ההשוואה בין ראיונות עבודה לדייטים רומנטיים היא בלתי נמנעת. כמו בדייט, כך גם בראיון העבודה: חייבת להיות כימיה בין שני הצדדים. ו...אם אין כימיה- ברור שלא יהיה שלב שני ב"זוגיות" הזו...
אז איך יוצרים כימיה? טוב, ברור שהתוכן של התשובות שלכם בעל השפעה לא קטנה על עד כמה תמצאו חן בעיני המראיין שלכם, אבל לא רק... גם אם תענו את התשובות הלכאורה מושלמות, התפקיד לא יהיה שלכם אם לא תשרו את האנרגיה הנכונה, אם בראיון לא תעבירו למראיין את הדבר הזה שהצרפתים קוראים לו "Je ne sais quoi" = איכות כלשהי חמקמקה ובלתי ניתנת להסבר שגורמת לכם להתלהב ממשהו, להרגיש טוב בקשר לדבר כלשהו, להתחבר למישהו...
המאפיין הבלתי מוסבר הזה משפיע על אנשים באופן לא מודע, אבל אפשר בהחלט לייצר אותו באופן מודע לגמרי. הציצו בטיפ הקצר ונסו בעצמכם בסיטואציות שונות: בדייט, בפגישה עם חברים או אפילו בראיון העבודה הבא (רק אל תשכחו להתאמן קצת לפני הראיון כדי שזה לא יראה מלאכותי ומוזר... :) ):
המאפיין הבלתי מוסבר הזה משפיע על אנשים באופן לא מודע, אבל אפשר בהחלט לייצר אותו באופן מודע לגמרי. הציצו בטיפ הקצר ונסו בעצמכם בסיטואציות שונות: בדייט, בפגישה עם חברים או אפילו בראיון העבודה הבא (רק אל תשכחו להתאמן קצת לפני הראיון כדי שזה לא יראה מלאכותי ומוזר... :) ):
Google+
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה