יושבים על הגדר, רגל פה- רגל שם...

לפני הכל ולמען הסר ספק אני בצד שלכם ובעדכם.

כן!

עכשיו אפשר להתחיל.

בשנתיים וחצי האחרונות אני מקדישה את מירב זמני ומחשבותיי לנושא חיפוש עבודה. טוב, זה לא בדיוק נכון. אני עוסקת בכל הקשור לחיפוש עבודה כבר כמעט 16 שנים, אבל ברוב הזמן הרגליים שלי היו בצד השני של הגדר. זאת אומרת בצד של מגייסי העובדים וחברות ההשמה.

כשעובדים בחברת השמה תמיד קצת מרגישים "לא פה ולא שם". אני מתכוונת לכך שבחברת השמה אמנם ממיינים קורות חיים ומסננים אותם, מחליטים לאיזה מועמדים להתקשר ואת מי להעביר הלאה ללקוח אבל, מצד שני גם מאוד תלויים בהחלטות של הלקוחות- שהם המעסיקים ולכן גם בסופו של דבר בעלי הדעה הקובעת.

אז מצד אחד חברת השמה היא "חורצת גורלות" ומהווה גורם חשוב בתהליך הסינון. אבל מצד שני, בכל הקשור לעבודה מול המעסיקים, לחברת השמה יש בדיוק את אותם האינטרסים כמו של המועמדים שלה שהיא מנסה לקדם.

ולא רק.

כי מי שעובד בחברת השמה חווה את אותן תחושות השמחה כשמועמד סוף סוף מוזמן לראיון עבודה אצל הלקוח, ומי שעובד בחברת השמה גם יודע היטב טעמו של תיסכול מהו, כשלא ברור מה הלקוח מחפש בכלל ולמה לעזאזל הוא לא מגיב למועמדים המעולים שנשלחים למשרה.

מה שאני מנסה להגיד כאן הוא שחברת השמה יושבת בצומת דרכים (או כמו שכתבתי בכותרת של הפוסט הזה- רגל פה, רגל שם). מצד אחד מתנהלים בה תהליכי סינון ומיון ובפן הזה היא חובשת את הכובע של המגייס בעיני המועמד. אבל, מצד שני החוויות של עבודה בחברת השמה דומות מאוד לחוויות שעוברים מחפשי העבודה עצמם. על הטוב ועל הרע...

וגם התחושות דומות- חוסר הבנה מדוע הלקוח לא חושף פרטים של מועמד מצויין, מדוע לקוח לא מוכן להתפשר בדרישות של משרה שפתוחה כבר חצי שנה, מדוע לקוח העביר תשובה שלילית לאחר ראיון לגבי מועמד שנראה לכאורה מתאים בול למשרה, מדוע מוכנים להמתין לנצח למועמד "סופרמן" במקום לקחת מועמד עם פוטנציאל, שיוכל בקלות לבצע את התפקיד לאחר הכשרה קצרה. וכן הלאה והלאה כל מיני "מדוע-ים"...

כשלחברת השמה יש הצטברות של הרבה שאלות (ולא רק במקרים כאלה), היא בד"כ יוזמת פגישה עם הלקוח כדי לנסות ולהבין מה קורה שם מאחורי הקלעים. בפגישות כאלה לפעמים מקבלים תשובות הגיוניות ולפעמים גם לא.

יש הרבה תסכול בקרב מחפשי העבודה נגד חברות השמה. לעיתים התסכול הזה מוצדק ולפעמים ממש לא.

השורה התחתונה שלי היא זו: מי שעבד או עובד בחברת השמה מבין היטב את הצד של מחפש העבודה כי בכל הקשור למערכת היחסים "מעסיק-חברת השמה": חברת ההשמה היא זו שחובשת את הכובע של מחפש העבודה...

אז נכון, יש במערכת היחסים הזו שבין חברת ההשמה למעסיק מספר הבדלים בהשוואה למערכת היחסים שבין מחפש העבודה למעסיק. לחברת ההשמה יש ערוץ שהוא יחסית פתוח וזמין לביצוע שיחות, לבירור פרטים, לאיסוף נתונים ולפעמים אפילו לנסיונות שכנוע. אבל, זה לא משנה עובדה אחת: בחברות השמה יושבים אנשים שהעבודה היומיומית שלהם היא "לחפש עבודה". אמנם עבור אחרים ולא עבור עצמם (ויש לכך משקל), אבל מי כמוהם יודע כמה לא קלי-קלות זה לחפש (ולמצוא) עבודה. או במקרה שלהם- לעשות השמה.

אני אחזור עכשיו לתחילת הפוסט הזה.

אם בישיבה על הגדר עסקינן, בשנתיים וחצי האחרונות אני יושבת עם שתי רגליים באותו הצד - הצד של מחפשי העבודה. אז, המטרה של הפוסט הזה היא לא "לסנגר" על חברות ההשמה, אלא להראות לכם שבת'כלס יש ביניכם- בין חברות ההשמה לבין מחפשי העבודה הרבה יותר מהמשותף ממה שנראה...

בהצלחה!

ניהול הרושם בקורות החיים- תוצאות המחקר!

מכיוון שרשמית הגענו לתקופה הזו שנקראת "אחרי החגים"- עבור כל אלה שלקחו פסק זמן, זה הזמן לחזור לחיפוש העבודה... אז מה יותר מתאים עכשיו מאשר פוסט בנושא שהכי מענין מועמדים- איך כותבים נכון קורות חיים...?

רגע לפני שתשנסו מותניים ותתחילו לשלוח קורות חיים, קחו לכם כמה דקות לקרוא את הפוסט הזה. עד היום כל מה שכתבתי כאן בבלוג נכתב על בסיס נסיוני הפרטי בגיוס עובדים ובניהול בחברות השמה, אבל הפוסט הזה מיוחד. בפוסט הזה אני רוצה לתת עוגן מחקרי לנושא ניהול הרושם בקורות החיים.

לשמחתי קיבלתי אישור לפרסם כאן נתונים ומסקנות מחקריות מתוך עבודת הדוקטורט של ליאת בסיס. עבודת הדוקטורט שלה הוגשה למחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן ונושאה היה: "ניהול הרושם בקורות חיים- בחינת הגורמים המשפיעים על הערכת קורות חיים בבחירת עובדים".

לפני שנתחיל, הנה נתונים מעניינים מתוך עבודת הדוקטורט שנאספו ממספר מחקרים שונים:

במחקר שנעשה ב 2005 נבדק עד כמה ממייני קורות החיים מצליחים להסיק את המסקנות הנכונות על אישיותו והכישורים האישיים של המועמד מתוך צירוף כל האינפורמציה שכתובה בקורות החיים שלו.

לצורך כך ביקשו החוקרים מהמועמדים עצמם ומהממיינים למלא שאלוני אישיות. המועמדים מילאו את השאלונים על עצמם והממיינים מילאו אותם על המועמדים בהסתמך רק על הנתונים שקראו בקורות החיים שלהם.

התוצאות של אותו הניסוי הראו תקפות גבוהה בהתאמה שבין התכונות והכישורים שהממיינים הסיקו לבין מה שהמועמדים העידו על עצמם...

מחקר אחר מ 2008 מצא שלקורות החיים יש לא רק השפעה על ההחלטה אם לזמן את המועמד לראיון, יש להם השפעה גם על השלבים שלאחר מכן.

מחקר שנערך בשנת 2000 על השפעת הוספת תמונה לקורות החיים מצא כי כשהמועמדים מתאימים למשרה- לתמונה לא היתה השפעה על ההחלטה אם לזמנם לראיון או לא. אבל, כשהוספה תמונה של מועמדת אטרקטיבית לקורות חיים בינוניים מבחינת ההתאמה- או אז לתמונה היתה השפעה רבה. במקרה הזה אותה מועמדת הוערכה בחיוב רב יותר.

עם זאת במחקר אחר נמצא כי מתוך 72 סוגי פריטים הכלולים בקורות החיים- תמונה קיבלה את הציון השלישי מהסוף במדד החיוניות.

אתם עדיין איתי? יופי! אז נמשיך...-

מטרת המחקר שערכה ליאת בסיס היתה לבדוק את ההשפעה של אלמנטים מבניים בקורות החיים כמו אורך וכישורים אישיים על ההתרשמות וההחלטה אם להמשיך בתהליך הגיוס של המועמדים.

לצורך המחקר נערכו שני מערכים- האחד מערך ניסוי והשני- מחקר השדה. במחקר השדה הוערכו 753 קורות חיים שנתקבלו בארגון עסקי גדול עבור שתי משרות שונות הדורשות גם סוגים שונים של כישורים: משרה הדורשת כישורים בינאישיים (מכירה, גיוס) ומשרה הדורשת כישורים אנליטיים (תכנות, מחקר).

מתוך המחקר עלו נתונים רבים, אני מציגה לכם כאן את עיקר הנתונים שנראו לי המעניינים ביותר וכמובן הרלבנטים ביותר למחפשי עבודה:

- ככל שהמועמד היה מבוגר יותר, כך הוא נתפס פחות מתאים לתפקיד והתקשרו אליו פחות בפועל.

- קורות חיים של נשים הרשימו יותר משל גברים.

- למועמדים שעל פי קורות החיים שלהם היו לא נשואים- התקשרו יותר.

- מועמדים שציינו בקורות החיים שלהם שיש להם ילדים- התקשרו אליהם פחות (בעיקר לתפקיד המחקרי).

- למועמדים לתפקיד המכירתי שציינו שהם עובדים כיום- התקשרו יותר.

- מועמדים קרובים יותר מבחינה גיאוגרפית נתפסו כמרשימים יותר וגם החליטו להתקשר אליהם יותר.

- קורות חיים של אנשי מכירות הוערכו יותר וגם התקשרו אליהם יותר- אם נסיונם היה בהתאם לדרישות התפקיד, ואילו בקרב אנשי המחקר המשקל היה גבוה יותר להתאמה לדרישות ההשכלה במשרה.

- לאורך קורות החיים לא היתה השפעה מובהקת על ההחלטה אם להתקשר למועמד או לא, אבל לאורך יש השפעה על מידת ההתרשמות מהמועמד- קורות חיים ארוכים יותר (יותר מעמוד אחד) נתפסו כמרשימים יותר.

- כמו כן, לאורך יש השפעה רבה יותר בתפקידים בינאישיים מאשר בתפקידים אנליטיים.

- מי שהוסיף ברזומה שלו פיסקה של כישורים אישיים - ההתרשמות ממנו היתה נמוכה יותר. אלא אם כן, אותם הכישורים שפורטו היו תואמים בבירור לתפקיד. זה בעיקר בלט בקרב המועמדים לתפקיד המכירות (לממצא זה ניתן ההסבר שאנשי מכירות שמנסים למכור את עצמם בקורות החיים בעזרת עדות עצמית על הכישורים שלהם, פשוט מרגיזים את הממיינים ויוצרים יחס חשדני).

- ככל שעולה הצורך למועמדים מסויימים, כך יורדת השפעת הרושם של קורות החיים על ההחלטה אם להתקשר או לא.

- מועמדים לתפקידים בינאישיים מודעים יותר לחשיבות ניהול הרושם מאשר מועמדים לתפקידי מחקר ולכן גם דואגים לאלמנטי רושם בקורות החיים שלהם.

- קורות חיים של אנשי מכירות הוערכו כאסטתיים יותר ביחס לקורות החיים של אנשי המחקר.

נ.ב

כל המצויין כאן הוא תקציר מקוצר בהחלט. אני מקווה שהנתונים האלה יתנו לכם תמונה קצת יותר ברורה בנוגע לשלל הפרמטרים המשפיעים על הסיכוי לקבל את שיחת הטלפון המיוחלת מהמעסיקים.

ולסיום, תודה רבה לליאת על ההסכמה לשתף במידע!

נ.ב.ב

אם תקופת החגים גרמה לכם לשכוח- אני אזכיר שאני מקיימת פגישות יעוץ למחפשי עבודה. אם אתם חושבים שקורות החיים שלכם זקוקים ל"דחיפה"= תיקון / בדיקה / שכתוב / שדרוג...- פנו אלי בבקשה לקבלת פרטים על פגישת היעוץ לשכתוב ושדרוג קורות החיים:

maya.bouhnik@gmail.com

054-7380310

מוזמנים גם להצטרף לעמוד הפייסבוק של הבלוג ולהעלות שם שאלות וסוגיות בנוגע לחיפוש עבודה:

http://www.facebook.com/CareerTips4Geeks

הלו! אניבאדי הום???

חגים תמיד גורמים לי לרצות לכתוב פוסט חגיגי, אבל מה חגיגי בחיפוש עבודה?

שאלה טובה...

האמת היא שאין הרבה חגיגיות בחיפוש עבודה, אבל כמו בכל דבר זה הכל ענין של תפיסה...

אם אתם מחפשים כרגע עבודה, או שחיפשתם ומצאתם בטח תכירו חלק או אפילו את כל השלבים במתכון היאוש בחיפוש העבודה. והנה הם:

שלב ה"הם-בחיים-לא-יוותרו-עלי!"

זהו שלב ההכנה במתכון. הוא מתחיל עוד לפני תחילת החיפוש ושכיח בקרב עובדים שבטוחים שבחיים, אבל בחיים לא יתנו להם לממש את איומם לעזוב את מקום העבודה. כולנו בטוחים שאנחנו בורג חשוב במערכת, שיש לנו ידע וכישורים שאין לאף אחד אחר בארגון. חלקנו כל כך בטוחים בעצמם שהם חושבים שאין להם תחליף. אז, בוקר טוב לכולנו! מסתבר שלכולם, וכן גם לך, משה, יש תחליף ולפעמים הוא אפילו טוב יותר מאיתנו...

שלב ה"יהיה-בסדר!-יש-לי-כל-כך-הרבה-ניסיון-אני-אמצא-עבודה-טובה-יותר-ב-ק-ל-ו-ת!"

זהו שלב תחילת החיפוש. בשלב הזה יש עדיין מרץ ומוטיבציה גם בחיפוש העבודה עצמו וגם בגלל החידוש של לא לעבוד ולהיות קצת בחופש. ת'כלס? זהו השלב הכי כייפי של החיפוש כולו.

שלב ה"למה-אף-אחד-לא-חוזר-אלי??? הללללו??-אניבאדי-הום"?

אופס, הנה הוא- שלב היאוש התופח המוכר להרבה מחפשי עבודה. גם לאלה שהתחילו בחיפוש בטוחים בעצמם ושאננים. ככל שעובר הזמן, הביטחון העצמי מתערער והדאגה מתחילה לחלחל. ועם הדאגה כל התפיסה של חיפוש העבודה משתנה.

קשה מאוד לחפש עבודה, בעיקר אם גם לא עובדים במקביל.

שלב היאוש הוא השלב שבו הרבה מחפשי עבודה עושים את רוב הטעויות כמו למשל לשלוח קורות חיים ללא אבחנה. זה גם השלב שבו התפיסה כולה הופכת ל: "נו, מתי כבר ישימו לב אלי!?" "שמישהו כבר יבין שאני מתאים וירים אלי טלפון!"

אבל, יש בעייתיות כפולה ביאוש- לא רק שהוא משתק, מוריד את מצב הרוח ואת המוטיבציה, קשה מאוד להסתיר אותו. יאוש זה משהו שמוקרן החוצה ואנשים מרגישים בו גם כשמנסים להסתיר אותו.

אז לכבוד החגים אני רוצה לנסות קצת לשבור את המעגל הזה ולהציע לכם תפיסה חדשה:

כל משרה חדשה שנפתחת היא צורך של מעסיק. אם המעסיק לא היה צריך שום דבר, הוא לא היה פותח את המשרה. הצורך הזה הוא סוג של כאב, חוסר, פער- תבחרו אתם את המילה הכי מתאימה. השורה התחתונה היא שהמעסיק צריך ואילו אתם (אולי) הפיתרון.

הנטיה הטבעית בחיפוש עבודה היא גלישה למצב של בקשה. מחפשי העבודה נכנסים למוד של מישהו שמבקש משהו- שמבקש שישימו לב אליו, שמבקש למצוא חן, שמנסה לשכנע.

זהו מוד לא נכון שמקרין נואשות במקום פתרון.

הטיפ שלי- נסו לעצור את הנטיה הזו ונסו לבדוק בכל משרה האם אתם הפיתרון לבעיה/לצורך/לחור הזה שדורש תיקון? אם התשובה היא: לא, המשיכו הלאה ואל תטרחו אפילו לשלוח קורות חיים. אבל אם התשובה היא כן, זה הרושם שאתם צריכים להקרין.

אז להבא- במקום להיות במקום של מי שמבקש משהו, היו במקום של מי שמציע משהו... הציעו פיתרון. ובמילים אחרות החליפו את התפיסה של (וכן, אני יודעת שזה קשה...) "נו, בבקשה תגיבו לקורות החיים שלי!" ל: "אני בדיוק הפתרון עבורכם, אני זה שיפתור לכם את הבעיה, לי יש בדיוק את מה שאתם צריכים!"

נ.ב.

לא סתם בחרתי בכותרת הזאת, אני יודעת שסוכות עכשיו, וכולם בחופש ובטיולים ובחו"ל, אבל בכל זאת, אני מקווה שיש "מישהו בבית" שיקרא השבוע את הפוסט הזה... :)

אז, אם בא לכם להשאיר סימן שאתם כאן, כדי שלא ארגיש שאני מדברת עם עצמי...מוזמנים להוסיף תגובה כאן למטה... :)

חג שמח!

מאיה

דייג אוהב דגים? ולמה לא כדאי להשתמש באשפי קורות חיים...

דייג אוהב דגים? ברור שהתשובה היא כן. מאוד כדאי שכן.

אז יש לי וידוי: כמו שדייג אוהב דגים, כך אני אוהבת אנשים. יותר נכון לתצפת על אנשים. לא, אל תבינו אותי לא נכון, אין כאן שום נטיה מוזרה וגם אין לי טלסקופ במרפסת בשביל להשקיף על השכנים. מה שכן, אני יכולה להעביר שעות בישיבה בבית קפה בצומת סואן ופשוט להסתכל סביב על מה שקורה (ואם בית הקפה הזה ממוקם בעיר גדולה בחו"ל, זה עוד יותר מענין) . בדיוק כמו אנתרופולוג הבוחן בהשתאות את מנהגי שבט הזולו באפריקה, כך אני מתבוננת, אוספת נתונים ומסיקה מסקנות ביני לבין עצמי על סתם אנשים כמוני וכמוכם.

אחת מהמסקנות שלי על אנשים היא שאנחנו, או לפחות רובנו, נוהגים לחזור על עצמינו כל הזמן. יש דברים שאנחנו אוהבים ועושים שוב ושוב, כשאנחנו נכנסים לכיתת לימוד בפעם הראשונה אנחנו בוחרים מקום ישיבה שאליו נשוב בכל פעם שנחזור לאותה כיתה (וחס וחלילה אם מישהו יתפוס לנו אותו), בארוחה המשפחתית נתיישב תמיד ב"כיסא שלנו" וסדר הישיבה יהיה כמעט תמיד- אותו הסדר.

זה קורה גם אצל ספרים ומעצבי שיער, מעצבי אופנה, ציירים, אמנים, אדריכלים ואפילו סופרים- כולם מפתחים שיטה מסויימת- סגנון של תספורת, אופן כתיבה או שיטת ציור וחוזרים עליהם עוד ועוד ועוד. קראתם ספר אחד של הרלן קובן? לא נעים להגיד, אבל, אם קראתם אחד- קראתם את כולם. כל הספרים שלו קלילים, מותחים ובהחלט יעבירו לכם שעתיים נחמדות של קריאה, אבל כולם בנויים באותה התבנית. ראיתם ציורים של קדישמן? ברור שכן וברור גם שאתם מכירים את הכבשה המפורסמת שלו שמככבת בעשרות ציורים פרי מכחולו. סיכוי נמוך הוא שתראו ציור של ראש של כבשה ותחשבו שהצייר הוא דווקא פיקאסו...

מה שאני רוצה להגיד הוא שכולנו מפתחים שגרה וסגנון שמאפיינים אותנו. במילים אחרות, מדובר בטביעת אצבע. כזו שברור מאוד למי שייכת היד שיצרה אותה.

מה שמוביל אותי לענין כתיבת קורות חיים. כמי שקראה כבר אלפי קורות חיים, נחשפתי גם לאלפי סגנונות. כל מחפש עבודה מכניס לתוך קורות החיים שלו בעצם בחירת הפונט, הצורה והמבנה את האופי שלו, את טביעת האצבע שלו.

אגב, נכון, גם התוכן חשוב, אבל בשניות הראשונות מה שתופס את העין הוא המראה ולא התוכן.

ועכשיו, דמיינו לעצמכם מצב שבו כל מחפשי העבודה באשר הם היו משתמשים בדיוק באותה התבנית ובדיוק באותו העיצוב בקורות החיים שלהם.

מה היה בולט לממייני קורות החיים? כל המועמדים היו פתאום נראים להם זהים. כולם בעלי רזומה באורך עמוד אחד, כולם נראים בול אותו הדבר...

זה בדיוק מה שקורה כשמשתמשים באשפי קורות חיים אינטרנטיים וכשמורידים מהאינטרנט תבניות לכתיבת קורות חיים.

אל תבינו אותי לא נכון, לשדרג קורות חיים כחלק מחיפוש עבודה הופך לאט לאט ממותרות להכרח בשוק שבו על כל משרה מתמודדים עשרות מחפשי עבודה. וגילוי נאות- זה אחד מתחומי ההתמחות שלי.

אבל, המטרה בשדרוג קורות חיים היא לא רק כתיבה נכונה שלהם. המטרה הנוספת היא בידול שלהם. בדיוק כמו בידול של מוצר בשוק שבו יש כבר עשרות מוצרים מאותו הסוג.

הבידול בקורות החיים שלכם נמצא כמובן בתוכן, אבל גם נוצר כשאתם בונים אותם עם טביעת האצבע הייחודית שלכם. טביעת האצבע הזו הולכת לאיבוד כשאתם נעזרים באשף קורות חיים ובתבנית מוכנה.

אז מה הטיפ שלי השבוע?

שכתבו ושדרגו את קורות החיים שלכם (עם הזמן השלב הזה יהפך לשלב חובה בכל חיפוש עבודה) אבל דאגו לכך שהרוח שלכם, האופי וטביעת האצבע לא יעלמו מהם. שימוש בתבניות מוכנות יהפכו את קורות החיים שלכם לעוד מוצר שיש כבר אלפים כמותו. אל תשכחו שאחת מהמטרות שלכם בשליחת קורות חיים היא לתפוס את תשומת הלב של המגייס. שימוש בקורות חיים שנראים בדיוק כמו של המתחרים שלכם על אותה המשרה די מפספס את המטרה...

לקבלת פרטים על פגישת בדיקה ושדרוג של קורות חיים (ושלא יראו כמו קורות חיים שיצאו מאותו פס יצור) צרו איתי קשר:

054-7380310

maya.bouhnik@gmail.com

גמר חתימה טובה!

מאיה

על ציפורים, דבורים וקורות חיים

אצל כולנו, מתישהו, הגיע השלב שבו נחשפנו לעובדות החיים. יש שנחשפו לזה דרך שמועה שעברה בהפסקה בין התלמידים בבית הספר, יש שחבר טוב גילה להם בסוד, יש שפשוט נקראו לשיחה רצינית ומביכה עם ההורים (איפה הקורנפלקס כשצריכים אותו, הא? :) ).

לא משנה איך, מה שבטוח הוא שברגעים הראשונים לאחר ההתגלות התחושה הראשונית היא מעורבת. פליאה, מבוכה, חוסר אמון, הכל נמצא שם.

אם אתם כאן, בוודאי עברתם את גיל בית הספר היסודי, אז למה אני מספרת לכם את מה שאתם כבר יודעים? בגלל שגם בחיפוש עבודה יש עובדות שלא ממש מספרים. כאלה שלא מדברים עליהם. אלא אם כן, כמובן, יש לכם חבר שמגלה לכם בסוד... אז אפשרו לי לחבוש לרגע את כובע החבר (או במקרה שלנו את חולצת בית הספר הירוקה) והנה מתחילים.

4 עובדות על הציפורים, הדבורים וקורות החיים:

- השכלה:

נכון, מאוד יתכן שכבר יש לכם 15 שנות נסיון ויכול להיות שכבר שכחתם מזמן מה למדתם, איפה ובאיזה ממוצע סיימתם. אגב, אני אפילו גיליתי תהליך מדעי מפתיע שגורם לכל חומר לימודים שהוא להתאדות באופן מסתורי מהזכרון בערך חצי שעה אחרי המבחן... אבל חשוב לדעת! פיסקת ההשכלה בקורות החיים היא פיסקה שכל ממיין מעיין בה.

לא רק שהמגייס יבדוק מה בדיוק למדתם ואיזה תואר יש לכם, הוא גם, תאמינו או לא - יבדוק היכן למדתם. האם באוניברסיטה או במכללה? ואם באוניברסיטה- באיזו מהן ואם במכללה- גם.

לא הרבה יודו בכך בפה מלא, אבל בכל חברה יש העדפה למוסדות מסויימים להשכלה גבוהה. מעבר לכך- במחלקות גיוס רבות יש רשימה ברורה מאוד שמארגנת את המוסדות להשכלה גבוהה לפי סדר עדיפויות. בראש צועד המוסד שנחשב לאיכותי ביותר ובזנב המוסד שנחשב להכי פחות. יש סדר ברור בין האוניברסיטאות ובין המכללות וגם זה נכלל בפרמטרים על פיהם ממויינים קורות החיים.

הבעיה היא שאותה רשימה סודית מוכרת וידועה רק בקרב החברות המעסיקות וחברות ההשמה, ולא בקרב העובדים. גם לא בקרב אלה שעומדים להרשם ללימודים, לשלם המון כסף ולהשקיע כל כך הרבה זמן ומאמצים. לדוגמא, אם איתרע מזלכם והחלטתם ללמוד במכללה מסויימת, רק בגלל שהיא ממש ליד הבית וזה מאוד נוח לכם- חישבו שוב...! יכול להיות שבגלל הנוחיות בחרתם לעצמכם מכללה מתחתית רשימת ההעדפות.... כשתסיימו את הלימודים לאחר דם, יזע ודמעות (טוב, לא צריך להגזים, אבל הבנתם את הכוונה - לאחר הרבה מאוד השקעה) תגלו שהערך הסגולי של קורות החיים שלכם נמוך יותר מהערך שהיה יכול להיות להם אם למדתם במקום אחר... ולא רק שהערך הסגולי נמוך, יכול מאוד להיות שתיתקלו בהרבה יותר קשיים למצוא עבודה ביחס לבוגרי מוסד אחר להשכלה גבוהה.

אותו מקום לימודים ילווה אתכם במשך שנים בכל חיפושי העבודה הבאים שלכם, ולפעמים ימשיך להגביל אתכם גם לאחר רכישת נסיון בעבודה.

- סטטוס:

אמרו את זה לפני, ויגידו גם אחרי ומצדדי: קורות חיים של מחפש עבודה עובד עושים רושם טוב יותר משל מחפש עבודה מובטל. אם אתם עובדים ומחפשים תפקיד חדש, אתם מחפשים עבודה מנקודת מוצא גבוהה יותר. מה שנקרא- ידיכם על העליונה...

במצב כזה יש לכם את כל הסיבות שבעולם להתעקש על תפקיד שישדרג אתכם מבחינה ניהולית/מקצועית/כספית. תמיד תוכלו לסרב להצעת שכר באומרכם שהשכר הנוכחי שלכם גבוה יותר, כך שיהיה לכם קל יותר לנהל משא ומתן.

ובאופן כללי- בני אדם אוהבים את מי שאוהבים אותו... אם אתם עובדים כרגע, ברור שלמישהו אתם שווים משהו ולכן ערככם גבוה יותר.

- זה לא אישי:

ברור שנראה לכם שכן. ברור שאם אתם שולחים קורות חיים ולא מקבלים תגובה, אתם נעלבים ונפגעים. אבל חשוב לזכור: קורות חיים ממויינים על פי פרמטרים קרים וברורים, כך שכדאי מאוד לזכור ש: לא! זה שאתם לא מקבלים תגובה זה לא אישי...!

- טיזינג - לא בבית ספרינו:

מהי המטרה של קורות החיים? להצליח להשיג לכם זימון לראיון. זהו! פשוט מאוד!

אם הייתי מקבלת שקל על כל פעם שבה שמעתי את המשפט "אבל רציתי לעשות טיזינג, רציתי ליצור סקרנות בכדי שיזמנו אותי לראיון" הייתי יכולה עכשיו לשבת להנאתי ליד הבריכה בביתי "הקט" שבכפר שמריהו.

קורות חיים אינם מסע פרסום חדש על שלטי חוצות... כזה שמשתמש בתמונה או במילה אחת, משגע אתכם ומטרטר לכם בראש עד שמגלים מה מסתתר מאחורי המודעה... בקורות החיים העיקרון בדיוק הפוך! הכל צריך להיות ברור ושחור על גבי לבן. בלי מסתורין ובלי טיזינג!

לסיום הפוסט אני אשתמש בנמשל מתחילתו- כמי שגדלה בשנות השמונים על מדור הקאלט "על בנים ועל בנות" במעריב לנוער אני יודעת שלפעמים יש כל מיני שאלות שפשוט אין את מי לשאול.

אז, אם יש לכם שאלות בנוגע לקורות החיים שלכם, אם אתם זקוקים לתשובות (חלקן נעימות יותר, חלקן פחות...) - פנו אלי לקבלת פרטים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה. אגב, בלינק הזה תוכלו לקרוא תשובות לשאלות שכיחות בנוגע לפגישה.

שנה חדשה היא הזדמנות מעולה לעבודה חדשה... :)

מאיה

maya.bouhnik@gmail.com

054-7380310