להסתמס עם מגייס: איך להגיב לשלב הסינון החדש בגיוס לעבודה

לפני מספר שבועות מכרה שלי חיפשה עבודה בתחום הכספים וליוויתי אותה במהלך התהליך שהיה ברובו חיפוש עבודה קלאסי- אתם יודעים... זיהוי משרה רלוונטית, שליחת קורות חיים, קבלת זימון לראיון וסבב של ראיונות עבודה... פרט לאינטראקציה עם מעסיק אחד שהיתה קצת שונה. 

כל ההתנהלות הראשונית עם מקום העבודה הזה והמנהלת המיועדת התנהלה בוואצאפ. כן, לרבות השאלות הראשוניות שפעם נהגו לשאול בראיון טלפוני וגם כל ההתנהלות של בין ראיונות העבודה. זה לגמרי תפס בהפתעה את המכרה שלי שלא ממש ידעה איך להגיב להתכתבות שמצד אחד אמורה להיות פורמלית ומצד שני נעשתה בכלי לא פורמלי כמו וואצאפ וגם בשעות מחוץ לשעות העבודה הרגילות.

אבל האמת היא שלא היתה למכרה שלי סיבה אמיתית להיות מופתעת, משום ששליחת הודעות טקסט הופכת עם הזמן לכלי גיוס לגיטימי בעיני המעסיקים. הרי התכתבויות בין מגייסים לבין מועמדים מתנהלות כבר מזמן דרך המייל, עם הזמן הן התרחבו גם ללינקדאין, לפייסבוק ואפילו לאינסטגרם ולכן הזליגה להודעות SMS ולוואצאפ היא כנראה התפתחות טבעית.

למעשה, אם תעשו חיפוש זריז בגוגל של מילות החיפוש text recruiting, תקבלו אלפי תוצאות של כתבות בנושא עם טיפים למגייסים על איך משתמשים נכון בשיטת הגיוס הזו, כך שהטרנד כנראה פה בכדי להישאר וילך ויתחזק עם הזמן, בין אם דרך הכלים שציינתי לבין אם דרך מערכות תוכנה ייעודיות לכך ואפילו ראיונות עבודה ראשוניים מלאים שיתבצעו תוך הסתמסות.

ולמה לא בעצם? הרי עבור המגייסים מדובר באמצעי גיוס מצוין... מצד אחד- יש פה חיסכון עצום בזמן, שהרי מה יותר זריז מאשר שליחת הודעה? זאת ועוד, על פי סקרים, 90% מהודעות הטקסט שנשלחות נקראות על ידי הנמען תוך 3 דקות מזמן השליחה. העובדה הזו נכונה לכל סוגי ההודעות שאנחנו שולחים ועל כן אין סיבה שלא תהיה תקפה גם להודעות עם הצעות עבודה/ התכתבויות לפני ואחרי ראיון עבודה. במילים אחרות, זו עשויה להיות הדרך הזריזה ביותר ליצור קשר עם מועמד פוטנציאלי. 

אממה, בדיוק כמו המכרה שלי, יש אנשים/מועמדים שבמקרה הטוב לא ממש ידעו איך "לאכול את זה" ואיך להגיב נכון ובמקרה הרע לא יראו בעין יפה את החדירה הזו לחיים האישיים שלהם (לפייסבוק/לוואצאפ וכו'...) מצד גורמים שקשורים לתחומי חיים פורמליים כמו מעסיקים ומגייסים. 

ואכן, מחקר גדול שנערך לא מזמן בדק בדיוק את זה וגילה כך:

- 35% מהנסקרים תפסו מגייסים שהסתמסו איתם כמקצועיים.

- אבל 34% תפסו את זה כחוסר מקצועיות.

- ל- 31% לא היתה דעה על כך.

אגב, אתם אולי עשויים להניח שזה תלוי גיל ושצעירים יעדיפו להתכתב יותר מאשר מועמדים מבוגרים יותר. תוצאות הסקר מראות שאין בהכרח קשר בין הגיל למוכנות להסתמס עם מגייס.

- שאלה מעניינת נוספת בסקר גילתה שלא משנה באיזה שלב מדובר, בכל הקשור לקשר מול המעסיק הפוטנציאלי (ניסיון לעניין במשרה פתוחה, לתת מידע נוסף, לזמן לראיון, לוודא הגעה לראיון או פולואפ אחרי ראיון...) רוב המועמדים יעדיפו לקבל על כך הודעת מייל או שיחת טלפון על פני התכתבות ב-SMS/וואצאפ או במדיה החברתית.

- כשהנסקרים נשאלו מה נחשב לדעתם להתנהלות הכי לא מקצועית של מגייסים בכל הקשור לשליחת הודעות טקסט, 14% ציינו קבלת הודעת טקסט מחוץ לשעות העבודה וגם: התכתבות בנושא שלא קשור למועמדות לעבודה, מתן תשובה חיובית/שלילית לאחר ראיון וטקסט ארוך מידי או שליחת יותר מידי הודעות חוזרות. 

כך או כך, בין אם תאהבו את זה או שלא, כנראה שמתיישהו גם אתם תמצאו את עצמכם בסיטואצית התכתבות עם מגייסים. אז למה כדאי לכם לשים לב? הנה 7 טיפים:

1. נתחיל בטיפ החשוב ביותר- לעולם, אבל לעולם אל תהיו אלו שיוזמים הסתמסות עם מגייס בוואצאפ, אתם יכולים להגיב לדרך התקשורת הזו כשהמגייס עצמו יוזם אותה או ליזום קשר בדרכים אחרות כמו: מייל, טלפון או לינקדאין.

2. למרות האמצעי הלא פורמלי והנטייה שלנו להשתמש בו בדיוק כפי שאנחנו רגילים להתכתב עם משפחה וחברים, נא לא להתבלבל... למרות שזה וואצאפ תצטרכו לשמור על ניסוח פורמלי, לנסח בזהירות ובקפידה את המסר ולהימנע מלהשתמש באימוג'יס או מקיצורים ומראשי תיבות שלא כולם מכירים.

3. כשאתם נכנסים לתהליך חיפוש עבודה, וודאו שהתמונה שלכם בוואצאפ ייצוגית ולא מסגירה עליכם פרטים מיותרים, כמו למשל תמונה בבגד ים או מעשנים ג'וינט...

4. שימו לב לטעויות כתיב, טעויות הקלדה וטעויות המעידות על כושר ביטוי בכתב לקוי. אל תתפלאו, אני נתקלת גם במהנדסים ובבוגרי תארים שניים (ישראלים מלידה) שעדיין לא יודעים מתי כותבים "עם" ומתי "אם" ושלא יודעים שגוף ראשון עתיד מתחיל בא' ולא בי'... (אני אצור קשר ולא יצור קשר, אני אשלח קורות חיים ולא ישלח קורות חיים!!!).

5. פסקו את התוכן שאתם כותבים. לא תאמינו כמה תקלות תקשורת מיותרות ואפילו מביכות עלולות לקרות כשאתם לא מפסקים בכלל או לא מפסקים ברור... זכרו שיש משפטים שאפשר להבין הפוך לגמרי מהכוונה המקורית כשאין סימני פיסוק.

6. אם ראיתם את ההודעה בדיליי, אל תשלחו תשובה מחוץ לשעות העבודה- בלילה או בסופשבוע.

7. ולסיום, אם מכל סיבה שהיא ההתכתבות עם המגייס ממש לא מתאימה לכם, עלולה להיקרא על ידי צד שלישי או פשוט לא נוחה, אל תתביישו ובקשו בנימוס מהמגייס לעבור לאמצעי תקשורת אחר.

*** מה?! עדיין לא הצטרפתם לעמוד הפייסבוק שלי? אם גם אתם חושבים כמוני שקריירה וחיפוש עבודה זה פרוייקט, זה קמפיין, זו עבודה... אבל שזה גם מצחיק ושאפשר גם לצחוק על זה- הצטרפו כאן:   www.facebook.com/CareerTips4Geeks

לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:

054-7380310 🕿  maya.bouhnik@gmail.com 🖂

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

מה היה קורה לו הייתם מגלים את גובה השכר של הבוס שלכם ושל המקבילים?

משפט חכם גורס: "מה שאתה לא יודע, לא יפגע בך". יש בזה המון הגיון אמנם, אך לרוב הסקרנות גוברת וההיגיון נשכח.

גם אם לא תודו בזה, אני בטוחה שרבים מכם סקרנים לדעת מהי המשכורת של החברים שלכם לעבודה- אלה שמבצעים בדיוק את אותו התפקיד כמוכם ועוד יותר מסקרן אתכם לדעת כמה מרוויח הבוס שלכם...

אז, מה היה קורה אם אכן הייתם יכולים להשביע את תאבונה של הסקרנות הזו? מה היו ההשלכות של זה? ואיך הייתם מגיבים?

מחקר שהשתתפו בו 2060 עובדים לא התאפק ובדק בדיוק את זה. את התוצאות קראתי השבוע והרי הן:

- הנושא הראשון שנבדק היה השכר של המנהלים הבכירים. 

העובדים שהשתתפו במחקר היו צריכים למלא שאלון דיגיטלי ולנחש כמה מרוויחים הבוסים שלהם. כדי לתמרץ את הנשאלים להיות מדויקים ולא לזרוק מספר כלאחר יד, החוקרים הציעו תמורה נאה עבור אלו שהניחוש שלהם יהיה הכי קרוב למספרים האמיתיים. 

התוצאה: רוב העובדים המעיטו בשווי השכר של המנהלים וניחשו שכר נמוך בכ- 14% מהשכר האמיתי שהבוסים שלהם הרוויחו. 

אבל כאן הסיפור שלנו נעשה מעניין יותר משום שבשלב הבא למחצית מהעובדים המנחשים נתגלתה האמת העירומה. כן, מחצית מהם (באופן אקראי) גילו מהו השכר האמיתי של הבוס שלהם (והיותר גבוה ממה שחשבו) והמחצית השניה-לא. למשל, עובד שניחש שהבוס שלו משתכר פי 3 ממנו, גילה בהקלקה על כפתור שבפועל הבוס שלו משתכר פי 5 ממנו. 

מנחשים מה היה האפקט של הגילוי הזה על העובדים? האם הגילוי הוריד להם את המוטיבציה? יצר תחושות ניכור? או שאולי להפך?

ובכן... במשך שנה שלמה ליוו החוקרים את העובדים שהשתתפו במחקר, הם קראו אימיילים שלהם, קיבלו נתונים על התפוקה שלהם, הצלחה במכירות וכו' וכו'... בסוף השנה שוקללו כל הנתונים ולמרבה ההפתעה נתגלה שדווקא העובדים שגילו מהו גובה השכר של הבוסים שלהם, עבדו קשה יותר בהשוואה לאלו שנותרו ללא הידיעה. למעשה, נמצאה קורלציה מעניינת- ככל שהעובד הופתע יותר- משמע גילה פער גדול יותר בין הניחוש שלו לבין השכר האמיתי של הבוס שלו- ככה הוא עבד קשה יותר, השקיע יותר שעות עבודה, שלח יותר מיילים, סגר יותר עסקאות מכירה וכו'... 

איך אפשר להסביר את זה? החוקרים הגיעו למסקנה שהכל קשור לשאיפות. ככל שהעובד שגילה את גובה השכר האמיתי של הבוס שלו היה קרוב יותר מבחינת בכירות לתפקיד של המנהל- כך ידיעת רמת השכר של המנהל דירבנה אותו להשקיע בכדי להגיע גם הוא לאותה הנקודה. במילים אחרות, ככל שהתפקיד של הבוס היה ריאלי, ניתן להשגה ולא רחוק מידי בסולם התפקידים, כך השכר הגבוה והמרשים הפך ליעד בר השגה בעיני העובד- יעד שכדאי להשקיע יותר בכדי להשיג אותו. זאת ועוד, הידיעה הזו הפכה את העובד לאופטימי יותר בנוגע לרמות השכר שהוא עצמו יכול להרוויח בשנים הקרובות. 

אבל היה לזה גם אפקט הפוך- ככל שהפער בין רמת הבכירות של המנהל לבין זו של העובד היה גדול יותר, כך ידיעת השכר של המנהל לא השפיעה על רמת המוטיבציה של העובד.

- ומה קרה כשעובדים גילו כמה מרוויחים המקבילים שלהם? הקולגות... אלו שמבצעים תפקיד זהה?

אוהו, פה מתחיל הבלגן האמיתי... כי בעוד שעובדים יכולים לעכל פערי שכר בינם לבין אלו שבכירים מהם, ובכן... בדיוק ככה הם לא מסוגלים לקבל זאת כשמדובר בעובדים באותו הלבל שלהם. 

בניסוי נתבקשו העובדים לנחש את השכר של אלו שעובדים לצידם- באותה המחלקה, עם אותו הטייטל. גם כאן, מחצית מהם גילו את האמת בלחיצת כפתור וגם כאן היו פספוסים בניחושים... אבל מה שמעניין פה במיוחד זו התוצאה... עובד שמגלה שמקביל לו משתכר יותר ממנו ממש לא מפתח שאיפות והמוטיבציה שלו לא גדלה. נהפוך הוא... ככל שהפער גדול יותר, כך הביצועים של העובד יורדים, הוא ישקיע פחות שעות עבודה, ישלח פחות מיילים וגם יסגור פחות עסקאות מכירה. 

מסקנות?

1. ממש לא מפתיע, אם ככה, למה ברוב מקומות העבודה שיש בהם חוזים אישיים עניין השכר הוא כה סודי ואינטימי.

2. למרות שרוב העובדים סקרנים לדעת כמה מרוויחים שאר עובדי החברה, ידיעת הנתונים הללו עשויה להוביל לירידה משמעותית במוטיבציה ובביצועים במידה ויש פערי שכר בין עובדים באותם תפקידים וברמות בכירות זהות.

3. אבל, הידיעה של פוטנציאל ההשתכרות לשנים הבאות- זו דווקא יכולה לדרבן עובדים להשקיע יותר, לעבוד קשה יותר ולהתקדם במעלה הסולם בכדי לממש את הפוטנציאל הזה.

4. אז כל העניין הזה אולי פיקנטי ונחמד כל עוד אנחנו יודעים מה אחרים מרוויחים, אבל בתנאי שהאחרים אינם יודעים כמה אנחנו. כן... כשזה מגיע לשכר, אף אחד לא ממש שש לשתף פעולה ולגלות את שכרו האישי. זהו עדיין אחד הנתונים שאנחנו לא מעוניינים לחשוף לאחרים. למעשה, מאותו מחקר מתברר שיש עובדים שכל כך דואגים לפרטיותם עד שהם אפילו מוכנים לשלם בכדי שהמידע הזה לא יתפרסם במקום העבודה שלהם (המממ... נראה לי שעליתי פה על משהו... הנה עוד דרך לנהל משא ומתן על השכר...: "כמה אתה מוכן לרדת בציפיות השכר בכדי שלא נפרסם בכל החברה כמה אתה מרוויח אצלנו? 😆 )

*** מה?! עדיין לא הצטרפתם לעמוד הפייסבוק שלי? אם גם אתם חושבים כמוני שקריירה וחיפוש עבודה זה פרוייקט, זה קמפיין, זו עבודה... אבל שזה גם מצחיק ושאפשר גם לצחוק על זה- הצטרפו כאן:   www.facebook.com/CareerTips4Geeks

לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:

054-7380310 🕿  maya.bouhnik@gmail.com 🖂

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

האמת, כל האמת ורק האמת: איך לנסח שאלות בכדי לקבל תשובות כנות?

נכון שזה היה יכול להיות מצוין אם היתה לכם יכולת על לקרוא מחשבות, להיכנס לראש של אנשים אחרים, לזהות מתי אומרים לכם את האמת ומתי משקרים, מתי כנים אתכם ומתי מסתירים מכם?

ובכן, אתם לא יכולים לעשות את זה, מן הסתם... וגם אני לא... אבל, יש חוקרים שטוענים שאם תלמדו לנסח את השאלות שלכם באופן מסוים, הסיכוי שתקבלו תשובה כנה, גם כשנושא השאלה לא ממש מחמיא הוא גבוה.

נו, כחובבת מחקרים ידועה התנפלתי על המחקר הזה כמוצאת שלל רב ולו בשביל התקווה שמשהו ממסקנותיו עשוי יהיה להועיל למחפשי עבודה, שהרי מי לא יודע שהדרך למציאת עבודה חדשה סלולה בהרבה ראיונות. ומה יש בראיונות? נכון... שאלות... חלקן על נושאים לא מי יודע מה נעימים.

המחקר בוצע בשיתוף של חוקרים ממספר אוניברסיטאות אמריקאיות ופורסם במגזין-  Organizational Behavior and Human Decision Processes.

קראתי ועיינתי ככל שסבלנותי עמדה לי ב- 90 ומשהו עמודי המחקר וגיליתי כך: בכדי לקבל תשובה כנה, ולא ממש משנה באיזו סיטואציה ועל מה, צריך לנסח את השאלה באופן ספציפי מאוד כשבתוך השאלה קיימת כבר בילט-אין הנחה שלילית. 

למשל, נניח שאתם מראיינים לעבודה מועמד חדש ורוצים להוציא ממנו תשובה כנה בנוגע לעניין מאוד אקוטי בתפקיד- עבודה בפרויקטים לחוצים תוך עמידה בלו"ז יעדים צפוף. הסיכוי שתקבלו ממנו תשובה כנה בנושא הזה תלוי לגמרי בדרך שבה תשאלו את השאלה וכן... יש כל מיני דרכים לנסח אותה.

אתם למשל, יכולים לשאול שאלה לגמרי פתוחה: "מה אפיין את הפרויקטים שעבדת עליהם?". אם תנסחו את השאלה ככה, סביר למדי שתקבלו שלל תשובות שמעטן, אם בכלל יתייחסו לאלמנט היעדים והלו"ז.

אתם גם יכולים לשאול את השאלה כשבתוכה הנחה חיובית: "כבר יצא לך לעבוד בפרוייקטים לחוצים מאוד ולעמוד ביעדים שלך, נכון?". הדרך הזו מבטיחה קבלה של תשובה חיובית, גם אם למעשה למועמד אין ניסיון בזה. עצם הניסוח משפיע על העונה וגורם לו לנסות לרצות את המראיין ולספק לו את התשובה שברור שהוא מצפה לה. 

אבל, הדרך הטובה ביותר, לפי החוקרים, לשאול את השאלה הזו בכדי לצמצם את הסכנה שבקבלת תשובה לא אמיתית, היא לנסח את השאלה עם הנחה שלילית בתוכה, כך: "יצא לך בטח לחרוג מיעדים ולא להספיק לסיים פרויקט בזמן, נכון?". ניסוח כזה מקשה על המועמד לענות תשובה שאיננה כנה, אם אכן חרג מיעדיו.

כנ"ל לגבי נושאים אחרים- קשה יותר לענות "לא נכון" או "לא קרה מעולם" כשמדובר באמת לאמיתה וכשהניסוח של השאלה הוא כזה: "בטח לקח לך זמן להיכנס לתפקיד החדש ללא רקע קודם בתחום, נכון?" או "בטח יצא לך לגלוש באינטרנט ובפייסבוק באמצע יום עבודה, נכון?" או "גרת במרחק רב ממקום העבודה... עם כל הפקקים, בטח יצא לך לאחר בבוקר, נכון?".

במילים אחרות, זו דרך מצויינת עבור מראיינים לגלות את האמת הלפעמים מרה בקשר למועמדים שלהם, אבל אני פה לשירות המועמדים ומחפשי העבודה דווקא, אז האם השיטה הזו יכולה להועיל גם לכם? התשובה היא שכן... מכיוון שראיונות הם דו צדדיים ושגם לכם כמועמדים לעבודה מגיע לקבל מידע מדויק ואמיתי בקשר לתפקיד, לאחריות בו, לאופציות הניוד הפנימי, ליציבות החברה, לוותק העובדים וכו' וכו'... אז למה שגם אתם לא תשתמשו באופן הנכון יותר לנסח שאלות בכדי שלא יסבנו אתכם בכל מיני הבטחות והצהרות לא נכונות?

איך תיישמו את זה? 

קודם כל, הבינו שגם לכם מותר לשאול שאלות קשות בראיון העבודה, גם לכם מותר לרצות לקבל תשובות בנוגע לנושאים אקוטיים להחלטה שלכם מה יהיה מקום העבודה הבא. אם יש לכם ספקות כאלה, אם יש נושאים רגישים שתרצו לקבל תשובה כנה עליהם, נסחו את השאלה כשההנחה השלילית כבר בתוכה. ככה: "שמעתי ממספר אנשים שכשנפתח תקן חדש בחטיבה הזו, אתם בדרך כלל מעדיפים לגייס מישהו מבחוץ במקום לקדם מבפנים, נכון?".

רבים בשלב הזה יפחדו לעשות את הצעד ולשאול שאלות קשות מהחשש לדחות את המעסיק. המחקר המוזכר פה בפוסט בדק גם את הנושא הזה ומצא שהחשש מיותר. לפי תוצאותיו נתגלה שמועמדים ששואלים שאלות על נושאים "כאובים" ולא נעימים לא נתפסו על ידי המעסיקים כפחות מתאימים לעבודה בגלל זה. נהפוך הוא, אנשים ששואלים שאלות ממוקדות כאלה מוכיחים שהם אסרטיביים, עם ראש על הכתפיים, לא זורמים עם כל מה שנקרה בדרכם ופשוט- אנשים חושבים שרוצים לקבל תשובות כנות. 

2 הערות לסיום לשימוש חכם בטכניקה הזו: כמו בכל דבר, אין להגזים! יהיה מוזר אם בראיון אחד תשאלו יותר מ2-3 שאלות בסגנון הזה, אז השתמשו בזה רק בנושאים הרגישים במיוחד שדורשים תשובה כנה במיוחד. 

כמו כן, היזהרו בהנחות המוצא שלכם ואל תזלגו להנחות פוגעניות, למשל שאלה כמו: "כל מה שכתבת על מה שעשית בשנה האחרונה זה רק ניסיון לסתום חור בקורות החיים שלך, נכון?" או "עם רקע כמו שלך, אתה בטח משחק במשחקי אונליין גם בעבודה, נכון?". הנחות שליליות מוגזמות כאלה עלולות לפגוע קודם כל במהיימנות של מי שמניח אותן ועל כן, יש להשתמש בניסוח הזה בחכמה ובמתינות...

*** מה?! עדיין לא הצטרפתם לעמוד הפייסבוק שלי? אם גם אתם חושבים כמוני שקריירה וחיפוש עבודה זה פרוייקט, זה קמפיין, זו עבודה... אבל שזה גם מצחיק ושאפשר גם לצחוק על זה- הצטרפו כאן:   www.facebook.com/CareerTips4Geeks

לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:

054-7380310 🕿  maya.bouhnik@gmail.com 🖂

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

הברז לי ואבריז לך: על תופעת ה"גוסטינג" בחיפוש עבודה

נתחיל במתבקש: מה זה "גוסטינג"? 

Ghosting זו פשוט התנדפות, העלמות. זו תופעה שמוכרת היטב לאלה למשל שחוזרים מדייט בביטחון שמצאו את אהבת חייהם, אבל לעולם לא שומעים יותר מהדייט ה"מוצלח" וגם לא מקבלים ממנו או ממנה שום תגובה, שום תשובה להודעה ושום אות חיים. המיועד פשוט מתפוגג מעל פני האדמה כאילו מעולם לא היה.

התופעה הזו תקפה גם בחיפוש עבודה, אבל הפעם לא מדובר בבני זוג פוטנציאלים אלא במעסיק ומועמד לעבודה. 

אבל מי מהצדדים נעלם למי? 

טוב, תלוי את מי שואלים... אם תשאלו מחפשי עבודה תשמעו סיפורי אלף לילה ולילה על גוסטינג מצד המעסיקים ואילו בתקופות טובות, שבהן יש ביקוש גבוה למועמדים (על אחת כמה וכמה כשמדובר בטאלנטים בתחומים הכי מבוקשים בשוק העבודה ובפרט בהייטק) ובכן, בתקופות כאלה את הגוסטינג מבצעים מחפשי העבודה עצמם בשלל שלבי הגיוס- יש כאלה שסתם מבריזים לראיונות שנקבעו להם, אחרים נעלמים בין הראיונות ויש כאלה שאפילו נעלמים לאחר קבלת הצעה או פשוט לא מגיעים ביום הראשון לעבודה למרות שחתמו על החוזה.

- למעשה, יותר מ 40% מהמועמדים חושבים שזה בסדר להיעלם למעסיקים במהלך תהליך הגיוס לחברה. כך עולה מסקר שביצעה חברה אמריקאית בשם Clutch בקרב 507 עובדים שחיפשו עבודה בחצי השנה האחרונה.
- ולמה שמועמד יעלם פתאום כאילו בלעה אותו האדמה? ובכן...30% יעלמו בגלל שקיבלו הצעת עבודה אחרת, 19% בגלל שהתפקיד המוצע לא נראה להם ו 23% ייעלמו בתגובה להתפיידות החברה עצמה... משמע כשהחברה מפסיקה לשלוח עדכונים ולתקשר איתם.
- על פי אותו הסקר 55% מהמועמדים ינשרו מרצונם מ 1-5 תהליכי מיון במהלך תקופת חיפוש העבודה ו- 71% ינשרו מתהליך מיון אחד לפחות.
- זאת ועוד, מחפשי עבודה רואים בעין הרבה פחות יפה גוסטינג של חברה למועמד מאשר גוסטינג של מועמד לחברה. נו, אל תעשה לחברך מה שלא היית רוצה שיעשו לך כנראה פחות תופס פה... 35% מהמועמדים חושבים שזה ממש לא לעניין שחברה תיעלם למועמד, אבל רק 21% חושבים שזה ממש לא לעניין שמועמדים מבריזים לחברות במהלך תהליך הגיוס.
- רק בשליש מהמקרים שבהם מועמד לעבודה נשלל, הוא יקבל הודעה מהמעסיק על סיום התהליך והתשובה השלילית.

ואם כבר העלינו קודם את הנושא שבינו לבינה... מחקר נוסף שעסק בחוויית המועמד (מושג חם היום בטירוף בקרב מחלקות ה HR) שבוצע השנה על ידי חברת icims מצא ש 3 מתוך 4 עובדים אמריקאיים מעדיפים שיתנדף להם בן זוג פוטנציאלי מאשר לא לשמוע חזרה ממעסיק לאחר הגשת מועמדות לעבודה.

אכן, נראה כאילו למעסיקים בקרוב מאוד כבר לא תהיה ברירה אלא למצוא פתרון טכנולוגי לצורך שקיפות התהליך מול המועמדים. מידע עובר היום מהר מאוד ברשתות חברתיות ומפה לאוזן, כמו כן, לא חסרים אתרים שבהם מועמדים משתפים חוות דעת על חברות והן מדורגות בציונים של בין 1-5. ובכלל, ככל שהקרב על הטאלנט יתחזק, כך חברות לא תוכלנה להרשות לעצמן לאבד מועמדים בגלל חוויית גיוס לא טובה. למעשה יותר מ 95% מהמועמדים במחקר של icims הודו שלא יהיו מעוניינים לעבוד בחברה שבה עברו חווית גיוס לא טובה מההנחה שחברה שלא יודעת להתייחס למועמדים, כנראה שבאותו האופן איננה מכבדת גם את העובדים שלה.

מסקנות?

ממש לא משנה אם זה שוק של מועמדים עכשיו או של מעסיקים. גוסטינג איננו לגיטימי בין אם אתם מגייסים או מחפשי עבודה. זכרו, הגלגל תמיד מסתובב...:

1. גם אם אתם יושבים עכשיו על כסא המגייס מתישהו אתם בעצמכם תחפשו עבודה ובטח שלא תרצו שהמעסיק הבא שלכם יעלם לכם תוך כדי תהליך.

2. גם אם אתם מנוסים בטכנולוגיה הכי מבוקשת היום, זה לא תירוץ להרגיש על הגובה ולהבריז למעסיק. אלה שמראיינים אתכם היום, עוברים בעצמם בין מקומות עבודה ואתם עלולים להיתקל בהם שוב גם מחר בחברה אחרת וכשלא תצפו לזה. היו בטוחים שהם יזכרו אתכם בתור אלה שהבריזו להם...הביצה הזו קטנה!

ולסיום, יצא לכם להזמין פיצה לאחרונה? כשמזמינים פיצה, אפשר לעקוב אחריה במדויק... החל מרגע ביצוע ההזמנה תקבלו עדכונים שוטפים באפליקציה: ממש עכשיו לשים עבורכם את הבצק, ברגע זה הפיצה נכנסה לתנור... והנה זה קורה... הפיצה מוכנה וכבר שועטת לכיוונכם על הטוסטוס של השליח. מעטים הם חובבי הפיצה שלא מגניבים מבט או שניים בזמן ההמתנה בכדי לבדוק את התקדמותו של התהליך ה"מרתק" הזה.

אז, אם כל כך פשוט לעקוב אחר כל פיצה שנאפית ואם אפילו לרשתות הפיצה ברור ומובן כבר מזמן עד כמה חשוב ללקוח להיות עם היד על הפיצה, סליחה, עם היד על הדופק בכל מה שקשור לפיצה שלו, אז למה שאותה טכנולוגיית מעקב שכבר קיימת לא תהיה זמינה למועמד ששלח קורות חיים לאחר שעות של כתיבה, שפצורים ותיקונים?! אכן שאלה טובה, אם יורשה לי להגיד זאת בעצמי.

*** מה?! עדיין לא הצטרפתם לעמוד הפייסבוק שלי? אם גם אתם חושבים כמוני שקריירה וחיפוש עבודה זה פרוייקט, זה קמפיין, זו עבודה... אבל שזה גם מצחיק ושאפשר גם לצחוק על זה- הצטרפו כאן:   www.facebook.com/CareerTips4Geeks

לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:

054-7380310 🕿  maya.bouhnik@gmail.com 🖂

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

למה לא כדאי לכם להתקבל לעבודה בחברה ששואלת שאלות הגיון בראיון

 אם תשאלו את המראיינים ששואלים בראיונות שאלות היגיון משונות בסגנון- כמה תחנות דלק יש במנהטן? מה יכול לעשות שליח פיצה עם מספריים? ולמה מכסי הביוב ברחובות עגולים? - מדוע הם שואלים שאלות כאלה, בטח תקבלו מגוון של תשובות כמו: חשוב לי להבין איך המועמד הזה חושב, זה מאפשר לי ללמוד איך המועמד מגיב בתנאי לחץ או לבעיה לא צפויה, זה מלמד אותי מהי יכולת פתרון הבעיות של האדם שמולי או עד כמה יצירתי הוא...

לכאורה, כל ההסברים האלה נשמעים איכשהו אפילו הגיוניים, גם כשמדובר בשאלות שהן הכי פחות הגיוניות. אבל, מחקר חדש דנדש שפורסם לאחרונה פוסל את כל ההסברים הללו וטוען: אין שום קשר בין הדרך בה מועמד לעבודה עונה על שאלות כאלה לבין היכולת שלו לבצע בהצלחה את העבודה בפועל. זאת ועוד... השאלות האלה יותר מאשר הן מלמדות משהו על אלו שצריכים לענות להן, הן מלמדות המון על אלו ששואלים אותן. ליתר דיוק, המחקר טוען שמי ששואל כאלו שאלות הוא בעצם אדם די אכזרי. כזה שלא כדאי לכם לעבוד איתו מלכתחילה.

אגב, השאלות הללו מזוהות במיוחד עם חברות כמו גוגל, למשל... אבל בגוגל מצהירים כבר תקופה ארוכה שהם זנחו מזמן את השימוש בשאלות ההיגיון משום שבחברה גילו שזו לגמרי לא שיטת ניבוי תקפה להצלחה בתפקיד. 

אבל, אני קופצת מהר מידי לשורה הלפני תחתונה. אז בואו קודם נבין במה בדיוק מדובר... מדובר במחקר שכלל 736 אנשים ובוצע בהובלתם של שלושה חוקרים אמריקאיים- פרופסור הייהאוס, זנג וניי. התוצאות פורסמו במגזין  Applied Psychology .

המשתתפים במחקר קיבלו כל אחד רשימת שאלות של ראיונות עבודה משלושה סוגים: שאלות קלאסיות כמו "האם אתה אדם שיודע להקשיב?", שאלות התנהגותיות כמו: "תן דוגמה למקרה שבו עשית טעות ואיך תיקנת אותה" ושאלות היגיון מהסוג הידוע לשמצה... 

בשלב הבא, המרואיינים נשאלו איזה שאלות הם היו שואלים, אם הם היו המראיינים. 

בשלב האחרון המרואיינים מילאו שאלון אישיות.

לאחר שקלול כל הממצאים (לרבות מין המועמד ואם יש לו ניסיון קודם כמראיין) נתגלו התוצאות הבאות: המרואיינים שאמרו שהיו משתמשים בשאלות היגיון, לו הם היו אלה שמנהלים את הראיון, נמצאו על פי השאלון האישיותי כבעלי רמות כאלו ואחרות של תכונות מאוד מסויימות: אישיות נרקיסיסטית, קשיחות, סדיסטיות ומאותגרות חברתית... התגלה גם שמדובר באנשים שסומכים מאוד על האינטואיציה שלהם בראיונות (כמראיינים). 

במילים אחרות... לא תכונות להתגאות בהן על פי שום קנה מידה...

ניסוי נוסף שנעשה גילה עוד מאפיין לא מי יודע מה מחמיא על אלו שחושבים שצריך להיעזר בשאלות היגיון כאמצעי סינון מועמדים... מסתבר שמדובר במראיינים שקשה להם לראות את הצד השני... משמע את הראיון מנקודת המבט של המרואיין.

החוקרים הוסיפו שאישיות שכזו, כמו של האנשים שהתחברו לשאלות ההיגיון, היא אישיות שבמקום העבודה תתבטא בנטיה גבוהה יותר לנצל אנשים אחרים, להיכנס לסיטואציות חברתיות בעייתיות והם אפילו עלולים לבצע דברים שפוגעים בבריאות הנפשית של אלה שסביבם.

במילים אחרות, שאלות היגיון משוגעות אינן מנבאות הצלחה בעבודה ואין להן שום קשר למטלות שכיחות בעבודה כמעט בשום מקצוע ותפקיד, אבל הן כן מעידות המון על זה ששואל אותן- כנראה שהוא מאוד נהנה מתחושת הכוח שהוא מקבל כשהוא שואל אותן וחש הנאה עצומה מכך שהוא יוצא הכי חכם מהסיטואציה הזו. ואפשר להציג את זה בעוד דרך- שאלות היגיון הן "שעשוע" אמיתי, כל עוד אתם לא אלה שאמורים לענות עליהן...

אגב, כל זה לא מצביע על כך ששאר סוגי השאלות בראיונות העבודה הן מדד מדוייק להצלחה בעבודה, מה שמוביל חברות רבות לנסות לבנות תהליכים אחידים יותר של מתן ציונים למועמדים, לגיימיפיקציה של תהליך הגיוס, לשיטות סינון מקוריות יותר כמו חדרי בריחה למשל... וגם למשימות ולתרגילי בית שלוקחים למועמדים בין מספר שעות למספר ימים בכדי לסיים. לכל השיטות הללו יש כשלעצמן תקפות מוגבלת וצרות משלהן... אבל זה כבר עניין לפוסט אחר.

לסיכום, עכשיו אחרי שאתם יודעים כל כך הרבה על המראיינים ששואלים שאלות היגיון, חשבו פעמיים אם כדאי לכם לעבוד איתם במקרה שדווקא תעברו את הראיון איתם בהצלחה ותתקבלו לעבודה... 

*** מה?! עדיין לא הצטרפתם לעמוד הפייסבוק שלי? אם גם אתם חושבים כמוני שקריירה וחיפוש עבודה זה פרוייקט, זה קמפיין, זו עבודה... אבל שזה גם מצחיק ושאפשר גם לצחוק על זה- הצטרפו כאן:   www.facebook.com/CareerTips4Geeks

לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:

054-7380310 🕿  maya.bouhnik@gmail.com 🖂

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

חמישה חטאים: זה בדיוק מה שתוקע לכם את הקריירה

כיאה לסיום שנה ותחילתה של אחרת ובהתאם לרוח תקופת הימים הנוראים ולמחילה על חטאים...- מתי מתאים יותר מאשר עכשיו לזהות ולאתר את החטאים שאתם עושים קודם כל כלפי עצמכם, או ליתר דיוק בקריירה שלכם (כן, משה, אצלי הכל איכשהו קשור בסוף לקריירה... 😊).

בואו ונתחיל בבשורה הטובה...: אם אתם מרגישים שהקריירה שלכם לא זזה לשום מקום כבר המון זמן, זה לא בגלל שחסרים לכם כישורים. לא ולא... כשקריירה תקועה זה בדרך כלל בגלל (כן, עכשיו מגיעה הבשורה הרעה...) התנהלות לא נכונה בעבודה. במילים אחרות זה לא בגלל שאתם לא מסוגלים להתקדם, זה בגלל ההתנהגות שלכם. 

מצד שני, בואו ונודה בזה... רובנו חושבים שאנחנו מושלמים ואם לא מושלמים אז לפחות מעל הממוצע. כן, אני לא ממציאה את זה, אם תיקחו קבוצת אנשים ולא משנה כמה ותשאלו אותם "האם את/ה מעל הממוצע?" כנראה שלפחות 80%  מהם יענו "כן" (מה שמבחינה סטטיסטית כמובן בלתי אפשרי). זו בדיוק הסיבה שלרובנו קשה לשנות את ההתנהגות (הלכאורה מעל הממוצעת) שלנו.

זאת ועוד, לא רק שאנחנו בטוחים שאנחנו בסדר ואפילו יותר מבסדר, כשמישהו יעיר לנו או יעביר עלינו ביקורת כלשהי (למשל המנהל/ת הישיר/ה שלנו), סביר להניח שהתגובה האוטומטית של רובנו תהיה הכחשה. למעשה, סקר של VitalSmarts (חברת הדרכה אמריקאית) שנערך לפני כשנה ושבדק את הנושא בבהשתתפות כמעט 1000 מנהלים, גילה כי 80% מהעובדים טוענים שהמקור לבעיה (במידה וקיימת כזו ושקיבלו עליה ביקורת) הוא המנהלים שלהם ולא הם עצמם.

אז מה ההתנהגות שתוקעת אתכם ושאתם אולי אפילו לא מודעים לה או לא מוכנים להודות בה? מסתבר שישנם חמישה חטאים שעובדים עושים, 5 התנהגויות בולטות שהמנהלים שהשתתפו בסקר ציינו כהתנהגויות בעייתיות ומגבילות קריירה והרי הן:

1. עובד שאינו מאורגן ושאי אפשר לסמוך עליו- הכוונה לעובד שאינו משקיע זמן בתכנון, ארגון, תקשור ושיתוף פעולה עם עובדים אחרים. עובד שלא עומד במשימות שלו ועל כן לעולם אי אפשר באמת לסמוך עליו.

2. מעט מידי ומאוחר מידי- עובד שלא עומד ביעדים, שנוטה לדחיינות, כזה שמעגל פינות במקום לעשות את האקסטרה מייל.

3. אבל זה לא התפקיד שלי! כן... זהו אחד המשפטים השנואים ביותר על מנהלים. עובד כזה תמיד יאשים אחרים, לא יתנדב, לא ייקח אחריות, הוא ידבק בתיאור התפקיד הפורמלי המקורי שלו כאילו מדובר ברפסודה בתוך נהר גועש, אחד כזה גם לעולם לא יקריב את האינטרסים האישיים שלו לטובת הכלל.

4. עובד שלא מוכן להשתנות. תקוע בעבר, מפחד משינויים, מפחד מהעתיד, חוזר שוב ושוב על אותן טעויות, מצפה שאחרים יקבלו אותו כמו שהוא, קוטר, לא מוכן ללמוד שיטות עבודה חדשות.

5. ציניות. עובד סופר ביקורתי, תמיד מוצא את הרע במקום קודם כל לנסות לחפש את הטוב.

אני מקווה שאתם לא מזהים את עצמכם ברשימה הזו, אם כי אם תהיו באמת כנים עם עצמכם, יכול להיות שברמה כזו או אחרת מספר מאפיינים מהרשימה הזו ישמעו לכם מוכרים. 

אם זה המצב, שימו לב... לרובנו יהיה קשה להודות באמת המרה ושכשיהיה לנו רע בעבודה- נגיע למסקנה שאנחנו צריכים לחפש חדשה, להחליף בוס, לשנות אווירה... אממה, אם המקור לכך שרע לנו בעבודה הוא ההתנהלות שלנו עצמנו, אזי, לאן שלא נלך כנראה שניקח אותה איתנו ולא משנה לאיזה תפקיד ואילו מנהלים וקולגות יהיו לנו במקום העבודה החדש. 

במילים אחרות. בדיוק עכשיו זה זמן טוב לבדק בית...: מרגישים תקועים? לא מקדמים אתכם בעבודה? לא טוב לכם בעבודה? מרגישים שלא מעריכים אתכם כמו שמגיע לכם? בכדי ששינוי כלשהו יקרה, תצטרכו קודם כל לבדוק היטב את עצמכם, לקחת אחריות ולבצע שינוי. אגב, זה בסדר גם להגיע למסקנה שאתם רוצים להישאר בדיוק כפי שאתם ולא לשנות כלום. אבל במקרה כזה, תצטרכו לחיות בשלום עם העובדה שגם הקריירה שלכם לא תשתנה ותישאר בדיוק כפי שהיא.

נצלו את הזמן הפנוי בחגים למחשבות והגיגים...

ושתהיה לכולם שנה טובה וחגים שמחים!

ממני,

מאיה

*** מה?! עדיין לא הצטרפתם לעמוד הפייסבוק שלי? אם גם אתם חושבים כמוני שקריירה וחיפוש עבודה זה פרוייקט, זה קמפיין, זו עבודה... אבל שזה גם מצחיק ושאפשר גם לצחוק על זה- הצטרפו כאן:   www.facebook.com/CareerTips4Geeks

לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:

054-7380310 🕿  maya.bouhnik@gmail.com 🖂

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

מנחשים מתי? נתגלה הזמן האופטימלי למשלוח קורות חיים

תזמון נכון הוא הכל בהרבה תחומים בחיים וכך גם בחיפוש עבודה.

זו הסיבה להתלבטויות הרבות לפני משלוח קורות חיים- לשלוח בסופשבוע או שלא כדאי? ביום ראשון עם כל העומס של תחילת השבוע או שדווקא לקראת חמישי? בבוקר, בצהריים או בערב? 

ועכשיו, בשבועיים האחרונים של החופש הגדול ולקראת החגים ההתלבטות עוד יותר בשיאה- בכל יום שואלים אותי מחפשי עבודה אם יש בכלל טעם לשלוח עכשיו קורות חיים או שלחכות כבר לאחרי החגים.

אז אם גם אתם מכירים מקרוב את ההתלבטויות האלה, הנה 3 טיפים חשובים לשליחת קורות חיים בתזמון הנכון, קבלו:

1. מחקר של חברת TalentWorks גילה שיש דבר כזה "שעות זהב" למשלוח קורות חיים. לטענתם, אם שולחים קורות חיים תוך 96 השעות הראשונות לפרסומה של משרה, קיים סיכוי גדול פי 8 לקבל זימון לראיון עבודה. במילים אחרות, מועמדים ששולחים קורות חיים לאחר פרק הזמן הזה, יהיה להם סיכוי הולך ויורד של 28% לקבל תגובה בכל יום נוסף שעובר.

2. מחקר אחר שנערך על ידי אתר Job Today בדק מהי השעה האופטימלית להגשת מועמדות למשרה. המחקר גילה מספר נתונים מעניינים: הפיק במשלוח קורות החיים במהלך היום מתרחש בסביבות השעה 13:00. או אז אנשים יוצאים להפסקת צהריים ומנצלים אותה בין היתר גם לחיפוש עבודה. 

זאת ועוד, מעסיקים רבים מפרסמים משרות במהלך יום רביעי (משמע, אם נשליך את הממצאים הללו על שבוע העבודה הישראלי שמתחיל ביום ראשון ולא ביום שני- אצלנו יהיה מדובר על יום שלישי). 

כמו כן, 47% משולחי קורות החיים בימי רביעי (שוב, אצלנו זה שלישי). מוזמנים לראיון עבודה תוך 24 שעות מזמן פרסום המשרה.

משמע: שליחת קורות חיים ביום שלישי, החל מ 9:00 בבוקר ועד הפסקת הצהריים הוא הזמן האופטימי לשליחת קו"ח. 

3. ולסיום, טיפ בנוגע לשבועיים האחרונים של החופש הגדול ותקופת החגים שמתפרסת השנה על פני כל ספטמבר- זה נכון שיחסית לתקופות אחרות בשנה יש עכשיו ירידה בפעילות, לרבות ירידה בכמות מודעות הדרושים שתיתקלו בהן. אבל! אני לא מכירה הרבה גופים עסקיים שיכולים לספוג הקפאת פעילות ליותר מחודש... וגם לא גופים עסקיים שזקוקים ממש עכשיו לעובדים ומחליטים לחכות עם זה עד לאוקטובר או גופים עסקיים שכל העובדים שלהם יוצאים לחופשה של חודש וחצי. במילים אחרות, למרות הירידה בפעילות, אם תחפשו עכשיו עבודה, עדיין תתקלו במודעות דרושים עדכניות. ואם אתם אכן נתקלים במודעה כזו שהתפרסמה לפני שעה- מן הסתם יש מישהו שפרסם אותה ושעובד... 

אגב, מכיון שכולם חושבים שאין טעם לשלוח עכשיו קו"ח, זה הזמן הכי טוב דווקא כן לשלוח. תחשבו על זה- במקום מאות קורות חיים שיתחרו אתכם על כל משרה- יתחרו עשרות, אם בכלל. מצב אידאלי לבלוט ולקבל תשומת לב.

אז... שתהיה לכם עונת מלפפונים רעננה :)

*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:  www.facebook.com/CareerTips4Geeks

לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:

054-7380310 🕿  maya.bouhnik@gmail.com 🖂

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

רגועים מידי בראיונות עבודה? ייתכן שבגלל זה קיבלתם עוד תשובה שלילית

כן, קראתם נכון ולא... אין טעות בכותרת של הפוסט הזה.

לכאורה קיים פרדוקס מובנה בהצהרה שבכותרת ולמרות זאת, מחקר חדש של אוניברסיטת סטאנפורד (אוניברסיטה מכובדת ויוקרתית למדי) טוען שלמועמדים שיוצרים רושם רגוע מידי בראיונות עבודה יש סיכוי נמוך יותר בקבלה לעבודה והנה ההסבר:

המחקר שבוצע על ידי פסיכולוגים בהובלתה של הפרופסור ג'ין טסאי ופורסם ב 5/7/2018 טוען שהמצב הנפשי שאנחנו מעריכים ומתחברים אליו מושפע מהרקע האישי והתרבותי שלנו. החוקרים ביצעו 5 מחקרים שכללו סך הכל 1041 משתתפים- מועמדים שהגישו מועמדות לעבודה בחמישה מקומות עבודה שונים. המראיינים הגיעו מרקעים שונים (אמריקאים, אירופאים, אסייתים).

על פי אחד המחקרים עולה כי מה שהמראיינים מעריכים איננו אחיד ותלוי ברקע האישי והתרבותי שממנו הם באים- אמריקאיים ואירופאים יעדיפו לראות התלהבות על פני רוגע וקור רוח ואילו אסייתים יעדיפו דווקא התנהגות רגועה ומאופסת. 

זאת ועוד, במחקר אחר הוצגו לעובדי חברה מסוימת סרטוני הגשת מועמדות של שלושה מועמדים בעלי אותם כישורים ונסיון מקצועי. אחד המועמדים היה רגוע, מאופס ושליו, השני מתרגש ומתלהב והשלישי נטרלי. מתוך 300 המשתתפים במחקר, 47% העדיפו את המועמד המתרגש והמשולהב. רק 23.7% העדיפו את המועמד קר הרוח. 

מסקנות? יש והרבה... הנה:

1. מועמדים רבים מגיעים לראיונות עבודה לחוצים וחרדים וחלקם הגדול מנסה להסתיר את הלחץ והחששות בכדי לייצר רושם הפוך- שהם רגועים ושלווים- בהנחה שזה מה שמרשים יותר את המראיינים. ופה בדיוק הטעות...כי חשוב מאוד להתאים את הרושם שיוצרים למראיין ולרקע התרבותי ממנו הוא מגיע. אז, אם אתם מתראיינים בחברה אמריקאית למשל, ואחד הראיונות הוא עם מנהל מהסניף בניו-יורק, כנראה שיהיה טוב יותר אם תשקפו התרגשות והתלהבות מאשר אם תבצעו חיקוי מדויק של מתי כספי. 

2. זה אמנם מחקר שאיננו ישראלי, אבל נראה לי שכולם יסכימו איתי שאם אמריקאים מצפים להתלהבות, אזי מהכרותינו המעמיקה עם הישראלי הטיפוסי חם המזג- הציפייה הזו כנראה רלוונטית גם למראיינים ישראלים.

3. אז אם עדיף בראיונות לייצר רושם של התלהבות והתרגשות- איך מבצעים את זה בפועל? שהרי אף אחד לא באמת מצפה לראות מועמד שכוסס ציפורניים בעצבנות ומגמגם מרוב לחץ ומצד שני, גם לא כדאי להניח שעצם זה שהואלתם בטובכם להגיע לראיון מספיק בכדי להבהיר שאתם מתלהבים ומשתוקקים לתפקיד הזה.

איך מייצרים את הרושם המתרגש/מתלהב/מלא מוטיבציה במינון המדוייק? קבלו 8 טיפים:

- התלהבות אפשר כמובן להביע באופן ישיר במסרים מילוליים. למשל: "אני מאוד מתלהב מהתפקיד הזה", "אני מאוד שמח להיות פה", "אשמח מאוד להמשיך בתהליך" וכו' וכו'....

- הביעו את ההתלהבות בפני כל מי שמראיין אתכם במהלך תהליך הגיוס. זה שאמרתם את זה לר"צ, לא מבטיח שגם מנהל הפיתוח ידע זאת כשיראיין אתכם שלושה ימים לאחר מכן.

- התלהבות משתקפת גם בין השורות במהירות התגובה שלכם. אם אתם מתאמים ראיון לעוד שבוע מהיום ואחרי הראיון לוקח לכם יומיים לחזור למייל מהחברה- זו לא התלהבות...

- חקרו ולמדו ככל שאתם יכולים על החברה, על תחום התוכן, על המתחרים, על השוק ועל התפקיד והגיעו מוכנים לראיון. זכרו: אנשים אדישים- לא מתעניינים, אבל אנשים מתלהבים- רוצים לדעת כמה שיותר על הנושא שמלהיב אותם.

- וכפועל יוצא- שאלו במהלך הראיונות כמה שיותר שאלות. אבל לא שאלות שמוכיחות שלא טרחתם להגיע מוכנים, שאלות חכמות שמעידות על סקרנות, מוטיבציה, עניין וגם ש...הכנתם שיעורי בית.

- שננו את השמות והתפקידים של אלו שראיינו אתכם בשלבים השונים. שוב... אנחנו לא זוכרים את מה שכנראה לא ממש חשוב לנו וזה גם הרושם שזה יוצר.

- ככל שהראיונות מתקדמים, כך הגיוני שיהיה לכם יותר מידע על התפקיד, על האנשים, על הממשקים, על החברה ועל הצרכים של הארגון. הוכיחו שאתם מקשיבים היטב לנאמר לכם ושקפו את זה במסרים שאתם מעבירים בראיונות הבאים. כן, גם בטיפ הזה חוזרת אותה הנקודה- מה שלא חשוב לנו, אנחנו לא מקדישים לו תשומת לב והוא נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשניה, על כן הקשיבו היטב והראו שאתם שולטים בחומר.

- בסוף כל ראיון גששו בעדינות בנוגע לשלב הבא. מי שלא מזיז לו- לא מתעניין, מי שרוצה ומתלהב- רוצה שיהיה המשך...

נו, אז קראתם את הפוסט, אהבתם והתלהבתם? למה שלא תראו לי? זה הזמן ל...לייק... 😝😝😝

*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:  www.facebook.com/CareerTips4Geeks

כל התהליכים נתקעים אצלכם אחרי ראיון עבודה אחד שאחריו מתקבלת תשובה שלילית? אולי אתם זקוקים להכנה לראיונות עבודה? 

לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:

054-7380310 🕿  maya.bouhnik@gmail.com 🖂

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

סוגרים עסקה: 5 טיפים לניהול משא ומתן שיובילו לקבלת הצעת עבודה

זהו חלק ב' של הפוסט משבוע שעבר שבו הכנתי לכם מדריך מפורט עם טיפים, טריקים וטקטיקות לניהול משא ומתן. אם לא קראתם, מוזמנים- הקליקו פה!

אז בואו נתקדם... בפוסט הקודם בנינו את התשתית המיטבית לניהול מו"מ ולא משנה אם מדובר על משא ומתן על תנאי עבודה ושכר או על קידום בתוך מקום עבודה או אפילו מול לקוחות כחלק מהתפקיד שלכם. בפוסט הזה אנחנו ממשיכים הלאה במטרה לסגור עסקה, לקבל הצעת עבודה, לזכות סוף כל סוף בקידום הנכסף או להשיג לקוח חדש.

קבלו: 5 טיפים לניהול מו"מ עד סגירת עסקה.

1. אחת השאלות שאני נשאלת מידי פעם על ידי מחפשי עבודה היא האם לציין בפני מעסיק בשלבים מתקדמים של תהליך הגיוס שיש לכם עוד הצעות ותהליכים שמתקדמים במקומות אחרים. אכן שאלה מורכבת... ומהי התשובה? ובכן, זוכרים את נקודה מספר 2 מהפוסט הקודם? הנקודה עסקה במושג  BATNA (האלטרנטיבות שיש לכם בנוגע לעניין שעליו המו"מ). אז, עד לפני כמה שנים, חוקרים היו ממליצים שלא לציין את האלטרנטיבות שיש לכם כטקטיקת מו"מ. אבל זה השתנה, מחקרים עדכניים בנושא דווקא ממליצים כן לעשות זאת. על פי המחקרים הללו אנשים שמנהלים מו"מ ועושים את הרושם שיש להם עוד אלטרנטיבות נתפסים על ידי הצד השני ככנים, מבוקשים ואטרקטיביים יותר. המו"מ במקרים האלה פחות אגרסיבי וגם זריז יותר. אז איך עושים את זה הכי טוב? חולקים מידע מדויק (כן, לרבות שמות החברות האחרות שאתם בתהליכים איתן ומה הן הציעו לכם, אחרת יש שעלולים להניח שאתם מרמים ושבעצם אין לכם שום הצעה אחרת) ואז גם שואלים: "איך ההצעה שלכם תהיה שונה מאלה שקיבלתי?".

2. משתמשים במילים חזקות ולא בחלשות. כן, שוב (זה טיפ שכבר ציינתי בפוסט הקודם)! וכן, גם אם אתם בעמדה פחות טובה, למשל כשאתם מנסים לשפר שכר בשיחה מול הבוס שלכם. במקרה כזה, עשו לעצמכם טובה ואל, אבל אל! תנסחו את זה ככה: "אני יודע שעברה פחות משנה מאז שביקשתי בפעם הקודמת, אבל..." או "אני מבין שזה עלול להישמע כמו קפיצה גדולה מידי בבת אחת" או "ממש לא נעים לי לבקש...אבל..." או "תוכל אולי בבקשה לשקול לשפר לי את השכר...?". כל הניסוחים הללו הם חלשים ומחלישים ושמים את המנהל בעמדה שמאפשרת לו תגובה אגרסיבית יותר. 

3. תמיד הוסיפו עוד משתנים לתמונה. בואו ניקח לדוגמה את השלב האחרון של כל חיפוש עבודה מוצלח- קבלת הצעת עבודה ומו"מ על שכר. אז נניח שאתם רוצים לקבל שכר חודשי של 25K ואילו המעסיק תכנן לשלם רק 20K. רוב המשאים והמתנים (עם דגש על המילה "רוב" כי יש גם מעסיקים שמפתיעים ומציעים דווקא את הרף העליון או גבוה ממנו) יתנהלו על השורה התחתונה ורבים מהם יסתיימו עם פשרה של שני הצדדים- משמע- משהו בסביבות 22-23K. אבל, אפשר להוסיף לקלחת המו"מ עוד המון פרמטרים שאפשר להתדיין עליהם- ימי חופשה, 80% משרה במקום משרה מלאה, מספר ימי עבודה מהבית, בונוס שנתי, מענק חתימה, עמלות גבוהות יותר על מכירות וכו' וכו'... לחלק מהפרמטרים האלה יהיה משקל גבוה יותר עבורכם מאשר למעסיק (עבורכם זו נקודה קריטית ועבורו לא משהו אקוטי ולכן קל לו להתפשר עליו) ולאחרים- בדיוק ההיפך. כל שנותר לעשות הוא למצוא בדיוק את הפרמטרים האלו ולהוסיף אותם למו"מ כחלק בלתי נפרד. ועוד דבר- העלו את כל הסעיפים האלה ביחד- בו זמנית! לא אחד אחרי השני.

4. עגינה או: הכל יחסי. ענו בבקשה על השאלה- האם דוד בן גוריון נפטר בגיל צעיר מאשר 140 שנים? עכשיו ענו בבקשה על עוד שאלה- אם ככה, באיזה גיל הוא נפטר? 

הטקטיקה הזו נשענת על העובדה שבקלות אפשר לנעוץ עוגן במוח שלכם, כזה שבגללו התשובה שתתנו תהיה בוודאות גבוהה יותר מאשר התשובה שהייתם עונים אם הייתי שואלת רק את השאלה השניה (ללא הראשונה) או אם הייתי שואלת את השאלה הראשונה כך: האם דוד בן גוריון נפטר בגיל צעיר מאשר 85?

במילים אחרות, יש לנו נטיה לחשוב באופן יחסי.

איך אפשר להשתמש בזה במו"מ על שכר למשל? טוב ששאלתם וזה במיוחד מוקדש לכל אלה שמנסים בכל מיני דרכים להתחמק מהשאלה "מהן ציפיות השכר שלך?". התשובה היא שלא מעט חוקרים ממליצים שכדאי להיות הראשונים שנותנים הצעה, שנוקבים במספר, שמציינים ציפיות שכר, שמתמחרים פרוייקט... ולמה? משום שהמספר הזה יהיה העוגן של כל המו"מ. כל מה שיקרה בהמשך המשא ומתן יצא מנקודת הבסיס הזו בדיוק (גבוה ממנה או נמוך ממנה- אבל תמיד יחסית אליה).

חוקר בשם Grant מחזק את הגישה ומוסיף: "כל דולר יותר בהצעה הראשונית מתורגם בסופו של מו"מ לחצי דולר יותר בהצעה הסופית".

5. ציינו טווח. טוב, זה ממש מעניין והולך ככה: נניח שאתם מחפשים עבודה ומכוונים לשכר של 25K. כשישאלו אתכם מה ציפיות השכר שלכם, אתם יכולים לענות את אחת האופציות הבאות:
1. ציפיות השכר שלי הן 25K (ציון המספר המדויק)
2. ציפיות השכר שלי הן 24K-26K (ציון טווח כשמה שבאמת רוצים לקבל ממוקם באמצע הטווח)
3. ציפיות השכר שלי הן 22K-25K (מה שרוצים לקבל הוא הרף העליון)
4. ציפיות השכר שלי הן 25K-28K (מה שרוצים לקבל הוא הרף התחתון)

עכשיו חברים, נחשו בבקשה- מהי הדרך הכי טובה להציג את ציפיות השכר?
לפי מחקר משנת 2015 (Amerson & Mason) הדרך הטובה ביותר היא מספר 4. להציג את הסכום האמיתי שאתם מצפים לו כרף תחתון.

ולסיום, טיפ בונוס:
נניח שקיבלתם הצעה, מה קורה אז? להסכים? לעשות קצת שרירים?
ובכן, החוקרים טוענים שבכל מו"מ ולא משנה על מה, לא כדאי להסכים להצעה הראשונה שקיבלתם. יש לבני האדם נטייה להתאכזב, במקום לשמוח כשדברים נראים להם קלים מידי. אם תרצו למכור לי רכב ב 70 אלף שקל ואציע לכם 60 אלף- הצעה שתסכימו לה בזריזות, במקום לשמוח שזכיתי ברכב ב 10K פחות מהמחיר המבוקש, כנראה שדווקא אתאכזב. למה? כי יתגנב לי החשש שיצאתי פראיירית. שזה היה יותר מידי קל... שיכולתי להציע 55K וגם אז ההצעה היתה מתקבלת...
מבינים? ככה זה בני אדם... אף פעם לא מרוצים ותמיד רוצים יותר... :)
ולמרות הנטיה הזו, חשוב שתנהלו מו"מ על בסיס השווי של העסקה ספציפית עבורכם. האם היא הגונה לדעתכם? האם אתם מקבלים את מה שציפיתם לקבל? האם אתם מרוצים? אין סיבה לעשות שרירים סתם, לשם הספורט... רק אם אתם באמת מאמינים שמגיע לכם יותר.
אם אתם מרוצים- זה מה שחשוב! נשאר רק ללחוץ יד ולחתום פה, פה ו...גם פה...😊

*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:  www.facebook.com/CareerTips4Geeks

החיפוש תקוע ולא מצליחים לגלות מה הסיבה? הבוס לא מוכן לאשר העלאה? שולחים קו"ח ולא מקבלים תגובה? צריכים עזרה בלינקדאין? אולי הכנה לראיונות עבודה? ומה לגבי אסטרטגיות חיפוש? בטוחים שאתם מכירים את כולן?? 

לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:

054-7380310 🕿  maya.bouhnik@gmail.com 🖂

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+

חיפוש עבודה וקריירה: 10 טריקים, טיפים וטקטיקות לניהול משא ומתן כמו מומחים

אחת המיומנויות החשובות בחיים, אם לא ה... היא מיומנות ניהול המו"מ. זה בא לידי ביטוי בכל תחום כמעט ובטח בכל הקשור לקריירה, עבודה וחיפוש עבודה. תצטרכו לנהל מו"מ על תנאים ושכר עם הבוס העתידי, על קידום בעבודה מול הבוס הנוכחי, מול לקוחות פוטנציאלים תוך כדי עבודה וכו' וכו'... 

אבל איך עושים את זה בהצלחה? איך מנהלים מו"מ כשלא מנוסים בזה מי יודע מה? ובכן, כמו שהיינו שרים פעם כשהיינו ילדים "באתי לעזרת ח-בר" והכנתי לכם פה מדריך מפורט עם טריקים לניהול מו"מ, שרבים מהם מבוססים על מחקרים. גם אם לא תשתמשו בכולם הם יפקחו לכם את העיניים ותוכלו לזהות אותם כשהצד השני ישתמש בהם כלפיכם (וזו כבר התקדמות). אז מוכנים? 

הנה 10 טריקים וטיפים לניהול מו"מ כמו מומחים:

1. את הטיפ הזה אני בטוחה שכולם מכירים, אבל אי אפשר להתחיל רשימה כזו בלעדיו: ידע זה כוח. לעולם אל תיגשו למשא ומתן מבלי שאספתם מראש את כל המידע הרלוונטי האפשרי. לא משנה באיזה מעמד מו"מ תשתתפו, תמיד תצטרכו להכין מראש את שיעורי הבית שלכם...- להכיר את השוק, את המספרים המדויקים, את הפער שבין ביקוש להיצע, את התחרות שיש לכם, את שווי השוק שלכם. 

למשל, אני פוגשת מחפשי עבודה שהשאלה על ציפיות השכר (שצצה בערך 20 שניות לאחר תחילת ראיון טלפוני) עדיין תופסת אותם בהפתעה לא מוכנים. אין כאן שום הפתעה... המו"מ מתחיל ברגע ששלחתם קורות חיים כך שכדאי שעוד לפני כן תבדקו טבלאות שכר, תשוחחו עם קולגות בתחום שלכם, תשאלו מגייסים מחברות השמה ותחליטו מה אתם מתכננים לענות לשאלה הזו.

2. וגם... אלטרנטיבות זה כוח. Fisher and Ury הגדירו בשנת 1981 את המונח BATNA- ראשי תיבות של המילים: Best Alternative To a Negotiated Agreement. הכוונה לאופציות חלופיות. ככל שיש לכם יותר אלטרנטיבות, כך ידיכם במו"מ על העליונה. 

בואו וניקח את זה שוב לחיפוש עבודה- אם תשימו את כל הביצים בסל אחד ובכל פעם שתהליך מול חברה יתקדם, תפסיקו לשלוח קו"ח למשרות אחרות- כך ה BATNA שלכם יהיה נמוך יותר ויכולתכם לנהל מו"מ מול מעסיק פוטנציאלי- גם. כל עוד אין לכם שום הצעה ביד, יש להמשיך בחיפוש בשצף קצב.

3. ככל שאתם שולטים על הלוגיסטיקה- ככה טוב. והכוונה פה לשליטה על היום, השעה והמיקום בו יתנהל המו"מ. למשל: "אני רוצה לתאם לך ראיון עם המנכ"ל שלנו השבוע, מתי אתה פנוי?", "אני לא עובד, אז פנוי כל יום ובכל שעה". טעות! תשובה טובה יותר תהיה: "אני פנוי ביום שלישי ב 10 בבוקר, האם זה יכול להתאים?" ואל דאגה, אם המועד שהצעתם לא יתאים, היו בטוחים שיציעו לכם מועד אחר. לפי התומכים בטקטיקה הזו, אסור לתת תחושה לצד השני שהיומן שלכם ריק ולא משנה על מה המו"מ. 

זאת ועוד, שליטה על הזמן תיתן לכם יתרון נוסף- תוכלו לבחור במועד הנכון ביותר. מה שמוביל לטיפ הבא:

4. בחרו בשעה מוקדמת. כן, כן... קבעו את הפגישה בסביבות השעה 9 או 10 בבוקר. למה? ממספר סיבות... אומרים שאנשים מביאים לפגישות מאוחרות יותר במהלך היום את מהמורות, כעסי וקשיי יום העבודה שחוו עד לפגישה. בבוקר לעומת זאת הם מגיעים רעננים יותר. זאת ועוד, בסוף היום המחשבות כבר רצות לכיוון יציאה הביתה והפגישה עלולה להיות לחוצה יותר בזמן. כמו כן, יש השפעה לאפקט הראשוניות. אנשים נוטים לזכור (זכרון לטווח ארוך) את הדבר הראשון שנחשפו אליו, כך שאם אחריכם יגיעו לפגישה מועמדים נוספים, אפקט הראשוניות יתן לכם יתרון עליהם. 

5. ועכשיו לסוגיה שרבים מתלבטים לגביה: קיבלתם הסכם עבודה- האם לנהל את המו"מ על ההצעה במייל או בשיחה? ובכן, מצד אחד- בשיחה פנים מול פנים אפשר לייצר יותר ראפור (חיבור בינאישי) וגם אפשר לראות את הצד השני, לרבות רמזים לא מילוליים. מחקר מ 1998- Valley et al גם מצא שמו"מ פרונטלי מוביל לתוצאות טובות יותר מאשר במייל. מצד שני יש לא מעט מחקרים שטוענים בדיוק את ההיפך- שמייל עדיף. ומצד שלישי, יש הטוענים שזה תלוי אם את/ה גבר או אישה- מסתבר שלנשים עדיף לנהל משא ומתן פנים מול פנים ואילו לגברים עדיף במייל.

6. ומה בנוגע למיקום? נניח שאתם רוצים לבקש קידום מהבוס שלכם- היכן כדאי לכם לקיים את השיחה? ובכן... ההמלצות הגורפות הן לא לקיים אותה במשרד של הבוס, אלא במיקום נייטרלי כמו חדר הישיבות או אפילו טוב יותר- במשרד שלכם. (ואם כבר, אז כבר- אל תשכחו להנמיך קצת את הכסא שעליו הוא אמור לשבת... 😉. סתם, סתם!). במילים אחרות- ככל שאתם צריכים להיות אסרטיביים יותר במו"מ- כך עדיף לכם לנהל אותו באזור האישי שלכם- היכן שאתם עשויים להיות דומיננטיים יותר. 

7. כל מי שפוגש אותי ליעוץ מקבל ממני ולא פעם אחת טיפים על שימוש נכון במילים. למילים יש המון כוח וכמובן שהן משפיעות על המסרים שאנחנו מעבירים בכתב (בקורות החיים ובמיילים) ובעל פה (בראיונות הטלפוניים ובראיונות פרונטליים). גם בשלב המו"מ יש משמעות גדולה למילים שמשתמשים בהן תוך כדי. כדי למנוע התנהגות אגרסיבית מהצד השני, בחרו להשתמש ככל האפשר במילים של שיתוף: סיעור מוחות, עבודת צוות, שיתוף פעולה, ביחד, אנחנו, שלנו וכו'...

8. פיצול המו"מ לשני מפגשים. כן... חברה רוצה לגייס אתכם? נסו לפצל את זה מראש לשני מפגשים עוקבים. במפגש הראשון תקבלו את החוזה ואת ההצעה, בשני תדונו על הסעיפים שאתם רוצים לשנות או על שיפור ההצעה. למה? יש הטוענים שהצד השני ישתף הרבה יותר פעולה במו"מ עצמו כשמדובר בעוד מפגש. ההסבר הוא שאנשים נוטים לפתח מוכנות לשיתוף פעולה ככל שמדובר באינטראקציה שחוזרת על עצמה. 

9. למדו כיצד לייצר ראפור- הסיכוי שמפגש נטוורקינג, ראיון עבודה, פגישת מכירה כלשהי או שיחה עם בוס יסתיימו בהצלחה יהיה גבוה יותר אם תדעו לייצר חיבור בינאישי עם הצד השני. האמת היא שזו אמנות בפני עצמה שאפשר להקדיש לה שורות ופרקים רבים של תוכן. הנה טיפ אחד על קצה המזלג: כדי לייצר ראפור צריך לשוחח עם הצד השני על נושאים שאינם קשורים לנושא הפגישה- במילים אחרות: לנהל סמול טוק. זאת ועוד, צריך גם לשתף מעט במידע אישי. מחקרים רבים גילו שכשמשתפים במידע קצת אישי, הצד השני נוטה לנהל את המו"מ באופן פחות אגרסיבי. עכשיו כל מי שעבר אצלי פגישת הכנה לראיון עבודה יכול להבין למה אני תמיד מציעה להעלות ממש בקטנה פרט מידע פיקנטי כלשהו או תחביב מיוחד...

10. הכינו מראש כיבוד. זה לא רלוונטי לראיונות עבודה, אבל כן לשיחת מכירה או שיחה עם הבוס על קידום/שיפור שכר. הכינו לפגישה נשנוש כלשהו ושתיה כדי לייצר ולחזק את הראפור שציינתי בטיפ הקודם. כשאנשים אוכלים יחד או שותים יחד, הם עושים את אותן התנועות. במילים אחרות- נוצרת ביניהם שפת גוף דומה. כל חובבי גישת ה NLP יבינו את הטיפ הזה...- חיקוי של שפת הגוף של הצד השני, מייצר בתת מודע שלו תחושה חיובית יותר ובהמשך קל יותר להוביל אותו (גם הובלה היא מונח מ- NLP). זאת ועוד, מחקרים רבים מצאו ששתיה ואכילה ביחד מובילים לתוצאות טובות יותר במשאים ומתנים. מחקרים מסויימים אף גילו שהעלאת רמת הגלוקוז- מרככת אנשים (כשרמת הגלוקוז בגוף נמוכה יותר- ההתנהגות עלולה להיות אגרסיבית יותר).

אז בניתם את התשתית הטובה ביותר לפגישת המו"מ, מה עכשיו? ובכן, עכשיו נותר רק להמתין לחלק ב' של הפוסט הזה שאפרסם בשבוע הבא ובו טריקים נוספים לניהול משא ומתן- טיפים לשלב המתקדם יותר של המו"מ. 

Stay tuned!

*** לייק כבר עשיתם? לא טעיתם... :) כדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו כאן:  www.facebook.com/CareerTips4Geeks

החיפוש תקוע ולא מצליחים לגלות מה הסיבה? הבוס לא מוכן לאשר העלאה? שולחים קו"ח ולא מקבלים תגובה? צריכים עזרה בלינקדאין? אולי הכנה לראיונות עבודה? ומה לגבי אסטרטגיות חיפוש? בטוחים שאתם מכירים את כולן?? 

לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו"ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:

054-7380310 🕿  maya.bouhnik@gmail.com 🖂

- כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים

- התאמת קורות חיים למשרה ספציפית

- פניה נכונה למשרות הנכונות

- סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד

- תכנון נכון של קריירה

- מיתוג נכון ברשתות חברתיות

- חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
- טיפים להצלחה בראיונות עבודה

- טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה

- אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים

- עבודה יעילה יותר עם חברות השמה

- משא ומתן על חוזים והצעות שכר

Google+