אבל, הידיעה של פוטנציאל ההשתכרות לשנים הבאות- זו דווקא יכולה לדרבן עובדים להשקיע יותר, לעבוד קשה יותר ולהתקדם במעלה הסולם בכדי לממש את הפוטנציאל הזה.

4. אז כל העניין הזה אולי פיקנטי ונחמד כל עוד אנחנו יודעים מה אחרים מרוויחים, אבל בתנאי שהאחרים אינם יודעים כמה אנחנו. כן... כשזה מגיע לשכר, אף אחד לא ממש שש לשתף פעולה ולגלות את שכרו האישי. זהו עדיין אחד הנתונים שאנחנו לא מעוניינים לחשוף לאחרים. למעשה, מאותו מחקר מתברר שיש עובדים שכל כך דואגים לפרטיותם עד שהם אפילו מוכנים לשלם בכדי שהמידע הזה לא יתפרסם במקום העבודה שלהם (המממ... נראה לי שעליתי פה על משהו... הנה עוד דרך לנהל משא ומתן על השכר...: "כמה אתה מוכן לרדת בציפיות השכר בכדי שלא נפרסם בכל החברה כמה אתה מרוויח אצלנו? 😆 )

*** מה?! עדיין לא הצטרפתם לעמוד הפייסבוק שלי? אם גם אתם חושבים כמוני שקריירה וחיפוש עבודה זה פרוייקט, זה קמפיין, זו עבודה... אבל שזה גם מצחיק ושאפשר גם לצחוק על זה- הצטרפו כאן:   www.facebook.com/CareerTips4Geeks

לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:

054-7380310 🕿  maya.bouhnik@gmail.com 🖂

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

סוגרים עסקה: 5 טיפים לניהול משא ומתן שיובילו לקבלת הצעת עבודה

זהו חלק ב' של הפוסט משבוע שעבר שבו הכנתי לכם מדריך מפורט עם טיפים, טריקים וטקטיקות לניהול משא ומתן. אם לא קראתם, מוזמנים- הקליקו פה!

אז בואו נתקדם... בפוסט הקודם בנינו את התשתית המיטבית לניהול מו"מ ולא משנה אם מדובר על משא ומתן על תנאי עבודה ושכר או על קידום בתוך מקום עבודה או אפילו מול לקוחות כחלק מהתפקיד שלכם. בפוסט הזה אנחנו ממשיכים הלאה במטרה לסגור עסקה, לקבל הצעת עבודה, לזכות סוף כל סוף בקידום הנכסף או להשיג לקוח חדש.

קבלו: 5 טיפים לניהול מו"מ עד סגירת עסקה.

1. אחת השאלות שאני נשאלת מידי פעם על ידי מחפשי עבודה היא האם לציין בפני מעסיק בשלבים מתקדמים של תהליך הגיוס שיש לכם עוד הצעות ותהליכים שמתקדמים במקומות אחרים. אכן שאלה מורכבת... ומהי התשובה? ובכן, זוכרים את נקודה מספר 2 מהפוסט הקודם? הנקודה עסקה במושג  BATNA (האלטרנטיבות שיש לכם בנוגע לעניין שעליו המו"מ). אז, עד לפני כמה שנים, חוקרים היו ממליצים שלא לציין את האלטרנטיבות שיש לכם כטקטיקת מו"מ. אבל זה השתנה, מחקרים עדכניים בנושא דווקא ממליצים כן לעשות זאת. על פי המחקרים הללו אנשים שמנהלים מו"מ ועושים את הרושם שיש להם עוד אלטרנטיבות נתפסים על ידי הצד השני ככנים, מבוקשים ואטרקטיביים יותר. המו"מ במקרים האלה פחות אגרסיבי וגם זריז יותר. אז איך עושים את זה הכי טוב? חולקים מידע מדויק (כן, לרבות שמות החברות האחרות שאתם בתהליכים איתן ומה הן הציעו לכם, אחרת יש שעלולים להניח שאתם מרמים ושבעצם אין לכם שום הצעה אחרת) ואז גם שואלים: "איך ההצעה שלכם תהיה שונה מאלה שקיבלתי?".

2. משתמשים במילים חזקות ולא בחלשות. כן, שוב (זה טיפ שכבר ציינתי בפוסט הקודם)! וכן, גם אם אתם בעמדה פחות טובה, למשל כשאתם מנסים לשפר שכר בשיחה מול הבוס שלכם. במקרה כזה, עשו לעצמכם טובה ואל, אבל אל! תנסחו את זה ככה: "אני יודע שעברה פחות משנה מאז שביקשתי בפעם הקודמת, אבל..." או "אני מבין שזה עלול להישמע כמו קפיצה גדולה מידי בבת אחת" או "ממש לא נעים לי לבקש...אבל..." או "תוכל אולי בבקשה לשקול לשפר לי את השכר...?". כל הניסוחים הללו הם חלשים ומחלישים ושמים את המנהל בעמדה שמאפשרת לו תגובה אגרסיבית יותר. 

3. תמיד הוסיפו עוד משתנים לתמונה. בואו ניקח לדוגמה את השלב האחרון של כל חיפוש עבודה מוצלח- קבלת הצעת עבודה ומו"מ על שכר. אז נניח שאתם רוצים לקבל שכר חודשי של 25K ואילו המעסיק תכנן לשלם רק 20K. רוב המשאים והמתנים (עם דגש על המילה "רוב" כי יש גם מעסיקים שמפתיעים ומציעים דווקא את הרף העליון או גבוה ממנו) יתנהלו על השורה התחתונה ורבים מהם יסתיימו עם פשרה של שני הצדדים- משמע- משהו בסביבות 22-23K. אבל, אפשר להוסיף לקלחת המו"מ עוד המון פרמטרים שאפשר להתדיין עליהם- ימי חופשה, 80% משרה במקום משרה מלאה, מספר ימי עבודה מהבית, בונוס שנתי, מענק חתימה, עמלות גבוהות יותר על מכירות וכו' וכו'... לחלק מהפרמטרים האלה יהיה משקל גבוה יותר עבורכם מאשר למעסיק (עבורכם זו נקודה קריטית ועבורו לא משהו אקוטי ולכן קל לו להתפשר עליו) ולאחרים- בדיוק ההיפך. כל שנותר לעשות הוא למצוא בדיוק את הפרמטרים האלו ולהוסיף אותם למו"מ כחלק בלתי נפרד. ועוד דבר- העלו את כל הסעיפים האלה ביחד- בו זמנית! לא אחד אחרי השני.

4. עגינה או: הכל יחסי. ענו בבקשה על השאלה- האם דוד בן גוריון נפטר בגיל צעיר מאשר 140 שנים? עכשיו ענו בבקשה על עוד שאלה- אם ככה, באיזה גיל הוא נפטר? 

הטקטיקה הזו נשענת על העובדה שבקלות אפשר לנעוץ עוגן במוח שלכם, כזה שבגללו התשובה שתתנו תהיה בוודאות גבוהה יותר מאשר התשובה שהייתם עונים אם הייתי שואלת רק את השאלה השניה (ללא הראשונה) או אם הייתי שואלת את השאלה הראשונה כך: האם דוד בן גוריון נפטר בגיל צעיר מאשר 85?

במילים אחרות, יש לנו נטיה לחשוב באופן יחסי.

איך אפשר להשתמש בזה במו"מ על שכר למשל? טוב ששאלתם וזה במיוחד מוקדש לכל אלה שמנסים בכל מיני דרכים להתחמק מהשאלה "מהן ציפיות השכר שלך?". התשובה היא שלא מעט חוקרים ממליצים שכדאי להיות הראשונים שנותנים הצעה, שנוקבים במספר, שמציינים ציפיות שכר, שמתמחרים פרוייקט... ולמה? משום שהמספר הזה יהיה העוגן של כל המו"מ. כל מה שיקרה בהמשך המשא ומתן יצא מנקודת הבסיס הזו בדיוק (גבוה ממנה או נמוך ממנה- אבל תמיד יחסית אליה).

חוקר בשם Grant מחזק את הגישה ומוסיף: "כל דולר יותר בהצעה הראשונית מתורגם בסופו של מו"מ לחצי דולר יותר בהצעה הסופית".

5. ציינו טווח. טוב, זה ממש מעניין והולך ככה: נניח שאתם מחפשים עבודה ומכוונים לשכר של 25K. כשישאלו אתכם מה ציפיות השכר שלכם, אתם יכולים לענות את אחת האופציות הבאות:
1. ציפיות השכר שלי הן 25K (ציון המספר המדויק)
2. ציפיות השכר שלי הן 24K-26K (ציון טווח כשמה שבאמת רוצים לקבל ממוקם באמצע הטווח)
3. ציפיות השכר שלי הן 22K-25K (מה שרוצים לקבל הוא הרף העליון)
4. ציפיות השכר שלי הן 25K-28K (מה שרוצים לקבל הוא הרף התחתון)

עכשיו חברים, נחשו בבקשה- מהי הדרך הכי טובה להציג את ציפיות השכר?
לפי מחקר משנת 2015 (Amerson & Mason) הדרך הטובה ביותר היא מספר 4. להציג את הסכום האמיתי שאתם מצפים לו כרף תחתון.

ולסיום, טיפ בונוס:
נניח שקיבלתם הצעה, מה קורה אז? להסכים? לעשות קצת שרירים?
ובכן, החוקרים טוענים שבכל מו"מ ולא משנה על מה, לא כדאי להסכים להצעה הראשונה שקיבלתם. יש לבני האדם נטייה להתאכזב, במקום לשמוח כשדברים נראים להם קלים מידי. אם תרצו למכור לי רכב ב 70 אלף שקל ואציע לכם 60 אלף- הצעה שתסכימו לה בזריזות, במקום לשמוח שזכיתי ברכב ב 10K פחות מהמחיר המבוקש, כנראה שדווקא אתאכזב. למה? כי יתגנב לי החשש שיצאתי פראיירית. שזה היה יותר מידי קל... שיכולתי להציע 55K וגם אז ההצעה היתה מתקבלת...
מבינים? ככה זה בני אדם... אף פעם לא מרוצים ותמיד רוצים יותר... :)
ולמרות הנטיה הזו, חשוב שתנהלו מו"מ על בסיס השווי של העסקה ספציפית עבורכם. האם היא הגונה לדעתכם? האם אתם מקבלים את מה שציפיתם לקבל? האם אתם מרוצים? אין סיבה לעשות שרירים סתם, לשם הספורט... רק אם אתם באמת מאמינים שמגיע לכם יותר.
אם אתם מרוצים- זה מה שחשוב! נשאר רק ללחוץ יד ולחתום פה, פה ו...גם פה...😊

*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:  www.facebook.com/CareerTips4Geeks

החיפוש תקוע ולא מצליחים לגלות מה הסיבה? הבוס לא מוכן לאשר העלאה? שולחים קו"ח ולא מקבלים תגובה? צריכים עזרה בלינקדאין? אולי הכנה לראיונות עבודה? ומה לגבי אסטרטגיות חיפוש? בטוחים שאתם מכירים את כולן?? 

לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:

054-7380310 🕿  maya.bouhnik@gmail.com 🖂

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

חיפוש עבודה וקריירה: 10 טריקים, טיפים וטקטיקות לניהול משא ומתן כמו מומחים

אחת המיומנויות החשובות בחיים, אם לא ה... היא מיומנות ניהול המו"מ. זה בא לידי ביטוי בכל תחום כמעט ובטח בכל הקשור לקריירה, עבודה וחיפוש עבודה. תצטרכו לנהל מו"מ על תנאים ושכר עם הבוס העתידי, על קידום בעבודה מול הבוס הנוכחי, מול לקוחות פוטנציאלים תוך כדי עבודה וכו' וכו'... 

אבל איך עושים את זה בהצלחה? איך מנהלים מו"מ כשלא מנוסים בזה מי יודע מה? ובכן, כמו שהיינו שרים פעם כשהיינו ילדים "באתי לעזרת ח-בר" והכנתי לכם פה מדריך מפורט עם טריקים לניהול מו"מ, שרבים מהם מבוססים על מחקרים. גם אם לא תשתמשו בכולם הם יפקחו לכם את העיניים ותוכלו לזהות אותם כשהצד השני ישתמש בהם כלפיכם (וזו כבר התקדמות). אז מוכנים? 

הנה 10 טריקים וטיפים לניהול מו"מ כמו מומחים:

1. את הטיפ הזה אני בטוחה שכולם מכירים, אבל אי אפשר להתחיל רשימה כזו בלעדיו: ידע זה כוח. לעולם אל תיגשו למשא ומתן מבלי שאספתם מראש את כל המידע הרלוונטי האפשרי. לא משנה באיזה מעמד מו"מ תשתתפו, תמיד תצטרכו להכין מראש את שיעורי הבית שלכם...- להכיר את השוק, את המספרים המדויקים, את הפער שבין ביקוש להיצע, את התחרות שיש לכם, את שווי השוק שלכם. 

למשל, אני פוגשת מחפשי עבודה שהשאלה על ציפיות השכר (שצצה בערך 20 שניות לאחר תחילת ראיון טלפוני) עדיין תופסת אותם בהפתעה לא מוכנים. אין כאן שום הפתעה... המו"מ מתחיל ברגע ששלחתם קורות חיים כך שכדאי שעוד לפני כן תבדקו טבלאות שכר, תשוחחו עם קולגות בתחום שלכם, תשאלו מגייסים מחברות השמה ותחליטו מה אתם מתכננים לענות לשאלה הזו.

2. וגם... אלטרנטיבות זה כוח. Fisher and Ury הגדירו בשנת 1981 את המונח BATNA- ראשי תיבות של המילים: Best Alternative To a Negotiated Agreement. הכוונה לאופציות חלופיות. ככל שיש לכם יותר אלטרנטיבות, כך ידיכם במו"מ על העליונה. 

בואו וניקח את זה שוב לחיפוש עבודה- אם תשימו את כל הביצים בסל אחד ובכל פעם שתהליך מול חברה יתקדם, תפסיקו לשלוח קו"ח למשרות אחרות- כך ה BATNA שלכם יהיה נמוך יותר ויכולתכם לנהל מו"מ מול מעסיק פוטנציאלי- גם. כל עוד אין לכם שום הצעה ביד, יש להמשיך בחיפוש בשצף קצב.

3. ככל שאתם שולטים על הלוגיסטיקה- ככה טוב. והכוונה פה לשליטה על היום, השעה והמיקום בו יתנהל המו"מ. למשל: "אני רוצה לתאם לך ראיון עם המנכ"ל שלנו השבוע, מתי אתה פנוי?", "אני לא עובד, אז פנוי כל יום ובכל שעה". טעות! תשובה טובה יותר תהיה: "אני פנוי ביום שלישי ב 10 בבוקר, האם זה יכול להתאים?" ואל דאגה, אם המועד שהצעתם לא יתאים, היו בטוחים שיציעו לכם מועד אחר. לפי התומכים בטקטיקה הזו, אסור לתת תחושה לצד השני שהיומן שלכם ריק ולא משנה על מה המו"מ. 

זאת ועוד, שליטה על הזמן תיתן לכם יתרון נוסף- תוכלו לבחור במועד הנכון ביותר. מה שמוביל לטיפ הבא:

4. בחרו בשעה מוקדמת. כן, כן... קבעו את הפגישה בסביבות השעה 9 או 10 בבוקר. למה? ממספר סיבות... אומרים שאנשים מביאים לפגישות מאוחרות יותר במהלך היום את מהמורות, כעסי וקשיי יום העבודה שחוו עד לפגישה. בבוקר לעומת זאת הם מגיעים רעננים יותר. זאת ועוד, בסוף היום המחשבות כבר רצות לכיוון יציאה הביתה והפגישה עלולה להיות לחוצה יותר בזמן. כמו כן, יש השפעה לאפקט הראשוניות. אנשים נוטים לזכור (זכרון לטווח ארוך) את הדבר הראשון שנחשפו אליו, כך שאם אחריכם יגיעו לפגישה מועמדים נוספים, אפקט הראשוניות יתן לכם יתרון עליהם. 

5. ועכשיו לסוגיה שרבים מתלבטים לגביה: קיבלתם הסכם עבודה- האם לנהל את המו"מ על ההצעה במייל או בשיחה? ובכן, מצד אחד- בשיחה פנים מול פנים אפשר לייצר יותר ראפור (חיבור בינאישי) וגם אפשר לראות את הצד השני, לרבות רמזים לא מילוליים. מחקר מ 1998- Valley et al גם מצא שמו"מ פרונטלי מוביל לתוצאות טובות יותר מאשר במייל. מצד שני יש לא מעט מחקרים שטוענים בדיוק את ההיפך- שמייל עדיף. ומצד שלישי, יש הטוענים שזה תלוי אם את/ה גבר או אישה- מסתבר שלנשים עדיף לנהל משא ומתן פנים מול פנים ואילו לגברים עדיף במייל.

6. ומה בנוגע למיקום? נניח שאתם רוצים לבקש קידום מהבוס שלכם- היכן כדאי לכם לקיים את השיחה? ובכן... ההמלצות הגורפות הן לא לקיים אותה במשרד של הבוס, אלא במיקום נייטרלי כמו חדר הישיבות או אפילו טוב יותר- במשרד שלכם. (ואם כבר, אז כבר- אל תשכחו להנמיך קצת את הכסא שעליו הוא אמור לשבת... 😉. סתם, סתם!). במילים אחרות- ככל שאתם צריכים להיות אסרטיביים יותר במו"מ- כך עדיף לכם לנהל אותו באזור האישי שלכם- היכן שאתם עשויים להיות דומיננטיים יותר. 

7. כל מי שפוגש אותי ליעוץ מקבל ממני ולא פעם אחת טיפים על שימוש נכון במילים. למילים יש המון כוח וכמובן שהן משפיעות על המסרים שאנחנו מעבירים בכתב (בקורות החיים ובמיילים) ובעל פה (בראיונות הטלפוניים ובראיונות פרונטליים). גם בשלב המו"מ יש משמעות גדולה למילים שמשתמשים בהן תוך כדי. כדי למנוע התנהגות אגרסיבית מהצד השני, בחרו להשתמש ככל האפשר במילים של שיתוף: סיעור מוחות, עבודת צוות, שיתוף פעולה, ביחד, אנחנו, שלנו וכו'...

8. פיצול המו"מ לשני מפגשים. כן... חברה רוצה לגייס אתכם? נסו לפצל את זה מראש לשני מפגשים עוקבים. במפגש הראשון תקבלו את החוזה ואת ההצעה, בשני תדונו על הסעיפים שאתם רוצים לשנות או על שיפור ההצעה. למה? יש הטוענים שהצד השני ישתף הרבה יותר פעולה במו"מ עצמו כשמדובר בעוד מפגש. ההסבר הוא שאנשים נוטים לפתח מוכנות לשיתוף פעולה ככל שמדובר באינטראקציה שחוזרת על עצמה. 

9. למדו כיצד לייצר ראפור- הסיכוי שמפגש נטוורקינג, ראיון עבודה, פגישת מכירה כלשהי או שיחה עם בוס יסתיימו בהצלחה יהיה גבוה יותר אם תדעו לייצר חיבור בינאישי עם הצד השני. האמת היא שזו אמנות בפני עצמה שאפשר להקדיש לה שורות ופרקים רבים של תוכן. הנה טיפ אחד על קצה המזלג: כדי לייצר ראפור צריך לשוחח עם הצד השני על נושאים שאינם קשורים לנושא הפגישה- במילים אחרות: לנהל סמול טוק. זאת ועוד, צריך גם לשתף מעט במידע אישי. מחקרים רבים גילו שכשמשתפים במידע קצת אישי, הצד השני נוטה לנהל את המו"מ באופן פחות אגרסיבי. עכשיו כל מי שעבר אצלי פגישת הכנה לראיון עבודה יכול להבין למה אני תמיד מציעה להעלות ממש בקטנה פרט מידע פיקנטי כלשהו או תחביב מיוחד...

10. הכינו מראש כיבוד. זה לא רלוונטי לראיונות עבודה, אבל כן לשיחת מכירה או שיחה עם הבוס על קידום/שיפור שכר. הכינו לפגישה נשנוש כלשהו ושתיה כדי לייצר ולחזק את הראפור שציינתי בטיפ הקודם. כשאנשים אוכלים יחד או שותים יחד, הם עושים את אותן התנועות. במילים אחרות- נוצרת ביניהם שפת גוף דומה. כל חובבי גישת ה NLP יבינו את הטיפ הזה...- חיקוי של שפת הגוף של הצד השני, מייצר בתת מודע שלו תחושה חיובית יותר ובהמשך קל יותר להוביל אותו (גם הובלה היא מונח מ- NLP). זאת ועוד, מחקרים רבים מצאו ששתיה ואכילה ביחד מובילים לתוצאות טובות יותר במשאים ומתנים. מחקרים מסויימים אף גילו שהעלאת רמת הגלוקוז- מרככת אנשים (כשרמת הגלוקוז בגוף נמוכה יותר- ההתנהגות עלולה להיות אגרסיבית יותר).

אז בניתם את התשתית הטובה ביותר לפגישת המו"מ, מה עכשיו? ובכן, עכשיו נותר רק להמתין לחלק ב' של הפוסט הזה שאפרסם בשבוע הבא ובו טריקים נוספים לניהול משא ומתן- טיפים לשלב המתקדם יותר של המו"מ. 

Stay tuned!

*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:  www.facebook.com/CareerTips4Geeks

החיפוש תקוע ולא מצליחים לגלות מה הסיבה? הבוס לא מוכן לאשר העלאה? שולחים קו"ח ולא מקבלים תגובה? צריכים עזרה בלינקדאין? אולי הכנה לראיונות עבודה? ומה לגבי אסטרטגיות חיפוש? בטוחים שאתם מכירים את כולן?? 

לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:

054-7380310 🕿  maya.bouhnik@gmail.com 🖂

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

ראיונות עבודה: ה-שאלה שאסור לכם לענות עליה בשום פנים ואופן!

image courtesy of bplanet at FreeDigitalPhotos.net

טוב, אני מודה... יש לא מעט שאלות שמראיינים שואלים בראיונות עבודה ושעדיף לא לענות עליהן. 

הכוונה כמובן לשאלות מפלות, כאלה שהתשובה עליהן עלולה להזיק ולהגביל את סיכויי הקבלה לעבודה, שאלות שאסור למראיינים לשאול (ולמרות זאת הם ביודעין או שלא ביודעין שואלים).

אבל, בעוד שברור כמעט לכל המועמדים ששאלות כמו "בני כמה הילדים שלך ואיך תסתדרי עם שעות העבודה?" או "מדוע לא שירתת בצבא?" הן שאלות מפלות שלא חייבים לענות עליהן (וכמובן גם לא חוקיות ושאסור למראיינים לשאול), יש שאלה אחת שלמרות היותה אינטימית למדי, רוב המועמדים עונים עליה בחפץ לב (מי יותר ומי פחות). ייתכן שזה בגלל שהשאלה הזו נשמעת למועמדים לגיטימית ואולי אפילו תמימה, סוג של התעניינות חסרת משמעות... ואולי הם עונים עליה כי הם בכלל לא מודעים להשלכות האפשריות של התשובה שלהם.

מנחשים לאיזו שאלה אני מתכוונת?

אני מתכוונת לשאלה: מהו השכר הנוכחי שלך?

רק בכדי לסבר את האוזן... בינואר השנה הכריזה חברת אמאזון שמעתה והלאה המראיינים של החברה מפסיקים לשאול את השאלה הזו בראיונות העבודה. בצעד הזה אמאזון מצטרפת לענקיות פייסבוק וסיסקו שכבר הצהירו לא מזמן בדיוק את אותו הדבר וגם לערים בארה"ב כמו ניו יורק למשל שבה זה פשוט אסור ולא חוקי.

אבל, למרות שעושה רושם שזוהי תחילתה של מגמה חיובית, רבים המעסיקים שעדיין רואים לנכון ומרשים לעצמם לשאול את השאלה האינטימית הזאת ורבים המועמדים שפשוט זורמים עם השאלה ועונים עליה במלוא הכנות.

אז מה הבעיה עם זה בעצם? למה זו שאלה מסוכנת מאוד? ולמה אסור לכם בתכלית האיסור לענות עליה? הנה 4 סיבות טובות:

1. כי כשמעסיק יודע מה השכר הנוכחי שלכם זה שווה ערך לכך שאם הייתם משחקים איתו פוקר- הייתם מראים לו את כל הקלפים שחולקו לכם. אם ברור לכם למה לא כדאי להראות את הקלפים ליריב בפוקר, אמור גם להיות לכם ברור למה לא כדאי לעשות את זה כשאתם מחפשים עבודה... 

יש מעסיקים (ונכון, לא כולם כאלה...) שעלולים לנצל את המידע הזה לרעתכם. אם הם ידעו מה השכר הנוכחי שלכם, הם יציעו לכם הצעת שכר דומה לשכר הזה- או קצת יותר (כדי שתצאו "מבסוטים").  נו, למה לא בעצם? כשיודעים מה אתם מקבלים עכשיו, אפשר לתת לכם הצעה נמוכה יותר ממה שאולי תוכנן מלכתחילה לתפקיד. 

במילים אחרות, ככה אתם מגבילים לעצמכם את היכולת לנהל משא ומתן במו ידיכם.

2. כי אם במקום העבודה הנוכחי משלמים לכם שכר נמוך יחסית לממוצע בשוק העבודה ובגלל זה אתם מחפשים עבודה, זו דרך בדוקה לסחוב את אותו השכר הנמוך הלאה לתפקיד הבא ולשמר את הפער למשך שנים רבות קדימה בקריירה במקום לישר קו עם השוק. 

3. וכי (בהמשך לנקודה 2) זו בעצם ה-דרך לשעתק (מילה של סוציולוגים...) פערים, אי שיוויון, אפלית אוכלוסיות מוחלשות, אפליה מגדרית וכו'...

4. וגם כי... השכר שעובד מקבל מהמעסיק הנוכחי מרמז למעסיקים האחרים על שוויו. כן, מעצבן מאוד לקרוא את זה, אבל זו האמת... כשאתם אומרים למעסיק פוטנציאלי מה השכר שאתם מקבלים מהמעסיק הנוכחי, אתם בעצם גם אומרים בנשימה אחת כמה מעריכים אתכם במקום העבודה שלכם, עד כמה המעסיק הנוכחי רוצה לשמר אתכם בעבודה ובכלל מה השווי שלכם כעובדים. אם עד היום קיבלתם שכר נמוך- המראיין עלול להסיק שזה בגלל שערככם נמוך, שאתם אולי לא עובדים טובים מי יודע מה ואם ככה, אולי גם לו לא כדאי להעסיק אתכם...

אז, אתם הבנתם את זה? 

*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:    www.facebook.com/CareerTips4Geeks

מבינים שיש שאלות שאסור לענות עליהן בראיונות אבל לא יודעים איך לבצע את זה בפועל? מתקשים לצלוח ראיונות עבודה? בכלל לא מוזמנים לראיונות? התחלתם לחפש והחיפוש תקוע? 

לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:

054-7380310 🕿  maya.bouhnik@gmail.com 🖂

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

כך תתגברו על הפחד ותתחילו לנהל מו"מ על שכר

Image courtesy of Prakairoj at FreeDigitalPhotos.net

למה רוב האנשים מסכימים להצעת השכר הראשונה שמציעים להם? ואני מתכוונת למספר הראשון שהמעסיק מציע כשהוא

מודיע חגיגית על קבלה לעבודה... 

ולמה רוב האנשים לא ינסו אפילו לשפר משהו בהצעה הזו?

מנחשים?

התשובה פשוטה דווקא: כי הם מ-פ-ח-ד-י-ם.

כן... רוב האנשים מפחדים..:

- מפחדים ליצור את הרושם שהם גרידיים מידי...

- מפחדים לאבד את התפקיד ואת הצעת העבודה רק בגלל שניסו להשיג יותר

- מפחדים מהסיטואציה עצמה של לבקש משהו

- מפחדים לפגוע, להעליב, להכעיס, לצאת "ראש בראש"

- מפחדים מהתשובה "לא"

- מפחדים ליצור רושם של אסרטיביים מידי

בקיצור, הרבה יותר קל, נעים ונוח והרבה יותר פשוט לזרום ולהגיד "כן".

אבל האם זו באמת הדרך הנכונה ביותר לפעול? לא בטוח.

נתחיל בעובדה שרובנו מרגישים הרבה יותר אסרטיביים מאשר אנחנו באמת. הנה, קחו למשל את המחקר הזה שנעשה באוניברסיטת קולומביה בשנת 2014 בשם: "דוחפים בחושך- הסיבות והתוצאות של מודעות מוגבלת לאסרטיביות עצמית". במחקר הנבדקים התבקשו להשתתף בסיטואציות דמה של ניהול מו"מ וגם לתת ציון על רמת האגרסיביות שלהם. המחקר גילה שאנשים שנתנו לעצמם ציון של אסרטיביים מידי, קיבלו מהאדם שמולם ניהלו את המו"מ ציון של אסרטיביים במידה. זאת ועוד 57% מהאנשים שהאדם שמולם נתן להם ציון של לא אסרטיביים מספיק, נתנו לעצמם ציון של אסרטיביים במידה או אסרטיביים מידי. אגב, הבעיה קיימת גם באופן הפוך... אנשים מאוד מאוד אסרטיביים עד רמת אגרסיביות- גם הם, מסתבר לא יודעים להעריך נכון את העניין והם למרבה הפלא חושבים שהם אסרטיביים במידה.

הנקודה האחרונה פחות רלוונטית במקרה שלכם, אם אתם מאלה שלא נוטים לנהל מו"מ על השכר מלכתחילה, כך שעבורכם חשוב להדגיש את המסקנה המתבקשת- אם נראה לכם שתיצרו את הרושם של אסרטיביים מידי (או אגרסיביים אפילו, רחמנא לצלן...!) רק בגלל שתעזו לנהל מו"מ על הצעת עבודה- אתם כנראה טועים ונותנים לעצמכם ציון גבוה מידי במדד האסרטיביות, בדיוק כמו שנתגלה במחקר.

זו גם הסיבה לכך שבאמת שאין סיבה אמיתית לחשוש וכדאי לנסות, מקסימום יגידו לכם...כן... :)

מה אתם אומרים? מוכנים לנסות? מה... לא? עדיין חוששים? טוב, אז הנה שני רעיונות במיוחד עבורכם:

1. נסו להתחיל בממש קטן. לפני שתנסו לנהל מו"מ על עסקאות של מיליונים או על הצעת שכר אחת שהגיעה סוף סוף אחרי 8 חודשי חיפוש עבודה, נסו לתרגל בקטן. למשל, לבקש הנחה מהמוסכניק על הטיפול לאוטו או מהירקן על 3 קילו של תותים בשוק הכרמל. כל סיטואציה דומה עשויה להיות כר תרגול התחלתי טוב. תתפלאו כמה בקלות תצליחו לקבל את ה"כן" הראשון שלכם ואיזה סיפוק זה יגרום לכם. לאט לאט קחו סיכון גדול יותר, למדו מה גורם לצד השני להתרכך, איזו אסטרטגיה נוחה ונעימה לכם יותר, איך מנהלים מו"מ ולמרות זאת לא יוצרים רושם של לא בעניין בכלל ועוד... 

2. חשבו יצירתי, מו"מ על הצעת עבודה אפשר לבצע לא רק על המספר הספציפי שהציעו לכם כשכר על עמלכם. אפשר לנהל מו"מ על מגוון סעיפים בהצעה ואולי עבורכם יהיה קל יותר לביצוע. למשל:

- מו"מ אפשר לבצע גם על מספר ימי חופש

- מו"מ אפשר לבצע גם על טייטל מרשים/מדוייק/בכיר יותר

- מו"מ אפשר לבצע גם על בונוס: בונוס חתימה/בונוס לאחר שנת עבודה

- מו"מ אפשר לבצע גם על סבסוד קורסים/סדנאות

- מו"מ אפשר לבצע גם על הוצאות/תחזוקת רכב

- מו"מ אפשר לבצע גם על תוכנית העמלות (במידה ולתפקיד ניתנות כאלה)

- מו"מ אפשר לבצע גם על עבודה מספר שעות/ימים בשבוע מהבית

- מו"מ אפשר לבצע גם על גמישות בשעות עבודה

- מו"מ אפשר לבצע גם על העלאת השכר בתום X חודשים מיום תחילת העבודה

- מו"מ אפשר לבצע גם על תנאים סוציאלים כמו קרן השתלמות, אובדן כושר עבודה...

ולסיום, קבלו ציטוט של ג'ון אף קנדי שאמר: 

“Let us never negotiate out of fear but let us never fear to negotiate”

*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:    www.facebook.com/CareerTips4Geeks

נ.ב. 10 טיפים נוספים לניהול מו"מ על שכר, פה!

מתקשים לסגור עסקה? מגיעים לראיונות עבודה אבל לא מציעים לכם את העבודה? זה כנראה הזמן לקבל יעוץ מקצועי. לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לתכנון קריירה, חיפוש עבודה, סימולציה של ראיון, שדרוג קו"ח או שדרוג פרופיל לינקדאין  וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:

 054-7380310 🕿  maya.bouhnik@gmail.com 🖂

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

ככה עושים את זה: 10 הנחיות, טיפים וטריקים לניהול מו"מ מוצלח על שכר

Image courtesy of 2nix at FreeDigitalPhotos.net

בשבוע עבר כתבתי כאן למה אתם חייבים לקחת סיכון מחושב ולנהל משא ומתן על הצעת שכר, אז אם השתכנעתם שכדאי

לנסות- זה הזמן להפשיל שרוולים ולבצע את זה בפועל. 

אבל קל להגיד- קשה לעשות, אז איך באמת עושים את זה? 

הכנתי לכם כאן 10 טיפים, אני מניחה שלפחות חלק מהם יראו לכם ברי ביצוע וידרבנו אתכם לנסות אותם. זכרו! כשעושים את זה נכון, לא מסתכנים באיבוד ההצעה ולכן זה לכל הדעות- כדאי!

מוכנים? גזרו ושמרו!

1. דעו את הערך- ערך של מה? של שני דברים חשובים: הערך המקצועי הסגולי שלכם (ההשכלה שלכם, הנסיון, הידע, תחום העיסוק, הדרג) והערך של המשרה הפתוחה, שכלל איננו קשור בכם (הטייטל של המשרה, דרג, שנות נסיון, תחום מקצועי, סוג חברה, גודל/מצב חברה, מצב שוק עבודה).

במילים אחרות: לפני שמנהלים משא ומתן על שום דבר, צריך להגיע מוכנים ועם כמה שיותר אינפורמציה. לרוב, רמזים רבים נמצאים כבר במודעת הדרושים/תיאור התפקיד- רמזים שעל פיהם ניתן לאמוד את "שווי" התפקיד הספציפי בעיני המעסיק הספציפי ומן הצד השני קיימים אינספור סקרי שכר ומידע שאפשר לקבל באתרים שונים וגם מחברות ההשמה על ערך השוק הכללי של תפקיד מסוים. 

בל נשכח עוד נתון חשוב אחד- השכר הנוכחי שלכם (במידה והנכם עדיין מועסקים ומחפשים עבודה תוך כדי עבודה). גם זה, כמובן נותן את הטון (אני לא מכירה הרבה מועמדים שמוכנים לרדת ממה שכבר יש להם).

בקיצור, אנחנו עוסקים פה במדדים משוערים המתבססים על המון פרמטרים כשבשורה התחתונה- כדי לנהל משא ומתן טוב, עליכם להיות מודעים לכל הנתונים האלה מכל הזוויות האפשריות.

2. החליטו מראש מהי נקודת הגבול שלכם- זוהי הנקודה שבה לא שווה לכם לקחת את ההצעה ולא שווה לכם לקום בבוקר ולצאת מהמיטה לעבודה. זוהי נקודת האל חזור- הנקודה שבה אתם יוצאים מהמשרד של המראיין ולא חוזרים אליו. 

במילים אחרות, לפני ניהול משא ומתן צריך להיות לכם ברור מה הרף התחתון האמיתי שלכם, שאגב גם הוא תלוי סיטואציה- משמע, תלוי משרה ומהו שוויה בעיניכם (ויכול מאוד להיות ששוויה יהיה שונה לגמרי בעיניו של מועמד אחר).

3. טווח או מספר ספציפי- הנה לכם נושא שנוי במחלוקת כמעט כמו מה קדם למה- הביצה או התרנגולת... תומכי גישת המספר הספציפי יטענו באוזניכם שהאמיצים באמת- אלה שיודעים מה הם שווים- מציינים מספר ממוקד אחד. נקודה!

עוד הם יטענו, שציון טווח ישיג לכם בוודאות את המספר הנמוך ביותר בטווח שציינתם. 

אז מה עושים? ולמה לדעתי ובניגוד לדעתם המלומדת של כל המקטרגים כן כדאי לציין טווח? מהסיבות הבאות:

א. אף אחד לא מכופף לכם את היד ומכריח אתכם לבנות טווח שבו הרף התחתון לא לרוחכם! להיפך- למה שלא תציינו את אותו המספר שחשבתם לענות כמספר סופי בתור הרף התחתון שלכם? נניח שאתם רוצים לקבל (על בסיס כל הנתונים מנקודה מספר 1) 20,000- למה שתענו שזה מה שאתם מבקשים ולא תבחרו במודל הטווח שמאפשר לכם להציג את ציפיותיכם כ- 20,000-23,000??? 

אם קראתם את הפוסט משבוע שעבר, תבינו שרוב המעסיקים מוכנים לנהל מו"מ על שכר, כך שאין סיבה לא לנסות. 

ב. ועוד דבר- כמי שעבדה שנים בחברת השמה אני יכולה להבטיח לכם- לא כל המעסיקים רוצים "לדפוק אתכם"... מעסיק טוב מעוניין בעובד מרוצה. איך אני יודעת את זה? כי אינספור פעמים נתקלתי במעסיקים שהציעו הצעה גבוהה יותר ממה שהמועמד ביקש (למרבה ההפתעה!) או הצעה שדומה לרף העליון שביקש (כשהציג טווח). איך זה יכול להיות? עובדה! 

4. למדו לקח מהנסיון- זוהי נקודה חשובה מאוד לעתיד... אם ציינתם ציפיות שכר שנענו בחיוב מהר מידי וללא כל דיון מצד המעסיק זהו סימן מובהק שביקשתם נמוך מידי. תשובת "כן" זריזה ומיידית משמעותה שכנראה יכולתם לבקש יותר... זכרו זאת בסיבוב חיפוש העבודה הבא שלכם...

5. שמרו על אווירה ורוח טובה- שפת גוף, חיוך, מסרים חיוביים- כל אלה הם בגדר חובה כשמנהלים מו"מ. מצד אחד חשוב להיות אסרטיביים, אך מצד שני חשוב כל הזמן להעביר את המסר שאתם בעניין- רוצים להתקדם.

6. זה הרבה יותר מאשר משחק של מספרים- כן... ניהול מו"מ טוב מתאפשר כשלצד השני ברור כשמש כמה הוא עלול להפסיד אם יפספס אתכם. ככל שזה יהיה לו ברור יותר - ככה יהיה לכם יותר קל להשיג את מבוקשכם.

7. לא עניינו של אף אחד מהו השכר הנוכחי שלכם. זה לגמרי לא מידע הכרחי בשלב ניהול המו"מ, אז מותר לכם לסרב לענות על השאלה. נקודה.

8. לעולם אל תשתמשו במילים "אבל זה גמיש"...! למשל: "אני מעוניין ב 13,000, אבל גמיש".

9. ויש גם כמה טיפים מוזרים- מחקרים בנושאי מו"מ על שכר יש למכביר, לרבות כאלה עם מסקנות קצת משונות (אז חשבו היטב לפני שתנסו את זה בבית... 😊):

- באתר Psychology Today פורסם מחקר שטוען שניהול מו"מ על שכר עדיף לבצע בימי חמישי. למה? כי זה סוף השבוע, המראיינים במצב רוח טוב יותר וגם מעוניינים לסגור קצוות לפני תום השבוע.

- מחקר אחר שפורסם במגזין European Journal of Social Psychology ממליץ לשתות קפה לפני שניגשים לניהול מו"מ. למה? כי מסתבר שקפאין גורם לאנשים להתעקש על עמדתם ולהיות חסינים מנסיונות שכנוע. 

- מחקרים רבים ממליצים לציין מספרים לא עגולים כדי ליצור רושם שעשיתם שיעורי בית ואתם יודעים טוב מאוד מה אתם אומרים וכמה אתם שווים. למשל... לבקש 23,500 או 21,750. 

10. לסיום משפט השראה: משא ומתן מתחיל באמת רק כשאחד מהצדדים אומר "לא". אז... תחשבו על זה...

*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:    www.facebook.com/CareerTips4Geeks

מחפשים עבודה וזקוקים לעצה? למילה טובה? לחיזוק הביטחון העצמי? לשכתוב קורות החיים? לתרגול ראיונות, לניהול מו"מ על הצעת עבודה? 

לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה, סימולציה של ראיון, שדרוג קו"ח או שדרוג פרופיל לינקדאין  וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:

 054-7380310 🕿  maya.bouhnik@gmail.com 🖂

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

אל תצאו פראיירים: למה אתם חייבים לנהל משא ומתן על הצעת שכר?

Image courtesy of bplanet at FreeDigitalPhotos.net

בואו ונתחיל בעובדות: בדיוק כמו בקניית דירה חדשה מקבלן ובכלל, כמו בכל תהליך אחר שבסופו נחתם הסכם בין מספר צדדים, ידיכם על העליונה כל עוד לא חתמתם על החוזה. בשלב הזה תיהנו מחיזור מהצד השני ובעצם מהיחס הטוב ביותר שתקבלו ממנו EVER! 

בקניית דירה למשל, תוכלו בשלב הזה להעלות סייגים, לבקש תוספות, לשנות כל מיני דברים בדירה ולהשיג הנחות. אבל! שנייה אחת לאחר החתימה, הסיכוי לשנות משהו מבלי לשלם על זה יורד פלאים לכיון לא קיים בכלל. ולכן, את המו"מ מנהלים לפני, כשהצד השני עדיין לא בטוח אם אתם 100% בתוך העסקה או שמא- לא.

במילים אחרות, לנהל משא ומתן זו חובה ואני מניחה שרבים אכן יודעים זאת, אבל האם בעקבות זאת מועמדים מבצעים את זה בפועל בעת קבלתם לעבודה? מסתבר ש...לא! 

כבר מספר שבועות שמפורסמות תוצאות סקר שבוצע על ידי אתר CareerBuilder.  בסקר התגלה שיותר ממחצית העובדים (57%) לא מנהלים מו"מ על השכר בעת קבלת הצעת עבודה. בכדי לסבר את האוזן- חוסר ניהול מו"מ על שכר מצטבר להפסדים בהכנסות בסדר גודל של עד מיליון דולר סה"כ לאורך קריירה שלמה עבור כל אחד ואחת מכם שנמנעים לעשות זאת. 

אם נחזור לאותו סקר שהשתתפו בו 3462 עובדים ו- 2369 מנהלי גיוס ומשאבי אנוש, נגלה גם למה? מהן הסיבות לכך שמועמדים לא מנהלים מו"מ על השכר בעת קבלת הצעת עבודה:

1. 51% מרגישים לא בנוח ולא נעים לבקש יותר כסף.

2. 47% אמרו שזה בגלל החשש שהמעסיק יחליט לוותר עליהם ולא להעסיק אותם בגלל ניהול המו"מ.

3. 36% אמרו שהם לא עושים את זה מהחשש שזה יצור את הרושם שהם גרידיים מידי.

וזה לא הכל- הרי אם נשאל אתכם- אלה שמעולם לא ניסו אפילו קצת לשפר תנאים ולנהל מו"מ על הצעת עבודה, נגלה שאתם לא עושים את זה מהרבה מאוד הסתעפויות של הסיבות שכאן למעלה: 

- בגלל שאתם לא מאמינים שאתם מסוגלים ושיש לכם כוח לשנות משהו, 

- בגלל שאתם חושבים שאפשר לנהל מו"מ רק כשיש בו זמנית יותר מהצעת עבודה אחת, 

- בגלל שהשכר שהוצע לכם קלע לציפיות שלכם, כך שלא ראיתם צורך לשפר אותו,

- ואני אוסיף פה עוד סיבה אחת חשובה מאוד- מועמדים רבים לא עושים את זה בגלל שהם פשוט לא יודעים איך. זו הרי לא מיומנות שלומדים בבית הספר, נכון? וגם לא באוניברסיטה...

אגב, במחקרים אחרים נתגלה שבין גברים ונשים- נשים עוד פחות מנהלות מו"מ על השכר... ונתגלה גם שככל שמועמד צעיר יותר- כך הסיכוי שיבצע מו"מ, נמוך יותר.

אז למה אתם חייבים לנהל מו"מ על השכר, למרות שלא נעים ולא נוח ולא כיף? הנה 3 סיבות שאני מקווה שעקב קריאתן תאזרו אומץ ותעשו זאת:

א. השכר שאיתו אתם נכנסים לתפקיד חדש ילווה אתכם לאורך תקופה ארוכה. משמע, המספר שמתנוסס על גבי חוזה העבודה הוא מספר שיהיה לכם קשה יותר לשפר לאחר החתימה על החוזה ויש עובדים שיודעים זאת היטב ומקרוב מאוד- אלה ששכרם לא השתנה כבר יותר משנתיים- שלוש- ארבע מאז שהתחילו לעבוד באותה החברה.

ב. מעסיקים מצפים לכך שהמועמדים ינהלו משא ומתן על ההצעה שקיבלו ואפילו מתפלאים כשזה לא קורה- 52% ממשתתפי הסקר ענו שהם מציעים הצעה קצת נמוכה יותר ממה שהם יכולים לשלם בכדי להשאיר מקום לניהול המו"מ. 

ג. בתחומים שבהם הביקוש גובר על ההיצע- מעסיקים יודעים בעצמם שהמלחמה על כל טאלנט קשה ומרה- בתחומים האלה (היי, מפתחי JAVA, אתם קוראים את זה?!) 63% מהמעסיקים יודעים גם מבלי שהמועמד יתאמץ יותר מידי, שהם צריכים להציע לו יותר...

נ.ב.

אני מנחשת שאתם בטח אומרים לעצמכם...: יופי, אז השתכנעתי ששווה לפחות לנסות לנהל מו"מ על שכר, עכשיו מה? איך עושים את זה בכלל? 

טוב שזו המסקנה שאליה הגעתם, כי בשבוע הבא נתכנס פה שוב עם רשימת טיפים לניהול מו"מ על השכר. כמו שאומרים-  Stay Tunned! :)

*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:    www.facebook.com/CareerTips4Geeks

רוצים להכין את עצמכם לקראת ראיון העבודה הבא? מרגישים חלודים בראיונות? רוצים לקבל חוות דעת מקצועית על הרושם שאתם יוצרים בראיונות? רוצים ללמוד למכור את עצמכם בראיונות עבודה? 

לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה, סימולציה של ראיון, שדרוג קו"ח או שדרוג פרופיל לינקדאין  וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:

 054-7380310 🕿  maya.bouhnik@gmail.com 🖂

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

מחקר קובע: אלה 5 הטיפים שאתם חייבים לדעת לניהול מו"מ על שכר

Image courtesy of bplanet at FreeDigitalPhotos.net

אדם גלינסקי הוא חוקר ומרצה מאוניברסיטת קולומביה שבארה"ב, שמלמד איך לנהל משא ומתן. ומה יותר חשוב לנו

כעובדים וכמחפשי עבודה מאשר לנהל משא ומתן על השכר שלנו? (אתם לא צריכים לענות, זו הייתה שאלה רטורית... 😆)

אז קראתי מספר כתבות עליו וגם צפיתי בסרטונים ובהרצאה שהעביר ב TED וגיליתי מספר טיפים מעניינים מאוד לניהול מו"מ על שכר. כל הטיפים מעוגנים במחקרים שהוא ביצע. 

מוכנים ל 5 הטיפים? (זו כמובן הייתה שאלה רטורית מס' 2...).

קבלו:

1. להתכונן- זה שם המשחק! במדריך סיני עתיק לאומנויות הלחימה שנכתב על ידי סאן צו תמצאו את הציטוט הבא: "כל המלחמות מסתיימות בניצחון או בהפסד עוד לפני שהתחילו". מה המשמעות של זה? המשמעות גדולה מאוד- כי מה שעושים לפני שיוצאים לקרב ועד כמה מגיעים אליו מוכנים עשוי להטות את הכף לטובתכם או לרעתכם. 

אם ככה, איך "להתכונן לקרב" בא לידי ביטוי בטיפים של גלינסקי לניהול מו"מ? ובכן, לדעתו בשני אופנים:

א. לפני שניגשים לניהול המו"מ על השכר חובה שתהיה לכם אלטרנטיבה: הכוונה לתשובה ברורה ומוכנה מראש לשאלה: מה תעשו אם המו"מ לא יצלח. הצעת עבודה אחרת שכבר יש לכם היא למשל דוגמה טובה לאלטרנטיבה כזו.

ב. לפני שניגשים לניהול המו"מ חייבים לדעת מהו הערך המוחלט שלכם בשוק העבודה: משמע- מהן המשכורות שאנשים עם ידע ונסיון דומים לשלכם מקבלים עבור עבודה דומה לזו שלכם.

2. לגשת עם האטיטיוד המתאים. לפי המחקר של גלינסקי התחושה שאיתה אתם ניגשים למו"מ או יותר נכון רמת הכוח שאתם מרגישים שיש לכם היא פרמטר חשוב במיוחד- הרבה אנשים ניגשים למו"מ בתחושת אי וודאות עם המון מחשבות ודאגות שמתרוצצות להם בראש: "אולי אני מבקש יותר מידי?", "אולי אני פראייר שמבקש פחות מידי?", "אולי אני מגזים ובסוף עוד עלול להפסיד את הצעת העבודה?". לעומת זאת, אדם שיש לו ביטחון עצמי, כזה שמרגיש בעל עוצמה- ייגש למו"מ באטיטיוד שונה לגמרי- שמה שהוא מבקש מגיע לו וללא חששות להבריח את הצד השני.

איך מייצרים תחושה כזו של כוח, אם איננה קיימת באופן טבעי? ובכן כאן הוא כבר נותן טיפ שאני מניחה שלא כולם יתחברו אליו, אלא אם כן אתם מחובבי הז'אנר של עצות סטייל חשיבה מייצרת מציאות, אנרגיות חיוביות ודמיון מודרך. מצד שני, מדובר בחוקר מוערך שכל עצותיו מעוגנות בניסויים. בקיצור, זה הולך ככה- גלינסקי מציע לאמץ תחושת עוצמה על ידי היזכרות במצבים קודמים בחיים בהם הרגשתם עוצמתיים ומלאי כוח. היזכרות כזו במה שקרה בסיטואציה, איך הרגשתם ואיך התנהגתם מובילה לטענתו לחיזוק הביטחון העצמי, להרגשה אופטימית יותר וכך גם לרמה גבוהה יותר של אסרטיביות.

3. להבין את הצד השני אבל לא לרחם עליו. זהו טיפ חשוב לכל האמפתיים שבחבורה- אלה שמזדהים יתר על המידה עם המעסיק עד כדי רחמנות. הרבה עובדים מתביישים לבקש שיפור בשכר, הרבה מועמדים חוששים לבקש שכר גבוה מידי, הרבה עובדים מתקשים לעמוד על שלהם כשהבוס שלהם מתחיל לפרט עד כמה המצב בחברה לא משהו ועד כמה ידיו קשורות. כל הדוגמאות האלה הן של אנשים שמאפשרים לרגש להיכנס למשהו שחייב להישאר רציונלי בלבד. 

גלינסקי טוען: הבינו איך הדברים נראים מנקודת המבט של המעסיק/הבוס שלכם באופן רציונלי, אבל אל תתנו לרגש להתערב בזה, כי אז בוודאות ידכם תהיה על התחתונה. במקום זה נסו באמת להבין באיזה מצב הצד השני נמצא, ככל שתבינו טוב יותר את הסיטואציה מנקודת המבט שלו, תוכלו למצוא דרכים להגיע לנקודת ההסכמה/פשרה. הנוסחה שלו היא כזו: גלו למה יש ערך גבוה בעיני הצד השני- אך נמוך בעינכם ולמה יש ערך גבוה בעיניכם, אך נמוך בעיני הצד השני. במילים אחרות: זהו את מה שבעיני הצד השני הוא מבחינת יהרג ובל יעבור וגם את מה שבעיני הצד השני הוא לא ביג דיל. למשל: אולי מדובר בחברה בעלת מדיניות קשיחה במיוחד בנושא שכר בסיס, אבל גמישה בנוגע לבונוסים? ואולי זה סטארט אפ שלחוץ כרגע בכסף, אבל מוכן לצ'פר בגמישות בשעות עבודה ובעבודה מהבית? 

4. אם יש לכם מספיק מידע- תמיד עדיף להיות הראשונים שמציינים מספר מדויק. ובכן...! הנה לכם גישה רעננה, במיוחד אם אתם מאלה שמתרעמים על המעסיקים שהשאלה השלישית שלהם בראיון הטלפוני היא "מה ציפיות השכר שלך?".

לטענתו של גלינסקי הרבה מאוד מחקרים מצאו שיש יתרון מוכח לצד הראשון במו"מ שמציג את המספר שלו. זה אומר שבמעמד מכירה/קניה למשל- המחיר הסופי יהיה בממוצע גבוה יותר כשהמוכר הוא הראשון שמציין את המחיר שהוא מצפה לו בהשוואה למקרים ההפוכים שבהם הראשון לציין מספר הוא הקונה הפוטנציאלי. במילים אחרות- כשאתם יודעים כמה אתם שווים וכמה השוק משלם עבור מה שיש לכם למכור- כדאי לכם להיות הראשונים שנותנים את הטון במו"מ. לעומת זאת, עדיף לכם לא להיות הראשונים אם אין לכם שמץ של מושג בנושאים הללו.

עדיין לא משוכנעים? הנה ההסבר שלו: המספר הראשון שנזרק לחלל המו"מ הוא בעל משמעות פסיכולוגית אדירה, משום שמהלך כל הדיון שמגיע בהמשך תמיד יהיה יחסי לאותו מספר ראשון שצוין. זו הופכת להיות נקודת המוצא.

5. ולסיום- כפי שאני ממליצה כבר שנים: תמיד כדאי לתת לצד השני את התחושה שיש להם מספר אפשרויות בחירה.  ציינו טווח שכר רצוי ולא מספר ספציפי ותנו למעסיק את התחושה שיש בפניו מספר אפשרויות ולא רק אחת. עבורכם מה שחשוב זה שתהיו מרוצים גם בנוגע למספר המצוי בחלק התחתון של הטווח. בפשטות: כשאתם מציינים טווח, אתם נותנים תחושה של גמישות. 

אגב, אתם מכירים את הילדים החמודים האלה בני השנתיים שכל מה שתציעו להם יענו לכם "לא!"? יש לי אחיין כזה..."רוצה לאכול חביתה?" "לא!", "רוצה לאכול סלט?" "לא!", "רוצה גבינה?" "לא!!!". 

מתסכל? מאוד! אז עכשיו נסו לשאול את השאלה בדרך קצת אחרת:"חמודי, מה אתה מעדיף- חביתה, סלט או גבינה?" ובדקו כיצד מגיב. אתם מבינים את ההבדל? 😊

בהצלחה!

*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:    https://www.facebook.com/CareerTips4Geeks/

עדיין לא מספיק בטוחים בעצמכם? צריכים חיזוק לביטחון העצמי? לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה, שדרוג קו"ח, הכנה לראיונות ועוד... וכמובן גם לתיאום, דברו איתי- 

 054-7380310 🕿  maya.bouhnik@gmail.com 🖂

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

שוב לא שיפרו לכם את השכר השנה? זה מה שאתם צריכים לעשות!

Image courtesy of Graphics Mouse at FreeDigitalPhotos.net

אחד התסכולים הגדולים ביותר מבחינה מקצועית קורה כשמרגישים סוג של פראיירים. ולמה מרגישים ככה? טוב, כל אחד וסיבותיו הוא, כמובן... אבל יש מדד אחד מאוד ברור לפראייריות- גובה השכר בסוף החודש. 

ומתי ירגיש עובד פראייר בריבוע בנוגע לשכר שלו? זה יקרה כשירגיש שאיננו מוערך מספיק, כשאין התאמה בין עומס או רמת העבודה שהוא עושה לבין המשכורת שהוא מקבל ועוד יותר ירגיש כך לאחר עוד שיחת שכר שיזם עם המנהל הישיר שלו ונסתיימה בתשובה: "לא" או "לצערי זה בלתי אפשרי" או "לא כרגע" (הקצת יותר אופטימי). והתשובה הכי גרועה כמובן, שמטרתה גם יצירת ייסורי מצפון היא: "אתה הרי יודע מה המצב עכשיו, נכון? תבין, אנחנו לא משפרים כרגע משכורות, בכדי לשמור על כל העובדים ובכדי שלא נאלץ לפטר פה אף אחד...".

אז מה עושים עכשיו? לאן ממשיכים מכאן? 

רובינו יסתמו את הפה וימשיכו להגיע לעבודה יום אחר יום בתסכול הולך וגובר. אחרים יצעקו ממש חזק (אבל בלב) ENOUGH IS ENOUGH !! ויתחילו לחפש עבודה, אחרים לא ישמרו בלב את העצבים ופשוט יאיימו בהתפטרות או יתפטרו לאלתר. 

כך או כך, המשותף בכל המקרים האלה הוא שהעובדים מתייחסים לחוסר ההערכה המקצועית שהם "זוכים" לה, מזוית צרה מאוד = כמות הכסף הנכנס בכל חודש לחשבון הבנק שלהם, בעוד שיש זווית נוספת שחשוב לקחת בחשבון והיא לא פחות חשובה.

מהי הזוית הזו? 

זה משהו שעובד לא יכול לכמת כרגע במספרים, אבל בהמשך דווקא כן... זה משהו שלכאורה שולי ורבים לא מקדישים לו תשומת לב, אבל בעתיד עלול להגביל את כושר ההשתכרות, את מגוון אופציות התעסוקה האפשריות ואפילו את מגוון החברות בהן ניתן יהיה לעבוד.

מנחשים מהו הדבר? 

תשובה: זה מה שכתוב בראש החוזה שחתמתם עליו, זה מה שכתוב על כרטיס הביקור שלכם, זה מה שכתוב בכותרת של התפקיד הנוכחי שלכם בפרופיל הלינקדאין ובקיצור זה...- זה הטייטל שלכם- שם התפקיד הנוכחי.

תראו, אני פוגשת כל הזמן מחפשי עבודה ובכל מיני שלבים בקריירה, כמו גם בתהליך החיפוש. אחד הפרמטרים המגבילים ביותר לא מעט מחפשי עבודה הוא הטייטל שלהם. שם תפקיד כלשהו שניתן להם אחר כבוד בתחילת עבודתם בחברה, אך מאז כבר לא רלוונטי ולא מייצג בכלל את מגוון סוגי המטלות והאחריות שיש להם כיום. 

לעיתים זה טייטל שהוקרץ מתישהו על ידי מישהו מבלי באמת לחשוב האם הוא מובן, מתאים או נכון. לעיתים זה מעין מיש-מש כזה משונה שלא אומר כלום לאף אחד. ולפעמים זה טייטל שמובן רק בתוך החברה, אך נשמע כמו פרסית עתיקה לכל אלה שמבחוץ. 

לא משנה מה הסיבה- השורה התחתונה היא שלטייטל יש משמעות כל כך חשובה לקריירה שלכם, שבאמת שלא כדאי לכם להתעלם ממנו או לחשוב שזה פרט שולי.

כן... לטייטל שלכם יש משמעות-

הוא מייצג את הערך שיש לתפקיד שלכם בעיני הארגון.

הוא מאפשר לאנשים אחרים להבין מה אתם מבחינה תעסוקתית ובמה אתם מתמחים. וזאת מבלי שיצטרכו לפנות שעה מזמנם בכדי שתסבירו להם למה התכוון המשורר (ואיך יודעים שמשהו לא בסדר או לא ברור מספיק? לוקח ים של זמן להסביר אותו לאחרים. כשמשהו ברור וידוע- אפשר לסגור את ההסבר בשלוש מילים).

הוא מייצג את רמת הנסיון שלכם.

הוא מייצג את הדרג שלכם ואת רמת הסמכות שיש לכם בתפקיד.

ומעבר לכל זה? הטייטל שלכם הוא הדבר הראשון שקוראים, כשקוראים את קורות החיים שלכם. הדבר שעל פיו יישק דבר- האם תיפתח הדלת של מקום העבודה הבא לקראתכם או שלא תיפתח?

אתם מבינים? אמנם עם הטייטל לא הולכים למכולת וקונים לחם וחלב, אבל כשהוא איננו מתאים לתפקיד בפועל/ לא הולם/ לא מייצג נכון/ בלתי מובן לאחרים/ לא רלוונטי בשוק העבודה - אזי- הטייטל שלכם יעשה לכם נזק גדול עוד יותר מאשר שכר שתקוע כבר שנתיים על אותו המספר. כי הנזק במקרה כזה הוא עתידי ולפעמים גם לטווח ארוך יותר ממה שאנשים מתארים לעצמם. וזה יורגש היטב כשתתחילו לחפש עבודה ולא תבינו למה לא חוזרים לקורות החיים ששלחתם וגם לא למה אחרים מקבלים בלינקדאין פניות יזומות ממגייסים ואתם לא (פשוט כי אינם מבינים מה אתם בכלל). והכי חשוב? שם התפקיד הנוכחי שלכם בעצם קובע גם את גובה הצעת השכר העתידית שאתם מסוגלים לקבל בחיפוש העבודה הבא שלכם.

אז הנה לכם מתנה לכבוד השנה החדשה-

לפני שאתם רצים לבקש שיפור שכר,

או אחרי שאתם מבקשים ושוב נענים בשלילה,

לפני שאתם מתייאשים ומחליטים לחפש עבודה,

עשו לעצמכם טובה ונסו את דבר הבא:

אם לא מוכנים לשפר את השכר, אז במטותא שלפחות יעדכנו לכם את שם התפקיד בכדי שיהיה מדויק יותר, מובן יותר ומכבד יותר את מה שאתם עושים.

לפחות אז, כשתתיישבו לעדכן את קורות החיים שלכם וגם את הפרופיל בלינקדאין, תוכלו לכתוב טייטל מדוייק, כזה שתהיו גאים בו, שיפתח לכם דלתות, שמגייסים מחברות אחרות יבינו ושידבר בשפה של שוק העבודה ולא רק של הארגון שממנו אתם מגיעים.

וזה חברים, הוא פיצוי (לא פחות ערך בכלל) לסירוב שקיבלתם.

מאחלת לכולם שנה טובה עם המון סיפוק, כבוד, הערכה והצלחה!

נ.ב.

כן, אני יודעת שיש ארגונים גדולים ומסואבים שבהם לא משנה איזו סלטה באוויר תעשו- את הטייטל שלכם הם לא ישנו. אבל פרט להם יש מספיק חברות שאומנם את השכר לא ישפרו, אבל את הטייטל כן. בכל זאת, לשדרג את הטייטל לא עולה כסף, ולהבדיל מצ'יפס וקולה - אפילו לא שקל תשעים... :)

לייק כבר עשיתם? מה, לא?! אז יאללה! https://www.facebook.com/CareerTips4Geeks/

השנה החדשה נותנת לכם חשק לשינוי? נמאס לכם מזה ששוב לא שיפרו לכם את השכר? החלטתם לחפש עבודה אבל לא יודעים איך וממה להתחיל? לפרטים נוספים על היעוץ ולתיאום פגישה:

 054-7380310 🖂  maya.bouhnik@gmail.com 🕿

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+