איך תאוריית החלונות השבורים יכולה לסייע לכם בחיפוש עבודה?

השנה: 1969.

המקום: אוניברסיטת סטאנפורד שבארצות הברית.

הניסוי: פסיכולוג בשם פיליפ זימברדו משאיר 2 מכוניות עזובות לצד הכביש. את הראשונה הוא מחנה בניו יורק, בשכונה הכי מוזנחת, מוכת עוני ופשע. את השניה הוא משאיר בשכונה בפאלו אלטו. בשני המקרים מדובר במכונית ללא מספר רישוי שברור שמישהו פשוט זנח.

לאחר 10 דקות...: בשכונת העוני הניו-יורקית חולפות רק 10 דקות עד שמישהו שעובר ליד המכונית מתחיל בפעולות ונדליזם נמרצות. הוא מפרק מספר חלקים ואז ממשיך בהרס של ממש, אתם יודעים... שבירת זכוכיות, מעיכת פח... כל החגיגה... עד שהמכונית לגמרי הרוסה. 

בינתיים... בפאלו אלטו שבקליפורניה, המכונית השניה נשמרת ללא פגע במשך שבוע שלם, עד שהפסיכולוג שלנו מחליט לעשות מעשה... הוא לוקח פטיש וחובט במכונית מספר חבטות. לא חולף זמן רב מידי עד שעובר אורח שם לב למכונית הזנוחה והחבוטה ולוקח על עצמו את סיום משימת ההרס בדיוק כמו ה"קולגה" הנמרץ הניו-יורקי שלו.

המסקנה: הניסוי הוכיח עד כמה משהו שנראה מוזנח ועזוב הוא מטרה קלה לונדליזם, אבל לא רק... המסקנה מהניסוי הזה היא רחבה עוד יותר וגם הפכה לבסיס של אחת מהתאוריות החשובות בתחום הקרימינולוגיה: "תאוריית החלונות השבורים".

תאוריית החלונות השבורים: בהתבסס על תוצאות הניסוי של זימברדו, פותחה תיאוריה רחבה הרבה יותר. התאוריה גורסת כך: ברגע שמתחיל אי סדר כלשהו ולא משנה איפה ובאיזו שכונה זה קורה, דברים מתחילים לצאת מכלל שליטה. זה יכול להיות חלון שבור, גרפיטי על הקירות, זנות או נרקומן שיושב בפינת הרחוב- כל סימן כזה עלול לייצר את הרושם שמדובר במקום מוזנח וזה לכשעצמו מספיק בכדי שהבלגן יתחיל וכל השכונה תדרדר. המסקנה של זה היתה אם ככה, שאם המשטרה תטפל בדברים הקטנים הללו ברגע שהם צצים, אולי הפשעים הגדולים יותר יימנעו. 

בעקבות כך, שני החוקרים שהמציאו את התאוריה הזו- קלינג ווילסון הציעו למשטרה לשנות פוקוס- במקום להשקיע את כל המשאבים בפתרון פשעים גדולים, להתחיל לנקות את הרחובות כבר מסימני ההזנחה הקטנים. ראש העיר החדש דאז- רודי ג'וליאני אימץ בחום את התיאוריה הזו, שהפכה מהר מאוד למנטרה שלו. עד 2001 זה גם הפך לאחד מהישגיו הגדולים ביותר כראש העיר של ניו יורק.

ועכשיו לענייננו... חיפוש עבודה (סוף, סוף, הא?)... מה הקשר בין תאוריית החלונות השבורים לחיפוש עבודה? 

ובכן, גם בחיפוש עבודה אי אפשר להתעלם מהפרטים הקטנים. על אחת כמה וכמה אם מדובר בחיפוש עבודה שאיננו צולח ולא מייצר תוצאות (=זימונים לראיונות, הצעות עבודה...).

במילים אחרות, כדי שפרוייקט גדול כמו חיפוש עבודה יצלח, אי אפשר להתעלם או לזנוח את הבעיות הקטנות. איזה למשל? אוהו! יש הרבה כאלה...:

- טעויות כתיב בקורות חיים ובלינקדאין.

- תבנית ישנה נושנה ולא מעודכנת של קורות חיים (כן גם בקורות חיים המראה החיצוני משפיע).

- פרופיל לינקדאין חצי ריק ומוזנח.

- חוסר התאמה בין התוכן בקורות החיים לבין התוכן בפרופיל לינקדין.

- שם קובץ קורות החיים, שכולל מידע שעדיף להצניע כמו למשל תאריך תחילת חיפוש העבודה (שמסתבר ממנו שאתם מחפשים כבר מ- 1.2017) או מספר גרסה: ronen.cohen ver9.

- פרופיל פייסבוק לא מחמיא בכלל ולא מצונזר.

- שליחת קורות חיים לכל עבר כלאחר יד, מבלי לעצור רגע ולחשוב אם אתם בכלל מתאימים למשרה או לא בכלל.

- חורים ברצף הנסיון התעסוקתי ושאר נורות אדומות, שמושכים תשומת לב שלילית בקורות החיים.

- שליחת קורות חיים בשלל גרסאות ולמגוון תפקידים מבלי לתעד מה שלחתם לאן.

ואני יכולה להמשיך את הרשימה הזו עוד ועוד ועוד... בכל המקרים מדובר בטעויות קטנות, בפרטים קטנים... שבדיוק כמו גרפיטי על הקירות או חלונות שבורים יכולים להרוס את כל השכונה וגם את כל תהליך חיפוש העבודה...

בקיצור, החיפוש תקוע, כושל, מבאס? לפני שאתם קופצים למסקנות נמהרות מידי, בדקו את עצמכם מלמטה, בקטנות... לפעמים מספיק לתקן מספר דברים קטנים בכדי שכל החיפוש יתפוס כיוון אחר, טוב ומוצלח יותר...

*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:  www.facebook.com/CareerTips4Geeks

החיפוש תקוע ולא מצליחים לגלות מה הסיבה? שולחים קו"ח ולא מקבלים תגובה? צריכים עזרה בלינקדאין? אולי הכנה לראיונות עבודה? ומה לגבי אסטרטגיות חיפוש? בטוחים שאתם מכירים את כולן?? 

לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:

054-7380310 🕿  maya.bouhnik@gmail.com 🖂

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

מחפשים עבודה?!

Template Incubator (copy) on Biteable.

המכתב המקדים מת: אבל אם אתם בכל זאת מתעקשים לפחות כתבו אותו נכון

גילוי נאות: במשך כל שנות עבודתי בגיוס עובדים, מעטים היו המקרים בהם טרחתי לקרוא מכתבים מקדימים. למה? פשוט

כי לא היה זמן לזה. לא מספיק לקרוא עשרות טקסטים של קורות חיים ביום? אז גם להכפיל את זה בעשרות טקסטים של מכתבים מקדימים? לאף אחד את המותרות לזה...

סקר שנערך לפני כשנה בדיוק בנושא הזה מחזק את המסקנה שהמכתב המקדים מת, שינוח על משכבו בשלום המסכן... בסקר שנערך על ידי חברת Jobvite- חברה המפתחת תוכנת גיוס, השתתפו 2200 נסקרים ונמצא כי 58% מהמועמדים לא טורחים לצרף מכתב נלווה למשלוח קורות החיים שלהם. והם אינם טועים, משום שרק 26% מהמגייסים מעניקים חשיבות כלשהי למכתב המקדים. 

אז למכתב המקדים יש אם ככה השפעה מזערית, אם בכלל. מצד שני, אם בכל זאת החלטתם לצרף כזה (או שבמודעת הדרושים הועלתה בקשה ישירה לצרף מכתב מקדים), אז לפחות עשו זאת כמו שצריך והימנעו מהטעויות השכיחות כל כך.

הנה 7 טיפים למניעת טעויות שכיחות בכתיבת מכתב מקדים, בכדי שאם התעקשתם לכתוב כזה (וגם אם מישהו יטרח לקרוא), הוא לפחות יעשה את העבודה כמו שצריך:

1. קופי-פייסט: אם אתם מאלה שטורחים לכתוב מכתב מקדים, רוב הסיכויים הם שכתבתם ממש בתחילת חיפוש העבודה איזשהו טקסט גנרי, שיפצתם מפה, שיניתם משם ו...הופה! מאז ועד היום אתם עושים לו קופי וקופי ושוב פעם קופי. במילים אחרות, מדובר בטקסט כה כללי שאמור להתאים לכל משלוח קו"ח. 

אז זהו שלא! מכתב מקדים הוא בעצם נאום מכירה וכל איש מכירות יודע שאין דבר כזה- נאום מכירה אחד שמתאים לכל הלקוחות הפוטנציאלים יחד.

מסקנה: טרחתם לכתוב? השקיעו עוד מספר דקות והתאימו למשרה ולחברה שאליה פונים.

2. לכל מאן דבעי...: לא תמיד, אבל לעיתים אתם מגיעים למשרה שפורסמה ברשת חברתית- במקרים כאלה עדיף להתרחק מניסוחים פורמליים ארכאיים בראש הפניה כמו למשל: א.ג.נ או שלום רב... ושאר הניסוחים המכובדים של פעם ולכתוב פניה ישירות לשם האדם שפרסם את מודעת הדרושים. בדיוק כמו במכירות, השימוש בשמו הספציפי של האדם שפונים אליו עשוי ליצר תחושה אישית יותר.

מסקנה: ראיתם בלינקדאין משרה שפירסמה מנהלת גיוס מסויימת? ציינו את שמה בתחילת מכתב המקדים.

3. אני, אני ו...אני! אז זהו שכיוון שמדובר פה (כן, אני חוזרת על זה שוב) בפעולת מכירה, אתם לא העניין פה בכלל, אלא ההוא או ההיא שקוראים את המכתב שלכם והמשרה שהם מגייסים לה. במילים אחרות, מכתב מקדים שמוקדש כולו לעצמכם, למה שאתם רוצים, צריכים ומחפשים, מה מטרות הקריירה שלכם ולמה אתם פונים למשרה פשוט לא יעשה את העבודה.

מסקנה: חוקרים היטב על החברה, קוראים בעין בוחנת את תיאור המשרה, שואלים את עצמכם מה כואב לארגון, מה הוא צריך ואז תופרים טקסט ששם דגש בדיוק על זה במקום על עצמכם.

4. "אני פונה אל הלב שלך...": מכתב מקדים הוא מכתב מכירה, הוא איננו מכתב תירוצים, הסברים, בקשות טובה, הצטדקויות ושאר ירקות. 

מסקנה: מסננים החוצה כל מידע כזה.

5. שידור חוזר: טעות רווחת שבה פשוט חוזרים בדיוק על אותו טקסט שכתוב בנסיון התעסוקתי בקורות החיים. מה יוצא מזה? לא ברור... אז חבל על הזמן שלכם ושל הקורא.

מסקנה: מתעקשים על מכתב מקדים? הקפידו לציין בו תוכן שמוסיף מידע ומחדש משהו.

6. פספוס הוראות: לעיתים המעסיק מבקש באופן מפורש לצרף מכתב מקדים, לפעמים הוא דורש צירוף של מידע כלשהו נוסף כמו- ציפיות שכר או גליון ציונים או כל דבר אחר. צירוף של מכתב מקדים ללא ביצוע מדויק של ההוראות מפספס לגמרי את המטרה.

מסקנה: שהיד לא תהיה קלה על ההדק, לפעמים עדיף לקרוא עוד פעם אחת את מודעת הדרושים כדי להיות בטוחים שלא פיספסתם כלום.

7. מגילת אסתר:  זה ממש פשוט- אורך המגילה, אופס, סליחה... אורך המכתב הנלווה לא יכול להיות גדול יותר מאורך הרזומה. כל העניין הוא לתמצת, לזכך ולהתמקד. זאת ועוד, אם אורך המכתב המקדים שלכם גדול יותר מ 12-16 שורות- אתם יכולים להיות בטוחים שאף אחד לא יקרא אותו. ככל שהוא גם יהיה צפוף, בכתב קטן, בלי רווחים ונראה כמו גוש שחור- כך הסיכוי יורד עוד יותר.

מסקנה: מבינים שמכתב מקדים אמור לחסוך זמן לקורא, להוסיף מידע שלא קיים ברזומה וגם להיות קצר וקולע.

שולחים קו"ח ולא מקבלים תגובה? צריכים עזרה בלינקדאין? אולי הכנה לראיונות עבודה? ומה לגבי אסטרטגיות חיפוש? בטוחים שאתם מכירים את כולן??

לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:

054-7380310 🕿  maya.bouhnik@gmail.com 🖂

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

למה מעסיקים באמת מתכוונים כשהם אומרים שאתם: Overqualified?

פעם היתה פרסומת לשקדי מרק, זוכרים? הסלוגן היה "המרק הוא רק תירוץ". נו, כמי ששמה ערימה מכובדת של שקדי מרק בקערה שלה, אני יכולה להתחבר לסיסמה הזו לגמרי. אבל אנחנו כאן בנושאי חיפוש עבודה ולא מרקים, אז מה הקשר בין השניים?

ובכן, הקשר טמון במילים: אובר-קוואליפייד ואני אסביר:

תודו בזה, נכון שאין מעצבן מאשר לקבל תשובה "מצטערים, את/ה אובר קוואליפייד"? 

במיוחד אם אתם דווקא באמת ובתמים מעוניינים במשרה מסיבותיכם שלכם (ועשויות להיות לכם הרבה מאוד סיבות לכך).

ואין מעצבן יותר מאשר לשבת עם מחפש עבודה בפגישת יעוץ ולנסות לשנמך לו בלית ברירה את קורות החיים כי הוא כבר שנה מחפש עבודה ואובר-קוואליפייד מידי לכל המשרות.

וגם מעצבן מאוד לשבת עם מחפשת עבודה בעלת PHD ולשמוע ממנה את השאלה- "יכול להיות שאני משכילה מידי? אולי עדיף לי למחוק מקורות החיים את ה-PHD כדי שזה לא יפחיד אותם?!".

אז זהו שבדיוק כמו המרק לשקדי המרק: כמעט תמיד אובר-קוואליפייד הוא רק תירוץ.

כן, כן... אם אתם מקבלים ממעסיק את צמד המילים הללו בתור הסיבה לחוסר התאמתכם לתפקיד שהתראיינתם אליו ולתשובה שלילית בנוגע למועמדותכם, דעו לכם שרוב הסיכויים שמדובר בשם קוד למשהו אחר, לאיזושהי סיבה אחרת ואמיתית שלא כל כך נעים להגיד אותה.

בואו ונחשוב על זה, בשיטוט קצר בין מודעות דרושים ותיאורי משרות אפשר לגלות תיאורים באורך הגלות, שורות על גבי שורות של דרישות לנסיון קודם, השכלה, ידע, כישורים רכים... אם זה כבר לא היה גובל בקומדיה- ברור שבחלומות הרטובים שלהם מעסיקים היו רוצים להאריך עוד ועוד ועוד את אותם תיאורי משרות. ברור שככל שמועמד מביא למקום עבודה יותר נסיון וידע, כך עדיף לארגון המעסיק אותו. 

אממה, חלומות רטובים לחוד ומציאות לחוד, כי למרות שמעסיקים היו מתים לגייס מועמדים שיש להם מומחיות וכמה שיותר נסיון בתחומם, הנסיון הזה מגיע יד ביד עם עוד אי אילו חברים צמודים, שהם הם הסיבה האמיתית לתשובה השלילית. 

מהן הסיבות האמיתיות שמסתתרות מתחת לOverqualified? קבלו:

1. המעסיק חושש שהגשתם מועמדות למשרה קטנה ממידותיכם פשוט משום שאין לכם ברירה אחרת טובה יותר. כנראה שאתם לא מוצאים תפקיד במידות שלכם כבר תקופה ובלית ברירה צריכים להסתפק בפחות. מה שבטוח הוא שלא תחזיקו מעמד בתפקיד הקטן מידי לטווח ארוך, אז עדיף לוותר עליכם מראש.

2. בדיוק כמו בנקודה מספר 1, המעסיק חושש שפניתם למשרה שקטנה עליכם כי תקופה ארוכה אינכם מוצאים עבודה מתאימה. הוא מניח שאתם רואים במשרה הזו בסך הכל דרך להכניס רגל לארגון. כשתהיו כבר בפנים ברור לו שתנסו מהר מאוד לפלס את דרככם החוצה מהתפקיד הקטן לתפקידים מתאימים יותר. משמע, בדיוק כמו בנקודה הראשונה- לא תחזיקו מי יודע מה מעמד בתפקיד הקטן ותוך תקופה קצרה תייצרו למעסיק כאב ראש חדש כשתדרשו להתקדם/לשנות תפקיד.

3. זאת ועוד... כנראה שאתם לא באמת מעוניינים במשרה הפתוחה, גם אם אתם מצהירים שכן. המעסיק בטוח שאתם פשוט נואשים ולכן מוכנים ללכת אחורנית מבחינה מקצועית. משמע, גם אם יקבל אתכם לעבודה, הגיוני שברגע שתצליחו למצוא תפקיד מתאים יותר בחברה אחרת- פשוט תפרשו כנפיים ותעופו לשם ללא סנטימנטים מיותרים. 

4. ונניח שכן תתקבלו ואפילו תישארו זמן מה בתפקיד- המעסיק עדיין חושש שמהר מאוד תמצו אותו ותשתעממו. החשש הוא שהשעמום יוביל לחוסר סיפוק בעבודה, לעובד שאיננו מאושר ובשורה התחתונה בראיה קצת יותר קדימה- לירידה במוטיבציה.

5. לניסיון ולוותק יש בן לוויה יקר. ובמילים אחרות, לעיתים מעסיקים לא ירצו להתחיל מולכם בתהליך גיוס כי מראש הם יניחו שדרישות השכר שלכם הרבה יותר גבוהות ממה שמתוכנן לתת למי שיאייש את המשרה הפתוחה (וגם, אף מעסיק לא מעוניין בעובד שמלכתחילה מתפשר מאוד על השכר והולך עקב כך אחורנית מבחינת פרנסה ורמת חיים).

6. חשש נוסף שאף אחד לא יודה בו הוא החשש שיהיה מאוד קשה לנהל אתכם. כן... הבוס העתידי שלכם לא בטוח מתלהב לנהל אדם שאולי מנוסה/חכם/מומחה יותר ממנו. גם למנהלים יש אגו, אתם יודעים... גם הם חוששים לאבד את הכסא שלהם, גם להם יש גאווה ולעומת זאת לא לכל המנהלים יש ביטחון עצמי מספיק גבוה וגם לא לכולם יש כישורי ניהול מי יודע מה...

7. ככל שמדובר בארגון שבו אין אפשרות לזוז יותר מידי ולהתקדם כלפי מעלה, כך עוד יותר יורד הסיכוי שמעסיק בכלל ישקול העסקת עובד שמוגדר כאובר-קוואליפייד. 

8. והסיבה הכי פחות פוליטיקלי קורקט היא כמובן ש... עם הוותק והנסיון, מגיע גם הגיל... כן, הגיוני שאם אתם יותר מנוסים ממה שהתפקיד מצריך, כנראה שאתם גם מבוגרים יותר. ברור שאף מעסיק לא יודה בזה, אבל גם הסיבה הזו נמצאת שם מאחורי הקלעים למרבה הגועל והצער. 

אז מה עושים במצב כזה אם מתעקשים שרוצים?

א. קודם כל מודעים לסיבות שמאחורי ה"לא, לצערנו את/ה אובר קוואליפייד" ומפסיקים להתפלא או לא להבין- גם אם אתם לא מסכימים.

ב. מכינים מראש הסבר חזק וברור מאוד לשאלה "למה?", "למה אתם פונים ורוצים תפקיד שברור שהוא קטן ממידותיכם?". אל תחכו שהמעסיק ינחש את הסיבה בעצמו, רוב הסיכויים שהסרטים שיעברו לו בראש יהיו פחות מחמיאים מהאמת...

ג. מוצאים סיבה משכנעת לרצון שלכם במשרה הספציפית הזו- מה מלהיב אתכם בתפקיד הפתוח? זה מסר שחייבים להעביר למעסיק, כבר במכתב המקדים.

ד. מתאימים את קורות החיים למשרה.

ה. מציגים ציפיות שכר שהן רלוונטיות לתפקיד שעל הפרק ולא ציפיות שכר שרלוונטיות לוותק/לבכירות שלכם. ארגונים מתאימים את השכר המוצע למשרה הפתוחה ולא לרקורד של המועמד שמאייש אותה. 

ו. לומדים למכור את עצמכם ואת הכישורים הרכים שלכם כבר בראיון הטלפוני ובטח ובטח שגם הלאה בראיונות הפרונטליים.

ז. לא מפסיקים לפתח, לשמר ולטפח את רשת הקשרים שלכם... כשמגיעים לתפקיד (גם תפקיד שאיננו מתאים בול) דרך קשר חזק- גם שערים סגורים הרמטית נפתחים באורח פלא...

בהצלחה!

*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:  www.facebook.com/CareerTips4Geeks

מחפשים עבודה אבל החיפוש לא מתקדם כמו שציפיתם? שולחים קו"ח ולא מקבלים תגובה? גם אתם קיבלתם לא פעם את התשובה המעצבנת שאתם אובר קוואליפייד? צריכים עזרה בלינקדאין? אולי הכנה לראיונות עבודה?

לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:

054-7380310 🕿  maya.bouhnik@gmail.com 🖂

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

מחקר קובע: ככל שתהליך הגיוס לחברה ארוך וקשה יותר כך העובדים מרוצים יותר

תגידו, איפה הייתם מעדיפים לעבוד? בחברת ענק- בסגנון Google או Amazon ושות' או דווקא בחברה בינונית/ קטנה? 

ו...תגידו- מה הייתם מעדיפים להיות? ראש לשועלים או זנב לאריות? זאת אומרת- איפה היה לכם טוב יותר לעבוד- בחברה בה אתם הטובים ביותר מבין עובדים בינוניים או החלשים ביותר מבין עובדים שאקלים אחד אחד? 

ו... האם הייתם רוצים להצטרף לחברה שהיתה מגייסת אחד כמוכם או שכמו גראוצ'ו מרקס לא הייתם רוצים להצטרף למקום שבו מאפשרים למישהו כמוכם להתקבל?

אכן סוגיות קשות... עד כדי כך קשות ששני מחקרים שקראתי את תוצאותיהם לאחרונה החליטו לבדוק אותן. שני המחקרים הללו לא קשורים זה בזה ולא נערכו יחד, אבל כן מעניין להציג יחד את המסקנות שהם הגיעו אליהן.

נתחיל בסקר של אתר TalentWorks שניתח לא פחות מאשר 6976 הגשות מועמדות לעבודה ב 365 ערים בארה"ב וב 101 ענפי תעשיה שונים. תוצאות הסקר הזה יעניינו מאוד את מחפשי העבודה שחולמים לעבוד בחברה גדולה פלוס פלוס או אפילו ממקדים את חיפוש העבודה שלהם רק לחברות סטייל אפל, אמאזון, גוגל וכן הלאה (וכן, יש כאלה מחפשי עבודה...). 

ובכן, מסתבר ולא באופן מי יודע מה מפתיע שהרבה יותר קשה להתקבל לעבודה בחברות הגדולות הללו. אבל בעוד שאין בזה שום הפתעה, מה שכן מעניין פה זה להבין עד כמה זה יותר קשה. אז, הסקר שקלל נתונים ומצא כי למועמדים ששולחים קורות חיים לחברות בינוניות/קטנות (עד 500 עובדים) יש סיכוי גבוה ב 192% לקבל זימון לראיון מאשר למועמדים ששולחים קורות חיים לחברות גדולות מ 500 עובדים.  

זאת ועוד, ככל שמדובר בחברה גדולה יותר, כך הסיכוי לקבל זימון לראיון יורד- כן... כל 1000 עובדים נוספים בחברת היעד מורידים את הסיכוי לקבל זימון לראיון  ב 19% נוספים. 

החוקרים נתנו 2 סיבות לנתונים הללו: 1. ככל שמדובר בחברה גדולה יותר, כך תהליך סינון המועמדים אוטומטי וקשוח יותר ומחלקת הגיוס בירוקרטית יותר. משמע, גם אם קורות החיים שלכם מגיעים לאדם הנכון, הוא עלול להידרש לפסול את המועמדות שלכם מסיבות ארגוניות כאלה ואחרות. 2. הסיבה הברורה מאליה- יותר תחרות. חברות גדולות מקבלות הרבה יותר קורות חיים. בכדי לסבר את האוזן- גוגל למשל, מגייסת 0.2% מהמועמדים שמגישים מועמדות בשנה (מתוך כ-3 מיליון קורות חיים, רק 7000). ועוד דבר, ככל שבקורות החיים יש נתונים שפוגעים במושלמות שלהם (למשל, קפיצות בין מקומות עבודה בתקופות קצרות מ 15 חודשים, חורים ברצף, חיפוש ממצב של אבטלה נוכחית וכו'...), כך הסיכוי לעבודה בחברות הגדולות יורד עוד יותר.

בואו נעבור למחקר השני שבוצע על ידי אתר Glassdoor. המחקר הזה בדק אם יש קשר בין אורך ומורכבות תהליך הגיוס לחברה (האופייני לחברות הגדולות והמבוקשות יותר) לבין תחושות הסיפוק ושביעות הרצון של המועמדים שצלחו את הסינון והתקבלו לעבודה. המחקר גילה שכל 10% עליה בקושי להתקבל מתורגמים ב 2.6% נוספים בתחושת הסיפוק של העובד מהעבודה בחברה לאחר שהתקבל. 

העובדים התבקשו לתת ציון לתהליך שעברו מ 1 ל-5 (1= תהליך קל ו-5 קשה וארוך). הציון שהוביל לרמות הסיפוק הגבוהות ביותר בקרב העובדים היה 4 בציר הקושי. כלומר, על תהליך הגיוס להיות קשה, אך לא בלתי אפשרי בעליל (=חוויית גיוס מלחיצה במיוחד) בכדי שלאחר הקבלה לעבודה רמת שביעות הרצון של העובדים תהיה הגבוהה ביותר האפשרית. 

אז הנה לנו המסקנה המשולבת משני המחקרים הללו יחד: קשה יותר להתקבל לחברות הגדולות יותר, אבל מי שבסופו של דבר עובר בהצלחה את תהליך הגיוס- מרוצה יותר ממקום העבודה שלו, לפחות על פי הפקטור הספציפי הזה.

מצד שני... זה כמובן לא תקף לאינספור פרמטרים אחרים שמשפיעים על רמת שביעות הרצון של העובדים (שכר, תרבות ארגונית, גמישות בשעות, עבודה מהבית, איזון עבודה-משפחה, מנהל ישיר, מיקום גיאוגרפי, יחסי עבודה עם קולגות ועוד ועוד ועוד...) ובל נשכח שיש לא מעט יתרונות דווקא בעבודה החברות קטנות. 

אז מה עדיף? גדול או קטן? זנב או ראש? כן טוב לעבוד במקום שמקבל את שכמותכם, או שמא דווקא לא? כך או כך או כך, נראה לי שגם אם יצוצו עוד עשרות מחקרים, רוב האנשים ימשיכו לקחת את ההחלטה הסופית על פי הפרמטר שתמיד מכריע את כף המאזניים... - אינטואיציה.

*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:  www.facebook.com/CareerTips4Geeks

מתלבטים בנוגע לצעד הבא בקריירה שלכם? מחפשים עבודה אבל החיפוש לא מתקדם כמו שציפיתם? שולחים קו"ח ולא מקבלים תגובה? צריכים עזרה בלינקדאין? אולי הכנה לראיונות עבודה?

לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:

054-7380310 🕿  maya.bouhnik@gmail.com 🖂

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+