אז ככה, הפוסט הזה בא לאזן את הפוסט הקודם משבוע שעבר. בשבוע שעבר כתבתי על נקודה אחת קטנה, שבקלות יכולה לשנות את הרושם שמועמדים עושים בעיני מנהלי משאבי אנוש וגיוס. אבל...צריך שניים לטנגו. ובטנגו הזה יש יחסים מתוחים מאוד בין זוג הרוקדים: מחפשי העבודה והמראיינים שלהם.
האמת היא שזה די מצחיק... אם תתפסו שיחה לוחצת עם מגייסים ומראיינים למיניהם תשמעו ש"זה ממש, אבל ממש קשה למצוא היום מועמדים! יש משרות, יש עבודה, אבל אין מועמדים מתאימים!". אם לעומת זאת תתפסו לשיחה לוחצת מחפש עבודה לחוץ, תשמעו בדיוק את אותו הדבר, אבל גם בדיוק להיפך... "יש ניסיון, יש השכלה, יש כישורים, יש פוטנציאל גבוה ויש רצון, אבל, אין עבודה...קשה, קשה...!".
מכיוון שאני בדיוק בצומת שבין המעסיקים למועמדים- אני שומעת את התלונות ההדדיות האלה כל הזמן ומכל הצדדים, עד כדי הבנה שיש כאן פשוט קצר בתקשורת. משהו בהתנהלות לא עובד נכון. המועמדים אינם טלית שכולה תכלת וגם המגייסים יכולים לשפר דבר אחד או שניים ואפילו 10 בהתנהלות שלהם.
אז מכיוון שהבלוג הזה מלא בתכני "עשה ואל תעשה" המיועדים למחפשי העבודה, הנה איזון קטן עם 10 נקודות טעונות שיפור עבור אלה שיושבים בצד השני של הרזומה (או השולחן)... ואלה הם:
1. "ההודעה הזו תשמיד את עצמה בעוד 20 שניות!" או "ג'יימס בונד- מאחוריך!"- אפשר לקרוא לתופעה הזו איך שרוצים אבל ת'כלס- מדובר בתופעת המשרות החסויות. אז כן, זה התחיל בצורך הלגיטימי לפרסם משרות דיסקרטיות מבלי לחלוק קבל עם ועדה באיזו חברה מדובר (עבור מקרים כמו למשל, כשמעוניינים להחליף עובד לא מתאים, אבל לא רוצים שהוא יגלה את זה לפני ההחלטה הפורמאלית), אבל הפך לתופעה מדבקת. גלישה אקראית באתרי דרושים תגלה עשרות משרות דיסקרטיות שמותירות את מחפשי העבודה חסרי מידע מספק על המשרה ועל מקום העבודה.
אז מעסיקים יקרים, אם המשרה שלכם חסויה סתם כך ומבלי שתהיה לכם סיבה מספיק טובה, אל תתפלאו אם אתם מקבלים שוב ושוב ושוב את אותם המועמדים ממספר מקורות גיוס שונים (נו, מה לעשות? הם פשוט לא יודעים שהם כבר שלחו לכם קורות חיים). יש מצב שגם תקבלו מועמדים שממש לא רוצים לעבוד בחברה גדולה/קטנה/סטארט אפ/בנק/חברת ביטוח, למרות שאתם בדיוק חברה כזו. נו ברור, כדי לסנן החוצה מועמדים שלא מתאימים- כדאי פשוט לתת להם את כל המידע...
2. זה לא זה...זה ליד!- אז יופי, אתם מפרסמים תיאור משרה ואפילו לא מתביישים להסגיר את שם החברה, אבל למה להתקמצן כל כך במילים?? לפרסם תיאור משרה לא עולה כמו לשלוח מברק - על פי כמות המילים... אז למה לכתוב אותו כל כך דל וחלקי? ככל שתיאור המשרה כתוב פחות טוב, ככה תקבלו יותר מועמדים שאינם מתאימים. נו, שוב...הם פשוט לא מבינים מה אתם בדיוק מחפשים והמשרה על פי תיאורה יכולה להתאים לכמעט כל מי שנשמת אלוהים באפו.
3. PROMISES, PROMISES... - ובמילים אחרות: טוב על הנייר- הרבה פחות טוב במציאות - כן, זוהי התופעה המשלימה של הבעיה הקודמת. הפעם נראה על פניו שזו משרת החלומות! איזה תיאורים סוחפים...! כמה הבטחות...!. הבעיה היא שכמה יפה, ככה זה לא... כשמגיעים לראיון או גרוע מזה- כשהמועמד שהתקבל מתחיל לעבוד, הוא מגלה שתיאור התפקיד הרבה יותר יפה ממנו...
4. "נא לצרף לקורות החיים ציפיות שכר"- אז הנה בקשה: אם אנחנו כבר כל כך פתוחים וכנים ושמים הכל על השולחן, למה שזה לא יהיה הדדי? למה שגם אתם כמעסיקים לא תכתבו בהגדרת המשרה את שכר המקסימום שניתן לבקש עבורה? הרי תמיד ניתן להוסיף הערה נוספת בסגנון ה"ט.ל.ח." של מודעות הפרסום, שמבהירה שהשכר יינתן בהתאמה לנסיון ולוותק, בכדי שלא להתחייב מראש על שום דבר...
5. אין תמורה להשקעה- החלטתם לחפש עבודה, ישבתם, השקעתם שעות בכתיבת קורות חיים, שכתבתם, שדרגתם... ו...אף אחד לא קורא! מקדישים לכם מקסימום 20 שניות של עיון מהיר. זה יפה ככה? התשובה היא...לא, אבל כל עוד יש כל כך הרבה מועמדים על כל משרה, המצב לא באמת עומד להשתנות...
6. "Don't call us, We will call you"- אם אתם מועמדים חרוצים ואסרטיביים ומחליטים לא להסתפק בשליחת קורות חיים, אלא גם להרים טלפון למגייס/ת הרי שנכונה לכם, ברוב המקרים (כן, נכון, יש גם יוצאים מהכלל...אבל מעט!), א-כ-ז-ב-ה! רוב העונים לשיחה כזו יפלטו במהירות את המשפט האלמותי הבא שכבר מזמן הפך לקאלט: "תודה על המשלוח, אבל אנחנו עוברים על כל קורות החיים ואם זה מתאים- אנחנו ניצור קשר!". אז הנה, שוב, הצעת יעול קטנה למעסיקים: אולי דווקא המועמד הזה שכבר על הקו, פשוט חוסך לכם זמן יקר? אם זה לא היה מתאים בשום אופן, קשה להניח שהיה משקיע זמן ומתקשר. אולי באמת יש לו מה להציע והוא פשוט.... 3, 2, 1...-הנה זה בא...: מתאים! תנו לו עוד כמה דקות של שיחה... יכול להיות שהוא יחסוך עבורכם שעות של קריאת קורות חיים, סינונים ומיונים... (כן,כן, יכול גם מאוד להיות שלא. אבל, מה כבר הפסדתם? בסה"כ מספר דקות בשביל לוודא שהמועמד האסרטיבי והיוזם הזה באמת לא מתאים).
7. 24X7 זה אנחנו! או כמו שהצופים שרים: "היה נכון, נכון תמיד!"- זו כבר תופעה מזן קצת שונה... כשאתם מחפשים עבודה, אתם צריכים להיות זמינים 24X7. אם המעסיק מחליט להתקשר אליכם בדיוק כשאתם בנסיעה בכביש מהיר ללא דיבורית/עושים אמבטיה לילד/אוכלים צהריים/באמצע ישיבה חשובה עם הבוס או רחמנא ליצלן...ישנים צהריים (למה? רק בגלל שאתם יכולים! נו, אם כבר לא עובדים אז למה לא לנצל את זה כדי לנוח קצת?!), אזי עליכם להיות מוכנים וזמינים לראיון טלפוני. מצד שני, אם תחליטו להיענות לאתגר ולעבור ראיון טלפוני תוך כדי נסיעה מהירה, לעיסה חפוזה או בין החלום השני לשלישי, הרי שהמילים "תודה, שלום!" מחכות לכם מעבר לפינה... והנה הפרדוקס בהתגלמותו: לענות או לא לענות? לקחת סיכון ולעבור ראיון טלפוני בתנאים לא תנאים, או לקפוץ מהפח אל הפחת ולבקש לדבר שוב מאוחר יותר? כן, אם אתם לא יודעים את זה עדיין, מאות תפקידים במשק אויישו על ידי ברי מזל שיכלו לענות לשיחה כשזו הגיעה. עליהם להגיד יפה תודה לקודמיהם בתור שפשוט לא היו זמינים באותו הרגע... מה שאני מנסה להגיד הוא שאם פספסתם/מצמצתם- אתם עלולים להפסיד: המראין לא תמיד יתקשר שוב, וגם לא בטוח שיהיה זמין אם אתם תנסו לחזור אליו. יכול להיות שהוא כבר מתקדם הלאה למועמדים בהמשך התור.
8. "אמרת? תוכיח!"- הגענו לתופעת ה"אתה רוצה לעבוד כאן? יופי, אז תתחיל מעכשיו!" והכוונה שלי למיני מטלות שונות ומשונות שמטילים על המועמדים כחלק מתהליך הגיוס: מבחנים מקצועיים, העברת מצגות, סימולציות, למידת מוצרים והצגתם, כתיבת חלקי קוד, בניית תוכנית עסקית ומה לא? כל אלה עשויים להכלל בתהליך המיון כשלבים מסננים נוספים. למה זה קיים? נו, זה ברור, כי קשה למיין מועמדים ולנבא הצלחה (ראו פוסט קודם בבלוג זה) ולכן צריך לבדוק מכל הכיוונים. האם זה נעים כשאתה בזוגיות הזו בצד של מחפש העבודה? המממ... לא!
9. דז'ה וו- כן, כשאתם מחפשים עבודה אתם מתחילים להרגיש כמו תקליט שחוק שחוזר וחוזר וחוזר שוב ושוב על אותם הדברים. יש אנשים שמראיון לראיון הולכים ומשתפרים ויש שבדיוק להיפך- שהחזרה הזו על אותן תשובות לאותן שאלות שחוקות ומעצבנות רק מרעידה את עצביהם השחוקים גם ככה. כשלחבילה מצטרף גם דובדבן בדמות מראיין שאיננו מקצועי ושאינו מנוסה השואל שאלות תם. נו טוב, אני לא צריכה להמשיך לפרט מה התוצאה הבלתי נמנעת של זה, נכון?
10. אין קול ואין עונה! אם צלחתם את ההגיגים שלי עד כה, הגעתם לגולת הכותרת. כן, גבירותיי ורבותיי- הכירו את השחקן החדש שעל הבמה: דני-דין האילם! במילים אחרות, זו הבעיה המורגשת ביותר בשוק חיפוש העבודה היום: אי קיומו של הפידבק. שולחים קורות חיים ולא מקבלים שום תשובה, עוברים ראיון אחד ונשארים תלויים באויר, מגיעים אפילו לשלב של ראיון שלישי או הצעת עבודה והמעסיק עושה לכם "ויברח" מבלי לתת סיבה. אם אני מאחלת משהו לשנה החדשה הרי שזהו מתן הפידבק למועמדים בכל שלב בתהליך הגיוס.
הפוסט הזה מוקדש לשנה החולפת (R.I.P) במטרה שכל התופעות המצויינות בו, ישארו בדיוק שם- אי שם בשנה הישנה. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה...!
בברכת שנה טובה,
מאיה בוכניק
**החגים בפתח, אבל זה לא אומר שצריך לשים סטופ על חיפוש העבודה... להיפך. אם הרוב מפסיקים לחפש בחגים ואתם לא, אתם כבר בולטים יותר, נכון? אז כדי לנצל את ימי החופשה הרבים בצורה היעילה ביותר, אני ממליצה (באמת איך לא?) לתאם פגישת יעוץ לחיפוש עבודה- שדרוג קורות חיים, הכנה לראיונות, תוכנית עבודה מפורטת עם שיטות חיפוש יצירתיות ועוד ועוד- כל זה מחכה לכם בפגישה.
054-7380310
maya.bouhnik@gmail.com
