הרשמו לקבלת ניוזלטר שבועי כדי לא להחמיץ אף טיפ

רוצים להיות מעודכנים? לקבלה במייל של הטיפ השבועי לחיפוש עבודה:
‏הצגת רשומות עם תוויות משכורת. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות משכורת. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 4 בנובמבר 2018

מה היה קורה לו הייתם מגלים את גובה השכר של הבוס שלכם ושל המקבילים?

משפט חכם גורס: "מה שאתה לא יודע, לא יפגע בך". יש בזה המון הגיון אמנם, אך לרוב הסקרנות גוברת וההיגיון נשכח.

גם אם לא תודו בזה, אני בטוחה שרבים מכם סקרנים לדעת מהי המשכורת של החברים שלכם לעבודה- אלה שמבצעים בדיוק את אותו התפקיד כמוכם ועוד יותר מסקרן אתכם לדעת כמה מרוויח הבוס שלכם...

אז, מה היה קורה אם אכן הייתם יכולים להשביע את תאבונה של הסקרנות הזו? מה היו ההשלכות של זה? ואיך הייתם מגיבים?

מחקר שהשתתפו בו 2060 עובדים לא התאפק ובדק בדיוק את זה. את התוצאות קראתי השבוע והרי הן:

- הנושא הראשון שנבדק היה השכר של המנהלים הבכירים. 

העובדים שהשתתפו במחקר היו צריכים למלא שאלון דיגיטלי ולנחש כמה מרוויחים הבוסים שלהם. כדי לתמרץ את הנשאלים להיות מדויקים ולא לזרוק מספר כלאחר יד, החוקרים הציעו תמורה נאה עבור אלו שהניחוש שלהם יהיה הכי קרוב למספרים האמיתיים. 

התוצאה: רוב העובדים המעיטו בשווי השכר של המנהלים וניחשו שכר נמוך בכ- 14% מהשכר האמיתי שהבוסים שלהם הרוויחו. 

אבל כאן הסיפור שלנו נעשה מעניין יותר משום שבשלב הבא למחצית מהעובדים המנחשים נתגלתה האמת העירומה. כן, מחצית מהם (באופן אקראי) גילו מהו השכר האמיתי של הבוס שלהם (והיותר גבוה ממה שחשבו) והמחצית השניה-לא. למשל, עובד שניחש שהבוס שלו משתכר פי 3 ממנו, גילה בהקלקה על כפתור שבפועל הבוס שלו משתכר פי 5 ממנו. 

מנחשים מה היה האפקט של הגילוי הזה על העובדים? האם הגילוי הוריד להם את המוטיבציה? יצר תחושות ניכור? או שאולי להפך?

ובכן... במשך שנה שלמה ליוו החוקרים את העובדים שהשתתפו במחקר, הם קראו אימיילים שלהם, קיבלו נתונים על התפוקה שלהם, הצלחה במכירות וכו' וכו'... בסוף השנה שוקללו כל הנתונים ולמרבה ההפתעה נתגלה שדווקא העובדים שגילו מהו גובה השכר של הבוסים שלהם, עבדו קשה יותר בהשוואה לאלו שנותרו ללא הידיעה. למעשה, נמצאה קורלציה מעניינת- ככל שהעובד הופתע יותר- משמע גילה פער גדול יותר בין הניחוש שלו לבין השכר האמיתי של הבוס שלו- ככה הוא עבד קשה יותר, השקיע יותר שעות עבודה, שלח יותר מיילים, סגר יותר עסקאות מכירה וכו'... 

איך אפשר להסביר את זה? החוקרים הגיעו למסקנה שהכל קשור לשאיפות. ככל שהעובד שגילה את גובה השכר האמיתי של הבוס שלו היה קרוב יותר מבחינת בכירות לתפקיד של המנהל- כך ידיעת רמת השכר של המנהל דירבנה אותו להשקיע בכדי להגיע גם הוא לאותה הנקודה. במילים אחרות, ככל שהתפקיד של הבוס היה ריאלי, ניתן להשגה ולא רחוק מידי בסולם התפקידים, כך השכר הגבוה והמרשים הפך ליעד בר השגה בעיני העובד- יעד שכדאי להשקיע יותר בכדי להשיג אותו. זאת ועוד, הידיעה הזו הפכה את העובד לאופטימי יותר בנוגע לרמות השכר שהוא עצמו יכול להרוויח בשנים הקרובות. 

אבל היה לזה גם אפקט הפוך- ככל שהפער בין רמת הבכירות של המנהל לבין זו של העובד היה גדול יותר, כך ידיעת השכר של המנהל לא השפיעה על רמת המוטיבציה של העובד.

- ומה קרה כשעובדים גילו כמה מרוויחים המקבילים שלהם? הקולגות... אלו שמבצעים תפקיד זהה?

אוהו, פה מתחיל הבלגן האמיתי... כי בעוד שעובדים יכולים לעכל פערי שכר בינם לבין אלו שבכירים מהם, ובכן... בדיוק ככה הם לא מסוגלים לקבל זאת כשמדובר בעובדים באותו הלבל שלהם. 

בניסוי נתבקשו העובדים לנחש את השכר של אלו שעובדים לצידם- באותה המחלקה, עם אותו הטייטל. גם כאן, מחצית מהם גילו את האמת בלחיצת כפתור וגם כאן היו פספוסים בניחושים... אבל מה שמעניין פה במיוחד זו התוצאה... עובד שמגלה שמקביל לו משתכר יותר ממנו ממש לא מפתח שאיפות והמוטיבציה שלו לא גדלה. נהפוך הוא... ככל שהפער גדול יותר, כך הביצועים של העובד יורדים, הוא ישקיע פחות שעות עבודה, ישלח פחות מיילים וגם יסגור פחות עסקאות מכירה. 

מסקנות?

1. ממש לא מפתיע, אם ככה, למה ברוב מקומות העבודה שיש בהם חוזים אישיים עניין השכר הוא כה סודי ואינטימי.
2. למרות שרוב העובדים סקרנים לדעת כמה מרוויחים שאר עובדי החברה, ידיעת הנתונים הללו עשויה להוביל לירידה משמעותית במוטיבציה ובביצועים במידה ויש פערי שכר בין עובדים באותם תפקידים וברמות בכירות זהות.
3. אבל, הידיעה של פוטנציאל ההשתכרות לשנים הבאות- זו דווקא יכולה לדרבן עובדים להשקיע יותר, לעבוד קשה יותר ולהתקדם במעלה הסולם בכדי לממש את הפוטנציאל הזה.
4. אז כל העניין הזה אולי פיקנטי ונחמד כל עוד אנחנו יודעים מה אחרים מרוויחים, אבל בתנאי שהאחרים אינם יודעים כמה אנחנו. כן... כשזה מגיע לשכר, אף אחד לא ממש שש לשתף פעולה ולגלות את שכרו האישי. זהו עדיין אחד הנתונים שאנחנו לא מעוניינים לחשוף לאחרים. למעשה, מאותו מחקר מתברר שיש עובדים שכל כך דואגים לפרטיותם עד שהם אפילו מוכנים לשלם בכדי שהמידע הזה לא יתפרסם במקום העבודה שלהם (המממ... נראה לי שעליתי פה על משהו... הנה עוד דרך לנהל משא ומתן על השכר...: "כמה אתה מוכן לרדת בציפיות השכר בכדי שלא נפרסם בכל החברה כמה אתה מרוויח אצלנו? 😆 )

*** מה?! עדיין לא הצטרפתם לעמוד הפייסבוק שלי? אם גם אתם חושבים כמוני שקריירה וחיפוש עבודה זה פרוייקט, זה קמפיין, זו עבודה... אבל שזה גם מצחיק ושאפשר גם לצחוק על זה- הצטרפו כאן:   www.facebook.com/CareerTips4Geeks


לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר



יום ראשון, 15 ביולי 2018

סוגרים עסקה: 5 טיפים לניהול משא ומתן שיובילו לקבלת הצעת עבודה

זהו חלק ב' של הפוסט משבוע שעבר שבו הכנתי לכם מדריך מפורט עם טיפים, טריקים וטקטיקות לניהול משא ומתן. אם לא קראתם, מוזמנים- הקליקו פה!

אז בואו נתקדם... בפוסט הקודם בנינו את התשתית המיטבית לניהול מו"מ ולא משנה אם מדובר על משא ומתן על תנאי עבודה ושכר או על קידום בתוך מקום עבודה או אפילו מול לקוחות כחלק מהתפקיד שלכם. בפוסט הזה אנחנו ממשיכים הלאה במטרה לסגור עסקה, לקבל הצעת עבודה, לזכות סוף כל סוף בקידום הנכסף או להשיג לקוח חדש.

קבלו: 5 טיפים לניהול מו"מ עד סגירת עסקה.

1. אחת השאלות שאני נשאלת מידי פעם על ידי מחפשי עבודה היא האם לציין בפני מעסיק בשלבים מתקדמים של תהליך הגיוס שיש לכם עוד הצעות ותהליכים שמתקדמים במקומות אחרים. אכן שאלה מורכבת... ומהי התשובה? ובכן, זוכרים את נקודה מספר 2 מהפוסט הקודם? הנקודה עסקה במושג  BATNA (האלטרנטיבות שיש לכם בנוגע לעניין שעליו המו"מ). אז, עד לפני כמה שנים, חוקרים היו ממליצים שלא לציין את האלטרנטיבות שיש לכם כטקטיקת מו"מ. אבל זה השתנה, מחקרים עדכניים בנושא דווקא ממליצים כן לעשות זאת. על פי המחקרים הללו אנשים שמנהלים מו"מ ועושים את הרושם שיש להם עוד אלטרנטיבות נתפסים על ידי הצד השני ככנים, מבוקשים ואטרקטיביים יותר. המו"מ במקרים האלה פחות אגרסיבי וגם זריז יותר. אז איך עושים את זה הכי טוב? חולקים מידע מדויק (כן, לרבות שמות החברות האחרות שאתם בתהליכים איתן ומה הן הציעו לכם, אחרת יש שעלולים להניח שאתם מרמים ושבעצם אין לכם שום הצעה אחרת) ואז גם שואלים: "איך ההצעה שלכם תהיה שונה מאלה שקיבלתי?".

2. משתמשים במילים חזקות ולא בחלשות. כן, שוב (זה טיפ שכבר ציינתי בפוסט הקודם)! וכן, גם אם אתם בעמדה פחות טובה, למשל כשאתם מנסים לשפר שכר בשיחה מול הבוס שלכם. במקרה כזה, עשו לעצמכם טובה ואל, אבל אל! תנסחו את זה ככה: "אני יודע שעברה פחות משנה מאז שביקשתי בפעם הקודמת, אבל..." או "אני מבין שזה עלול להישמע כמו קפיצה גדולה מידי בבת אחת" או "ממש לא נעים לי לבקש...אבל..." או "תוכל אולי בבקשה לשקול לשפר לי את השכר...?". כל הניסוחים הללו הם חלשים ומחלישים ושמים את המנהל בעמדה שמאפשרת לו תגובה אגרסיבית יותר. 

3. תמיד הוסיפו עוד משתנים לתמונה. בואו ניקח לדוגמה את השלב האחרון של כל חיפוש עבודה מוצלח- קבלת הצעת עבודה ומו"מ על שכר. אז נניח שאתם רוצים לקבל שכר חודשי של 25K ואילו המעסיק תכנן לשלם רק 20K. רוב המשאים והמתנים (עם דגש על המילה "רוב" כי יש גם מעסיקים שמפתיעים ומציעים דווקא את הרף העליון או גבוה ממנו) יתנהלו על השורה התחתונה ורבים מהם יסתיימו עם פשרה של שני הצדדים- משמע- משהו בסביבות 22-23K. אבל, אפשר להוסיף לקלחת המו"מ עוד המון פרמטרים שאפשר להתדיין עליהם- ימי חופשה, 80% משרה במקום משרה מלאה, מספר ימי עבודה מהבית, בונוס שנתי, מענק חתימה, עמלות גבוהות יותר על מכירות וכו' וכו'... לחלק מהפרמטרים האלה יהיה משקל גבוה יותר עבורכם מאשר למעסיק (עבורכם זו נקודה קריטית ועבורו לא משהו אקוטי ולכן קל לו להתפשר עליו) ולאחרים- בדיוק ההיפך. כל שנותר לעשות הוא למצוא בדיוק את הפרמטרים האלו ולהוסיף אותם למו"מ כחלק בלתי נפרד. ועוד דבר- העלו את כל הסעיפים האלה ביחד- בו זמנית! לא אחד אחרי השני.

4. עגינה או: הכל יחסי. ענו בבקשה על השאלה- האם דוד בן גוריון נפטר בגיל צעיר מאשר 140 שנים? עכשיו ענו בבקשה על עוד שאלה- אם ככה, באיזה גיל הוא נפטר? 
הטקטיקה הזו נשענת על העובדה שבקלות אפשר לנעוץ עוגן במוח שלכם, כזה שבגללו התשובה שתתנו תהיה בוודאות גבוהה יותר מאשר התשובה שהייתם עונים אם הייתי שואלת רק את השאלה השניה (ללא הראשונה) או אם הייתי שואלת את השאלה הראשונה כך: האם דוד בן גוריון נפטר בגיל צעיר מאשר 85?
במילים אחרות, יש לנו נטיה לחשוב באופן יחסי.
איך אפשר להשתמש בזה במו"מ על שכר למשל? טוב ששאלתם וזה במיוחד מוקדש לכל אלה שמנסים בכל מיני דרכים להתחמק מהשאלה "מהן ציפיות השכר שלך?". התשובה היא שלא מעט חוקרים ממליצים שכדאי להיות הראשונים שנותנים הצעה, שנוקבים במספר, שמציינים ציפיות שכר, שמתמחרים פרוייקט... ולמה? משום שהמספר הזה יהיה העוגן של כל המו"מ. כל מה שיקרה בהמשך המשא ומתן יצא מנקודת הבסיס הזו בדיוק (גבוה ממנה או נמוך ממנה- אבל תמיד יחסית אליה).
חוקר בשם Grant מחזק את הגישה ומוסיף: "כל דולר יותר בהצעה הראשונית מתורגם בסופו של מו"מ לחצי דולר יותר בהצעה הסופית".

5. ציינו טווח. טוב, זה ממש מעניין והולך ככה: נניח שאתם מחפשים עבודה ומכוונים לשכר של 25K. כשישאלו אתכם מה ציפיות השכר שלכם, אתם יכולים לענות את אחת האופציות הבאות:
1. ציפיות השכר שלי הן 25K (ציון המספר המדויק)
2. ציפיות השכר שלי הן 24K-26K (ציון טווח כשמה שבאמת רוצים לקבל ממוקם באמצע הטווח)
3. ציפיות השכר שלי הן 22K-25K (מה שרוצים לקבל הוא הרף העליון)
4. ציפיות השכר שלי הן 25K-28K (מה שרוצים לקבל הוא הרף התחתון)

עכשיו חברים, נחשו בבקשה- מהי הדרך הכי טובה להציג את ציפיות השכר?
לפי מחקר משנת 2015 (Amerson & Mason) הדרך הטובה ביותר היא מספר 4. להציג את הסכום האמיתי שאתם מצפים לו כרף תחתון.

ולסיום, טיפ בונוס:
נניח שקיבלתם הצעה, מה קורה אז? להסכים? לעשות קצת שרירים?
ובכן, החוקרים טוענים שבכל מו"מ ולא משנה על מה, לא כדאי להסכים להצעה הראשונה שקיבלתם. יש לבני האדם נטייה להתאכזב, במקום לשמוח כשדברים נראים להם קלים מידי. אם תרצו למכור לי רכב ב 70 אלף שקל ואציע לכם 60 אלף- הצעה שתסכימו לה בזריזות, במקום לשמוח שזכיתי ברכב ב 10K פחות מהמחיר המבוקש, כנראה שדווקא אתאכזב. למה? כי יתגנב לי החשש שיצאתי פראיירית. שזה היה יותר מידי קל... שיכולתי להציע 55K וגם אז ההצעה היתה מתקבלת...
מבינים? ככה זה בני אדם... אף פעם לא מרוצים ותמיד רוצים יותר... :)
ולמרות הנטיה הזו, חשוב שתנהלו מו"מ על בסיס השווי של העסקה ספציפית עבורכם. האם היא הגונה לדעתכם? האם אתם מקבלים את מה שציפיתם לקבל? האם אתם מרוצים? אין סיבה לעשות שרירים סתם, לשם הספורט... רק אם אתם באמת מאמינים שמגיע לכם יותר.
אם אתם מרוצים- זה מה שחשוב! נשאר רק ללחוץ יד ולחתום פה, פה ו...גם פה...😊

*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:  www.facebook.com/CareerTips4Geeks

החיפוש תקוע ולא מצליחים לגלות מה הסיבה? הבוס לא מוכן לאשר העלאה? שולחים קו"ח ולא מקבלים תגובה? צריכים עזרה בלינקדאין? אולי הכנה לראיונות עבודה? ומה לגבי אסטרטגיות חיפוש? בטוחים שאתם מכירים את כולן?? 
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר


Google+

יום ראשון, 20 במאי 2018

ראיונות עבודה: ה-שאלה שאסור לכם לענות עליה בשום פנים ואופן!

image courtesy of bplanet at FreeDigitalPhotos.net
טוב, אני מודה... יש לא מעט שאלות שמראיינים שואלים בראיונות עבודה ושעדיף לא לענות עליהן. 

הכוונה כמובן לשאלות מפלות, כאלה שהתשובה עליהן עלולה להזיק ולהגביל את סיכויי הקבלה לעבודה, שאלות שאסור למראיינים לשאול (ולמרות זאת הם ביודעין או שלא ביודעין שואלים).

אבל, בעוד שברור כמעט לכל המועמדים ששאלות כמו "בני כמה הילדים שלך ואיך תסתדרי עם שעות העבודה?" או "מדוע לא שירתת בצבא?" הן שאלות מפלות שלא חייבים לענות עליהן (וכמובן גם לא חוקיות ושאסור למראיינים לשאול), יש שאלה אחת שלמרות היותה אינטימית למדי, רוב המועמדים עונים עליה בחפץ לב (מי יותר ומי פחות). ייתכן שזה בגלל שהשאלה הזו נשמעת למועמדים לגיטימית ואולי אפילו תמימה, סוג של התעניינות חסרת משמעות... ואולי הם עונים עליה כי הם בכלל לא מודעים להשלכות האפשריות של התשובה שלהם.

מנחשים לאיזו שאלה אני מתכוונת?

אני מתכוונת לשאלה: מהו השכר הנוכחי שלך?

רק בכדי לסבר את האוזן... בינואר השנה הכריזה חברת אמאזון שמעתה והלאה המראיינים של החברה מפסיקים לשאול את השאלה הזו בראיונות העבודה. בצעד הזה אמאזון מצטרפת לענקיות פייסבוק וסיסקו שכבר הצהירו לא מזמן בדיוק את אותו הדבר וגם לערים בארה"ב כמו ניו יורק למשל שבה זה פשוט אסור ולא חוקי.
אבל, למרות שעושה רושם שזוהי תחילתה של מגמה חיובית, רבים המעסיקים שעדיין רואים לנכון ומרשים לעצמם לשאול את השאלה האינטימית הזאת ורבים המועמדים שפשוט זורמים עם השאלה ועונים עליה במלוא הכנות.

אז מה הבעיה עם זה בעצם? למה זו שאלה מסוכנת מאוד? ולמה אסור לכם בתכלית האיסור לענות עליה? הנה 4 סיבות טובות:

1. כי כשמעסיק יודע מה השכר הנוכחי שלכם זה שווה ערך לכך שאם הייתם משחקים איתו פוקר- הייתם מראים לו את כל הקלפים שחולקו לכם. אם ברור לכם למה לא כדאי להראות את הקלפים ליריב בפוקר, אמור גם להיות לכם ברור למה לא כדאי לעשות את זה כשאתם מחפשים עבודה... 
יש מעסיקים (ונכון, לא כולם כאלה...) שעלולים לנצל את המידע הזה לרעתכם. אם הם ידעו מה השכר הנוכחי שלכם, הם יציעו לכם הצעת שכר דומה לשכר הזה- או קצת יותר (כדי שתצאו "מבסוטים").  נו, למה לא בעצם? כשיודעים מה אתם מקבלים עכשיו, אפשר לתת לכם הצעה נמוכה יותר ממה שאולי תוכנן מלכתחילה לתפקיד. 
במילים אחרות, ככה אתם מגבילים לעצמכם את היכולת לנהל משא ומתן במו ידיכם.

2. כי אם במקום העבודה הנוכחי משלמים לכם שכר נמוך יחסית לממוצע בשוק העבודה ובגלל זה אתם מחפשים עבודה, זו דרך בדוקה לסחוב את אותו השכר הנמוך הלאה לתפקיד הבא ולשמר את הפער למשך שנים רבות קדימה בקריירה במקום לישר קו עם השוק. 

3. וכי (בהמשך לנקודה 2) זו בעצם ה-דרך לשעתק (מילה של סוציולוגים...) פערים, אי שיוויון, אפלית אוכלוסיות מוחלשות, אפליה מגדרית וכו'...

4. וגם כי... השכר שעובד מקבל מהמעסיק הנוכחי מרמז למעסיקים האחרים על שוויו. כן, מעצבן מאוד לקרוא את זה, אבל זו האמת... כשאתם אומרים למעסיק פוטנציאלי מה השכר שאתם מקבלים מהמעסיק הנוכחי, אתם בעצם גם אומרים בנשימה אחת כמה מעריכים אתכם במקום העבודה שלכם, עד כמה המעסיק הנוכחי רוצה לשמר אתכם בעבודה ובכלל מה השווי שלכם כעובדים. אם עד היום קיבלתם שכר נמוך- המראיין עלול להסיק שזה בגלל שערככם נמוך, שאתם אולי לא עובדים טובים מי יודע מה ואם ככה, אולי גם לו לא כדאי להעסיק אתכם...

אז, אתם הבנתם את זה? 

*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:    www.facebook.com/CareerTips4Geeks

מבינים שיש שאלות שאסור לענות עליהן בראיונות אבל לא יודעים איך לבצע את זה בפועל? מתקשים לצלוח ראיונות עבודה? בכלל לא מוזמנים לראיונות? התחלתם לחפש והחיפוש תקוע? 
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
- פניה נכונה למשרות הנכונות
- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
- תכנון נכון של קריירה
- מיתוג נכון ברשתות חברתיות
- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה
- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
- משא ומתן על חוזים והצעות שכר



Google+

ShareThis

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...