- באתרים כמו FACEBOOK ו TWITTER יש יותר מ 250 מיליון מנויים.
- כמות הודעות הטקסט הנשלחות מידי יום עולה על כמות האוכלוסיה האנושית בעולם.
- בכל דקה ביום מועלים ל YOUTUBE יותר מ 20 שעות של סרטי וידאו.
- WIKIPEDIA הפך לאתר מקור המידע הרחב ביותר בעולם (ב 2008 ביקרו בו כמעט 700 מיליון גולשים! יש בו יותר מ 10 מיליון מאמרים ביותר מ 250 שפות!).
- ליותר אנשים יש בלוגים כיום... מדובר בכ 31 מיליון בלוגים! וזה משתנה ומתרבה כל הזמן...
אז מה בעצם כל זה אומר?? זה אומר שצריך לשנות גישה בחיפוש העבודה. ארגונים וחברות מבינות היום שיש דרכים חדשות לתקשר ישירות עם ספקים, לקוחות וכן, גם עם מועמדים כמו דרך TWITTER , FACEBOOK, LINKEDIN. שימוש במדיה החברתית הופך לאט לאט לחלק בלתי נפרד מחיפוש העבודה.
אני נתקלת לאחרונה בלא מעט תלונות ממחפשי עבודה שחלק גדול מהמשרות שהם פונים אליהן דרך אתרי דרושים אינן אקטואליות, שאף אחד לא מגיב לקורות החיים שלהם, ושאם כבר מגיבים, אז חלק גדול מהתגובות הן שהמשרה כבר מזמן נסגרה. ואכן מעסיקים רבים לא נוטים לעדכן באתרים כאלה כשהמשרה נסגרת.
יותר מזה, למעסיקים יש נטיה להגיב יותר לקורות חיים שהגיעו אליהם ישירות דרך רשתות חברתיות מאשר בדרכים אחרות. מחקרים אחרונים שנעשו בנושא בחו"ל מצביעים על כך ש 80% מהמשרות מאויישות שם על ידי מועמדים שהגיעו דרך רשתות חברתיות. ואנחנו יודעים הרי שמגמות בחו"ל משפיעות מאוחר יותר גם על מה שקורה בארץ. המחקרים הללו גם מראים שאחד מכל חמישה מעסיקים עושים מחקר על מועמדים ברשתות חברתיות כדי לקבל משם אינפורמציה נוספת. זה נעשה בעיקר דרך ה FACEBOOK.
אז איך לחפש עבודה דרך רשתות חברתיות?
1. קודם כל להיות שם- לפתוח כרטיס מלא, מושקע ויצוגי.
2. לחפש- לחפש חברים, מכרים, קולגות, אנשים שלמדו איתכם באוניברסיטה ולצרפם כחברים.
3. לתקשר- לפנות לאנשים חדשים, לשאול שאלות, להגיב ולענות על שאלות של אחרים, לעזור למי ומתי שאפשר, לייצר תכנים.
4. לפרסם- אם זה לא דיסקרטי, ואתם לא צריכים להסתיר את זה, פרסמו שאתם מחפשים עבודה. עשו זאת בפניה ישירה לאנשים שכבר התקשרתם איתם או כהערה בסטטוס שלכם או בכל מקום בולט אחר בפרופיל שלכם.
5. הצטרפו לקבוצות הקשורות לחיפוש עבודה , פרסומי משרות וכו'.
זיכרו, מצב השוק חייב להשתנות מתישהו בקרוב וכשזה יקרה חברות ישובו לגייס והן יעשו זאת בעיקר דרך הרשתות החברתיות. חשוב שתכינו עצמכם לכך כבר מעכשיו.
בהצלחה!
**הפוסט נכתב בהשראת:
http://www.careerrocketeer.com/2009/09/job-hunting-in-social-media-world.html
אני רוצה להתעכב רגע על הפיסקה "אני נתקלת לאחרונה בלא מעט תלונות ממחפשי עבודה שחלק גדול מהמשרות שהם פונים אליהן דרך אתרי דרושים אינן אקטואליות, שאף אחד לא מגיב לקורות החיים שלהם".
השבמחקכולי תקווה שמי שקורא תגובה זו הם אנשי HR רבים ככל הניתן. במטרה להביא קצת input ואולי קצת שינוי בגישתם.
לטעמי, ההרגשה של רוב המועסקים ומחפשי עבודה היא כי אנשי משאבי אנוש לא עושים די. איך זה מתבטא? בדיוק בנקודה שבה שלחת קורות חיים ולא קיבלת ולו הודעה אוטומטית שקורות החיים שלך הגיעו ליעדם.
ה"תירוץ" של "אין לי זמן לעבור על קורות חיים, שלא לדבר על להגיב עליהם" הוא פשוט זלזול באנשים (=ההפך ממטרת גוף משאבי אנוש).
איך יכול להיות שאני מגיע לעבודה ונדרש לבצע משימות מסויימות, מנסה לעשות אותן על הצד הטוב ביותר ונשאר מאוחר יותר רק כדי לסיים אותן לעומת גישה שונה מאנשי HR שבה שנתקלתי בה בלא מעט מקומות עבודה (מכובדים ויוקרתיים) שבהם אחרי שעה מסויימת "אין עם מי לדבר". הייתי מצפה שכל מי שנותן שירות ינסה לבצע תפקידו ברבה הטובה ביותר ולצערי אני לא רואה זאת דיו ביום יום. זאת אני אומר עם ובעיקר לאור הערכה רבה לתפקיד אנשי ה-HR (לסוגיהם) וחשיבות תפקידם לחברה מסודרת.
נעזוב את הנקודה השלילית הזו ונגיב גם לתחום המדיה החברתית ואציין כי אכן תפקידה של המדיה החברתית הינו רב בתחום הגיוס. הרבה אנשים מגיעים לעבודות "מפה לאוזן" (חלק מאותן משרות עוברות ברשתות חברתיות ומגיעות מאנשים שעובדים בחברה עצמה). אישית אני חושב ששילוב רשת חברתית כמו פייסבוק לעולם רציני כמו חיפש עבודה, שבו נעשה נסיון להרשים מעסיקים ומראיינים עתיידים, אינו עולה בקנה אחד. לא יודע מה איתכם אבל תמונות שלי בבגד ים לא צריכות לעניין את המעסיק שלי. בדיוק בשביל זה יש רשתות כמו LinkedIn שהיא הפרדה בין העיסקי לאישי ומציגה בדיוק מה שהמעסיק צריך לדעת עליי לפני העסקתי.
דרך אגב, כבר שנים שאין בעיתונות משרות ראויות לציון. מה שיש שם זה בעיקר משרות אבטחה ושליחויות. חלקן מפוקפקות.
אני רוצה להתעכב רגע על הפיסקה "אני נתקלת לאחרונה בלא מעט תלונות ממחפשי עבודה שחלק גדול מהמשרות שהם פונים אליהן דרך אתרי דרושים אינן אקטואליות, שאף אחד לא מגיב לקורות החיים שלהם".
השבמחקכולי תקווה שמי שקורא תגובה זו הם אנשי HR רבים ככל הניתן. במטרה להביא קצת input ואולי קצת שינוי בגישתם.
לטעמי, ההרגשה של רוב המועסקים ומחפשי עבודה היא כי אנשי משאבי אנוש לא עושים די. איך זה מתבטא? בדיוק בנקודה שבה שלחת קורות חיים ולא קיבלת ולו הודעה אוטומטית שקורות החיים שלך הגיעו ליעדם.
ה"תירוץ" של "אין לי זמן לעבור על קורות חיים, שלא לדבר על להגיב עליהם" הוא פשוט זלזול באנשים (=ההפך ממטרת גוף משאבי אנוש).
איך יכול להיות שאני מגיע לעבודה ונדרש לבצע משימות מסויימות, מנסה לעשות אותן על הצד הטוב ביותר ונשאר מאוחר יותר רק כדי לסיים אותן, עומת מצבים בהם נתקלתי בלא מעט מקומות עבודה (מכובדים ויוקרתיים) שבהם אחרי שעה מסויימת עם אנשי ה-HR "אין עם מי לדבר"? הייתי מצפה שכל מי שנותן שירות ינסה לבצע תפקידו ברבה הטובה ביותר ולצערי אני לא רואה זאת מספיק. כמובן שאני מכליל ואני גם אומר זאת בהבנה מלאה לקושיי תפקידי ה-HR (לסוגיהם) והערכה לפועלם.
נעזוב את הנקודה השלילית הזו ונגיב גם לתחום המדיה החברתית ואציין כי אכן תפקידה של המדיה החברתית הינו רב. הרבה אנשים מגיעים לעבודות "מפה לאוזן" (חלק מאותן משרות עוברות ברשתות חברתיות ומגיעות מאנשים שעובדים בחברה עצמה). אישית אני חושב ששילוב רשת חברתית כמו פייסבוק, לעולם רציני כמו חיפש עבודה תוך כדי נסיון להרשים מעסיקים ומראיינים עתיידים, אינו עולה בקנה אחד. לא יודע מה איתכם אבל תמונות שלי בבגד ים לא צריכות לעניין את המעסיק שלי. בדיוק בשביל זה יש רשתות כמו LinkedIn שהיא הפרדה בין העיסקי לאישי ומתאימה בדיוק למה שהמעסיק צריך לדעת עליי לפני העסקתי.
דרך אגב, כבר שנים שאין בעיתונות משרות ראויות לציון. מה שיש שם זה בעיקר משרות אבטחה ושליחויות. חלקן מפוקפקות.
HR = Human Resources = Workers Resources. When the Employee/Human is no longer needed you dispose him..
השבמחקI liked your comment
השבמחק