איך תאוריית החלונות השבורים יכולה לסייע לכם בחיפוש עבודה?

השנה: 1969.

המקום: אוניברסיטת סטאנפורד שבארצות הברית.

הניסוי: פסיכולוג בשם פיליפ זימברדו משאיר 2 מכוניות עזובות לצד הכביש. את הראשונה הוא מחנה בניו יורק, בשכונה הכי מוזנחת, מוכת עוני ופשע. את השניה הוא משאיר בשכונה בפאלו אלטו. בשני המקרים מדובר במכונית ללא מספר רישוי שברור שמישהו פשוט זנח.

לאחר 10 דקות...: בשכונת העוני הניו-יורקית חולפות רק 10 דקות עד שמישהו שעובר ליד המכונית מתחיל בפעולות ונדליזם נמרצות. הוא מפרק מספר חלקים ואז ממשיך בהרס של ממש, אתם יודעים... שבירת זכוכיות, מעיכת פח... כל החגיגה... עד שהמכונית לגמרי הרוסה. 

בינתיים... בפאלו אלטו שבקליפורניה, המכונית השניה נשמרת ללא פגע במשך שבוע שלם, עד שהפסיכולוג שלנו מחליט לעשות מעשה... הוא לוקח פטיש וחובט במכונית מספר חבטות. לא חולף זמן רב מידי עד שעובר אורח שם לב למכונית הזנוחה והחבוטה ולוקח על עצמו את סיום משימת ההרס בדיוק כמו ה"קולגה" הנמרץ הניו-יורקי שלו.

המסקנה: הניסוי הוכיח עד כמה משהו שנראה מוזנח ועזוב הוא מטרה קלה לונדליזם, אבל לא רק... המסקנה מהניסוי הזה היא רחבה עוד יותר וגם הפכה לבסיס של אחת מהתאוריות החשובות בתחום הקרימינולוגיה: "תאוריית החלונות השבורים".

תאוריית החלונות השבורים: בהתבסס על תוצאות הניסוי של זימברדו, פותחה תיאוריה רחבה הרבה יותר. התאוריה גורסת כך: ברגע שמתחיל אי סדר כלשהו ולא משנה איפה ובאיזו שכונה זה קורה, דברים מתחילים לצאת מכלל שליטה. זה יכול להיות חלון שבור, גרפיטי על הקירות, זנות או נרקומן שיושב בפינת הרחוב- כל סימן כזה עלול לייצר את הרושם שמדובר במקום מוזנח וזה לכשעצמו מספיק בכדי שהבלגן יתחיל וכל השכונה תדרדר. המסקנה של זה היתה אם ככה, שאם המשטרה תטפל בדברים הקטנים הללו ברגע שהם צצים, אולי הפשעים הגדולים יותר יימנעו. 

בעקבות כך, שני החוקרים שהמציאו את התאוריה הזו- קלינג ווילסון הציעו למשטרה לשנות פוקוס- במקום להשקיע את כל המשאבים בפתרון פשעים גדולים, להתחיל לנקות את הרחובות כבר מסימני ההזנחה הקטנים. ראש העיר החדש דאז- רודי ג'וליאני אימץ בחום את התיאוריה הזו, שהפכה מהר מאוד למנטרה שלו. עד 2001 זה גם הפך לאחד מהישגיו הגדולים ביותר כראש העיר של ניו יורק.

ועכשיו לענייננו... חיפוש עבודה (סוף, סוף, הא?)... מה הקשר בין תאוריית החלונות השבורים לחיפוש עבודה? 

ובכן, גם בחיפוש עבודה אי אפשר להתעלם מהפרטים הקטנים. על אחת כמה וכמה אם מדובר בחיפוש עבודה שאיננו צולח ולא מייצר תוצאות (=זימונים לראיונות, הצעות עבודה...).

במילים אחרות, כדי שפרוייקט גדול כמו חיפוש עבודה יצלח, אי אפשר להתעלם או לזנוח את הבעיות הקטנות. איזה למשל? אוהו! יש הרבה כאלה...:

- טעויות כתיב בקורות חיים ובלינקדאין.

- תבנית ישנה נושנה ולא מעודכנת של קורות חיים (כן גם בקורות חיים המראה החיצוני משפיע).

- פרופיל לינקדאין חצי ריק ומוזנח.

- חוסר התאמה בין התוכן בקורות החיים לבין התוכן בפרופיל לינקדין.

- שם קובץ קורות החיים, שכולל מידע שעדיף להצניע כמו למשל תאריך תחילת חיפוש העבודה (שמסתבר ממנו שאתם מחפשים כבר מ- 1.2017) או מספר גרסה: ronen.cohen ver9.

- פרופיל פייסבוק לא מחמיא בכלל ולא מצונזר.

- שליחת קורות חיים לכל עבר כלאחר יד, מבלי לעצור רגע ולחשוב אם אתם בכלל מתאימים למשרה או לא בכלל.

- חורים ברצף הנסיון התעסוקתי ושאר נורות אדומות, שמושכים תשומת לב שלילית בקורות החיים.

- שליחת קורות חיים בשלל גרסאות ולמגוון תפקידים מבלי לתעד מה שלחתם לאן.

ואני יכולה להמשיך את הרשימה הזו עוד ועוד ועוד... בכל המקרים מדובר בטעויות קטנות, בפרטים קטנים... שבדיוק כמו גרפיטי על הקירות או חלונות שבורים יכולים להרוס את כל השכונה וגם את כל תהליך חיפוש העבודה...

בקיצור, החיפוש תקוע, כושל, מבאס? לפני שאתם קופצים למסקנות נמהרות מידי, בדקו את עצמכם מלמטה, בקטנות... לפעמים מספיק לתקן מספר דברים קטנים בכדי שכל החיפוש יתפוס כיוון אחר, טוב ומוצלח יותר...

*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:  www.facebook.com/CareerTips4Geeks

החיפוש תקוע ולא מצליחים לגלות מה הסיבה? שולחים קו"ח ולא מקבלים תגובה? צריכים עזרה בלינקדאין? אולי הכנה לראיונות עבודה? ומה לגבי אסטרטגיות חיפוש? בטוחים שאתם מכירים את כולן?? 

לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:

054-7380310 🕿  maya.bouhnik@gmail.com 🖂

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

לא מצליחים בקריירה או בראיונות עבודה? הפסיקו להסכים עם כולם כל הזמן

Image courtesy of Sira Anamwong at FreeDigitalPhotos.net

מחקר שנערך אי שם בשנות ה-50 של המאה העשרים על ידי הפסיכולוג החברתי סולומון אש גילה עובדה משונה על בני

האדם: 75% מהאנשים יבחרו בתשובה שהם יודעים שהיא שגויה, רק בגלל הצורך להשתייך ובכדי להיות כמו כל האחרים שמסביבם.

טוב, כנראה שאנחנו נולדים עם נטייה ברורה לנהור עם העדר...

ואכן, אפקט העדר הוא עניין שהתרבות הארגונית של חברות רבות בהחלט מחזקת. מה לעשות? הרי הרבה יותר קל לנהל כבשים מאשר זאבים, לא? 

מחקר אחר שנעשה לאחרונה (שלא תטענו שהאנשים של המאה העשרים ואחת שונים מאלה של המאה הקודמת) בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד ובקרב 1000 עובדים מצא כי רק פחות מ 10% ממקומות העבודה מעודדים את עובדיהם לאתגר את הסטטוס קוו. 

אז איך הדרישה והרצון האלה לקונפורמיסטיות באים לידי ביטוי בפועל? בהמון צורות- החל בדרך שבה אנחנו חושבים שעלינו להתלבש, איך לדבר, איך להביע את דעתנו, מה להגיד ומה לא, איזה רגשות אפשר להראות ואיזה לא, עם דעות של מי להסכים וכמובן שגם איך ומה לענות בראיונות עבודה. 

המחקר הזה שנערך בהרווארד הגיע למסקנה מעניינת- הנטייה שלנו לנסות להסכים עם כולם כל הזמן ולהתנהג כפי שאנחנו חושבים שמצפים מאיתנו, כנראה שאיננה הדרך המובילה להצלחה- לא בקריירה, לא מבחינת התחושה האישית וגם לא בראיונות העבודה. דווקא אלה שאינם קונפורמיסטיים ושמעזים להעלות רעיונות חדשים/מנוגדים הם אלה שהופכים לבעלי ערך עבור מקומות העבודה שלהם ועל כן, אלה הם גם האנשים שמתקדמים ושכולנו מביטים על ההצלחות שלהם בהשתאות מהצד.

האביב גורם לנו לרצות להתחדש, לשנות, להחליף, להשתדרג. עבור רבים משמעות הצורך הזה היא בהחלטה להחליף מקום עבודה. העניין הוא שלא משנה לאיזה מקום עבודה תגיעו, תמיד תיקחו לשם את עצמכם הישן והנוח. 

אז מה כן כדאי לעשות בכדי שגם הקריירה שלכם תתחיל ללבלב כמו פרחי האביב? הנה 3 נקודות למחשבה:

1. כשאני עורכת פגישות הכנה לראיונות עבודה צצה פעמים רבות אותה התופעה: אנשים נוטים לענות לשאלות קשות כפי שהם חושבים שהם אמורים לענות במקום להיות אותנטיים. למה הכוונה? לכך שהם מניחים שאמירת האמת תפיל אותם ועל כן במקום האמת הם ממציאים שקר כלשהו. משהו שנשמע להם "טוב יותר", "קביל יותר", קל יותר לבליעה... אממה? זו בדיוק הבעיה- התשובה הזו נשמעת למראיין בדיוק כפי שהיא: תירוץ או המצאה מצוצה מהאצבע והמועמד נשלל. ועדיין לא נכנסנו בכלל לחוסר המוסריות שבשקר כשלעצמו.

אז הנה רעיון מהפכני: במקום להניח שאין ברירה והמוצא היחיד הוא השקר, נסו להיות כמה שיותר אותנטיים. פעמים רבות, האמת נראית הרבה יותר נוראית לכם מאשר לצד השני. כל שנותר לכם לעשות זה רק ללמוד כיצד לארוז ולהגיש אותה נכון יותר. 

2. המחקר של הרווארד גילה עוד משהו מעניין מאוד- לאנשים יש נטייה להגיב בדרך חיובית דווקא למי שנשמע להם אמיתי ואותנטי. בתחרות שנערכה בקרב יזמים שביצעו נאומי מכירה הסתבר שאלה שנאומיהם כללו כנות, ייחודיות, רגש, הודאה בשגיאות עבר ואפילו פגיעות הם אלה שהיו להם פי 3 סיכויים לזכות בתחרות בהשוואה למי שנתפסו כלא אותנטיים. 

3. הפסיקו להסכים עם הסטטוס קוו במקום העבודה ומצאו את הקול שלכם. כן, הנה שינוי שמאוד כדאי לבצע אחרי החג ואפשר להתחיל אותו בצעדים קטנים: משתתפים בישיבה וכולם מסכימים בנושא כלשהו ורק לכם יש דעה שונה? במקום לשתוק- אולי כדאי להביע אותה? (זו היתה שאלה רטורית כמובן... 😉), צץ לכם רעיון חדש? העלו אותו, יש לדעתכם דרך הפוכה לפתור בעיה? הציעו אותה! בסופו של יום- אלה שמתקדמים בקריירה שלהם הם לא אלה שזורמים עם "כן" כל היום, אלה העובדים יוצאי הדופן, שמושכים תשומת לב, שעושים דברים אחרת, שלא מפחדים להעלות דעות מנוגדות.

והנה אנקדוטה לסיום: בפגישת יעוץ אחת לפני כחודש סיפר לי מחפש עבודה את הסיפור הבא- הוא זומן לדינמיקה קבוצתית כחלק מתהליך הגיוס לתפקיד כלשהו בחברה גדולה. במהלך המפגש ביקשה הבוחנת מכל המשתתפים לספר על עצמם. המשתתף הראשון התחיל ב- "שמי ככה וככה, אני בן X שנים, יש לי נסיון תעסוקתי בזה ובזה...". לאחריו המשיכו כל השאר באותה הדרך ועם נאום דומה (רצון להשתייך לקבוצה, זוכרים?). עד שהגיע תורו של האחד שלא פחד להיות שונה- אותו נבחן הציג את שמו ואמר שהוא לא יכול לספר על עצמו מבלי לספר על אחת מאהבותיו הגדולות שהיא הריקוד. ואם להיות מדויק, אז כרגע הוא מתמקד בריקודי פולקה (!) ולא רק אמר, אלא גם עשה- הוא ביקש רשות להקים את כולם וללמד אותם צעד אחד מהריקוד. כל הנבחנים שדיברו אחריו כבר לא חזרו על אותו נאום הצגה עצמית משמים והחלו לספר כל אחד על תחביביו. היה גם אחד שהדגים משהו בנוגע לבניית טיסנים.

מה אפשר ללמוד מזה? ובכן, שגם במעמד פורמלי ומאוד מגביל כמו דינמיקה קבוצתית ניתן (ואולי אף רצוי) לצאת קצת מהקופסה. ניתן גם ללמוד המון על אותו נבחן שהעז להיות שונה, שאגב הוכיח גם על הדרך שהוא מנהיג (שהרי הצליח ליצר הזדהות בקרב כל חברי הקבוצה שדיברו אחריו וחיקו אותו). 

נ.ב. אתם כבר יכולים לנחש מי המשיך הלאה בתהליך המיון, נכון? 

אז לכבוד האביב- זה בדיוק הזמן להתחדש באותנטיות, באומץ ללכת עם האמת שלכם וגם... להגביר קצת את הקול בכדי שעוד אנשים יגלו כמה נפלאים אתם.

שיהיה חג שמח ואביב של התחלות חדשות!

מאיה בוכניק

***מה, עדיין לא עשיתם לייק? אז זה בדיוק הזמן להצטרף כי לחפש עבודה זה גם מצחיק: 

  https://www.facebook.com/CareerTips4Geeks/

גם אתם חושקים בהתחלה חדשה, בשינוי, במקום עבודה חדש? זקוקים לסיוע? לפרטים נוספים על היעוץ לחיפוש עבודה ולתיאום פגישה:

 054-7380310 🖂  maya.bouhnik@gmail.com 🕿

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

רוצים שיפתחו את קורות החיים שלכם? 10 אלמנטי חובה לטקסט של המייל המקדים

Image courtesy of bplanet at FreeDigitalPhotos.net

כמה אימיילים אתם מקבלים בכל שבוע? כמה בכל יום? כמה מהם אתם מספיקים לפתוח, לקרוא וגם להתייחס? 

כולנו אנשים עסוקים מאוד, חלקנו עוד יותר מאחרים... כולנו מקבלים עשרות, אם לא מאות מיילים בכל יום וממש משועבדים לתיבת המייל שלנו כשהמספר של המיילים הבלתי קרואים מסרב להצטמצם לא משנה מה אנחנו עושים...

כשמחפשים עבודה, המייל מקבל משמעות נוספת- רוב הפניות שאנחנו עושים לארגונים ולמשרות פתוחות מתבצע דרך המייל. הכלי הזה הוא האמצעי וגם התנאי לקבלת תגובה כלשהי מהמעסיקים, החל מרגע שליחת קורות החיים ודרך כל שלבי ההתקשרות עם המעסיק הפוטנציאלי, עד לקבלת החוזה.

אז איך משתמשים באמצעי הזה בדרך הנכונה והאופטימלית ביותר? יצאתי לצוד עבורכם את כל הטיפים האפשריים בנושא וחזרתי עם שלל רב וגם עם טיפים שהם מסקנות ממחקרים. אז מוכנים?

הנה 10 האלמנטים שהופכים כל מייל לכזה שלא רק נשלח וטובע בים של מיילים אחרים, אלא לכזה שגם מקבל תגובה:

- חוקרים של קרנגי מלון החליטו לבדוק את הסוגיה המסתורית- איך אנשים מחליטים איזה אימייל לפתוח? לאחר ביצוע תצפיות מעמיקות הם מצאו שני פרמטרים שמשפיעים במיוחד: תועלת או סקרנות בשורת ה subject. בתועלת הכוונה למסר הכי פשוט והכי אינפורמטיבי שאפשר- בלי התחכמויות מיותרות. זה אולי נשמע משעמם, אבל זה ישר ולעניין ופשוט עושה את העבודה. קחו למשל כותרת כמו: משה אבישי- מהנדס תוכנה: קורות חיים למשרה 1736 Java Developer. לפי תוצאות המחקר, למיילים עם כותרת אינפורמטיבית יש סיכוי גבוה (60-87%) להיפתח. ומה בנוגע לסקרנות? הסקרנות הרגה את החתול... וגם כנראה גורמת לאנשים לפתוח אימיילים. דרך אחת, למשל, לייצר סקרנות היא לנסח את שורת הנושא כשאלה. דרך אחרת היא לייצר פער במידע הקיים. אגב, בזמנו ברק אובמה השתמש בתכסיס הזה ושלח מייל לקהל בוחריו שכותרתו "Hey". האמת היא שלא ברור לי איך זה הצליח לו בגלל שאם אני הייתי מקבלת מייל כזה, הייתי בטוחה שזה ספאם.

- אז דיברנו על שורת הנושא, מה לגבי סיומת המייל? אז זהו, שגם את זה בדקו- באמצעות אפליקציית הפרודוקטיביות "בומרנג" דרך ניתוח של 350,000 התכתבויות. ניתוח הנתונים מצא 8 סוגים שגורים במיוחד של סיומות באנגלית, ביניהן: Thank you, Thanks, Cheers, Regards, Kind Regards. אז מהי הדרך הטובה ביותר לסיים מייל? באמצעות הכרת תודה. זוכרים איך ההורים שלנו היו מסיימים מכתבים עם: "בתודה מראש"? מסתבר שהם לא טעו ושאין חדש תחת השמש. הסיומת הזו הוכיחה את עצמה כמוצלחת ביותר, זו שהובילה לסבירות הגבוהה ביותר לקבלת תגובה - 65.7%. מחקר אחר מ 2010 מצא שמייל של סטודנט המבקש פידבק על נוסח של מכתב מקדים שכתב קיבל פי 2 תגובות ורצון לסייע כשהמייל הסתיים במשפט "תודה רבה! אני ממש אסיר תודה".

- הלאה... והכי חשוב: מה כותבים בגוף המייל עצמו כששולחים קורות חיים למשרה? קבלו:

1. הטקסט בגוף המייל חייב להיות מותאם פניה, חברה, משרה. אם אתם משתמשים בנוסח לקוני כלשהו, מסר קבוע שאתם עושים לו קופי-פייסט- עדיף כבר שלא תכתבו דבר!
2. קצר ולעניין- לאף אחד אין יותר מידי זמן פנוי...

3. נסו להפוך את הפניה לאישית- אם ידוע לכם שם הנמען- הפנו את המסר כלפיו וציינו את שמו בתחילת הטקסט.

4. אל תשכחו לציין לקראת הסוף את פרטי ההתקשרות שלכם (טלפון, מייל...) הם כבר מופיעים ברזומה, אבל נוח כשהם מופיעים גם בגוף המייל.

5. שכנוע- הטקסט חייב להכיל מסר שיווקי כלשהו, כזה המסביר באופן ברור למה כדאי לקורא להקליק על קובץ קורות החיים ולפתוח אותו.

6. אין לחזור על מידע שגם ככה מופיע בקורות החיים. בזבוז זמן, כבר אמרתי? אמרתי.

7. ז'רגון מקצועי- ככל שתדברו יותר בשפה של המעסיקים, ככה טוב. ברומא התנהג כרומאי...

8. הבעת עניין אמיתי בחברה/במוצר/בתפקיד ויצירת חיבור- זוכרים את המושג Rapport שציינתי באחד הפוסטים הקודמים (ואם לא- הקליקו פה)? אז זה זה.

לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :)  https://www.facebook.com/CareerTips4Geeks/

שולחים קורות חיים ולא מקבלים תגובות? כנראה שהגיע הזמן להתייעץ קצת... לפרטים נוספים על היעוץ ולתיאום פגישה:

 054-7380310 🖂  maya.bouhnik@gmail.com 🕿

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

לא נולדתם עם זה? לא נורא: 11 טיפים שיהפכו אתכם לכריזמטים‎

Image courtesy of Sira Anamwong at FreeDigitalPhotos.net

לפני הכל ניישר קו: מהי כריזמה? 

אז, לפי ויקיפדיה: "אף על פי שקשה ואף בלתי אפשרי לתאר במדויק את המילה 'כריזמה'... המונח משמש על מנת לתאר אישיות המסוגלת להוביל, להקסים, לשכנע, לעורר השראה ו/או להשפיע על אחרים. היא מתייחסת בעיקר ליכולת של אנשים לקבל בקלות תשומת לב, הערצה והתפעלות באמצעות אישיות והופעה מושכת.

על אף הרגש שמצליחים הכריזמטיים לעורר באחרים, הם עצמם מפגינים קור רוח, ביטחון, החלטיות ושליטה עצמית, והם לרוב בעלי תקשורת מצוינת ו/או יכולת לנאום באופן שובה לבבות."

עכשיו, בואו... אני בטוחה שרובכם חושבים שכריזמה זה משהו שנולדים איתו- או שלא... אז זהו, שהחדשות הטובות הן שמסתבר שאפשר ללמוד את זה! זה לפחות מה שטוען פרופסור בשם ג'ון אנטונאקיס מאוניברסיטת לוזאן שבשוויץ. אנטונקיס וצוותו עשו סדרת מחקרים בכדי לגלות האם ניתן לאמן אנשים ובאמצעות תרגול להפוך אותם לכריזמטיים. ונחשו מה? כל מי שעובר את סדרת האימונים שהוא פיתח יכול להפוך לבעל השפעה על אחרים, לאחד כזה שסומכים עליו ושאחרים מציינים כמי שיש לו כישורי מנהיגות. 

הנה 11 טקטיקות שפרופסור אנטונקיס ממליץ עליהן אם אתם רוצים להיות כריזמטיים. ואני מניחה שאתם רוצים... אז קבלו:

1. שימוש במטפורות, אנלוגיות ומילים נרדפות-  שיטה מצוינת להעביר מסרים בדרך מובנת וקלה להבנה. מרטין לות'ר קינג, למשל, עשה זאת (והוא לא היחיד, כמובן) בנאום שלו בו הוא השווה בין זכויות האזרח של שחורים אמריקאים לצ'ק שחוזר בגלל מחסור במזומנים. אין מאזין אחד שלא הבין את הכוונה...

2. שימוש בסיפורים אישיים ואנקדוטות- רוצים להשאיר חותם? ספרו משהו אישי, גם במצגת עסקית או בישיבה עם לקוח פוטנציאלי. אומרים שברק אובמה משתמש בטריק הזה כל הזמן ואפילו כבר באופן מוגזם משום שבכל נאום שלו הוא חייב לשזור סיפורי "אני" ו"אני" ו"אני"... טריק טוב, אבל צריך להשתמש בו במידה...

3. חיזוק המסר באמצעות ניגודיות- ובמילים אחרות שימוש בדבר והיפוכו כמו למשל המנהל ההוא שמרגיש שהוא חייב לעורר את הצוות האדיש שלו ואומר להם: "תפסיקו לשחק רק בהגנה, אני רוצה שתתחילו לשחק בהתקפה!". לפי אנטונקיס זוהי טכניקה אפקטיבית במיוחד, הנה, אפילו ג'ון קנדי השתמש בה במשפט הידוע: "אל תשאלו מה המדינה יכולה לעשות עבורכם, תשאלו מה אתם יכולים לעשות בשביל המדינה!" (כן... גם פלאטו שרון מיהר לאמץ אותו).

4. שאלות רטוריות- רוצים להבהיר נקודה? השתמשו בשאלות שהתשובה להן ברורה מראש. למשל: "נו, מה? ברור שזה בלתי אפשרי... נראה לכם שאפשר להחליף מנוע של מטוס תוך כדי טיסה?".

5. השילוש הקדוש- כתבתי על זה פעם פוסט שלם: בני אדם אוהבים רשימות של 3 דברים ואם תהיתם, אז לא... זה לא משהו שצה"ל המציא... :) הקליקו לקריאת הפוסט שכתבתי לפני מספר שנים עוד לפני שידעתי שזו טכניקה ליצירת כריזמה: השילוש הקדוש- טיפ מסתורי להצלחה בראיונות עבודה .

6. שכנוע מוסרי- שיתוף בערכים שבהם אתם מחזיקים ועל ידי כך יצירת הזדהות. 

7. שיקוף רגשות- הבעת אמפתיה על ידי שיקוף אותנטי של איך האחרים מרגישים. הנה דוגמה של מסר שמנהיג כריזמטי עשוי להעביר לצוות שלו: "אני יודע מה עובר לכם עכשיו בראש, בגלל שאני חושב בדיוק על אותו הדבר...אני יודע כמה קשה כולנו עבדנו וכמה אנחנו מתוסכלים מכך שההזדמנות חמקה לנו מבין האצבעות, אבל אני גם יודע שזה לא ימשיך ככה עוד הרבה זמן! יש לי תוכנית!". 

8. קביעת יעדים גבוהים + 9. הקרנת ביטחון שאפשר להשיג את היעדים הללו - אדם בינוני קובע יעדים בינוניים. מנהיג אמיתי לא מתבייש ולא מפחד לקבוע יעדים גבוהים ולמקסם מוטיבציה. צריכים דוגמה? בבקשה, זוכרים את גנדי? ובכן... הוא הצהיר ללא שמץ של חשש או ספק ש"אני אביא לסיום הכיבוש הבריטי בהודו ללא אלימות". כאן גם נכנסים נושאים כמו חזון ומתן השראה.

10. שינויים בטון הדיבור- כן... אפשר לשחק עם "אופן ההגשה" בכדי שהמסר יהיה משכנע יותר, כובש, מרשים... איך? בזמן הנכון מדברים מהר יותר וכשצריך אז לאט יותר או אפילו שמים נקודה ועוצרים. נותנים למה שאמרנו להתעכל לרגע ולשקט שמשתרר לחזק את הרושם עוד יותר, וגם...:

11. העברת מסרים א-מילוליים התומכים במילוליים- ובמילים אחרות לומדים לשלוט בשפת הגוף: חיוך, מבט בעיניים, צחוק, הרמת גבה, שימוש בתנועות הידיים כדי לחזק מסר, כדי להדגיש משהו.

מעבר לכל הטקטיקות הללו שנמצאו אפקטיביות במיוחד, יש עוד כמה (אם כי אפקטיביות קצת פחות) והן: שימוש בהומור, יצירת תחושת דחיפות, שימוש בדוגמאות מההיסטוריה, חזרה שוב ושוב על אותם מסרים וגם הדגשת החשיבות של הקרבה אישית. 

אבל, בשביל מה כל זה טוב? המממ.... אני לא באמת צריכה להסביר את זה, נכון? (הנה שימוש ציני בטקטיקה מספר 4...) :) זה הרי מתאים לכל עובד שרוצה לשפר את הסטטוס שלו בתוך מקום העבודה, לכל מועמד שמחפש עבודה, לכל מי שעובד עם לקוחות, לכל מי שמנהל אנשים וכו' וכו'...

והנה עוד טיפ קטן לסיום... נסו עכשיו, לאחר קריאת הטכניקות הללו, לצפות במספר נאומים מוקלטים של מנהיגים גדולים ולאתר מתי ואיך הם משתמשים בהן. אגב, יש לא מעט סצינות מנהיגות מעולות ומעוררות השראה גם בסרטים כמו למשל בסרט "אינוויקטוס" עם מורגן פרימן על סיפורו של נלסון מנדלה וגם בסרט "משחק החיקוי" על חייו של אלן טיורינג ובסרט "קיי 19" עם הריסון פורד וליאם ניסן. מה? אין לכם זמן לזה? שטויות! אני דווקא חושבת שחופשת סוכות מתאימה בול כמו כפפה ליד או נכון יותר כמו שרוול לזרוע לתרגול שרירי הכריזמה שלכם (ראיתם? השחלתי כאן את טקטיקה מס' 1 ואפילו לא שמתם לב...). 

אז, אימון נעים וחג שמח! 

נ.ב זה הזמן לעשות לי לייק בפייסבוק ותוכלו להיות בעניינים בנוגע לכל הטיפים, הצחוקים,והטריקים שקשורים לחיפוש עבודה...:  https://www.facebook.com/CareerTips4Geeks/

מתכננים להתחיל לחפש עבודה אחרי החג? הללויה! לא יודעים כיצד להתחיל? מי נגד מי? מה נגד מה? מה עדיף ממה? לפרטים נוספים על היעוץ ולתיאום פגישה :maya.bouhnik@gmail.com 054-7380310

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

מחקר מוכיח: זוהי התמונה שתגרום לאנשים להקליק על הפרופיל שלכם

image:bplanet/FreeDigitalPhotos.net

איזו תמונה בחרתם לפרופיל הלינקדאין שלכם? האם זו תמונה מיום החתונה שלכם? אולי תמונה מהטיול האחרון לצפון?

ואולי בכלל אין לכם שום תמונה?

אומרים שתמונה שווה יותר מ 1000 מילים ועל כן, אם אין לכם תמונה בלינקדאין (או רחמנא לצלן- אם אפילו אין לכם תמונה בפייסבוק), אתם כנראה לא זוכים לתשומת הלב שיכולתם לקבל אילו כן הייתם מעלים תמונה. אבל, את זה אני בטוחה שכולנו כבר יודעים. העניין הוא שלבחור את התמונה הנכונה זה לא עניין של מה בכך וזו לא רק דעה אישית שלי- המחקר הזה שתיכף אספר עליו בחן את הנושא לעומק וגילה פרטים מעניינים מאוד על מה שמשפיע יותר, לחיוב וגם לשלילה, על אנשים כשהם בוחנים תמונה כלשהי.

בואו ונודה בזה- אם יש לנו פרופיל בלינקדאין- כנראה שהמטרה שלנו היא להיראות. למה? משום שאחרת, למה לנו לטרוח לפתוח פרופיל מלכתחילה? יש את אלה שמבינים שפשוט אין ברירה ושמי שלא בלינקדאין לא קיים והם עושים את זה בלי חשק, יש את אלה שחוששים נורא מפגיעה בפרטיות ומנסים להיות עם ולהרגיש בלי ופותחים פרופיל שגם נראה ככה (חלקי ומוזנח)- אבל בשורה התחתונה- כולנו שם מאינטרס מסוים ואנשים צריכים להקליק על הפרופיל שלנו בכדי שהוא יושג.

אז אחרי שהסכמנו (אני מקווה) על זה, עולה התהייה: מהי תמונת הפרופיל המושלמת? זו שתיצור את הרושם הנכון והרצוי, זו שהיא גם פורמלית ורצינית, אבל לא יותר מידי, זו שתעביר את המסר: יש לי רקורד מוכח, אני מקצועי אבל אני גם נחמד וחברותי ועל כן הרשה לעצמך להקליק על הפרופיל שלי ואפילו לפנות אלי. 

שהרי... לשם כך אנחנו בעצם שם, לא?

זה בדיוק הזמן לספר לכם על המחקר שעשתה חברה המפתחת אפליקציה שאני בטוחה שתעניין אתכם (פרטים נוספים בסוף...). המטרה היתה לבדוק איזה אלמנטים משפיעים על תמונת הפרופיל, אם שמים בצד השפעות שאין לנו עליהן שום שליטה כמו: מין, גיל ותכונות פיזיות. 

המחקר כלל 800 תמונות פרופיל שהוצגו בפני 60,000 צופים וקיבלו ציונים ב-3 מדדי רושם: 

1. מסוגלות- יכולת, חכמה...

2. חביבות- חברותיות, נחמדות...

3. יכולת השפעה- מנהיגות, הובלה, ניהול, מכובדות...

והרי התוצאות:

עיניים: משקפי שמש הם אולי פריט אופנתי וגם יוצרים מראה cool, אבל יש להם השפעה שלילית על מדד החביבות (0.36-). 

לעומת זאת למשקפי ראיה יש השפעה חיובית על מדד המסוגלות ואפילו משום מה על מדד החביבות (0.26+, 0.17+ בהתאמה).

אלמנט משפיע נוסף הוא עד כמה העיניים שלכם פתוחות. עיניים גדולות ופעורות מתחברות לנו עם תחושות של פחד, בעוד שעיניים קצת מכוווצות יוצרות רושם של נינוחות וביטחון עצמי (דמיינו מישהו שהולך בשמש ומצמצם קצת את העיניים כדי לא להסתנוור. אבל קצת, כן? לא יותר מזה). תמונה כזו יוצרת רושם טוב יותר בכל שלושת המדדים (0.33+ למסוגלות, 0.22+ לחביבות, 0.37+ ליכולת השפעה).

פנים: אז קודם כל חיוך הוא מבחינת חובה לתמונת הפרופיל שלכם כי אם אתם לא מחייכים- שלושת המדדים נפגעים. אבל לא כל חיוך הוא חיוך טוב- אלא חיוך מסוים מאוד. חיוך שבו חושפים שיניים מקבל ציון גבוה יותר לכל שלושת המדדים (0.33+ למסוגלות, 1.35+ לחביבות ו 0.22+ ליכולת השפעה). אם אתם מעדיפים לחייך בפה סגור- תקבלו ציון נמוך במחצית במדד החביבות. אם בחרתם בתמונה שבא אתם ממש צוחקים ולא רק מחייכים- תשלמו גם על זה במדדי המסוגלות ויכולת ההשפעה (0.33- ו 0.22- בהתאמה). בקיצור הכל במידה...

סגנון לבוש: רוצים ליצור רושם של מסוגלות ושל יכולת השפעה (0.94+ ו 1.29+ בהתאמה)? אין דבר שמייצר יותר את הרושם הזה מאשר לבוש פורמלי (חולצה מכופתרת, ולתפקידים מסוימים אפילו חליפה...).

כמה גוף חושפים בתמונה: מסתבר שהתמונה האידאלית כוללת ראש, צוואר וקצת מהכתפיים או שהיא מרוחקת יותר וכוללת מחצית גוף עליון (עד המותניים). אם אתם חובבי תמונות אמנותיות ובחרתם תמונת קלוזאפ שבה רואים רק חלק מהפנים או מהראש, תשלמו על זה במדד החביבות (0.22-). לחילופין, תשלמו במדד המסוגלות ובמדד יכולת ההשפעה אם תתעקשו לבחור בתמונה של כל הגוף.

רקע: זה הפתיע אותי במיוחד! מסתבר שלרקע אין שום השפעה (בית, משרד, סטודיו של צלם, טבע וכו'...).

עריכות למיניהן: אתם נוהגים לערוך את התמונות שלכם ולשפר אותן? הנקודה הזו בשבילכם- ככל שהתמונה כהה יותר- כך יש פגיעה במדד החביבות וצבעים נועזים ומודגשים יותר פוגעים בשלושת המדדים. 

תמונה שחור-לבן באופן מפתיע איננה משפיעה כלל על המדדים. 

**אז בקיצור, מהי התמונה המושלמת?

חיוך אמיתי אך לא מוגזם, עיניים ששום דבר לא מכסה אותן, לבוש פורמלי, תמונת ראש מלאה וברורה עד מקסימום המותניים, ללא צבעים מודגשים מידי או כהים מידי.

***ואם אתם עדיין לא בטוחים, הקליקו כאן ותגיעו לאפליקציה שדיברתי עליה של החברה שגם ביצעה את המחקר. תוכלו להעלות את התמונה שלכם ולקבל חוות דעת אובייקטיבית עליה: הקליקו!

צריכים עוד טיפים לחיפוש עבודה? תהליך חיפוש העבודה כולל אינספור התלבטויות קטנות וגם גדולות ולפעמים רק דעה מקצועית ואובייקטיבית תגרום לאסימונים ליפול.

לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה או תכנון קריירה ולתיאום- 

maya.bouhnik@gmail.com  | 054-7380310

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

תשתחררו! 3 פחדים שתוקעים לכם את חיפוש העבודה ואת הקריירה

image:Stuart Miles/FreeDigitalPhotos.net

בואו ונודה באמת: זה גם ככה קשה למצוא עבודה, להצליח בתפקיד ולהתקדם בקריירה... כן, זה קשה מבחינה אובייקטיבית כי ככל שעובר הזמן התחרות מתגברת, הרמה עולה, הסינון הופך לסלקטיבי יותר, הביקוש לא תמיד מדביק את ההיצע ו...בשורה התחתונה- ללא קשר למה שתעשו או שלא תעשו:

 the going gets tough...

זו הסיבה לכך שגם אם אתם כאלה שמאמינים ולא מפחדים, גם אתם תרגישו שקשה לכם יותר, על אחת כמה וכמה אם אתם לא מאמינים וכן מפחדים. טוב, המשפט האחרון היה קצת מורכב, אז בואו ונסביר אותו: לא מעט מחקרים נעשו בנושא הזה, הנה, קחו למשל מחקר שתוצאותיו פורסמו במאי 2015 ונערך בקרב 300 מנהלים בכירים העובדים בחברות המגלגלות מיליארד דולר בשנה ומעלה. על פי תוצאות המחקר- הגישה (attitude) והתפיסה (הלך הרוח) הם הגורמים המובילים שמנבאים הצלחה בעבודה ובקריירה.

למעשה, על פי המחקר עלו הנתונים הבאים: לתפיסה ולגישה יש השפעה גבוהה יותר על הסיכוי להצליח מאשר יחסי אנוש טובים, ניסיון וידע טכני או כישורי מנהיגות והובלה. וזה עובד גם הפוך- משמע- 68% מהמשתתפים האמינו שאמונות, גישה ותפיסה מסויימות מונעות התקדמות והצלחה בעבודה ובקריירה יותר מאשר חסמים אחרים כמו חוסר בידע מקצועי.

העניין הוא שבעוד שכולם אחידי דעים בנוגע להשפעה שיש לאטיטיוד על הסיכוי להצלחה, מעטים (אם בכלל) יכולים ללמד אותנו איזה תפיסות כן מובילות להצלחה, כך שהמסקנה שצריך להאמין ולחשוב חיובי נשארת מטושטשת מידי וערטילאית. 

אם ככה, בואו ונלך על שיטת האלימינציה ונדבר דווקא על ההיפך- על מה שברור לנו שהוא לא בריא בכלל (לקריירה שלכם או למציאת עבודה) ועל מה שהוא בבירור משתק ועוצר. 

מהם הדברים הללו? 

הנה 3 סוגים של פחדים שאתם חייבים להשתחרר מהם אם בא לכם למצוא עבודה, להתקדם בתפקיד או להצליח בקריירה:

1. פחד מכישלון- פחד מכישלון הוא ה-דבר בה' הידיעה שמוביל לשיתוק, לתקיעות ולסטטיות והכי מצחיק שהתוצאה שלו היא כישלון בפני עצמו, כי כשלא מנסים אפילו, ברור שהתוצאה תהיה שלילית- פשוט לא תהיה שום תוצאה. משמע? לכל דבר שתעשו חוץ מלא לנסות ולא לעשות שום דבר יש סיכוי נמוך יותר להיכשל מאשר אם לא תעשו בכלל.

קחו למשל שאלה ששואלים אותי כל הזמן בסגנון כזה או אחר: "הייתי בראיון עבודה לתפקיד שלא מצא חן בעיני ואמרתי להם לא. עכשיו אני מבינה שטעיתי, זה בעצם מקום עבודה טוב וגם התפקיד מעניין. לא יודעת מה עבר עלי באותו היום, אבל... מה אני עושה עכשיו? כדאי ליצור קשר עם החברה ולנסות לחדש את המועמדות שלי למשרה?". לשאלה כזו התשובה שלי תמיד תהיה כן. כי בינינו, ממה יש לפחד? ומה עלולים להפסיד? גם ככה התוצאה עכשיו היא שאין שום סיכוי להמשך- אז למה שלא לנסות? מקסימום יגידו לכם "לא" וחזרתם לאותה הנקודה. להפך... במקום לא לנסות ולהמשיך לחיות בתחושת פספוס וכעס עצמי, אם תקבלו את ה"לא", ככל שיעבור הזמן פשוט תשכחו מזה ואולי אפילו תלמדו מזה לקח כלשהו לעתיד. 

וזה תקף כמעט לכל דבר שיוצר פחד מכישלון: תמיד עדיפה האופציה של לעשות משהו, מאשר האופציה של לא לעשות ולוותר מראש.

2. פחד מהצלחה- שמעתם על "סינדרום המתחזה"? אם לא, אז כדאי שתכירו: זהו החשש שאתם לא כאלה טובים או מוצלחים או מנוסים כמו שאחרים חושבים שאתם- חשש שבעצם רימיתם את האחרים להאמין בכם וביכולות שלכם ושבעצם שיחק לכם קלף או שהתמזל מזלכם ושאתם הרבה פחות מוצלחים ממה שהם חושבים.

אגב, מחקרים מגלים שלנשים יש נטיה לסבול יותר מגברים מהסינדרום הזה, משום שהן אינן מאמינות בעצמן (השפעה ישירה של תרבות, חברה וחינוך) ועל כן גם נוטות פחות להתמודד על משרות בכירות, לבקש קידום או העלאה בשכר. גם פחד מהצלחה הוא פחד משתק מאין כמוהו במושגים של קריירה ועבודה והוא בא לידי ביטוי בתחושה שאתם לא מספיק טובים לביצוע משימה שהטילו עליכם, תפקיד שקודמתם אליו או שהתקבלתם אליו. 

אז מהו הפתרון לתחושות כאלה? פשוט להבין שאתם ממש לא לבד- הרבה אנשים מרגישים ככה, הם פשוט לא מספרים על זה לאף אחד. ועוד דבר: פחד מהצלחה משתק בדיוק כמו פחד מכישלון ולכן גם כאן, הדבר הנכון לעשות הוא להפסיק לנבור בעניין מכל הכיוונים ופשוט לקפוץ למים ולהתחיל לשחות.

3. פחד משינוי- חשש משינויים והרצון להישאר היכן שאנחנו מכירים ומרגישים בבית מוביל לסטטוס קוו, לתקיעות ולבחירה במה שנוח במקום במה שכדאי. העניין הוא שחיפוש העבודה, למשל, לא יצלח לכם אם תמשיכו לעשות יום אחר יום בדיוק את אותו הדבר- לשלוח קורות חיים דרך אתרי דרושים ולחכות שמישהו יגיב ויזמן אתכם לראיון. במקום זה אולי עדיף לעשות דברים פחות נעימים או נוחים כמו למשל ליזום פניות, כמו להרים טלפונים כשצריך או לבקש סיוע ממכרים... כנ"ל אם בעבודה תישארו בדיוק באותה הפוזיציה הנוחה והמוכרת שאליה נכנסתם לפני 10 שנים- התפקיד אולי ירגיש לכם חמים ונוח כמו נעל בית ישנה, אבל כולנו יודעים שעם נעלי בית לא מתקדמים רחוק יותר מאשר דלת הכניסה...

כתבתי על זה לא פעם ולא פעמיים- בקריירה- כמו בעסקים- מה שלא הולך קדימה, הולך אחורה ואם במשך רבעון לא עשיתם שום דבר חדש בעבודה ושום דבר שהוא מחוץ לאזור הנוחות שלכם, אזי כנראה שלא רק שלא התקדמתם- ערך השוק שלכם אף ירד בהשוואה למקבילים שלכם.

נסיים בציטוט של סטיב ג'ובס, שאני מקווה שיתן לכם השראה לקחת סיכונים, לנסות דרכים חדשות ולא לפחד להצליח וזה הולך ככה:

“Remembering that I'll be dead soon is the most important tool I've ever encountered to help me make the big choices in life. Because almost everything—all external expectations, all pride, all fear of embarrassment or failure—these things just fall away in the face of death, leaving only what is truly important.”

זה הזמן לתאם פגישת יעוץ : לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה או תכנון קריירה ולתיאום: 

maya.bouhnik@gmail.com  | 054-7380310

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

מחפשים עבודה? מחקר חדש ממליץ: אם תרימו טלפון, תצרו רושם של חכמים יותר

image:iosphere/FreeDigitalPhotos.net

השבוע חגגתי יום הולדת ובכל שנה התופעה שתכף אתאר ושאתם בטח מכירים בעצמכם הולכת ומתעצמת: לכבוד יום ההולדת שלי קיבלתי מאות איחולי מזל טוב דרך כלי המדיה השונים, חוץ מאחד: דרך הטלפון.

לטעמי זו מגמה כאובה- בעבר, אני בטוחה שגם הטלפון שלכם לא חדל מלצלצל ביום ההולדת שלכם. אנשים התקשרו, ברכו ואולי אפילו קפצו לבקר. אבל כיום מעטים בלבד ממשיכים לשמור על המסורת, היתר כותבים ברכה בפייסבוק, בלינקדאין או שולחים בוואטצ-אפ וזהו... נעלם כל המימד האנושי והחם והקשר הבינאישי הישיר.

אבל המגמה הזו הרבה יותר רחבה מאיחולי מזל טוב הדדיים, כי היא מאפיינת יותר ויותר את ההתנהלות היום-יומית שלנו: אנחנו כותבים מייל לקולגה שלנו שנמצא ממש מעבר לקיר בכדי לשאול אותו מתי אוכלים צהריים ומעדיפים לשלוח הודעת וואטצ-אפ לחבר חולה כדי לשאול לשלומו ולצאת מידי חובה ואנחנו מעדיפים לענות לבוס שלנו במייל מאשר פנים מול פנים, כי זה יותר בטוח וגם הרבה יותר קל וזה ממשיך עוד ועוד עד שלמעשה, אם יורשה לי לחזות את העתיד, נראה לי שהאדם במאות הבאות לא יזדקק כלל למיתרי הקול שלו ואלה ילכו וייכחדו. בשביל מה אנחנו זקוקים להם, בעצם, אם את רוב התקשורת שלנו אנחנו מעדיפים לבצע בכתיבה ודרך האינטרנט?

אני נתקלת בתופעה הזו גם בכל מה שקשור לחיפוש עבודה: מחפשי עבודה מעדיפים תקשורת כתובה מאשר מילולית, הם מעדיפים לשלוח מייל מאשר להרים טלפון ו...כן, אפילו כשהם רוצים לברר איתי פרטים על פגישת הייעוץ לחיפוש עבודה- הם מעדיפים לשלוח מייל עם מספר הטלפון שלהם, מאשר ליצור קשר טלפוני בעצמם. 

אני יכולה להבין מהיכן זה נובע, כמובן... מייל הוא מהיר, קצר, ניתן לשלוח אותו תוך כדי שעסוקים במשהו אחר וזה מאפשר לנו להישאר באזור הנוחות שלנו- גם כשמדובר בנושא לא נעים או עדין, אבל מצד שני לעתים הוא מתאפיין בעוד משהו- כי בשליחת מייל או כל הודעת טקסט אנחנו בעצם מעבירים את האחריות על הנושא המדובר לצד השני- למכותב. זו דרך מצוינת לדחות דברים וזה בעצם להיות עם ולהרגיש בלי- לענות, אבל במינימום המאמץ.

וכך, למשל, אנשים מנסים לבנות מערכות יחסים עם אנשים חדשים- אך אלו מערכות יחסים וירטואליות בלבד- עוד קשר ועוד אחד בלינקדאין- אבל את אף אחד מהם לא באמת מכירים ומעולם לא פגשנו פנים מול פנים. וזה לא נגמר כאן משום שלא פעם מחפשי עבודה חולקים איתי התלבטויות בנוגע למה שקורה להם בתהליך החיפוש ופעם אחר פעם אני נתקלת בניסיונות לבצע קיצורי דרך- הכל בכדי לא להצטרך לדבר חלילה עם מישהו בטלפון.

אז עכשיו, מסתבר שזו לא רק הדעה שלי שיש דברים שעדיף לעשות דרך הטלפון, אלא שזה אפילו מוכח מחקרית: 

מחקר חדש של ניקולס אפלי- פרופסור מאוניברסיטת שיקאגו והדוקטורנטית ג'וליאנה שרדר מצא כי אנשים מקבלים רושם טוב יותר על מועמדים שהם שומעים את קולם בהשוואה לאלה שהם רק קוראים את הטקסט שכתבו להם, וזה קורה גם כשמדובר בדיוק באותו התוכן. על פי המחקר כשמתקשרים באמצעות דיבור, מראים לצד השני שאתם רציונליים, אפשר להעביר את המסר באופן מדויק וברור יותר וזו הדרך הטובה ביותר להתקרב ככל האפשר לתפיסה של הצד השני.

איך הם בדקו את כל זה? באמצעות סדרת ניסויים שבהם נתבקשו סטודנטים למנהל עסקים להציג את נאום המעלית שלהם לצורך קבלה לעבודה לשתי קבוצות: למנהלי גיוס ולסתם אנשים אקראיים שעברו בסביבה, במשך 2 דקות בדיבור ובכתב. התוצאות היו חד משמעיות: גם האנשים האקראיים וגם מנהלי הגיוס המקצועיים דיווחו על התרשמות טובה יותר מהסטודנטים שהביעו עצמם בעל פה. הרושם מהם היה שהם אינטליגנטים יותר, יעילים יותר ובעלי מסוגלות גבוהה יותר מאשר הסטודנטים שהעבירו את המסר בכתב. התוכן של הנאום היה, בדיוק אותו התוכן בשני המקרים.

לפי המחקר- לקול שלנו יש משקל רב כשאנחנו מעבירים מסרים והוא מוסיף מימדים נוספים לטקסט: את הדרך שבה אנחנו מתנסחים, את הדרך בה אנחנו חושבים, מתי אנחנו עוצרים לרגע את הדיבור בכדי לחשוב, הטון, גובה הקול, מהירות הדיבור, ההתלהבות... ובמילים אחרות- אם עיניים הן השער לנשמה שלנו, כך הקול הוא השער לדרך המחשבה.

מסקנות?

כשמחפשים עבודה ובחיים בכלל, אם אתם רוצים להשפיע ולחיוב- העדיפו שיחת טלפון מאשר הודעת טקסט כתובה. אל תתעצלו, צאו מאזור הנוחות שלכם ונסו. אם הייתם בראיון עבודה ואתם רוצים לעשות פולו-אפ מספר ימים לאחר מכן- כנראה עדיף להתקשר מאשר לשלוח מייל.

אגב, מסתבר שטלפון עדיף על הופעה פיזית... אתם עשויים להישמע חכמים יותר דרך הטלפון מאשר דרך מייל, אבל להגיע פיזית למקום כלשהו- לא יוסיף לכם נקודות זכות. אז אם אתם מאלה הנוהגים לקפוץ ללא הודעה מראש למקומות עבודה בכדי לחלק קורות חיים ולנסות להשיג ראיון על הדרך (מישהו עדיין עושה את זה?!)- כנראה שזו איננה השיטה המומלצת.

נו... מה אגיד לכם...? עכשיו אני מקווה שבשנה הבאה יהיו גם כמה טלפונים של מזל טוב ליום הולדת... :)

מחפשים עבודה? החיפוש תקוע ולא מתקדם? לא מגיבים לקורות החיים שלכם? לא עוברים ראיונות? אין לכם מושג כיצד להשתמש באופן הנכון ברשתות חברתיות בכלל ובלינקדאין בפרט? פנו אלי לקביעת פגישת יעוץ:

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

לפרטים נוספים על היעוץ ולתיאום פגישה :maya.bouhnik@gmail.com 054-7380310

Google+

קשה למצוא עבודה? אתם צודקים! על קריירה ואבולוציה

אם אתם חושבים שנהיה יותר ויותר קשה למצוא עבודה, אתם בהחלט לא טועים. לא די בכך שבשנים האחרונות הרבה יותר קל וקצר לשלוח קורות חיים (פשוט לוחצים על כפתור ה SEND וסיימנו), ושמחלקות הגיוס מתמודדות עם יותר ויותר פניות לכל משרה, אלא שמסתבר שבשוק העבודה, בנוסף לכל הצרות, יש באמת פחות משרות פתוחות. 

קראתי השבוע בכלכליסט על מחקר חדש ודי מדהים שערך פרופסור ניר חיימוביץ' מאוניברסיטת דיוק. השורה התחתונה שלו, בכדי לא להלאות אתכם יותר מידי היא כזו: לאחר כל משבר כלכלי וגם אחרי התאוששות ממשבר, כמות המשרות בשוק העבודה אף פעם איננה חוזרת למה שהיתה לפני המשבר. משמע, יש אחוז מסויים של משרות שפשוט מתבטלות לבלי שוב. 

איזה משרות נעלמות? זהו שאלה בדיוק המשרות שרובינו מחפשים, הקשורות לתפקידים שבאמצע הסקאלה, זאת אומרת- משרות הביניים. הכוונה במשרות ביניים למשרות שאינן קשורות לעבודות כפיים כמו ניקיון, למשל, ומצד שני אינן בכירות מאוד ברמת ניהול, חשיבה וקבלת החלטות. מדובר בתפקידים שהביצוע שלהם כולל פעולות קבועות שחוזרות על עצמן, שדורשים השכלה ממוצעת ושמשלמים עבורם שכר סביר. דוגמאות? בבקשה: טלרים העובדים בבנקים למשל, או מזכירות אישיות, עורכי דין זוטרים, מנהלי חשבונות וכן הלאה. 

והנה כמה מספרים שיסברו את האוזן: בשנות ה-80 משרות ביניים היו 58% משוק העבודה. היום, לאחר 3 משברים (תחילת שנות ה-90, 2001, 2008) אחוז המשרות הללו ירד ל- 44 בלבד. ירידה של 14% תוך שלושה עשורים. 

מה גרם להצטמקות הזו ולביטולן של 14% מהמשרות? 

הסיבה הראשונה לכך היא ההתפתחות הטכנולוגית שבזכותה (או בגללה) ניתן לבצע הרבה פעולות בעלות נמוכה יותר. בעוד שכוח אדם הוא יקר,עם השנים יש יותר ויותר פתרונות טכנולוגים זולים יותר שעושים את אותה העבודה.

הסיבה הזו ברורה, אבל היא איננה היחידה.

הסיבה השניה היא OUTSOURCING. כן, זו הנטיה ההולכת וגוברת בשנים האחרונות להוציא משרות מסויימות מחוץ לחברה. יותר מזה, המשרות הללו מוצאות גם מחוץ למדינה ובמקום עובדים מקומיים מבצעים את אותה העבודה עובדים זולים מאסיה, למשל, במחיר הרבה, הרבה יותר נמוך.

וכמו בכל תהליך התפתחותי אנחנו עדים ממש בימים אלה לשלב חדש. על השלב הזה, אמנם לא דובר במחקר, אבל אני מוסיפה אותו כאן כי זה פשוט מתבקש. לתופעה קוראים בשם UNSOURCING (ה speller כאן מסמן לי עכשיו את המילה הזו ככתובה באופן שגוי. טוב, זה ברור...המילה הזו עדיין לא מוכרת). אז למה הכוונה? הכוונה לשלב מתקדם הרבה יותר שבו פשוט לא משלמים על עבודה כי היא מתבצעת בחינם. איפה ואיך? דרך הרשתות החברתיות... ברשתות החברתיות יש קשר ישיר בין הלקוחות של החברה, חלק מעלים שאלות, אחרים עונים מנסיונם האישי ונותנים תמיכה ועצות וכל זה כמובן בחינם. ובמילים אחרות- עצם קיום הקהילה, חוסך לחברה עלויות. מכון גרטנר מצא שטיפוח קהילות כאלה יכול לחסוך עד 50% מעלויות התמיכה של החברה. כמובן שצריך למצוא שיטות בכדי לרתום את חברי הקהילה להשתתף בה, אבל חלוקת פרסים למשתתפים והגרלות למיניהם הם עדיין זולים יותר מהעסקת כוח אדם קבוע.

אז מה כל זה אומר? הנה כמה מסקנות חשובות עבורכם:

1. זו לא רק תחושה... באמת קשה יותר למצוא עבודה ובאמת יש באופן כללי פחות משרות פתוחות.

2. קיימת מגמה ברורה וקבועה בנסיון להוזיל עלויות של העסקת עובדים על ידי מגוון שיטות- אאוטסורסינג, טכנולוגיה, או רשתות חברתיות.

3. אחרי כל משבר וגם כשלכאורה השוק מתאושש תמיד ישאר מחוץ לשוק אחוז מסויים של עובדים שנפלטו החוצה ולא יצליחו לחזור חזרה.

4. והשורה התחתונה: תכנון קריירה כשמו כן הוא- תכנון ולא סתם "זרימה". כעובדים אנחנו חייבים להיות כל הזמן עם היד על הדופק. לגשש, לבדוק, לזהות מגמות, להבין איך השוק נראה, לדעת איזה תפקידים נדרשים כרגע ואיזה הולכים ונעלמים עם הזמן, לא להסכים לשינויי תפקיד בארגון מבלי לוודא קודם שהשינוי הוא לכיוון הנכון, לחפש עבודה חדשה בחוכמה, לבחור בתפקידים שהם לא רק "נוחים" אלא גם נכונים לקריירה ולבנות אסטרטגיות שיובילו אתכם למקום הנכון.  במילים אחרות: גם כשעובדים אסור להיות שאננים. בדיוק כמו כלב שישן עם עין אחת פקוחה, כך צריך להיות עירניים למגמות ולזהות אותן כדי לא למצוא את עצמינו בהפתעה מחוץ ללופ....

עוד על תכנון קריירה:

הזמן עובר מהר כשנהנים...

רוצים לתכנן נכון את הקריירה? אל תעלו לגג

קריירה: לזרום או לא לזרום?

יש לכם עוד שאלות על תכנון קריירה? maya.bouhnik@gmail.com

054-7380310

ניהול הרושם בקורות החיים- תוצאות המחקר!

מכיוון שרשמית הגענו לתקופה הזו שנקראת "אחרי החגים"- עבור כל אלה שלקחו פסק זמן, זה הזמן לחזור לחיפוש העבודה... אז מה יותר מתאים עכשיו מאשר פוסט בנושא שהכי מענין מועמדים- איך כותבים נכון קורות חיים...?

רגע לפני שתשנסו מותניים ותתחילו לשלוח קורות חיים, קחו לכם כמה דקות לקרוא את הפוסט הזה. עד היום כל מה שכתבתי כאן בבלוג נכתב על בסיס נסיוני הפרטי בגיוס עובדים ובניהול בחברות השמה, אבל הפוסט הזה מיוחד. בפוסט הזה אני רוצה לתת עוגן מחקרי לנושא ניהול הרושם בקורות החיים.

לשמחתי קיבלתי אישור לפרסם כאן נתונים ומסקנות מחקריות מתוך עבודת הדוקטורט של ליאת בסיס. עבודת הדוקטורט שלה הוגשה למחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן ונושאה היה: "ניהול הרושם בקורות חיים- בחינת הגורמים המשפיעים על הערכת קורות חיים בבחירת עובדים".

לפני שנתחיל, הנה נתונים מעניינים מתוך עבודת הדוקטורט שנאספו ממספר מחקרים שונים:

במחקר שנעשה ב 2005 נבדק עד כמה ממייני קורות החיים מצליחים להסיק את המסקנות הנכונות על אישיותו והכישורים האישיים של המועמד מתוך צירוף כל האינפורמציה שכתובה בקורות החיים שלו.

לצורך כך ביקשו החוקרים מהמועמדים עצמם ומהממיינים למלא שאלוני אישיות. המועמדים מילאו את השאלונים על עצמם והממיינים מילאו אותם על המועמדים בהסתמך רק על הנתונים שקראו בקורות החיים שלהם.

התוצאות של אותו הניסוי הראו תקפות גבוהה בהתאמה שבין התכונות והכישורים שהממיינים הסיקו לבין מה שהמועמדים העידו על עצמם...

מחקר אחר מ 2008 מצא שלקורות החיים יש לא רק השפעה על ההחלטה אם לזמן את המועמד לראיון, יש להם השפעה גם על השלבים שלאחר מכן.

מחקר שנערך בשנת 2000 על השפעת הוספת תמונה לקורות החיים מצא כי כשהמועמדים מתאימים למשרה- לתמונה לא היתה השפעה על ההחלטה אם לזמנם לראיון או לא. אבל, כשהוספה תמונה של מועמדת אטרקטיבית לקורות חיים בינוניים מבחינת ההתאמה- או אז לתמונה היתה השפעה רבה. במקרה הזה אותה מועמדת הוערכה בחיוב רב יותר.

עם זאת במחקר אחר נמצא כי מתוך 72 סוגי פריטים הכלולים בקורות החיים- תמונה קיבלה את הציון השלישי מהסוף במדד החיוניות.

אתם עדיין איתי? יופי! אז נמשיך...-

מטרת המחקר שערכה ליאת בסיס היתה לבדוק את ההשפעה של אלמנטים מבניים בקורות החיים כמו אורך וכישורים אישיים על ההתרשמות וההחלטה אם להמשיך בתהליך הגיוס של המועמדים.

לצורך המחקר נערכו שני מערכים- האחד מערך ניסוי והשני- מחקר השדה. במחקר השדה הוערכו 753 קורות חיים שנתקבלו בארגון עסקי גדול עבור שתי משרות שונות הדורשות גם סוגים שונים של כישורים: משרה הדורשת כישורים בינאישיים (מכירה, גיוס) ומשרה הדורשת כישורים אנליטיים (תכנות, מחקר).

מתוך המחקר עלו נתונים רבים, אני מציגה לכם כאן את עיקר הנתונים שנראו לי המעניינים ביותר וכמובן הרלבנטים ביותר למחפשי עבודה:

- ככל שהמועמד היה מבוגר יותר, כך הוא נתפס פחות מתאים לתפקיד והתקשרו אליו פחות בפועל.

- קורות חיים של נשים הרשימו יותר משל גברים.

- למועמדים שעל פי קורות החיים שלהם היו לא נשואים- התקשרו יותר.

- מועמדים שציינו בקורות החיים שלהם שיש להם ילדים- התקשרו אליהם פחות (בעיקר לתפקיד המחקרי).

- למועמדים לתפקיד המכירתי שציינו שהם עובדים כיום- התקשרו יותר.

- מועמדים קרובים יותר מבחינה גיאוגרפית נתפסו כמרשימים יותר וגם החליטו להתקשר אליהם יותר.

- קורות חיים של אנשי מכירות הוערכו יותר וגם התקשרו אליהם יותר- אם נסיונם היה בהתאם לדרישות התפקיד, ואילו בקרב אנשי המחקר המשקל היה גבוה יותר להתאמה לדרישות ההשכלה במשרה.

- לאורך קורות החיים לא היתה השפעה מובהקת על ההחלטה אם להתקשר למועמד או לא, אבל לאורך יש השפעה על מידת ההתרשמות מהמועמד- קורות חיים ארוכים יותר (יותר מעמוד אחד) נתפסו כמרשימים יותר.

- כמו כן, לאורך יש השפעה רבה יותר בתפקידים בינאישיים מאשר בתפקידים אנליטיים.

- מי שהוסיף ברזומה שלו פיסקה של כישורים אישיים - ההתרשמות ממנו היתה נמוכה יותר. אלא אם כן, אותם הכישורים שפורטו היו תואמים בבירור לתפקיד. זה בעיקר בלט בקרב המועמדים לתפקיד המכירות (לממצא זה ניתן ההסבר שאנשי מכירות שמנסים למכור את עצמם בקורות החיים בעזרת עדות עצמית על הכישורים שלהם, פשוט מרגיזים את הממיינים ויוצרים יחס חשדני).

- ככל שעולה הצורך למועמדים מסויימים, כך יורדת השפעת הרושם של קורות החיים על ההחלטה אם להתקשר או לא.

- מועמדים לתפקידים בינאישיים מודעים יותר לחשיבות ניהול הרושם מאשר מועמדים לתפקידי מחקר ולכן גם דואגים לאלמנטי רושם בקורות החיים שלהם.

- קורות חיים של אנשי מכירות הוערכו כאסטתיים יותר ביחס לקורות החיים של אנשי המחקר.

נ.ב

כל המצויין כאן הוא תקציר מקוצר בהחלט. אני מקווה שהנתונים האלה יתנו לכם תמונה קצת יותר ברורה בנוגע לשלל הפרמטרים המשפיעים על הסיכוי לקבל את שיחת הטלפון המיוחלת מהמעסיקים.

ולסיום, תודה רבה לליאת על ההסכמה לשתף במידע!

נ.ב.ב

אם תקופת החגים גרמה לכם לשכוח- אני אזכיר שאני מקיימת פגישות יעוץ למחפשי עבודה. אם אתם חושבים שקורות החיים שלכם זקוקים ל"דחיפה"= תיקון / בדיקה / שכתוב / שדרוג...- פנו אלי בבקשה לקבלת פרטים על פגישת היעוץ לשכתוב ושדרוג קורות החיים:

maya.bouhnik@gmail.com

054-7380310

מוזמנים גם להצטרף לעמוד הפייסבוק של הבלוג ולהעלות שם שאלות וסוגיות בנוגע לחיפוש עבודה:

http://www.facebook.com/CareerTips4Geeks