מוכרחים להיות שמח: למה אופטימיות זה שם המשחק בחיפוש עבודה?

לא מעט מחפשי עבודה מבינים די מהר שלחפש היום עבודה זה הרבה יותר מסובך ממה שהם זוכרים. דברים פשוט לא

קורים: תהליכים בקושי מתחילים, הטלפון לא תמיד (אם בכלל) מצלצל, ראיונות עבודה הם מצרך נדיר וכשכבר יש ראיון- הרבה יותר קשה לצלוח אותו מבעבר. שלא לדבר על הזמן שצריך להשקיע היום בחיפוש, החל מכתיבת קורות החיים (משימה שנראה כאילו לעולם אינה מסתיימת) וכלה בכמויות התוכן שצריך לעבור עליהן בכל יום.

כל המצב הזה הוא מתכון בטוח לתסכולים ולמרירות, עד רמה של יאוש אפילו. מדגם אקראי של קבוצת חיפוש עבודה כלשהי בפיייסבוק, פורום כלשהו של חיפוש עבודה באתר פורומים או קבוצה בלינקדאין יעלה אינספור דיונים שקשורים לנושא. בין הדיונים האלה, גם אם תחפשו ממש, ממש טוב הסיכוי שתמצאו דיון אופטימי שואף לאפס.

טוב, זה לא מפתיע... פורומים וקבוצות הן בדרך כלל המקום להוצאת תיסכולים ולא משנה באיזה נושא הם עוסקים. ניקח למשל פורום בנושא זוגיות: האם תיתקלו בו בדיונים על עד כמה יפה האהבה, וכמה נעים להיות מאושר? בואו נודה באמת- הסיכוי קלוש. גם בפורום בנושאי בריאות לא ישתתפו בדרך כלל אנשים בריאים. כן... מי שבדרך כלל ישתתף בפורומים ובדיונים בנושאים האלה הם אלו שחשים בבעיה, אלו שמרגישים צורך לחלוק בתסכול ואלה שזקוקים לסוג של תמיכה, אחרת לא היו מבזבזים את זמנם על לבקר בפורומים האלה מלכתחילה.

אז כן, כשהזוגיות שלכם נהדרת, אתם תשקיעו בלבלות עם בן הזוג שלכם ולא בקריאת פורומים על זוגיות, אבל כשהזוגיות שלכם לא כזו, אתם תחפשו ברשת את המקומות שבהם נמצאים כל אלה שחווים את אותו המצב כמוכם... בדיוק ככה בנוגע למחלה כלשהי, לבעיה בחינוך הילד או בחיפוש עבודה... - אנחנו מחפשים חומר באינטרנט, מצטרפים לפורומים, מגיבים לדיונים, קוראים אותם בלהט, ואפילו אולי כותבים טוקבקים עוקצניים וכך מרגישים תחושת שותפות עם כל שאר האנשים שגורלם לא שפר עליהם ו... ואולי גם מרגישים טוב יותר עם עצמינו... שאנחנו לא לבד, שעוד אנשים כמונו חווים את אותן הצרות.

או ש... או שלא.

לא... זה לא ממש מועיל, כי לקרוא ברשת תסכולים של אחרים זה בדרך כלל עוזר רק זמנית. זה אולי משפר לנו באופן רגעי את ההרגשה, אבל לא תורם ולו במקצת לשינוי או לפתרון הבעיה. וגרוע מזה- זה מבזבז זמן יקר. זמן שיכולנו להשקיע בחיפוש אחר פתרון אופרטיבי לבעיה.

במילים אחרות: מי שטוב לו ושמח לא משתף בשמחתו את האחרים ברשת- מי שמוצא עבודה בתפקיד בכיר יותר למרות שלא היה לו נסיון רלבנטי לא יכתוב על כך דיון כלשהו בלינקדאין ומי שחיפוש העבודה שלו היה קצר באופן מפתיע והתקבל לחברה מעולה- גם הוא לא ישתף בכך. מי שכן יעשה את זה זה כל מי שלא מצליח, שכועס, שמתוסכל. מה שמוביל אותנו לרושם השגוי שאין סיפורים עם סוף טוב, שהכל פסימי, שחברות ההשמה לא עושות את עבודתן, שכל מנהלות משאבי האנוש לא מבינות שום דבר, שכל המעסיקים מפלים לרעה, שללא נסיון אין שום סיכוי למצוא עבודה ועוד אינספור מסקנות לא נכונות.

אז נכון, יש הרבה אמת בכל האמונות והטענות הללו: לחפש עבודה זה באמת מסובך יותר היום, יש חברות השמה פחות מקצועיות, יש מגייסים שלא עברו הכשרה מספיק טובה ויש מעסיקים שמפלים לרעה אמהות/נשים/בני 45+/בוגרים ללא נסיון. הכל נכון והכל קיים. אבל יש גם אחרים שהם לא כאלה... כי חברת השמה שלא עובדת נכון גם לא מצליחה לבצע השמות ועל כן לא שורדת ובסוף נסגרת, כך שאם יש חברות השמה שעובדות כבר שנים, כנראה שהן כן עובדות ומבצעות איושים... ויש גם לא מעט אמהות, בוגרים ללא נסיון ובני 45+ שכן עובדים. כיצד זה יתכן? כנראה שמישהו בכל זאת קיבל אותם לעבודה, נכון?

בשורה התחתונה, טענתי היא כזו: יש הרבה דברים מעצבנים בחיפוש עבודה, יש הרבה אפליה, יש הרבה אנשים לא מקצועיים שתפגשו במהלך הדרך, אבל! יש גם אחרים, שהם לא כאלה... אל תבזבזו זמן יקר על להתמרמר ולהתלונן על מה שלא טוב וכל מה שמקולקל- ברור שיש אינספור דברים כאלה בכל תחום. במקום זה השקיעו זמן בעצמכם. חפשו את הדרך שכן עובדת, בדקו מה אתם יכולים לעשות אחרת בכדי לשנות את המצב בלי קשר לכל מה שרע מסביב. על האחרים אין לנו שליטה. רק על עצמינו ועל כן לתלונות או לתגובות מרירות ברשת אין שום סיכוי להועיל (פרט לשחרור לחצים) ובטח לא להוביל לתוצאות.

ובכדי לסיים בנימה אופטימית- הנה לכם הודעה שקיבלתי ממחפש עבודה שהכרתי בפגישת יעוץ, שתוכיח לכם ש...כן! יש גם סיפורים טובים בחיפוש עבודה, רק שהם אף פעם לא מתפרסמים בשום מקום וחבל..:

היי מאיה,

יש לי סיפור טוב עם סוף טוב לאוסף שלך :)

אני כבר הרבה זמן מחכה לכתוב לך, כי הבטחתי לעצמי שברגע שאני מוצא עבודה אני חייב לשתף אותך בפסיק ממה שעבר עלי :)

אני לא יודע אם את זוכרת, אבל בגלל שתחום העיסוק שלי הוא תחום צר, הרבה זמן לא מצאתי עבודה, אני מניח שגם בגלל העקשנות שלי שלא רציתי לוותר ולחפש בתחום אחר.

פעם כשהייתי שומע סיפורים על אנשים שהיו יושבים בבית חודשים, חצי שנה עד שמצאו עבודה, זה היה נראה לי טירוף, "איך זה יכול להיות??" הייתי שואל את עצמי, חצי שנה שלמה הבן אדם יושב בבית, בטוח משהו דפוק אצלו, כי לא יכול להיות שבמשך תקופה כזו אתה לא מוצא שום דבר...

החיים הם כמובן מלאי אירוניה...

הבנתי מהר מאוד שחצי שנה יכולה לעבור בלי שתשים לב...

מהר מאוד נגמרו לי דמי האבטלה, והייתי צריך למצוא עבודה זמנית, ואומנם התחלתי להבין שאין ברירה ושחייבים להרחיב אופקים ולחפש תחומים חדשים או שיטות אחרות למכור את עצמי עדיין בתוך תוכי קיוויתי שבסוף אמצא את מה שאני רוצה...

מאיה, מה לא עברתי בתקופה הזו...

כל מה שכתבת הרגשתי שכותבים עלי

אתה שולח קוח ושולח ושולח ואף אחד לא חוזר

ועד שאתה מגיע לראיון, מקפיאים לך את המשרה

או שמושכים אותך באף שבועות ובסוף לא חוזרים

אתה עובר ראיון אחרי ראיון ובסוף משאבי אנוש מכשילים אותך על חודה של שאלה

אפילו משקרים לך בפנים...

לא אתחיל להרחיב פה על כל המקרים כי פשוט קצרה היריעה...

אם תרצי אשמח לספר לך...

בכל מקרה!! :)

בכל המסע הזה למציאת עבודה ופרנסה אני חושב שזכיתי בלוטו...כי פשוט פגשתי מלאך...כי אין דרך לתאר את האדם הזה ומה שהוא עשה בשבילי...

אני שנים מנסה להגיע למשרת פיתוח, אבל כפי שאת בוודאי יודעת, אם אין לך ניסיון, אתה יכול להמשיך לחלום... מאוד מאוד קשה לעבור תחום...

בכל מקרה, בראיון עצמו הר"צ מהר מאוד הבין שאין לי ניסיון :) אבל למרות זאת בסוף הראיון הוא אומר לי: "תקשיב, אומנם אין לך את הניסיון הדרוש לנו, אבל מצאת חן בעיני, יש לי הרגשה טובה לגביך, ועכשיו אני משחק פה עם איזה רעיון, לא בטוח בכלל שזה ילך, כי צריך לקבל אישורים, אבל מה דעתך לבוא לעשות סוג של סטאג' אצלנו, משרת סטודנט התחלתית ובתמורה אני אלמד אותך ועם הזמן ואם הכל יהיה טוב תעבור למשרה מלאה?"

כמובן שקפצתי על זה, אבל באמת שלא האמנתי שמשהו יצא מזה.  

מאיה, הבן אדם דיבר ושכנע את מנכ"ל החברה, ומשאבי אנוש ופשוט המציא משרה בשבילי.

זה לקח חודשיים אבל הוא הצליח!

אני עדיין בהלם, אבל אחרי יותר משנה!!! של חיפושי עבודה, אני מתחיל לעבוד במקום שאני רוצה בתפקיד שחלמתי עליו ועם מנהל ואדם זהב.

אז כמו שכתבתי בכותרת: אנשים טובים באמצע הדרך :)

אז אם אתם בשיאו של תהליך חיפוש עבודה, קודם כל שיהיה לכם בהצלחה רבה ושנית, אל תאבדו תקווה- גם דברים טובים קורים לפעמים, אסור לאבד אופטימיות וצריך רק להאמין (+לעבוד קשה ולהתאמץ, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר)!

***מתקשים בחיפוש עבודה? רוצים גם אתם למצוא סוף סוף את ה happy end של חיפוש העבודה שלכם? צרו קשר לקבלת פרטים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: שדרוג קורות חיים, הכנה לראיונות עבודה, שיטות חיפוש יצירתיות ושימוש מתקדם בלינקדאין: מאיה בוכניק- 054-7380310, maya.bouhnik@gmail.com .

Google+

רק ככה מוצאים עבודה: סיפור אמיתי שיתן לכם השראה

שאלה:

נניח שאתם מחפשים כרגע עבודה (כמה מפתיע!) ונניח שאני מציעה לכם את ההצעה הבאה:

תפקיד שהוא בסדר (בתחום ההתמחות שלכם) בחברה שהיא גם... בסדר (לא גדולה ולא קטנה ומצליחה יחסית) במיקום שהוא לא רע בכלל (לא תלכו לשם ברגל מהבית, אבל מרחק של 20 דקות נסיעה מהבית בפקקים זה בסדר גמור בהחלט), אבל... (!) כן, יש אבל גדול... השכר נמוך ב 3000 ש"ח מהשכר שאתם מקבלים בתפקיד הנוכחי שלכם ונוסף לכל הצרות, המעסיק הפוטנציאלי החדש שלכם מתעקש על תקופת נסיון לצורך בחינה הדדית.

בואו נקשה עוד יותר על הסיטואציה ונניח שאתם תיכף מסיימים לעבוד במקום העבודה הנוכחי שלכם.

ועכשיו לשאלה (נו, סוף סוף!): תלכו או לא תלכו לראיון העבודה למשרה הזו?

ניקח עכשיו יחד דקה דומיה, בכדי שתענו בכנות על השאלה.

60

59

58

57

...

50

...

...

נו, בסדר, אני לא אתעסק בקטנות עכשיו, אני מניחה שחשבתם ועניתם.

אז מה התשובה?

כן/לא?

תשקלו את זה בכלל? או שישר תענו "תודה, אבל לא תודה"? 

בואו נודה באמת- מדובר פה בסוגיה בעייתית במיוחד. מצד אחד אתם תיכף מוצאים את עצמכם ללא עבודה, מצד שני למה ללכת לראיון עבור משרה כשמראש ידוע לכם שאתם צריכים להתפשר על השכר, ועוד לא סתם להתפשר, זו התפשרות ג-ד-ו-ל-ה וגם זה אפילו לא בטוח כי זה לתקופת נסיון...

אז אם עניתם ב"לא", לא הפתעתם אותי. אתם לא הראשונים ולא האחרונים ולמען האמת, שמעתי כבר עשרות פעמים ממחפשי עבודה את המשפטים: "אני מושך אלי רק הצעות עבודה לא מתאימות", "מי שאני רוצה- לא חוזר אלי ומי שאני לא מעונין בו- דווקא כן", ולקינוח: "אני מקבל זימונים לראיונות עבודה, אבל לא הייתי עד היום אפילו בראיון אחד כי שום דבר לא באמת עשה לי את זה" ו"כל מי שחזר אלי הציע שכר מצחיק ממש" או "לא הייתי עדיין בשום ראיון כי לא יעזור שום דבר, למבחני מיון אני לא הולכת וזה מה שביקשו כל מי שהתקשרו!".

אבל האם זה חכם לבחור מראש להימנע ממשהו ואפילו מבלי לנסות אותו? לא בטוח. ולטעמי, בטוח שלא.

אבל, למה? למה, למען השם, ללכת מראש לראיון עבודה לתפקיד שעל פניו לא יתאים?

אני תמיד עונה לשאלה הזו כך: כן, לכו לראיון הזה כי-

- כי מה יקרה במקרה הכי, הכי גרוע? תגלו שזה לא מתאים ותחזרו לנקודת ההתחלה שאתם נמצאים בה עכשיו? נו, אז מה? נכון, זה זמן ודלק וחניה, אבל, יש גם סיכוי שמאחורי הוילון מסתתרת לה משרה טובה, אז מה כבד ממה במאזניים האלה? משרה טובה או זמן, דלק וחניה?

- כי כל תהליך של חיפוש עבודה, כמו כל תהליך אחר של חיפוש כלשהו הוא תהליך של בחינה ובדיקה וניסוי וגילוי. לטעום ולטעות הם חלקים בלתי נפרדים מהתהליך של המציאה ולדעת בוודאות מה לא מתאים זה כבר להיות בחצי הדרך בכדי לדעת מה כן. אל תחליטו מראש מה לא מתאים, הגיעו למסקנה הזו לאחר שבדקתם ואתם בטוחים.

-כי כל ראיון הוא תרגול נוסף, כל ראיון הוא עוד חזרה גנרלית לקראת הראיון החשוב באמת, שמחכה לכם מעבר לפינה. הרי לא תרצו להגיע לראיון הכי חשוב וקריטי לא מוכנים, נכון? כל ראיון, ואפילו אם לא צלח או אם המשרה לא התאימה מקדם אתכם לקראת מציאת העבודה. אגב, בממוצע לוקח לכל מחפש עבודה באשר הוא לעבור 10 תהליכים במקומות עבודה שונים לפני שהוא מקבל הצעת עבודה אחת, אז תעשו את החשבון בעצמכם... :)

- כי במדינה קטנה שבה כל מישהו מכיר מישהי שמכירה מישהם אף פעם אי אפשר לדעת מי מכיר את מי והיו כבר מקרים מעולם שבהם מועמד התראיין לתפקיד בחברה X והתקבל בסוף לחברה Y בזכות זה שלמנהל שראיין אותו הוא לא התאים, אבל לחבר שלו שמנהל צוות בחברה השניה- דווקא כן. וכיוון שמידע עובר מהר- החיבור נעשה.

- כי לפעמים הגדרת המשרה לא כתובה נכון, לפעמים היא קצרה ודלה, לפעמים גם בטלפון לא ממש מרחיבים בעניין ורק כשמגיעים לראיון מגלים שבעצם מדובר באחלה תפקיד, עם אחלה פוטנציאל.

- כי לפעמים אתם באמת יותר מידי עבור המשרה, אבל אם יש מישהו שממש רוצה אתכם, הוא עשוי לבנות סביבכם את התפקיד. כן, גם זה קורה לא פעם ולא פעמיים. מועמד מגיע לראיון וברור שיש לו המון מה להציע למקום עבודה, אפילו מעבר לדרישות המשרה והמעסיק (הנבון, שלא נבהל מכישורי יתר) לא רוצה לפספס אותו ו"תופר" עבורו תפקיד קצת שונה ורחב יותר מכפי שהיה במקור.

- כי אין דבר כזה שאין דבר כזה- יש מקרים שבהם קורות הפתעות ואפילו נעימות ויש דברים שקורים שלא היו צפויים ואם רק תפתחו קצת את הדלת, תופתעו ממי שעשוי לקפוץ לביקור וממה שעשוי לקרות. כן, לעיתים בכדי שיקרו לכם דברים, אתם צריכים להכנס למוד כזה של עשיה וקבלה ופתיחות. רק ככה הזדמנויות חדשות מגיעות, כשאתם ממתינים להן באנרגיות חיוביות.

לפני סיום, הבטחתי שם למעלה בכותרת סיפור אמיתי שנותן השראה... אז, בואו ונחזור לשאלה שפתחתי איתה. סיפור שהיה, כך היה: הגיע אלי ליעוץ מחפש עבודה ממש לפני סיום של תפקיד. הוא היה די לחוץ כי חיפוש העבודה לא ממש צלח לו. עבדנו על קורות החיים שלו וגם על שיטות החיפוש ומספר ימים לאחר הפגישה הגיעה שיחת הטלפון המיוחלת עם הצעה לראיון עבודה.
מה ענה מיודענו בשיחת הטלפון? נו, כמובן... "תודה, אבל לא תודה". "אבל למה?!" שאלתי אותו. "בגלל שהם שאלו אותי מהן ציפיות השכר שלי. עניתי והם ישר אמרו שזו בעיה ושהם תכננו לשלם 3000 ש"ח פחות, ואני אמרתי שזה לא מתאים ובזה נסתיימה השיחה". "רגע" אמרתי לו "אבל, אמרת לי בפגישה שאתה מאוד לחוץ וחייב להתחיל לעבוד, נכון? וגם אמרת שעד עכשיו אתה שולח קורות חיים ולא מגיבים לך, אז ככה בקלות לוותר? למה שלא תלך בכל זאת? מה כבר עלול לקרות שהוא כל כך נורא?"
הצלחתי לשכנע אותו. הוא התקשר בחזרה למקום העבודה ואמר שהוא רוצה, למרות הפער, להגיע לראיון. ו...כן, הראיון עבר בהצלחה ובדיוק כמו ב"דירה להשכיר" המשרד יפה, הסביבה נעימה ואפילו השכנים היו יפים בעיניו... :)
אבל מה? עדיין נשאר העניין הזה של הפער בשכר שבאופן מפתיע לא עלה בכלל בראיון העבודה.
"מה יהיה?!" תהה מחפש העבודה "זה שבכלל הלכתי לראיון בטח העביר להם את המסר שאני מוכן להתפשר ושאני מסכים לשכר שדיברו עליו בטלפון".
עניתי לו שכל עוד לא אמר שהוא מסכים לשכר הזה, אי אפשר להניח שהוא מסכים ושבינתיים למה שלא ישלח להם מייל תודה על ראיון העבודה, רק בכדי להראות רצינות וענין בתפקיד.

בואו נקצר את השבוע שחלף לאחר מכן ונרוץ ישר לשורה התחתונה- הוא עובד שם היום.
נו כבר, תשאלו - באיזה שכר? ובכן... כמעט כמו השכר שקיבל בתפקיד האחרון שלו.
איך זה יכול להיות?
נו, מה אתם רוצים ממני? זו עובדה!

מספר ימים לאחר הראיון התקשר המראיין ואמר שמבחינתו אפשר להתקדם, אבל התנאי הוא תקופת נסיון. גם לזה התפתה מיודענו להגיד "מה פתאום תקופת נסיון?" אבל, עודדתי אותו להמשיך בתהליך למרות זאת. החוזה נשלח במייל וראו זה פלא- השכר לא היה מה שדובר עליו בתחילה בשיחת הטלפון הראשונה, אלא מספר קצת יותר גבוה. עוד קצת משא ומתן על ההצעה ו...הופה... הגענו קרוב מאוד לשכר המבוקש המקורי של המועמד.
ומה לגבי תקופת הנסיון, נו, גם היא התנדפה לה ברוח באופן מסתורי.

מה אפשר ללמוד מזה?
שכשמעסיק רוצה עובד הוא יודע גם להתגמש וגם לעשות את זה בדיפלומטיות כך שלא יראה קבל עם ועדה כאילו "התקפל" והתפשר.
ומה עוד?
שצריך לתת צ'אנס ושלפעמים קורים דברים לא צפויים ושיש הפתעות טובות ושכל הזדמנות צריך לקחת וגם למצות עד תום ולוותר רק כשברור ב 100% שאין שום סיכוי לכלום.

*** תנו צ'אנסים גם למה שאתם לא מכירים וגם למה שאתם סקפטים לגביו ויש סיכוי טוב שתופתעו. כך גם לגבי פגישת היעוץ למציאת עבודה: מי פעם חשב לעצמו שיש יעוץ כזה? ומי היה צריך בכלל? אבל היום תהליכי חיפוש העבודה מורכבים יותר עבור רוב מחפשי העבודה ונדרשת זוית ראיה אובייקטיבית בכדי לטרוף את הקלפים, לשקף בעיות וליעל תהליכים. אז למה שלא תפרגנו לעצמכם פגישה כזו? מקסימום... תופתעו  :)
לקבלת פרטים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה, שדרוג קורות חיים, הכנה לראיונות, שימוש מתקדם בלינקדאין, שיטות חיפוש יצירתיות וגם זריקת מרץ של אופטימיות ואנרגיות חדשות:
054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com

Google+

קורות חיים יצירתיים ומשונים- כדאי או לא כדאי?

הפוסט הזה נכתב בהשראת חג פורים, ובהתאם לרוח השטות של החג החלטתי לבדוק ברשת את נושא קורות החיים המקוריים (יהיו כאלה שיגידו אפילו- מוזרים).

מוזמנים לקרוא גם את הפוסט הפורימי משנה שעברה: חמש דרכים פורימיות לחיפוש עבודה- באחריותכם בלבד .

רוב מחפשי העבודה היום מרגישים את עיקר הקושי בחיפוש בשלב שאחרי שליחת קורות החיים. במילים אחרות- קורות חיים יש, משרות יש, שליחת קורות חיים יש גם יש, אבל תגובה אחרי השליחה? א-י-ן!

כמו שמחפש עבודה כתב בקורות החיים שלו (ראו תמונה למעלה)- לוקח רק 58 שניות למעסיק להחליט אם להרים טלפון או לעשות DELETE.

ומה קורה למחפשי עבודה כשאין תגובה לקורות החיים שבוע אחר שבוע ולעיתים גם במשך חודשים? זהו, שיהיו כאלה שפשוט יתייאשו ויורידו הילוך, אחרים (אלה שעדיין עובדים) ינסו למשוך עוד זמן במקום העבודה הנוכחי, האקטיבים יבינו שמשהו כאן לא בסדר ויפנו ליעוץ (החלטה נבונה!) או לפחות לשדרוג מקצועי של קורות החיים ויש אחוז מסויים של אנשים שיחליטו שבמלחמה כמו במלחמה- חייבים לשנס מותניים ולהמציא משהו מספיק מוזר, שונה או מקורי שבטוח יוציא איזושהי תגובה מהמעסיקים הפוטנציאלים.

דוגמאות לחיפוש עבודה ולקורות חיים יצירתיים עוברות מידי פעם באופן ויראלי באינטרנט. לא תמיד ידוע מה קרה בהמשך לבעלים של אותם קורות חיים וגם לא ברור אם הצעד מושך-תשומת-הלב שנקטו בו באמת הצליח להשיג להם עבודה. תשומת לב ובאזז צעד כזה בטוח יוצר, השאלה היא אם זה כדאי ואולי גם לכם... זו הסיבה שהחלטתי לנבור קצת ברחבי הרשת ולרכז עבורכם את הדוגמאות המיוחדות ביותר שמצאתי לקורות חיים מיוחדים.

אז הנה זה בא, מתחילים:

- נתחיל באריק גנדהי שחשקה נפשו בעבודה בחברת גוגל. זו גם הסיבה שהוא החליט להתאים את מבנה קורות החיים שלו למראה מנוע החיפוש. ליחצו כאן לצפיה בקורות החיים (אפשר להגדיל את התמונה) ואל תשכחו לגלגל עד למטה, כי שם הפואנטה...

- איאן רייכנטל, ארט דיירקטור בכיר, החליט לחפש את עצמו בגוגל. הוא הקליד את שמו והתוצאה הראשונה שקיבל היתה מודעת פרסום שפונה אליו אישית בזו הלשון "היי איאן! לחפש את עצמך בגוגל זה באמת משעשע. גם לגייס אותי זה משעשע!!" הלינק המקושר למודעה הפנה לאתר של מחפש עבודה בשם אלק בראונשטיין. לאלק זה עלה פחות מדולר לפרסם בגוגל את המודעה. איך זה נגמר? סוף טוב הכל טוב... אלק קיבל שיחת טלפון מאיאן, זומן לראיון והתקבל לעבודה!

- גם אנשי משאבי אנוש מחפשים עבודה כשאר המועמדים וגם הם נתקלים בדיוק באותן הבעיות. זו הסיבה שליז היקוק החליטה לחפש עבודה בדרך קצת יותר מקורית ולפרסם את זה על הקיר החיצוני של הבית שלה. ראו תמונה (שימו לב שהיא לא שכחה גם להפנות את העוברים ושבים לפרופיל הלינקדאין שלה). מה יצא לה מזה? בינתיים 4 ראיונות בחברות שפנו אליה באופן ישיר כתוצאה מהפרסום יוצא הדופן שהיא עשתה.

- מנהל מדיה חברתית בשם גרהאם אנתוני יצר לעצמו קורות חיים בגרסת סרטון וידאו. הוא העלה את הסרטון (שמורכב ממספר חלקים) ליו-טיוב (עד כה הוא נצפה 153,213 פעמים) וקיבל כל כך הרבה פניות והצעות עבודה עד כדי כך שהוא הבין שעם כל כך הרבה ביקוש ולקוחות פוטנציאלים, עדיף לו כבר להקים עסק עצמאי. וזה בהחלט מה שהוא עשה.

- והנה עוד דוגמא. סקוט נילסן, בוגר טרי חסר נסיון החליט למשוך לעצמו תשומת לב דרך המעטפה שבה ארז את קורות החיים שלו. הוצאת קורות החיים מהמעטפה גרמה לתמנון שהודפס עליהם לזוז כאילו הוא שוחה במים. האם הצליח בזכותם למצוא עבודה? כן. לגמרי כן!

- מיגל ראטו ניסה להתקבל למשרה במשרד פרסום. לשם כך הוא יצר קורות חיים על גבי קרטון חלב. ואם כבר אז כבר, ברוב אדיבותו הוא הוסיף לחלב גם עוגיה קטנה על הדרך... הסיבה שנתן להחלטה ליצור קורות חיים מיוחדים היא זו: "אם אני לא משקיע ביצירת קורות החיים שלי, מדוע שמי שמקבל אותם ישקיע בקריאתם??" (נקודה למחשבה באמת...).

- חושבים שזהו? ממש לא! יש דוגמאות בלי סוף. צפו בסרטון הבא שהחסרון היחיד שלו הוא שאם למגייס אין סמארטפון, אין לו גם הרבה סיכוי להבין את כוונת המשורר. אגב, התשובה היא כן... קורות החיים האלה הביאו לא מעט תגובות מרחבי העולם וגם עבודה.

ומה קורה בארץ? גם כאן נתקלתי במועמדים אמיצים ובעלי לב חזק שיצרו לעצמם אתרים או עמודי אוהדים בפייסבוק לצורך חיפוש העבודה. במקרה אחד מועמדת הציעה לשלוח קופסאת עוגיות פרי עמלה למי שיעזור לה בחיפוש, במקרה אחר מועמד הדפיס את קורות החיים שלו על פלקט גדול וצילם את עצמו מחזיק אותו כשמאחורי הפלקט הוא עירום כביום היוולדו.

במקרה אחר מחפש העבודה הקים לעצמו אתר צבעוני ומושך את העין שבו פרטים על עצמו ועל הנסיון המקצועי שלו אבל אף פרט מזהה כמו טלפון או שם לא היו שם פרט לכתובת אימייל. אותו מועמד עשה לעצמו קמפיין שלם בפייסבוק שהיו בו משפטי טיזינג שחייבים להקליק עליהם מרוב סקרנות. ואם כבר סקרנות, היא התעוררה גם אצלי והייתי חייבת לברר במי מדובר ומה יצא מחיפוש העבודה היצירתי הזה. יצרתי קשר עם מחפש העבודה (ולא, אני לא אסגיר את שמו...) ובדקתי האם המקוריות שבה נקט עשתה גלים. התשובה היא שכן! והנה תשובתו: "בטח שהיה כדאי. ההשקעה אפסית. קיבלתי עשרות פניות. רוב התגובות מעולות אבל היו גם כמה לא מפרגנות. היו כאלה שעודדתי אותם והיו כאלה שביקשו ממני עזרה. היו לי הצעות לייעוץ, פניות מחברות גדולות. הסיבה היחידה שאני לא עובד עדיין היא שאני בררן. אני יודע מה אני מחפש. זה הכל. אבל זרמו הרבה הצעות. יש תחומי עיסוק באינטרנט שלא מעניינים אותי כל כך, יש חברות הממוקמות רחוק מידי גיאוגרפית. בגדול, זרקתי חכה עם האתר הזה ויצא נטוורקינג מעולה, הרבה הצעות עבודה ואפילו דייט אחד. בשורה התחתונה- אם הייתי רוצה, הייתי יכול להתחיל כבר מזמן לעבוד- מהיום הראשון שהאתר עלה."

אז מה המסקנה מכל הדוגמאות האלה? מי שמעז עשוי להצליח... יש כבר לא מעט תקדימים שככה מצליחים בוודאות למשוך תשומת לב וליצור בידול. אבל יש תנאים: כדאי להשתמש בקורות החיים היצירתיים רק במקרים מאוד מסויימים כשברור שהם מתאימים לסיטואציה, כשאין הרבה מה להפסיד וכשמדובר בחיפוש עבודה בתחומים בהם יצירתיות כזו היא בדיוק התכונה שמחפשים אצל העובדים.

מעבר לזה, כדאי להשתמש במקביל בשיטות החיפוש הקלאסיות במקרים בהן היצירתיות פשוט לא מתאימה.

שמעתם על עוד מקרים של חיפוש עבודה יצירתי בארץ? אשמח לשמוע מי, מה, איך ומה יצא מזה כאן למטה!